[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

שנים 1995 - 1997

@alt@

סיפורה של קהילה

זהו סיפורה של קהילת משרתי יחש"מ 703, יחש"מ גולן/גליל.אנשים חרוצים ששרתו תחת פיקודי בין השנים 1995 עד 1997. אנשי פעלו מול אוגדה 36 ברמת הגולן, אוגדה 91 בקו סגול וסיוע ליק"ל בלבנון. הם איחזקו את כל הצל"מ של היחידות בזמינות באמינות  וברמת שרות גבוהה והיו שותפים מלאים לכל האימונים התרגילים והמבצעים בתקופה הזאת בגזרות השונות.

 סא"ל אלי אלפסי מספר על תקופתו כמג"ד היחש"מ 


 

אלי היה מפקד יחש"מ 703 בין השנים 1995 – 1997 שלוש שנים מלאות.(אלבום התמונות של אלי מהיחש"מ) 
אלי שירת  ביחש"מ במשך שש שנים וביצע שלוש תפקידים:

  • מפקד משל"ט.
  • סמג"ד היחש"מ
  • מפקד היחש"מ

התקופה התאפיינה בהקפדה על עמידה מלאה בתכנית העבודה גם בסדיר וגם בחירום, ב"ת, תל"שים, מול האוגדות הסדירות, מול הימ"חים. עמידה של 100 אחוז בתוכנית עבודה לאורך כל התקופה.

אירועים מיוחדים בתקופה זו

מבצע ענבי זעם, מבצע שארך כ 16 או 17 ימים, זה היה מבצע שהופעלו בו בעיקר אגדים ארטילריים, ריכזו את כל גדודי הארטילריה הסדירים בקו סגול ובמשך כ 15 ימים היה שם ירי אדיר של עשרות רבות של קנים לתוך לבנון, אנחנו נדרשנו לתת מענה אחזקתי מלא לכל סוגי הקנים בכל מקום וכל נקודת זמן, וזה היה מאמץ אדיר יחש"מי, עמדנו בו בכבוד ולאחר מכן היה טקס בפיקוד הצפון שבו אמירם לוין האלוף נתן ליחש"מ צל"ש על העמידה האיתנה והאיכותית ורמת השירות ורמת האחזקה והזמינות לכל התותחים, אף תותח לא נעצר וזה היה בהחלט בזכות האחזקה הזמינה והשוטפת.

אסון המסוקים. היחש"מ התבקש להתארגן מידית בסדנת קריית שמונה כדי לקלוט ולעשות זיהוי עם עוד הרבה מאוד גורמים לחללים שנפלו בקרבתם ובמהלך כל הלילה, כל אנשי הקבע של הסדנה וקציני המטה היו שם. זה היה לילה שחור, תרתי משמע, היה לילה עם שלג, "קור כלבים" ובתנאים הלא תנאים האלה הם עשו שם עבודת קודש כחלק מהמעגל של הטיפול בחללים. זה היה באמת אירוע יוצא דופן שהלוואי ולא היה קורה אבל הם נרתמו אליו בחרדת קודש והם בהחלט תרמו את חלקם במעגל הזה.

שיפוץ המנועיות - נושא נוסף שאלי זוכר מאותה תקופה היה שיפוץ המנועיות, גם בנפח וגם בבית הלל והם הרימו את המנועיות לרמה מאוד מאוד גבוהה עם יכולות הרבה יותר גדולות וזמינות יותר טובה וזה בהחלט שיפר את הכשירות.

היחידות להם נתנו שירות  

אוגדה 36 ברמת הגולן ואוגדה 91 בקו סגול, יחידות סדירות שהיו מתחלפות ותופסות קו גם ברמת הגולן וגם בלבנון. אנשי היחש"מ את שתי האוגדות הסדירות האלה עם כל היחידות שהתחלפו בגזרות שלהם.

בתחילת תפקידו כמפקד יחש"מ אלי לקח על עצמו פרוייקט לטפל בפלק"ד המהיר. הפלק"ד המהיר היה בעיקר בצנובר ובנפח אבל הוא לא הופעל הרבה מאוד שנים. הוא היה יותר סיסמא מאשר כוח שאפשר היה מיד להפעיל אותו.
היחש"מ לקח את זה כפרוייקט, השמיש את הפלק"ד על פי התקנים, הכשיר אותו ואת כל היחידות. השלימו חלקי חילוף ומכלולים והם ביצעו על פי מתווה אופרטיבי מלא של אוגדה 36 והיחידות שאמורות לתגבר אותם בחירום. בוצע תרגיל מלא של הפלק"ד שהתחלק בין הגזרה הצפונית לגזרה הדרומית במתווה אופרטיבי מלא. זה תרגיל שלקח כמעט שלושה ימים, והוא היה יוצא מן הכלל.

אלי מספר שהוא נהנה לשרת כמפקד היחש"מ. הוא מתאר שזאת הייתה תקופה מהנה, מאתגרת, משמעותית ומספקת.
 אחד התפקידים הכי יפים שביצע ב - 30 שנות השירות שלו, היה להיות מג"ד סדיר ברמת הגולן. 


הסמג"ד שלו באותה תקופה היה אלי אסייג, הוא הגיע מהסדנה הייעודית בשמשון, היה סמג"ד מצוין , עשה עבודה מעולה.

הסדנאות ביחש"מ 703 בתקופה זו

סדנת הרכבים והנגמ"שים צנובר - מ"פ צנובר בתקופתו היה ברוך גרשטיין, זאת הייתה אחת הסדנאות הכי גדולות של היחש"מ בתחום הרכב והנגמ"שים, זאת סדנה שנתנה גם שירות בתחום הנשק והאופטיקה.

סדנת הטנקים והתומ"תים נפחהסדנה השנייה הגדולה והמשמעותית הייתה סדנת נפח. מ"פ נפח היה אילן קרן, הסגן שלו היה ג'קי והייתה שם סוללה של אנשי קבע מקצועיים בתחומים השונים שנתנו שירות מצוין לרמת הגולן וגיבוי לסדנת בית הלל בקו סגול.

סדנת הרכבים והגנרטורים קלע - סדנה נוספת שלהם הייתה סדנת קלע, סדנה קטנה יחסית בצפון רמת הגולן. מ"פ הסדנה היה אלי, מנהל העבודה המיתולוגי היה שמעון אמסלם, גם שם היו מקבץ של אנשי קבע רציניים ואיכותיים שנתנו שירות בתחום הרכב בכל גזרת צפון רמת הגולן. סדנת קלע גם נתנה שירות בתחום הגנרטורים והשירות היה מצוין.

