[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

שנים 2000 - 2002

@alt@

מבנה ארגוני של היחש"מ

 

סיפורה של קהילה

מטה היחש"מ

  • קצין הפעלה – רס"ן משה פרץ , רס"ן יוסי ברנס
  • מהנדס ייצור – סגן בן חי רועי ו 
  • קצין אחסנה – טלל , סרן גור מנשה
  • קצין מוסכי חוץ  - רס"ב שריקי אלי
  • קצין תחזוקה – רנ"ג אזולאי חיים ,רס"ב גבאי אלי
  • קצינת שלישות – אפרת , סגן רמי דדוש
  • עוזר קצין הפעלה - רס"ב מוטי אסרף
  • עוזר קצין אחסנהקומה ואחרי זה ליברמן ז"ל.
  • קצין תקציבים- רפי הכלכלן

 

תוכן הראיון:

תא"ל אליעזר בן הרוש, היה בדרגת סא"ל בתפקיד מפקד יחש"מ 703. אליעזרהגיע להיות מג"ד של גדוד 703 לאחר הנסיגה של צה"ל מלבנון. אלעזר זכה במיטב שנות שירותו ביחידות השדה, בפיקוד הצפון, באוגדה ,36 חטיבה ,7 גדוד 75 ויחידת הקישור ללבנון במחנה ירדן, לקבל שירותים לאורך כל השנים מגדוד 703.

 במאי  2000 צה"ל נסוג מלבנון ואליעזר מונה לתפקיד המג"ד לקראת הקיץ באזור יולי-אוגוסט. אליעזר החליף את דודו אלמקייס.

הנסיגה מדרום לבנון

מציין שלא יכול שלא לציין את יום הנסיגה מלבנון שגדוד 703 היה כתף לכתף עם ראשי היק"ל להוצאת הציוד והאמצעים מלבנון, ממארג עיון. ביצעו שיירות אל תוך הלילה הלוך וחזור עם הנגדים והאזרחים, כל מי שיכל לתרום, יחד עם המחש"פ, סגן המחש"פ, נהגו בנגמ"שים וכל מה שבא ליד, העיקר לפנות כמה שיותר ציוד מאזור הגדר ולמעשה ארגנו סוג של משטח טיפולים גדול מאוד לרק"ם, לאמצעים, וזה היה שייך לתקופת הנסיגה מלבנון, אליעזר מציין שליחש"מ הייתה תרומה אדירה למאמץ הנסיגה בימים האחרונים ובטח גם לאחזקת רצועת הביטחון.

אחריות המג"ד

אליעזר קיבל את הפיקוד מדודו (המג"ד הקודם) ומתאר כי תפקיד המג"ד הוא תפקיד יוקרתי בחיל, גם אתה מפקד יחידה, גם מפקד גדוד, חמש פלוגות פזורות במרחב הצפוני של הגולן והגרעין. אליעזר היה בחור צעיר, בן  34, מתחתיך 750 חיילים ואזרחים על כתפייך, 185 נגדים.

קשרי הגומלין עם 651 - יש את יחש"מ 651 בצומת גולני, והמחש"פ שיחד עם מחלקת האחזקה מנווטים את תוכנית העבודה, שכמובן תוכנית העבודה היא דבר חשוב בשורשים אבל לא פחות חשוב זה המוכנות של הגדוד, המבצעיות שלו, השירות שהוא יודע לתת לשדה וכמובן הנוכחות שלו.

ייעוד הגדוד לאחר הנסיגה מלבנון - כגדוד שמוצא את עצמו לאחר הנסיגה מלבנון, שכל תהילת המורשת שלו כמעט נסמכה על רצועת הביטחון ועל לחימה בעומק לבנון מאז מבצע שלום הגליל, מחפש להמציא את עצמו מחדש, איך הוא ממשיך לשרוד? איך הוא ממשיך לתת שירות ואיך הוא ממשיך להיות רלוונטי בזירה? אבל כמו 703 ורק 703, לא בוחלים באמצעים.

האינתיפאדה אוקטובר 2000, יורדים לשטחים מהומות 2000 האינתיפאדה מתחדשת, וכל מאמץ הממוגנים, באופן מידי, כולל הרק"ם חסרי צריח עובר לרצועת עזה ועובר לאזור יהודה ושומרון. הפלוגות מהר מאוד מתארגנות על כלי רכב ניידים ומסייעים באותה הזדמנות לאוגדת איו"ש ולאוגדת עזה באמצעות מחנה נתן וג'וליס. שולחים את החוליות שלהם מבית הילל, מקריית שמונה, מבירנית, מנפח ומצנובר לתת כתף בלחימה, באחזקה של הלחימה גם לרק"ם, גם לחילוצים. חילוצים מורכבים וכל דבר שאפשר לתת כתף לפיקוד המרכז ולפיקוד הדרום כמובן ברוח הצפונית שהם באו מהלחימה, מעולם האחזקה של הלחימה והם לא מחכים שיתנו להם פקודה אלא הם שועטים קדימה. יחש"מ גולן והגליל, יחש"מ קידמי במאפיינים שלו, בהתנהלות שלו, בנורמה שלו הוא יודע לחצות קו גבול, הוא יודע לנסוע על חוליות טכניות, הוא יודע לשלוט במוצבים החודרים של לבנון, והוא גם יודע לעשות את מה שצריך לעשות בעומק הלחימה באזור יהודה ושומרון. באזור עזה ובהתאם לדרישות, בהתאם לסיוע בתחום המג"ח, בתחום החילוץ, בתחום הנשק והאופטיקה, מושון והחוליה שלו, גנרטורים, רכב ממוגן וצריך גם להחזיק את קו הגבול, האמרים נוסעים על גדר המערכת, ישנם בעיות של תיבות הילוכים, בעיות של גירים, בעיות של גלי הינע, אומנם לא ה"נבות" של 37 בזמנו, של הג'יפ האמריקאי, אבל רכב ממוגן כבד, החלפת מנועים נדרשת, אימונים ברמת הגולן.ובסוף צריך לייצב גדוד עם משמעות לצבא , גדוד עם משמעות ללוחמים שלו, שבעצם אומר לאנשים חבר'ה אתם עדיין רלוונטיים ומשמעותיים לכשירות, למוכנות גם בזירת "צפון" וגם בזירת לבנון אם יתפתח משהו, וביום יום אתה עוסק באחזקה שוטפת בכל מה שצריך מול יהודה ושומרון ומול כל מה שמבקשים מאיתנו ברצועת עזה.

זה פחות או יותר בציר המבצעי, זה מה שמאפיין את התקופה של השנתיים, מ2000 עד 2002 אליעזר מוביל את הגדוד, אבל כמפקד יחידה יש לך נדבחים נוספים, תכניות עבודה של מחלקת אחזקה, רק"ם חדש שנכנס לזירת האימונים. למידה והרבה מאוד מהDNA – של רצועת הביטחון הוא - ורסטיליות, פתאום פוגשים לראשונה את המושג ורסטיליות אצל הנגדים, הכול יכול שיודע להתעסק ברכב, יודע להתעסק בגנרטורים, בטנקים, בסוגי טנקים, בחסרי צריח ואתה מעודד את האנשים ללמידה, לתיאבון טכנולוגי לדעת, לרצות לדעת. ואתה מתחיל להשתמש במושגים שידע וניסיון זו נחלת כולם! זה לא רק בדרג א' ולא רק בדרג ב' ובגדוד. מגיע קצין חימוש לשערי 703 ויודע שהיחש"מ הזה- כול יכול!

עכשיו למה הוא יודע את זה? כי זה השירות שאנשים יודעים לתת, לא אומרים לו חכה הפסקה. אין דבר כזה, שלחת חילוצניק לחילוץ, לא משנה מה צריך לחלץ.

סיפור קטן, שבת ראשונה שבית תורן בבית הילל, תורן גזרתי, מי ולא אחר נתקע עם הרכב רנו מגאן באזור גדות - בני גנץ, שר הביטחון של היום, אז היה אקס מפקד יק"ל טייל עם המשפחה שלו ואחד החברים שלו נתקע ביום שבת בצהרי היום. מרימים טלפון לשבי שהוריד רכב מרמת הגולן כולל רכב גרירה, מחלצים את הרכב התקוע ומביאים לו טנדר, שהמשפחה תוכל לנסוע הביתה. ביום ראשון בבוקר לוקחים את הרכב לשריקי אלי התותח, פוגש את הרכב, מכניסים אותו למוסך בטבריה מטפלים בו, סוגרים מעגל ושוטפים אותו, ושולחים נהג לאותו הבית של הסא"ל ומחזירים את הטנדר של היחש"מ בחזרה. שירות סופר וי אי פי וזה בדי אן איי של אנשים שמוכנים לתת מהלב ומהנשמה, אני לא מדבר על חילוצי טנקים, הוצאת חטיבות קרועות, אחזקה באימונים ותרגילים, האנשים עושים את ההבדל יומם ולילה, חטיבות כוח, גשם, חורף, נפח, שלג, לא משנה מה, תרגיל של חטיבה 7, 188, אוגדה 36. 703 נמצא במקום! הניידות, הסמל, האחזקה ברשות האנשים. לא אחרת! זה פחות או יותר המאפיינים של התקופה, אדואליות, גם אימונים ברמת הגולן, גם אחזקת קו סגול או קו כחול בזמנו.

מיגון מוצבי הצפון

חזרנו לקו המוצבים ובמקביל אנחנו בונים במחלקת הייצור בקרית שמונה את כל פרויקט מיגון המוצבים. מה זה פרויקט מיגון המוצבים?
אתה רואה את אייל אלוק זוהר סגן מחש"פ, מוריד הנחיה להתקין רשתות מיגון, לכלל מוצבי אוגדה 91, לגריסי וחסין נמצאים בקרית שמונה, מקבלים את תוכניות העבודה וקדימה, 703 לפעולה. עשרות אם לא מאות טונות של מתכת יורדת בקרית שמונה ואנחנו בליינים, מקימים רשתות מיגון, רשתות נ"ט כדי למגן את כל המוצבים. פרויקט של המון כסף, כמיליון ש"ח . אני כמג"ד צעיר, מיליון שקל בקופה, סגן המחש"פ שמנהל יחד איתנו את התקציב. ובסוף הדלתא לרווחת החיילים, ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו עושים פעולות ברצועת הביטחון, בקו הכחול, ממגנים את המוצבים כנגד טילי נ"ט שמצילי חיים לא סיפור אחר, מצילי חיים. ועם הרווחה הזו, המשאבים, שאתה לומד להיות משק סגור, התייעלות וכל מה שמשתמע מכך,

רווחת חיילי היחש"מ

אתה מתחיל לייצר רווחה לחיילים, רווחה לנגדים. אז אתה בונה את הסמל, תיקי החיילים, סקוץ' לשעון, פנקס של 703, אתה מייצר מוטיבציה. אתה מתחיל לייצר זהות של גדוד, של 703 שהוא יודע לטפח ולטפל בחיילים שלו מול הסמל, מול הכובע, מול המגבת, קנינו סדינים לחיילים עם הסמל של 703. יום ולילה DNA של 703! בסוף הסמלים והדברים הקטנים האלו, הם אלו שעושים את ההבדל אצל החייל.

כל חייל חדש שמגיע לגדוד מרואיין על ידי המג"ד , ומשובץ על ידי המג"ד לתפקיד ביחש"מ, הוא נפגש עם המג"ד והוא פגש את הלב והנשמה של הקבלת פנים החמה של האנשים וזה מה שעושה את ההבדל. ובסוף כשאתה משבץ אותו איפה שאתה משבץ אותו כי אתה בפריסה מלאה אנחנו לא שירתנו בעורף, שירתנו בחזית. ולאט לאט הוא עובר תהליך של קליטה ומרוצה, הוא מקבל את המספר פלאפון בכרטיס ביקור לאימא שלו, כדי שאימא שלו תדע שיש לה את הפלאפון של המג"ד, שמחר בבוקר יש לאימא בעיה, היא לא מתקשרת לכרמלה ולא לקפ"ץ ולא לנקר"ן. היא לא צריכה להתקשר לאף אחד, היא צריכה להתקשר אך ורק למג"ד יום ולילה מה זה משנה? בשביל זה אתה מפקד גדוד וככה זה עובד. והאווירה הזו, היא הגיבוש של הסדנאות. הגיבוש של הגדוד כגדוד, מסיבות חגים, תכניות עבודה ושחזורים.

גאוות הגדוד

אני מניח שכולם דיברו על זה, אבל מה לעשות? כשאתה צובע את זה בגאווה פלוגתית ובגאווה גדודית, אז אתה מגיע ליום ספורט פיקודי יחד עם 651 ואתה מנצח את כל פיקוד הצפון הגדול ואת אוגדה 36 המפוארת, מקום ראשון ביום ספורט, אני ועופר גולינסקי לידי או אלי אלפסי, אנחנו, שנינו, ברשות המחש"פ, עולים לטקס הצטיינות הפיקוד ומקבלים מקום ראשון על ריצת מפקדים אנחנו לוקחים מקום ראשון? היחש"מ מנצח את הלוחמים של 36, תת אלוף אבי מזרחי מפקד אוגדה 36 בזמנו מפסיד לגדוד 703 ו651, זה כי המפקדים שלנו רצים כל בוקר מיני מרתון? לא, כי יש רוח, אמונה, עבודת צוות, גיבוש בגדוד וגם בזכות אנשים כמו מומו, ג'קי וויקי ז"ל, בניצוחו של חזי הוכמן, דני מלול ועוד עשרות אנשים והמ"פים שמנצחים על המלאכה. חווית החיילים היה החמצן של הגדוד, הזיכרונות שאיתם חייל יצא מהגדוד, זה בזכות האירועים ,ההפקות ועוד אלף ואחת דברים שעשינו והמשכנו אותם, לא ויתרנו והיינו נוכחים שם, כשאתה נוכח ליד החיילים שלך אין על זה אח ורע.

תרגיל גדוד מבצעי

אני מחליט שאנחנו כגדוד עושים תרגיל גדודי, אנשים שאלו אותי מאיפה המשאבים ועניתי שיש מאיין, מחלקת אחזקה, פיקוד, הייתי מציג למחש"פ. בסוף עשינו תרגיל בפיקוד הצפון, הגדוד היחידי שמתרגל, מתמרן בתרגיל הזה, זה גדוד 703. כוח שגב, כוח רוויה פותחים את הנגמ"שים מהח"י בנפח, עושים הרבה מוקדי מימונים, סיורי שטחים, סיור ברמפות, מטווחי חיילים, מעבר משגרה לחירום, מסדרי כוננות, בדיקת חמ"לים, הכנה של החמ"לים והכנה של הפלק"דים. יורדים לאלייקים שלושה ימים ועושים מסלול נגמ"ש- ירי מנגמ"ש, הסתערות מנגמ"ש ותרגילי חוליה.

הנגדים עושים עם החיילים כתף אל כתף, דרך כוונות, יורים ומשמידים מטרות, יורים מנגמ"ש נוסע, דברים שאתה אומר מה ההבדל בין איש אחזקה וחימוש לפאן הזה וכולם מסתכלים עליי ואומרים אנחנו טכנולוגיים, אנחנו אחזקה ואני אומר להם חבר'ה לפני הכל אנחנו גדוד לוחמים, אנחנו אמורים להיות בשטחים לוחמים, היינו בלבנון, אנחנו צריכים להיות בתוכניות מבצעיות.אנחנו עושים את זה מתאמנים כמו כל לוחם בצבא כי אנחנו גדוד 703.

