[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

שנים 2002 - 2003

@alt@

מבנה היחש"מ

 

מ"פ בית הילל סרן משה מצליח 2001-2003

 

 

 

 

 

 

משה פיקד על הסדנא בשנת 2001 עד 2003, העיסוק המרכזי של הסדנא היה סדנת רק"מ, נגמ"ש, צמ"ה, בדגש על הכלים בחרמון (חטמ"ר 810 של אז), מחסן חלפים גזרתי. הסדנא נתנה שירות ליחדות מרחב אוגדה 91 בתחום הנגמ"ש, מחסן, מסגרות, רק"מ, אספקת מנועים ובתחום הצמ"ה ליחידות אוגדה 36, 91, חה"ן 801 ושייטת 13.

התקופה הייתה תקופה לא פשוטה, הסדנא נהרסה כליל והוחל בבניית המרט"פ כפי שהוא כיום, חיילי הסדנא פוצלו בין סדנת קריית שמונה לבין חוליות רק"מ אשר ביצעו טיפולי ב' למרכבות בסדנת נפח, חיילי הצמ"ה עבדו בימ"ח צמ"ה בית הילל. תקופה מאתגרת בפן הפיקודי. אירוע מיוחד שמשה זוכר הוא קיום ליל סדר כמ"פ תורן, ערכנו את ליל הסדר בסדנה שהייתה אתר בנייה אחד גדול, ביחד עם קצינת הת"ש והחינוך ערכנו ליל סדר מושקע מאוד, לצערי הוא נקטע עקב הפיגוע במלון פארק.

האתגר המרכזי היה פיקוד על סדנה כאשר אין סדנה בפועל, יחד עם זאת נתן מענה בכל החתכים, מחסן, ביצועי טיפולי ב' למרכבות, דרג ב' כלי הצמ"ה, דרג ב' מסגרות לנגמ"שים וכו'. אתגר נוסף היה הוצאת החוליות לאירועי חומת מגן. בסוף התפקיד האתגר הגדול היה הכניסה לסדנה החדשה , בניית המחלקות וכתיבת נהלי הסדנה לאור הבנייה. הצלחות בתקופתו של משה היו ביצוע טיפולי ב' למרכבות, ביצוע טיפול ג' לנגמ"חונים מעזה, כניסה לסדנה וחיי שותפות עם חטיבה 769 שהיו בהתחלה בחיכוכים ומריבות. היו שתי תאונות בתקופתו של משה האחת תאונת דרכים בה נהרג טבח מסדנת קריית שמונה, בתור מ"פ קיימתי את טקס ההלוויה עם חיילי הסדנא והשנייה, תאונה בה אחד הטבחים בסדיר יצא במוצאי שבת מהבסיס עם חבריו למפל גמלא ונפל מהצוק , פונה במסוק עם פציעות קלות אך חשבנו כבר שהוא מת.

תכנית העבודה בכל סדנת בית הלל התבססה על ביצוע תיקוני דרג ב ברק"מ ונגמ"ש , בזמן כניסתי לתפקיד קיבלתי 4 מרכבות סימן 3 להם נדרשה הסדנה בפעם הראשונה לבצע טיפולי ב' , בהתחשב בעובדה שלא היו לנו הסמכות ולא היתרי נהיגה לאחר זמן רב יחסית סיימנו את המשימה, הפקנו לקחים ובזמן שהמצב בדרום התחמם והיה צורך לתגבר את סדנת נפח בביצוע טיפולי ג  לנגמחון ביצענו ליין ראשון ואף התייעלנו בהיבט השעות בביצוע הטיפול (מוטיבציית יתר). בכל שנה היה נדרש לעמוד בביצוע תוכנית העבודה של כלי הצמ"ה לחרמון (אי אפשר היה לא לעמוד פשוט). פעם בחודש נמדדנו "בשחזור חודשי" בראשות המג"ד, עד שלא סיימנו את טיפולי הב' קיבלנו בראש אחר כך עזבו אותנו לנפשנו בעיקר כי עמדנו בטיפולי הג' לנגמחון.

סיפור הווי מיוחד שמשה זוכר הוא שכל שנה הסדנא אירחה את ילדי קו לחיים סניף קרית שמונה להפנינג פורים בשיתוף עם חברת שטראוס כרמיאל, מופע מרגש ומושקע במיוחד בו נטלו חלק כלל משרתי הסדנה בהכנות וביצוע, משחקי כדורגל ברחבה שליד חדר האוכל , ניקיונות של גדות נחל לטובת איסוף בקבוקים וקבלת יום כיף בקייקים מהישוב (אז היה מותר תרומות). טיול  דו-יומי לאילת, אירועי קו לחיים, ערבי גיבוש בסככת החלפים החדשה (היינו מנקים אותה מציבים שולחנות , עושים בינגו והפרס היה יום חופש על חשבון המ"פ.

הסדנא השתתפה במבצע חומת מגן ופעולותיה היו הוצאת חוליות רק"מ בדגש על חמש צריח – יאן גלפמן, רק"מ רונן עזרא ונגמ"ש – איתמר ביטון במסגרת הסבבים עם סדנת נפח ותגבור פיקוד מרכז.

בתקופתו התחלפו מספר בעלי תפקידים ומפקדים - יצחק אלקובי עבר למפקדה ופרש מצה"ל, יואל כמיסה א.רק"מ השתחרר והתחלף עם רונן עזרא. ששון כהן חזר מסדנה נפח ומונה לסמ"פ ורס"פ, סגן ניצן התחלף עם ינון הוברמן ז"ל. מרט כצנלסון נכנס לקבע.

אנשי הקבע ששירתו בסדנה:

רס"פ וטכנאי תפ"י- יצחק אלקובי

רס"פ, סמ"פ וחשמלאי- ששון כהן

מנ"ע – איתמר ביטון

@alt@

א.מחלקת רק"מ- רונן עזרא

א.צריח- יאן גלפמן 

@alt@

א. מחסן – דני מלול

@alt@

א. צמ"ה עוזיאל משה

אחראי תפי סמ"ר גלית היימן

מסגר- אע"צ מוטי אסייג

בוחן צמ"ה – אע"צ פיני אלמקייס

נגד צמ"ה שלומי בוזגלו

נגד צמ"ה – מרט כצנלסון

טבח – מאיר מלכה

 

 

 

 מראיין - רס"ב גולן כהן מגדוד 703 'גליל גולן'

 

מ"פ נפח רס"ן אמיר שנטל 2001 - 2004

 

 

 

 

 

 

רס"ן אמיר שנטל פיקד על הסדנא בשנת 2001 עד שנת 2004. העיסוק המרכזי של הסדנא היה דרגי ב' , רק"ם , מנועייה רק"ם, טיפולי ג'  נגמחון/נקפדון, תומ"ת, אכזרית. הסדנא נתנה שירות למרחב רמה"ג והחרמון , חטיבות: 7, 188 , 282, גולני  וגדודי שריון וארטילריה מתארחים.

  • 2001 – 2002: ריבוי אימונים ברמה"ג, מבצע "חומת מגן" בפקמ"ז – חוליית רק"ם מהסדנא הוצמדה לכוחות שריון מחטיבות 7 ו188 שפעלו בפקמ"ז, עילות מאומצת בתחום מנועית אכזרית לתמיכה בצרכי המבצע בפקמ"ז.
  • 2002 – 2004: היערכות ופעילות לסגירת יחש"מ 703, וחיבור הסדנא ליחש"מ 651. לאחר קבלת ההחלטה על פירוק הפלוגה והפיכתה למחלקה, החלה פעילות אינטנסיבית ל"קיפול" והעתקת יכולות אל יחש"מ 651 – סדנא 704, תחילה פורקה והועתקה מחלקת תומ"ת ואכזרית כולל יכולות המנועיה בתחום, וכלל ציודה ואנשיה עברו לשמשון ומיסדו יכולות בתחומים אלה ב סדנא 704. (לא היו קיימות קודם לכן)

בשלב השני צומצם משמעותית מחסן החלפים והועתקה מחלקת טיפולי ג' רק"ם לסדנא 704 כולל צוות הבוחנים.

גובש הצוות שעתיד להישאר כמחלקה לדרגי ב' רק"ם כולל יכולת מנועיה תחת סדנא צנובר – 756.

  • 2004: נערך טקס סגירת הסדנא, קופל דגל היחידה, ו754 חדלה להתקיים.

אירועים מיוחדים שהיו בתקופתו של אמיר כמ"פ הם מבצע "חומת מגן", סגירת סדנא ק"ש, מעבר סדנא בירנית ל"גורן", סגירת יחש"מ 703 ואיחוד עם 651 וסגירת סדנא 754.

אתגרים בתקופתו:

  1. שחרור דוח נגדים וותיקים והחלפתם בבעלי תפקיד צעירים יותר.
  2. לדאוג לאנשים היקרים ששרתו בסדנא ונאלצו בעקבות הרה ארגון לעבור לשרת בסדנת הרק"ם בשמשון.

הצלחות בתקופתו:

  1. בשנתיים הראשונות הסדנא פעלה בצורה מצוינת ומגובשת והגיעה לשיאי תפוקות ועמידה במשימות.
  2. למרות הקושי והתסכול בסגירת היחידה ובצרוף מחלקותיה לסדנא 704 בשמשון, אני רואה הצלחה גדולה, נגדי סדנא 754- נפח, "התברגו" תוך תקופה קצרה מאוד בתפקידי מפתח ב 651, לפחות 4 מהם קיבלו תפקידי רנ"ג ב – 651 .

סיפורי הווי מיוחדים מתקופתו של אמיר:

  • בסדנא שרת "גרעין" נגדים שצעדו יחד לארך כל שירותם משירות החובה , קבע בסדנא ועד ליציאה לפרישה, אני זכיתי לשרת לצידם בסדנא וגם לערוך עבורם את מסיבת היציאה לפרישה.
  • בסדנא היו לא מעט בעלי תפקידים עם קשרים משפחתיים: אחים, גיסים, זוג חיילים שנישאו לאחר שחרורם.
  • נופשי יחידה באילת, באשקלון ונופש א"ק באולגה.
  • מסיבת יחש"מ בפורים.
  • אירוע שחרור לדור הוותיקים שיצא לפרישה.
  • עצרת יחש"מ 703 לדורותיו.

מפקדים ובעלי תפקידים שהתחלפו בתקופתו היו:

  • מג"ד יחש"מ 703 אליעזר בן הרוש התחלף עם חיים מור חיים.
  • מ"פ צנובר יורם פדל התחלף עם ליאור פרי.
  • בסדנת גורן התחלפו עדי עם ישי אדמוני.
  • נסגרה סדנת ק"ש בפיקודו של דודי צפון.

אנשי הקבע בתקופתו:

אחראי מחסן - רס"ב נידם חיים

@alt@

מנהל מחלקת רק"ם – תותייה אלדד

@alt@

מנהל מחלקת תומת /אכזרית – רס"ב צ'רלי אדרי

@alt@

מנהל מחלקת מנועיה – רס"ב מויאל אלברט

@alt@

רס"פ – דורון מדמון

קצין הרכב – רס"ל אביב עטייה

@alt@

מנהל מחלקת מנועיה – רס"ב אוחיון משה

@alt@

בוחן טנקים -  יוסף אזרזר

@alt@

סמ"פ – איבגי שמעון

@alt@

בוחן צריח – צבר

@alt@

בוחן תומ"ת ואכזרית – אביטן

בוחן חשמל תומ"ת ואכזרית – רס"ב שוגן יוסי

טבח – אע"צ ביטון

@alt@

טבח – רס"ב עמרם

@alt@

אחראי תפ"י – דאודי יעקב

@alt@

אחראי מסגריה – מישל קסלסי

@alt@

סמ"פ – ג'קי עמר

 

 

 

מראיין - רס"ב גולן כהן מגדוד 703 'גליל גולן'
 

מ"פ צנובר רס"ן ליאור פרי 2002 - 2004

מבנה הסדנא:
סיפור שירותו:
 
נכנסו עם המג"ד ומרבית המפ"ים יחד לתפקיד, באותם שנים התקבלה ההחלטה לסגור את יחש"מ 703 ובעקבות כך קיבלנו מסר ברור מאוד מהמג"ד סא"ל חיים מור חיים שאנו צריכים להצדיק את קיומו של היחש"מ בכך שנצטיין, ניזום ונוביל בכלל החתכים כולל עמידה של יותר מ-100% בכלל ת"ע העבודה.

