דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

נחמן וגנר 1971-1973

קהילת משרתי היחש"מ בשנים 1971-1973

סא"ל נחמן וגנר הגיע לגש"ח לאחר שכיהן בסדנא גיסית 650 וכמ"פ רק"מ א' .בטרם התמנה לתפקיד בשנת 1970 מילא את מקומו של המג"ד שיצא לתרגיל אוגדתי במסגרת הקמת האוגדה הקבועה.

לגש"ח הגיע עם תום מלחמת ההתשה, כשהגש"ח היה מאורגן במבנה יותר נייד מאשר נייח ועסק במתן אחזקה בקו המעוזים והתעוזים בתנאים של מלחמה. המערכת פעלה בלחץ האירועים ובתנאים של הפגזות והפצצות, מלחמה של ממש.

האילוצים היו לתת פתרונות מידיים לבעיות השעה. הגש"ח התמקד באחזקת שבר "כיבוי שריפות", מצב זה שינה את העקרונות הבסיסיים לפיהם מערכת מאורגנת פועלת בעבודה רגילה ושוטפת. הגש"ח נאלץ להיערך לצרכים המידיים בשטח ולתת פתרונות מתאימים ,להתארגן ולפעול ככח נייד עם כל המשמעות המתבקשת. הדבר שינה תפיסות ועקרונות בסיסיים של אחזקה נייחת מבחינה מנטלית ונפשית, ודפוסי התנהגות של מפקדים וחיילים.

עם כניסתו לתפקיד חלה התארגנות מחדש, הגש"ח עבר לאחזקה משולבת שעיקרה עבודות יזומות ומתוכננות עם תוכנית עבודה, פיתוח תשתיות ,אמצעים, מכשור וכלים ,הכשרת בעלי מקצוע, טיפוחם בתחום זה והקניית ערכים ויסודות לעבודה במסגרת ממוסדת, תכנון וביצוע תהליכים של אחזקה ניידת וביצוע משימות בשטח, באימונים, תרגילים, אחזקת שבר וטיפולים יזומים.

וגנר החליט לפעול בשני תחומים עיקריים:

 תחום ראשון: במישור האדם, החייל, בעל מקצוע .כאן הקושי היה בשינוי הרגלים ודפוסי התנהגות, פעולה שגרתית על פי תוכנית עבודה וסדר יום, הקפדה על לוח זמנים, רמה וטיב ביצוע, משמעת ועוד.

תחום שני: המישור הפיזי וכל מה שכרוך במקום העבודה ,מתקנים, מכשור ,הקמת מועדונים, מטבחים וחדרי אוכל, שיפור תנאי המגורים, איכות התנאים לרווחת החיילים, במגמה לחזק את גאוות היחידה תוך כדי הגברת המודעות ,שייכות והזדהות, עידוד המוטיבציה והעלאת המורל.

התהליכים היו קשים ומורכבים והיה עליהם להאבק עם הקשיים האמתיים של המדבר ,תנאי החיים והמרחקים הגיאוגרפים.

הגש"ח פעל בכל רמות הפיקוד, דבר שכרוך היה בשינוי עמדות ותפיסות, הכשרתם המקצועית והפיקודית של המפקדים, הקצינים, מנהלי העבודה וכל צינור הפיקוד הקיים, בהעדר נסיון ומסורת של שרשרת פיקוד, למרות שחלק מהפיקוד הגיע לתקופה מוגבלת מ"ג ( סדנת האם).

בתקופתו טיפח את החיילים ונתן בידם את הכלים והאמצעים הדרושים לבצע את המטלות והמשימות ואכן אפשר לאמר שהצליח להגיע לרמה מקצועית וליכולת לעמוד בתוכנית עבודה מסודרת. להגיע לתפוקות נדרשות במתן אחזקה לצל"מ שהיה באחריותם בכל מרחב סיני ובאחריות אחזקה חימושית  של הגש"ח.

בד בבד עם השינויים והתמורות שחלו בגש"ח פעלנו להגברת המודעות של היחידות הלוחמות, האמונה והאמינות במתן שירותי האחזקה וכך התאפשרה הפעלת תוכנית עבודה מסודרת. ציוד הלחימה הוכנס באופן יזום לסדנאות הגש"ח, בוצעו בו ביקורות וטיפולים יזומים תוך עמידה בלוח הזמנים, ברמה ובסטנדרטים גבוהים .כל זאת תוך כדי עיסוק גם בשינויים, שיפורים ומתן פתרונות טכניים כנדרש ומתבקש.

