[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

גואטה יניב

@alt@
קישור לאלבום התמונות האישי

סיפור שרותו של רנ"ג גואטה יניב בתפקיד קמ"ד בטיחות בגדוד 703

עיר מגורים – קריית שמונה

נשוי למזל + שלושה ילדים – גל בן 20 משרת כלוחם בהנדסה קרבית, מאי בת 17 וליאור בת 13.

תאריך גיוס – 2.8.1995

1995 – 1998

התגייסתי כלוחם בהנדסה קרבית, תחילת הטירונות בבט"ר ציון (לשעבר) שנמצאת בירושלים, במהלך סיום הטירונות ולאור המצב המשפחתי בו הובא לידיעת המפקדים כי ההורים בבית נכים ואין יכולת לפרנס את המשפחה הוחלט על הקלות ת"ש 3 ולאור כך, הוחלט להעביר אותי לחיל החימוש. יצאתי לקורס מכונאי נגמ"ש בתקופה של שלושה חודשים. בסיום הקורס הוצבתי ליחש"מ 703 שנמצא בצנובר. הגעתי למחלקת נגמ"ש טיפולי ג' ת"פ א.ע.צ אלי הלטר והתחלתי את תהליך הלמידה כיצד מתבצע טיפול ג' מקצה לקצה, שליפת חט"כ, טיפול בתובה, מזק"ום ודרגי א'. המחלקה הייתה בנויה מתתי מחלקות דרג א', חשמל, תובה ומנועייה. הבוחנים שהיו במחלקה – אבי קקון ואיתמר ביטון, מפקדי הישירים – צ'ריקר אהרון. במהלך השירות נחשפתי לכלים חדשים כגון נגמ"ש מסוג קלסיקל, מדבור בנגמ"ש בעל מיגון של יכולות פגיעת טיל ישיר. הנגמ"שים שבנדון היו לרוב בגזרת עומק לבנון. במהלך שירותי הסדיר נקראתי לדגל ע"י הסמ"פ ויקי תמיר ז"ל לצאת להחליף מנוע לנגמ"ש מסוג קלסיקל, יש לציין כי הייתי חייל חדש כחצי שנה במקצוע, אך משופשף היטב בהיבט של הוצאה והכנסת חט"כ, לא עודכנתי היכן ממוקם הכלי אך ידעתי שחט"כ מסוג זה נמצא בבית הילל בלבד, שם הייתה ממוקמת מנועייה קטנה שתוחזקה ע"י אלי מלכה, ניגש אלי מפקדי הישיר ואמר לי שהוא יוצא איתי ביחד לשטח ויש צורך להכין תיק קטן כי ככל הנראה אנחנו לא נחזור באותו יום, זה היה ביום שלישי בערב, יצאנו לכיוון בית הילל להעמיס את החט"כ, החט"כ הועמס וחיכינו לאישור נסיעה, האישור לא ניתן עד יום רביעי בצהריים ולאור כך נדרשנו ע"י המ"פ לחזור ליחידה, עם יציאתנו משער המחנה נכנס מטל"פ צפון אל"מ מיקי בניון וביקש לחזור בחזרה לבית הילל ולפרוק את הדברים החשובים מהריאו כגון ארגז כלים ופטיש אויר, חשוב לציין שאני עדיין לא מבין היכן נמצא הכלי ולאן אני הולך. המטל"פ ניגש אלינו ואמר שהנהג שלו ייקח אותנו למנחת שנמצא בקריית שמונה, כאן כבר נפל לי האסימון כי המקום שנמצא הנגמ"ש הוא בגזרת עומק לבנון, הגענו למנחת שם היו ממוקמים מספר רב של לוחמים מסודרים בשני תורים, ניגש אלינו מפקד בדרגת סא"ל והסביר לנו כי עתידים לנחות שני מסוקי יסעור והנחיתה תהיה על צלע הר הבופור, מיותר לציין כי בוצע סימון על ידי של מספרי ברזל, הגענו לבופור בטיסה של כ10 דקות בערך, המקום היה חשוך מאוד, לא ניתן היה להדליק פנס או כל דבר אחר, ירדנו בשורה מסודרת עם הלוחמים לכיוון המוצב, ניגשנו לאמת את התקלה בכלי ואכן התקלה הייתה החלפת חט"כ. לאור כך שהשעה הייתה מאוחרת ולא היה לנו את הריאו בכדי לשלוף את החט"כ, החלטנו לפרק את החט"כ בבוקר ביום רביעי, החט"כ פורק והריאו עדיין לא הגיע וזאת לאור התראות על שיירה. החט"כ הגיע ביום שישי בסביבות השעה 12 בצהריים ע"י איש צד"ל, עם הגעת הריאו מיד שלפנו את החט"כ והתחלנו להכניס את החט"כ החדש ולחבר אותו. לצערנו הרב מפקד השיירה החליט שהוא לא מחכה לנו שנסיים את ההחלפה ולאור כך נאלצנו לשהות במוצב הבופור שבת. מאחר ולא היה לנו שום תעסוקה נכנסנו למטבח והחלנו לבשל עבור כל הלוחמים השוהים במוצב את ארוחת הערב, אני לא אשכח לעולם את דבריו של המג"ד שאמר שהוא נמצא במוצב מספר שנים ומעולם לא ראה את חדר האוכל ערוך מכל טוב, סלטים, לחמים ואוכל. במוצ"ש עידכנו אותנו כי ככל הנראה ביום ראשון תהיה שיירה שתוביל אותנו לארץ אך לצערי הלוחמים יצאו למארב והגשש חזר עם כדור בבטן דבר אשר נאלץ לבטל את השיירה וזאת לאור התראות, סה"כ שהינו במוצב שלושה שבועות עם תחתון וגופיה אחת. מיותר לציין כי בתקופה זו לא היו פלאפונים. השיח אל מול ההורים נעשה על ידי מפקדת הגדוד בלבד. לאור כל אורך תקופתי בגזרת לבנון הוחלט להעניק לי תעודות הצטיינות על אופן שירותי ותרומתי והוענק לי תעודת הצטיינות מטעם קטנא"ר, ראש אט"ל ורמטכ"ל.

