[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

שנים 1986 - 1988

@alt@

מבנה ארגוני של היחש"מ

פתיח מאת אל''מ משעון יוסי

יחש"מ 703 היה פרוס על פני רמת הגולן ולאורך גבול הלבנון.

מעבר לפעילות היום יומית של תיקונים וטיפול שוטף ברכב קרבי משוריין, פעלה היחידה כגוף נייד ובנוי לתנועה מהירה והצטרפות לכוחות השדה על מנת לבצע תיקונים במקום.

מעבר לתפקידים השוטפים ולהקפצות עמדו רכבים עמוסי ציוד מוכנים לתזוזה.

סדנאות היחש"מ שמשו בית חם לחיילים מאוכלוסיות המקא"מ וכן לקליטת נערים טרום גיוס לקבוצות עבודה משולבות בלימודים. נערים אלה שנפלטו ממסגרות החינוך, שולבו במקצועות שונים כאשר המטרה העיקרית הייתה להכשירם לגיוס לצה"ל ולבצע שירות סדיר לכל דבר ועניין.

חיילים בשירות חובה, בגיבוי והדרכה של אנשי הקבע, עשו ימים כלילות בהכשרת הרק"מ והצל"מ הן ברמת הגולן והן בגזרת לבנון ע"י הוצאת חוליות לביצוע תיקונים בשטח.

בתחילת שנת 1987 הודיעו לי שנבחרתי לקבל את "פרס קפלן" מנשיא המדינה דאז – חיים הרצוג.

זו הייתה חוויה מרגשת מאוד ומעידה שניתן לבצע את המטלות היום יומיות וגם להכשיר נוער, אשר ללא מסגרת זו היה נפלט לרחוב.

יחש"מ 703 היה ונשאר כח החימוש הקדמי בגזרות גליל גולן לטיפול, אחזקה והכשרת הציוד ללחימה.

 

                                                        אל"מ   יוסי משען   

                                                       מפקד יחש"מ 703

סיפורה של קהילה

סיפורה של קהילת משרתי יחש"מ 703 בשנים 1986 עד שנת 1988. תקופה מורכבת ועמוסה בה אנשי היחש"מ נתנו אחזקה לכלים הרכב והרק"מ ברחבי הגליל ורמת הגולן. בתקופה זו אנשי היחש"מ הגיעו לבצע תיקוני דרג ב' בתוך רצועת הביטחון בלבנון תוך סיכון חייהם מדי יום.

 

 

תוכן הראיון המוצג

יוסי משען שירת כמגד ביחש"מ 703 בין השנים 1986-1988. בזמנו קראו ליחידה יחש"מ, היחש"מ היה פרוס בבירנית בצפון מערב דרך סדנא קריית שמונה, בית הילל, סדנא קלא, סדנא נפח, סדנא צנובר וסדנת אל על.

הפריסה הייתה רחבה כי למעשה הוא הקיף גם את רמת הגולן וגם את הגליל.

עיקרי הפעילויות בתקופת שירותו, הפעילות המרכזית מעבר לתוכנית העבודה הרגילה שכל סדנה צריכה לבצע, הם תחזקו את גזרת לבנון, סדנת בית הילל הפכה להיות שלוחה של היחש"מ ונתנה מענה בהיבט של רכב, וצמ"ה כאשר בתיקונים הרגילים, חוליות שלהם יצאו מאזור בית הילל לתוך לבנון, ביצעו את התיקונים ובנושאים יותר מורכבים נאלצו למשוך את הציוד לאחור לבית הילל ולבצע את התיקונים ביחש"מ. אז הפריסה הייתה משמעותית ורצינית מאוד כאשר ברמת הגולן נתנו את המענה לאוגדה 36 ברמת הגולן ובגזרת הגליל היה את אוגמ"ר 91 עם הפריסה שלו והם סיימו עם סדנא בית הילל, סדנא קריית שמונה וסדנא בירנית.יוסי בשירותו דאג שכל הכלים הצבאיים, יגיעו לידי היחידה הלוחמת, דאג שהציוד יהיה כשיר לכל נקודת זמן.

