[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

שנת 1968 - מוקם צוות סודי לפיתוח ורכישת אמצעים מיוחדים ללוחמים לסיוע במלחמה כנגד המחבלים.

@alt@

סיפורו של סא''ל במילואים ישראל גליקליך, ישראל שירת כראש צוות אמצעים מיוחדים במשך כשמונה שנים מאומצות בגבול הבקעה בתנאים קשים לפתח ולהטמיע אמצעים טכנולוגיים לשיפור הלוחמה במחבלים. צוות אחזקת האמצעים המיוחדים (א"מ) בפיקוד המרכז   שנים 1968 ועד תחילת שנות השמונים

 הקדמה 1,5

עם סיום מלחמת ששת הימים ב 12.6.1967 החלה מלחמת התשה  בחזית המזרחית עם ממלכת ירדן  והמחבלים.מאוגסט 1967 החל ארגון פת"ח להחדיר מחבלים ליהודה ולשומרון ולהקים קיני טרור בגדה.

הזמן שלקח לצה"ל להתארגן לפעילות בט"ש לשמירת הגבול הארוך עם ירדן, אפשר לארגון  פת"ח  להחדיר  ליהודה ולשומרון מאות מחבלים. בנוסף לחדירת המחבלים, המחבלים היו יורים מידי פעם פגזי מרגמות וירי ישיר על כוחותינו. אליהם היה מצטרף צבא ירדן לעתים בירי ארטילרי על כוחותינו, דבר שחייב הקמת מוצבים  ממוגנים לכוחותינו על הירדן על הירדן.

חדירת החבלים, ופעילות הטרור שלהם נגד חיילי ואזרחי צה"ל חייבו את צה"ל ליצור פעילות מגן של בט"ש שתעצור את חדירת המחבלים מעבר לירדן.

מארבי הלילה הרבים הרגילים שהושכבו מידי לילה לא הביאו לתוצאות משמעותיות אבל התישו מאד את החיילים שחיו בתנאי בקעת הירדן הקשים. 

הצורך הדחוף למציאת פתרונות טכנולוגיים לשיפור הלחימה הביאו את חיל החימוש (הטנ"א), הפיקודים ובסיוע התעשייה למצוא פתרונות טכנולוגיים שיסייעו לכוחות להילחם טוב יותר נגד חדירות המחבלים.

מטרת המסמך

אופיו המיוחד של  המשק  והסודיות שאפפה  אותו בשנותיו הראשונות,גרם  שהרבה בצה"ל ומחוצה לו לא הכירו את המשק ואת חשיבותו  לביטחון המדינה.המטרה, להציג ולהכיר לאנשים את משק האמצעים מיוחדים (א"מ) ושיטת האחזקה של המשק.

 

הקמת צוות אחזקת אמצעים מיוחדים (א"מ) בפקוד המרכז (פקמ"ז)

בעקבות המאורעות הביטחוניים, החל צה"ל להצטייד בשנת 1968 בכמות גדולה של מערכות צריח "דגן"  "מרבל"  מהתעשייה האווירית , ואמצעי ראית לילה (אמר"ל) מסוגי מגברי אור כוכבים (מא"כ) דור א' שנקראו בשם קוד "משורר" ומכשירי אינפא אדום(א"א) שכללו את כוונת ה"חרצית", משקפת "מפוחית" "נוימן" ומשקפת הנהיגה" שפנפן".

צל"מ האמצעים המיוחדים היה בסיווג בטחוני "סודי".

