מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 04/06/2022
תאריך האירוע: 2020-08-03
מספר צפיות: 1639
חטיבה 7643 – חטיבת הגפן - כללי
- החטיבה הצפונית של אוגדת עזה מכונה בשם ״חטיבת הגפן״, הענף החקלאי שגידולו מתאפשר בימים של שלווה ורגיעה, כפי שתיאר הנביא מיכה את ימי השקט שבהם יוכלו התושבים כולם, לשבת איש תחת גפנו ותחת תאנתו.
- החטיבה הצפונית אמונה על שלומם ועל ביטחונם של תושבי האזור. תחת השטח שעליו אחראית החטיבה נמצאת העיר שדרות, ועשרות יישובים המרוכזים תחת ארבע מועצות אזוריות: שדות הנגב, שער הנגב, חוף אשקלון ומועצה אזורית אשכול. הרשויות המקומיות ומפקדת החטיבה פועלות בתיאום מלא כדי להיטיב את שגרת יומם של התושבים, ולשמור עליהם ועל ביטחונם כדי שיוכלו לקיים חיים תקינים של יצירה ופריחה.
מפקדי החטיבה לדורותיהם
משימה: חטמ"ר צפונית 7643 תגן בגזרתה, ותשמור על הישובים האזרחים - ההישגים הנדרשים בהגנה
מאפייני קרקע כללים באזור רצועת עזה
- מידות הגזרה של מרחב אוגדת עזה הן 51 ק"מ על 31 ק"מ כאשר חטיבה צפונית תופסת כחצי ממנה .
- גזרת החטיבה ברובה מישורית אך ניתן למצוא בה רכסים מקומיים נמוכים ובניהם עמקים. בגזרה קיימים חמישה קווי רכס משמעותיים שכיוונם מצפון לדרום. קווי הרכס מאפשרים שליטה על השטח הפתוח, השליטה מושפעת בעיקר מהתכסית ופחות מהתבליט.
- עיקר סוגי הקרקע בגזרת החטיבה מתחלקים לחמרה חולית, קרקעות עמק וקרקעות לס, המאפשרים חקלאות בדגש על גידולי שדה.
- מרחב החטיבה מרושת בצירי אורך ורוחב. רוב הצירים עבירים לכל סוגי הכלים מכיוון שמשמשים את האוכלוסייה בשגרה. בתוך כך ניתן להבחין במיעוט יחסי של צירי אורך ובריבוי של צירי רוחב בשטח הפתוח.
- במרחב המכשול קיים מרחב עבודות לבניית הקב"א לאורך כל הגזרה, במרחב זה כוחותינו יפגשו בשטח ראשי עבודה, בריכות ומפעלי בנטונייט, כלי צמ"ה ותשתיות לבניית גדר "שעון חול" שעתידה לקום מעל הקב"א.
- במרחב המכשול, בשטחינו, קיימות סוללות לאורך כל הרצועה לטובת הסתר מפני האויב לאיומי יריד מנגד (צליפה ונ"ט) . סוללה שגובהה כתשעה מטרים. הסוללות יוצרות מעברים הכרחיים אשר עלולים להוות אזור חשוף לפגיעה.
- תת קרקע – התווך התת קרקעי הוא רכיב מרכזי בתכנית ההתקפה וההגנה של חמאס, התת"ק מאפשר לאויב שרידות הפעילים ויצירת רציפות תפקודית על מנת ליישם את עקרון גורם ההפתעה.
לפני הקמת החטיבה
- רוב הזמן בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים היה האזור בשליטה מצרית, אולם מצרים מעולם לא טענה לריבונות עליו, ולא החילה בו את חוקיה, אלא ניהלה את השטח תחת משטר צבאי. רצועת עזה נכבשה בידי ישראל (ביחד עם חצי האי סיני) במבצע קדש (אוקטובר 56') , אולם היא, כמו יתר השטחים שנכבשו, הוחזרה לשליטת מצרים כעבור חודשים ספורים. רצועת עזה נכבשה שוב, ביחד עם סיני, במלחמת ששת הימים, והייתה נתונה לממשל צבאי ישראלי מלא עד הקמת הרשות הפלסטינית.
- לאחר המלחמה ישראל החלה לנהוג במדיניות של אי התערבות והותירה את כוחותיה הצבאיים מחוץ ליישוביי הרצועה, זאת בין השאר על רקע עיסוקיה במלחמת ההתשה.
- בזמן הזה החלה התחזקות ארגוני הטרור הפלסטינים במחנות הפליטים והתגברות מעשי הטרור ברצועת עזה בשנות ה-70, ששיאם ברצח ילדי משפחת ארויו בינואר 1971.