סדנת טנקים נגמ"שים וצמ"ה בית הילל - בקו סגול הייתה את סדנת בית הלל, המ"פ שם היה נימר חלבי, היה מ"פ מצוין, היה חרוץ, נמרץ, הוא זכה בלא מעט פרסים, עשה עבודה מצוינת בתחום הטנקים המנועיה והנגמ"שים מול קו סגול. סדנת בית הלל כללה גם את מחלקת הצמ"ה הפיקודית, מנהל המחלקה היה פיני. במחלקה הזאת התאמנו שירותי אחזקה לכל כלי הצמ"ה הסדירים שהיו בגזרת רמת הגולן וגזרת לבנון, זאת הייתה מחלקה חזקה מאוד ואיכותית מאוד.

סדנת רכבים וייצור אצעים מיוחדים קריית שמונה - בסדנת קריית שמונה המ"פ היה גמליאל, הסמ"פ המיתולוגי שלו היה גבי גנון. גם שם היו בעיקר אזרחים עובדי צה"ל ותיקים, איכותיים, רציניים שנתנו שירות מעל ומעבר בכל תחום הרכב והחלפים לכל גזרת קו סגול. בסדנת קריית שמונה הייתה גם את מחלקת הייצור הפיקודית, שם ייצרו את כל מה שפיקוד צפון היה צריך לצורכי משימות מיוחדות ומבצעים מיוחדים. בסדנה זו הייתה גם מחלקת החילוץ והגרירה האזורית בראשותו של מומו המיתולוגי, בחור מעולה, מקצוען, חרוץ, מסור ומצחיק. הוא היום ממובילי המורשת של 703.

סדנת הרכבים בירנית - בסדנת בירנית המ"פ היה ירון בן סימון בהמשך החליף אותו ברנס. זאת הייתה סדנה קטנה שהוקמה בתוך מפקדת אוגדה 91 בבירנית והיא נתנה שירות בתחום הרכב והחלפים לכל הגזרה המערבית, סדנה קטנה איכותית ויעילה.

מבנה ארגוני של היחש"מ

 

מטה היחש"מ

  • בסדנת צנובר הסמ"פ המיתולוגי היה ויקי תמיר ז"ל, בחור שהיה אפשר לסמוך עליו בכל משימה בכל זמן ובכל דבר, הוא נפטר ב 2019.

 

"מספר עוזר קצין האחסנה רנ"ג שושן שמעון - תקופה זו זכורה לי לטובה, מפקד היחש"מ עבד איתי באופן צמוד , הוא היה קפדני וייסודי אבל התייחס בכבוד רב , תמך ועודד. אלי מסוג המפקדים הברורים, חדים ונותנים לך מוטיבצייה ענקית לעבוד."
מספר עוזר קצין האחסנה במשל"ט רנ"ג משה שרון על תקופה זו - היה לי הכבוד להכיר את אלי אלפסי. כאשר הגיע להחליף את שני כמפקד המשלט אני הייתי ק.החסנה משלט שלו, לפני כן של שני .התפקיד של המשלט היה לתת מענה לאוגדה 91 שישבה בבירנית וליחידות שישבו בדרום לבנון .אני הייתי אמור לספק חלפים לכלים שהיו שייכים ליחידות בקו סגול.אלי היה משכמו ומעלה והיה לי כיף לעבוד איתו.
מספר קצין הרכב של סדנת קריית שמונה  רס"ב שלמה אלמזריק  על רנ"ג משה שרון --  שרון היה קצין האחסנה של כל הסדנאות, כולל סדנת קריית שמונה וסדנת בירנית. בסדנאות טיפלו באינטסיביות בכל ההמרים והגיפים הממוגנים של המחטים והמגדים שהיו בקו הראשון.הריאוו טרור של סיירת גולני שהיה חייב להיגרר ולצאת, גם עם מנוע הלך אוו מצמד פחות מעשרים וארבע שעות. טיפול מיידי בכל הריאו חצים הממוגנים, ומתן מענה אחזקתי עשרים וארבע שעות לקו כחול ואחר כך קו סגול במשך שנים, משנת 1976 ועד 2006 וגם בעזרת סדנאוות היחשמ הגיזרה הכי חמה והכי פעילה בכל צהל.
מספר מנהל העבודה של סדנת צנובר רנ"ג שריקי אלי על התקופה -  לגבי אלי אלפסי , היה לי הכבוד להיות מנהל עבודה סדנה 756 צנובר. יש לציין כי הייתי בקורס הסמכה לרכב בבה"ד 20  והוא יצר קשר וזמין אותי ובראיון ביקש ממני להיות מנהל עבודה. הסכמתי ללא חל וסרק. היה קשה ביותר לעמוד במשימות של היחש"מ, ואת חלקם הגדול סא"ל אלי אלפסי ביקש ממני לבצע במיוחד לתת חסות על שאר הסדנאות שלא עמדו בתוכנית עבודה. עבדתי יחד עם כל החברים היקרים לילות כימים תקופה קשה אך יש לציין כי לאחר סיום תפקידו פיצה אותי להיות מעומד שלו למפקד מוסכי חוץ היה מפקד מעולה ברמה אחרת מצדיע לו.

מראיין רנ"ג אלכס וורנוקוב מגדוד 703 'גליל גולן'

רס"ן אליאס אסייג מספר על תקופתו כסמג"ד היחש"מ

**הסרטון אינו ערוך**

אסייג עשה שני תפקידים ביחש"מ, אחד כקצין הפעלה ב1988 יחד עם המג"ד צביקה כהנא ז"ל והשני כסמג"ד ב 1995 כאשר אלי אלפסי היה מג"ד היחש"מ.

