כיהן כאלוף הפיקוד מ- 22.11.73 עד .16.1.74
.נולד ב- 1924 בישראל
התגייס לצבא הבריטי ב- 1942 ושירת במדבר המערבי ולאחר מכן בבריגדה
היהודית בחזית איטליה. לאחר המלחמה נטל חלק במשימות רכש והצלה וכן
.פעל בקבוצת "הנוקמים" כנגד הנאצים
."חזר ארצה ב- 1946 וצורף למנגנון הקבע של ה"הגנה
.במלחמת העצמאות השתתף בקרבות בדרך לירושלים, בגליל ובדרום
.במהלך המלחמה אף יצא לצ'כוסלובקיה כדי לטפל במשלוחי הנשק לארץ
לאחר המלחמה היה מג"ד ב"גבעתי", מדריך בקורס מג"דים, מפקד ביה"ס
."לחי"ר, רמ"ט פיקוד ההדרכה ומפקד ביה"ס לקצינים. תוך כדי מערכת "קדש
מונה למפקד חטיבת חי"ר, עימה לחם באזור אבו עגילה. לאחר המערכה היה
סגן מפקד גייסות השריון ושותף לעיצוב השריון ככוח המכריע בזרוע
היבשה לאחר מכן מונה למפקד חטיבה 7 ובסיום תפקיד זה כיהן כעוזר
. ראש אג"ם,בשנים 61-1960
בתום כהונה זו יצא ללימודים באוניברסיטה העברית. בסיום לימודיו
מונה לתקופה קצרה כרמ"ט פיקוד הצפון, חזר לגייסות השריון כסגן
.המפקד ובנובמבר 1964 מונה למפקד הגייס והועלה לדרגת אלוף

בתפקיד זה עיצב את השריון תוך דגש על המשמעת, המקצועיות והיכולת הטכנית. שם דגש מיוחד על פיתוח
תותחנות הטנקים, דבר שנתן תוצאות פגיעות מדויקות בציוד ההטיה הסורי בעת "המלחמה על המים" וכן
.במלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים היה מפקד האוגדה שהבקיעה בפתחת רפיח ולחמה בציר הצפוני והציר המרכזי עד
.לתעלת סואץ
.סיים את תפקידו כמפקד גי"ש ב- 1969 ועסק בפיתוח רכב קרבי במסגרת משרד הביטחון
ב- 5.4.1970 מונה מנוי לשעת חירום למפקד עוצבה 560 "עמוד האש" מנוי זה הסתיים 1.1.72
בראשית 1972 מונה לראש אג"מ ולאחר מכן גם כסגן הרמטכ"ל. בתפקיד זה עסק בפיתוח אמצעי צליחה והיה
שותף לניהול מלחמת יום הכיפורים. לאחר המלחמה, בעודו סגן הרמטכ"ל, כיהן כאלוף פיקוד הדרום, עד
.להסכם הפרדת הכוחות עם מצרים. חזר לתפקידו במטכ"ל ולאחר זמן קצר פרש משרות פעיל
היה עוזר שר הביטחון, אך את עיקר זמנו הקדיש לפיתוח טנק ה"מרכבה" ושימש כמנהל פרוייקט פיתוח
.הטנק וייצורו
.זכה פעמיים בפרס בטחון ישראל בזכות פיתוח אמצעי לחימה