[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

שנים 1981 - 1983

@alt@

מבנה היחש"מ

 

סיפורה של קהילה

היחש"מ היה יחש"מ לתפארת, למרות שעזרא עשה הרבה תפקידים בצה"ל  לאחר שירותו ביחש"מ, זה היה תפקיד מפתח. אחד התפקידים שזכורים עליו לטובה, אחד התפקידים היותר יפים שעשה בקריירה הצבאית שלו, היה לו צוות יוצא מן הכלל. מ"פים, נגדים וקציני מטה.

 

סיפורו של היחש"מ מאת מפקד היחש"מ סא"ל עזרא צוק

התמניתי  למפקד יחש"מ 703 ביוני 1981.היחש"מ מנה את הסדנאות הבאות:

  1. נפח שהייתה סדנת רק"ם
  2. סדנת צנובר שהייתה סדנה בסיסית
  3. סדנת קלע שהייתה סדנת רכב
  4. סדנת בית הילל שהייתה סדנת רכב עם קצת נגמ"שים וקצת טנקי שרמנים
  5. פלוגה באל - על בדרום רמת הגולן שנתנה אחזקה בתחום הרכב לגדודים שנתנו תעסוקה בדרום רמת הגולן
  6. פלוגה אחת בפילון -פילון  הייתה סדנת מתנדבים שהוקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים במסגרת הפרויקט של רפול שהיה אלוף פיקוד הצפון והביא מתנדבים לעבוד בצבא ובמחסני החירום בעיקר לטפל בציוד בדגמ"חים , כלי נשק וכל מה שהיה שם. במסגר זו נאספו כמה בעלי מקצוע, קיבלו סככה בפילון.  
  7. בית הילל - סדנה שהייתה סדנת מסגריה שעסקה בדיגומים, התבססה על אזרחים מתנדבים מהיישובים והמשקים בסביבה ובראשה עמד בחור בשם יודק'ה מכפר גלעדי שהוא פיקד וניהל את הפלוגה הזו בבית הילל שהתקיימה עד שנת 1984 עד שכל המתנדבים נעלמו גם היא נעלמה. למעשה.

תחילת תפקידי הייתה  מאופיינת בשגרה של אחזקת הכלים ברמת הגולן עם כל היחידות שישבו שם באצבע הגליל. באותה התקופה התחילו כל מיני חדירות, הפגזות וירי של טילים מכיוון דרום לבנון לכיוון קריית שמונה ובכל צפון המדינה.

נוצר מצב שאנשים ארזו מזוודות, עזבו את קריית שמונה ועזבו לכיוון מרכז הארץ. ההנהגה באותה התקופה הרגישה שיש איזה שהיא בעיה וכולם נתרמו כדי לעזור לקריית שמונה.

הקמת סדנת קריית שמונה -  במסגרת זו, הייתה החלטה של אריק שרון שהיה באותה התקופה שר הביטחון לתת לקריית שמונה תעסוקה וכל אחד נקרא להירתם לזה ולתת את חלקו. במסגרת זו הצבא קיבל מבנים באזור התעשייה הצפוני של קריית שמונה והקימו את סדנת קריית שמונה שלמעשה התבססה ברוב רובה על אזרחים שקלטו מתוך קריית שמונה מבלי להתחשב בגיל ,בידע המקצועי או ביכולת שלהם. אלא המטרה הייתה לתת תעסוקה, גיבינו אותה עם נגדים מגדוד 703 והיא הפכה להיות סדנת רכב.

היחש"מ במלחמת לבנון הראשונה - החיים התנהלו כך בשגרה עד יולי 1982 כשלמעשה התחילו בצבא את ריכוזי הכוחות לקראת יציאה למלחמת שלום הגליל. ב-5 ביוני 1982 פרצה המלחמה. התפקיד של היחש"מ היה להמשיך לתת אחזקה ברמת הגולן,  אבל עיקר המאמץ של פיקוד צפון ושל הצבא היה בלבנון.

במסגרת זו, דילגה מפקדת היחש"מ והתיישבה  בקריית שמונה ונתנה אחזקה בזמן המלחמה לכל הכוחות שנעו בציר המזרחי של לבנון.

הלוחמה התרכזה בשני צירים:

  • ציר מערבי שנע על ציר החוף דרך צור צידון שליד ביירות.
  • ציר מזרחי שהתחיל בדרום לבנון בהמשך למעשה עד אגם קרע כמעט עד הרי השוף והיחש"מ נתן אחזקה לכל אחזקה בדרג ב', לכל אותם כוחות מעבר למה שהיה באורגני שלהם שזה הגש"חים והפלק"דים וכל מה שהיה אז.

לאחר המלחמה כשהכוחות נרגעו הוקמו בלבנון  שני יחש"מים נוספים בפיקוד.

  • יחש"מ מערבי -  שנתן אחזקה לכוחות צה"ל באזור ציר החוף.
  • יחש"מ מזרחי - שנתן אחזקה לכוחות צה"ל באזור אגם קרעון, והוא למעשה לקח את הפיקוד על כל הגזרה המזרחית של לבנון.

יחש"מ 703 חזר לצנובר ברמת הגולן והמשיך לתת אחזקה לרמת הגולן והיווה מעין עורף ליחש"מ המזרחי בלבנון עד יולי 1983 עד שעזרא סיים את תפקידו כמג"ד והחליף אותו סא"ל ווילי אברהם .

בזמן מלחמת שלום הגליל הסמג"ד נשאר בצנובר, נתן אחזקה לכלים שנשארו ברמת הגולן. מפקדת היחש"מ יחד עם עזרא התיישבה בקריית שמונה ומשם נתנה אחזקה לאזור לבנון. אותו הדבר קרה בציר המערבי.
יחש"מ 651 שבאותה התקופה ישב בצומת גולני נתנה אחזקה לכל הציר המערבי של לבנון, זו הייתה החלוקה בין שני היחש"מים. מינו מג"ד גם ליחש"מ המערבי וגם למזרחי והם שימשו כעורף, בכל זאת הם היו במבנים ניידים , זה לא היה יחש"מ של קבע כמו היום, הכול התבסס על אוהלים וסככות ניידות ועבודה בשטח, הם קיבלו מצנובר יחידות כוח וחלקים מקצין האחזקה, קצין האחסנה של צנובר עזר לקצין האחסנה של קריית שמונה והיוו תמיכה ועטיפה ליחש"מ המזרחי אבל היו לו את הפיקוד שלו והיה כפוף ישירות למשר"פ באותה תקופה.

סיפור שירותי

  • עזרא התגייס בשנת 1963 . את רוב שנות שירותו שירת בפיקוד צפון.
  • סגן מחש"פ - שם התמנה להיות קצין אמל"ח של הפיקוד, ושם קיבל את דרגת סגן האלוף.
  • קצין חימוש של אוגדה 90 שישבה אז בנעורה והיא נחשבה לאוגדה מסובכת מפני שהיו לה ארבע חטיבות במקום שלוש חטיבות שאנחנו מכירים, החטיבות היו שתי חטיבות מג"ח, חטיבה 6 וחטיבת טיראן שהיו מאוד מסובכות לאחזקה.
  • מפקד יחש"מ 703 החל מיוני 1981 עד לאוגוסט 1983.
  • קורס קח"ש בכיר בארה"ב - קורס של שנה בצבא ארה"ב.
  • סגן מחש"פ(1984)של יהודה ישראלי שהיה מחש"פ, היה סגנו כשנה וחצי.
  • מחש"פ צפון כשנתיים וחצי.
  • לימודים במכללה לביטחון לאומי.
  • סגן קחש"ר (1987)כ 3 שנים 
  • נספח צבאי בדרום אפריקה (1990) יצא לדרום אפריקה והיה נספח צבאי עד שנת 1993.
  • שנת 1993 פרישה מצה"ל לאחר 30 שנות שירות בצבא.

סיפור הסדנאות:

  • הסדנה הבסיסית הייתה סדנת צנובר שנתנה אחזקה גם לנגמ"שים, גם לרכב, צמ"ה(בין הראשונים בארץ שהתחילו להתעסק עם הצמ"ה), הייתה מחלקת גנרטורים, מחלקת נשק קל,  פיקד עליה בזמנו רפי ארז, שלימים קיבל סא"ל ופרש כסא"ל.
  • הסדנה השנייה בחשיבותה הייתה סדנת הרק"ם בנפח שנתנה אחזקה לכל סוגי הטנקים שהיו ברמת הגולן, על כל התותחים המונעים והנגררים , שפיקד עליה בזמנו גיל רוזנברג שהשתחרר בדרגת אלוף משנה, היה מג"ד 703 וגם 651.
  • סדנת קריית שמונה נבנתה כסדנת רכב מטרתה הראשונית הייתה כדי למצוא תעסוקה לתושבי קריית שמונה ופיקד שם רב סרן שמואל שפינר.
  • סדנת קל"ה נתנה אחזקה ומענה לנגמ"שים, רכב וגנרטורים. היום אפילו המבנה לא קיים שם, פיקד על הסדנה בזמנו אבי קיסר.
  • סדנת בית הילל נתנה אחזקה לכל אזור אצבע הגליל, לרכב, שרמנים ותומ"תים שהיו באזור פיקד על הסדנה מיכאל שני.
  • אל על הייתה סדנת רכב בגלל המרחקים בדרום רמת הגולן רצו לתת אופציה של גדוד ושהגדודים שהיו בדרום רמת הגולן לא יצטרכו להגיע לצנובר על כל תקלה שיש להם ובשביל זה הקימו את הפלוגה. היום היא כבר לא קיימת. פיקד  על הסדנא בתקופתי נגד.

מטה הגדוד

  • היה סמג"ד - סגן אלוף ענבר דוד.
  • קצין הפעלה התעסק בתפ"י וכל שקשור לתוכניות עבודה ופיקד על זה סגן רפי סבן שלימים השתחרר כאלוף משנה מחיל חימוש.
  • קצין אחסנה שריכז את כל נושא העבודה מול מצל"ח היה רב סרן יוסי שניידרמן.
  • קצין ניהול\קצין שלישות היה אזרח עובד צה"ל השתחרר לפני כמה שנים שמו בני בנימין.
  • רס"פ, אחראי על כל בגדי העבודה וניהול משרדי שניהל רס"ר שמעון אזולאי.

מפקדת היחש"מ ישבה בצנובר. גם סדנת בירנית שייכת לגדוד 703 אבל בזמנו הייתה שייכת ל651 והיא יושבת באזור ברעם על כביש הצפון שזה הגבול בין 651 ל703 מבחינת אחזקה.

סיפור מחנה שמשון

למה לסדנה בצומת גולני קוראים מחנה שמשון ?

אחרי יום הכיפורים הייתה תכנית שנקראה החזרה לכשירות, כל הצבא כולו היה שחוק וכתוש והסדנאות קיבלו הנחייה לבצע במהירות החזרה לכשירות של כל הציוד של פיקוד צפון מבלי לדעת לאן הם הולכים בין אם זה למלחמה, לשלום.

באותה התקופה עזרא פיקד על סדנת 704 שהייתה סדנת רק"מ של סדנת 651 והיא ישבה במחנה כורדני צמוד לרפאל, גם המחנה הזה לא קיים היום.

למעשה כורדני הייתה סדנה שהייתה עושה לפני המלחמה כ 19 טיפולי ג' בחודש, ואחרי המלחמה נדרשה לעשות כ 150 טיפולי ג' בחודש.

כוח אדם גדל בהרבה מסדנה של כ 130 אנשים הפכו להיות סדנה של כ 400 אנשים ברובם אנשי מילואים.

למנהל העבודה של הסדנה הזו קראו רס"ר שמשון אנג'קו. באחד הימים לפני ארוחת הערב החליט הרס"ר לפני ארוחת הערב להוציא טנק מהסדנה ולהכניס טנק אחר במקומו כדי שיהיה מוכן לעבודה אחרי ארוחת הערב. שמשון עמד בין שני טנקים, תפס איש מילואים ושאל אותו אתה יודע לנהוג ? האיש ענה לו שכן ושיש לו רישיון נהיגה על טנק, הוא היה מכונאי "כל מכונאי יודע לנהוג" , בטנק לא היה כיסא נהג כי הוציאו אותו לטיפולים.

שמשון הושיב אותו על ארגז עגבניות ועמד עם הגב לטנק ועם הפנים לטנק שרמן וכיוון אותו לנסוע ברוורס. הבחור במקום רוורס הכניס לLOW, הטנק זינק קדימה, הבחור ניסה לבלום אבל לא הטנק לא נעצר , כיוון שלא היה לו כיסא , איך שאיש המילואים לחץ על הברקס הוא נפל, הוא ישב על ארגז עגבניות ולא על כיסא עם משענת.

