[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

חטיבה מרחבית שומרון - מערך הטנ''א בחטיבה

@alt@

רס"ן חננאל פזרקר קצין טנולוגיה ואחזקה בחטיבת שומרון מספר על הסטוריית החטיבה מהקמתה ועד היום וכן מספר בקצרה על אנשי הטנ"א בחטיבה

 יעוד החטיבה

חטמ"ר שומרון תגן בגזרתה! תשבש ותסכל טרור, תמנע יציאת מחבלים ואמל"ח מגזרתה, תאכוף חוק וסדר, תקנה ביטחון ואיכות חיים לתושבים, תהיה מוכנה למעבר מבט"ש לחירום בגזרתה ולגזרות שכנות.

 מהו השומרון?

השומרון מבותר בעמקים לאורכו ולרוחבו. אזור זה נחשב לאחד הפוריים והעשירים של ארץ ישראל. הצומח משתייך כצומח ים תיכוני שנציגיו הבולטים הינם האלון והאלה הארצישראלית. כרמי הזיתים ותעשיית השמן הם המאפיין הבולט בחקלאות שומרון, ומשם כך מפותחת תעשיית הסבון והשמן בשכם וביישובים היהודים הסובבים לה.גזרת החטיבה חולפת על פני כפרים פלסטיניים ויישובים יהודים רבים. העיר הפלסטינית המרכזית הינה שכם שמונה כ- 022,222 איש, שבה גם נמצא אתר היסטורי חשוב לאנשים רבים קבר יוסף.

הדברים המייחדים את חטמ"ר שומרון הם:

  1. חטמ"ר שומרון = חטמ"ר עומק.
  2. ממשק וחיכוך בין 12  יישובים יהודיים ל61- כפרים פלסטינים.
  3. כלל היישובים מתגוררים כ21,222- מתיישבים
  4. במרחב הגזרה חיים כ002,222- פלסטינים
  5. היסטוריה הטמונה באתרים השונים: קבר יוסף, הר עיבל והר ברכה, השומרונים.
  6. מורשת ארוכת הדורות: עצמות יוסף בשכם, מורשת עם ישראל לדורותיו.
  7.  מבצעים: מור"ק כיבוש שכם, חומת מגן, מדחת יוסף, אינתיפאדה וכו'
  8. קדושה של מקומות שונים בגזרה לכלל הדתות (לדוג:' קבר יוסף,) הר גריזים לשומרונים, עמדת המתפללים בהר גריזים, מזבח יהושע בהר עיבל.

מאפייני החטיבה:

חטיבת שומרון הינה חטיבת עומק הממוקמת סמוך לשכם. במרחב הגזרה ישנם כ- 20 יישובים בשכם ובמחנות הפליטים. החטיבה מורכבת משני גדודים (שלושה בעת בט"ש מוגבר,) ארבעה גדודי מילואים ומפח"טגזרת שומרון מאופיינת בחיכוך גבוהה בין ההתיישבות היהודית בגזרה לבין האוכלוסייה הפלס.'מתח זה בא לידי ביטוי בהפרות סדר רבות, ז.א (זריקות אבנים,) בקת"בים, אירועי דקירה,אירועי ירי, פיגועי דריסה ועוד.החטיבה נדרשת לעבוד באינטנסיביות רבה על מנת לסכל כל אירוע טרור ולשמור על הביטחון ומרקם חיים תקין בגזרה.

  1. מרבית הגדודים שנכנסים לתעסוקה בגזרה מגיעים לאחר תעסוקות אחרות, השונות במורכבותם ובמשימתם מאיו"ש ויש לחבר אותם לגזרה.
  2. גדודי המילואים הינם גדודים אורגניים שבעת הצורך "תופסים" את הגזרה ובמהלך השנה מקיימים מספר אימונים סדורים בכדי לשמור על כשירותם.
  3. תפקיד מפקדת החטיבה הינו מתן מענה לכוחות החוברים ובו נמצאים חיילים ומפקדים מכלל חיילות צה"ל, דבר היוצר גיוון רב.

 
   

 

 
   

 אתרים מרכזיים בגזרה:

  1. מצפה יוסףתצפית מעולה מהר גריזים הצופה אל תוך העיר שכם. ניתן לראות ממנה את קבר יוסף ותל בלטה,מחנות הפליטים והמבנה הגיאוגרפי של גזרת שומרון.
  2. הר גריזיםהשרידים הארכיאולוגיים  של ההתיישבות השומרונית  מכמה תקופותשונות, באתר שרידים של משכן הקבע שבנו השומרונים בתקופה ההלניסטית.
  3. הר עיבלמשוער ששם השרידים של המזבח הראשון שבנה יהושע בן נון כשנכנס לא"י.
  4. סבסטיה: שרידים מכמה תקופות שונות של העיר שומרון. שרידים של תיאטרון ואלמנטים מהתקופה ההלניסטית היושבים על שרידים מתקופתו של המלך עומרי, בית ראשון. 
  5. השכונה השומרוניתבסיור בשכונה ניתן לראות את מפעל הטחינה את בית הכנסת ואת רחבת הזבח.

 שומרון מהתנ"ך ועד היום והזיקה למורשת העם היהודי:

שכם היא עיר של התחלות - פעם הראשונה ששכם מוזכרת בתנ"ך היא הרגע בו אברם מגיע לארץ. "ויבוא אברם עד מקום שכם עד אלון מורה" (בראשית יב ז.)' כאשר אברהם מגיע לשכם הוא מקבל הבטחה מאלוהים: " לזרעךאתן את הארץ הזאת." זו בעצם ההבטחה הראשונה אותה אברהם מקבל כאשר הוא נמצא בארץ. אברהם מקים בעיר מזבח לאל שיהפוך למזבח הראשון לאלוהים בארץ. האירוע הזה הוא אירוע מכונן בחייו של אברהם ומכאן גם אירוע מכונן בדתות בהן אברהם מקודש. מאחר ואברהם הוא דמות מפתח גם באסלאם ועפ"י אמונתם אבי ישמאעל, כלומר אבי האסלאם, העיר שכם היא עיר חשובה גם ליהדות וגם לאסלאםלאחר 0 דורות, יעקב נכנס לארץ עם כל משפחתו ונשותיו ומקיים את ההבטחה. הוא קונה מאת שכם בן חמור חלקת שדה "ויבוא יעקב שלם עיר שכם"... (בראשית לג יח.) חלקה זו היא אחת משלושת המקומות שמוזכרים בתנך שנקנו בכסף-יחד עם מערת המכפלה והר הבית. הוא מתגורר בשכם ומגדל בה את בניו,בתנ"ך שכם מוזכרת עכשיו גם לרעה כעיר של פורענות, זה מתחיל במעשה דינה שנאנסת על ידי שכם בן חמור, לאחר מעשה האונס אחיה של דינה מחליטים לנקום ויוצאים למסע הרג וביזה ברחבי שכם. לאחר מעשה זה יעקב נודד לאיזור חברון.אחד מבניו של יעקב הוא יוסף, בנה של רחל אהובתו. יוסף הוא הילד האהוב על יעקב והוא מקבל כותנת פסים מפוארת. יוסף הוא המועדף ואחיו של יוסף מקנאים לו מאוד ואף שונאים אותו. הסיפור שלנו מתחיל באחיו של יוסף, שיוצאים לרעות את הצאן בעיר שכם ויעקב שולח את יוסף אליהם. "ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן" (בראשית ל"ז.) כאשר הוא מגיע אליהם אחיו של יוסף מנצלים את ההזדמנות ומחליטים לזרוק אותו לבור צפונית לשכם. משם הם מוכרים אותו לעובר אורח ישמעאלי וכך יוסף מתגלגל ומגיע למצרים. לפני מותו של יוסף הוא מבקש להיקבר בשכם בחלקה אותה קנה אביו, כשבני ישראל יוצאים ממצרים הם לא שוכחים את ההבטחה ליוסף ולוקחים את עצמות יוסף איתם לארץ המובטחת, שם הוא נקבר בשכם. "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב" (יהושע כ"ד) את קברו של יוסף המשוער הצליחו לזהות בשלב מוקדם של ההיסטוריה ועם השנים הפך למוקד חיכוך.

מעמד הר ברכה והר קללה - מהעם   ושרביט   ההנהגה   עובר   ליהושע02 שנה, משה נפרד במרומי   הר   נבו   אחרי יהושע הוא מנחלת אפרים לכן הקשר שלו לאדמת השומרון חזק מאוד. יהושע נחשב במדרש כמנהיג סבלני, קשוב ובעל נועם הליכותטרם הכניסה לארץ, כאשר בני ישראל שהו בערבות מואב הם מקבלים ציווי לערוך מעמד של ברכה וקללה ביום בו הם ייכנסו לארץ. בטקס זה עליהם להתחלק לשניים - שישה שבטים על הר גריזים ומורדותיו ושישה שבטים על הר עיבל ומורדותיו. בין הר גריזים להר עיבל נמצא העיר שכם. בשכם נמצאים הכהנים והלווים, יחד עם ארון הברית. הטקס מתנהל בצורה הבאה: הכהנים מפנים את פניהם להר עיבל ומתחילים עם הקללות, לאחר שהם אומרים קללה, למשל "ארור יהיה האיש אשר יעשה פסל ומסכה" כל העם עונה אמן. (כל הקללות נמצאות בספר דברים פרק כ"ז.) בסיום הקללות מפנים הכהנים את פניהם להר גריזים וקוראים את הברכות. הטקס מסתיים בהקרבת קורבן במזבח בהר עיבל, לו יש שרידים בגזרה עד היום. והרי שכם היא עיר של התחלות, במעמד מכונן זה, ישנה התחלה נוספת, בני ישראל הופכים להיות עם אחד, לו כללים וחוקים והכל בהקשר לארץ הזו.

ההתיישבות בשומרון:

בליל יום העצמאות ה,21 ה' באייר תשכ"ז, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. מתקיימת בישיבת "מרכז הרב" בירושלים חגיגת יום העצמאות, במהלך המסיבה נושא ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, דרשה בפני התלמידים, בדרשה דיבר הרב על תחושותיו בליל כ"ט בנובמבר   תש"ז,   כאשר   התקבלה   החלטת   החלוקה   בעצרת  האומות  המאוחדות. לאחר מלחמת ששת הימים מתחילה התיישבות מינורית ביהודה ושמרון, ישנה התיישבות בבקעה בעיקר של גרעיני נח"ל, וכן ביהודה בתוך העיר חברון, ובכפר עציון שבלב גוש עציון. קצת לפני מלחמת יום הכיפורים מתחילים שני בחורי ישיבה, בני קצובר ומנחם פליקס לגבש גרעין משפחות להתיישבות חדשה בשם "אלון מורה," מטרתם הייתה להקים התיישבות באזור שכם, מלחמת יום הכיפורים קטעה את המהלך מכיוון שרבים מחברי הגרעין נקראו למילואים, וגם אווירת חוסר הוודאות והבהירות שיצרה המלחמה גרמה להפסקה מאולצת של פעילותם.בימים שלאחר המלחמה שלחו נשות הגרעין מכתב לרוה"מ, גולדה מאיר, וטענו שיש להן רעיון שיסייע לרומם את רוחו השפופה של העם, גולדה הסכימה להיפגש איתן ובפגישתן הן הציעו לחדש את ההתיישבות בשומרון, הן נדחו ע"י גולדה. באותה תקופה מוקמת תנועת "גוש אמונים" שלמעשה דוחפת ומובילה את כל ההתיישבות המתחדשת בעיקר באזור השומרון. מעתה תוביל תנועת "גוש אמונים" ובתוכה "גרעין אלון מורה" את המאבק על ההתיישבות בשומרון.בימים שלפני הניסיון הראשון לעלות לקרקע, פונים אנשי גרעין אלון מורה למשוחרר טרי מצה"ל, האלוף אריאל שרון, הם רותמים אותו למשימת ההתיישבות, והוא מצדו מפציר בהם להיעזר בו "אתם יכולים לפנות אליי בכל עת, ביום ובלילה."שבע ניסיונות היו לעלות לקרקע ורק בניסיון השמיני התקבלה החלטה בממשלה על אישור התיישבות בשומרון. בסופו של דבר אנשי גרעין אלון מורה עולים להתיישב במחנה הצבאי בקדום, ולאט לאט מתחילים להתקבל אישורים להקמת בתים. אלון מורה נרשמת על המפות בפעם הראשונה ובהמשך השם הופך לקדומים.אך החלום על יישוב קרוב לשכם עדיין לא מרפה ובאמצע שנת ,2191 מחליטים קבוצה מתוך הישוב קדומים לחזור לחלומם ולהתקרב יותר לשכם במטרה להקים את אלון מורה סמוך לשכם, הם מקימים את היישוב החדש סמוך לצומת איתמר של היום. על מנת להעלות את הציוד כמה שיותר מהר לשטח נטול הדרכים המסודרות הם עושים הקפצת ציוד לשטח בעזרת מסוק. את העלייה לשטח הם ביצעו על יד אדמות הכפר רוג'יב הסמוך, אלון מורה מספר שתיים נרשמת במפות אך תוך מספר ימים מוגשת נגדם עתירה לבג"צ שמקפיא את המצב שלהם והם נותרים להתגורר בשטח במשך שמונה חודשים ללא מים וחשמל מסודרים ובחורף קשה. לכן המתיישבים נאלצו להתפנות. המדינה מציעה למתיישבים לעבור להתגורר בהר כביר הסמוך, שם יש אדמות מדינה מוסדרות ואין בעיה חוקית. המתיישבים, תלמידיו של הרב צבי יהודה קוק, ניגשים לשאול את רבם מה לעשות, והרב עונה להם ש"אין לנו רצון בסכסוך עם ערבים באדמותיהם הפרטיות" ולכן שיעלו על פי הסכמת הממשלה להר כביר, וכך בראשית 2192 מוקם הישוב אלון מורה והיישוב נרשם במפות בפעם השלישית, הפעם במקומו הקבוע על הר כביר אל מול שכםמסוף שנות ה,92 אחרי האישור הראשוני שניתן לעלייה לקרקע ובהמשך עם עלייתו של מנחם בגין לשלטון והחלפתו ע"י יצחק שמיר, נפרץ הסכר וההתיישבות ברחבי השומרון הולכת ומתקדמת ונבנים ישובים רבים באותן שנים.

השומרונים:

הקהילה השומרונית רואה עצמה כנצר ליהודים שהיו בארץ מתקופת המקרא. הם ידועים כשומרי הדת והתרבות העתיקה של עם ישראל .הם מאמינים רק בתורה בכתב, ללא התורה שבעל פה ופרשנויות.לקהילה השומרונית יש כתב משלהם- הכתב העברי הקדום, ולשון ומבטא לה משלהם- הלשון "העברי העתיקבתחילת המאה ה 02 מנו השומרונים 210 אנשים, אשר רבים מהם נשאו מחלות גנטיות קשות כתוצאה מנישואים בין קרובים, אך מאז הקהילה הולכת ומשתקמת. כיום הקהילה מונה 922 איש022 בחולון ו022 בהר גריזים.הסיבה העיקרית לגידול במספרם היא נכונותם להתחתן עם נשים לא שומרוניות, תפיסה חדשהאותו קיבלו על עצמם רק במאה שנים האחרונות. בשנת 2122 החלו להירקם קשרים בין יצחק בן צבי, חוקר ארץ ישראל ידוע ואחד ממנהיגי העלייה השנייה שלימים יהיה נשיא המדינה השני, לבין העדה השומרונית בשכם. את השכונה של השומרונים תיאר כגושי סלעים הבנויים אחד בתוך השני והשווה אותה לגטו יהודי מימי הביניים. את מקומם של העות'מאנים, החליפו הבריטים שחונכו ע"פ המסורת הנוצרית על משל "השומרוני הטוב" והשתדלו להיטיב עם העדה השומרונית. תקופת המנדט היא תקופה משמעותית ביותר בתקומת העדה, כיוון שמאז נמצאת העדה במגמת עליה משמעותית. בשנת 2109 לאחר רעידת האדמה הגדולה בארץ, נהרס הרובע השומרוני בשכם ולכן חלקם נאלצו לעזוב ולהשתכן במדרון הר גריזים, סמוך לבית הקברות השומרוני.לצד התדרדרות היחסים עם השכנים הערביים הותיקים, היחסים עם היהודים התפתחו באופן חיובי וביוזמתו של יצחק בן צבי, שלחה הסוכנות היהודית מורה לעברית לשכם. מתחילת המאה ה02 עברו כמה עשרות שומרונים להתגורר בערי היישובי היהודי בארץ (חולון, תל אביב, רמת גן וראשון לציון) והתגבשה לה עוד קהילה שומרוניתבעקבות מלחמת העצמאות, מצאו את עצמן שתי הקהילות השומרוניות מפוצלות זו מזו. השומרונים בשכם, היו כפופים למשטר הירדני ואילו השומרונים במדינת ישראל היו נתונים לשלטון מדינת  ישראל.  מכאן  גם  הפער  עד  היום  בין  שתי  הקהילות  מבחינת  אורח  החיים,היחסים בין שתי הקהילות היו בעלי חשיבות גדולה לקהילה שחיה במדינת ישראל (הקשרים המשפחתיים והקדושה בהר גריזים) ומשנת ,2112 אישרו הירדנים ביקור אחד בשנה, בחג הפסח לקהילה השומרונית ממדינת ישראל בהר גריזים. הביקורים בהר הפכו לאירוע מרכזי בחיי הקהילה ומאז ועד היום, מגיעים השומרונים מחולון להתגורר בקריית לוזה במשך שבוע חג הפסח וחג הזבח.

משנת ,2101 נהיו השומרונים אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל. הם החלו ללמוד בבתי ספר של המדינה, לקשור קשרים עם יהודים בני גילם ואף החלו להתגייס לצה"ל. באותה תקופה יצחק בן צבי מציע לרכז את השומרונים במקום אחד בארץ על מנת שיוכלו לחיות כקהילה ולשמור על ייחודם. כך בתחילת שנות ה12 מתחילה להיבנות השכונה השומרונית בחולון ובשנת 2110 עברו כמחצית מהקהילה השומרונית בהר גריזים להתגורר בחולון. השכונה המודרנית לא דמתה כלל לרובע השומרוני העתיק בשכם. המעבר להר גריזים יצר מתח נוסף בין העדה השומרונית והתושבים הפלסטינים בעיר שכם והמצב החריף עוד יותר באינתיפאדה הראשונה שאילצה שומרונים רבים לעזוב את משרותיהם בשכם באופן זמני. בעקבות האינתיפאדה חלה עליה בהגירה של השומרונים מהרובע בשכם אל "קריית לוזה." אחרוני השומרונים עזבו את העיר שכם עם פרוץ אירועי גאות ושפל.רוב שומרוני חולון (ובעיקר הדור הצעיר) דוברים עברית כשפת אם ואילו השומרונים תושבי הר גריזים דוברים ערבית, אך שולטים גם בעבריתלכל השומרונים יש אזרחות ישראלית. לתושבי קריית לוזה שנכללת בתחום המוניציפלי של שכם יש גם אזרחות פלסטינית. השומרונים מוכרים כעדה דתית נפרדת על ידי ישראל ועל ידי הרשות הפלסטינית. גם במועצה הלאומית הפלסטינית יש להם נציג. כקהילה קטנה הנמצאת בין שתי קבוצות יריבות, השומרונים נמנעים מלתמוך בגלוי באחד מהצדדים.

 אירועי -1996 "ברזל לוהט:"

במוצאי יום כיפור, ספטמבר 2111 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על פתיחת מנהרות הכותל. לפני כן במנהרות הכותל הכניסה ליהודים התאפשרה עד מקום מסוים ומשם הם נאלצו לשוב על עקבותיהם. הפתח אותו הורה נתניהו לפתוח נמצא ברובע המוסלמי, בשטחי הווקף, תחת הרשות הפלסטינית. הוואקף זעם ויאסר ערפאת, ראש הרשות הפלסטינית דאז, מתקומם וקורא לפלסטינים ולערביי ישראל לפתוח במהומות אלימות, "להרוג ולהיהרג." המאורעות התפשטו בכל אזורי יהודה ושומרוןקרבות פרצו תחילה ברצועת עזה וחברון והתפשטו לשאר אזור יהודה ושומרון. ביום השני ללחימה פתחו בהתקפה גם הפלסטינים בשכם. על אף שברור לכל כי קבר יוסף, שהיה מובלעת בשליטה ישראלית בתוך שכם, יהיה יעד מתבקש להתקפה, לא נערך צה"ל כראוי ולא הציב במקום תגבורת לוחמים. מאות פלסטינים החלו להסתער על מתחם הקבר ולתקוף אותו באמצעות יידוי אבנים, בקבוקי תבערה ואף ירי. הכוחות שישבו בקבר הצליחו להשתלט זמנית על הפרעות שהתחילו בזריקת אבנים ובקת"בים לכיוון הקבר, אך נזקקו לתגבורת

