[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

אל''מ עופר גולינסקי מספר על מרכז תחמושת בשנים 2004-2007

@alt@

את הריאיון פותח אל"ם עופר גולינסקי:

אני הייתי המפקד השלישי שהגיע למרת"ח מהשטח, לאחר השינוי המהותי שמפקדי מרת"ח במשך כל השנים היו מהנדסים מהמערך ההנדסי. אנחנו הבאנו איתנו את הידע ואת הצרכים של המערך הנפרס מעבר לנושאים הטכנולוגיים טכניים שלהם היה לנו רע"ן הנדסה ואנשי מרת"ח הוותיקים שידעו לתת את הדברים הנדרשים לפתרונות הטכנולוגיים. באנו עם תובנה מאוד מאוד עמוקה והיא מענה לצרכי השטח וכל הרעיון הזה הוביל אותנו במהלך תפקידי. יצרנו קשר עם יחידות השדה בצורה רצופה ויישמנו תפיסת עולם שאומרת שמרת"ח הוא אחראי על עולם התחמושת מרמת הפלוגה ועד הרמה המטכ"לית. אני אומר אחראי זה אומר גם להכשרות של בעלי המקצוע, שיתוף פעולה עם בה"ד 20 בנושא של הכשרות חיילי החובה, מאחזקי תחמושת, בוחני תחמושת, בהמשך קורסים ונגדים וכל השלבים המתקדמים. אפיינו ועשינו את קורסי קציני התחמושת והרחבנו את הידע אף לקצינים לוגיסטיים ולמפקדים.

אל"ם עופר מדגיש: הצורך של תחמושת כשירה ביום פקודה היא תובנה שהמרכז הזה הוא מרכז מבצעי. הרי יכול להיות לנו את הכלים הטובים ביותר ויכול להיות לנו את החיילים המצוינים ביותר, כאשר לא יהיה תחמושת בזמן הנכון ובמקום הנכון המשוואה תיתן אפס.

אל"ם גולינסקי מתאר את פעילות מרת"ח במלחמת לבנון השנייה:

המרכז בא לידי ביטוי כמרכז מבצעי לחלוטין. עבדנו גם תחת אש, במרחב צפון בנמרה ובתפן היו רגעים שבאתי לביקורים והייתי במקום ופתאום הייתה הפגזה – אש ארטילרית. כולם כאחד בהובלת הקצינים והמפקדים המשיכו לעבוד תחת אש 24 שעות ביממה. בתפן היו הפגזות, בנמרה פרצה שריפה גדולה מאוד, למרות שממש הייתה סכנת חיי אדם אנשי מרת"ח המשיכו לעבוד, המשיכו לעשות הכשרות תחמושת, לנפק תחמושת ולעשות את עבודתם נאמנה.

שינויים ארגוניים שבוצעו בתקופתו: בתקופה שלנו ביצענו שינויים ארגוניים מהותיים. הגדול שבהם זה סגירת בסיס באר־שבע. התהליך עצמו היה לא קל, היה צריך לפנות את התחמשות, לחלק את התחמושת, לפזר את התחמושת, לטפל כמובן באנשים ששירתו שם שנים.

וחסכנו הרבה מאוד כסף לצה"ל בעצם סגירת בסיס. יחד עם זאת מבלי לפגוע בדרישות המבצעיות, כל השיקולים נלקחו בחשבון והעבודה הזאת נעשתה בשיתוף עם הגורמים המטכ"ליים וכמובן הצרכים המבצעיים לצורכי האחסנה של התחמושת כפי שהיא נמצאת היום במרת"ח.

מאפייני התקופה שבה הוא כיהן:

המרכז הזה מתאפיין באיזה אווירה משפחתית, אווירה ייחודית שיוצרת תרבות, תרבות ארגונית פנימית שנותנת. איך אני אגיד את זה בפשטות, כיף לבוא בבוקר לעבודה, יש לך עם מי לעשות את העבודה, יש לך עם מי להתייעץ, יש לך עם מי לקבל החלטות ואתה יודע גם שאם קיבלת החלטה זה יבוצע טוב.

לסיכום:

מרכז התחמושת הוא גוף מקצועי מאוד מאוד מאוד. הוא גוף ייעודי שיודע את העבודה שלו ואין לו תחליף במדינת ישראל, במלחמות ישראל הוכחנו זאת, המרכז ידע להביא את עצמו לידי ביטוי וגם בשגרה עושה עבודה נאמנה

*** מתוך הספר תולדות מרת"ח

 

חיפוש מידע

כניסת חברים

חברים online