מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 10/09/2022

תאריך האירוע: 1963-05-19

מספר צפיות: 346

טיפול תחמושת ושיקומה נעשו עוד בתקופת ההגנה בתוך הסליקים, ועם צאת הבריטים והמעבר לאחסנת תחמושת במחסנים הבריטים הוחל גם בטיפול בתחמושת ובשיקומה בבסיסים קורדני, ואדי סרר ובאר־שבע. העבודה נחלקה בין המכונים באופן הבא: המכון בקורדני טיפל בכל סוגי התחמושת ומכוני שורה ובאר־שבע עסקו בתחמושת זעירה.

במכונים עסקו בהחזרה לכשירות של תחמושת ציוד מוחזר וטיפלו בתחמושת שהוצאה מסליקים שונים שהיו פזורים ברחבי הארץ. לפני מלחמת "קדש" ובמהלכה הגיעה לישראל תחמושת רבה מרחבי העולם בכמויות שחייבו היערכות מיוחדת במינה. המשימה המרכזית, מעבר להיבט האחסנה, הייתה להגיע לסטנדרטיזציה של התחמושת, לקבוע תקנים וסימון אחיד ובכך להתגבר על קשיים שנבעו מגיוון המקורות שמהם הגיעה התחמושת. חלק מהתחמושת הוחזרה לארצות שמהן היא הגיעה מאחר שהיא לא נדרשה ובכלל זה גם תחמושת חיל־האוויר וחיל־הים. חלק מתחמושת השלל הועברה ליחידות מובחרות כדי לעשות בה שימוש במבצעים מיוחדים.

בשנת 1964 ערכה קבוצה של קצינים בהם סא"ל מתי חמד, לימים מפקד מרת"ח הראשון, ביקור בצבאות אירופה. מעבר לידע בתחום האחסנה, הוראות הבטיחות, שיטות השינוע והאריזה, שיטות בניית המחסנים והטיפול המונע, חזרו הקצינים עם ידע בתחום תיקון תחמושת. באותה תקופה החלה הרחבת פעילות במכונים לרבות החלפת מרעומים, טיפול במטעני הדף, פירוק תחמושת וניצול חומרים שונים בעיקר מתכות. בהמשך, לאחר הקמת המעבדה הכימית לבדיקת תחמושת, נשלחו מדגמים של חומרי הדף בעיקר לבדיקת יציבות ומעקב אחרי התיישנות תחמושת והארכת חייה. על פי דוח משנת 1956 תפוקת שני מכוני התחמושת "בחודש שיא" הייתה 812,000 פרטי תחמושת זעירה, 5,000 פצצות מרגמה ומטולים, 4,000 כדורי תותח ו- 3,800 רימונים ומוקשים. בשנת 1965 תפוקת המכונים דווחה ביחידות משקל בטונות, ובאותה שנה דווח על תיקון של 2,000 טון תחמושת. במכונים עסקו גם בהשמדת תחמושת שכבר אז הפכה למפגע סביבתי ובטיחותי, הגם שמודעות מצד הציבור ופוליטיקאים לנושאי "סביבה" טרם עלתה. שיטת ההשמדה הייתה הטבעה בים התיכון ושריפה חומרי הדף ומוצרים פירוטכניים בבור שנכרה "בשדה חרוש כהלכה."