גומרים את ההפקה הזו ויורדים לבה"ד 20 ,עושים שם אימון מקצועי ובסוף עושים את התרגיל הגדול, שלושה ימים ברמת הגולן, כוח שגב וכוח רוויה ושיא גולת הכותרת של התרגיל הזה, זה שאפילו האזרחים שלנו התגייסו באותם הימים להיות חיילים, קיבלו את הציוד והלכו איתנו כתף לכתף, שלושה ימים לתרגיל הגדול הזה שאמרו לא להאמין גדוד 703 מתמרן ברמת הגולן בכל המפות של אלופי הפיקוד שהכל וירטואלי, 36, 78, 366 הגדוד היחידי שמזיז את הכוחות בשטח הוא גדוד 703.

 ובסיום שלושת הימים האלו היה מסדר סיום גדודי בנפח, בין המנועיה של נפח לבין טיפולי הצריח למטה, טקס גדודי, כל הגדוד עומד לפי פלוגות, לפי מ"פים, נאום של המחש"פ, שירת התקווה, הנאום של המג"ד, גדוד 703 ערוך ומוכן לכל משימה מבצעית שיידרש לה, ואנחנו לא גומרים את זה ובסוף במנהרת הזמן תכננו טיול נגדים של גדוד 703 ברודוס.

ביקור של אלוף פיקוד הצפון ומפקדי האוגדות בגדוד, הצגנו לו את משימת הגדוד ואת הפן החברתי ויצאנו לסוף שבוע ברודוס 145 נגדים, אזרחים ברשותו של אבי ברקו שניהל בזמנו את הקמפיין הזה עם איסתא. המראנו במטוס של ארקיע, קיבלנו אישור מרמת הפיקוד וטסנו לשלושה ימים ברודוס, יורם פאדל נשאר מפקד תורן בצנובר והיו לנו שלושה ימים חווייתיים, אנשי קבע, אזרחים, קצינים חווים את חווית הטיול לחו"ל. אירוע תקדימי בצה"ל שגדוד שאנשי קבע מיחידה אחת מקבלים אישור ביטחון שדה מהאלוף גבי אשכנזי ויוצאים לטיול. כולם מסתכלים ואומרים שמע זה לא יקרה ואמרתי להם חבר'ה שאתה מג"ד, אתה מחליט ואם אתה רוצה ומאמין באנשים שלך- הכול קורה, וזה קרה. בלילה אחד, ליל הפיגוע בדולפינריום , יורם פאדל מפקד תורן, התקשר אליי לרודוס ואמר שהכל כרגע בסדר ושאין כרגע שינוי מצב בתקווה שיישאר ככה. וביום ראשון בערב אנחנו מוצאים את עצמו חוזרים בחזרה, עדי על חמורים בלינדוס ברודוס והחבר'ה בחוויה מטורפת, מעיזים לעשות גם דברים שלא לפי הספר, לא כתובים באף פקודת מטכ"ל, שכתובים בלב ובנשמה של אנשים שחיים ביחד ביחידה מגובשת, מכוונת משימה, מודעת לרמת שירות, תומכת לוחמים וגאה, באחזקת הרק"ם. כשאתה גאה, זה כבר לא משנה מה אתה עושה.

עלי

הייתי בדרגת סא"ל בתפקידי השני, אחרי הנסיגה מלבנון, אחרי קצין חימוש יק"ל, הייתי ביחש"מ מהקיץ בשנת 2000, מאזור יולי- אוגוסט החלפתי את דודו אלמקיס, ובאזור יולי-אוגוסט 2002, העברתי את הפיקוד לחיים מור חיים ועברתי להיות קצין חימוש באוגדה 91. 

קצת על היחש"מ בתקופתי

ביחש"מ היו חמש סדנאות, שלוש סדנאות גדולות:

  • צנובר שהיא גם המפקדה וגם בסיס האם,
  • נפח מתמחה בעולם הרק"ם, חסרי צריח,
  • בית הילל סדנה קטנה מכוונת לבנון ועברה באותם ימים שיפוצים ובנייה מחדש
  • סדנת קריית שמונה שמתמחה בתחום הרכב והמסגריה
  • סדנת בירנית מתמחה בתחום הרכב, פלגה בפילון, מתמחה ברק"ם, צמ"ה, רכב, נשק וכל התחומים שנדרשים אליהם.

   אני מקבל את הגדוד ושומר גם על כשירות וגם על אחזקה ברמת הגולן ובגליל, היו הרבה בעיות בכשירות של האמרים שהם מוגנים, החלפה של מנועים ושל תיבות הילוכים. פחות פעילות רק"ם ויותר באימונים ותמיכה בזירות אחרות.

סדנה בירנית יושבת בתוך אוגדה 91 ועשתה הכנות לקראת מעבר לשטח אש 150, במקביל, תהינו איך נעביר את סדנת קריית שמונה שישבה באזור התעשייה של קריית שמונה אל סדנת בית הילל ולאחד אותן. צוות מטה, מ"פים, בניצוחו של הסמג"ד המיתולוגי חזי הוכמן שליווה אותי גם כשהייתי קצין צעיר בפיקוד הצפון כמ"פ צנובר, גם בהמשך הדרך היינו שותפים להרבה מאוד עשייה, הוא איש כל יכול, משה פרץ קצין הפעלה שאותו יוסי ברנס החליף, קצין החסנה מתחיל תלל אחרי זה מגיע מנשה גור, כקצין החסנה. הייתה שלישה ואז הגיע רמי אלוש, שליש גדודי צעיר מאוד שהיה חייל שלו בלבנון , הוא ביחד עם מומי עשו ניסים ונפלאות.

 בתחום הלוגיסטי מתחיל אזולאי המיתולוגי ואחרי זה עוברים לגבאי הכול יכול כקצין מטה. מעבר לזה יש לנו את החבר'ה מהתקשוב, והחבר'ה מהמחשוב, ואני קולט את רונן בחור צעיר. והמ"פים החזקים שלי, ליורם פאדל, מגיע לצנובר ואז עובר לגבעתי, בנפח פגשתי את עדי ברקו וממשיך עם עמית שנטל, בבית הילל קיבלתי את מצליח, ואחרי זה התחלף וקיבלתי את שי לוי, אחרי זה קיבלתי את אבי קויפמן כמ"פ, בקרית שמונה את שמעון ממן המיתולוגי ולאחר שהוא עזב, קיבל את הפיקוד שרון חדד ובבירנית שיבצנו את מרסלו ואז את עדי תורג'מן כמ"פ בירנית.

כל הנגדים והקצינים אהובים עליי, סמ"פ מהשורה הראשונה מגבי גנון דרך ג'קי דרך ויקי ז"ל דרך החבר'ה מבית הילל, מנהלי מחלקות, מנהלי עבודה , אנשי מטבח, אנשי לוגיסטיקה, אנשי שלישות, מוסכי חוץ, בוחני על ביחש"מ , כל מילה שאגיד על מישהו אחד ועל השני לא- יפגע בהם, אני חבר של כולם, מחלקות החילוץ והגרירה, מומו, גבי בן דוד הם גם היו אנשי הלילה שלנו, ידעו להחזיק את החיילים גם בלילות, ליוו אותם, לא נטשו את הבסיס ונשארו איתנו עם חווית הבסיס עצמו. רמי דדוש, שליש שהבאתי אותו איתי, סיים קורס קצינים, האמנתי בו, סג"ם צעיר, קצינת ת"ש לימור ועוד המון שמות שאני זוכר, חלקם קודמו והתפתחו בצה"ל וחלקם בחרו ללכת לחיים האזרחיים.