בית הספר לחניכות בסדנת צנובר- רוצה לציין לשבח את בית הספר לחניכות שהוקם בסדנת צנובר, "זה לא הייעוד של חיל החימוש, ולא של הצבא, לחנך. ישנם גורמים אזרחיים שמטפלים בכך."  וזה שבה את ליבו.הוא, ביחד עם גורמים אזרחיים וצבאיים החליטו לשדרג את בית הספר לחניכות בצנובר, לקלוט חניכים נוספים שנפלטו ממוסדות חינוך, והכניסו אותם למסגרת טרום צבאית של חניכות הקולטת חמישה ימי עבודה ויום לימודים. לחלק מהנערים לא התאימה המסגרת הצבאית והחליטו לפרוש, אבל חלק לא מבוטל של נערים הצליחו ושגשגו ואף הצליחו חלק מהתלמידים להיקלט לשירות קבע.אותם נערים עברו במחלקות הסדנה עד שהצוות ביחד עם התלמידים מצאו את המקום המתאים ביותר לכישורים של אותו הנער, תמכו בימי הלימודים על מנת לתת להם גיבוי לימודי בנוסף. התלמידים התגייסו שזה הישג בפני עצמו. סיפוק וגאווה למערכת בית הספר, לצוותים האזרחיים והצבאיים וליוסי בפרט.

יוסי שימש גם כמפקד יחש"מ 651 יחש"מ עורפי שבנוי בתכונית עבודה יותר מסיבית.

לאחר הפרישה - מעבר לכך, בפן האישי, בשנת 1992 פרש מצה"ל, ויומיים לאחר מכן החל בתפקיד של מנהל מפעל זכוכית.כיום תפקידו הינו בהתנדבות ומשמש כיו"ר מחוז צפון של פורשי צה"ל, ארגון צוות.מעיד שהצבא הינו הכנה טובה ביותר לאזרחות. "אין כמו יחידת חימוש, מה שנתתי לצבא, הצבא נתן לי.", ונתן לי את היכולות לפתוח את הדלת לסקטור האזרחי.היום, לאחר מעל כ-30 שנים, מעיד על קשר הדוק ביחד עם חבריו מהיחש"מ בקבוצת "וואטסאפ". אנשים מגיעים אליו לקבלת סיוע בתחומים כאלו ואחרים, מעלים זיכרונות.

 

הנושא המבצעי - בתקופתו, הנושא המבצעי החשוב ביותר היה תחזוק הכוחות בלבנון, טנקים, נגמ"שים וכו''.הפעילות הזו של היחש"מ באותה התקופה, הייתה האלמנט המבצעי החשוב ביותר וזה מה שנתן לחיילים את ההרגשה שהם מסייעים לכוחות בלבנון, נתן להם מוטיבציה.

 

מטה היחש"מ

  • סמג"ד - יהודה זיידה
  • ק. אחסנה - מורגנשטיין
  • ק. מוסכי חוץ - יורם
  • ק. שלישות - נאיף, שהוחלף במיכל מובחר
  • ק. הפעלה - אמיר גל
  • ק. אחסנה - גבי בן דוד
  • מפקד המשל"ט - שני

סדנת צנובר

מבנה ארגוני

סיפורו של רס"ן שפינר שמואל מ"פ סדנת צנובר בין השנים 1984-1987

בשנת 1984 הגעתי לתפקיד מ"פ סדנת צנובר בסדנת האם המוכרת לו כל כך.הוא הכיר שם את רוב האנשים והנגדים, בתקופתו לא היו אירועים מיוחדים בסדנה וגם לא ביחש"מ. הם עסקו בעיקר בתכנית עבודה, מתן אחזקה שוטפת ליחידות אוגדה 36 שפרוסים ברמת הגולן כולל צמ"ה ונשק ואופטיקה וגנרטורים.סדנת צנובר הייתה הסדנה הבסיסית של היחש"מ כאשר מפקדת היחש"מ ישבה בתוך הסדנה.
אירועים מיוחדים שקרו באותו זמן היו שהיו להם נערים שנפלטו ממסגרות לימוד רגילות והם קלטו אותם, היו להם מורות חיילות שלימדו אותם פעם או פעמיים בשבוע ויתר הימים הם היו עובדים במחלקות השונות בסדנה, חלק לא קטן מהם נקלטו אחר כך בחיל החימוש כבעלי מקצוע לכל דבר ועניין.
מתנדבים מארצות הברית - דבר נוסף שהיה להם בסדנה הוא שהם קיבלו קבוצות של מתנדבים בעיקר מארה"ב והם השתלבו במחלקות של הסדנה ועבדו איתם יד ביד, אנשים מאוד נחמדים וחיוביים שרוצים לתרום קצת למדינה.