הצטיידות הגדולה בצה"ל בצל"מ א"מ חייבה להקים בדחיפות מערך אחזקה בדרג א', ב' ו ג'. ואכן בשנת 1968 הוקם צוות אחזקה בדרג ב' בפקמ"ז שהיה שייך ליחש"מ 652 (בצריפין) בפיקוד סא"ל ניצן רפאלי. הצוות היה חלק מס.ב. 791 (צריפין) מפקד רס"ן יעקב גלס (גל) 

הצוות המייסד  

  •        הנדסאי אלקטרוניקה/חשמלאי רכב- ר' הצוות סמ"ר ישראל גליקליך (הח"מ).
  •        מכשירן-  סמל שטיינפלד.
  •        טכנאי צריח-רב"ט אורי מונטג.
  •       נשק- סמל שמואל הכט,
  •        נהג- רב"ט אשר .

      בהמשך הדרך , החיילים שהיו בחובה השתחררו או עזבו (אורי מונטג הלך לקורס קצינים). החליפו  אותם חיילים חובה במהלך השנים (הזכורים לי):

  •      סמל חזי שטנג (שגב)- נשק.
  •      סמל פנחס פרלה- מכשירן.
  •      סמל יהונתן ג'רבי- מכשירן
  •       רב"ט קלמן- מכונאי
  •       רב"ט יוסי- נהג

 בגלל הסיווג הביטחוני ה"סודי" של המערכות, קיבלנו בסדנת צריפין מקום מבודד לעבודה, מקום שאנשים לא היו מסתובבים בקרבתו.רכב הניוד היה בתחילה נ"כ רגיל שדיגמנו אותו בארגזים לחלפים וארגזי כלים.

לאחר כשנתיים הוחלף הרכב בנ"כ אמבולנס סגור ומדוגם. עם התארגנות הצוות, עברנו השתלמות בבה"ד 20 על האמצעים המיוחדים (א"מ). האחראי על ההשתלמות היה סא"ל שן צור  רע"ן א"מ במקחש"ר.

  

                                    הצוות המייסד במשטרת יריחו- שנת 1968

קליטת אמצעי צל"מ/ א"מ בפיקודים2

צה"ל והפיקודים החלו להתארגן לפעילות בט"ש בקווי הלחימה החדשים והחלו להצטייד החל משנת 1968 בצל"מ/א"מ בכמויות גדולות, ההצטיידות המשיכה לשנות ה 70. האמצעים מסוג זה היו:

  1. צריח  "דגן" "מרבל"- מערכת צריח מסתובב המורכב על נ"כ, זחל"מ, גי'פ.
    המערכת פותחה בתעשייה האווירית/מב"ת בשיתוף חיל החימוש. "מרבל" היה השם קוד החדש של המערכת, אבל השם "דגן" שהיה על שם ממציא המערכת פיני דגן נשאר.המערכת מופעלת ע"י חייל וכוללת:
  • צריח מסתובב 360 מעלות מופעל מכנית, עליו מורכב מקלע מא"ג עם ירי חשמלי ומיכני לגיבוי
  •  מכשירי תצפית מא"כ 7 מא"כ (SLS)
  • מכשיר תצפית איפרא אדום (א"א) |"חרצית"
  •  זרקור א"א "45 וזרקור אור נראה.
    היה דרוש תאום כוונות מדויק בין המא"ג לבין ה"חרצית" ומשורר  X7. לצריח היתה מערכת צידוד והגבהה שאפשר למפעיל לכוון את המקלע וכל המערכת למטרות בשטח. צוות המארב מנה 4-5 חיילים.

                                              

נ"נ עם צריח "דגן" "מרבל"

 

משוררים מא"כ (SLS) דור א'3-
מכשיר אלקטרו אופטי לראיית לילה המגביר את אור הכוכבים וכל אור שבסביבה. מתבסס על מערכת אופטית הדומה למשקפת. במערכת יש עוצמית שאוספת את אור השטח וממקדת אותו לתמונה על גבי שפורפרת שמגבירה את האור. עדשת העינית מעבירה את התמונה לעין הצופה. משורר 7X  היה מורכב על הדגן. 2 משורר X4  היה חלק מזווד המארב. משורר X6   מיועד לתצפיות ארוכות טווח.

