מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 02/05/2020
תאריך האירוע: 2019-02-01
מספר צפיות: 3549
השירות בגדוד ובקו סגול
שמי שלומי(אלול) אלון. אני גר בבאר שבע וזה הסיפור האישי שלי מחוויית השירות של איש חימוש בצבא. התגייסתי בשנת 1983 מחזור נובמבר. חודש טירונות כלל צהלית בבה"ד 4. לאחר חודש הוצבתי בבה"ד 20 לקורס מכונאי מגח. בסיומו הוצבתי במחנה נתן במשך שנה וקצת לאחריו ביקשתי לצאת לגדוד 52 של חטיבה 401.
זה מה שתמיד רציתי.
השתחררתי בנובמבר 86.
ביוני 87 התגייסתי לקבע.
הוצבתי זמנית בחטיבה 330 מילואים עד קבלת תפקיד בגדוד 46 של חטיבה 401.
לאחר מספר חודשים הוצבתי בגדוד 46 כסמל טכני.
לאחר שירות של קרוב לשנה עברתי לחטיבה 500 כרה-ארגון של הצבא. הייתי בוחן חטיבה 500. במהלך השירות בחטיבה הייתי נוסע כל יום מהמפח"ט לגדודים למטרת בחינה. חזרה לכשרות לאחר אימון או ירידה מקו סגול. עזרה בביקורות אוגדה ופיקוד ומטכליות. סיפוח בקו סגול לגדודים. הכוונה ותמיכה לסמלים הטכניים ובוחני הגדודים. בשנת 90 עברתי לגדוד סערה של החטיבה. גדוד 430 כסמל טכני של פלוגה ז. פלוגה מבצעית. כסמל טכני הייתי מופקד על כשירות הטנקים בפלוגה שמספרם נע בדרך כלל בין 10 ל11 טנקים. כשירות ופיקוד על הנגמ"ש הטכני שנקרא ברשות הקשר 9.
חניכה של החיילים שתחתי ודאגה לשלוח אותם לשלבים לקדם בדרגות. וטיפול בבעיות ת"ש ובכלל. תחת פיקודי היה חשמלי מג"ח,חמש מכונאי ולפעמים 2 מכונאים מגח . בקשניק. חובש וטכנאי קשר.
שגרת היום באימון הייתה השכמה .מסדר לחיילים. הקראת הוראות בטיחות במשטח. וחלוקת עבודה לפי הצרכים. קיום מטווח פעם בחודש. ערב גיבוש של החוליה מידי פעם שהתאפשר.
העבודה בפלוגה הייתה תמיד מול הסמ"פ .כמובן שמעדכן קצין חימוש/מנהל עבודה ושהשיחות אישיות היו נערכות מידי פעם בדר כלל בממוצע פעם בחודשים על כוס קפה.
פעם בשנה היה אימון של מחלקת החימוש הגדודית בצריפין שכלל את כלל החימוש של חטיבה 500.הגדוד מבצע תעסוקה מבצעית כ 4 חודשים בקו סגול.קו ברמת הגולן בדגש על החרמון.אימון קייץ ואימון חורף. ותעסוקה מבצעית בשטחים
הכנה לקו סגול
לפני עליה לקו סגול יש הכנה מרובה של הפלוגה והנגמ"ש הטכני והחיילים. בחינה מעמיקה של הפיקוד והאוגדה. תיקון תקלות. הכנת הנגמש כולל חלקי חילוף עבור המוצבים החודרים נוסף למכולות החימוש שישבו בגדוד. קבלת תעודת ספק לצורך משיכת חלקים מהסדנאות. טפסים לרישום החלקים. אימון חי"ר לחוליה כולל ירי מהנגמ"ש .מסלול פרט. מטווח אישי ואיפוס נשקים לכלל החוליה. העברת דגשים לגבי אחזקת טנקים לסגל הפלוגה .הסבר בגדוד לכלל הגדוד לגבי הרכבת פלטות נגד מטענים והרכבה לצורך הדגמה על אחד הטנקים. מסדר פלוגתי ואחריו מסדר גדוד על כלל הפלוגות ומחלקת החימוש הגדודי
קו סגול
ביום העלייה לקו סגול המובילים פורקים את הטנקים. מבצעים החלפת פלטות גחון נגד מטענים מול הטנקים שסיימו. קבלת גנרטורים ניידים שמורכבים על מנשא מיוחד בחלק האחורי של הטנק. ולמעשה מתחילים פעילות בקו סגול. המפקדים עושים חפיפה על הגזרות עם הטנקים והמפקדים שכבר נמצאים בפעילות.
כל בוקר בשעה מוקדמת ברגע שמסיימים פעילות, עולים בקשר מול הסמ"פ ומוסרים דוח תקלות וכשירות טנק.
הסמ"פ יושב עם הסמל הטכני וביחד מארגנים לו"ז יומי של חלוקת משימות. החוליה הייתה פעמים רבות מתפצלת בהתאם לתקלות כדי להספיק לתקן ולבחון את הטנקים. עמדו לרשותי ג'יפ של הסמפ. הנ"נ או האביר של הרס"פ פלוגה או רכב לבן של המ"פ אם המוצב היה על הארץ ונגיש לרכב.