הנחייה זו יצרה תחרותיות מאוד גבוהה בין המפ"ים, הצגנו מידי חודש ומידי רבעון כל מ"פ את ביצועי הפלוגות ויוזמות חדשות.

למרות זאת הוחלט לסגור את יחש"מ 703 ולאחד אותנו עם יחש"מ 651.

פלוגת צנובר התברכה במפקדי מחלקות ברמה גבוהה מאוד, הפלוגה לקחה כל משימה שהוטלה עליה וביצעה אותה בצורה הטובה ביותר.

תקופה זו התאפיינה בחיבור ליחידות בציר המבצעי, גדודים שהיו בתע"מ בשטחים נשלחו לרמה"ג להתארגנות של שבוע שבועיים ומשם למשימה הבאה שזה או תע"מ או אימונים, בזמן של שבוע שבועיים היינו נדרשים לדגם את הגדוד ולתמוך בו במה שצריך, ההצלחה שלנו הייתה בכך שהגדוד היה אומר תודה רבה קיבלתי כל מה שצריך ואף מעבר והגדוד מוכן בצורה הטובה ביותר למשימה הבאה.

מעבר לכך היה הרבה עיסוק ותמיכה בקו כחול ובלבנון, הייתה הרבה פעילות של צה"ל בלבנון ואנו נדרשנו לתמוך אותם בעיקר בגדודי הבט"ש.

ברמת הפלוגה כמעט ולא היו מקרי נפקדות או עבירות משמעת קשות, היה הווי מאוד עשיר המאפיין יחידה סגורה הכולל ערבי יחידה, סיורים, ימי כיף וכדומה.

אני כמ"פ הייתי מבצע פעם בשבוע מסדר במגורי החיילים, ומידי יום היה מסדר של מ"פ תורן במגורי החיילים, הנהגנו משמעת "ברזל" בפלוגה.

כמו כן בתקופתי שיפצנו וצבענו את כלל המבנים בפלוגה, בנינו חדר כושר, מועדון ושק"ם.

הייתה תקופה מאוד טובה של עשייה, פלוגה מגובשת תחרותית ומכוונת מטרה.

אירוע טרגי שהיה בתקופתי היה מקרה התאבדות של איש מילואים בפלוגה, מקרה שמאוד טלטל את הפלוגה.

סיוע לקהילה- בתקופתי ביצענו סיוע לקהילה בכך שצבענו בתים לנזקקים בעכו ובטבריה.

מבצע מורכב שזכור לי היה חילוץ גשרים צפים בנהר הירדן, חילצנו גשרים שנסחפו ונתקעו בנהר, מדובר באחד החילוצים הכי מורכבים שהיו לי, יומיים של עבודה בשיתוף חיל ההנדסה וחיל הים. בנוסף למבצע זה השתתפנו במבצע חילוץ של האמר שנמחץ לאחר שעלה עליו טנק, באירוע זה היו חיילים הרוגים ובהחלט מדובר בחילוץ מבצעי וטרגי מבחינתו.

מופע ליל הסדר בפלוגה היה מבחינתי יוצא מהכלל, חגגנו יחד בבסיס משפלות אנשי הקבע חיילים בודדים ובנוסף הזמנו משפחות נזקקות שמבחינתם זו הפעם הראשונה שהם חגגו ליל הסדר בצורה מכובדת בשפע ושמחה.

חשוב לציין את אזרחים עובדי צה"ל ששירתו בתקופתי, מדובר באנשים יקרים שמבחינתי היו חלק מאנשי הקבע ותפקדו בצורה מופתית.

גם בתפקידי השונים במעלה הדרך כל סיוע שביקשתי מהפלוגה כולם נרתמו וסייעו לי מכל הלב.