הגש"ח היה מופקד במתן אחזקה בזמן רגיעה ובזמן מלחמה. נדרש מאנשי הגש"ח להיות מוכנים לכל מצב ולכל התפתחות, אי לכך נעשו הכנות, נערכו והתארגנו לפעול כגדוד חימוש נייד עם כל המשתמע מכך. הושקעו מאמצים רבים בכל מה שנוגע להתכוננות לפעולה בעיתות  מלחמה ,מצוידים וערוכים בהתאם .יותר מכך, התירגול באימונים היה לפעול כגוף נייד במתכונת של גדוד, נבנו תקני כלי עבודה ,ציוד, מכשור ,עזרים ,תקני חלקי חילוף ורמות מלאי. אורגנו צמש"ים הותקנו זחלמי"ם ורכבים ייעודיים במגמה לפעול בגמישות ויעילות בעתות מלחמה .האנשים שובצו לתפקידים ובפרוץ מלחמת יום הכיפורים היה הגש"ח  מצויד, מאורגן וערוך ליציאה למלחמה. היתרון היה בכך שהגש"ח לא נזקק להשלמות מימ"ח בעורף והיה מוכן מיידית לצאת לדרך.

אפשר לסכם שהגש"ח הצליח להתמסד בבניית  תשתית של סדנאות נייחות עם ציוד וכלי עבודה ובעיקר עם בעלי מקצוע ברמה מקצועית גבוהה ויכולת ביצוע מעולה .טופחו חיילים ,קצינים ומפקדים חדורי מודעות, כושר מקצועי ורמת ביצוע בתנאים של מתן אחזקה ניידת ,מצויידים היטב בכל האמצעים הדרושים.

במישור בתי המלאכה והמתקנים ,הורחבו, פותחו ונבנו, דבר אשר הקנה לגש"ח יכולת לתת מענה ופתרונות לכל הבעיות החימושיות בתחומים כמו צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) ,צב"מ (ציוד בתי מלאכה) ,גנרטורים, נשק ואופטיקה. בדרך זו הורחבו מרחבי הפעולה, העצמאות והיכולת המקצועית והאופרטיבית .צומצמה התלות בעורף, בסדנא הגסית ובסיסים לוגיסטיים אחרים, כל זאת לאחר התמסדות הגש"ח בתחום הפיזי וברמה מקצועית, אישית, ניהולית ופיקודית. הדבר החשוב ביותר והדומיננטי, היה ונשאר האדם והוא טופח וקודם.

גיבושם החברתי של המפקדים והחיילים בגש"ח היווה מטרה עיקרית.  הגש"ח שהוקם ב-1969 טרם הספיק להתגבש חברתית ,ועל כן סא"ל נחמן וגנר פעל ליצירת מערכת אנושית הפועלת ומתפקדת ברוח טובה ובאוירה נעימה.

שם דגש על פעילות חברתית ותרבותית. על ידי כך יצר מוטיבציה והעלה את המוראל. המאמצים הניבו פרי והביאו לגאוות יחידה ויכולת ביצוע גבוהה.

מספר וגנר:" התמסדות והתארגנות הגש"ח בכל התחומים והמישורים היוו בסיס איתן למתן אחזקה בעת רגיעה ובשעת חירום, כאשר הגש"ח הפך נייד ,כך הגשמנו והצלחנו לבצע את כל התוכניות המוטלות"

בעת סיום תפקידו העביר סא"ל נחמן וגנר יחידה בעלת יכולת מקצועית גבוהה מצוידת באמצעים ,יחידה המסוגלת לעמוד בכל המשימות והאתגרים בזמן רגיעה ,מוכנה ,מתורגלת, מאורגנת וערוכה לזמן מלחמה. הדבר הוכח הלכה למעשה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים כשהגש"ח היה מוכן לפעולה כגדוד נייד לכל דבר בלי להזדקק לתגבורת ולאמצעים נוספים מהעורף.

עיקרי הפעילויות בתקופתו:

  • ארגון אחזקה משולבת שעיקרה עבודות יזומות ומתוכננות.
  • פיתוח תשתיות אמצעים , מכשור וכלים.
  • שינוי הרגלים ודפוסי התנהגות.
  • שיפור גש"ח חירום והעלאת כושר תפעולו.

ראיון עם  נחמן ורד  אודות הגש"ח, הסרט צולם בשנת 2003 בבה"ד 20



 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים