[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

עוצבת קלע דוד - כרטיס ביקור מערך הטנ"א בחטיבה

@alt@

רקע

עוצבת "קלע-דוד" הוקמה בשנת 1986 אך סיפורה מתחיל מספר שנים לפני כן, כאשר החלו לפתח את האמל"ח הייעודי בתעשייה.

הקמת האגד

בעקבות מלחמת יום הכיפורים נוצר צורך מבצעי חדש: השמדת אויב בקצב מהיר ויצירת עדיפות של כוח בקו המגע מול אויב רבוי בכוחות. כל אלה הולידו בסופו של יום את עוצבת 'קלע דוד'. עוצבת 'קלע דוד' הוקמה בשנת 1986 אך סיפורה מתחיל בדיון מטה אחד של יום שישי בשנת 1974, כאשר הוצגה פנייה לפתח טיל טקטי קצר טווח נגד מטרות נקודה (רק"מ).  בשנת 1978 גויס סא"ל בני בית אור (בנגה) לממונה על הפרויקט, לימים היה למפקד האגד הראשון. במשך שלוש השנים הבאות רוכז מאמץ מאסיבי סביב הפרויקט שהוגדר כ"פרויקט חירום". תוך שלוש שנים מהתנעת הפרויקט צה"ל החל לקלוט את המערכת ולהגדיל את טווחי הפגיעה. ב1982 הוקמה יחידת 'מורן' בפיקודו של ישראל גל.

הכול החל בדיון מטה אחד של יום שישי, בשנת 1974, במחלקת כח"ן (כינון-חימוש-ניווט) בתעשייה. ד"ר יעקב ב"ש, ראש המחלקה דאז, הציג פנייה מפתיעה ליחידה, שעד אז לא עסקה בפיתוח טילים: קיים צורך מבצעי חיוני לפתח טיל טקטי קצר-טווח נגד מטרות נקודה (טנקים בעיקר). דני לשם, שהיה ראש מדור במחלקה באותה תקופה, הביע התנגדות נחרצת לטיפול בבעיה בשל חוסר רקע וניסיון מתאימים של המחלקה. ראש המחלקה, באופן הפגנתי, הטיל עליו את המשימה. יומיים לאחר מכן מונה דני לשם ראש צוות "טיל טקטי קטן" שצרכיו המקצועיים הוגדרו כך: "דרושה יכולת פגיעה מדויקת בטנקים (ובכלל במטרות נקודה ניידות) מעבר לטווח האפקטיבי של הטנקים, כלומר בתחום של שלושה עד שערה קילומטרים". הטווח הגדול נועד, בין היתר, לשימוש במצבים של קושי בקבלת סיוע אווירי צמוד ובמצבים של עדיפות במשימות עומק של ח"א.

ד"ר פאול כץ ששב לארץ מלימודים כחודשיים לאחר הגעת הפרויקט, בחר לעמוד בראש מחלקת כח"ן בעיקר הודות לפרויקט "תמוז", אשר חזה לו עתיד מזהיר והוא מינה את דני לשם למהנדס המערכת. במשך שלוש השנים הבאות רוכז מאמץ סביב הפרויקט בעוד משימות אחרות של המחלקה נזנחו. היו אלה שנים של התלהבות, של ראשיתיות, של מסע בלתי פוסק לשכנוע כל הגורמים במעגלים הולכים ומתרכבים  בתעשייה, בצה"ל ובמערכת הביטחון. פאול כץ ודני לשם נדדו עם דגם עץ של הטיל והציגו אותו לכל מי שהיה אז מפקד פיקוד הצפון ומוסה פלד, ששימש כמפקד גייסות השריון. גם בתוך התעשייה החלו להאמין בחשיבות הפרויקט, להזרים הקצאות כספיות ולספק עזרה בשכנוע נמרץ של מערכת הביטחון. 

בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 הצטיידה סוריה במאות טנקים סובייטים מתקדמים מדגם טי-72.  צה"ל היה שרוי במתיחות רבה והוכרז פרויקט חירום נגד הטנק החדש שנחשב לבלתי חדיר לכל אמצעי הנ"ט. הקיימים. מחלקת אמל"ח יבשה העבירה לוועדת פרויקט החירום שלוש הצעות להתמודדות עם הטנק החדש: טיל נאו משופר, טיל עם תקיפה עלית ופרויקט "תמוז" (טיל "מדרס"). "תמוז" ו-"טאז המשופר" אושרו. אישור זה נתן דחיפה נוספת והאצה לפרויקט "תמוז".

בשנת 1978 גיוס סא"ל בני אור (בנגה), מהאזרחות ומונה לראש ענף במחלקת אמל"ח יבשה, לימים היה למפקד האגד הראשון. החל חיפוש להצעות ולטכנולוגיות שיאפשרו השמדת טנקים שלא ע"י טנקים. המטרה: סיכויי פגיעה והשמדה גבוהים, שרידות צוות, זמינות גבוהה בנקודות ההכרעה וקצב השמדה גבוה (השמדה בספיקה גבוהה). המערכת שהוצגה ע"י ד"ר פאול כץ ודני לשם זוהתה כבעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר להשגת המטרות. היות וההצעה לפיתוח נענתה בסירוב מספר פעמים, הוצגה המערכת כנשק לשימוש במבצעים מיוחדים מוטסים לסגן הרמטכ"ל (אלוף קותי אדם) שאישר את הפרויקט והקצה לו גם תקציב.

בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 הצטיידה סוריה במאות טנקים סובייטים מתקדמים מדגם טי-72 שנחשב לבעל מיגון מיוחד, בלתי חדיר לכל אמצעי הנ"ט הקיימים. צה"ל חיפש פתרונות מתאימים והוכרז פרויקט חירום נגד הטנק החדש. הועברו שלוש הצעות להתמודדות עם הטנק החדש לוועדת פרויקט החירום: טיל טאו משופר, טיל עם תקיפה עילית ופרויקט "תמוז" (טיל "מדרס"). "תמוז" ו"טאו משופר" אושרו כפרויקטים לניהול במצב חירום. אישור זה נתן דחיפה נוספת והאצה לפרויקט "תמוז".

לאורך השנים נוצר מעגל-מרוץ מתמשך בפיתוח טנקים  מיגון מול חודרנים. משקל הטנק לא הספיק לטפס והחודרנים הוסיפו מהירות ויכולות נוספות. שדה הקרב שהיה מאופיין בקרבות שריון נגד שריון דרש שינוי. לאחר שבנגה הציג את תפיסתו ליקותיאל אדם, סגן הרמטכ"ל דאז, אושר תקציב ראשוני לפיתוח הנושא. קותי (יקותיאל) התנה את המשך הפרויקט באישור הדמ"צ (מסמך דרישה מבצעית) על-ידי קצין חיל ראשי. קחצ"ר, תא"ל מתן וינלאי הגיב להצגת הנושא: "הבנגה, לך לא צריך לספר שחי"רניק רואה את הלבן בעיניים של האויב. אתה מציע נשק שיורה מרחוק. זאת ארטילריה, זה לא חי"ר!", קתמ"ר הגיב: "עד שלא תבין שארטילריה זה נשק אטטיסטי, לא תבין מהי ארטילריה", אפילו אלוף מוסא פלד ז"ל, מפקד גייסות השריון, שתמך ברעיון בתחילה, טען: "זה לא שלנו. אני מחפש טיל שיאפשר שכל טנק שלישי במחלקה יהיה טנק טילים". בנגה דיווח לקותי על התגובות שקיבל ומנה בפניו את הסיבות שלפיהן צריך הפרויקט להשתייך לחי"ר וכך, להמרות ההתנגדות, נחתם המסמך תוך ימים ספורים.

הענף בראשותו של בנגה אפיין והגדיר לפרטי פרטים  את הביצועים, את שיטת התפעול, את דרישות התצפית את רכישת המטרות ואת האופן שהכול ייראה בתוך המשגר, החל מעיצוב המכשירים והאבזור ועד להגדרת תהליך הירי ומערך ההדרכה שיוקם במקביל. לאחר ההכרה בפרויקט כפרויקט חירום, הוחלט על שינוי צורה ממשגר על רכב יביל לשם כך, היה צורך לקבוע את סוג המשגר הקרקעי, ולאחר שניה של גישושים נפלה ההחלטה. היות שהפרויקט היה פרויקט חירום המחייב קיצור לוחות זמנים, הציע בנגה את השם "חפוז". כדי שלא יקושר ל"מעשים אחרים", הציע לחתוך את האות ו' וכך נוצר השם החדש- "חפיז", שמו של הנגמ"ש שממנו משגרים את התמוז.