שמשון נמחץ בין שני הטנקים ונהרג.

לאחר כשמונה חודשים התחילו את העברה של פלוגת הרק"ם, היא הייתה ב651 שעברה לצומת גולני היא הסדנה הכי גדולה וכשעברו לשם אחרי המקרה בחרו לקרוא לסדנה על שם שמשון אנג'קו ובכניסה לסדנה, מצד ימין בנו אנדרטה לזכרו של שמשון ויש שם טנק טיראן וחרוט עליו את מספרו האישי של שמשון.

סיכום הפיקוד על יחש"מ 703

עזרא חושב שהיחש"מ היה יחש"מ לתפארת, למרות שעזרא עשה הרבה תפקידים לאחר שירותו ביחש"מ, זה היה תפקיד מפתח. אחד התפקידים שזכורים עליו לטובה, אחד התפקידים היותר יפים שעשה בקריירה הצבאית שלו, היה לו צוות יוצא מן הכלל. מ"פים, נגדים וקציני מטה. עזרא אומר שיהיה פשע לציין אחד יותר מהאחרים.

עזרא אומר שכמפקד אסור שאנשים (חיילים) יפחדו ממך, הם צריכים להעריך אותך ולא לפחד ממך.

עזרא זוכר במיוחד את מלחמת שלום הגליל ואומר שהצבא מכין את עצמו ליום פקודה, אימונים, תרגילים. היחש"מ, עם כל היכולות שלו, והיכולות של האנשים שמשרתים בו בא לידי ביטוי במלחמת שלום הגליל.

טרום מלחמת שלום הגליל

"הצבא הוא לא זה שמחליט מתי יוצאים למלחמה. לצבא אומרים תהיה מלחמה, תתכונן. ההסלמה מצד המחבלים בדרום לבנון התעצמה מיום ליום,  הפגזות בלתי פוסקות על קריית שמונה וכל היישובים בסביבה, והפיכת החיים שם לבלתי נסבלים נמשכה תקופה מאוד ארוכה.

ההסלמה התחיל  8 שנים לפני מלמת של"ג , כן היא התחילה והיו כל מיני מבצעים כמו מבצע ניתאמיר, פשיטות לברג'יון, פשיטות ברמת הגולן עד שהדרג המדיני החליט שאין שום פיתרון אלא להיכנס פנימה, עד ביירות או עד לאן שהגיעו ולשבת בשטח לבנון כדי לשלוט בזה.
הצבא התחיל בתגבור כוחות כשלמעשה אוגדות מהדרום והמרכז עלו לפיקוד צפון, עדיין לא גייסו מילואים. אחזקה של כל הכוחות נפלה על 703, בכל התקופה לפני המלחמה.
יום אחד הודיעו שיש מלחמה וכמובן נערכנו, התארגנו ושום דבר לא השתנה,

המצב בלבנון

אנחנו היינו בלבנון, כבשנו, ישבנו, יצאנו, החיזבאללה יושב שם היום. שוב מדברים על פעולה, זה מן דבר שקשה לבוא ולהגיד- גמרנו. הייתה מלחמת לבנון השנייה, השלישית ואתה מבין שהמצב הוא כמו שהוא ולכן יכול להיות שהצבא פעל בכיוונים שונים שלא אני צריך לתת אותם. המלחמה התחילה ב5 ביוני 1982. אני הגעתי כקצין ב 1969, לדרום לבנון קראו "פתאח לנד", הייתי קצין חימוש גדודי ברמת הגולן, בגדוד 74 והיו אינספור פשיטות ללבנון ולסוריה, עשינו שלוש מלחמות וכלום לא השתנה."

