דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

דוד אבי ז''ל

@alt@

גיל
בן 44 במותו

מלחמה:
בשגרה

תאריך עברי:
כ"ט בכסלו תשע"ה

תאריך לועזי:
21/12/2014

רס''ן דוד אבי זכרונו לברכה

בן לילאן ואיזו

נולד ב - ד' באב תש"ל 6/8/1970

נפל בעת שירותו בתאריך כ"ט בכסלו תשע"ה  21/12/2014

שירת בחיל השלישות ולאחר מכן בחיל החימוש

בן 44 בנופלו

הותיר אישה - מיכל ושלושה ילדים, ליאור , גאיה ונריה. הורים ושתי אחיות.

אבי נולד ב- 6.8.1970  בבית החולים קפלן ברחובות, לאיזו וליליאנה דוד, היה אח אמצעי לשתי אחיות. בילדותו התגורר עם הוריו ואחיותיו ביישובי הדרום, ולבסוף כשהיה בן 13עברו להתגורר בערד.

אבי היה ילד שאהב מאוד משחקי לגו, מטוסים ומכוניות מיניאטוריות, היה לו אוסף ענק של דגמי מכוניות. אבי השתלב במגמה הריאלית בביה"ס התיכון בערד, סיים את לימודיו כתלמיד מצטיין, הוא נהג לשאת דברים בכל טקס בבית הספר, היה מאוד אהוב ואהוד על סביבתו וחבריו. מאוד אהב מוזיקה ואף למד לנגן באורגן. את אהבתו הגדולה למכוניות מיניאטוריות המיר בנערותו לאופנועים, והחל לרכוב עליהם מגיל 16.

בשנת  1988 התגייס אבי לצה"ל, הפך במהרה לקצין שלישות ושירת בבסיס השלישות בבאר שבע.

עם סיום שירותו הצבאי ועד התחלת לימודיו באוניברסיטה, עבד  כקצין ביטחון בבתי מלון בים המלח.

בשנת 1992, החל את לימודיו בפקולטה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וזו הייתה השנה בה הכיר את מי שעתידה הייתה להפוך לאשתו, מיכל קינן. זו הייתה אהבה ממבט ראשון.

ציטוט קצר משיר שנמצא לאחר מותו מתאר את המפגש הראשון של אבי ושל מיכל: "שעור אנגלית...........מיכל הגיעה!............ אהבה ממבט ראשון........אובה נכנסה לחיי"

אבי ומיכל עברו לגור יחד במהרה בבאר שבע ויצאו כזוג במשך כ- 4 שנים.

עם היכרותו היותר מעמיקה עם מיכל, כל משפחתה הגרעינית והמורחבת התאהבה בו. במהרה  הפך לבן וחבר לאביה של מיכל, בנצי ואהוד מאוד על אימה סימה. לאחר נישואיו אבי כינה את בנצי "חתמי" והיה אתו בקשר יומיומי מאוד קרוב ומשמעותי.

בבאר שבע, במקביל ללימודיו עבד אבי במכללת "טומשין", בלימודי הוראה חווייתית בבתי ספר בדרום, חנך ילדים בפרויקט פר"ח. עבד בבתי ספר של ילדים קשי יום וקיבל שם תקן של משרד החינוך.

עם תום לימודיו בהצלחה, קיבל תואר מהנדס חומרים. במקביל קודם במכללת טומשין לתפקיד מנהל פרויקטים חינוכיים באזור הדרום.

 28.9.1997 נשא אבי את מיכל לאישה  ב"ירוק על המים" בקיבוץ חולדה בחתונה מרגשת ואינטימית.

בשנת  1999 עברו לדירתם הראשונה במודיעין. אז עבר אבי לעבוד בחברת "יעד" כמנהל פרויקטים של הקמת חניון ייחודי בתל אביב.

שנת 2001 הייתה מבורכת במיוחד. בינואר, הפך אבי להיות אבא לליאור. במסע בלתי נשכח לאוקראינה, שם אימץ עם מיכל את בנו הבכור.