ניסוי הביות הראשונים של הטיל החלו כשנתיים לאחר התנעת פרויקט החירום: לניסוי הראשון גויס נווט של חיל האוויר, במטרה להפקיד את השיגור לידיים מיומנות: דני לשם היה מפקד השיגור. "קשה לתאר את התחושות הנפלאות של ההצלחות הראשונות. מערכת כה מורכבת, שמספר הכשלים האפשרי בה כה גדול, המנוע ניצח בקול  רעם אדיר, ערב כל כך לאוזן, משאיר ריח חריף של גזים שרופים. הטיל נוסק גבוה. שקט משתרר במשגר. הטיל משדר את תמונת הוידיאו ונענה לפקודות מידית הניהוג, שמכוונת אותו בבטחה לפגיעה במרכז המטרה, ההולכת ומתקרבת וממלאת במהירות את כל המסך... שאגות השמחה של כל הנוכחים, שחרור ממתח רב שהצטבר, סיפוק עצום ותחושת הישג משותפת לכל האנשים הרבים, שנטלו חלק ברגע היסטורי".

תוך שלוש שנים מהתנעת פרויקט החירום, צה"ל החל לקלוט את המערכת  זמן שיא. על כך הוענק לצוות הפרויקט פרס ביטחון ישראל. תוך זמן קצר התבקש צוות הפיתוח להגדיל את טווחי הפגיעה למרחקים גדולים יותר. לטיל "תמוז" יש כיום דורות המשך בעלי יכולות נוספות.

צוק איתן  

בתאריך 12/6/2014 נחטפו שלושת הנערים, מה שהפך להיות מבצע "שובו אחים". יחידת רוכב שמיים הופעלה למבצע מלוא כוחה, פרסה צוותים ותגברה גזרות בצוותים נוספים על מנת לתת מענה לחיפושים הרחבים באזור מרכז הארץ. במהלך המבצע ובשל הדרישה המתגברת לצוותי רוכב שמיים ולחוזי אווירי, התפתחו ביחידה טכניקות שייעלו את המענה לכוחות.

במקביל, הואצה מוכנות מפקדת האגד להתדרדרות ברצועת עזה, נחתמו והודפסו ספרי מטרות ייעודיים שנחקרו במשך תקופה ארוכה והוכשרה התשתית לקליטת האגד, באם יופעל בפיקוד דרום.

"ב-2/7/14 התקשר מפקד יחידת רוכב שמיים אליי, עברנו לאדום וסיפר לי על המתח שיא בגזרת עזה: "יש מנהרה חפורה, מוכנה, הולכים לעלות פה על הישוב, כולם בלחץ". כשעה וחצי לאחר מכן מצאתי את עצמי יחד עם קצין האג"ם בפיקוד הדרום, כחלק מישיבת הערכת מצב מיוחדת של מפקד פיקוד דרום. כך במהלך שבוע מאז, היה האגד חלק בלתי נפרד ממטה פיקוד הדרום, ששמח על התגבור (שהגיע עצמאית וללא הפעלה)ותרם את תרומתו בתהליכים המכינים, בתקיפות מקדימות ובמציאה והגדרת מטרות לתקיפות שלפני פתיחתו הרשמית של מבצע "צוק איתן".

ב-8/7/14 נפתח רשמית מבצע "צוק איתן", מפקדת האגד הופעלה באפן מלא, כלל לומדי האגד ורמ"ד נמ"ד במקתמ"ר התייצבו עוד לפני שנקראו והעמידו מוכנות מלאה ורציפה בתאי התקיפה הפיקודיים. בשל מגבלות סיווג מסמך לא ניתן לפרט את משימת מפקדת האגד, אך ניתן לציין כי מאות תקיפות ברצועת בוצעו על ידי ובאחריות האגד, וכי תרומתו המשמעותית למאמץ האש במבצע צוק איתן זכו להכרה, הערכה והוקרה בקרב כלל המפקדים בפיקוד הדרום ובצה"ל, חלק מהם אף אמרו כי "ללא עוצבת קלע-דוד לא בטוח שמישהו בפיקוד הדרום היה מצליח לתקוף בצורה רצינית". במהלך המבצע גילה האגד מקצועיות רבה, גמישות יוצאת דופן ונחישות וחתירה למגע.

הביס"ת, שהפיקוד עליו השתנה ימים לפני תחילת המבצע, נרתם בכל מאודו למאמץ האש, שלח קצינים להכניס את גדוד "מיתר" ללחימה והעמיד צוותי חניכה, הפקת לקחים והטמעתם בקרב כלל יחידות התמוז שהשתתפו במבצע, חלקן שאינן מזרוע יבשה.