היחש"מ היה יחש"מ קדמי שהיו בו 6 סדנאות:

  • סדנת צנובר – סדנת רכב ונגמשים היו נותנים אחזקה גם בשוטף וגם בחירום לימ"חים וגם כל נושא הנשק והאופטיקה למרחב. התקופה הייתה תקופה די מורכבת, בזמנו היה להם גם את קו סגול שהיו צריכים לתת אחזקה לכל המוצבים הקדמיים וליחידות בחטמ"רים.
  • סדנת נפח שהמ"פ שלה היה אילן קרן, סדנה מאוד איכותית עם אנשי קבע מאוד מקצועיים, מאוד מוסריים שהיו נותנים אחזקה בנושא טנקים, מנועייה שהייתה עובדת 24 שעות ביממה ותומתים.
  • סדנת קלע שהמ"פ שלה היה אלי שנתנה אחזקה בכל נושא הרכב והגנרטורים ולאחר תקופה של שנה או שנה וחצי הסדנה הזו נסגרה.
  • בקו סגול הייתה להם את סדנת בית הלל שהייתה נותנת מענה אחזקתי בנושא טנקים ותומ"תים וצמ"ה כיחידה פיקודית. המ"פ שלה היה נימר חלבי שהוא בחור מאוד רציני, בנוסף היו שם גם נגדים מאוד מקצועיים כמו לדוגמא, אע"צ פיני שהוא היה השם דבר בנושא צמ"ה והיה את משה עוזיאל שעבד בטנקים. חברה מאוד רציניים שבאמת נתנו את כל כולם.
  • בסדנת קריית שמונה היו כ 60 אחוז מהיחידה בערך אזרחים עובדי צה"ל שנתנו שירות בנושא רכב וב"ת ותל"שים, גם בסדיר וגם בחירום.
  • בסדנת בירנית היה את מ"פ ברנס וגם בן סימון שנתנה מענה אחזקתי בנושא רכב לחטיבה 300 ולכל קו סגול.

המשמעות של אסייג בתפקיד כסמג"ד הגדוד הייתה שהוא היה אחראי על כל נושא הבטיחות, בטיחות בעבודה ובטיחות בדרכים וכל הבעיות השוטפות, והיה גם אחראי על נושא ההוואי ביחידה. הוא היה מארגן ימי ספורט, ערבי שישי שבת באולגה, ערבי יחידה.

בתקופה הזאת היחש"מ היה עושה ויוצא לפעילויות שהיו מצדיקות את ההוואי הזה, מעבר לשגרה הכל כך אינטנסיבית הזו היה מאוד חשוב ההוואי.

אסייג מספר שהוא כסמג"ד מאוד נהנה בתפקיד הזה ועם הסיפוק הכי גדול רק בגלל האנושיות, האנשים שהיו שם, הדור הממשיך שם שהוא דור עם נגדים מדהימים ועובדתית עד היום הנגדים מתאספים, נפגשים ומעלים חוויות על העבר. אסייג כסמג"ד היה בשיתוף פעולה מלא כיד ימינו של אלי אלפסי, היו להם הרבה מטלות ומשימות שחקוקות בזיכרונו כמו אסון המסוקים, שם היחש"מ היה צריך תוך כמה שעות לפנות את סדנת קריית שמונה ולהביא ולזהות את החללים, חוויה לא נעימה שהייתה בתקופה הזו אבל כיחש"מ מאוחד הם התגברו על זה ועשו את המשימה על הצד הטוב ביותר.

מראיין רנ"ג אלכס וורנוקוב מגדוד 703 'גליל גולן'

סדנת קריית שמונה

סיפורה של תקופה

 

 

מבנה ארגוני

סיפורו של סרן יהודה גמליאל כמפקד סדנת קריית שמונה

יהודה הגיע ליחש"מ 703 להיות מ"פ סדנת קריית שמונה אחרי פציעתו בלבנון, את הסדנה הוא הכיר בשירותו בקו כחול שם הוא קיבל שירותים מהסדנא כמו תיקוני רכבים שהוא הביא לסדנה, בעצם את יחש"מ 703 הוא הכיר כסג"מ. בתפקידו כסג"מ הוא היה ממח"ג בגדוד 82.

בשנת 1995 יהודה הגיע להיות מ"פ סדנת קריית שמונה ושירת שם שנתיים עד שנת 1997 לאחר מכן עבר להיות קצין חימוש של חטיבה 769. לסדנת קריית שמונה הוא הגיע להיות מ"פ כשהסדנה עוד התעסקה בנושא תיקון בט"שיות בלילה ואזרחים היו עושים כוננויות ונוסעים באמצע הלילה לתקן רכבים שתקועים על הקו, משהו שהיום כבר לא רואים.

סדנת קריית שמונה התעסקה בכל נושא קו לבנון, בסדנה הם גם בנו את כל הרשתות נ"ט לטובת מוצבי לבנון, גדרות נ"ט הם רשתות שהוצבו מול המוצבים שבזמן ירי של נ"ט הרשת סופגת את הטיל, מפעילה אותו ואז הטיל לא פוגע במוצב ומתרסק על הרשת.

יהודה מספר שהאירוע הכי מעניין שהיה לו ב769 זה היה עם "מומו" הגרריסט של הסדנה. ערב אחד הם יושבים בסדנה ומקבלים טלפון שיש משאיות של "מוטי מים" (מוטי מים היה הבחור שהוביל מים למוצבים בלבנון) שחטפו טילים בעליות לגלגלית והמשאיות שם תקועות. מח"ט 769 הזעיק אותם לבוא לחלץ את המכליות מלבנון. יהודה ומומו עלו על הריאו ונסעו פנימה לגלגלית וניסו להוציא את המשאיות האלה, למזלם הרע גילו שכל הברקסים של המשאיות תפוסים ואי אפשר לגרור את המשאיות. הם שאלו את עצמם מה אפשר לעשות ולקחו נשק וניסו לפוצץ את הצמיגים של הגלגלים עם הבלמים ואת הגלגלים ללא הבלמים להשאיר שלמים וככה לגרור את המשאיות, הרעיון הזה כשל, יהודה טוען שהם עשו דבר הזוי ודפקו על בית שהיה קרוב, ייצא משם לבנוני ושאל במה הוא יכול לעזור להם, מהר מאוד הם הבינו שזה מוסך וביקשו ממנו ערכות ברנר. הם לקחו את הערכות ברנר האלו והחלו לחתוך את כל הבלמים של המשאיות, ככה הם הצליחו לגרור אותם ולהחזיר אותם לארץ.

בסדנת קריית שמונה היו אנשים שרובם גרו בקריית שמונה, אנשים איכותיים שכל הכוונות שלהם זה איך לעשות כמה שיותר ואיך לעזור ואיך להתקדם בחירוף נפש, חלקם נכנסו איתו ללבנון כמה וכמה פעמים והוא שומר איתם על קשר עד היום.

סדנת קריית שמונה תמיד הייתה סדנה שהיא "למטה" , לא קרובה ליחש"מ והם תמיד קיבלו את הסדר עדיפות הכי גבוהה בגלל זה שהם רחוקים והתעסקו עם קו לבנון וזה בזכותו של המג"ד אלי אלפסי.

יהודה מזכיר איש אחד שהוא מאוד העריך בסדנה שזה הוא גבי גנון שהיה סמ"פ של הסדנה, איש יקר, איש נעים רוחות, איש ישר וחדור מוטיבציה, מוכן להתעסק ולעשות את כל מה שצריך לעשות גם אם זה לא קשור אליו ברמה מאוד מאוד גבוהה.

יהודה מספר שיום אחד הוא הולך בסדנה לכיוון חדר האוכל והוא רואה את כל האנשים של הסדנה מתפללים בפנצ'רייה, הוא שואל את גבי בן דוד למה הם מתפללים בפנצ'רייה והוא אומר לו שבסדנה למטה יש בית כנסת קטן שהם לא אוהבים להתפלל בו כי הוא רחוק וישן אז הם מעדיפים להתפלל בפנצ'רייה. באותו יום יהודה החליט שהוא מקים שם בית כנסת והרבה בזכותם של האנשים שם. הם הקימו בית כנסת ממכולה שהם לקחו ובנו אותה מתרומות, בית כנסת יפיפה, מדהים, קטן ואינטימי שהיה בתוך הסדנה למעלה.

יהודה מסכם שהתקופה שלו כמ"פ סדנת קריית שמונה הייתה תקופה מאוד מעניינת ומאוד מאתגרת, זה בעצם התפקיד היחיד שאתה בעצם מפקד ואתה בעל ההחלטות, תפקיד באמת משמעותי במהלך השירות שלו.

אנשי הקבע והקצינים בסדנת קריית שמונה

 

מספר קצין הרכב של הסדנא רס"ב שלמה אלמזריק  על התקופה- מהיכרותי את אלי אלפסי בשלושת התפקידים שביצע ביחש"מ 703,אלי היה ראשית  אדם טוב חבר ותומך. זכור לי שבא לבת מיצווה של הבת הבכורה שלי שהיא כיום בת 40,  וגם בא לבית החולים והביא זר פרחים לתינוקת הבת הרביעית  שנולדה לי. זה האדם והיופי לפני הכל "טוב שם טוב משמן טוב"תודה לך אלי על שנים יפות. התקופה הייתה מאתגרת עם המון פעילות מבצעית. אחזקה שוטפת ומורכבת, המון חילוצים ועבודה בלילות.

מראיין רנ"ג אלכס וורנוקוב מגדוד 703 'גליל גולן'

סדנת קלע

סיפורה של תקופה

 

 

מבנה ארגוני

סיפורו של רס"ן אלי יפרטובניק כמפקד סדנת קלע

אלי שירת ביחש"מ 703 בשנת 1995 – 1997 בתור מ"פ סדנת קלע. התגייס ב1981. היה עתודאי ושאף כל הזמן להגיע ליחש"מ.

סדנת קלע היא סדנה שהייתה למעשה הכי צפונית בגזרת סוריה, הם נתנו מענה לכל הגזרה ובייחוד ל769 ולכל היחידות הסדירות. הסדנה הייתה סדנה ייחודית, סדנה קטנה שטיפלה ברכב, בצב"ם ובקשרים שהיו פזורים בכל מיני מקומות ברמת הגולן. מה שהיה ייחודי בסדנה הוא שהיה בה אווירה מאוד משפחתית, חלק מהחיילים ששירתו שם היו עם בעיות בבית או בעיות אישיות. כולם ידעו שבסדנת קלע יש נגדים וקצינים מאוד טובים ותומכים וזאת הייתה התחושה והשם של סדנת קלע. וכל חייל חדש שהגיע לסדנה, בעיותיו התגמדו והוא הרגיש שהוא בתוך משפחה.

הסדנה הייתה בנויה מפחונים, גם הסדנאות טיפולים וגם המגורים, התנאים בקלע לא היו פשוטים אבל בכל זאת האווירה המשפחתית שהייתה שם הרימה את החיילים והם עבדו כמו שצריך. בחורף התנאים היו מאוד מאוד קשים, היה שם קר, הסדנה ממוקמת למרגלות הר החרמון. למרות כל הקושי הסדנה עמדה בכל המשימות שהציבו לה ובתכנית העבודה.

כל יחידה שהגיע לקו ידעה שבכל זמן שהם יגיעו לקלע הם תמיד יקבלו את הטיפול הראשוני כי הם ידעו שהם שם בשבילהם.

רוב הנגדים ששירתו שם גרו בקריית שמונה. מנהל העבודה הראשי היה שמעון אמסלם שהוא למעשה מאבני היסוד של הסדנה. הצוות בסדנה מאוד אהב לשרת בה, אלי מספר שבכל הפסקת צהריים הם היו משחקים כדורגל עם החיילים. בסדנה היו עושים טיולים משותפים, ערבי יחידה משותפים ואלי מספר שהוא מאוד מאוד נהנה שם. בימי חנוכה הייתה תחרות בין הסדנאות על מי שבונה את החנוכייה הכי יפה ומרשימה וסדנת קלע מאוד השקיעה בחנוכיות ואף זכו במקום הראשון שזאת הייתה גאווה מאוד גדולה כי הסדנה הייתה קטנה והם זכו בכל זאת. הסדנה זכתה להרבה הערכות מהסמג"ד והמג"ד. בסדנה תמך ארגון "נוצרים ידידי ישראל" בכך שנתן מתנות לחיילים בחג או שעזרו לחיילים בודדים ולפעמים גם עזרה להם בפאן הכלכלי.

בשנת 1997 החלו קיצוצים בצה"ל וסידור וארגון מחדש של היחידות ולצערו הרב של אלי החליטו על סגירה של סדנת קלע. אלי היה המ"פ האחרון של סדנת קלע. החיילים ששירתו בסדנה התפזרו לסדנאות אחרות ביחש"מ אבל תמיד היה להם את הפינה החמה של סדנת קלע שהם יזכרו אותה להרבה שנים.

אירוע מיוחד שאלי זוכר מתקופתו הוא אסון המסוקים. באותו לילה אלי היה מ"פ תורן בסדנה, היה לילה מאוד קר והיה ערפל כבד ואז הודיעו על אסון המסוקים, כל המ"פים של הסדנאות הוזעקו, מ"פ סדנת קריית שמונה נתנה מענה ראשוני כי היא זאת שהייתה הכי קרובה לאירוע. זה היה לילה קשה שנחקק בזיכרונו של אלי ושל כל מי שהיה שם.

כמו שצוין בהתחלה סדנת קלע היו חיילים עם קושי שהיו נפקדים ועריקים זה משהו שאלי היה צריך להתמודד איתו המון אבל הוא הפעיל שיקול דעת ולא הפעיל ישר את נושא הענישה וגם אם חייל נפקד לכמה ימים, הם קראו לו ודיברו איתו. הדבר האחרון שאלי רצה להשתמש בו זה ענישה ולשמחתו היו הרבה חיילים שבסופו של דבר סיימו 3 שנות שירות מלאות. אלי ראה בזה כחזון לראות חייל שרצה להשתחרר מסיים שלוש שנות שירות מלאות.

נגדים וקצינים ששירתו בסדנת קלע

מראיין רנ"ג אלכס וורנוקוב מגדוד 703 'גליל גולן'

סדנת צנובר

סיפורה של תקופה

 

 

מבנה ארגוני

 

סיפורו של רס"ן ברוך גרשטיין כמפקד סדנת צנובר

ברוך התגייס בשנת 1982 ושירת בחיל החימוש 27 שנים במגוון תפקידים, קח"ש, מ"פ, סמג"ד ובתפקידו האחרון רמ"ד ארגון במפקדת קחש"ר. 

בין השנים 1994 -1996 היה מ"פ צנובר בסדנא 756 פלוגה שנותנת מענה בתחום הרכב ובסיסית של יחש"מ 703. ברוך הגיע לסדנא לאחר סיום לימוד תואר ראשון בבר אילן.בתקופתו המטרות והיעדים של הסדנא היו מתן שירותי אחזקה לכלל היחידות היושבות ברמת הגולן ולאוגדת פילון. האחזקה כללה את תחום הרכב, הנגמשים, נשק, אופטיקה, גרירות ופנצ'רייה ובהמשך גם גנרטורים.

התקופה של השנים 94 – 96 בצה"ל התאפיינה במתיחות ברמת הגולן מול הסורים ולחימה בקטיושות מלבנון על יישובי אצבע הגליל.

דבר שהביא את צה"ל לעלות ולאמן ברמת הגולן יחידות רבות בסבבים מה שהצריך מתן אחזקה שוטפת לכל היחידות ע"י סדנת צנובר ואף ביצוע החזרה לכשירות לאחר האימונים.ברוך ציין שזכה לקבוצה מנצחת של נגדים, אזרחים עובדי צה"ל וחיילים שעבדו ימים כלילות כדי לעמוד במשימות בצורה מצוינת, שיא התקופה התאפיין בהכנת כל כלי הרכב של היחש"מ לתרגיל יחש"מי מלא המדמה מלחמה, התרגיל בוצע בהצלחה כמוכנות לשעת חירום.זכינו להשתתף בהכנת הכוחות למבצע ענבי זעם – מבצע אשר בו צה"ל נכנס לפעילות בדרום לבנון. בתקופתו שודרגו התשתיות לאחזקה בפלגת פילון, קליטת מחלקת הגנרטורים והצב"מ מסדנת קלע, שיפור המחשוב ופריסת קווי טלפון חדשים לכלל המחלקות כולל טלפון אדום למ"פ.   ברוך זכה לביקור מוצלח של אלוף פיקוד צפון – עמירם לוין שביקר והתרשם רבות ממחלקות האחזקה השונות, בנוסף הסדנא השתתפה בתחרות חילית של סדנאות מצטיינות וזכתה במקום השני בסדנאות גדולות. טיפוח המשאב האנושי עמד מול עיניו לאורך כל התפקיד, החיילים ואנשי קבע יצאו שלוש פעמים לסדרת חינוך (לאור גודל הסדנא) יצאו בסבבים לטיולים ולימי כיף וגיבוש.ברוך מציין שני נגדים שאינם איתנו כבר היום והם רנ"ג ויקי תמיר שהיה הסמ"פ של הסדנא ורס"ב מרעי חמדאן רסר המחנה, זיכרונם לברכה. ברוך מוסר תודה ענקית לכל חיילי היחידה שנתנו את הלב והנשמה לעמוד בגאווה ובהצטיינות בכל משימה שהוטלה על הסדנא. מוסר תודה למחש"פ זכריה חי ולמג"ד אלי אלפסי שנתנו בי אמון לפקד על הסדנא. נהנה לשרת בתפקיד הנ"ל ואת החיל במשך 27 שנים.

נגדים וקצינים ששירתו בסדנת צנובר

מראיין רנ"ג אלכס וורנוקוב מגדוד 703 'גליל גולן'

סדנת נפח

סיפורה של תקופה

 

 

מבנה ארגוני

סיפורו של רס"ן אילן קרן כמפקד סדנת נפח

מ"פ נפח אילן קרן השתחרר בדרגת סגן אלוף בנפח, באותה התקופה דרגתו הייתה רב סרן, התחיל את התפקיד בינואר 1994 וסיים בספטמבר 1995. הגיע ממערכת בסיס, בהשכלתו מהנדס , היה מהמהנדסים הראשונים שהגיעו לשדה, בזמנו קחש"ר אמיר שגיא רצה לראות מהנדסים בשדה וניתנה לאילן ההזדמנות להגיע בחזרה למערכת שדה שמאוד רצה להגיע אליה בחזרה, היה קודם לכן קצין חימוש גדוד וממח"ג . אילן אומר כי הייתה לו הזכות להיות מפקד הסדנה בנפח. כקצין חימוש גדוד 77 שישב לא רחוק מהסדנה וקיבל שירותים מהסדנה. התפקיד מ"פ בסדנת נפח היה בשבילו בגדר חלום כמי שקיבל שירות מהסדנה, חלם להיות מפקד הסדנה וזו הייתה הזדמנות נהדרת. סדנת נפח הייתה סדנה מיוחדת, אחד הדברים שאילן הולך איתם מהתקופה הזו ועד היום בשירות הצבאי שלו זה התפקיד שהשאיר בו חותם כמ"פ נפח.

אחד הדברים שמאפיינים את הסדנה, כל דבר שיכולת לחלום שאתה רוצה לעשות כמפקד, יכולת לעשות לדבריו של אילן זו פשוט הייתה יחידה שכל דבר שרצית לעשות, שהסתכלת קדימה ואמרת אני רוצה להוביל לשם, ידעת שהאנשים שלך יהיו איתך ויעזרו לך להוביל את היחידה למקום שתרצה. התקופה שלו כ- מ"פ היא התקופה שצה"ל שהה באיזור ביטחון בלבנון אומנם לא הייתה סדנה שישבה באזור הבטחון בתקופה ההיא ליחש"מ 703 היו שלוש סדנאות שבאופן פורמלי נתנו תמיכה למה שנקרא אז קו סגול ובלחימה בתוך לבנון. סדנת בירנית בגזרה המערבית וסדנת קרית שמונה סדנת רכב בגזרה המזרחית , סדנת בית הילל נתנה מענה בתחום הרק"ם בכל הגזרות ושלוש סדנאות ברמת הגולן- סדנת קל"ע בצפון הגולן, סדנת צנובר שיושבת בדרום הגולן וסדנת נפח שהייתה סדנת רק"ם הגדולה בגזרה והיא תמכה גם בבית הילל ובקו הסגול לדוגמא לא הייתה מנועיה בבית הילל וכשהיה צריך להחליף למנוע ממסרת או כל דבר שמורכב יותר בתחום המנועים, מנועי טנקים אז הדברים הגיעו אלינו וזה היה אחריות שלנו לוודא שיש מלאי מנועים  תקינים בקו סגול.

הוא זוכר שישב עם הדוחות האלו והסתכל על מלאי מנועים גם בבית הילל וגם בנפח וכמובן לוודא שבית הילל מסוגלת לבצע את המשימות בעזרת תמיכה של נפח וכיתות של נפח שנותנות מענה בתוך רצועת הביטחון. הסדנה בתקופה ההיא נגעה למעשה או תכנתה את כל סוגי הטנקים בגזרה וכל פעם הייתה מגיעה חטיבת שריון אחרת או להתאמן ברמת הגולן או להחזיק קו סגול. מדברים על תקופה ש500 ו401 היו על מד"חים וחטיבה 7 היו על מרכבות סימן 2 , 188 הייתה יחידת הקליטה של מרכבות סימן 3. ההופעה הראשונה של אחזקת השדה של מרכבות של סימן 3 הייתה בתקופה של אילן. שנה או שנתיים לפני נכנסו סימני 3 ל188. מעבר לטנקים התעסקנו גם בתומ"תים , למעשה תותחי 155 קיבלו אחזקה בכל פיקוד הצפון על ידי סדנת נפח, הגענו למצב שתוכנית העבודה, סדנה קדמית התפקיד שלה הוא אחזקה בדרג ב' אבל כדי לתת נפח עבודה ומשמעות לשהייה של אנשים כי אין כל הזמן תקלות דרג ב' אז החלטנו שיהיה גם תוכנית עבודה של טיפולי ג' וחלק מהדברים שעשינו זה טיפולי ג' לרוכבים אבל אז במקביל צה"ל פתח את לאינה דויאר* ועיקר הרוכבים שהיו צריכים להגיע לטיפולי ג' הלכו לשם, תכנית העבודה שלנו נפלה מעשרות כלים בשנה למספר בודד של כלים בשנה, חיפשנו להביא עוד עבודה לסדנה, היה לנו כח אדם, היה המון רצון, לנגדים ולחיילים היה אש בעיניים, רצו לעשות דברים משמעותיים.

אילן זוכר ביקור של זכריה חי של המחש"פ שהיה שלושה חודשים בתפקיד, אמרתי לו שאני רוצה להתחיל לעבוד עם כלי שאנחנו לא מכירים, הסתכל על קצין הרכב הפיקודי ואמר לו מה אתה אומר? והוא אמר סדנת נפח כל מה שתביא לה היא תדע לעשות. הוא נתן פקודה ולמחרת בבוקר הביא לי אכזרית, בשער הסדנה חיכתה לי האכזרית אמרתי לו המשח"פ אני רק מבקש, תנו לנו ללמוד עליו בברית הראשונה אל תשתגעו לנו נורמת שירות, מה שיהיה אחרי אני מוכן להתחייב על כל דבר שעושים וכך היה, ישבנו צוות נגדים ממחלקת הרוכב, חילקנו משימות מי אחראי על מה, היו לי קצת קשרים מהתפקידים הקודמים שלי במש"א, התעסקתי עם בניית אכזרית, שלחתי את הנגדים למש"א וחיברתי אותם אל מקורות הידע הם היו בליין כמה שבועות ולמדו, כשהם חזרו חזרה אמרתי להם שהם מתחילים לעשות טיפולי ג' ואני זוכר סיטואציה שלא היה לנו לדוגמא עמדת הרצה לחט"כים של אכזרית, קראתי לאחראי המסגר ולחשמלא, נתתי להם את המשימה, אמרו לי המ"פ תן לנו שבועיים ואנחנו  מפתיעים אותך. אחרי שבועיים לא שאלתי אותם כלום, אני חושב ששבועיים פחות יום קראו לי למנועיה, עמד שם סטנד שחט"כ אכזרית עליו ואני זוכר שהם אמרו לי המ"פ תן סטרטר וחטיבת הכח הייתה עמדת הרצה לחטיבת כח אכזרית וזה משהו שמשקף את רוח הצבא , תן לאנשים משימות, תגיד מה אתה רוצה והם יביאו לך מה שאתה צריך. ככה זה היה בסדנת נפח, כל מה שיכלתי לחלום עליו, כל מה שאנחנו רוצים לעשות אש בעיניים מהנגדים. אני זוכר שבשיחה המקדימה שאלו אותי אם אני זוכר נגד מסויים ואני חושב שאם הייתי יכול לקחת אותם לכל תפקיד שעשיתי אחר כך, הייתי מתברך בזה. בסדנת נפח היו 32 נגדים מהמצויינים שהיו בחיל החימוש ואולי בכל הצבא. חושב שבאמת התברכנו בנגדים כאלו, מהמצויינים  שהיו בצבא. גם חיילי הסדנה, חיילים מזהירים שחלקם התפתחו לנגדים, פעלו לרוח הזאת כיוון שהתמלאו בה.

לראות כלי תקוע זה לא משנה איפה, מתי, יחידה שצריכה סיוע אין יום ואין לילה, קיץ חורף, גם שהחורף ברמת הגולן יכול להיות אכזרי מאוד. אתה רואה את החיים של סדנת נפח יחד עם חיילי השריון, התותחנים עובדים בקור, בשלג בחרמון, בלבנון, בכל מקום אחר כדי שהכלים האלו יהיו תקינים. היו לנו נגדים שהיו אחראים על תחומים מסוימים והיו מעדכנים אותי במוצאי שבת, הם יצאו למשימה בשבת כי קראו להם, הייתה תקלה באיזה שהוא מוצב כזה או אחר וביום ראשון זה היה מדווח בתפ"י שיש עבודה. האנשים ביחידות ידעו שלא צריך את הבירוקרטיה של הסדנה, טלפון לנגד, לטלפון האישי או הביתה כי לא היו לכולם פלאפונים באותה התקופה אך ידענו להשיג זה את זה, המשימות בוצעו, הרבה פעמים היו מדווחות אחרי שהן בוצעו. זה רוח הסדנה, יצא לי להתברך בתקופה ההיא כמ"פ בנפח לימים היא נסגרה, אני יכול להבין את הצורך בריכוז המשאבים במקום אחד, בשיפור, בייעול השירות ליחידות וזה בסדר גמור כי צריך תמיד לחשוב קדימה. אני חושב שבאמת סדנת נפח היא אבן דרך מאוד משמעותית בתולדות חימוש פיקוד הצפון ובחיל החימוש בכלל.

מטה סדנת נפח

אנשי הקבע ששירתו בסדנת נפח בתקופה זו

 

שמעון איבגי - חמש צריח

@alt@

דורון מדמון - חמש רוכב

@alt@

  יוסי חסין - מסגר

@alt@

צ'רלי אדרי - מכונאי רוכב

@alt@

אביטן אלי - מכונאי רוכב

  @alt@

אלברט מויאל - אחראי מחלקת מנועיה

איציק חזות - אחראי מחלקת חשמל עזרא קריף - מכונאי רוכב

אורן צוברי - אחראי מחלקת תפ"י

@alt@

אלדד תותיה - בוחן מכונאות רק"מ ביחש"מ

סולומון רפאל - מחסן חלפים

הנגדת יפה מלכה - רכזת כ"א

@alt@

מומי ניסים - בוחן מכונאות רק"מ ביחש"מ

דוד ג'ינו - בוחן מכונאות רק"מ

בני מדר - אחראי מחלקת בוחנים

@alt@

שמעון כהן - אחראי מחלקת רוכב

@alt@

ויטלי רפאלוב  - אחראי מחלקת מנועיה

@alt@

דני אלמקיס - אחראי מחלקת מכונאות טיפולי ג'

מוטי אסרף - מכונאי טנקים

@alt@

שי רוטנברג - חמש צריח רוכב

יהודה לחמני - מכונאי טנקים

 

חיים נידם - אחראי מחסן חלקים

@alt@

צבר אלוס - אחראי מחלקת צריח

@alt@

משה וקסלסלט - מכונאי טנקים

@alt@

יחיאל אילוז - קצין רכב

@alt@

יוסי אזרזר - מכונאי טנקים(בוחן מכונאות רק"מ)

@alt@

כרמל אהרון - נגד משמעת

אפרים מור - מנהל עבודה רק"מ

@alt@

מישל אלקסלסי - מסגר

@alt@

עמרם כהן - אחראי מטבח

מוטי טוביאנה - מסגר קלופפר אלכס - בוחן מכונאות רוכב

@alt@

משה וקנין - אחראי מנועיה

מור חיים - אחראי מחסן חלפים

@alt@

ג'קי אמר- מכונאי רוכב

@alt@

משה אוחיון - אחראי מנועיה

@alt@

ניסים בן מרגו - אחראי מסגריה

@alt@

יעקב דאודי - אחראי תפ"י

   
 

שמעון איבגי על אלי אלפסי

 

היה לי הכבוד להכיר את אלי אלפסי כשהיה מפקד המשלט בקריית שמונה, אנקדוטה קטנה, כחמש צריח בסדנה נפח באחת מהתורנויות בסוף שבוע דווח על תקלה בצריח טנק מרכבה באחד ממוצבי צה"ל בקו סגול, מי שהגיע לאסוף אותי עם רכב הפיג'ו 205 היה לא אחר מאשר מפקד המשלט אלי אלפסי, שם נחשפתי וזכיתי להכיר אדם ומפקד צנוע וערכי בעל יחסי אנוש מעולים שאין לתאר, אלי נכנס יחד איתי לצריח התעניין בתקלה ונשארנו יחד בצריח עד לסיומה ומהמוצב חזרנו עם רכבו לסדנה בנפח, משם הכל היסטוריה, לימים כשהתמנה למג"ד יחש"מ 703 זכיתי בהמלצתו  לצאת לטיול נגדים לחו"ל, שלושה שבועות שעד היום עבורי זו חוויה שלא תישכח לעולם, על כל אלה אני מודה לו מעריך ומוקיר המון באופן אישי, מאחל לו בריאות, אושר נחת וימים טובים.

מראיין רנ"ג אלכס וורנוקוב מגדוד 703 'גליל גולן'

סדנת בירנית

סיפורה של תקופה

 

 

מבנה ארגוני

סיפורו של רס"ן יוסי ברנס כמפקד סדנת בירנית

מ"פ סדנת בירנית סרן יוסי ברנס בין השנים 1994-1996 בתחילת הפעילות בלבנון מבחינת מטעני נפץ, הצבא משנה את פניו מבחינת אמל"ח מרכבים כמו רכבים לא ממוגנים בשטח לבנון עובר לרכבים ממוגנים, בשלב הראשון מדברים על ג'יפי סופה ממוגנים ועל אבירים ממוגנים, בסוף תקופתו כמ"פ התחילו להיכנס גם האמרים ממוגנים שמלווים אותנו עד ימים אלה.

הסדנה הייתה סדנת רכב קטנה שמונה כ 60-70 חיילים, במסגרת הסדנה בעלי התפקידים העיקריים היו:

 מנהל העבודה - יעקב כהן סמ"פ - יהודה שרעבי  רס"פ - מרי ג'יהאד   אחראי מחסן - שמואל ז"ל
 אחראי מחלקת דרג ב'  - דיבר מאליח  מחלקת יזום - יוסי מרציאנו    

 הדברים המיוחדים בתקופה שהיה בתקופתי  היו ריבוי המטענים, החיזבאללה התחיל להשתמש עם כלל סוגי המטענים והם הסבו נזק גדול מאוד.

חלק מכלי הרכב שנפגעו הגיעו אליו לסדנה לטיפול, חלק תוקנו וחלק הושבתו.

הצבא התחיל להבין באותה התקופה שרכב קל ללא ממוגן מהווה סכנה ללוחמים, והתחילו להכניס כלים ממוגנים שבעצם משנים את התפיסה מבחינה אג"מית וגם מבחינה אחזקתית. הרכבים הרבה יותר כבדים עם מופע תקלות יותר גדול והסדנה נותנת עדיפות לכלים הממוגנים האלו לאורך כל התקופה.

אנשי הקבע בסדנה היו טובים מאוד במוכנות, הבינו את המחוייבות האג"מית שלהם , ידעו מה היו צריכים, וראו את התוצאות בעצם שכלי רכב שהיו מתקנים, היחידות היו באות לחטוף אותו, רצות ברגע שהיו מודיעים שתקין, הרכב לא היה ממתין, היו באים לוקחים אותו כדי להמשיך עם השיירות והפעילות המבצעית.

מעבר לזה, הסדנה אימצה את פלס"ר גולני לאורך השנים ובתקופה שלו, המשיכו ואפילו נתנו יותר תשומת לב לפלס"ר, זה בא לידי ביטוי בטיפולים שהיו מתקנים להם כמה שיותר מהר בעיקר את הרכבי טירור שלהם. בתקופה ההיא היה ריאוסים. ויחידת  טירור והם היו מגיעים לתיקונים בסדנה, היו מתקנים אותם כמה שיותר מהר. מעבר לזה עשו להם ב"תים לג'יפים אמריקאיים של הפלס"ר, גם שם נתנו להם עדיפות ובמרבית מהמקרים תוך 24 שעות הם היו יוצאים החוצה בגלל החשיבות והעדיפות.

הסדנה נתנה אחזקה לשתי חטיבות- חטיבה 300 שהחטיבה בגזרה המערבית בלבנון והחטיבה המערבית של יק"ל שישבה בביצ' בל.

מראיין רנ"ג אלכס וורנוקוב מגדוד 703 'גליל גולן'

סדנת בית הילל

סיפורה של תקופה

 

 

מבנה ארגוני

מ"פ בית הילל סרן צביקה אייזיק מספר על תקופתו

צביקה פיקד על סדנת בית הילל משנת 1994 עד 1996 המג"ד בתקופתו היה אל"מ אלי אלפסי. בסדנה שירתו בערך 200 חיילים. בסדנת בית הילל הייתה מחלקת מנועיה, נגמ"ש, צמ"ה ובנוסף היו עושים גם טיפולי ב' לטנקים. במנועיה היו מתקנים את המנועים שבאים מלבנון, טיפלו במנועים של מרכבה, שוטים, נגמ"חונים. מנהל המחלקה של המנועיה היה לחמני, ואיתו עבד מוטי כהן שיצא לחוליות. במחלקת הנגמ"ש אחראי המחלקה היה אלי מלכה. במחלקת הנגמ"ש היו שישה חיילים ושני נגדים, הייתה להם מנועיה של נגמ"שים וגם דרגי ב' בקו סגול. במחלקת הצמ"ה הבוחן הפיקודי היה א.ע.צ פיני אלמקיס ועוד שני נגדים ששירתו במחלקה, את כל טיפולי הצמ"ה של כל הפיקוד הם היו עושים, לא היה דרג א' ודרג ב', היו באים לסדנה טרקטורים לעשות טיפולים וגם היו טיפולים בשטח. כל זה היה בשיתוף עם 'קאטר פילר ישראל', מחלקת הצמ"ה הייתה מחלקה גדולה, היו בה ארבעה חיילים שני נגדים וא.ע.צ. בנוסף הייתה גם מחלקת מסגריה שנתנה שירות לצמ"ה, לטנקים ולנגמ"שים. מחלקת צריח הייתה בפיקודו של רס"ר נחום רוזנברג שנתנה מענה בדרג ב' לבעיות צריח של טנקים. נחום היה בנאדם מקצועי ואחרי התפקיד הזה עבר להיות קצין איכות של יחש"מ 703 ואח"כ גם של יחש"מ 651. מחלקת חשמליה הייתה בפיקודו של ששון כהן, לששון כהן היו שני תפקידים, הוא היה גם רס"פ וגם חשמלאי, כל הבעיות חשמל שהיו בקו, במנועיה ובמחלקת הנגמ"ש הוא היה פותר. מנהל מחסן הרק"ם היה דני מלול, בנאדם משכמו ומעלה, עוזר לכולם. המחסן נתן מענה לא רק לסדנת בית הילל אלא גם לכל יחידות קו סגול.

הייחודיות של סדנת בית הילל הייתה שהיא הסדנה היחידה שעבדה עם לבנון, מחלקת הנגמ"ש הייתה צריכה להכין 8 מנועים לקראת הסופ"ש ובסופ"ש הם היו מעמיסים 8 מנועים ומעלים ללבנון, צד"ל היו מקבלים 8 מנועים תקינים ונותנים לסדנה 8 מנועים תקולים.

בתקופתו של צביקה היו שני מבצעים, הראשון היה דין וחשבון והשני היה ענבי זעם. קצת לפני מבצע דין וחשבון סדנת בית הילל הייתה בכוננות ספיגה כי נפלו הרבה טילים באזור שלהם, כל משרתי הסדנה הסתובבו עם שכפ"צים וקסדות ועדיין התנהלו כבשגרה. הסדנה הייתה מאוד קרובה לגבול לבנון, לכן כשהייתה אזעקה של טילים לא היה להם יותר מידי מה לעשות, הם רק נשכבו על הרצפה עם שכפ"צים וקסדות. בתקופה הזאת הייתה תחושה של מתח ופחד, פעם אחת הם גם שלחו את הבנות שבסדנה לסדנאות האחרות כדי שיהיו יותר מרוחקות, הסדנה הייתה סדנה קרבית, היו באים מסוקים לקחת מכונאים בשביל תקן כלי בלבנון. במצע דין וחשבון הסדנה תמכה ביחידות דרג א'. הסדנה הייתה סדנה קטנה ולמרות הכל היא זכתה כסדנה מצטיינת ארצית, הם נסעו למקחש"ר וקיבלו את הפרס.במבצע ענבי זעם בסדנה תמכה בכוחות שהיו על הקו גם מבחינה חימושית וגם מבחינה לוגיסטית.

נגדים וקצינים ששירתו בסדנת בית הילל

מראיין ניסים קלו מנהל הידע

נופלי היחש"מ בשנים אלו

חיפוש מידע

כניסת חברים

חברים online