בסוף שנה זו,  הוא התגייס מחדש לחיל חימוש בפרויקט ייחודי "חלון הזדמנויות" כסרן ביחידת הניסויים של החטיבה הטכנולוגית לוגיסטית, בה עסק במחקר ופיתוח של חומרי נפץ וטכנולוגית אחסנה. במהלך תפקידו זכה להערכה רבה ואף נבחר להיות קצין מצטיין חיילי.

בשנת 2006, קודם אבי לדרגת רס"ן והתמנה למפקד בית המלאכה לעיבוד שבבי במרכז השיקום והאחזקה (מש"א 7000). בתפקידו זה היה אבי שותף לפרויקט הייצור של טנק המרכבה סימן 4.

בשנת  2007, לכבוד יום הולדתו ה-37, קיבל אבי את המתנה הכי מדהימה שיכול היה לבקש – את בנותיו התאומות – גאיה ונויה. שאומצו מרוסיה.

בשנה זו עברה כל המשפחה להתגורר בבית חדש וגדול יותר כיאה למשפחה המורחבת במודיעין, בשכנות ליד גיסתו וגיסו (אחות של מיכל)  אביגיל וזהר אלבס וחבריהם הטובים והקרובים ביותר אסנת וערן סוקר.

כך הפכה כל החבורה למשפחה מורחבת, שבילו המון יחד, בבילויים שונים ומגוונים.

בקיץ 2008, קיבלה המשפחה בשורה קשה כשאבי אובחן כחולה במחלת סרטן מלנומה במצב מתקדם. בשנה זו נאלץ לעבור ניתוחים וטיפולים קשים שונים במטרה להציל את חייו ובמשך כל אותה התקופה המשיך אבי לעבוד ולתרום. לאחר שנה של מלחמה, הצליח להיכנס להפוגה מהמחלה.

בשנת 2010, מונה אבי להיות מפקד בית המלאכה לאחזקה במש"א. בתפקידו זה ניהל את כלל אחזקת אמצעי הייצור תוך שהוא מתמודד עם אתגרים ניהוליים וטכנולוגים מורכבים. הוביל באופן עצמאי פרויקטים משמעותיים ומאוד גדולים שימשיכו לשרת לשנים רבות  שעוד יבואו את המש"א.

כל זמן עבודתו היה אבי מוערך מאוד ע"י כפיפיו ועמיתיו לעבודה ומילא את עבודתו נאמנה, הוא הצליח לאחד בין אנשים במקום בו אחרים כשלו. אבי הצליח לתת לכל אחד הרגשה שהוא מיוחד עבורו, ובקסם שלו שבה אחריו את האנשים ורתם אותם לעשייה משמעותית.

מתוך רצון עז להחזיר ולתרום לחברה, הצטרף אבי לקבוצת מתנדבים ויחד הוביל את הקמתה של  עמותה לטיפול בחולי סרטן ומשפחותיהם בשם "מנדלת הלב". העמותה פועלת במודיעין ומחוצה לה. כשאבי הצטרף אליה, העמותה מנתה כ -20 מתנדבים ולוותה כ-30 משפחות, בעקבות הפעילות הענפה שאבי הוביל היום לעמותה מעל ל- 250 מתנדבים ומלווה ועוזרת למעל ל – 300 משפחות מתמודדות.

בקיץ 2013, הכתה המחלה בשנית באבי והפעם ביתר שאת. כך אבי הפך להיות החולה
ה - 101 של העמותה. כלוחם יצא למלחמה במטרה לנצחה. במקביל במשך כל אותו הזמן המשיך לנהל חיי משפחה מלאים עם מיכל והילדים, לצד מילוי תפקידו במש"א, וכן המשיך להתנדב בעמותה ולעזור לכל מי שרק ידו השיגה. גם בימים בהם הרגיש רע היה מתייצב לעבודה. עד יומו האחרון כשהמחלה הארורה הכריעה אותו הוא המשיך לעבוד. אף פעם לא ויתר לעצמו, אף פעם לא ראה עצמו כקרבן. בכל תקופת המחלה סה"כ 6.5 שנים, מי שליווה, טיפל וסעד את אבי מלבד מיכל היו הוריה בנצי וסימה קינן. בנצי ליווה אותו לכל הבדיקות והטיפולים, סימה הייתה אמונה על ניהול התיק הרפואי וחיפוש הטיפול הטוב ביותר עבור אבי. כך אבי נכנס להפוגה קרוב לשנה נוספת.