יחידת רוכב שמיים הוסטה רובה ככולה מאיזור המרכז לרצועת עזה עם פתיחת הלחימה. בהחלטה משותפת מפקד האגד והמג"ד גייסו את המילואים ביחידה (ואחר כך נאלצו להסביר איך הגיעו ללא צווים...) וצוותי היחידה נפרסו בכל האוגדות, החטיבות והגדודים הלוחמים במבצע. כלל  הלומדים התייצבו ושובצו כמפקדי פלגות בחטיבות. היחידה ביצעה אלפי שעות טיסה, סייעה בכל סוגי המשימות האפשריות, החל מאיסוף, דרך אבטחת כוחות ומרחבים דרך סגירת מעגלי האש, גילוי המחבלים ומשגרי ג"ט. במסגרת אמל"ח חדש שאיפשר, יחד עם יחידה מיוחדת נוספת ביבשה, לתת פתרון לתקיפה באמצעי מיוחד. על פועלה של יחידת רוכב שמיים זכתה היחידה למכתב הערכה מאת מפקד פיקוד דרום.

במהלך השנים השתתפו יחידות האגד בפעולות ובמבצעים נוספים. יכולות המערך השתפרו והתעצמו והוא שינה, ועודנו משנה, את פני הלחימה המודרנית. "נוצר רובד חדש ביכולת להכריע לחימה בלי שחייבים את החיכוך בחזית... ההקמה של האגד הייתה אבן דרך חשובה מאוד לכל התפיסה של שדה הקרב העתידי. מתוך מה שהוגדר במשך מאות שנים כלחימה בשדה קרב שמבוסס על תורת הלחימה בלי חשיבה מחוץ לקופסה, פתאום נוצרה לצה"ל הזדמנות לפתח ממד חדש של יכולות שוברות שוויון בלחימה. אודי ענפי, לשעבר ראש ענף תו"ל במפח"ש.

מבנה האגד   

מפקדי האגד

הערות

תקופת כהונה

שם

לימים במעבדת הקרב של מחלקת אמל"ח -זרוע היבשה

1986-1988

בני בית אור

לימים מפקד מפקדת השליטה למבצעים מיוחדים (משמ"מ)

1988-1990

מוטי רוזן

לימים ראש מחלקה במנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת)

1990-1993

ישי וקסלר

לימים  נציג צה"ל בפיקוד האימונים וההדרכה של צבא ארצות הברית

1993-1994

אביגדור קליין

לימים שירת במטה כללי

1994-1996

עיבל גלעדי

לימים מפקד חטיבת קרייתי

1996-1997

גדעון טרן

לימים ראש מטה פיקוד הדרום

1997-2000

צבי פוגל

לימים רמ"ח ארגון באגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי (אג"ת)

2000-2001

יורם אורון

לימים קצין אג"ם פיקוד המרכז

2001-2003

עטר דגן

לימים נספח צה"ל בסין

2003-2005

יוסי שר

לימים כרם זיתים במצפה רמון

2005-2008

רוני מרום

לימים מנכ"ל עיריית קריית מלאכי

2010-2008

תמיר היזמי

לימים ראש מחלקת תכנון בחטיבת המבצעים

2010-2012

שרון סספורטס

לימים מנהל חברה בתעשייה הביטחונית

2012-2012

אופק רונן

לימים נספח הגנה בצ'ילה

2012-2014

ראובן גורשטיין

2014-2016

ששי עקה

לימים יצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי

2016-2018

חן אלמוג

לימים ראש ארגון מחלקת הארגון באגף התכנון

2018-2020

תומר כהן

מפקד נוכחי

2020- היום

א'

מבנה הטנ"א בעוצבה

                                            

קט"אי עוצבת קלע דוד

שם

תקופת כהונה

רס"ן ניר אהרוני

2010-2011

רס"ן ניסים דאבוש

2011-2013

רס"ן איימן פרו

2013-2015

רס"ן עמיאל אלקריף

2015-2017

רס"ן אפרת ברוכיאן

2017-2018

רס"ן ט'

2018-2020

רס"ן ע'

2020-עד היום

מנהלי עבודה אגד עוצבת קלע דוד

שם

תקופת כהונה

רנ"ג מסעוד כהן

1995-2002

רנ"ג אקווה יאיר

2002-2007

רנ"ג חיים מזוז

2007-2011

רס"ב א'

03/2011 - עד היום

חוויה אישיות מהשירות רס"ב ע'