 

"משורר" דור ג' (מתקדם) משולב בכוונת אופטית

(ה"משוררים" בשנת1968 היו מדור א')

תצוגה הנראית באמצעים לראית לילה(אמר"ל)

   

  • משקפות וטלסקופי אינפרא אדום (א"א)–חייבים מקור אור א"א שניתן לזהות אותו במכשיר   א"א אחר או בעזרת "משורר". האמצעים כללו את הצל"מ הבא:
  • משקפת "מפוחית" "נוימן"- משקפת א"א דו עינית הייתה חלק מזווד המארב  עד השלמת התקנים של משורר X4 בזווד צריח ה"דגן".
  • משקפת נהיגה "שפנפן"- שימש את נהגים בנהיגת לילה מבצעית. מקור האור 2 פנסי רכב עם מסנני א"א.
  • זרקורי 20 וזרקורי 30 שלחלקם היו מסנני א"א.

מטעני חומר נפץ -  מטען "אבטיח", ומטען "כלי מגור" (הנפוץ יותר) שהיו בטיפול  אנשי התחמושת

היו א"מ נוספים שהיו בשימוש מועט יחסית ע"י הכוחות, דוגמאות:

  • מע' "דג"-מורכבת מכנה של  של מקלע עם מתקון ל"חרצית" וזרקור א"א.
  • "צרעה"- מטול רימונים המאפשר ירי רימונים מעל דופן זחל"מ.
  • כן למרגמה 52 מ"מ- מאפשר ירי בכינון ישיר מזחל"מ.
  • "שממית"-מערכת המורכבת מ 2 מקלעי 0.3 המופעלים ע"י תיל ממעיד.

 

פעילות צוות אחזקת א"מ בשנים 1968-1976 5

יחידות

היחידות שנתנו להן מענה אחזקתי בדרג ב':

  1. חטמ"ר 417- חטיבת הבקעה שכללה את גד' סיירת  "חרוב" במחנה "גדי", גד' תעסוקה מבצעית (תע"מ) במשטרת יריחו ומוצבי הבקעה לאורך הירדן. עם פירוק גד' סיירת בשנת 1974 החליפו אותו בתע"מ בעיקר חיילי נח"ל מהאחזויות שקמו בבקעה שהפכו לאחר שנים ליישובי קבע.
  2. בה"ד 3 - בי"ס למקצועות החי"ר שישב בחווארה ליד שכם- החל משנת 1970.
  3. חטמ"ר  612 עמק הירדן - בשנים 1973-1974- אחר מלחמת יוה"כ עבר מפצ"ן לפקמ"ז.
  4. חטמ"ר 406-חט' הערבה. בשנים 1973-1974-אחר מלחמת יוה"כ עבר מפד"מ לפקמ"ז.
  5. חטמ"ר 512 - חט' אילת. בשנים 1973-1974- אחר מלחמת יוה"כ עבר מפד"מ לפקמ"ז.
  6. רצועת עזה - בשנים 1973-1974- אחר מלחמת יוה"כ עבר מפד"מ לפקמ"ז.

 

שיטת האחזקה

הצוות עבד לפי תוכנית עבודהשעקרונותיה נקבעו לפי הנחיות קצין אחזקה חימוש פקמ"ז רס"ן גרעין (ז"ל).עקרונות האחזקה בתחילה היו: הצוות יורד אחת לשבועיים לשבוע שלם לבקעה. מבצע ביקורת חימוש פיקודית לכל צל"מ וציוד א"מ שנמצא בגדוד סיירת חרוב שאחראי על הגזרה הצפונית , בגדוד תע"מ שאחראי על הגזרה הדרומית ומבצעתיקונים במכשירים אופטיים בכל מוצבי הבקעה במיוחד למשקפות 120*20 ששימשו לתצפיות ארוכות טווח.

