[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

שנים 1976 - 1978

@alt@

מבנה ארגוני של היחש"מ

 

סיפורו של יחש"מ 703 מאת מפקד היחש"מ אל"מ יהודה יזראלי

יהודה היה מג"ד יחש"מ 703 משנת 1976 עד שנת 1978

הקמת היחש"מ

יחש"מ 703 קם בשנת 1974 כתוצאה ממלחמת יום הכיפורים. עד שנת 1973 סדר הכוחות ברמת הגולן היה קטן מאוד ולא הצדיק קיום יחש"מ נפרד, היו סדנת טנקים (נפח) וסדנת רכב (צנובר) וזה הספיק. אחרי המלחמה עלתה לרמת הגולן אוגדה סדירה – אוגדה 36. אוגדה 36 לא הייתה קיימת לפני המלחמה, היא הייתה אוגדת מילואים בלבד כשהמפקדה שלה ישבה במחנה דוד ליד חיפה. בשנת 1973 היא נהפכה לאוגדה סדירה שאיישה את רמת הגולן, היו שם שתי חטיבות טנקים סדירות ומלאות – חטיבה 7 וחטיבה 188 בנוסף היה לה גם אגד ארטילרי 282. חטיבה 7 עברה לרמת הגולן שבוע לפני מלחמת יום הכיפורים במסגרת הכוננות. במלחמת יום הכיפורים היא נלחמה יחד עם חטיבה 188 והפכה להיות חטיבה צפונית בפיקוד צפון. כתוצאה מכל זה הצטבר הרבה צבא ברמת הגולן והוחלט להקים יחש"מ ברמת הגולן בכדי לתת אחזקה שוטפת לכל המערך הסדיר. יחש"מ 651 נעשה יחש"מ עורפי ונתן אחזקה למערך העורפי ובעיקר לימ"חים. בשנת 1974 הוקם היחש"מ, סה"כ היו 800 חיילים ששירתו ביחש"מ. בשנים האלה התחיל הקשר עם הצד"ל (צבא דרום לבנון), בשנת 1982 כשצה"ל נכנס ללבנון יחש"מ 703 נתן אחזקה גם לכלים של צד"ל, הם גם קלטו חיילים מלבנון שישבו בבית הילל ושם הם למדו לעבוד. היחש"מ תיפקד כיחש"מ סדיר לחטיבות סדירות ונתן אחזקה שוטפת. הייתה הרבה מאוד עבודה, גם החזרה לכשירות של אחרי המלחמה וגם חטיבות סדירות. הייתה שגרה של יחש"מ שעבד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

סדנאות היחש"מ

מפקד סדנת צנובר היה משה וולפין, מפקד סדנת נפח היה זאב אנוליק, מפקד סדנת קלע היה שלום זהבי ז"ל. אלו היו שלושת הסדנאות הגדולות ובנוסף גם היו ליחש"מ פלגות שהיו כפופות אליהם.

מבצע ליטאני

בשנת 1978 היה מבצע ליטאני וזאת הייתה הפעם הראשונה שצה"ל נכנס ללבנון. צה"ל הגיע עד לליטאני ונכנס לעיר צור. הליטאני זה בערך קו ישר מצור למטולה. יחש"מ 703 נתן אחזקה לכוחות שבאו מרמת הגולן, כולל בתוך לבנון, יחש"מ 651 גם נתן אחזקה לכוחות שבאו מכיוון ראש הנקרה ובירנית אבל עיקר הכוחות התכנסו בכיוון מטולה. יחש"מ 703 נכנס ללבנון עם הכוחות ונתן אחזקה. במבצע ליטנאי היחש"מ היה 40 ימים בתוך לבנון. "החימוש תמיד נכנס ראשון ויוצא אחרון" זה היה הכלל. בתקופה הזאת נולד הקשר עם הצד"ל שהמפקד הראשון שלו היה מייג'ור סעד חדאד, סעד נפל בשבי ישראל בשנת 1978 וכך נוצר הקשר, הוא התיישב אחר כך במארג' עיון והקים את המפקדה של צד"ל. אחרי שסעד נפטר הביאו את גנרל אנטואן לאחד. הנסיגה מביירות לעבר רצועת הביטחון הייתה בשנת 1985.

המשך שירותו

בשנת 1978 יהודה עבר להיות במש"א 7200 ושירת שם 4 שנים עד שנת 1982.

בשנת 1982 יהודה עבר להיות מג"ד 651 ישר למלחמת לבנון הראשונה עד שנת 1983.

בשנת 1983 יהודה התמנה למחש"פ עד שנת 1985.

בשנת 1985 יהודה עבר להיות מפקד מש"א 7200 עד שנת 1987.

בשנת 1987 יהודה השתחרר מצה"ל כשהוצעה לו דרגת תת אלוף לתפקיד קחש"ר מהרמטכ"ל משה לוי, יהודה אמר להם שהם לא התייעצו איתו ולא דיברו איתו ולכן הוא לא מוכן להתמנות לתפקיד. לאחר מכן הוצע לו להיות מנכ"ל מפעל המלט בנשר. יהודה היה 15 שנים מנכ"ל מפעל נשר ומאז הוא בגמלאות.

מראיין רנ"ג נדב שושן מגדוד 703 'גליל גולן'

סדנת נפח

מבנה ארגוני

סיפורה של סדנת נפח מאת רס"ן זאב (אנוליק) אלון  

נכתב על ידי אנוליק זאב   
סיפורו של רס"ן זאב (אנוליק) אלון על תפקידו כמפקד סדנת נפח בשנים 79 - 76  

תמונות משירותו ופרישתו של אל"מ זאב אנוליק

יעוד הסדנא :

  • מתן אחזקת רק"ם בדרג ב' ליחידות במרחב רמה"ג. (אוגדה 36).
  • ביצוע טיפולי ב' בסדנא לטנקים של חטיבות 7 + 188 בשיתוף אנשי הצוות והמפקדים.
  • הפעלת מנועייה לצורכי הסדנא ויחידות במרחב.
  • ביצוע טיפולי ג' לתומ"ת מסוג רוכב.
  • הספקת חלפים לכלל היחידות במרחב.
  • שרותי חילוץ (ע"י טנק חילוץ)

משימה גדולה נוספת שהוטלה על הסדנא הייתה ביצוע הכנה (ריתוך תושבות / בוקסות עפ"י שבלונות) לבלטן בקצב של כ – 12 טנקים בשבוע.לצורך כך קיבלנו סככה בגדוד 77 הסמוך לסדנא וכ – 40 רתכים במילואים.

בחרום - יעוד הסדנא היה להיות פלוגה א' בגש"ח 702 של אוג' 36 .

כוח אדם :

הסדנא מנתה כ – 150 חיילים וחיילות 17 נגדים ועוד 3 אזרחים עובדי צבא. יחידה סגורה שהיציאות  באוטובוס בימי שישי לקראת הצהרים.ההרכב האנושי כלל חיילים מכל הארץ, בוגרי בתי ספר מקצועיים בתחומם, חיילים בעלי מוטיבציה, רצון, ומשמעת עצמית.מפקדת היחש"ם ישבה בצנובר, לא תמיד עזרה אבל הקפידה לא להפריע.הקשר לחימוש האוגדה ולחטיבות היה יומיומי , רציף ולא פורמלי.

פעילות היחידה:

בשנים המדוברות גדודי השריון והארטילריה התאמנו ללא הפסקה יומם ולילה ללא מגבלת שעות מנוע או תחמושת.מיידי יום ראשון בבוקר הייתה מגיעה פלוגת שריון עם מפקדיה, אנשי הצוות והחוליה הטכנית.הטנקים היו נבחנים ומוכנסים מיד לעבודה כאשר על כל טנק עבדו במקביל מכונאים, מסגרים, חשמלאים וחמשי צריח.אנשי הצוות ביצעו בטנקים פעולות בדרג צוות תחת הכוונה של אנשי החימוש.כל צרכי המנהלה של פלוגת הטנקים סופקו ע"י הסדנא : כלכלה, שרותי אפסנאות, כלי עבודה וכו'.לוחות הזמנים חייבו לפחות פעמיים בשבוע עבודת לילה של חיילי הסדנא עד חצות.המנועייה הייתה עובדת כמעט 24/7 גם עבור צרכי הסדנא וגם עבור היחידות השונות מאחר וכל תקלה בחט"כ אשר היה בה חשש להשבתת הטנק חייבה מיד החלפת החט"כ.מיידי יום היו יוצאות   5 – 3 חוליות דרג ב' לגדודים לביצוע תיקונים.

מחלקת הרוכב הייתה בסככה העליונה בסדנא, כאשר במקביל היתה מבצעת טיפולי ג' וגם נותנת אחזקה בדרג ב' באמצעות חולייה לגדודי הארטילריה.

לעיתים, לרוב בלילה ולקראת סוף השבוע הוזעקנו לחילוץ טנק שהתהפך או שקע בבוץ הכבד. פעולות חילוץ אלו היו מורכבות ולרוב נדקקנו לסיוע של טרקטור  9D מגדוד ההנדסה.ליווינו כל תרגיל מרמת פלוגה ומעלה ע"י הוצאת חוליות שדימו את הפלק"ד בתרגיל.

מאחר והחיילים נדרשו למאמץ פיזי ומורלי דאגתי לרווחתם, 4 ארוחות משופרות ביום (בפרט ארוחת לילה לחיילים העובדים.אחראי המטבח אע"צ ביטון (מלאך משמים) היה מידיי יום מתקשר ממשרדי לאמא שלו ומתייעץ על התפריט היומי, מה כדי לבשל. לא אחת זומנתי לברורים על חריגה בכמות המנות המוזמנות.

שרותי אפסנאות (החלפת מדים) על פי שעות הפעילות של החיילים. הסדנא שמרה על רמה גבוהה של סדר ניקיון משמעת ובטיחות. מבקרים רבים היו מגיעים לסדנא הן לנושא האחזקתי והן להתרשם ממבצע הכנת הבלטנים.עודדתי חיילים להתקדם בשלבים המקצועיים ודחפתי את המתאימים לצאת לקצונה.

הווי ואופי הסדנא

הסדנא נתנה מענה אחזקתי ליחידות האוגדה  24/7 , כך שגם בלילות יצאו חוליות לסיוע בגדודים.היחידה בעלת אופי של יחידה סגורה כאשר היציאות היו בסופי שבוע בימי שישי ובשבת נשארו כ % 50 מהסד"כ . כל יום חמישי בערב היה ערב יחידה, ובשישי בוקר מסדר מפקד בחדרים.הצבא צועד על קיבתו ולכן בניצוח ביטון הטבח (א.ע.צ.)  האוכל בסדנא היה טעים מאוד ומגוון, מה שמשך בצהרים הרבה אורחים לסדנא.החיילים היו מגובשים מאוד ומלוכדים. בערב ליל הסדר היינו עורכים סדר פסח כאשר אנשי הקבע ומשפחותיהם היו מוזמנים להצטרף.על מנת להקל על הלחצים של החיילים אישרתי לכל חייל חופשה אחת לחצי שנה של שלושה ימים ללא צורך בהוכחות.בסדנא הייתה כבאית שהחיילים "ניצלו" אותה לרדת לכנרת.

עם תחילת בניית העיר קצרין נכנסנו גם אנחנו לתנופת בינוי בסדנא שכללה : שידרוג המנועייה , סככה לזחל"מי הצמ"ש בחרום , רמפה לפריקה והעמסה למחסן חלפים,  עיצבנו וייצרנו בכניסה למשרדים, במדשאה פסל מתכת של נשר מקנה טנק שהתפוצץ וריתכו לו כנפיים מפלטות בזוקה.לסדנא היה גיבוי וסיוע מלא מהמג"ד יהודה יזרעאלי כך שמטה היחש"ם נימנע מלהציק לנו.

לילות וימים רבים של חילוץ טנקים מהבוץ או טנקים הפוכים , השתתפות בתרגילים וסיוע ליחידות בהכנות לביקורות מקחש"ר.תפקיד זה של מפקד הסדנא עיצב אותי כמפקד של חיילים ומנהל ארגון ולא רק כקצין מטה מקצועי.

זאב היה מ"פ נפח והסמ"פ שלו היה אמיר שנהרג מירי מהבופור. כשזאב הגיע להיות מ"פ נפח המג"ד היה שמעון כהן, הייתה תקופה מטורפת כי כל הטנקים והתומ"תים התאמנו כל יום וכל לילה, כלומר הייתה שחיקה אדירה של כלים הטנקים הזמנו היו שוט קל דיזל עם בקרה חשמלית, הם עבדו 24/7 ובמיוחד המנועיה שלא הפסיקה לעבוד לדקה כי באותה תקופה מנוע שלא תקין ולא משנה מה התקלה, ריאו חץ בא שם לו מנוע אחר ולוקח את המנוע שלו לסדנה, לא תיקנו מנועים בשטח. דרגתו של זאב הייתה רס"ן. זאב שירת כמ"פ סדנת נפח משנת 1975 עד 1976. מנהל העבודה אצלו היה אבי אופיר. הפעילות העיקרית שבוצעה בסדנה הייתה טיפולי ב', בכל שבוע הייתה נכנסת פלוגה לביצוע טיפול ב' עם אנשי הצוות, אז היה מקובל שטיפול ב' עושים בסדנא לא ביחידה. תיקוני דרג ב' ואספקת חלפים ליחידות. אחרי זה היה להם פרויקט צדדי שנמשך כמעט שנה, בתקופה הראשונה היו מרתחים את הבוקסות של הבלתן על הטנק, בסדנת נפח הם היו עושים את זה לכל הטנקים של פיקוד צפון, באו עשרות רתחים ואנשי מילואים והם היו עובדים שם ממש כמו בפס ייצור. בנוסף בסדנה היו מבצעים חילוצים וברוב החילוצים הם היו נעזרים גם טחל"צ וגם בd9. בסדנה היה להם תומ"תים רוכב ובטנק שוט לאט לאט התחילו להחליף את הבקרת צריח להידראולי.

מראיין ניסים קלו מנהל הידע

סדנת קלע

מבנה ארגוני

ראיון עם סגן מפקד הפלוגה - שמעון אמסלם

שמעון והמ"פ שלו הקימו את סדנת קלע בשנת 1974. שמעון היה הסמ"פ של סדנת קלע. סדנת קלע הוקמה כסדנת רכב ונתנה מענה לחטיבה 810, חרמון, 769 וכל הגזרה. בהמשך, התפתחה גם מחלקת גנרטורים. בשנת 1974 המ"פ היה שלום זהבי ואחריו עופר חיים. סדנת בית הילל הייתה ת"פ של סדנת קלע והמ"פ שלה היה אלכס פרידריך. אחראי בוחנים בסדנת קלע היה ניסן יעקובי, אחראי אפסנאות היה רפי יעקובי, הרס"ר משמעת שלהם היה מרעי חמדאן ז"ל ולפניו הרס"ר משמעת היה מאיר חזן. שמעון השתחחר בשנת 1997 ושלושה חודשים אחרי זה סגרו את סדנת קלע.

