צלניקר רונן ז"ל

רונן, בן שולמית ואברהם ז"ל, נולד ביום י"א בכסלו תשל"ד (6.12.73) בבי"ח "בתר" בחיפה.

בתחילה גרה המשפחה בקרית אתא ובגיל שנתיים לרונן, עברו לקרית ביאליק ורונן התחנך שם בבית הספר הממלכתי המקומי.

לאחר שש שנות לימוד בביה"ס הממלכתי, רונן התקבל לפנימיה "כפר גלים" שבחיפה וסיים שם שנתיים של לימודים עיוניים ולאחר מכן עבר לפנימיה "הכפר הירוק" בהרצליה ושם סיים את הלימודים עם תעודת מקצוע כמכונאי רכב.

רונן היה ספורטאי, הוא השתתף בתחרויות אגרוף, שהיה התחביב האהוב עליו ובשעות הפנאי הרבה להתעמל ועסק בעיקר באתלטיקה קלה. עסק גם בתחום המכונאות, כי אהב להתעסק בשיפוץ ותיקון מכוניות ואופנועים ועשה זאת בהצלחה.

רונן היה חבר טוב ולא חסך מאמצים כדי לעזור לזולת ולכן היה אהוב על כל חבריו ומכריו. הוא תמיד עבד בכל מיני עבודות, כמו: גינון וחלוקת לחמניות בלילה. כל העיסוקים האלה גרמו לו לסיפוק רב.

רונן גויס לצה"ל ב- 17.3.92 והוצב בחיל החימוש, עבר קורסים בחיל והיה למכונאי בבסיסו כאשר כל תקופת שירותו עשה בכלא מגידו. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו ושימש דוגמא לחבריו בסבלנותו ובמזגו הטוב. בתאריך 25.5.94 רונן נפצע בבסיסו והועבר לניתוחים וטיפולים בבי"ח רמב"ם שבחיפה ולאחר כחודש נפטר מפצעיו.

ביום י"ג בתמוז תשנ"ד 22.6.94 הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבחיפה, נוה דוד. השאיר אחריו אם ואב ושלוש אחיות.

במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רונן שימש כמכונאי רכב במשך שנתיים וביצע תפקידו בצורה טובה מאוד תוך גילוי אחריות, מסירות ומקצועיות הראויים לציון. רונן רכש לו חברים רבים ביחידה, חי את הווי היחידה וחיוכו התמידי, גם ברגעים הקשים, שימש כמשענת אופטימית לחבריו.

רונן אהב את הטבע וטיפח חלקת אדמה שוממה לפינת נוי, שנדאג להמשיך לשמרה ולטפחה למען זכרו".