מראיין ניסים קלו מנהל הידע

סדנת קריית שמונה

מבנה ארגוני

תא"ל במיל אייל אלוק מספר על תפקידו כמ"פ סדנת קריית  שמונה 1984-1986

תמלול ראיון אייל אלוק מ"פ סדנת קריית שמונה 1984-1986

אייל סיים את תפקידו כקצין חימוש ראשי, בתקופה המדוברת הוא היה מ"פ סדנת קריית שמונה שלשם הוא הגיע אחרי שהיה בחטיבת מילואים 609 ושתי תפקידי גדוד ותפקיד ממח"ג שאת מלחמת שלום הגליל הוא עשה כקצין חימוש של גדוד 82.היחש"מ באותה תקופה נתן שירות לשתי גזרות עיקריות שהם גזרת רמת הגולן וגזרת לבנון.

הקמת המשלט

מכיוון שגזרת לבנון אחרי שלום הגליל הייתה גזרה מאוד מאוד חמה ומאוד פעילה וישבו הרבה כוחות צה"ל בפנים הוחלט שביחש"מ, מעבר למפקד יחש"מ וסמג"ד יקימו משל"ט, מפקדת שליטה שישבה בסדנת בית הילל שתפקידה הייתה לתת אחזקה לרק"ם שישב בלבנון ולרק"ם שנכנס ללבנון.  כולל חוליות שמשם היו יוצאות לתת אחזקה לצה"ל ולצד"ל בשטח לבנון.מפקד המשל"ט היה שני מיכאל שכונה יאשין והקמב"ץ שלו היה צביקה קראוס, לימים קחש"ר ואייל היה מ"פ סדנת קריית שמונה שהייתה סדנת הרכב הגדולה של הגזרה.

סדנת בירנית

במקביל הייתה עוד סדנת רכב יותר קטנה שישבה בבירנית. התפקיד שלהם היה לתת אחזקה לכל גזרת קו כחול מראש הנקרה עד החרמון כשהר דוב היה בתחום שלנו והחרמון התפצל בינינו לרמת הגולן שאז ישבה שם סדנת קלע. הסדנה הייתה מורכבת מטיפולי יזום, טיפולי דרג ב'. בסדנא היה מחסן חלקים גדול שניפק חלקים לכל הגזרה ולכל היחידות שישבו בלבנון.הייתה מחלקת מסגרייה, מחלקת צבעייה, מחלקת סיכה ושמנים.

לסדנא הייתה סדנת ייצור שהיא סדנה שהועברה לשם מאיזור פילון, סדנה של מתנדבים שמפקדה היה "יוטק'ה" מקיבוץ תל חי, שהסדנה נתנה משימות ייצור לכל הפיקוד כולל, בסדנת הייצור הם עשו דיגומים לכל הנגמשים.

 אופן פעולת היחש"מ בתקופתי

היחש"מ עבד בשתי תצורות:

  • איזור רמת הגולן נתן שירותים בעיקר לאחזקה יזומה שוטפת ואימונים ברמת הגולן.
  • הגזרה של משל"ט גליל נתנו בעיקר אחזקה לגבול לבנון כולל שירות עורפי לשתי היחש"מים הקדמיים שישבו שם.

תקופה שהתבטאה בהרבה לחץ ועומס, צריך לומר שלמרות שהסדנה הייתה בדריכות גם נגדים וגם חיילים היו נשארים לפחות פעמיים בשבוע בבסיס. לאחר עזיבתו של אייל היחש"מ עבר לבצע טיפולים לדרג ב'.אייל היה שם בדרגת רס"ן משנת 1984 – 1986 .

סדנת קריית שמונה

את הסדנה בנו כתוצאה מזה שאריק שרון ביקר בקריית שמונה אחרי מלחמת שלום הגליל, התושבים העלו בעיה שאין מקומות עבודה.אריק שרון נתן הנחיה להקים סדנת חימוש בעיר שתהיה מבוססת אזרחים עובדי צה"ל. כשאייל התחיל את תפקידו בסדנה היו 45 אזרחים עובדי צה"ל כאשר האזרחים באו כל אחד אמר מה תפקידו ומה המקצוע שלו, בדקו אותו ברמה בסיסית ושיבצו אותו בעבודה. חלקם היו בעלי מקצוע מאוד טובים וחלקם זה היה הפתרון התעסוקתי שלהם כך שהסדנה הייתה מאוד מיוחדת.