מראיין רנ"ג נדב שושן מגדוד 703 'גליל גולן'

סדנת צנובר

מפקד הפלוגה - רס"ן משה וולפין

מבנה ארגוני

ראיון עם גבי בן דוד - מפקד מחלקת תחבורה בסדנת קלע

בצנובר היו מחלקת רכב שמפקדה היה אסייג, הייתה מחלקת מסגריה שמפקדה היה ביטון, הייתה מחלקת גנרטורים שמפקדה היה דוד אפריאט, מחלקת צמ"ה, מחלקת נגמ"ש, מחלקת תחבורה שמפקדיה היו גבי בן דוד ואסלן, מחלקת בוחנים שמפקדה היה נחום ובמחסן היה את ויקי. העיסוק המרכזי של הסדנא היה לתת שירות לכל החטיבות בגזרת רמת הגולן. הטיפולים שהיו מבוצעים בסדנה היו ב"ת ותל"שים. בנוסף הם היו נותנים דרגי ב' לימ"חים.

מראיין רנ"ג נדב שושן מגדוד 703 'גליל גולן'

סדנת בית הילל

סיפורו של אבי בן חיים על סדנת בית הילל

בשנת 1971 אבי שירת בסדיר בסדנת קוניטרה אחרי זה העבירו אותו בתור חוליה קדמית למסעדה. במסעדה יום אחד הם נסעו לבלות בקריית שמונה והם עברו דרך חורשת טל בש בשביל לראות ולהכיר את החברה שם, זה היה הוא ופישר והם הגיעו לשם והמ"פ זלטוח לא מוכן לשחרר את כל החברה לבלות בקריית שמונה עד שלא גומרים כלי אחד שלמחרת בבוקר הוא צריך לצאת וכולם כבר אחרי מקלחת ועם מדי א' ומחכים רק לזה והחשמלאי לא מצליח לתקן את התקלה, במקרה אבי עבר שם וביקש לעזור, הוא הצליח לתקן את התקלה ומרוב שמחה אבי הלך לבלות יחד איתם ועשו היכרות ביניהם ואמרו "מה זה" חשמלאי כזה שמו במסעדה והם סדנה ולא מקבלים חשמלאים כאלה, אז ביקשו להחליף את החשמלאי בשביל שאבי יהיה חשמלאי בחורשת טל וכך הוא עבר לשרת שם.

אבי שירת בהתחלה בחורשת טל אבל הבסיס פורק והוא עבר לבית הילל להקים את הבסיס. הייעוד של הסדנה היה לתת מענה בתקלות דרג ב' ליחידות שתופסות את הקו. אבי שירת בנפח תקופה מסוימת כסמ"פ של עזרא דיין. בבית הילל היו מחלקת מכונאות, חשמל, מסגריה וגרר ויותר מאוחר פתחו בבית הילל מחלקת צמ"ה כשאבי כבר היה קצין צמ"ה פיקודי. בחורשת טל המ"פ שלהם היה רס"ר בשם אלכס פרידריך ז"ל. חיים שוקרון היה אחראי בוחנים. יום אחד הגיע קצין עם ג'יפ ואבי ביקש ממנו לשים את הג'יפ בצד כי הוא מפריע לכל התנועה של הכלים והקצין לא הקשיב לו, אבי אמר לקצין לשים את הג'יפ בצד כי אם לא הוא לא יקבל פה שירות, הקצין עדיין לא הקשיב לו והלך למחסן, אבי לקח את המלגזה, הרים את הג'יפ באוויר ושם אותו על הגג של המחלבה, הקצין יוצא מהמחסן וכולם צוחקים עליו ולא מבין איפה הג'יפ, ואז הוא רואה את הג'יפ על הגג ולא הבין איך הוא הגיע לשם וביקש מאבי להוריד אותו, אבי לא הסכים להוריד את הג'יפ עד שהוא לא מתנצל, הקצין התנצל ונסע מהסדנה. אחרי סדנת בית הילל אבי עבר לסדנת קלע. באחת הפגישות של המ"פ והנגדים אחד הנגדים אמר למ"פ אם התכנית עבודה דופקת זה רק בזכות אלה שיושבים מסביב לשולחן, "למה אם אחד מהם עושה איזה בעיה והעבודה לא דופקת אתה תוך שנייה אצל המג"ד מסביר לו למה התכנית עבודה לא דופקת", אבי אמר למ"פ שהוא מסכים עם זה כי זה קל לשבת בכיסא ולתת הוראות והמ"פ אמר לו "למה אתה יכול להיות קצין?" וזה הרגיז את אבי והוא אמר לו שבפורום הזה שהוא אמר את המשפט זה לא מתאים ושיתנצל מיד, אבי ייצא מהדלת והלך לשלישה לבקש טפסים לקצונה, הוא מילא את הטפסים ונכנס למ"פ, זרק את הטפסים על השולחן שלו ואמר לו לחתום על הטפסים וכך אבי ייצא לקורס קצינים. כשאבי גמר קורס קצינים פרצה מלחמת לבנון הראשונה ושמו אותו בחטיבה 7 והוא מצא את עצמו עם גדוד מרכבות בתוך לבנון. אבי הבן אדם היחיד שיצא לו לשרת בכל סדנאות היחש"מ.