ב- 3.7.2014 זכה אבי לחגוג את בר המצווה של ליאור עם המשפחה והחברים הקרובים באירוע אינטימי, שמח ומרגש ב"ראול" בת"א. כאשר באותו השבוע קיבלו את הידיעה שהסרטן חזר והפעם חדר למח.

ב- 6.8.2014 חגגו לאבי יום הולדת 44, יום הולדת אחרון במסיבת הפתעה עם המשפחה והחברים הקרובים.

אבי המשיך להילחם חצי שנה נוספת, הספיק לנסוע עם כל המשפחה לטיול בארה"ב, לבלות סוף שבוע באילת עם משפחתו ומשפחתה של אחותה של מיכל.

ב - 6.12.14 אבי קרס והובהל לבית החולים. שם ניסתה מיכל להילחם על חייו עד הרגע האחרון.

ב - 21.12.14 , כ"ט כסליו תשע"ה, נר חמישי של חנוכה, הנס לא הגיע ואבי עצם את עיניו לנצח בבית חולים שיבא.

מילות סיכום של מיכל: "אבי, "אובי" שלי, היית בן זוגי במשך 21 שנים, היית הגבר שלי,  קסום, אופטימי, רומנטי, מלא תשוקה ושמחת חיים,  החבר הכי טוב שלי בעולם, הנפש התאומה שלי, חוויתי אהבה שאין לה גבול ומילים לתאר. אתה איש גדול מהחיים, מיוחד במינו, יצירתי,  לא שגרתי. נבון, מאוד חכם  בעל ידע עולם רחב, בעל זיכרון פנומנלי. שלטת הן בדיבור הן בכתיבה וקריאה בשפות אנגלית ,ערבית ורומנית. אתה אחד האנשים המצחיקים ביותר שידעו לחקות במבטא רומני, רוסי, ערבי, פרסי. חיי היו מלאים שמחה וצחוק בזכותך. לכל מקום שהגעת תמיד היית אהוד ומוערך, כריזמטי מלא עוצמה ונוכחות. זכיתי לשותף מלא ומעורב בהורות, אתה אבא מדהים מסור ומעורב בכל פעילות שקיימת. בשנה וחצי האחרונות לחייך לא ויתרת ולקחת יום יום את הילדים למסגרות כדי למצות עד תום. איזה בשלן מופלא שאת מטעמיך ידעת לצלחת כמו במסעדות הגורמה המשובחות ולפנק אותי ערב ערב. וברוחב הלב נהנינו לארח יחד בכל הזדמנות משפחה וחברים. התשוקה העמוקה לקפה שלך הייתה בכל מקום, לא אשכח איך תמיד היית יושב עם כוס קפה ביד וחיוך מרוח על השפתיים. כמה מוכשר אתה את הכל רצית לעשות בעצמך במו ידיך, כמו את רוב הבית שלנו. אתה אדם עם לב רחב, אוהב אנשים, תמיד מוכן לעזור כמה שרק יכול ובצנעה. בכל מקום בו היית השארת חותם. חלקת איתי את אהבתי המוגזמת לבעלי חיים והסכמת להיכנע לכל השיגעונות שלי לעניין, אפילו כשהם תפסו לך את המקום במיטה בלילה. כחלק מהבילוי הזוגי שלנו התעקשת לבוא איתי לעשות "שופינג" לא רק נכחת בחנות אלא גם עזרת לבחור לי בגדים ונעליים.

בזמן הקצר שעמד לרשותנו יחד בלענו את החיים  כשלכל אורך השנים טיילנו כזוג וכמשפחה בהמון טיולים בארץ ובחו"ל. באחת השיחות האחרונות שלנו אמרת לי – תודה לך, יחד יש לי חיים מלאים אני מרגיש מאושר ושלם, הספקתי את כל מה שרציתי עכשיו נשאר רק להמשיך ליהנות ממה שיש".

אבי הותיר אחריו את אשתו מיכל בת 43, ילדיו ליאור בן 13.5, ונויה וגאיה בנות 8.5 והוא רק בן 44.

בלתי נתפש שהלכת,

 יהי זכרך ברוך!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חיפוש מידע

כניסת חברים