בערך 20 חיילי מכ"מ, 45 אזרחים עובדי צה"ל וכ - 40 נגדים וחיילים רגילים. צריך לומר שזו הייתה סדנה עם מארג משפחתי מאוד מיוחד מכיוון שהם היו נשארים בלילות ביחד והיה קשר בין המשפחות ובין הנגדים והיה קשר מאוד מיוחד.

צריך לומר שבגלל העומס של הקו שהיה מאוד פעיל וכל מבצע מיוחד שהצבא היה עושה בתוך לבנון היו נכנסים גם מהחטיבה 769 וגם יחידות אורחות לקבל שירות בסדנה.

צריך לזכור שמנחת גיבור ממול היה פעיל עם הכנסת כוחות ללבנון וגם ממולם היה בסיס שישבו בו חירניקים שהיו נכנסים ויוצאים מלבנון. היה משטח מול הסדנה שכל השיירות ללבנון היו נכנסות לשם, מתארגנות ונכנסות ללבנון, שגם כן הביא לא מעט עבודה לסדנה אבל בקצב של מעכשיו לעכשיו כי הכל היה בהתאם לשיירות שנכנסות.

אירועים מאוד מיוחדים שהיו בתקופתו בסדנה

 אסון הספארי – פיצוץ השיירה שנכנסה ליחש"מ המערבי ואנשי הסדנה התעסקו גם כן בלטפל בו. בסדנה הייתה עוד מחלקה, מחלקת צד"ל היו באים, היה להם תא עבודה קבוע, עושים אצלם את הטיפולים וחוזרים פנימה.סך הכל סדנת רכב במלוא מובן המילה עם ייצור ועם עוד שירותים נלווים.

המשרתים בסדנא:

המארג של האנשים היה מארג מאוד מיוחד מכיוון שנכנסו הרבה אזרחים עובדי צה"ל אז הם היו סדנה שחלק מהמנהלים או ממובילי האירוע היו אע"צים. לכאורה נראה מאוד לא שגרתי בסדנאות קדמיות כי בסדנאות קדמיות הנגדים בדר"כ הובילו את כל התפקידים הבכירים, אבל בקריית שמונה היו פחות טובים ויותר טובים אבל זכור לו את אלישע שהיה אחראי מחלקת חשמל שהוא היה אע"צ אבל היה 24/7 זמין בחור מכפר יובל, בחור מקסים. היה במחלקת בוחנים את כברי שהיה נגד מיתולוגי אחד הבוחנים הבודדים שכשאמר לך לא, יצאת מחייך. היה את גבי גנון שהוא היה בתפ"י, הוא איש קבע ולידו היה את מאיר אברהם שהיה מנהל הסדנה, כשאייל רצה להוציא אותו לקורס מנהלי רכב סוג 3 שאלו אותו מי מנהל את הסדנה והוא אמר שאבוטבול מנהל את הסדנה והם אמרו לו "שאזרח עובד צה"ל ינהל את הסדנה?" והוא אמר להם כן. לדעתו אבוטבול בין אחד האנשים שהטביעו את חותמם.

 הוא זוכר שכשהוא קיבל את האזרחים החדשים הוא היה רודף אחריהם עם מקל בשביל שיעבדו.

מחלקת גרירה שהייתה מאוד פעילה בגלל כל ההתרחשויות שם שהאחראי בה היה מומו אלמיזרק גם כן מוותיקי היחש"מ ומהמאוד מוכרים שם. ובסדנת הייצור היה את יודק'ה אדם שעוד היה מבריח אנשים מעיראק דרך סוריה ולבנון לארץ והוא הקים את סדנת המתנדבים בפילון ואח"כ הפעיל אותם אצלם.

במחלקת המסגרייה היה את אלברט, מחסן חלקי חילוף - יוסי אברהם שהיה מנהל המחסן. בן דוד היה אצלו במחסנים שהיה אחרי זה נציג הועד שהיה אע"צ, מארג מאוד מעניין של אנשים שעשו עבודה מקסימה ושעות לא היו שעות, היית יכול לבוא לסדנה ב8 בערב ורואה אותם מתקנים כלים שהיו צריכים לצאת למחרת לשטח.