הצוות מתקן את תיקוני דרג ב' שהתגלו בכל צריחי ה"דגן" "מרבל",מתקן תיקוני דרג ב' קלים באמצעים לראיית לילה (אמר"ל) ב"משוררים" ובמכשירי א"א.בגלל המצאי הקטן של האמרלי"ם (בשנים 1968-1969), שלא אפשר רזרבה טכנית להחלפה. אמרלי"ם שלא יכולנו לתקנם ביחידה היו מועברים מהיחידה דרכינו ישירות למש"א 7100 /מח' אופטרוניקה לתקון בנוהל בהול בסבב קצר. ע"צ הוך היה מנהל המחלקה, ע"צ סול הטכנאי המומחה.

בתחילת שנות 1970 שמלאי האמרלי"ם וצריחי ה"דגן" "מרבל" בצה"ל גדל כולל מלאי החלפים, החלו לתקן אמרלי"ם במחלקת אופטרוניקה שב.ס. 791 צריפין. תיקוני דרג ג' הועברו למש"א בנוהל רגיל. ע"צ פנחס לנקרי היה מנהל מחלקת אופטרוניקה בצריפין.

בתקופת מלחמת יום הכיפורים עבדנו באופן מוגבר בבקעה, גדוד סיירת חרוב שירד להילחם בסיני הוחלף ע"י אנשי מילואים וחיילי מהאחזויות הבקעה.אחר מלחמת יום הכיפורים , כדי להקל על פיקוד צפון ופיקוד דרום שלחמו קשה במלחמה ונשארו אחריה עם גבולות מורכבים להגנה. המטכ"ל החליט במטכ"ל שפיקוד המרכז יקבל את האחריות על כל הגבול עם ירדן מחמת גדר ועד אילת ואת רצועת עזה.

בנוסף לחטמ"ר הבקעה 417 נוספו לאחזקת הצוות היחידות הבאות בשנים 1973-1974: חטמ"ר עמק הירדן 612, חט' הערבה 406, חט' אילת 512 ורצועת עזה. שיטת האחזקה נשארה, אבל תדירות הביקורים היזומים השתנתה וגרמה לנו לעומס :

בחודש עבודה היינו שבוע אחד בבקעה, שבוע אחד בערבה ובאילת ועוד כ 3 ימים בחודש הקדשנו לרצועת עזה, בחט' העמקים ובה"ד 3 בקרנו אחת לחודשיים (בערך). במידה והיו מצטברים בבקעה צריחי"דגן" "מרבל" לאכשירים שפגעו בפעילות המבצעית של היחידות, היינו יורדים לפי קריאה לבקעה ליום יומיים לתיקונים על חשבון עבודות בעדיפות נמוכה יותר. בסוף 1974 (לערך) חזרו חטמ"ר 612 עמק הירדן לפצ"ן וחט' 406 הערבה , חטמ"ר 512 אילת ורצועת עזה חזרו לפד"מ. צוות הא"מ המשיך לתת אחזקה בדרג ב' לחטמ"ר 417 הבקעה ולבה"ד 3. בשנת 1974 נוספה לצוות משימה נוספת, והיא קליטת טילי נ.ט. "סאגר" שנפלו שלל במלחמת יום הכיפורים ומאוחר יותר גם את טילי הטאו "עורב" האמריקאים. אבל זה כבר סיפור אחר.

 

תיקוני דרג ב' ביחידות ובמוצבים

תנאי העבודה הקשים של מארבי ה"דגן" "מרבל"גרמו לריבוי תקלות וליקויים בצריח ובמערכותיו.קח"ש היחידה ואנשי החימוש של היחידה שכללו מכשירנים ונשקים היו אחראים לכשירות צל"מ א"מ ביחידה, כולל תיקונים בדרג א', טיפול ותאום כוונות של צריחי ה"דגן" "מרבל".צוות האחזקה שלנו היה אחראי לתיקוני דרג ב' והדרכות במידת הצורך. עבדנו בשיתוף פעולה מלא עם אנשי החימוש של היחידה תוך עזרה הדדית.לקראת ביקורות חימוש מט"כלית הצוות שלנו  ואנשי החימוש היינו עובדים ביחד על כלהתקלות ועל כל שנדרש להכין את היחידה לביקורת המט"כלית. קח"ש סיירת חרוב בשנים 1971-1972 היה סגן יחיעם חורב.