תפקיד נוכחי: מנ"ע יחידת מורן

זמן: מלחמת לבנון השנייה לקראת סוף חודש יולי 2006

שירות: טכנאי פרא בקבע ראשוני במרנ" קלע דוד

רקע: באותה עת שירתי במרנ"ט 214 במצפה רמון כטכנאי יוקרה במהלך המלחמה קיבלנו הוראה להכין כיתת אחזקה שתתגבר אל גדודי המילואים ולאחר שבוע וחצי של לחימה לערך קיבלנו הוראה לחבור לגדוד מיל' מורג 7142 עקב עומס תקלות אחזקתיות וקריסה של כוחות המיל' אשר שירתו בגדוד באותה עת.

הסיפור: בנינו כיתה אשר מורכבת מכלל בעלי המקצוע הקיימים על בסיס רכב מסוג פורד (חשוב להמשך הסיפור) והתחילו לעלות צפונה.

ככל שהתקרבנו לגבול הצפון המחזה שנגלה לעיני היה חריג ושונה ממה שהורגלתי מאימונים, תימרות עשן ברוב גבול הצפון ומידי פעם פיצוצים קרובים ורחוקים מה שהתבררו כנפילות של תמ"ס בשטחנו, ותגובת כוחותינו לאחר חבירה לגדוד התחלנו לתפעל תקלות והחלפנו את אנשי המיל' שהיו עייפים מאוד ועובדי עצות.

כצוות אנשי קבע בסדיר הינו מורגלים לעומס תקלות ולתת מענה ופתרון לתקלות והתחלנו להכשיר כלים אשר חזרו מיד לסבב לחימה ופעילות מבצעית.

באמצע עבודה על אחד הכלים נשמעת אזעקה המתריעה על נפילה במרחב (לימים הורגלתי לדבר ולאזעקות), כרגיל אנחנו תופסים מחסה פתאום שומעים רעש אדיר והנפילה מתרחשת עשרות מטרים מאתנו. ההלם היה מוחלט ולפתע סכנת המוות הייתה מוחשית מתמיד חשבתי לעצמי: הנה גם לי זה יכול לקרות.

בערב לאחר שהתעשתנו התקבלה משימה דחופה של הערכות לחילוץ כוח של גולני שלכוד בבית עם אש תופת מכל הכיוונים. באחד הכלים (טנק מסוג פרא) התרחש לפתע קצר חשמלי אשר קרע את רתמת המצברים. התקלה שיבשה את כל מערכות החשמל והתקשורת והכלי לא יכול היה לבצע את המשימה שלו. לצערי לו היה לנו חלק כזה להחליף אבל היה ברור שחייבים להכשיר את הכלי למשימה שלו.

לפתע עלה לי רעיון לקחת את רתמת המצברים של הפורד ששימשה אותנו כרכב אחזקה של הכיתה שלנו ולהשתמש זמנית לתיקון התקלה. כמובן שהחלק לא היה מתאים אחד לאחד אבל אלתרנו וביחד עם הרתמה התקולה והרתמה של הפורד הצלחנו להניע את הטנק ולהחזיר לחיים את מערכות החשמל והתקשורת שלו.

הסיפוק שלי ושל הצוות היה אדיר במיוחד לאחר שהכלי ביצע ירי מוצלח (במשימה אחרת) והתיקון/ אלתור הצליח מעל המצופה.

ללא ספק המלחמה השאירה בי חותם והוכיחה לי דבר אחד שבזכות רצון, חשיבה מחוץ לקופסא, כושר אלתור ובעיקר ידע טכני מעמיק באמל"ח עליו אתה אמון אפשרי לבצע תיקונים בצורות שונות במרחב הלחימה ואפשרי לעשות יש מאין!

חוויה אישיות מהשירות רס"ב א'

תפקיד נוכחי: מנ"ע חטיבה אגד 214.

זמן: מלחמת לבנון השנייה יולי 2006.

שירות: חמש פרא בקבע ראשוני במרנ"ט קלע דוד.

רקע: שירתתי  במרנ"ט 214  כחמש פרא בקבע כ 5 שנים ו3 שנים בסדיר.

הימים היו ימי פתיחת מלחמת לבנון השנייה.

קיבלנו הוראה להכין את כלל הכלים שהיו אצלנו ביחידה לרמה מקסימלית כהכנה לפעילות מבצעית לגדוד "מעוף" .

