מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 05/07/2022

תאריך האירוע: 2030-01-01

מספר צפיות: 2136

רקע היחידה

1. לאחר קום המדינה הוקמה יחידת המיעוטים "גדוד 300"
2. היחידה, שבה שירתו דרוזים וצ'רקסים שהתנדבו לשרת בצה"ל, נלחמה בהצלחה רבה בהסתננות בגבולות עם ירדן ומצרים.
3. בשנת 1956 הוחלט חוק גיוס החובה על הדרוזים והצ'רקסים.
4. יחידת הסיור 299 הוקמה במסגרת גדוד 300 בשנת 1959 ופעלה בגבולות הדרום כאשר מפקדת יחידה 300 התבססה באזור הצפון.
5. בשנת 1974 עקב הפיגועים הקשים מגבול לבנון הוסבה יחידת המיעוטים 300 עם חטמ"ר בירנית לחטיבה המרחבית 300. החטיבה הופקדה על החוף הצפוני והגזרה המערבית בגבול עם לבנון.
6. במסגרת תהליך ההקמה הועברה יחידת סיור 299 צפונה והוסבה לגדוד חי"ר 299. מי שהקים את החטיבה היה בנימין (פואד) בן אליעזר והוא תיאר את ההקמה: " קיבלתי ג'יפ, נהג וקשר ועשיתי סיבוב בגזרה. קיבלתי אחריות על כל גזרת הלבנון מראס נקורה עד מלכיה... התחלתי לבנות את החטיבה ולהתאים אותה להגנת הגליל".
7. במאי 2015 החליט הרמטכ"ל על סגירת הגדוד על רקע ההשתלבות המוצלחת של הלוחמים הדרוזים בצה"ל. לאחר סגירת הגדוד, המספר 299 והשם חרב הועברו לגדוד המילואים 8135 של החטיבה.
8. במטרה לשמר את מורשת הגדוד, שונה סמלה של חטיבה 300 ונוספו לו החרבות מתג היחידה של גדוד חרב.
9. לחטיבה היסטוריה ומורשת אשר החלה בבלימת פעילות המחבלים שניסו לחדור מלבנון, דרך מבצע ליטני, מלחמת שלום הגליל, שהיית צה"ל ברצועת הביטחון, נסיגת צה"ל, קביעת הגבול (הקו הכחול), מלחמת לבנון השנייה, מבצע "מגן צפוני" והתמודדות עם האתגרים הביטחוניים אל מול האויב עד היום. מורשת החטיבה עיצבה את המציאות הביטחונית בגבולה הצפוני של מדינת ישראל.

מקור השם "עוצבת ברעם" - עם תום מלחמת העצמאות, בשנת 1948, התיישב סמוך לעתיקות בית הכנסת של ברעם גרעין חלוצים של תנועת השומר הצעיר והקים קיבוץ בשם ברעם. בשנת 1974 הוקמה החטיבה. בלב המרחב שנכלל בתחום אחריותה של החטיבה ניצב קיבוץ "ברעם" ובית הכנסת העתיק. משום כך נקרא שמה הרשמי של החטיבה – 'עוצבת ברעם'.

משימת החטיבה - "הגנה על תושבי הגליל מהים ועד אזור מלכיה"חטיבה 300 תגן בגזרתה מהחוף במערב ועד המזרח-, תצמצם מטרות לחוליות צליפה ונ"ט. תאתר, תשבש ותשמיד חוליות צליפה נ.ט ותשתיות אויב ותהיה ערוכה לימי קרב. כל זאת על מנת למנוע הישגים מהאויב, לגבות מחיר ולחזק את ההרתעה בקו המגע.

סמל החטיבה כיום

סקירה גאוגרפית של גזרת החטיבה

קו כחול - גבול ישראל לבנון:תוך כדי מלחמת העולם הראשונה התנהלו דיונים על קביעת קו הגבול בין שטחים בריטים לשטחים צרפתים במזרח התיכון בהסכם סייקס פיקו שנחתם בשנת 1916. קו זה עבר שינויים במהלך השנים, החל מדיונים נוספים על גבול הצפון, הסכם פולה- ניוקומב, אזור הביטחון ועד ל- 24 במאי 2000 בנסיגה מלבנון ל'קו הכחול'.