אייל חושב שבממד היסטורי הסדנה קבעה נורמות שירות ונורמות טיפולים ברמה מאוד גבוהה ביחס למה שהיה אז ואחרי זה לצערו או לשמחתו הוא היה זה שגם החליט לאחד את יחש"מ 651 ו703 ובמסגרת האיחוד לסגור את סדנת קריית שמונה ולהעביר את כל הפעילות שלה לבית הילל שגם על בסיס זה הם בנו שם סדנה שהיא מסדנה של שנות ה20 לסדנה של שנות ה2020 שזאת הייתה באמת סדנה ברמה אחרת. אבל הוא חושב שכל מי ששירת בסדנת קריית שמונה בימים האלה שהם היו בלבנון, זוכר אותה כסדנה שהיא משפחה, מגובשת, זאת סדנה שהייתה עושה ערבים ומסיבות ביחד. בזמנו הם הקימו בסדנה אולם יחש"מי להופעות, הם הקימו אותו לבד עם המסגרים והם בנו אולם שבו התקיימו אירועים של היחש"מ במקום הזה.

אייל לא יודע להגיד השפעה מצטברת על הצבא אבל הוא יכול להגיד שהסדנה הזאת בתקופה שהם היו שם שהתמודדה גם עם קו גבול מאוד בעייתי וגם עם כל השטח בלבנון הייתה מוקד מאוד חשוב לפיקוד הצפון.

דבר נוסף, כשאייל הגיע להיות מ"פ בשנת 1974 סדנת בית הילל כבר לא הייתה קיימת וחלק מסדנת קריית שמונה שבעצם נבנתה על בסיס התשתית של סדנת בית הילל. ובבית הילל נשארה הסיכה והפנצ'רייה של סדנת קריית שמונה, ככה זה היה כשהעבירו את זה כי סדנת קריית שמונה הייתה במקום שהיה מושכר. בשנת 1985 כשהפעילות בלבנון גדלה והתחילה הנסיגה עם כלי רק"ם קלים, הוחלט להקים מחדש את סדנת בית הילל. מי שהגיע להקים את הסדנה היה חזי הוכמן שהוא הגיע מלבנון ומינו אותו מ"פ סדנת בית הילל אבל לא הייתה סדנה כזאת אז ברישומים הוא היה כפוף לאייל וכל הסדנה הייתה רשומה ברישומים שלו כמחלקה, קראו לה מחלקת רק"ם שישבה בבית הילל, הם העבירו את התקריה והסיכה לתוך סדנת קריית שמונה.

דבר שני, לאורך רוב התקופה מי שהיה המג"ד של אייל היה טומי זינגר ולקראת סוף התקופה הגיע יוסי משען, הוא שקל מחדש את הסיפור של בית הילל, בסוף הוחלט שזה נשאר ככה ועד איחוד היחש"מים זו התצורה שנשארה, סדנת בית הילל הלכה וגדלה, נהייתה סדנת רקם יחסית גדולה כולל טיפולים יזומים ואח"כ גם מעבר לזה. וסדנת קריית שמונה התמקדה ברכב.

סדנת בית הילל

מבנה ארגוני

 

סדנת בירנית

מבנה ארגוני

סיפורו של סרן חיים שוקרון מפקד סדנת בירנית

קוראים לי חיים שוקרון, הייתי ביחש"מ המון שנים, התחלתי ביחש"מ בשנת 1969 בסדנת קוניטרה, לאחר מכן עברתי לפלגת חורשת טל, שם נתנו אחזקת שבר לכל קו סגול, אז בזמנו זה נקרא "הפאתח לנד" , במלחמת יום כיפור עברנו לבית הילל, הקמנו את הסדנה הזאת מתוך מחלבה של מושב שדה אליעזר, זה היה מושב שגידלו בו פרות. הייתי בפלגת בית הילל עד שנת 1977 ועברתי לחטיבה 769. ב1982 הייתה מלחמת שלום הגליל הראשונה עם שאול מופז, הייתי איתו בצוות, היינו הראשונים שנכנסו לכיוון ליטאני. עד 1984 הייתי באיזור נבטיה. ב1984 קיבלתי דרגת רס"ב ואחרי שבועיים החלטתי שאני רוצה להיות קצין ויצאתי לקורס קצינים. אחרי קורס הקצינים שובצתי בחטיבה 300 בצור, הייתי בשני האירועים של צור. סיימתי את התפקיד בחטיבה 300 אחרי שיצאנו מלבנון לקו סגול, הייתי עוזר קצין חימוש 300 וסיימתי את התפקיד בשנת 1986.