מראיין רנ"ג נדב שושן מגדוד 703 'גליל גולן'

מבצע ליטאני

סיפור מורשת מאת שמואל שפינרסיפור  קטן למורשת.ימי מבצע ליטני מרץ 1978. יחש"ם 703 נתן אחזקה לכוחות שפעלו ברצועת הביטחון בדרום לבנון. באותו שלב אני עדיין נגד - רס"ר מנהל מחלקת הברדלס בצנובר.אני לא זוכר איפה ישבנו ומשם יצאנו לשטח בהתאם לקריאות ודיווחי התקלות.

קיבלנו קריאת תיקון על נגמ"ש שהלכה לו חטיבת הכוח וממתין לנו בתחנת הדלק במרג' עיון.העמסנו מנוע חדש על משאית הריו מנוף 2.5 טון בנזין של המחלקה, אני ומכונאי נוסף שקיר ז"ל(נהרג בתאונת דרכים) וקדימה "הפועל" לשער פטמה ולכיוון מרג' עיון.

הגענו לנגמ"ש התקול , אימתנו את התקלה, החלפנו את מנוע הנגמ"ש והנגמ"ש תקין.

בינתיים ירד הלילה, והתחלנו לנסוע חזרה לארץ לכיוון השער.מה שלא ידעתי שלכיוון מרג' עיון יש שני כבישים אחד רגיל שנשלט מהבופור שהיה בידי הפת"ח ואחד עוקף שהבופור לא צופה עליו.כמובן שנסענו דרך הכביש העליון שמחים ומרוצים שסיימנו את המשימה. נוסעים עם אורות מלאים בשקט ובשלווה כי הרי חשבנו השטח היה בשליטת צ.ה.ל(לא הבופור).

נפתחה עלינו אש מרגמות די צפופה(מזל שמרגמה היא לא כלי מדוייק מי ידע מה) אחרי כמה שניות כשהבנתי שאנחנו המטרה,לחצתי על דוושת הגז של הריאו עד הסוף ונסעתי במהירות גבוהה ,הרמתי את הרגל מדוושת הגז רק בשער פטמה.אני לא חושב שיצרני הרכב הזה תארו לעצמם שהוא מסוגל לפתח מהירות כזו ועוד עם יחידת כוח של נגמ"ש עליו.

יצאנו מזה בריאים ושלמים ברוך השם.

מראיין ניסים קלו מנהל הידע

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
פיגנבאום יניב ז שירי בנימין ז

כניסת חברים

חברים online