שומרה (מפח"ט):

עם קום מדינת ישראל נוסד המושב שומרה בשטח חורבות כפר תרביחא. מצודת הטיגרט הסמוכה למושב הייתה נטושה שנים רבות ושימשה בעיקר לכליאת עדרי צאן שפלשו מתחומי לבנון דרך הגבול הפרוץ. עם קבלת ההחלטה על הקמת יחידת הסיור פלס"ר 244 שופצה המצודה תוך זמן קצר. המצודה הפכה בסיס לפעילות היחידה ובהמשך למטה מפקדת חטיבה 300.  

בית הכנסת העתיק בברעם – זיקה ליהדות:בשנת 586 לפנה"ס חרב בית המקדש הראשון על ידי הכובשים הבבלים (עיראק של ימינו). בבל נכבשה על ידי פרס והמלך הפרסי כורש התיר ליהודים לשוב לירושלים ולהקים מחדש את בית המקדש השני, בדיוק במקום בו ניצב קודמו. בשנת 333 לפנה"ס הובסה גם פרס על ידי המלך ההלניסטי אלכסנדר מוקדון. לאחר מותו נשלטה א"י בידי היוונים הסלבקים שמרכזם היה בסוריה של ימינו. בשנת 163 לפנה"ס פרץ מרד החשמונאים כנגד השלטון היווני הסלבקי. בזכות הצלחת המרד הוקמה מלכות בית חשמונאי, שהעמידה שושלת שמלכה במשך כמאה שנים וידעה זעזועים רבים. המלך החשמונאי יהודה אריסטובולוס עלה לשלטון בשנת 104 לפנה"ס ומלך שנה אחת בלבד. ההישג הגדול ביותר בתקופה זו היה כיבוש שטחי הגליל וצירופם לשטחי שלטונה של הממלכה החשמונאית.

חומה ומגדל: בעוד הבריטים בונים את ביצורי הצפון, החליטה ההנהגה הציונית לפעול מול איומי המרד הערבי בדרך של תנופה התיישבותית רחבת היקף בשטחים שנרכשו על ידי הקרן הקיימת לישראל. התעורר חשש כבד מפני פגיעה ביישובים הצעירים בטרם הכו שורשים בקרקע. המצוקה הולידה יצירתיות בדמות הקמת יישובים בשיטת חומה ומגדל. במסגרת שיטה זו רוכז ביום אחד כוח גדול של מאות אנשים שהגיעו מכל רחבי הארץ לשטח המיועד להקמת ההתיישבות. למקום הובאו כמויות גדולות של ציוד אשר כלל, בין השאר, חומות מגן שהיו קירות מקבילים עשויים לוחות עץ וביניהם מילוי של חצץ. מהלוחות יצרו חומות שתחמו את השטח, ובלבו הוצב מגדל שמירה שאף הוא הוכן מבעוד מועד. במאמץ מרוכז שנמשך מעלות השחר ועד רדת החשיכה הוצבו החומה והמגדל, והישוב קם והיה לעובדה קיימת.שיטת "חומה ומגדל" יושמה משך שלוש שנים בכל רחבי א"י. האירוע המפורסם ביותר התקיים ביום 21 במרץ 1938 בגליל המערבי עם הקמת הישוב חניתה במרומי ההרים. בהמשך הוקמו בגזרת החטיבה הקיבוצים אילון ומצובה, גם הם בשיטת חומה ומגדל.

מורשת החטיבה: 

1978 - "אבי החכמה" מבצע ליטאני המבצע החל בליל ה-14 במרץ 1978 ומטרתו הוגדרה כפגיעה בתשתיות ארגוני הטרור הפועלים בדרום לבנון וכיעד משני הוגדר חיזוק הכוחות הנצורים שעמם התקיים קשר מאז פרוץ מלחמת האזרחים. בתום הקרבות החזיקה החטיבה בקו הגנה קדמי בתוך שטח לבנון מהים ועד למרחב שמצפון למיס א-ג'בל.

1979 - פיגוע בנהריה בליל 22 באפריל  1979 הצליחה לחדור סירת גומי ובה חמישה מחבלים לחוף בנהריה. מפקדם היה סמיר קונטאר. המחבלים ירדו לחוף והרגו שוטר.  לאחר מכן נכנסו לדירה בעיר וחטפו את דני הרן ועינת בתו בת הארבע, אל חוף הים. במהלך קרב יריות עם כוח משטרה וחיילי צה"ל, קונטאר ירה למוות בדני ערן והרג את עינת בתו של דני. האם, סמדר הצליחה להתחבא בבוידעם יחד עם בתה בת השנתיים יעל ובעקבות העובדה שסמדר ניסתה להשתיק את ביתה על מנת להינצל, יעל נחנקה למוות. במהלך אירוע זה נרצח שוטר ונהרגו שלושה אנשים ממשפחת הרן.

1982 - מלחמת שלום הגליל בראשית יוני 1982 נורה בלבנון השגריר הישראלי שלמה ארגוב, במקביל הומטרו מטחי קטיושות על קריית שמונה וגרמו לפגיעות קשות בנפש, ברכוש ובתחושת ביטחונם של התושבים. ב- 6 ביוני יצאה ישראל למערכה צבאית לסילוק המחבלים מגבולה הצפוני . החטיבה פעלה בשלושה מדרגים: אחריות על קו הגבול, פיקוד על הגזרה עד נהר הליטני וטיהורה ,היערכות לקראת לחימה בבירות. החטיבה פעלה עם כל ארבעת הגדודים האורגניים שלה ועם כוחות השריון שבאחריותה משני גדות הליטני. בתום הקרבות נערך בצה"ל לאורך "הקו הסגול" שאפשר צורת הגנה שונה על הגבול.

1985 - אזור הביטחון ביום 10 ביוני 1985,  לאחר שלוש שנים של שהיה בעומק שטח לבנון, החליטה ממשלת ישראל על פריסה חדשה של צה"ל ברצועה רוחבית מעבר לקו הגבול הבינלאומי באופן שיצור חיץ בין המוקדים של ארגוני הטרור לבין יישובי הגליל העליון. בשטח זה בנה צה"ל מפקדות ומוצבים וקיים פעילות מתואמת עם צד"ל שהיה מופקד על ניהול החיים האזרחיים באזור הביטחון. חטיבה 300 בהיותה היחידה האחרונה שיצאה מעומק לבנון והתמקמה לאורך קו אזור הביטחון, ספגה את מרב החיכוך שהיה כרוך בהתפנות. מפקדת החטיבה התמקמה במצודת טיגארט הסמוכה למוצב שומרה.

1993 - מבצע דין וחשבון עקב מטחי קטיושות שנורו לעיתים תכופות על יישובי הצפון, צה"ל החליט לצאת למבצע רחב היקף. יום 25 ביולי 1993, נכנסו כוחות צה"ל ללבנון ובהם גדוד 202, פלס"ר גולני ויחידות חטיבה 300. המבצע התנהל במזג אוויר סוער בעומק שטח לבנון ונועד לפגוע במוקד הפעילות של חיזבאללה. לוח הזמנים הדחוס, היעדר תכניות מסודרות ובעיקר תנאי הדרך ומזג אוויר הקשים הקשו על התנהלות המבצע. טנקים ונגמ"שים רבים פרסו זחל. הקרבות היו קשים מאוד ולמרות זאת צה"ל הצליח להכות באופן קשה במוקדי חיזבאללה אך לא לחסל את הארגון.

1996 - מבצע ענבי זעם ביום 9 באפריל 1996 הציבה חטיבה 300 מארב, בשיתוף לפנ"ט נח"ל שהיה מועד לירי טילי סאגר. מפקד המחלקה זיהה את חוליית המחבלים וירה לעברה באישור המח"ט. לאחר שהחוליה חוסלה טען חיזבאללה שהנפגעים היו אזרחים תמימים ובתמורה ירה על יישובי הצפון מטח של פצצות מרגמה וקטיושות. צה"ל נדרש להגיב וב11/4/1996 יצא צה"ל למבצע "ענבי זעם" שנועד לתקוף תשתיות בלבנון ולהביא להפסקת ירי הקטיושות.

2000 - הנסיגה מלבנון בימים שלפני הנסיגה, החטיבה עסקה בלחימה בלבנון ובמקביל ערכה את ההכנות הנדרשות לקראת היציאה הצפויה. הניסיונות להגיע להסדר פוליטי לא צלחו וממשלת ישראל החליטה באופן חשאי ביותר על נסיגה חד צדדית. "פתאום מצאנו את עצמנו באים לאזרחים שעל גבול הצפון , אחרי 18 שנים שהייתה להם רצועת ביטחון ואומרים להם שמעכשיו הם הופכים ליישובי צמודי גדר" (מח"ט אלון פרידמן).

2002 - אירוע מצובה ביום 12 במרץ 2002 חדרו מלבנון שני מחבלים, הם התמקמו בקרב ישוב מצובה והחלו לירות לעבר הכביש. במהלך חילופי האש פצעו אזרחים, שוטר וקצין צה"ל. חפ"ק מח"ט 300 ביחד עם קצין מחטיבת הנח"ל סגן גרמן רוז'קוב, סמ"פ במוצב דבורנית, נתקלו במחבלים. המחבלים שהיו לבושים במדי צה"ל חוסלו וקצין הנח"ל גקמן רוז'קוב שחיפה על המח"ט בעת ההסתערות נפצע ונהרג. בנוסף נהרגו חמישה אזרחים.

2006 - מלחמת לבנון השנייה אירוע חטיפת הלוחמים היה הגורם העיקרי שגרם לפרוץ מלחמת לבנון השנייה. באירוע נורתה אש לעבר שני רכבי סיור שנסעו בציר המקביל לגבול, שלושה חיילים נהרגו במקום ושניים נחטפו, מפקד הסיור אהוד גולדווסר והלוחם אלדד רגב. במקביל החלו כוחות חיזבאללה לתקוף בפצצות מרגמה ורקטות את יישובי הצפון. בתקיפה זו נפתעו 11 חיילים ואזרחים ישראלים. העורף הפך חשוף יותר מתמיד להתקפת טילים מלבנון שחדרו לעומק ישראל. לוחמי חטיבה 300 ובראשם לוחמי גדוד 299 היו הראשונים שנכנסו ללבנון והאחרונים שיצמאו עם תום הקרבות. הכוחות הסדירים וכוחות המילואים של החטיבה ביצעו משימות אבטחה , פשיטה ותקיפה לכל אורך הגזרה עד לסיום המלחמה. המשימות כללו פתיחת צירים, מארבים, השתמדת תשתיות טרור, פיצוץ בתים בהם התגוררו מחבלים אשר שימשו כעמדות, פגיעה בפעילי טרור ותפיסת אמצעי לחימה רבים.

2018 - מבצע מגן צפוני ב - 4 בדצמבר 2018 , בשעה 06:00 בבוקר, פתח צבא ההגנה לישראל, ובתוך כך אוגדה 91, במבצע "מגן צפוני" - מבצע לאיתור והשמדת פרוייקט המנהרות ההתקפי של חיזבאללה.

למבצע זה יצא צה"ל בהובלת פיקוד הצפון ואוגדה 91 במטרה לשמוט מחיזבאללה יכולת אסטרטגית משמעותית עליה בנה הארגון במלחמתו הבאה.ביום הראשון ה-18 בינואר, בתום 42 ימים מתחילת המבצע, הכריז מה"ל על איתורה של המנהרה הגדולה והמתקדמת ביותר שחפר חיזבאללה אל תוך שטח ישראל ובכך הושלם מבצע "מגן צפוני".