תקופה קצרה קודם לכן פורקה חטיבת שכם, ומח"ט אפרים קיבל לידיו פיקוד על כל אזור השומרוןכשפרצו המהומות, נתקל בעומס אדיר כאשר במקביל היה צריך לפעול בקלקיליה, טול כרם, ושכם. המח"ט עשה את דרכו לעבר צומת הכניסה לשכם, נכנס עם כוח צבאי קטן למתחם הקבר, ופתח בשיחות עם השוטרים הפלסטינים, בניסיון להרגיע את הרוחות. הוא יוצר קשר עם השו"פים ומחליט לרדת מהרכבים ולהשתלט על המהומות בקבר כשבמקביל השופ"ים יחפו על הרכבים וירגיעו את המהומות מסביב. הלוחמים עזבו את העמדות האסטרטגיות שתפסו וכלל הכוחות נכנסו אל תוך מתחם הקבר עצמו כשהג'יפים נשארים מחוצה לו. אך בשלב זה, המהומות רק גברו. מאות הפורעים העלו באש את הג'יפים ושרפו ובזזו את מתחם הישיבה. בנוסף כרתו הפורעים את עץ התות העתיק שהיה בכניסה לקבר. בקבר עצמו שהו כארבעים לוחמים, כולל מח"ט אפרים שמצאו עצמם לכודים במתחם הקבר"נוצר מצב שההמון עומד וצועק לעברינו, כשכל מתחם הישיבה הממוקם קומה מתחתינו עולה באש. הג'יפים והרימוני גז שבתוכם מתפוצצים. אני נותן פקודה לחיילים כולם להיות עם כדור בקנה ולפי פקודה שלי בלבד לפתוח באש." המח"ט צביקה אמדור, על תפקודו בתור מתחם הקבר. המח"ט הזעיק כוחות נוספים, וחיילי הגדוד החדש "חרוב" (גדוד חי"ר ייעודי שהוקם ב2111 וחלש על גזרת שכם, כיום חלק מחטיבת כפיר,) נערכו לכניסה לעיר. החיילים עלו על נגמ"שים פתוחים ויצאו בשיירה אל תוך העיר. אולם כשהגיעו לבתים הראשונים נפתחה לעברם אש תופת. שישה חיילים, איתמר סודאי, בני ביטון, ניר ברזסקי , מיכאל דדוש, אורי בן-טוב וארז שרעבי, שהיו חשופים בנגמ"שים הפתוחים, נהרגו ונוספים נפצעו. בהמשך היום צה"ל העלה טנקים מהבקעה ואיים לכבוש את שכם. בסופו של דבר לאחר מגעים עם ג'יבריל רג'וב, ראש הביטחון המסכל (מנגנון ביטחון הפועל נגד טרור בשטחי הרשות,) הפסיקה הרשות הפלסטינית את המהומות. בקרבות שפרצו בשאר רחבי הארץ נהרגו 22 לוחמים נוספים. האירוע בקבר יוסף נתפס כאירוע חריג מאוד שהצבא לא היה מוכן אליו ולאחר תחקיר, המח"ט. צביקה אמדור הודח מתפקידו. המח"ט צביקה אמדור לקח אחריות מלאה על ההחלטה שקיבל "כמפקד, כמח"ט, כאדם, אני מרגיש שעשיתי את הדבר הנכון. הנוכחות שלי שם מנעה הרבה יותר נפגעים, בדיעבד, כשנכנסתי פנימה   לא   היה   ברור   לי   שאחיה,   אבל   היה   ברור   לי  ששם  אני  צריך  להיות". בעקבות האירועים הוקמה פלוגה חדשה של מג"ב שהחליפה את הכוחות האזרחיים מבחינה ביטחונית בשטח קבר.

מדחת יוסוף:

ב09- בספטמבר 0222 ראש האופציה דאז, ח"כ אריאל שרון עולה להר הבית. אירוע זה הופך לטריגר שיפתח תקופה קשה מאוד של אלימות, מהומות ואירועי טרור בארץ, אירועי גאות ושפל. עם תחילת המהומות מובן שקבר יוסף הוא מוקד חיכוך מרכזי בתוך שכם ומופעל "גן נעול," הישיבה במתחם הקבר מפונה. בקשת הצבא מהדרג המדיני לפנות את החיילים ממתחם הקבר לא מאושרת בשלהחשש לאבד נקודת שליטה ישראלית בקבר יוסףמספר ימים לאחר מכן, ב2- באוקטובר 0222 בבוקר יום ראשון הפלסטינים מדווחים על ארבעה הרוגים ומאתיים פצועים במהומות שהתרחשו עד כה. הלוויות מסתיימות בצהריים ומשם ממשיכים לקבר יוסף. אלפי פלסטינים תוקפים את מתחם הקבר ואת 20 לוחמי מג"ב שנמצאים בו באמצעות בקבוקי תבערה, אבנים ונשק חם. הפורעים עולים על הגגות של הבניינים סביב לקבר ויורים ישירות אל עמדות הכוח במתחם. הכוח במוצב תל א ראס שנמצא ממש סמוך עלינו על פסגת הר גריזים מגיב בירי צלפים לכיוון הפורעים במתחם הקבר, אך לא מצליח לעצור את המהומותבסביבות השעה 21:22 נורה בצווארו חייל משמר הגבול, מדחת יוסוףמדחת יוסוף נולד בכפר הדרוזי בית ג'ן שבהר מירון והתגייס למג"ב ביולי 2111 לאחר שסיים את הטירונות בהצטיינות, שובץ לפלוגת שכם והוצב במתחם קבר יוסף. יוסוף מאבד דם במהירות וברור לכל שישנה סכנה לחייו. הכוח במתחם הקבר פונה ומבקש פינוי מיידי של מדחת יוסוף. באותה העת, במוצב תל א ראס נמצא דרג הבכיר של צה"ל באיזור - מח"ט שומרון, מאו"ג איו"ש, מפקד מג"ב, סגן ראש השב"כ ואלוף פיקוד מרכז יחד עם לוחמים נוספיםלצה"ל הייתה תכנית חילוץ מבצעית לפינוי מקבר יוסף בשל מאורעות ברזל לוהט "(כותנת פסים)" באזור צומת תפוח מתארגן כוח לכניסה אל קבר יוסף אך הוא נעצר. אהוד ברק, ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, הנחה את הרמטכ"ל שאול מופז לארגן את פינויו של מדחת יוסוף על ידי ג'יבריל רג'וב, ראש המנגנון המסכל ואיש הרשות הפלסטינית, ולהמנע מהכנסת כוח תגבור של צה"ל, מה שיפר את הסכמי אוסלו ויכול לגרום לכמות נפגעים רבה משני הצדדים.

השעה היא 29:22 והמצב לא משתפר, מדחת יוסוף נמצא בסכנה משמעותית, הפינוי לא מגיע והפרעות במתחם הקבר לא מפסיקות. בשעה ,29:02 שלוש שעות לאחר שמדחת נפצע, מחליטים בצה"ל לבצע ירי של מסוקים על מתחם הקבר על מנת לאפשר לרג'וב לתפוס פיקוד על השטח.המהומות נפסקות לזמן מה והפורעים בורחים. הפינוי עדיין לא מגיע. בשעה 29:02 מדחת יוסוף נפטר מפצעיו. רק בשעה 02:21 מגיעים אנשיו של ג'יבריל רג'וב ומפנים את גופתו של יוסוף. הגופה מועברת לצה"ל ב02:02 ובשעה זו נמסרה ההודעה על מותו למשפחתו. גם לאחר פינויו של יוסוף מוחלט לא לפנות את שאר הלוחמים שנמצאים שם, בצה"ל מתכוננים ליום לחימה נוסף במתחם הקבר. בשעה 22:22 מכנסים צוות נוסף מפלוגת שכם במג"ב, שהיה בחופשת חג באותו הזמן. מודיעים להם שעליהם להיכנס למתחם הקבר ולהחליף את הצוות שנמצא שם   כעת.   בצה"ל   מחליטים   שהחלפת   הצוותים   תעשה על ידי שוטרים פלסטיניים. הצוות החדש תופס עמדות. בשעות הצהריים הפרעות מתחדשות ומתעצמות. רה"מ ושר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל שאול מופז מגיעים אל מוצב תל א ראסאחרי יומיים של לחימה קשה מוחלפים החיילים בצוות חדש מהפלוגה. לאחר שבוע של לחימה, ביום שישי בערב, מחליט אהוד ברק על פינוי זמני של קבר יוסף. החיילים נסוגים מהקבר תחת מטח של ירי כבד ותוך זמן קצר הפורעים הפלסטינים משתלטים על מתחם  קבר. יוסוף נקבר בבאוקטובר    בבית    העלמין   הצבאי   בבית   ג'ן.   בהלוויתו   נכחו   אלפי   משתתפים. לאחר האירוע הייתה סערה ציבורית סביב הסיבות לאי חילוצי של יוסוף, עלו טענות לגזענות ולהפקרתו עקב מוצאו. ועדת חקירה שהקים צה"ל בראשות אלוף יורם יאיר קבעה שצה"ל נהג כשורה. "ראש הממשלה ושר הביטחון בשנת ,0222 אהוד ברק, נשא בתוקף תפקידו באחריות כוללת לכל המתרחש בישראל ובצה"ל. אהוד ברק לא נכח בשטח בזמן האירוע משום שהיה עליו לעסוק באותה העת במאות אירועים אחרים שאירועו בשיא מהומות אוקטובר .0222 השטח הוא המקום הנכון לקבל החלטות מהסוג הזה, והמפקדים שהיו בשטח היו מוסמכים לקבל כל החלטה. למרות התוצאות הטרגיות, סבור שר הביטחון שהמפקדים קיבלו את ההחלטה הנכונה בנסיבות האירוע". (נמסר מלשכת שר הביטחון לגבי מקרה מדחת יוסוף.)אחרי אירוע זה הוחלט לפרק את הכוח של מג"ב קבר יוסף. אחריות השמירה על הקבר עברה לידי הצד הפלסטיני, אך למרות זאת היו מספר פריצות למתחם הקבר בהן העלו אותו באש, השחיתו אותו ואת תכולתו וצבעו את הגג בירוק -צבע המיוחס לאסלאם.

