מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 24/08/2021

תאריך האירוע: 2030-01-01

מספר צפיות: 5923

מבוא

• אוגדת איו"ש הינה האוגדה המרחבית הגדולה ביותר בצה''ל, האוגדה משמשת כמפקדת כוחות צה''ל בגזרת יהודה ושומרון וכתוצאה מכך נמצאת בלחימה שוטפת אל מול הפעילויות וההתארגנויות טרור באזור יהודה ושומרון.
•  תפקידי האוגדה כוללים: שמירה על יציבות ביטחונית, אבטחה בצירי התנועה, הגנה על מדינה ישראל ושימרת חוק וסדר.
• אזור יהודה ושומרון אינו מוגדר לפי גבולות גיאוגרפיים, אלא עפ"י גבולות הנובעים משיקולים מדינתיים וצבאיים.
• עיקרון מוביל קצה מבצעי חזק, חד ומדויק אבן בוחן להצלחת העשייה האוגדתית.
• על פי המסורת היהודית, כאן ישבו אבות האומה ושבטי ישראל ובו התגבשו ערכי הרוח והמורשת ההיסטורית. אזור יהודה מכונה כשם שבט יהודה אשר שדרת ההר שימשה כגבול נחלתו. לאחר התפלגות ממלכות ישראל ויהודה כונתה הממלכה הדרומית "ממלכת יהודה". לצידו, מקור השם שומרון נולד משמה של בירת ממלכת ישראל, אותה ייסד המלך עמרי במאה התשיעית לפנה"ס (מלכים א ט"ז, כ"ד).

ייעוד האוגדה:

"אוגדת איו"ש תגן על תושביה, תמנע מעבר טרור לעורף ישראל, תתקוף  תשתיות טרור, תאכוף חוק וסדר ציבורי, תשמר איכות חיים אזרחית תקינה      ותערך למצבי הסלמה וזאת על מנת לקיים בטחון למדינת ישראל"

משימת האוגדה:

אוגדת איוש תגן בגזרתה, תמנע מעבר טרור לעורף ישראל, תתקוף תשתיות טרור, תאכוף חוק וסדר ציבורי, תשמר איכות חיים אזרחית תקינה ותערך      למצבי הסלמה וזאת על מנת לקיים ביטחון למדינת ישראל.

סמל היחידה:

יחידות אוגדת יהודה ושומרון:

בכל יחידה קיימות מחלקות טנ"א התומכות בפעילות המבצעית ומתחזקת את כלל האמצעים ביחידה

תפקיד היחידות להשליט חוק וסדר כל אחת בגזרתה ולמנוע אירועי פח''ע.

סיפור הקמת האוגדה 1988-1981

• מיד לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967, קיבל צה"ל לידו את השליטה על יהודה ושומרון, ועל האזור הוחל "ממשל צבאי ". תחת הממשל הצבאי של צה"ל היה נתון מטה המנהל האזרחי שתפקידו היה לדאוג לכל הדרכים האזרחיים של התושבים באיזור.
• 1981- בעקבות החלטת שר הביטחון, אריאל שרון, הוחלט לנתק בין הממשל הצבאי למהל האזרחי. המנהל האזרחי נעשה גוף עצמי הכפוף ישירות למשרד הביטחון, שינוי זה גרם להפרדה בין המשימה הצבאית של צה"ל לשמור על ביטחון התושבים לבין הצורך לדאוג לצרכים האזרחיים של האזרחים של האוכלוסיה המקומית.
• אלוף משנה יעקב ברטבי בקים את מפקדת איו"ש. בתחילה המרחב חולק ל-6 נפשות " בית לחם, חברון רמאללה, שכם, אל כרם וג'נין. לאחר מכן חולק לשלושה גושים (צפוני, מרכזי ודרומי)

1. שומרון - אל כרם וג'נין.
2. בנימין - רמאללה.
3. יהודה - בית לחם וחברון.