כעבור כמה ימים הוחלט לפתוח את ה"ימ"ח של גדוד מורג" שנמצא בבסיס נחל שורק. לאחר מכן תגברנו את כוחות המילואים של גדוד מורג  בשטח ההפעלה של הגדוד בצפון הארץ.

הסיפור: אני שירתתי בתחום ה"פרא" כ "חמש פרא" משנת 1998.

מהיום הראשון שנחשפתי למערך הבנתי בעזרת האנשים הסובבים אותי (הדרכה, מפקדים, חברים למחלקה ) את גודל חשיבותו ליום פקודה וככל שהתקדם הזמן זה יותר התחדד לי.

לא היה אצלנו את המושג לצאת הביתה בימי חמישי אם יש איזה כלי שלא היה כשיר מסיבה כזאת או אחרת. התאבדנו על כל כלי, כי הבנו את החשיבות של הכלי.

הסיפור מתחיל בכך שפורצת מלחמת לבנון השנייה ולראשונה נתקלתי בלחץ חיובי של הכנת הכלים למלחמה, ולא צריך לספר כמה אנחנו נמצאים בסטרס ובמצב רוח אחר לעומת מה שהרגשנו עד עתה.

מערך הפרא קיים משנת 1989 ולראשונה נעשה בו שימוש בשנת 2006.

התרגשות עצומה לאחר 17 שנה שהמערך קיים ופתאום הכול חי ובועט.

ההתרגשות התחילה בכך "שעלינו " לפתוח את ימ"ח של גדוד מורג לראשונה מזה 17 שנים. בחנו והכשרנו את הכלים עד רמת הבורג במשך 3 ימים. כל אנשי הקבע של המערך היו חדורי מטרה וחיכו שהכלים יעלו על המובילים לעמדות בצפון הארץ.

לאחר כמה ימים ניתנה הפקודה וגדודי הפרא יצאו את שערי הבסיס במרכז הארץ לעבר העמדות בצפון.

לראשונה ראיתי טילים יוצאים למטרות אמת והרגשתי סיפוק עצום ו -8 שנים שאני נמצא בתוך המערכת חלפו במשך כמה שניות.

הסיפוק היה יותר גדול מכיוון שעד היום התרגלו לראות את אנשי המילואים רק באימונים ותרגילים ואותנו שלחו כחולייה מתגברת לגדוד המילואים מורג והם שמחו לראות אותנו ופתאום הבנו שאנחנו נותנים להם "גב ומשענת" לכל תקלה וסוגיה שמתעוררת.

חוויה אישיות מהשירות רס"ב י'

תפקיד נוכחי: בוחן הספק וחשמל יואב במפקדת אגד קלע דוד.

זמן: מבצע "חומת מגן" ניסן תשס"ב (אפריל 2002).

שירות: טכנאי חפיז בקבע מובהק במרנ"ט קלע דוד.

רקע: בתקופה זו שימשתי כבוחן אלק' חפיז לאר ביצוע הסבה מקצועית, אנשי החפיז בשגרה שייכים למרנ"ט ובחרום לגדוד מורן (גירסת חפיז)

הסיפור: במוצאי שביעי של פסח בשעה 01:30 לפנות בוקר צלצל הטלפון הנייח בביתי (התגוררתי עם הורי) אבי שיחיה ,קיבל את השיחה מאחראי מחלקה ייעודית דאז יאיר אקוע והתבקש למסור לי שהגדוד הוקפץ הקפצת אמת ,בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה בליל הסדר והם בדרך לאסוף אותי לבסיס.

הגענו לפנות בוקר קצת מותשים מחוסר שעות שינה ולא כ"כ מבינים לקראת מה הולכים.

במשך היום היו התארגנויות, החפיזים הועמסו בטילים חיים והוכנו להטסה מאחד המסלולים.

אני הייתי משובץ לנגמש 19 ב' (בוחנים) והועמסנו למטוס.

נחתנו בלילה ,פרקנו את הנגמ"ש והעמסנו אותו שוב על מוביל לכיוון מחנה צבאי נטוש באזור במרכז רמה"ג.

היחידה לא הופעלה , שהינו במחנה כשבועיים עד שחזרנו לשגרה.

התהליך והכנות והשהייה בצפון היו חוויה, מעניין לדעת שהכלים ביצעו טיפולים שבועיים במשך שהייתנו ברמה"ג,  ללא תקלות   מה שלא קרה בשגרה!

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
שדה צבי ז שטרנהיים יואב יחזקאל ז

כניסת חברים

חברים online