 הקרב בשכם :2112

הקרב בשכם 0220 היה מאבק שהתנהל בתחילת חודש אפריל 2002 , בין כוחות צה"ל ובין קבוצות חמושים פלסטינים מפלגי הפת"ח , החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במסגרת מבצע חומת מגן. הקרב הסתיים בניצחון מוחץ של צה"ל, שהסב אבדות כבדות למחבלים, לעומת הרוג ישראלי אחד, רס"ן אסף אסולין שנהרג מאש כוחותינו. הקרב נחשב לאחד הקרבות המוצלחים ביותר של צה"ל במבצע חומת מגן, אך הוא לא זכה לבולטות בתקשורת עקב הקרב הקשה בג'נין.מכל ערי הגדה המערבית ,שכם נחשבה כעיר בעלת פוטנציאל הסכנה הגבוה ביותר עבור כוחות צה"ל .המטה הכללי של צה"ל חשש מהסתבכות הכוחות בעיר ובעיקר באזור הקסבה בשכם שהיא מקום צפוף ביותר המקשה מאוד  על ביצוע פעילות מבצעית. מהעיר נשלחו עשרות מחבלים וביצעו את הפיגועים הקשים ביותר ישראל לתוך תחומי והחמאס מתאבדים מטעם הפת"ח באינתיפאדה השנייהלמרות הפשיטה המוצלחת למחנה הפליטים בלאטה בעיר, הפיקוד הצבאי חשש ממאות חמושים פלסטינים שהתבצרו בעיר שעשויים היו לגרום לאבדות קשות בקרב החיילים. המשימה שהוטלה על אוגדת מילואים מבצעית, עברה בסופו של דבר לידיה של אוגדת אזור יהודה ושומרון .מפקד האוגדה באותה תקופה ,יצחק גרשון ,קיבל למשימה כוחות מתוגברים של חי"ר מחטיבת הצנחנים ומחטיבת גולני בנוסף לגדוד חרוב ולחטיבת מילואים מחיל השריוןלקראת הפעולה התאמן גדוד 912 של הצנחנים, בפיקודו של סא"ל אמיר ברעם ,במשך 0 ימים באתר בנייה של חברת א. דורי הסמוך לנתניה, כדי לדמות את אופי הלחימה במחנות הפליטים בשכם. לפני הפעולה דובר על ניסיון של מרד בקרב מחלקת המילואים המשוריינת בטענה שלא אומנו באופן ראוי לקראת לוחמה בשטח בנוי, לאחר דין ודברים עם הפיקוד העליון שוכנעו לבסוף לוחמי השריון להצטרף למבצע

מהלך הקרב - הקרב החל בהתקפה של שני גדודים בו זמנית על אזור הקסבה ,הגדודים השתמשו בשתי שיטות לחימההכוחות מחטיבת גולני פשטו על האזור בגיבוי של נגמ"שי אכזרית, הפשיטה המהירה שאותה לא צפו הפלסטינים, הביאה לנהירה המונית של חמושים אל אזור מערב העיר שבו החלו לפעול באותה העת הכוחות מחטיבת הצנחניםבמהלך קרב ההשתלטות על החלק המזרחי של העיר נתקלה החטיבה בעשרות מטענים שהונחו על הצירים, בתוך משאיות תופת ובמעבירי מים שעל הכביש. את המטענים ניטרלו כוחות של חיל ההנדסה הקרביתהפלסטינים החמושים התפצלו לקבוצות קטנות של שניים עד ארבעה לוחמים אשר תפקידם היה לפקד על האזור בו שהו, מטעני חבלה הונחו בין סמטאות העיר ועמדות הירי המאוישות היו מוכנות לפקודה. מפקד גדודי חללי אל-אקצה באזור נאסר באדווי צוטט בתחילתו של הקרב: "אנו מחכים לחיילי צה"ל שיצאו מהרכבים הממוגנים שלהם וילחמו איתנו פנים אל פנים על האדמה."כוחות הצנחנים התקדמו בצעדים זהירים, בשטח הוחלט שכל מספר דקות יישלח כוח מבצעי קטן במטרה להשתלט על הבתים שבאזור הקסבה. טקטיקת לחימה זו העמידה את החמושים הפלסטינים בחוסר אונים, משום שאם הם היו פותחים באש אל עבר החוליות הקטנות הם היו חושפים עצמם לאש צלפים ישראלית שהמתינה מהצד השני, ואם הם לא היו יורים, היו נפגעים מהירי של החוליות הקדמיות של צה"ל. החוליות הקטנות הסתייעו גם במסוקי קרב שחיפו עליהם בירי טילים בכל עת הלחימה.