- אירועים אלו הביאו למבצע צבאי נרחב במהלכו הכניסה ישראל כוחות גדולים לרצועה, הפעילה יחידות קומנדו לפגיעה במבוקשים, פרצה דרכים בתוך מחנות הפליטים, תוך הריסת אלפי בתים והעתקת תושביהם למגורים חלופיים.
- השקט היחסי שנוצר לאחר המבצע, הופר ב-1987 עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, ואז הוקמה אוגדת עזה ומתוכה החטיבה.
- בתחילתה החטיבה הייתה יושבת בתוך הרצעוה עד ההתנקתות אשר קרתה ב-2005, כיום מפקדת החטיבה יושבת במחנה רעים כאשר כוחותיה פרוסים בכל מוצבי הגזרה.
- אבני דרך מרכזיים בהתפתחות החטיבה-
ציר זמן – התפתחות האגודה:
- הקמת החטיבה - עם פרוץ האינתיפאדה בשנת 1987 הוקמה עוצבת שועלי הדרום (643) על מנת שתהווה מפקדה שתשלוט באמצעות ברצועת עזה כנגזרת מזה הוקמה חטיבת ה"גפן" (7643) – חטיבה הצפוניתר.
- מפקדת החטיבה בתחילתה הייתה בעיר "עזה" שברצועה.
- לאחר הסכמי אוסלו ב1994 החל תהליך של שינו הדרגתי בגזרת החטיבה. במסגרת הסכם עזה ויריחו תחילה נסוגו היחידות ממרכזי הערים הפלסטיניות ועברו להגנה על ההתנחלויות הישראליות ברצועה.
- כעשור לאחר מכן במסגרת תוכנית ההתנתקות בשנת 2005, עם פינוי ההתנחלויות הישראליות ברצועת עזה, נסוגו גם הכוחות הצבאיים למערך הגנתי לאורך ציר הוברס- הציר המפריד בין רצועת עזה למדינת ישראל.
"אני זוכר את אלוף הפיקוד לאחר שניחם את משפחות ההרוגים פונה אלי ואומר: ' אני לא מתכוון יותר לנחם אבלים בגלל כלים שעלו על מטענים', כאיש פיקוד הצפון המלצתי לאלוף הפיקוד, דן הראל, להעביר נגמ"חון מפיקוד הצפון לעזה, היו מלחמות לא קטנות אל מול פיקוד הצפון, אך הצלחנו להעביר כמות לא מבוטלת של כלים ממוגנים לעזה ובהמשך למגן את הפומות. בסיום תפקידי, היו כלל הכלים בעזה ממוגנים, הפעילות סביב הממוגנים הייתה מסיבית, אין מצב שכלי ממוגן נשאר תקוע." אל"ם דוד אלמקייס |
מערך הטנ"א בחטיבה 7643
ייעוד מערך הטנ"א חטיבה 7643
אגף הטנ"א בחטיבה ובראשו קט"א החטיבה, מופקד על מערך האחזקה בכלל גזרות החטיבה ועל כל סוגי הצל"מ, כמו כן מופקד על תכנון פיקוד ושליטה בכוחות האחזקה וביצוע תוכניות עבודה.
קט"א חטיבה בשנים 2012-2019
יואל בטלבי - קט"א חטיבה צפונית בין השנים 2012-2014. קישור לסיכום תפקידו
תקופה זו אופיינה בזיהוי המנהרות באוגדה, אירועי ירי על כוחותינו על הגדר והחל מבצע "עמוד ענן", התעסקנו בהקמת מעברים נסתרים, שיקום גדר אחרי המבצע ונזקי טבע וכמובן מבצע "צוק איתן" שהתאפיין בתקופה המאתגרת ביותר.
קט"א חטיבה צפונית בין השנים 2014-2016 - תומר סיבוני
תקופה זו אופיינה בהחזרת הכשירות ממבצע צוק איתן, שיקום מערכת הגדר, הפרות סדר ברחבי הגזרה החטיבתית ומבצעים רבים תוך ביצוע אינספור ניסויים של טכנולוגיות שונות לאיתור מנהרות.
קט"א חטיבה צפונית בין השנים 2016-2018 - שמואל ברקולי
בתחילת התפקיד הגזרה היית מאוד שקטה, תחילת בניית המכשול וארגון השטח. בשנה השנייה תחילת ההפס"דים וכניסת טכנולוגיות לאוגדה.
קט"א חטיבה צפונית בין השנים 2018-2020 - יהונתן שרעבי
תקופה זו אופיינה באימוץ חט"ל ,האוגדה והתעצמות תקופת "שומרי הסף" הפרות סדר המוניות אשר מגיעות בצמוד לגדר המערכת הקמת המכשול והמענה האחזקתי למתחם ה"ספארי".