ירדנו ערב אחד לארוחת ערב בראש פינה, נכנס רמ"ט הפיקוד והוא רואה שולחן שכולו 703, קצינים וצעירים , אמרתי לו שצריך לעשות גם דברים אחרים עם החבר'ה וזה חלק מהחוויה ומההנאה של להיות מפקד.

רגעים קשים גם קרו, שבוע-שבועיים מלפני טקס החלפה ביום שבת בבוקר חייל בודד, בן יחיד מקרית שמונה חזר מבילוי ונהרג בתאונת דרכים, קוטע את השמחה הרצופה של חווית השירות בגדוד ועברנו למתכונת מצומצמת של פרידות, טקסים וכמובן סופדים את החייל, רגע יחסית קשה מאוד.

אם אני מסתכל על המימד ההיסטורי, המושג לוחמים טכנולוגיים, המושג יחש"מ, יחש"מ שהופך לגדוד אלו היו הזרעים שנטענו בו באותה התקופה כולל הוורסטיליות שכמג"ד ליוויתי אותה עד היותי מפקד חיל וזה הפך להיות שגור בפי כל הנגדים בחיל הזה וכמובן ההעצמה אישית שלימים הפכה אותנו מחימושניקים ללוחמים טכנולוגיים, בעולם הטכנולוגיה והאחזקה גאים ומותאמים כמובן לאמצעים המתפתחים וגם לדור המתגייסים החדש שגאה ומעריך את עצמו בזכות ולא בחסד כחיל טכנולוגי מתקדם ואין ספק שהשורשים  או האבן הזאת במסע השירות שלי נוצרה ב703 ואפשרה לי לזכור ולא לשכוח ולרצות להגשים את החלום הזה בעתיד.

פקודים כותבים לאליעזר

"שמעון אבגי - אליעזר היקר, אדם חבר ומפקד ערכי ומיוחד, תודה על תקופת שרות נהדרת תחת פיקודך, תודה שתמיד היית שם למען כולנו, מודה לך באופן אישי ולא שוכח על כך שדאגת ועשית הכל כדי שאקבל תוכנית "תבל לנגדים", לא מובן מאליו(רכב אישי לנגדים בדרגת רב נגד מהראשונים בצה"ל)מאחל לך את כל הטוב שבעולם בריאות איתנה אושר הצלחה והמון נחת יחד עם המשפחה היקרה."

 

"דודו אלמקיס: אליעזר ידידי, מצטרף לפירגונים, דרכנו הצטלבו לא מעט בשרות הצבאי , תמיד עבדנו בהרמוניה, ולויאליות אין סוף.  היית ונשארת חבר יקר."

 "גדי  אסוס: אליעזר היקר, אני - רס"ב גדי אסוס זוכר אותך מיחש"מ 703 כמפקד דגול, אך יותר כיף לשמוע מהנכד היקר שלי אבי אשכנזי על הודות היותך מפקד הבסיס שלו מי שחתום על תעודת הסמכה לחשמל ומבחינתי זוהי סגירת מעגל."

"דורון מדמון: אליעזר היקר, הערכה רבה לי אליך חבר ומפקד אכן בתקופתך כל בעלי המקצוע התערבבו ונהיו ורסטיליים , אך מעל לכל הדבקת את כולנו בהערכה וכבוד האדם עבודה וחיי חברה כשהשיא היה הטיול ברודוס. מאחל לך ולמשפחתך חיים בריאים ומאושרים."

"שלמה אלמזריק - סיפור קטן על איש ענק לא בממדים בלב ובנשמה. כשאליעזר סיים תפקיד הוא קרא לכמה נגדים בבוקר לפני שעזב ללשכתו. לא ידענו את פשר העניין ,פקידת הלשכה קוראת בשמי ואני ניכנס ללשכה. אליעזר המג"ד קם מהכיסא בא אלי מחבק אותי ואומר לי ללכת לשבת על הכיסא שלו....לא הבנתי. ישבתי הוא שם את הכומתה על הראש ועמד בקצה השולחן  עומד בדום מתוח ומצדיע לי לרס"ב מומו ואומר לי דברי שבח ועל כל החוויות ומודה לי, אני קפוא בכיסא מוריד דמעות מהתרגשות וככה נפרדנו לא לשלום להתראות. האדם שבמפקד  תודה לך על הכל מכל כל רק בריאות ואושר."