1998 – 2003

כניסה לקבע כאחראי מחלקת נגמ"ש, טיפולי ג', התקדמתי בדרגות והצבתי לעצמי אופק רחוק תוך חתירה למגע, הדבר מתבטא מבוחן נגמ"ש למנהל עבודה לתקופה של מספר שנים, בשנת 2003 הוחלט לסגור את יחש"מ 703, אני זוכר שהטקס בוצע בקריית שמונה, הוצגה מצגת שבסיומה היה רשום "העיניים של היחש"מ" מדובר היה בצילום של העיניים שלי, תקופת הקבע הייתה תקופה מלאת אתגרים ומשימות .תקופה בה היה מותר לעשות הכל בתקופה זו יש לציין היו הרבה יותר אנשי קבע מהתקופה בו אנו נמצאים היום, לכל תפקיד היה נגד, כיום המצב הוא שונה לחלוטין, היום יש נגד עם 10 נעת"ים.

2003 – 2008

תקופה בה בוצע מעבר ליחש"מ 651 המעבר היה אמנם קל אך עם תחושות די כואבות, ממפקד שאחראי עליך במקום נאלצנו לבצע נסיעה של שעה לצורך ראיון או כל דבר אחר. בשנים אלו תמה תקופתה של האחריות הגזרתית במרחב לבנון והוחלט להוציא את צה"ל מהמרחב. בוצעו חילופי מפקדים, מנהל עבודה הלטר אלי ייצא לפרישה ובמקומו נכנס אבי קקון. המחלקה בתקופה זו תפסה תאוצה והתרחבה בכל המשמעויות, כולל כוח אדם, יש לציין כי מחלקה זו הייתה המחלקה שהובילה את כל הנתונים הן בהיבט תכנית עבודה והן בהיבט של גיבוש חברתי.

2008 – 2012

בשנים אלו הוחלט לסגור את מחלקת טיפולי ג' נגמ"ש ולהעביר את כל האנשים למחנה שמשון לסדנה 7176, אני זוכר שניגשתי למפקדי הישיר וציינתי בפניו 'או צנובר או בית' לא הייתי מוכן להתפשר ולא לרגע, לעזוב את היחידה, לאחר כמספר ימים הוחלט ע"י מפקד היחש"מ למצות אותי כחוליית אחזקה שתופסת כוננות בכלל מרחב רמת הגולן בגזרת קו כחול, אין ספק כי הדבר נשמע בהתחלה כמתנה לאור דרישתי להישאר במרחב רמת הגולן (צנובר) אבל לכל דבש יש עוקץ... מדובר על נגד אחד שאמור לתפוס את כלל מרחב רמת הגולן בקו כחול, לספק עבורם שירות על כל דרגי התיקון בדרג ב' כולל החלפת חט"כים. מיותר לציין כי גזרת רמת הגולן הינה גזרה בה מתאמנים לרוב כלל יחידות צה"ל והדבר מתבטא בתקלות מרובות לנגמ"ש, כמות החלפת החט"כים שהייתי מחליף ביום לבד, ללא סיוע של חייל אפילו, הגיעו לחמישה החלפות חט"כים ביום.