מבחינתי תפקיד המ"פ היה התפקיד הכי משמעותי והכי כיף שהיה לי בכל שירותי.

היה תפקיד מדהים בתקופה מדהימה.

מראיין - רס"ב גולן כהן מגדוד 703 'גליל גולן'

מ"פ קריית שמונה רס"ן דודי צפון 2002 - 2004

מבנה הסדנא:

סיפור שירותו:

פלוגת קרית שמונה, פלוגת רכב, נתנה מענה בתחום הממוגנים לקו כחול ולגזרה 769.

כמו כן דאגנו לעבודות ייצור בקו כחול כגון בניית רשתות נגד נ"ט וטשטשות.

הפלוגה מנתה כ-120 נגדים\ חובה\ אעצ"ים שמתוכם היו כ-40 אעצ"ים.

גיבוש והווי מאוד טובים, ביצענו שיחות רבות עם חיילים ודאגנו להם בתחום הת"ש, אוכלוסיית האזרחים במיוחד קיימו הרבה אירועי דת כגון ציון ראשי חודשים ותפילות במניין.

בנוסף היה גיבוש גדול גם בין מפקדי הפלוגות, דבר שאפיין מאוד את האווירה הכללית ביחש"מ 703.

תהליך פירוק הפלוגה לווה בחששות גדולים אך אפשר לציין את המחש"פ אל"מ אייל אלוק שדאג להפיג את החששות והפך את התהליך ליותר קל.

מראיין - רס"ב גולן כהן מגדוד 703 'גליל גולן'

מ"פ סדנת בירנית סרן ישי אדמוני

מבנה ארגוני

סיפורו של סרן ישי אדמוני כמפקד סדנת בירנית

הפלוגה שכנה בבירנית, הייתה רוח חיובית, רוח לוחמנית, פלוגת בירנית הייתה פלוגה קטנה עיקר עיסוקה היה בטיפולים ברכב מזדמן ופחות טיפולים יזומים, עיקר המענה היה לרכבים ממוגנים השייכים לחטיבה 300 ויחידותיה בנוסף נתנו מענה באספקות חלפים לחט"כים ובק"ש לגדודים בגזרה המערבית.

עיקר האתגר באותה תקופה היה התייצבות וביסוס צה"ל בקו כחול, המון עבודה על רכבים ממוגנים, הרבה מתח מבצעי, מדי פעם היו פיגועים בגדר ע"י מטוענים או ירי צלפים. מקרה ששי זוכר זה פיגוע מטען בסמוך למוצב יקינטון, הם יצאו לחילוץ על הגדר להוציא את הכלי לאחור יחד עם המח"ט בזמנו אל"מ תמיר ידעי ורס"ן אלון שלמה הקח"ש, רכב שנפגע פגיעה ישירה, היו פצועים ללא הרוגים.

המעבר בין בירנית לגורן היה משמעותי מאוד ומקפצת מדרגה משמעותית בפן התשתיות. החיבור בין הפלוגה לבין מפקדת היחש"מ היה חיבור טוב , הרוח הייתה רוח של מבצעיות ושל עשייה, המג"ד הגיע בין פעם לשבוע לפעם בשבועיים לפלוגה. בפלוגה הייתה אווירה של עשייה, אווירה של יצירה, נגדים מאוד מחויבים למשימה ולפלוגה, רובם בני הישובים באיזור שזב לכשעצמו נתן הרגשה יחודית של הגנה על הבית.

המעבר בין בירנית לגורן שדרג מאוד את הפלוגה, הן בפן התשתיתי (סביבת העבודה) והן בפן המגורים ותנאי המחייה של הנגדים והחיילים בפלוגה, כך שהמעבר הוסיף ועשה רק טוב להרגשה ולאווירה הכללית הטובה. כמו כן בבסיס הייתה בנוסף סוללת תותחניפם קבועה ששכנה במקום, החיבור בין הסוללה לפלוגה נתנו הרגשה טובה.

מראיין - רס"ב גולן כהן מגדוד 703 'גליל גולן'

נופלי היחש"מ בשנים אלו

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
ילוב חיים אריה (אריק) ז צרפתי משה ז

כניסת חברים

חברים online