מפקדי אוגדת איו"ש לדברי הדורות:

אירועים היסטוריים מרכזיים:

היסטוריית המרחב לאחר הקמת מדינת ישראל ועד מלחמת ששת הימים:

ציר זמן היסטורי מרכזי:

1981-2007

​​

האינתיפאדה הראשונה פורצת, אוגדת איו"ש קמה (1990-1987) 

1. לקראת סוף 1987 החלה עליה מתמדת של פעולות עוינות ברצועת עזה וביהודה ושומרון. מאפייני האירועים היו מגוונים וכללו הפגנות, הפרות סדר המוניות והתקפות על צירים, חיילים ואזרחיים.
2. המטרה הייתה למנות את עוצבת הפלדה האחראית על שומרון ואת אוגדת יהודה אחראית על אזור יהודה. מפקד חטיבת איו"ש אלוף (במיל') גבי אופיר נותר אחראי על גזרת רמאללה ובנימין, בעוד גזרת שומרון חולקה לשלושה חלקים מרחביים: חטיבתיים - ג'נין (באחריות חטיבת גולני), גזרת שכם וגזרת טול כרם, וגזרת יהודה חלוקה לשני מרחבים  חברון ובית לחם.
3. כעבור מספר חודשים חלחלה ההבנה בקרב הפיקוד העליון כי דרוש ארגון קבוע וחדש לגמרי במרחב איו"ש על מנת לתת מענה של ממש לאינתיפאדה, ועל כן הוחלט להקים את אוגדת איו"ש.

הסכמי אוסלו (1993-1997)  

• ב - 20 באוגוסט 1993 נחתם באוסלו הסכם השלום בין ישראל לבין אש''ף ונחתם מול רה''מ שמעון פרס ומחמוד עבאס. באותה תקופה כיהן בתפקיד מפקד אוגדת איו"ש רב אלוף (במיל') שאול מופז.
• ההסכם נועד להביא פתרון להסכמות מדיניות, טריטוריאליות, ביטחוניות ואזרחיות, מיסדו בראש ובראשונה הכרה הדדית בין מדינת ישראל לבין אש''ף נציג הפלסטינים.
• ההסכם הראשון  " עזה ויריחו תחילה" - כלל כינון ממשל פלסטיני עצמאי לתקופה הביניים של חמש שנים, וישראל נסוגה מרצועת עזה (לא כולל היישובים היהודיים במקום) ומיריחו. עם הזמן, ארגוני הטרור חתרו תחת ההסכמים במטרה למוטט אותם.
• שני אירועים קשים שאירעו באותה תקופה והשפיעו רבות על האוגדה היו הטבח במערת המכפלה וחטיפת החייל נחשון וקסמן ז''ל בצומת הטייסים.
• 1994-1997 - אלוף (במיל') גבי אופיר נקרא לכהן תקופה שנייה כמפקד אוגדת איו"ש, כאשר יישום הסכמי אוסלו היו בעיצומם. במסגרת ההסכם נחלק השטח באופן הידוע כשטחי A,B,C:

1. שטחי A  (כ-20 אחוז מן השטח) שבהם ניתנה שליטה מלאה (ביטחונית ואזרחית) לרשות הפלסטינית, בעיקר בתחומי הערים הגדולות.
2. שטחיB  (כ-20 אחוז מן השטח)  שבהם השליטה האזרחית ניתנה לפלסטינים והשליטה הביטחונית לישראל. שטחים אלו כוללים את רוב הכפרים הפלסטינים.
3. שטחיC  (כ-60 אחוז מן השטח)   שבהם השליטה הישראלית הייתה מלאה. שטחים אלו כוללים את כל היישובים הישראלים והצירים המובילים אליהם, אזורים בלתי מיושבים, שטחי אש וכמעט כל בקעת הירדן ומדבר יהודה.

השינויים בשטח תבעו מצה''ל שינויים משמעותיים בשטח איו"ש.

האינתיפאדה השנייה פורצת (2000-2005)

1. האינתיפאדה השנייה החלה בסוף ספטמבר 2000, באותה תקופה כיהן רב אלוף (במיל') בני גנץ כמפקד אוגדת איו"ש. המהומות החלו כמחאה מקומית נגד עליית אריאל שרון לרה''מ והחריפו מהר מרוד בכמותן ובחומרתן.
2. "אירועי גאות ושפל" שכונו מאוחר יותר בשמם העממי "האינתיפאדה השנייה" היו אירועים קשים מאוד שמוטטו לחלוטין את ההבנות הביטחוניות והאזרחיות שהושגו בהסכמי אוסלו ויצרו בעקבות מבצע חומת מגן מצב חדש שבו היה לצה''ל חופש פעולה גדול יותר בשטחי A.
3. הלוחמה התמקדה בלוחמה בשטחי בינוי ופעולות לוחמה בטרור ואילו הפלסטינים התמקדו בפעולות טרור וגרילה.  באופן מהותי הוחלש כוחות הביטחון הפלסטיני, הוקם מרחב תפר חדש ונקבעו הסדרי גבולות והסדרים אזרחיים חדשים.
4. על הצירים וביישובים היהודיים באיו"ש נפתח גל ארוך של פיגועי התאבדות בכל רחבי ישראל. אירועי האינתיפאדה נמשכו כ-5 שנים וגבו את חייהם של למעלה מ1100 ישראלים, רובם אזרחים.