 

תקלות אופיניות בדרג ב' שטופלו ע"י הצוות ביחידות.

  1.  צריחי ה"דגן" "מרבל":

החלפת ציר מרכזי שבור. חיזוק ציר מרכזי חופשי, תיקון מע' בלם, החלפת מע' צידוד, כוון מע' צידוד הח'מתאם מקלע מא"ג, הח' מע' הגבהה שחוקה, תיקון רעשים בקולקטור חשמלי, ריתוך סדקים בשלדה, כוון כיסא כוון,תיקון הברגות שחוקות לברגי כוון בעריסת מקלע, חיזוק חיבורי מערכת חשמל רופפים, הח' סגר משא, כוון/הח' וסת ירי מקלע מא"ג, הח' נתיב כדורים סדוק במקלע מא"ג.

  1. אמרלי"ם ומכשירים מדויקים (מכמ"ד)
  2. X4  , X6 ,  X7- ניקוי חיצוני (במוצבים) תיקון הברגת בית סוללה, החלפת מכסה בית סוללה, החלפת מגן לעינית, ניקוי פנימי של עדשת עינית.

משקפת "מפוחית"- תיקון מחברי כבל מצבר, החלפת מכסה סוללה.

טלסקופ "חרצית"- החלפת מכסה סוללה, השלמת מגן עינית.

זרקורים לסוגיה כולל אינפרא אדום א"א-תיקון חיבורי חשמל, החלפת נורה, החלפת מסנן א"א עם דליפת אור.

משקפת 120*20 (במוצבים)-ניקוי חיצוני של המשקפת, החלפת סרט עיניות, ניקוי עדשה פנימית של העינית, ביצוע קולימציה (תיקון ראית תמונה כפולה), השלמת מהדקים וחלקים לחצובה.

משקפות מפקדים 50*7 (במוצבים)-ניקוי חיצוני של המשקפת, השלמת מגיני עינית.

 

חיילי צה"לצופים במשקפת 120*20 ואישית 50*7  3

 

בקורת תקופתית (ב.ת.) לצל"מ א"מ

הב.ת. בוצעה לצריח "דגן" "מרבל" אחת לחצי שנה כאשר הנ.כ. היה נכנס לסדנת צריפין לב.ת. הצוות היה מפרק מהצריחאת ה"חרצית", "משורר" X7, זרקור 45", מקל"ע מא"ג ומפרק את הצריח הריק מהרכב. הציוד האלקטרו אופטי היה נכנס לבחינה ותיקונים למחלקת אופטרוניקה, המא"ג היה מועבר לנשקיית סדנת אזור 790 לביקורת ותיקונים וניסוי ירי. מנהל המחלקה רס"ר כץ. הצוות היה בוחן את הצריח ומבצע תיקונים בהתאם למפרט טכני הכולל פירוק הצריח מהציר והרכבתו מחדש. ביצוע שינויים ושיפורים דוגמת: ריתוך חיזוקים לשלדת הצריח ועוד. עם סיום הב.ת. לרכב וסיום התיקונים והטיפולים של כל הא"מ והציוד כולל צביעת הצריח והכיסוי הכללי לצריח, היינו מרכיבים את הצריח על הרכב. את ה"חרצית", המשורר X7 , הזרקור 45" ומקלע המא"ג היינו מרכיבים כאשר נציג היחידה היה בא להוציא את הרכב מב.ת.

