מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 22/09/2019

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 3792

מרדכי מספר לנו את סיפור מלחמת יום הכיפורים בחזית הצפונית מתוך חוויותיו לאחר שנים רבות, את נקודת המפנה בחזית הצפונית וכיצד לדעתו היה שותף כאיש חימוש פשוט לנצחון.

הסיפור:

רק בחלוף 30 שנה באירוע שאורגן בחטיבה 188 לציון מלחמת יום הכיפורים וביקור מלווה בהרצאות בעמק הבכא ,נגלה לי ללא ידיעה מוקדמת עד אז ,שלקחתי באופן אישי חלק קריטי בשינוי פנה המלחמה בחזית הצפונית. 

  מהכרזה של  שר הביטחון משה דיין - על היתכנות למצב של "חורבן בית שלישי"

 להכרזה של הרמטכ'ל דוד אלעזר-  ליום המחרת ,,כעת אנחנו חוזרים לעצמנו ואנו בעיצומה של התקפה לכיוון דמשק.

להלן השחקנים "במחזה"

אביגדור קהלני
מג"ד בחטיבה 7  בפקידו של יאנוש בן גל ,חטיבה שבאה בהוראת המטכ'ל מדרום הארץ לתגבר את הכוח הסדיר ברמת הגולן.  מדובר במג"ד שכנראה אינו מופיע במעקב אצל המודיעין הסורי בגלל שירותו בדרום, אשר נקלע ללא ידיעתו לקרב מכריע להתבססות הסורית ברמת הגולן,  נלחם בכוחות שתפקידם היה להתיש את ההתנגדות של צה'ל בעמק לצורך כניסה חלקה  של כוח בפיקודו של ריפעת אסד (משפחת הנשיא הסורי ) באמצעות טנקים חדישים ביותר.

הקרב היה מלווה  ללא עזרה  מצד חיל האויר שסרב לבצע המראות ביום מעונן ,כוחות קומנדו סורי חסמו אפשרות גישה או תיגבור כוחות מכיוון מערב לעמק הבכא ומכיוון דרום רמת הגולן (קונטרה)

 יאיר נפשי
מג"ד בחטיבה 188 , חטיבה שנשחקה עד דק במלחמה, מדובר במג"ד שהיה במעקב אצל המודעין הסורי אשר הכיר היטב את קולו בקשר (כחלק המלקחים שהופקו ע'י הרוסים לאחר מלחמת ששת הימים) נישלח  בגפו (ללא חיילים אתו )ע'י מפקד פיקוד צפון האלוף חופי  שהיתה ביינהם הכרות ארוכה לבדוק האם ניתן לעזור לקהלני (המותש פזית בציוד ,בתחמושת  ובכוח אדם ) בעזרת 12 הטנקים שעדין מושבתים טכנית ,אשר חונים בריכוז בכניסה הצפונית לקונטרה לאחר שניפגעו מטילים מסוג "סאגר" של יחידות קומנדו סורי ו/או פגזים וחלק מהצוותים של  12 הטנקים האלו שנשארו בחיים ודיי מותשים ,בלי הגנה כלשהיא וממתינים על יד הטנקים באפס מעשה.

 הפיקוד העליון הסורי
במעקב לחוץ לתוצאות הקרב בעמק הבכא ,כאשר הוא לא מעוניין לסכן את הכוח של ריפעת אסד בקרב קשה  מאחר ועיקר תפקידו לשמור על השלטון של משפחת אסד בסוריה

אני  סמל מרדכי גרוס
חשמלאי טנקים חלק מחוליה טכנית בגדוד  74 החטיבה 188 , נפגעתי  בתוך טנק חצי שנה לפני מלחמת יום כיפור במוצב 115 ברמת הגולן  ופוניתי  עקב התאונה הקשה למחנה כורדני בחיפה לצורך המשך השירות במעבדה במקום שקט מרעשים.