חומת מגן  (29/03/2002-10/05/2019)

1. מבצע "חומת מגן" היה המבצע הצבאי הגדול ביותר מאז מלחמת לבנון הראשונה. במהלך המבצע כבש צה"ל מחדש את רוב הערים הפלסטיניות הגדולות, כפרים ומחנות פליטים רבים. באותה תקופה כיהן תא''ל יצחק גרשון.
2. הכניסה המאסיבית לתוככי הערים שברה מחסום פסיכולוגי בקרב הציבור הישראלי ובקרב מקבלי ההחלטות שלפיו כיבוש מחודש של שטחי A איננו אפשרי או כרוך באובדן חיים רב. יותר מכך, המבצע שינה למעשה את המצב המבצעי בשטחי איו"ש. בעקבות המבצע יכולים כוחות צה"ל להיכנס לשטחי A לפי הצורך וללא הצורך בכוחות רבים כדי לעצור מבוקשים או עבור כל פעילות ביטחונית אחרת.  

בסוף מרץ 2002 השתתפו כוחות של 5 אוגדות . בפועל, אסטרטגיית הפעולה ברחבי איו"ש השתנתה בחומת מגן. דבר זה בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בהצבת היעדים של המבצע – השמדה נרחבת של כל תשתיות הטרור באיו"ש, שבכדי לממש אותה יש הכרח בכניסה ובכיבוש מחדש של הערים הפלסטיניות.

מאפריל 2002 ועד סוף כהונתו של יצחק גרשון עם תום מבצע "חומת מגן" פעילויות הכוחות בהצליחו להבטיח הישגים רבים בירידה דרסטית בכמות הפיגועים.

אירועי "גודל השעה" (10/2015-04/2016)

1. אירועי "גודל השעה" (שכונו גם "האינתיפאדה השלישית") הייתה תופעה שבו הטרור נדד נדידה משמעותית מארגוני טרור ממוסדים, כמו החמאס והג'יהאד האסלאמי, ל"מפגעים יחידים" או יותר נכון "טרור בהשראה".
2. באותה תקופה כיהן תת אלוף ליאור כרמלי כמפקד אוגדת איו"ש, גל הפיגועים שטף את איו"ש במשך כחצי שנה בעקבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
3. "גודל השעה" התאפיין כגל טרור מסוג חדש של מאות פיגועים מתמשכים, צה"ל כינה אותו אירועי "גודל השעה" שעל כן נרצחו 47 ישראלים ו3 אזרחים זרים.
4. באוקטובר פעלו הכוחות למעצרו של השייח' חסן יוסף ח'ליל אחד ממנהיגי החמאס ביהודה ושומרון, השתלטו כוחות צה''ל על המאבק בהריסות בתי מחבלים, סיכולי פיגועים רבים ומעצר חוליות הטרור.

מערך הטנ"א (חימוש) באוגדה הענקית

במערך הטנ"א אוגדת איו"ש פועלים :

1.  20 קציני טנ"א

2. 66 נגדים ראשונים

3. 54 נגדים מובהקים

4. 212 חיילים בשירות חובה (עפ''י התקינה).

ייעוד הטנ"א באוגדה:

"מערך הטכנולוגיה והאחזקה בפיקוד המרכז יממש אחריותו וסמכותו המקצועית לזמינות האמל"ח בגזרתו ומוכנות יחידותיו לביצוע איכותי של משימותיהן בשגרה, חירום ומלחמה".

חזון הטנ"א באוגדה:

מערך הטנ"א, מוביל, חדשני דומיננטי ויוזם. ישפיע ויאפשר קצה מבצעי חזק, חד ומדויק. ישמש דוגמא ומופת במקצועיות ונחישות בתודעת שירות ובאיכות ביצוע יהווה בית חם לאנשיו שהם מקור עוצמתי.

מבנה מערך הטנ"א באוגדה

הסטורית חיל הטנ''א באוגדה:

קציני טכנולוגיה ואחזקה באוגדת איו"ש לדורי דורות

בוחנים אוגדת איו"ש