 

 הצעות יעול ושינויים ושיפורים (שו"ש) בצל"מ א"מ

צל"מ הא"מ שפעל בתנאי שטח ואקלים קשים חייב שיפורים במערכות השונות. במהלך השנים הגשנו הצעות יעול ובקשות (שו"ש) שבוצעו בעיקר על ידי הצוות

ומקחש"ר ענף א"מ. להלן עיקרי ההצעות יעול והשו"ש שבוצעו:

  1. שו"ש- חיזוק שילדת צריח "דגן" "מרבל"
  2. שו"ש- חיזוק ושיפור ציר מרכזי צריח "דגן" "מרבל"
  3. הצעת יעול-שיפור סגר משא לצריח "דגן" "מרבל" לג'יפ.
  4. הצעת יעול-שיפור כבל הזנת מתח לזרקור משקפת א.א. "מפוחית".
  5. הצעת יעול-שיפור מערכת חשמל למצברי צריח "דגן" "מרבל".
  6. הצעת יעול- שיפור הברגות איפוס בעריסת מקלע בצריח "דגן" "מרבל".

 

ביקורת פיקודית ומטכ"לית

כפי שהזכרתי צוות האחזקהשלנו היה מבצע במסגרת תפקידו ביקורת חימוש פיקודית לא"מ. בגלל חשיבות נושא הא"מ לפקמ"ז , הייתי כותב את סכום הביקורת ביחידה אחרי סיום שבוע העבודה. הדוח היה מופץ לקח"ש היחידה, קצין אחזקה חימוש פקמ"ז ומפקד סדנא 791 צריפין. היינו יושבים ביחד על ממצאים חריגים שהתגלו בביקורת. קצין אחזקה פקמ"ז בשנים הראשונות לפעילותינו היה רס"ן גרעין ז"ל. משק צל"מ הא"מ התאפיין גם בביקורות מט"כליות בתדירות גבוהה מהנהוג בצה"ל. ביצע לרוב את הביקורת רס"ר מורד מענף א"מ. הביקורת שלו הייתה קפדנית ומקצועית והתמקדה מהמערכת החשובה דוגמת כשירות המא"ג או ה"משורר X7 ועד הדסקה של הבורג הקטן, או הרעש הקטן ביותר שנשמע בצידוד בצריח ה"דגן" "מרבל". הצוות ואני למדנו מרס"ר מורד רבות, הוא היה אחד הגורמים שהביא אותנו לרמה מקצועית גבוהה באחזקת צל"מ הא"מ.

 הצוות  ליד אחד ממוצבי בקעת הירדן- שנת 1972 

 

אירועים מיוחדים ומכוננים

מלחמת ההתשה בבקעת הירדן1,4

צוות אחזקת א"מ בראשותי החל לעבוד בבקעת הירדן, שבאזור מתרחשת מלחמת התשה עם המחבלים וצבא ירדן, הרבה פעמים יצא לנו לספוג הפגזות ולתפוס מחסה, בעת שנסענו בדרך או כאשר עבדנו במחנה גדי, משטרת יריחו ומוצבי הירדן שעיקר ירי החבלים היה עליהם.

להלן תקציר על מלחמת ההתשה שהתרחשה עם צבא ירדן והמחבלים.

  • מלחמת ההתשה בגבול ירדן התרחשה בשנים 1967-1970 , מלחמה זו הייתה במקביל למלחמת ההתשה שניהלו ישראל ומצרים לאורך תעלת סואץ. במלחמה זו התעמתה ישראל מול ארגוני הטרור שלא חדלו לפגוע בנו בחדירות וירי ומול צבא ממלכת ירדן.
  • האירוע הראשון התרחש ב 16.6.1967 בעת שהתגלה מטען חבלה בסמוך לקיבוץ גשר.
  • תקרית הירי הראשונה הייתה  באוגוסט 1967, טנדר שנסע בין מעוז חיים וכפר רופין הותקף ממארב ללא נפגעים.
  • ב 7.2.1968 התרחש דו קרב ארטילרי באזור גשר דמיה וגשר אלנבי, בקרב זה נהרגו 3 חיילי צה"ל  ו 11 נפצעו.
  • אירועי הירי בין הצדדים גברו בשנים 1969 ו 1970. הפעילות בגבול ירדן בשנת 1970 הושפעה משני מאורעות עיקריים. מלחמת האזרחים בירדן והסכם הנשק שנחתם בראשית אוגוסט 1970.
  • בחודשים הראשונים של אותה שנה חלה עליה בפעילות המחבלים וכוחות הצבא הירדני, שניתן להסבירם בהיענות המלך חוסין לקריאתו של נאצר לסייע למצרים במלחמת ההתשה.