קט"אי החטיבות לדורותיהם:

1. ניר אוחנה- 2021 (מכהן כיום).
2. אסף גולדיס –2019-2021.
3. יהונתן נתניה – 2017-2019.
4. ניסים דבוש – 2015-2017.
5. משה חלוואני – 2013-2015.
6. דניאל פז – 2011-2013.
7. לירן יצחק – 2009-2011.
8. תומר פאר – 2007-2009. 

קציני החימוש (טנ"א) מספרים על תפקידם

 אלקנה שלם – 2005-2007”היינו בתקופה אחרי מלחמת לבנון השנייה. לאחר שנים שבהן צה"ל לא חצה גדר, הלוחמים נתקלו במחסום פסיכולוגי בחצייה ללבנון. לכן אחד הלקחים העיקריים היה לבצע פעילויות חוצות גדר, בגבול הקו הכחול "מובלעות". במשך תפקידי סגרנו חצאים, ועבדנו על הלקחים ממלחמת לבנון השנייה. עיקר עיסוק האגף היה שיקום והעלאת כשירות הגדר. היה זה אתגר מנטלי ראשי לעבוד על הגבול, ולפתוח את גדר הגבול מדי יום לכוחות. היינו מגיעים ברכב קל, והגזרה ידועה בכמה שהיא שקטה אך נפיצה. לעיתים חיזבאללה היה מגיע חמוש ומביט בנו במרחק מטרים ספורים מעבר לגדר. לעבוד ולראות את האויב מולך זה לא קל לאף אחד, במיוחד לנגדים שמבצעים את תפקידם במשך שנים באותו מקום. הגבנו לכל אירוע מבצעי בחומרה. לא אשכח איך בערב שישי, קפצנו לאינדיקציית גדר באזור בירנית. כשהגענו ראינו את מפקד האוגדה, "עימאד פארס", שבכלל היה בבית בסופ"ש אבל גר בחורפיש. הוא תפס את הבחור החשוד בניסיון הברחה, והנחה אותנו לקחת אותו ברכב קומץ למפאו"ג בבירנית ומשם המשטרה המשיכה טיפול.”

 אל"מ אלון שלמה:”בתחילת תפקידי הייתה תקופת ההתנתקות מעזה. הדבר התבטא בכך מיקוד הצבא הופנה לדרום ולאיו"ש. במקביל התבצע שינוי ארגוני בחיל בינואר 2006, מעבר של מחלקת הרכב ומתן המענה לרכב מקצה לקצה למטא"ם גורן, אשר לימים חזר לחטיבה ב"אחזקה אחרת" ב2016. העברת אחריות האחזקה בתחום הרכב מהחטיבה למטא"ם פגעה בכשירות משמעותית. לאחר השינוי הארגוני, מחלקות אגף הטנ"א היו רק"מ, קומץ ואמל"ח בלבד. בכל בעיית כשירות בתחום הרכב, היינו טוחנים מים למול המטא"ם, אשר מושפע משעות עבודה ונמדד בפרמטרים שונים ממה שהחטיבה המרחבית נמדדת בה, שזו כשירות מירבית. מעבר לכך, באותה תקופה, עוד טרם מלחמת לבנון השנייה, תפיסת ההגנה החלה להיות הגנה מלפנים, עם סיורים צמודי גדר. מאז הנסיגה מלבנון, לקח מספר שנים להבין כי ההגנה צריכה להיות צמודת גדר, תוך הקפדה על מכשול משמעותי, ומרכבי הגדר. בעלי המקצוע בחטיבה היו קומץ,אמל"ח, רק"מ. פרויקטים של אמלח בחטיבה. פריצת לבנון השנייה, 3 חודשי לחימה ואז נבנתה הגדר מחדש, והחלו סיורים ברכבים ממוגנים. היה ריחוק מהגדר. התחלנו אחזקה מונעת, גדר אינדקטיבית. האתגר היה שהכשירות נמדדת בגלל עבודה שהמטא"ם נותן. היו 5 אנשי קבע. חילוצים תחת אש, מתוך לבנון. ניהלתי את פרויקט הקמת הגדר, תיאום האבטחה והקבלן למול משה"ב.”