 רס"ר שמשון  מכונאי ראשי במחנה כורדני
מונה כמפקד חוליה טכנית דרג ב' לבקשת פיקוד צפון. צוות ביחד עם מ"פ המחנה  צוות טכני במקצועות שונים  לצורך המצאות דרג ב ' זמין  ברמת הגולן ,ביקש ממני להיות חלק מהצוות  למרות מצבי הרפואי ( כחשמלאי וכאדם יחיד בצוות  שמתמצא בשטח ברמת הגולן)

רס"ר קרן

קצין חימוש בגדוד 74 שהמתין להפעיל את חוליית דרג ב' מייד  שהגענו ביקש ממני  אישית לאור הכרות לפקד על טנק החילוץ עם חלק מהצוות של דרג ב' ולאור הידע של רס"ר שמשון בתחום החילוצים.

 סיפור המלחמה

בעוד אנחנו עסוקים בחילוצים בלי סוף קיבל רס"ר שמשון הוראה מהפיקוד  לעזוב  את הכול ולגשת מיד עם הזחל'ם הטכני ועם כל הצוות שלו  (דרג ב( ולנסוע  לחניון  טנקים מושבתים שאובחנו  קודם ע'י חוליה הטכנית  דרג א'  כתקלות  דרג ב'  

הטנקים נמצאים בכניסה לקוניטרה. 

כאשר הגענו למקום  כל הצוות (דרג ב'(  עלה  מיד על הטנקים כדי לבחון ניסיון להשמיש את הטנקים. כל הצוות גילה לתדהמתו  כי מדובר בהשבתה של טנקים כתוצאה מחדירה של פגזים או טילים ( דברים שלא נתקלנו בהם בחיים)ואין אפשרות לתקן או להשמיש אף טנק אחד מתוך 12 הטנקים  בהעדר מנוף להוצאת מנוע או סדנא מתאימה לתקלות אחרות. 

* בעוד אנחנו כל חברי  החולייה דרג ב' כבר  נמצאים על הזחל'ם כדיי לחזור בחזרה לכיוון מסעדה אני מביט  בעניו של איש צוות  טנק מיואש למר גורלו (נמצא בשטח מוקף אויב)  מתוך הבזק של רגע  אני מבקש מרס'ר שמשון לעצור את הזחל'ם היות ויש בכוונתי לעשות ניסיון נוסף לא שיגרתי (מחוץ לקופסא)בעזרת אנשי הצוות שנתרו בחיים ובעזרת חלק מחברי החולייה הטכנית לנסות לתקן חלק מהטנקים. 

 כאשר אני יורד מהטנק השישי  והאחרון שאותו השמשתי מפרוק חלקים של טנקים אחרים , אני מוצא את רס'ר שמשון משוחח עם סגן אלוף יאיר נפשי כאשר  הוא מתחיל לצוות מחדש  את 6 הטנקים ומודיע בקשר לסגן אלוף קהלני " אני בדרך אליך"  תחת האזנה של האויב  בנוסף כוח  עם עוד כמה טנקים של סגן אלוף יוסי בן חנן מודעים לקהלני שגם אנחנו בדרך אליך. 

* הכוח של ריפעת אסד מקבל פקודה  לסגת לאחר שהפיקוד הסורי  מזהה כי יאיר נפשי  רוצה לתקוף מאזור קונטרה  (אזור שהיה ידוע כאזור מוקף בכוח סורי) לכיוון עמק הבכא, הכוח הסורי המיוחד עשה סיבוב פרסה להתחיל לחזור לדמשק וכאן  בעצם החל המהפך במלחמה. 

מסקנות שלי בחלוף 45 שנה:

-  איזה מהפך איש חימוש פשוט ללא שהוא מודע  מראש למעשיו יכול לחולל (כל הגנרלים במחזה ללא טנקים לא יכלו לתפקד)

 - לא לוותר כאשר אחרים אמרים לך אין מה לעשות 

 - מפקדים  צריכים לחלק את הקרדיטים לא רק לעצמם וקצת להפחית מהאגו של עצמם בסיפורים על גבורתם

- דיברתי עם קהלני ולצערי מצאתי אדם שרוצה להפחית עד אפס את עזרתו של יאיר נפשי (שנוא נפשו) להצלת הקרב המכריע 

מרדכי גרוס 

נייד 050-8620616