פעילות המחבלים מעבר לנסיונות החדירה התבטאה בירי מעבר לגבול: ירי צלפים.  630 אירועים והפגזת ישובי  עמק הירדן ומוצבי צה"ל ע"י ארטילריה, מרגמות כבדות וקלות וירי נ"ט. סה"כ 547 מקרי ירי של מרגמות קלות, רובן ככולן ע"י המחבלים ו 44 אירועים בהן הופעלה ארטילריה ומרגמות כבדות של צבא ירדן וחיל המשלוח העירקי, כשירי הארטילריה על ידי צבא ירדן היה לא פעם תגובה לירי כוחות צה"ל. אחרי הפסקת האש באוגוסט 1970 המלחמה עם צבא ירדן פסקה, אבל המחבלים המשיכו לנסות לעבור את גבול הירדן ולחדור לשטחנו למטרות טרור.

 

סיירת חרוב-מארבי "דגן" "מרבל"

סיירת חרוב הגיע להישגים במלחמה עם המחבלים, הידע  והניסיון המקצועי והמבצעי שנרכש ע"י היחידה התבטאו גם במארבי ה"דגן" "מרבל".ההצלחה הגדולה ביותר של התקלות מארב "דגן" "מרבל" בכח מחבלים היה בליל  3-4.5.1970, מארב של סיירת חרוב נתקל  ב 30 מחבלים באזור ואדי מליח בין מוצב ארז למוצב שקדיה. בהתקלות נהרגו 15 מחבלים, 3 מחבלים טבעו בנהר הירדן ו 8 נפלו בשבי. מג"ד חרוב  סא"ל יוסף קולר נתן הערכה מיוחדת לחיילי המארב שנתקלו במחבלים, לאנשי החימוש מאחזקי צריחי ה"דגן" "מרבל" בדרג א' ולנו אנשי צוות א"מ.

 

היתקלות צריח "דגן" "מרבל" בנאות הככר

במסגרת עבודתנו בצוות הא"מ, היינו רגילים להקפצות בלתי מתוכננות בהתראה קצרה מאד. אם לתיקוני דרג ב' דחופים על מנת  לא לפגוע בתוכנית המבצעית של  מספר מארבי צריח "דגן" "מרבל" בגזרה, ואם לביקורים וביקורות שהיינו צריכים להתלוות.

בתחילת 1974 ביום שבת מוקדם בבוקר, אני מקבל טלפון ממפקד תורן יחש"מ 652 המודיע לי שהייתה התקלות הלילה עם מחבלים דרומית לים המלח מזרחית לנאות הכיכר, מארב צריח ה"דגן" "מרבל" שזיהה את המחבלים, ביצע ירי אבל לא פגע בהם. בסריקה שעשו החיילים מיד אחר הירי גילו עקבות אבל לא את המחבלים.

מפקד פיקוד המרכז אלוף יונה אפרת מתכנן לעשות תחקיר בשטח – בנאות הכיכר, מבקש  שיצטרף אליו איש אחזקה המתמחה בצריחי "דגן" "מרבל", יציאה ביום שבת בבוקר בשעה 8:00 בטיסה ממפקדת  פקמ"ז במסוק האלוף.