קליטת אמצעי לחימה חדשים בצה"ל ובאחזקה

גולת הכותרת של אותה התקופה היה מעבר מטנקי שוט קל, קנו מהבריטים טנק שוט מטאור, הטנקים  היו עם מנועי בנזין ולמעשה עד לפני מלחמת יום הכיפורים בסוף שנות ה 60 ותחילת שנות ה70 החליטו לקרוא להם שוט קל,

עזרא כקצין חימוש חטיבתי יצא למלחמת יום הכיפורים עם חטיבה של שוט מטאור, שוט בנזין ובתקופה שהיה  ב 703 כבר התחילו לקבל את טנקי המרכבה הראשונים שהיו מרכבה סימן 1. התרגשנו מהמעבר מטנקים בריטיים שעברו שיפורים, לטנק תוצרת כחול לבן חדש.
ואם מסתכלים על סוגי רכב אז מעבר בין JMC    לריו, מג'יפים להאמרים, מזחל"מים לנגמ"שים. מעבר לנושא של כוח אש וניידות, זה הגנה טובה על הצוות ולא רק ביכולת השמדה של טנקים אחרים.

 עזרא מספר שבתקופתו כמג"ד 703 היה קשר אחזקה צמוד עם צד"ל – 'צבא דרום לבנון'. צד"ל  היה בתוך לבנון עוד לפני מלחמת שלום הגליל, היו מליציות שתמכו בישראל. ישראל נתנה להם טנקים נגמשים כלי נשק ותחמושת רבה, גיבוי והדרכה.יחש"מ 703 נתנו אחזקה על הכלים האלה. הייתה במטולה יחידה שקראו לה יק"ל- יחידת קישור לדרום לבנון. היה לה קצין חימוש ודרכו 703 נתנו אחזקה לכל אותם הכלים בתוך דרום לבנון. אם היו תקלות, היו נכנסים ב8 בערב עובדים וחייבים לצאת לפני אור ראשון וזה התחיל עוד לפני עזרא, בתקופתו של יהודה יזראלי שהיה לפניו.

מראיין רנ"ג רונן אילוז מגדוד 703 'גליל גולן'

סדנת צנובר

תמלול ראיון רפי ארז

רפי היה מ"פ צנובר בשנים 1981 – 1983 ודרגתו הייתה – רב סרן.

מלחמת שלום הגליל הראשונה:

לא לכל מ"פ יוצא להיות מפקד פלוגה בעת מלחמה ויש כאלה כאלה.

  • יש את חיים רוור ז"ל שהיה ביום כיפור ועבר מקוניטרה לצנובר ואז התחילו להקים את 703.
  • יש את תירס – משה וולפין שאני החלפתי כשהוא היה במבצע ליטאני.
  • יש אותי שהייתי במלחמת שלום הגליל הראשונה ואחרי כנראה עוד מישהו ב2006 במלחמת לבנון השנייה.

בתקופתי סדנת צנובר הייתה יחידה של 250 אנשים ובזמן מלחמת לבנון קיבלנו עוד 70 אנשי מילואים.

הם עבדו קשה בזמן מלחמת לבנון הראשונה, החפ"ק של צוק התמקם בבית הילל, הייתה עבודה מרובה.

כשנגמרה המלחמה הם התחילו להחזיר לכשירות מה שניתן. לפני המלחמה הייתה עבודה שגרתית של סדנה – ביקורות תקופתיות, תיקוני דרך. בתור מפקד צנובר אתה גם מאכלס את מפקדת היחש"מ שישבה איתך מבחינת מנהלות בעצם וכיוצא בזה.

כשמלחמת שלום הגליל פרצה, מי שרץ קדימה לתוך לבנון הייתה אוגדה 36. כל הנגמ"שים ועוד כוחות שבאו מהדרום והם למעשה ליוו את כל תקלות הנגמ"ש מאיזור עפולה עד איזור קראון.

בעיות טכניות בנגמ"ש זה לא רק תיקונים אלא גם החלפת יחידת כוח, כשאתה מחליף יחידת כוח אתה גם מריץ אותה במנועייה. המנועייה שהייתה להם בצנובר עבדה 24 שעות.

מי שהיה אחראי על כל נושא הנגמ"שים היה בחור בשם מיכה עובד, בחור משכמו ומעלה. עצם העובדה שהכל עבד, הבט"ש, האימונים, התרגילים, זה החותם שהשארנו.

על הסדנה:

לסדנת צנובר הייתה פלגה שישבה באלעל שם היו בערך 30 חיילים. בסדנת הרק"ם המ"פ היה גיל רוזנברג ובקלע המ"פ היה אבי. המג"ד היה עזרא צוק.

רפי מספר שעברו קצת יותר מ 40 שנה אז קצת קשה לזכור, אבל סך הכל סדנת צנובר הייתה סדנה מצוינת, יחש"מ מצוין.