2012 – 2018

נקראתי לדגל ע"י מ"פ צנובר – לירן יחזקאל להחליף את הסמ"פ היוצא מוטי מסס, אני זוכר שלירן ציין בפני כי זאת תקופה של ממלא מקום עד שיגיע מחליף, כמובן שכל עוד ואני לובש מדים לעולם לא אגיד לא והתייצבתי מיד לדגל. אלו השנים שלמדתי הכל בחיים, ממגע של חייל לדעת לפקד ולעמוד בתנאי לחץ קשים מאוד. בתקופה זו קיבלנו אחריות אחזקתית לרכבי בט"ש 474 מקצה לקצה. מכאן התחיל עומס העבודה וכמות השבתות המטורפת שנקראנו לעלות ליחידה.

2018 – 2020

תקופה בה הוחלט להקים את גדוד 703 מחדש ולחזור למורשת.
בראש הפרמידה עמד סא"ל חגאי סיבהי לצד סגנו רס"ן עלי גאנם.
שלבי ההקמה החלו מסיכומי ראיונות וסגירות לתפקדי מטה חדשים.
לשמחתי הרבה הוחלט לסיים את תפקידי כסמ"פ בצנובר ולהעביר או לתפקיד "ממונה הבטיחות והגנת הסביבה הגדודי".
שלב ההכנות להקמת הגדוד לא פסח על אף אחד מקציני המטה, כל אחד ואחד מאיתנו החל לקבל את המשימות מידי המגד הנכנס והחלנו לצאת לדרך.  בתחילת דרכנו ולאור התשתיות הישנות שנמצאו בצנובר הוחלט למקם את מפקדת הגדוד זמנית במחנה שמשון.
עבדנו לילות כימים להקמת הגדוד, על אף שכלל המטה היה חדש ובנוי ברובו מקבע ראשוני הפכנו למטה עצום וחזק שאף אחד לא יכול היה להיכנס בינינו.
מגד הגדוד נלחם יום יום על הקצאת משאבים בכלל ההביטים והתשתיות החדשות להקמת הגדוד.
לצד זה לא שכח ולא לרגע את פורשיי היחשם 703 וליווי משפחות השכולות שהגיעו אלינו לאחר פתיחת מפקדת הגדוד בצנובר.
הוקמו 3 פלוגות חדשות בעמיעד, פילון וצנובר.
במרץ 2019 לאור התפרצות נגיף הקורונה קיבלנו כגדוד משימה לסייע לפיקוד העורף בחלוקת מזון לאזרחים.
הברק שבעיניים שהיה לאנשים חרוט בזכרוני, כולם במיידי נרתמו למשימה.
חולקנו ל- 4 אזורי חלוקה.
לכל אזור הוצב מ"פ שתפקידו לחלק את הכח ולדאוג שלכל אזרח תהחה ארוחה חמה בבית.
אני הוצבתי כמ"פ מפרץ, גזרת האחריות שלי הייתה חלוקה בכל הקריות קרית ים, ביאליק, אתא, ישובים העוטפים כולל הכפרים מסביב.
היה שלב בו באמצע החלוקה נשברתי והחלתי להזיל דמעות כמו תינוק , בחור מבוגר שקיבל ממני אישית את המנה החמה יצא לעברי וביקש לחבק אותי על הבעת הערכה , דמעות זלגו מעיניו והוא החל לספר לי עד כמה המנה הזאת תורמת עבורו , כמו כן הוא סיפר לי את סיפור חייו כח אינו נמצא בקשר עם ילדיו.
מאחר וכללי הבטיחות מנעו ממני כל התקרבות אליו התבצר ממני היכולת לחבק אותו, אבל הכאב שהיה בו והדמעות שזלגו מעיניו לא ישכחו לעולם.

מפקדים בשירות שלי:

מג"דים:

  • סא"ל אלי אלפסי
  • סא"ל דודו אלמקיס
  • אליעזר בן הרוש
  • חיים מור חיים
  • עופר גולינסקי
  • ברוך אלקיים
  • שי צדוק
  • יניב חדד
  • גיל ביסטריצר
  • חיים רבן
  • חגאי סיבהי
  • פאדי מאזריב

מ"פים:

  • רן זיתוני
  • ברוך גרשטיין
  • ליאור פרי

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
שלום זיו ז

כניסת חברים

חברים online