הגענו בטיסה לנאות הכיכר בשעה 9:00 לערך. האלוף ביצע תחקיר מבצעי לחיילי המארב ולמפקדים. אני במקביל בדקתי את מערכות צריח ה"דגן" "מרבל" כולל  ביצוע תאום כוונות וירי במקלע מא"ג.

ממצאי הבדיקה שלי היו: מערכות צריח  "דגן" "מרבל"- מצברי הזנת המתח, מע' החשמל, הצריח, מקלע המא"ג, "משורר" X7, כוונת  א.א. "חרצית" וזרקור א.א. 45" היו תקינים.הבעיה  היחידה הייתה סטייה קטנה בתאום הכוונות בין המקל"ע מא"ג ל"משורר" 7X וכוונת ה"חרצית". הסטייה בתאום כוונות לא הייתה צריכה להיות מושפעת בפיזור הירי של המקלע מא"ג. באם החייל היה פועל בהתאם לנוהלים המבצעים הוא היה פוגע בחוליה. יש לראות  את המורכבות וקור רוח שחייל צריך להפעיל במארב  צריח "דגן" "מרבל", החייל רואה בפעם הראשונה בכוונת חולית מחבלים מתקרבת אליו. עליו להגיב מהר,  לוודא           שהמחבלים בטווח הירי המתאים,  מערכות הצריח נעולות על  חולית המחבלים ואז לפתוח בצרור  ירי לכיוונם.הממצאים שלי  נמסרו למפקד  פקמ"ז אלוף יונה אפרת ולאנשיו, לקצין אחזקה פקמ"ז,ולמפקד סדנת צריפין 791. הגעתי הביתה בשבת אחר הצהרים.

סכום אישי לתקופה

שירתי בתפקיד ר' צוות אחזקת ציוד א"מ ובט"ש בשנים  1968-1976.

התחלתי בתפקיד כאיש קבע  צעיר (סמ"ר) בן 21 בתחילת דרכו, וסיימתי אחרי 8 שנים נשוי ואבא ל 2 ילדים. 

המשכתי את שירותי בחיל חימוש כקצין חימוש בתפקידים שונים ובתחומים רבים ומעניינים. 

פרשתי מצה"ל לאחר  כ 29 שנים. 

מארבי צריח ה"דגן" "מרבל" היו בתקופת שירותי בתפקיד אחד המשימות המבצעיות החשובות  בפיקוד המרכז. עבדנו וחיינו בתנאים קשים בחום הקיץ בבקעה ובערבה, אבל כולנו הרגשנו  שאנו עושים  משהו חשוב בצה"ל ולביטחון המדינה, הרגשנו את הרוח, ושעל כתפינו מונח משא חשוב מאד. משק צריחי ה"דגן" "מרבל" המשיך להתקיים בפקוד מרכז עד שנות ה 80. התפקיד של ר' צוות א"מ היה עבורי, אחד התפקידים היפים,  מאתגרים והקשים שעשיתי במסגרת  שירותי רב השנים בחיל החימוש (הטנ"א). תודה לכל אלה שסייעו לי בתפקיד, מפקדי התומכים, וחברי לצוות, חיילי החימוש שעבדו  איתי לאורך השנים.

 

                                                                                    בברכה

                                                                    ישראל גליקליך סא"ל (מיל')

 

מקורות

1 . בין בטחון בסיסי לביטחון שוטף 3.10.2008 עמודים 23-24,26 -ד"ר זאב דרורי.

2.  ספר "תולדות חיל החימוש  כמכפיל כח שנים 1967-1985 עמודים 260-263- עמירה שחר.

3. ויקיפדיה - אמר"ל, משקפת 120*20, משקפת 50*7.

4. ויקיפדיה-מלחמת ההתשה בבקעת הירדן.

5. אינטרנט-מורשת סיירת חרוב.

חיפוש מידע

כניסת חברים

חברים online