סדנת צנובר התעסקה עם כל מה שעובר על הכבישים ועל השדות חוץ מטנקים, גם צמ"ה גם רכב, גם נגמ"שים וגם נשק קל.

היחש"מ הזה הוא למעשה חוד החנית של פיקוד הצפון, כאחד שהיה סגן מחש"פ לאחר מכן, יחש"מ 703 הראשון שנענה לכל תקלה, הוא מלווה את כל הכוחות המסתערים, הוואי מצוין, אנשים מצוינים.

רפי אומר שאנשיו היו אידיאלסטים, ציונים, אנשים עם מוטביציה, אנשים עם צליל מנדולינה בלב.

מראיין רנ"ג רונן אילוז מגדוד 703 'גליל גולן'

 

סדנת קלע

מבנה ארגוני

סיפורו של מפקד סדנת קלע סרן אבי קיסר

בשנת 1981 אבי קיבל את סדנת קלע לפיקודו בפתחה של מלחמת שלום הגליל עקב המתיחות שגברה באותה תקופה, הוא קיבל את מחלקת הגנרטורים מצנובר לקלע להגדלת אסד"ק. לפני מלחמת שלום הגליל התחילה הגברת הכוננות בסיוע למספר יחידות ופלוגות אוגדה 762 חטיבת גולני (גבי אשכזי היה המח"ט של חטיבת גולני).

העיסוק המרכזי של הסדנה היה טיפול בגנרטורים, רכבים ונגמ"שים בגזרת קו כחול כולל חרמון וכולל גזרת הר דוב, יחידה 252 בתחזוקת נגמ"שים וטיפול בנשק. היחידות שקיבלו אחזקה ושירות מסדנת קלע היו:

  • אוגדה 252 שמפקדה היה אהוד ברק.
  • גדוד 46 קיבל מענה בתחום טיפולי ב' של מג"חים.
  • קו כחול, הר דוב ואוגדה 762.
  • יחידות שמתאמנות בגזרה.

באותה תקופה פורקו הרבה יחידות עקב פינוי סיני והסכם השלום עם מצרים, סדנת קלע ירדה לפלוגות אחרות, לבניית סדנת קריית שמונה בתקופת שר הביטחון אריאל שרון.

אירועים מיוחדים שקרו באותה תקופה עקב הסכם ההפרדה (הפסקת אש) בוצעו טיפולי ב' לטנקים בשטחי כינוס כדי שהאו"ם לא יראו שינוי תנועה של טנקים אף על פי הסכם הפסקת האש. הסדנה בנתה עגלות הפרדה לחט"כים, העמידו עוקב מים עם מכשיר שטיפה גדול והם ביצעו את הטיפולים בשטח, בוצעה הפרדה של מנוע בטיפול שוטף.

בזמן הפסקת האש הם נסעו עם שלושה ריאוסים שהם לוו מגדוד 405 לסדנת נפח וביום ראשון בבוקר הם העמיסו את הציוד לסדנת קלע וחלק מהציוד עבר לסדנת קריית שמונה.

הנגד המוביל במחלקה היה דמתי ממחלקת מסגריה. המחלקה עמדה בתכנית עבודה בצורה מקצועית ואיכותית. יוזמות מיוחדות לפרקי זמן הם אספו כסף לשיפור המזון לאנשי הקבע, בנוסף הם עשו ערב יחידה ואנשים בישלו את האוכל והאוכל הגיע לפלוגה.

מראיין רס"ב שאול צרור מגדוד 703 'גליל גולן'

 

סדנת קריית שמונה

מבנה ארגוני

סיפורו של מפקד סדנת קריית שמונה רס"ן שמואל שפינר

 

שמואל שפינר מוותיקי יחש"מ 703 אפשר לומר מהיום הראשון שהקימו אותו עד סוף שנת 1978, תקופה ראשונה ואחרי זה חזר לעוד שני תפקידים כקצין למ"פ סדנת בית הילל והקמת סדנת קריית שמונה ולאחר מכן כמ"פ צנובר.