יש לציין שבשנתיים האחרונות לרוב זה היה ברכב חום. העבודה הייתה קשה מצריכה המון שעות נסיעה בין המוצבים. תיאום שיירות למוצבים החודרים. לדאוג ללינה ואוכל לחיילים במוצבים החודרים. נסיעות למפקדת הגדוד לאסוף חלקי חילוף או לסדנה בגזרה.
העבודה הייתה קשה.אומנם לא כל יום הוצאנו מנוע או הניע אבל צריך להבין את מתח שקשור באחריות של להחזיק קו באפס תקלות כמו שהמערכת דרשה. בסוף היום מעדכן את הקצין החימוש הגדודי על מצב כשירות הטנקים. במידה ונזקק לעזרה מהחוליה הגדודית אני מתאם מולו.
ברעשית
מוצב ברעשית נמצא מספר קילומטרים צפונית לעיירה בינת גיבל שם שכנה מפקדת היק"ל המערבית.כוחת חי"ר .שריון מודיעין ועוד. מבינת גיבל יצאו כוחות צהל למארבים כנגד פעילות של ארגון החיזבאללה. העיירה בינת גיבל נמצאת כ 4 קילומטר בעומק לבנון מגדר המערכת שנקרא קו סגול. זה הרקע לסיפור הבא.
יום לפני החלפת הכוחות וסיום התעסוקה המבצעית בקו .לאחר כ 4 חודשי שירות תובעניים וקשים אני נקרא על ידי המ"פ ל עמיר בלום זכרנו לברכה להיכנס בשיירה לבינת גיבל לקפל את הציוד ולהעמיס את הנגמ"ש הטכני על מוביל. הכוח שבא להחליף אותנו התחיל בחפיפה עם הפלוגה. אני יחד עם החולייה ישבנו במוצב על הגדר ובחנו טנקים ותיקנו. ומידי פעם נכנסנו למוצבים החודרים כדי לתקן תקלות ולבחון טנקים. ככה שמרנו על העצמאות בתנועה ולא היינו מגובלים בתדירות השיירות.
השנה היא 1994. אני נכנס בשיירה לבינת גיבל. פוגש את עמיר ומתחיל לארגן את הנגמש. ואז מקבל הודעה שהטנק במוצב ברעשית פרס פנימית והלך לו הינע סופי.
אני מבקש בדחיפות הינע סופי כי למחרת צריך כבר להוציא את הטנק לארץ. ההינע מגיע לקראת השעה 14.00 .בשעה 15.00 אני נוסע יחד עם כוח חי"ר שהוא כוח אבטחה . טנק מ"פ. וכוח תצפית יחד עם סוללת תותחים מחפה עלינו מאזור רכס הסילבסטר.
לעניות דעתי זה פעם ראשונה שנגמש 9 נוסע למוצב בקו אדום כה נקראו המוצבים החודרים.
באזור הזה נחטפו 2 חיילי צהל בשנת 1986. אני מגיע, בשעה 16.00 לערך התחיל להחשיך ולרדת גשם.
הנגמחון שהיה שם פרס פנימית.
הטנק היה תקול בהינע ופריסה פנימית.
הנגמש שלי פרס פנימית אייך שהגעתי לטנק.
הבלם בריו חץ שהיה אמור להוציא את ההינע הלך לו הבלם אויר.. כל הכלים תקועים.
חושך אימים. גשום וקר בצורה מטורפת וכל המשא הזה על כתפיי. אני עולה מול החימוש גדוד שישב בסאסא. ומדבר עם המכונאי רכב בקשר, לאחר הסבר קצר אני מצליח לתקן את התקלה באפון זמני של בלם האויר. אני מוריד מתח זחל בנגמש נוסע קדימה ואחורה ומצליח להעלות את הגלגלי הנגמש על הזחל. מבצע מתיחת זחל זריזה. לקראת 8 בערב 2 כלים כבר תקינים.
אני עולה בקשר מול חמ"ל בינת גיבל ומבקש שטוני הצדלניק יגיע לתקן את הנגמחון עם הפריסה הפנימית. ומתחיל לעבוד על הטנק. השטח עצמו לא קל בכלל. אני מתחיל לחתוך את הזחל עם ערכת החיתוך.
הצוות של הטנק עייף מאוד לאחר יומיים ללא שינה כמעט. איתי בנגמש רק המכונאי יוסי שהוא גם הנהג ואני. אני מקבש עזרה מצוות החייר שהשכיב מארב מסביב להגן עלינו ולאחר שכנוע קצר אני מקבל 2 חיילים. צוות הטנק פשוט נשפך....
את ההינע אני מחליף ללא הוצאת חט"כ. טכניקה שלימדתי בגדוד את שאר החוליות הטכניות. פירוק חצי צלב . והוצאת משולש החום על ידי הרמה של הסיפון באמצעות לום חשן לשנייה לצורך הוצאת המשולש חום. זה חסך המון עבודה. לקראת הבוקר הטנק הוכשר ואנחנו מתארגנים לנסיעה לכיוון בינת גיבל.
לאורך כל הלילה החמל והמ"פ עולים מולים כדי שאעדכן בדוח מצב. ב 9 בבוקר הגענו לבינת גיבל. סחוטים מעייפות. קפואים מהקור ורטובים מלילה גשום ומטורף. למזלנו החיזבאללה לא הבחינו בחילוץ שנעשה בחושך מוחלט. לקראת הצהרים יצאנו בשיירה לכיוון הארץ ומשם לקו ברמת הגולן
.