בשנת 1986 שובצתי להיות מ"פ סדנת בירנית שהיא סדנה של יחש"מ 703, הייתי מ"פ של הסדנה עד שנת 1988.

בשנת 1988 שובצתי להיות קצין חימוש של חטיבה 300 בקו סגול עד שנת 1990. נתנו אחזקת שבר בדרג א' לכל מוצבי החטיבה ולכל קו סגול. ב1990 היה לי אירוע באיזור בראשית שטנק מרכבה עלה על מטען בתוך שלולית מים, זה היה ביום שישי, מחש"פ צפון שהיה יושע וקובי טרומר שהיה קצין החימוש של האוגדה, הגענו לשם, חטפנו הרעשה גדולה של פצמ"רים מבראשית, עבדנו כמעט שבוע ימים להוציא את הטנק הזה מתוך לבנון כאשר בדרך התהפך לנו הטנק הזה מהמוביל וגם המוביל התהפך, היינו צריכים לעשות חילוץ של ארבעה, חמישה ימים ללא שינה בתוך לבנון, בסופו של דבר הצלחנו להוציא את המרכבה הזאת, זה היה חשוב היות ואיבדנו בלת"מים למרכבה, יצאנו לחפש אותם שם, חיפשנו, היו שני פצועים בעלייה של המוביל שעלה על מטען, אני הצלחתי להוציא את הפצועים מהחלון האחורי של המוביל, שמתי אותם על העגלה של הסוס עד שהגיע הפינוי ופינו אותם. למחרת עם המחש"פ וכל החימוש של האוגדה, עם הנדסה, פינינו שם את כל האיזור על מנת להוציא את הכלי הזה.

יושע החליט שאני עובר להיות מ"פ קריית שמונה ומינה אותי לתפקיד הזה, בשנת 1990 הגעתי להיות מ"פ ק"ש עד שנת 1994 ולאחר מכן סיימתי בתפקיד קצין חימוש של חטיבת מילואים 226 בטירה, הייתה תקופה שהייתי עוזר של המח"ט כי לא היה סמח"ט ופרשתי לגמלאות עד היום.

סדנת אלעל

מבנה ארגוני

סיפורו של רנ"ג עמוס סרור מפקד סדנת אלעל

מ"פ סדנת אל על שישבה בדרום רמת הגולן שעסקה בטיפולי בט"ש ועזרו ליחש"מ לחזרה לכשירות עם 15% מכלי הרכב, היו בסדנה שישה מכונאים, שני חשמלאים, שלושה מסגרים, טבחים, פקידים, מחסנאים וכו'. הסדנה כללה כ32 חיילים איכותיים בסך הכל.

עמוס התחיל את שירותו ב1969 בקוניטרה כמכונאי רכב, הוצמד לבעל מקצוע טוב שעבד איתו עד 1972, החליטו להוריד אותם לצנובר כי פחדו מהתקפות ולא רצו לסכן אותם, אחרי כשנה פרצה מלחמת יום הכיפורים, ב1973 הגיעו לצנובר, סדנה חדשה שהקימו אותה ב1972.

כשפרצה המלחמה הסורים ירדו עד בית המכס העליון (כמה מטרים לפני צנובר), החליטו להוריד אותם עם כל הכלים, גררים וכל כלי העבודה לראש פינה, מעל המשטרה בראש פינה הקימו סדנה, עבדו שם כשלושה שבועות ועלו בחזרה לצנובר.

מ1974-1978 שיקמו את כל החימוש של צה"ל ברמת הגולן, לקחו את כל השלל הסורי, גררים יצאו לשטח כל יום והביאו ציוד, טנקים, נגמ"שים ומשם ל7200 (מש"א). דברים שעוד היו בשיפוץ אצלם, נשארו אצלם.

ב1978 היה את מבצע ליטאני, היו להם נגמ"שים עם כל הציוד שהיו צריכים לדרג א' ואיתם יצאו לסיטמין ולעוד יישובים בלבנון, היו שם כשבועיים עד תום המבצע, הם חזרו בחזרה לצנובר ועמוס לא עזב את הגדוד (שירת בצנובר 25 שנים).