8 באפריל לאחר שלושה ימי לחימה, הראו הפלסטינים סימנים של התשה וכניעה. לטענת מפקד כוחות הצנחנים בשטח אל"ם אביב כוכבי, הרמטכ"ל שאול מופז לא היה מרוצה מהעובדה שערים פלסטיניות נוספות כקלקיליה וטול כרם נכנעו לכוחות צה"ל כמעט ללא אבידות. טענתו של מופז הייתה שהיה עדיף לא להשאיר חמושים בשכם ללא כל טיפול, משום שלבטח אחרי הנסיגה החמושים שנכנעו כביכול, יחזרו לעסוק בפעילות חבלנית. לאור ההתפתחויות בעיר, ההסכמה על סיום המבצע באה באיחור של שעתיים, שבהם נתקלו כוחות הצנחנים במחבלים בעיר והרגו אותםלאחר ההשתלטות המהירה על העיר, הוחל בסריקה שיטתית בת חודש של העיר והקסבה לאיתור מחבלים, מעבדות נפץ ואמצעי לחימהתוצאות הקרב - במהלך הקרב נהרג חייל ישראלי אחד (מפקד פלחה"ן צנחנים, רב סרן אסף אסולין מאש דו-צדדית ,האבידות בצד הפלסטיני היו 99 חמושים הרוגים, מאות פעילי טרור נעצרו.  )אשר ניהלו את המערכה בצד וחוסאם בדראן חמאס נאסר עוויס פת"ח הפעילים הבכירים הפלסטיני נמלטו לאזור מזרח טובאס ונתפסו שבוע לאחר מכן.כוחות צה"ל שפעלו באזור דיווחו על חשיפת מספר רב של מעבדות נפץ וחבלה. על פי דיווח של ארגון "אונסק"ו מאות בתים ניזוקו בעת הקרב, ביניהם ארבעה שנהרסו עד היסוד, האו"ם העריך את נזקי הקרב בשווי 222 מיליון דולר.עד סוף שנת 0220 המתחם נהרס לחלוטין ונותרו רק הקירות התוחמים את המקום. לאחר מבצע חומת מגן בשכם צה"ל משתלט מחדש על מתחם קבר יוסף. מתחם הקבר משופץ, וכיום צה"ל מאפשר כניסה של קבוצות מאורגנות. הכניסה מתאפשרת בשעות הלילה בעיקר, תוך פריסה רחבה של כוחות אבטחה. בדרך כלל ביקורים אלה נערכים בערב ראש חודש ובימים מיוחדים הקשורים לקבר יוסף (לדוגמא- א' בתמוז אשר מקובל כיום פטירתו של יוסף.) בשאר הזמן יש שמירה של המשטרה הפלסטינית על מתחם הקבר.קבר יוסף הוא רק דוגמה לכמה המצב הדתי באיוש הוא רגיש ומורכב ובדרך כלל מושך אליו את החיכוך. כל מה שהתרחש בעבר וכל מה שמתרחש כיום סביב מתחם הקבר קשור לחשיבות ההיסטורית הדתית לשכם.

 אבני הדרך בטנ"א לאורך השנים:

א.  -1996  פתיחת החטמ"ר.

ב.    1997-2001 תפיסת תע"מ שומרון עם רק"מ (טנקים ונגמ"שים.)

ג.     עבודה בחטמ"ר ב2- סככות עבודה דרג א' ע"ב חטמ"ר ודרג ב' ע"ב יחש"ם .650

ד.    -2007 שיפוץ מרט"פ חורון, בניית סככת עבודה נוספת והקמת משרדים חדשים.

ה.    עד שנת 2007 הייתה עבודה בפיצול עם מרט"פ נוסף בשבי שומרון ומרט"פ זעיר במוצב תפוח.

ו.     החל משנת 2008 עבודה במרט"פ אחוד במחנה חורון.

ז.     טנ"א שומרון היה החלוץ באיו"ש לפעולות החרמת המחרטות ובתי המלאכה בשנות ה - 2000

 

 עץ מבנה ארגוני חטיבתי:

 
   

 עץ מבנה ארגוני אגף הטנ"א:


מפקדי החטיבה לדורותיהם:

שם מפקד החטיבה

שנים

 

שגב יצחק

 

1989-1988

 

בן חיים עמוס

 

1990-1989

 

זיו אהרון

 

1992-1991

 

טל רז

 

1994-1992

 

ניצן נוריאל

 

1996-1994

דני שחר

1996-1998

 

יהודה שקד

 

1998-2111

 

יוסי אדרי

 

2111-2112

 

הראל כנפו

 

2114-2112

 

יובל בזק

 

2114-2116

 

אמיר ברעם

 

2116-2118

 

איציק בר

 

2118-2111

 

 

 

נמרוד אלוני

 

2111-2112

 

יואב ירום

 

2112-2114

 

שי קלפר

 

2116 -2114

 

גלעד עמית

 

2116-2118

שגיב דהן

-2118 מכהן

 

 קציני טנ"א לדורותיהם:

 

שם

מס"ד

נתן שמואל

1

דניאל קפולשניק

2

גיא זיו

3

סטס אידמן

4

משה ארצי

5

דודו שמלאשוילי

6

אלכס ברמן

1

אביתר יוסף

8

שרון מעודה

9

דניאל ציפרשטיין

11

חננאל פזרקר

11

 

 

חננאל פזרקר,    רס"ן

קט"א חטמ"ר שומרון

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים

חברים online