דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

יוסי רנרט - אחרי השקיעה בשדה

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 19/09/2015

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 3203


יוסי רנרט   

ישבתי אל שולחני לכתוב, כהרגלי.

ברדיו שר שמעון ישראלי, זה האיש בעל הקול העמוק, חלוץ הופעות היחיד בעולם הבידור הישראלי. ואני זוכר אותו שר באולם הקולנוע של מחנה-עמנואל (ג'וליס), לפני חמישים וחמש שנים , בשנת אלף תשע מאות ושישים.

זה מילואים שלו, אמר אז חייל אחד , ידען אחר הוסיף – " שאול ביבר מהגייס , סידר לו" .

האולם היה מלא וצפוף גם בעמידה , בקבוקי הזכוכית הריקים של "טמפו" , התגלגלו ברעש מקצה האולם ועד הבמה , אך דבר מכל זה לא הפריע לו לשמעון , במשך שעתיים רצופות , ללא מנחה וללא תזמורת הוא הציג ושר , בקולו העמוק , הייחודי.

עכשיו משמיעים ברדיו את השיר "לחם" בביצועו, עורי הצטמרר וגרוני יבש. נזרקתי אחורה אל שנת אלף תשע מאות ושישים.

לאחר השמעת השיר "לחם", הודיע המגיש שאת השיר "אחרי השקיעה בשדה" , תשיר זמרת מבוגרת , שהופיעה בהיותה ילדה בלהקת "צדיקוב", עם להקת גברי השריון . הפעם היא תשיר עם מקהלה מהגליל . ואז שאלתי את עצמי איפה הם גברי השריון , שהיו טירונים באלף תשע מאות ושישים , ולמה אינם שרים .

באותה שנה באחת השבתות , הייתי סמל תורן בסדנה הגייסית בג'וליס .

פתאום, ללא הודעה מוקדמת , נכנסו לשטח המחנה מאות טירונים של חיל השריון והתיישבו על ספסלים בחדר האוכל .

יצחק גרציאני (זיקו) , המנצח האגדי , לימד אותם מספר שירים והם הצייתנים שרו  , 

סמל אחד גבוה במיוחד, עבר בין השורות  והעיר את הנרדמים.

כך הם ישבו ושרו כל אותו היום , וחיכו למפקד הגדול דוד אלעזר (דאדו).

הארגון של יום החזרות היה לקוי , לא תיאמו איתנו את הגעתם , ולא דאגו לספק לטירונים אוכל ושתיה. המפקדים שלהם רק שאלו אותנו כל הזמן , אם זה נשמע כמו מקהלת הצבא האדום , או לא . אנו חיילי הבסיס הוצאנו אוכל מהמחסן , והנחנו על שולחנות מחוץ לחדר האוכל, הטירונים היו יוצאים באמתלות שונות וחוטפים מהאוכל.

לקחתי ג'יפ ויצאתי לסיבוב מחוץ למחנה.

ליד הקיוסק גיליתי מחנה אוהלים זמני , שם ישנו הטירונים בלילה. כל אותה שבת שרו הטירונים , בערב הגיע מפקד הגייס דוד אלעזר (דדו) , האזין וחייך  .     

שבע שנים מאוחר יותר, במלחמת ששת-הימים, היו טירונים אלה כבר במילואים או בשרות קבע , והיו שותפים לניצחון ההיסטורי, אז גם שרנו "השריון עשה היסטוריה".

בשנת אלף תשע מאות שבעים ושלוש , באותו יום כיפור ארור, רוב הטירונים של אז היו כבר וודאי בעלי משפחות , כאשר הערבים התקיפו . בכבישי הארץ באותו יום כיפור, שעטו קומנדקרים והביאו את ההלם וההפתעה. רבים גויסו מתוך בתי הכנסת.

אני אישית הוצאתי חזן מבית - כנסת בגבעתיים. נדם קול התפילה, הגיעה עת תחנונים.

טלטלה עזה עברה על מדינת-ישראל, זחיחות הדעת שהחלה לאחר הניצחון ב-67 הפכה להלם.

לא ידענו מה הכינו המצרים, הימ"חים  היו ריקים, לא היו רובי סער, חסרו פגזים לתותחים.

והאויב, הוא במסתרים הכין הפתעות.

צליחה, הסתערות וכיבוש המעוזים . המצרים שהיו עד אז "ערבושים" – ירו רקטות אישיות על הטנקים שלנו ופוצצו אותם ואת הנערים שבתוכם .

שורות שורות של טנקים שלנו נפגעו ועלו באש . רבים נפלו בשבי.

בכוחות נפש אדירים ובחירוף נפש כמו בתש"ח, הצליחו הנותרים לעצור המתקפות ולהעביר את המלחמה לשטח האויב. מאות רבות של חיילים בסדיר ובמילואים לא חזרו אל משפחותיהם. שמותיהם חקוקים באבן .

שלוש עשרה שנים לאחר שירת המקהלה הגדולה בג'וליס, הייתה שוב שקיעה בשדה, הפעם שקענו אנו ובקושי יצאנו. אינני יודע את מספר הטירונים המזמרים שלא חזרו .

בחיל האוויר, לאחר נפילת המטוסים שרו את השיר "מוכרחים להמשיך לנגן".

חיל השריון נותר כמעט ללא "תזמורת" , הכלים הכבדים שהיו ביתם , היו כתובתם האחרונה .

המפקדים הנערצים של שישים ושבע, שקעו אף הם בשבעים ושלוש.

דדו (דוד אלעזר) בבריכה, ושמוליק (גורודיש) במכרה יהלומים באפריקה . 

הגיבור האגדי , אבי המרכבות על סימניהן, האלוף ישראל טל (טליק),הלך גם הוא לעולמו.

חיפוש מידע

כניסת חברים