קצת מה "היסטוריה העתיקה" – שמואל התגייס בשנת 1967 ואחרי הטירונות הוא הגיע לקוניטרה בחורף אחד מהקשים שידעה רמת הגולן, הוא שירת שם כמכונאי רכב והתמחה אחרי זה בנגמ"שים (B.T.R) והמשיך בכל מיני תפקידים בתוך הסדנה. בשנת 1971 הם התחילו להתקפל לכיוון מקום שנקרא "סנאבר" ומשם גם כנראה נובע השם של סדנת צנובר, הם קיפלו את הציוד ויורדים לשם עם כיתות שמירה ושומרים על המקום עד שהם הקימו שם את סדנת צנובר של היום. הוא המשיך את השירות בסדנה עד סוף שנת 1978 כאשר במסגרת השירות בסדנה הוא המשיך להתעסק עם נגמ"שי B.T.R  שבמקביל לזחלנים הוותיקים היו הכלי העיקרי של הובלת גייסות וכשנגמ"שי ברדלס, הזלדות המפורסמות התחילו להגיע לרמת הגולן החל מההגעה של חטיבה 7 שהיא הביאה את הראשונים ואחרי זה הצבא כנראה קנה ממחסני "נטו" הוא הקים בצנובר את מחלקת הברדלס.

בשנת 1978 הוא ייצא לקורס קצינים, סיים והתפקיד הראשון שלו היה בגדוד 605 של הנדסה קרבית שלמזלו באותו שלב הוא עבר מגדוד צליחה וגישור לגדוד הנדסה משוריין. הם קיבלו נגמשי ברדלס ואז הם התחילו ללמד אותם שלנגמש הזה צריך לעשות גם טיפולים. אחרי גדוד 605 בשנת 1980 הוא קיבל תפקיד כמ"פ סדנת בית הילל, שהייתה סדנת רכב קטנה שנתנה שירות לאוגדה 91 ועזרה גם לנוצרים בדרום לבנון, הן על ידי הבאת הכלים שלהם לסדנה והן על ידי שליחת חוליות לשטח, לדרום לבנון, לרצועת הביטחון. זאת הייתה אחת התקופות הקשות באיזור מבחינה ביטחונית, הם חטפו שם קטיושות בלי סוף. באיזשהו שלב בשנת 1981 אריק שרון היה שר הביטחון ורפול זוהר היה הרמטכ"ל, ביקרו בקריית שמונה, אחת מהבעיות הכבדות של העיר הייתה שלא היו בה מקומות עבודה והאנשים הצעירים בעיקר ברחו, חיפשו מקומות אחרים שיאפשרו להם להתפרנס, חוץ מזה שלחטוף את הקטיושות על הראש זה היה מאוד לא נעים. אריק שרון נתן הנחייה לצבא, להקים סדנה באיזור תעשייה הצפוני של קריית שמונה ולעשות את זה מהר, מיום חמישי עד יום ראשון. הם קיבלו שלושה מבני תעשייה ריקים, התמקמו בהם ולפי ההנחיה הם קלטו 50 אזרחים מקריית שמונה, השיטה הייתה – תשאל אותו מה הוא יודע, מה שהוא אומר אתה רושם ומאותו רגע זה מה שהוא. בשבוע לאחר מכן הם התחילו לעבוד, במקביל קבלן אזרחי הקים את מבני התעשייה האלה לצרכים של סדנה צבאית שמטפלת ברכבים ונגמשים וככה הם התחילו לעבוד. מתוך האזרחים שקלטנו נפלטו מעט מאוד ורובם נשארו. בדיעבד מסתבר שזה היה אחד המעשים החכמים והנכונים לעשות כי שנה אחרי זה פרצה מלחמת לבנון הראשונה וסדנת בית הילל בשום פנים ואופן לא הייתה מסוגלת להתמודד עם כמויות הצבא שעבר דרך קריית שמונה לתוך לבנון ובסדנה החדשה בקריית שמונה הם היו הרבה יותר מוכנים עם אמצעים והכל בשביל לטפל בכלים.

הם עשו עבודה קשה מאוד ולדעתו גם טובה מאוד מכל הבחינות, אם זה חילוצים מתוך לבנון, אם זה הבאת כלים שרופים, אם זה תיקון כלים בדרך פנימה שהתקלקלו, בקיצור כל מי שעבר דרך קריית שמונה עבר גם דרך הסדנה.

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
פיגנבאום יניב ז שירי בנימין ז

כניסת חברים

חברים online