בין השנים 1983-1985 היה שנתיים בלבנון בסדנה שנקראת 'מסנקא' בגזרה המערבית. באותה התקופה על מנת להתקדם ולקבל דרגת רנ"ג היה צריך לאסוף נקודות, השנתיים האלו קידמו את עמוס, פיקוד הצפון נתנו לו יותר נקודות מכל נגד אחר וקיבל את דרגת הרנ"ג.

בשנות 1986-1993 בדרגת רנ"ג, יוסי משען נתן לו את הפיקוד בגלל קצין שכשל והחליט לא לקבל שוב קצין אז קיבלו את עמוס לתפקיד. המג"ד יוסי פרחי אמר "תמשיך, אני חושב שאתה יותר טוב מקצין". תקופה שעמוס שירת כמנהל עבודה וסיים כמ"פ סדנת אל על.

בשנת 1995 השתחרר בגיל 43, נהנה מהשירות, המחש"פ ניסה לשכנע אותו להישאר לעוד 10 שנים בצה"ל, הציע לו תפקיד חדש- אחראי חוליית ביקורות של הפיקוד, אך לא הסכים להישאר.

כיום, לעמוס יש מפעל פרסום, עושה הדפסות משי על דגלים, שלטים, בגדי עבודה, חולצות טריקו, כובעים וכו' אבל עמוס אומר שהשירות שלו בצבא הייתה החוויה הכי גדולה שלו. 

אירועים בתקופתו:

סמוך לסדנה היה את גדוד הבט"ש שהיה אחראי על כל שמירת הגבול הדרומי של מדינת ישראל ובצנובר היו גם נהגים, אחד מהם דרוזי והשני יהודי, כנראה שגדוד הבט"ש לא שמרו טוב על כלי הנשק והציוד, הם כנראה לקחו איתם רימונים וכשהם יצאו הביתה הנהגים של צנובר הביאו את הרימונים לאפסנאות והחביאו אותם. לנהגים היו נסיעות עם ריו להביא מנועים ועוד מ7200 אז לנהגים היה קל להחביא את הרימונים ברכב. יום אחד הגיעו מצ"ח וסיפרו לעמוס שמצאו ציוד צבאי, רימונים ותחמושת, בכפר בגליל וכל הראיות מובילות לצנובר. מצ"ח אמרו לעמוס שהם חושדים בו. לדברי מצ"ח לאחר חקירת הנהגים, הציוד היה באפסנאות ולטענתם ביום שישי בבוקר עמוס עשה מסדר מפקד, עבר בכל המחלקות וכנראה העלים עין. עמוס בתגובה אמר להם שכל יום שישי הוא עושה מסדר מפקד, בודק את החדרים וכל המחלקות ולא ראה את הרימונים. לבסוף, אמרו לעמוס שמצאו שני חיילים שלו, לוקחים אותם לחקירת מצ"ח וסיפרו לעמוס על מקרה שקרה בסדנה. לעמוס לא היה שום קשר לעניין, שני החיילים נשפטו ונכנסו לכלא.

עמוס אומר כי הסדנה בדרך כלל הייתה שקטה, עשתה את העבודות שלה כראוי, עברו בכל חודש כ12 ביקורות ואף פעם לא היו בעיות, הגיעו ביקורים מהמג"ד, קצין ההפעלה וכו' עד שב1993 רצו לסגור את הסדנה והמג"ד באותה התקופה שהחליף את יוסי פרחי זה היה גיל רוזנברג.

מקרה נוסף שהיה בסדנה זה שקצין מוסכי חוץ שמטפל בכל הרכבים הלבנים, החליף מנוע ללא אישור אז גיל המג"ד הדיח אותו מהתפקיד והחליטו לתת לעמוס את התפקיד, שירת כשנתיים כקצין מוסכי חוץ, ב1993 ירד ליחש"מ, למפקדה על תקן קצין ובתום התפקיד השתחרר מצה"ל.

סדנת נפח

מבנה ארגוני

סיפורו של רס"ן איציק בן מויאל מפקד סדנת נפח

 

סדנת קלע

מבנה ארגוני

נופלי היחש"מ בשנים אלו

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
פיגנבאום יניב ז שירי בנימין ז

כניסת חברים

חברים online