"אלי שריקי - אליעזר קודם כל בן אדם, אחר כך מפקד!! ידע לעזור לתמוך "בולדוזר קטרפילר" ענק מצדיע לו ומאחל לו בריאות וים של בריאות. אוהבים אותך אליעזר היקר"

" גקי אמר: אין כמוך אליעזר היית ונשארת קודם כל חבר ואחר כך מפקד. נהניתי מכל רגע להיות חייל שלך מאחל לך  ולמשפחה בריאות ואושר ולא שוכח מה עשיתה בשבילי"

"דני מלול: אליעזר היקר, תמיד היית בשבילי תותח, אני זוכר כאשר הגעתי לסדנא-704, באוגוסט- 2004, ומייד לאחר מכן נפלה עליי ביקורת של האחסנה בראשותו של אוחנה. הם לא הפסיקו לרדת עליי  ולהגיד לי שהכל בלאגן, ואין התאמה בספירת המלאי, ואני הסברתי לכולם שרק הגעתי לסדנא ולא היה לי  זמן להתעסק עם הרישום והסדר במחסן. אז אמרתי לכל הפורם בישיבה שאם הביקורת הקרובה אני יקבל ציון נמוך אז אני  פורש מצה"ל, אתה קטעת את כולם ואפילו אני זוכר שצעקת על חלק מהנוכחים בישיבה ואמרת לכולם אולי אתם לא יודעים אבל זה דני מלול מסדנת בית-הילל!! תנו לו קצת זמן והכל יבוא על מקומו בשלום, וכמו שאמרת לאחר חודשיים לערך הייתה ביקורת חיצונית וקיבלתי ציון גבוה.כל המוטיבציה שקיבלתי היה פשוט בזכותך ועל כך ברצוני להודות לך ולאחל לך הצלחה בכל מעשיי ידייך.  "

"שריקי אלי - מספר מילים לדמותו של תת אלוף אליעזר בן הרוש. את אליעזר יצא לי להכיר טוב יותר כשהגיע ליחש"מ 703 בתפקידי כמפקד מוסכי חוץ.נחשפתי למפקד מיוחד בעל אישיות ודמות מיוחדת אליעזר היה מלא מוטיבציה בולדוזר ענק שיודע להזיז הרים מבלי להניד עפעף כבר בתחילת דרכו מסר לפקודיו את אני מאמין שלו .מטרותיו  היו מציאת פתרונות יעלים ויצירתיים למען מתן שרות ורמת שרות יעלים ואיכותיים, תוך  שיתוף פעולה עם כל הגורמים המשותפים  ,בנוסף לחשיבה מחוץ לקופסה, ולמידה וייעול בפרמטרים השונים  התקדמות לעבר מצוינות וחדשנות ,מבלי שאך אחד יפריע לקדם את המטרות יש לציין שידע להעריך את אנשיו ואת פקודיו על כלל המשפחות חיבק והרים המון פעילויות של רווחה כגון טיולים ,בתי מלון ,נופשים לכול היחידה על כלל אנשיה ,חיילים ,אזרחים עובדי צה"ל ,אנשי קבע וכו"ידע לחנוך את פקודיו בצורה מקצועית מביט קדימה על המטרות וכובש את היעדים מבלי להניד עפעף תוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים הטכניים והמקצועיים כל אחד בתחומו נתן גיבוי מלא לכל מפקד וידע לכבד כל אדם באשר הוא אדם.משפט לסיום - אליעזר תמיד ידע לעזור כשם שמו כך הוא אלי – עזר "

 

מראיין רס"מ ראני עבס מגדוד 703 'גליל גולן'

 

נופלי היחש"מ בשנים אלו

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים

חברים online