דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

קריאף יקב (קובי) ז"ל

@alt@

גיל
בן 34 במותו

מלחמה:
בשגרה

תאריך עברי:
ח ניסן תשנט

תאריך לועזי:
24/03/1999

קריאף יעקב (קובי) ז"ל בן אנט ומקס, נולד ביום י"א בחשוון תשכ"ו (6.11.1965) באשקלון, אח לקרני ושרון.

קובי החל את לימודיו בבית הספר היסודי אילנות אשקלון, משם עבר לחטיבת ביניים "אורט אשקלון", ואת לימודי התיכון עשה בפנימייה הטכנית של חיל החימוש.

קובי אהב לשחק טניס ולצפות בטלוויזיה בתוכניות אקטואליה ובידור. הוא אהב לצפות בתוכניות בישול ולבשל בבית מתכונים שמצאו חן בעיניו.

מעורב היה בחיי הקהילה, אהב לעזור לחברים ונענה לכל בקשת עזרה.

קובי התגייס לצה"ל בסוף ספטמבר 1983. כבוגר הפנימייה של חיל החימוש, שובץ קובי באופן טבעי לחייל. במהלך שירותו עבר קובי קורס קצינים והשלמה חיילית לקציני חימוש. עם סיום הקורס הוא שובץ לגדוד 195, כקצין חימוש, שם הכיר את סיגלית, אותה נשא לאישה בספטמבר 1990. לקובי וסיגלית נולדו שלושה ילדים: בר, רועי ועמית.

קובי אהב את תחום המחשבים, וניצל את זמנו הפנוי מהמשפחה, הילדים והעבודה, לבילוי ליד המחשב. בשנת חייו האחרונה מצא עניין רב במלאכת יד ובניית רהיטים שונים לבית במו ידיו.

בספטמבר 1986, עם סיום שירות החובה שלו, המשיך בשירות קבע, עליו התחייב, למשך שנה אחת. עם שחרורו מצה"ל פנה קובי להגשים את חלום ילדותו. הוא הלך בדרכי אביו והיה לחבר אגד, תחילה כחשמלאי, אח"כ כנהג באגד. שנתיים עבד כסדרן ולאחר מכן כרכז בסניף אשקלון. אך הוא התגעגע לשירותו בצה"ל, והרגיש כי ביכולתו לתרום בצבא הרבה יותר ובדצמבר 1993, חזר ללבוש מדים. קובי מונה לקצין חימוש של החטיבה המרכזית בחאן-יונס למשך שנתיים. קובי הפגין מקצועיות ברמה גבוהה והעלה את המחלקה במספר רמות מעלה ועל-כן בסיום התפקיד הוענקה לו באופן חריג דרגת רס"ן על ידי אלוף פיקוד הדרום דאז, שאול מופז.

באוגוסט 1995 היה קובי לקצין חימוש חטיבת מילואים 816 באוגדה 380. בנוסף לכך מונה קובי למ"מ סמח"ט ב'. קובי היה קצין מצטיין, ועל פעילותו המרשימה לקידום וייעול המערכות עליהן היה ממונה, זכה בתעודת הצטיינות ממפקד העוצבה ביום העצמאות תשנ"ז.

באוגוסט 1997 יצא קובי ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן, בתחום מדעי המדינה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. הוא השלים את כל חובותיו לאוניברסיטה, אך לא זכה להשתתף בטקס חלוקת התארים. ביום מותו הגיע לידיו המינוי החדש שלו בצה"ל. הוא הוצב ליחידת שדה, בה ביקש להמשיך את תרומתו למדינה ולצבא.

ביום ח' בניסן תשל"ט (24.3.1999), נפל קובי בעת מילוי תפקידו והוא בן 34.

הוא נטמן בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אחיו אישה, 3 ילדים, הורים ושתי אחיות.

להנצחת שמו תרמה המשפחה ציוד ל"מועדון הסרט הטוב" במתנ"ס "נווה אילן", שכונה חדשה וצעירה באשקלון, בה הקים קובי את ביתו החדש, תוך שהוא מעורב בכל מאודו בפיתוח השכונה.

 

מתוך דברי אחותו קרני, ביום השלושים:

חלפו אלפי שעות / שעות של כאב / של שריפה בתוך הלב / שלא יודע מה לעשות / עם כל האהבה שלו אליך / חלפו אלפי שעות / שעות של תהייה / איך ממשיכים / איך ממלאים את / החלל העצום שהשארת / איך ניזונים מזיכרונות / במקום להישען / על הכתפיים היציבות שלך / והמשפט הנצחי של / "עוד מעט הכול יהיה בסדר".

 

מדברי דודו, יהודה בן שבת:

"קובי-חי / יפה תואר, נעים הליכות / משכמו ומעלה בכל מה שהוא עשה. / בצבא, במשפחה, בשכונה, היכן שצריך. / מתי שצריך קובי שם ביום ובלילה. / לעולם האור לא כבה / לעולם הברז לא דלף / לעולם המכונית לא פסקה מלנסוע / לעולם הכל תקין, יפה ומסודר. / כי קובי שם - הכול יכול. / המסיבה בעיצומה, התזמורת מנגנת / כולם רוקדים, כולם שמחים, קובי ממריץ / חתן השמחה על כתפיו / כולם מסביבו מתלהבים ומשולהבים. / קובי שם, רחבת הריקודים בוערת. / חי הוא פה הוא שם / חי נמצא בכל מקום / חי בלבנו תמיד לעד...".

 

מתוך דברים שנשאה רעייתו סיגלית, ביום השנה:

"קובי, הילדים מזכירים רגעים יפים ומצחיקים של ביחד כמו: להושיב כל אחד מהם על השיש ולשאול מה מתחשק לו לאכול בארוחת הערב. או איך שהיית מקלף תפוז לפלחים ומפזר סוכר ועומד על כך שיאכלו את הכל. שלא לדבר על מסדרי הבוקר, כמו חיילים קטנים וממושמעים. כל אלה מעלים חיוך על שפתיי אך באותה עת נמהל החיוך בעצב, והדמעות זולגות מאליהן, שהרי הילדים בעצם מזכירים בקיומם אותך, את אישיותך וכוחותייך..."

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
סלאמה סאלמה ז

כניסת חברים