  רנ"ג גיא טאיב:

מנהל עבודה ומפקד מרט"פ ש.א. 150, משרת בגבול לבנון עוד משנת 1993. בתקופת רצועת הביטחון שירת בעיקר במוצבים כרכום ושקד. גיא מספר: "שמי שלא היה בלבנון לא יוכל להבין לעולם מה באמת היה שם". באותם ימים גיא עוד היה בשירותו הסדיר, התפקיד של ה"חימוש" היה חשוב מאוד. "היינו נכנסים עם הלוחמים לרצועה ומסייעים לשיירות בתיקון כלי הרכב בעת כניסה ויציאה מהרצועה". לגיא זכורים שני אירועים משמעותיים מהתקופה ברצועה. אסף רוזנפלד מעכו, קצין בגבעתי ששירת במוצב ברקן. ערב אחד ישבו, כמו בכל זמן לפני עלייה למוצבים, שתו קפה והתיידדו. למחרת אסף הוקפץ ללבנון ונהרג באותו היום. שיחה שלא הסתיימה וגיא לאורך השנים עדיין חולם עליו בלילה. מאז לקח החלטה שלא מכניס אנשים ללב, כדי שלא יתרסק במידה והאנשים סביבו יפגעו. קשה להבחין בדבר זה בגיא, חברותי מאוד ואהוד על אנשים רבים. אירוע משמעותי נוסף של גיא, יום החתונה שלו, ה21.10.1996. ערב לפני החתונה נכנס עם שיירה לחלץ רכב תקוע שרק הוא הוסמך אז לתקן. חברה שלו דאז, אשתו כיום, הייתה בטוחה שהיא הולכת לקבל טלפון באותו יום בו מודיעים לה שנהרג. למרות הטלפונים הרבים שגיא קיבל ממשפחתו בבקשה שלא להיכנס, גיא נכנס. "לא הייתה ברירה, הרכב היה חייב חילוץ." נכנס בלילה על ספינה עם קצין חימוש, ביצעו את החילוץ ובארבע וחצי לפנות בוקר עלה על טיסה למספרה ומשם לחתונתו. במשך השנים גיא היה בוחן רכב ומנהל עבודה בסדנת גורן, ונתן מענה מטעם רשת האחזקה הארצית. עם אחזקה אחרת, סדנת גורן נסגרה ואוחדה עם סדנת ש.א. 150, עליה גיא מפקד כיום. הסדנא מונה 15 אנשי קבע, עשרות חיילים, ונותנת מענה מלא לכלי רכב ע"ב יומיומי. גיא לובש מדים 29 שנים, מדי יום לובש אותם בהתרגשות. בנו לפני גיוס והוא רוצה סיירת מטכ"ל או עוקץ – "זאת גאווה של אבא". למרות החוויות, לדבריו הצבא מבגר ומעצב את האישיות יותר מהבית. בצבא יש משמעת, יש סדר. גיא אוהב את הצבא וגאה להיות חלק מהמערך הצפוני.

סיפורי מלחמת לבנון השנייה

סיפור מורשת מפי רנ"ג אינאל נאתכו:

סיפור ראשון – "לפי מה שאני זוכר זה היה בחודש השישי בסביבות שנת 2006 המלחמה נפתחה, הייתי אז קט"א של 769 בתור מנהל עבודה כשהמלחמה נפתחה לא גייסו אנשי מילואים והיינו בכוננות אחרי כמה ימים, ביום שישי בשלוש לפנות בוקר הסמח"ט הקפיץ אותנו והכריז שאנחנו נכנסים למלחמה, בין 3-4 בבוקר התחלנו מספר אנשי מילואים חזרנו לבסיס בסביבות 4 וחצי פתחנו את הימ"ח את המחסנים והרכבים והתחלנו לטפטף את כל הלוחמים, משישי עד שני כל יום לפנות בוקר קיבלנו טילים מהאויב עבדתי שלושה ימים בלי שינה, שמתי את הראש וקמתי ב7 והערתי את כולם, ביום שלישי עלינו לקו בלבנון אני לא אשכח אני תפסתי רכב של לוחמים,  אני הייתי אחראי על צד אחד וחבר שלי היה אחראי על הצד השני, אני נתתי שירות לכל הלוחמים מבחינת טנ" כל מי שהיה צריך עזרה באתי ופתרתי לו את הבעיה, זה לא היה קל, כשהלכתי למלחמה לא חזרתי לבית ולא ראיתי את המשפחה במשך חודש עד שהמלחמה נגמרה, אחרי שהיא נגמרה הייתי במצפה עדי בזמן שקרה שם האסון המצב לא היה טוב והיה קשה מאוד לראות דבר כזה והתחלנו לטפל באירוע, בסוף המלחמה ואחרי שבוע חזרנו לימ"ח והחזרנו לכשירות מלאה את הימ"ח."

סיפור שני – "היה לנו חילוץ, היה לנו מ"פ של גדוד 134 שהחליק עם האמר ממוגן בעלייה להר איפה שציפורן לכיוון לבנון, האמר ממוגן זה משקל כבד והוא התחיל לטפס על ההר והתהפך עם הלוחמים שהיו בפנים, בסוף לא יודע איך הגעתי לשם וטיפלתי בהם תוך כדי שנופלים מסביבי פגזים וטילים והפכנו את ההאמר בחזרה וגררנו אותו ובסוף בזכותנו הם ניצלו."

סיפור מורשת מפי רס"ב הנו מימון:"אני יספר סיפור על מלחמת לבנון השנייה, זו הייתה מלחמה קשה ואני יספר סיפור אישי שלי שהייתי מעורב בו בסוף המלחמה, זה קרה בתחילת המלחמה, נכנס טנק אחרי מוצב נורית כדי לעצור את החטיפה שהייתה ב105 והטנק הזה עלה על מטען, כל הטנק התפרק והצריח עף איזה 300 מטר מהטנק עצמו, בסיום המלחמה לפני שהסתיימה אפילו התבקשתי להיכנס לאזור , איפה שהיה הפיצוץ כדי שנוכל להוציא את הצריח כי היה חשד לחלקי גופות מארבעת הלוחמים שהיו בתוך הטנק ואז נכנסתי עם מגלש, מגלש זה פלטת ברזל כדי שנוכל לשים את הצריח עליו בשביל שנוכל להוציא אותו ואז נכנסנו פנימה הגענו לצריח, הצלחנו להפוך אותו ולהכניס אותו למגלש והתחלנו למשוך אותו החוצה מלבנון עד לאחרי מוצב נורית ,הגיע המוביל עם סמ''ק כדי להעמיס את הטנק ואז לקחת אותו למרשה אבל לפני שלקחו אותו רצו שנהפוך להם אותו כדי שהרפואה ועוד איזה אנשים שבודקים את החלקי הגופות לחפש אם נשאר עוד משהו כדי שיוכלו לקחת אותו, וכשהפכנו אותו היה שם משהו מזעזע שגילינו, היה שם עוד חלקים ועוד חצי ראש של בן אדם ואז הרפואה עם האנשים שמתעסקים בגילוי גופות אספו את כל הדברים ולקחו אותם ואז הצלחנו להעמיס את הצריח הזה ולקחו אותו למרשה."

אגף הטנ"א כיום

אגף הטנ"א בחטיבה מונה את המחלקות הבאות:

1. רכב,
2. רק"מ,
3. מחסן,
4. נהגי טיפולים,
5. הגנת המכשול,
6. נשק,
7. אופטיקה
8. תקרייה שהוקמה באוגוסט ונותנת מענה לכלל גזרת האוגדה.

בנוסף, האגף מתעסק בבניית אמצעים טכנולוגיים שמטרתם להטעות את האויב.  האגף תומך את משימות החטיבה ומסייע לצל"מ הנמצא בגזרה, בגדודים וביחידות המיוחדות המגיעים לבצע תעסוקה ואת משימותיהן בבט"ש ובחירום.