מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 22/03/2022

תאריך האירוע: 2030-01-01

מספר צפיות: 909

בפקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 החליט דוד בן גוריון להקים מתוך גדודי ופלוגות החי"ש בערים ובמחוזות ארבע חטיבות סדירות, שהפכו בהמשך לשש, ולהתחיל בגיוס של הכוח המסוגל ללחימה. בצפון הקימה מפקדת ההגנה את חטיבת לבנוני, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון" וכללה את כל המרחב שמזיכרון יעקב וצפונה. מפקד החטיבה היה משה זליצקי (לימים משה כרמל) והיא כללה את כל כוחות החי"ש במרחב. ב- 28 בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזראל, כנרת, גלבוע ועד תל חי וחטיבת כרמלי (על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלה במרחב חטיבת יפתח של הפלמ"ח. למסגרת החטיבה הוכפפו 3 גדודים- 21 (שגרעינו בני נשר- יגור, נהריה והקריות שמצפון לחיפה), 22 (שגרעינו סטודנטים מהטכניון) ו- 23 (שהוקם מיחידת "הדרי"- חיל משמר העם של חיפה). במהלך המלחמה הוקם גדוד נוסף- 24, גם הוא על בסיס יחידת 'הדרי'. עם הקמת המדינה מנתה חטיבת כרמלי 2,238 חיילים ומפקדים.

פעילות החטיבה במלחמת העצמאות:

עיקר פעילותה של חטיבת כרמלי הייתה בכוננות לקראת תפיסת הבסיסים הלוגיסטיים של הבריטים בסביבת חיפה עם עזיבתם ובמיוחד הנמל ודרכי הגישה אליו ובתי הזיקוק. כמו כן ערכה החטיבה פעולת נקם כנגד הכפרים בלד- א'- שיח (כיום נשר) לאחר טבח בתי הזיקוק ב- 30 בדצמבר 1947, בה נהרגו מתושבי הכפר. ב- 14 במרץ 1948, פוצצו חיילי גדוד 21 של החטיבה את מנהרות הרכבת בראש הנקרה וזאת כדי למנוע מעבר כוחות מלבנון דרך המסילה. ב- 27 במרץ 1948 יצאה שיירה של החטיבה, שנודעה בשם 'שיירת יחיעם', לעקוף את עכו ולהביא אספקה ליישובי הצפון, השיירה הותקפה סמוך לנהריה ונגרמו לה אבדות קשות. באפריל 1948 התמודדה החטיבה עם צבא ההצלה בקרבות משמר העמק ורמת יוחנן. באפריל 1948 סיימה החטיבה בהצלחה את הקרב על חיפה, הודות לתכנון מדויק ולהיכרות עם הסביבה והמתקנים, בכך הצליחה תוך פחות מ- 24 שעות לתפוס את כל הבסיסים הבריטיים והמפעלים האסטרטגיים בעיר. החטיבה הכניעה את ההתנגדות הערבית והשתלטה על העיר. לאחר פלישת צבאות ערב הכניע כוח של החטיבה את עכו במבצע בן עמי (נקרא על שם בן עמי פחטר שהיה מפקד גדוד בחטיבת כרמלי ונפל בשיירת יחיעם). מפקד החטיבה הראשון היה משה כרמל והשני היה מרדכי מקלף, לימים הרמטכ"ל השלישי של צה"ל. עם הקמת צה"ל הפכה כרמלי לחטיבת צה"ל. לאחר הכרזת המדינה השתתפה החטיבה בפיקודם של משה כרמל ולאחר מכן בפיקודו של מרדכי מקלף, בכל קרבות חזית הצפון  ובטיהור כל אזור הגליל, במהלך מלחמת העצמאות. כמו כן נטלה חלק במבצעי יצחק, דקל, ברוש וחירם. החטיבה ספגה אבדות כבדות בניסיון שכשל לכבוש את ג'נין במבצע יצחק וגם בנפילת שיירת יחיעם. אחרי מלחמת העצמאות התארגנה החטיבה מחדש והפכה לחטיבת מילואים צפונית עם בסיס בעמקים. החטיבה תפקדה כחטמ"ר העמקים (או בשמו האחר "חטמ"ר צמח") עד לשנת 1974.

אירועים ומלחמות:

מלחמת ששת הימים- החזיקה החטיבה מוצבים בגזרת הירדן ונטלה חלק במערכה על כיבוש צפון השומרון, מוצבי הסורים בחוף המזרחי של הכנרת ודרום רמת הגולן.

מלחמת ההתשה- נטלה החטיבה חלק בהגנת עמק הירדן ועמק בית שאן.

מלחמת יום הכיפורים- נטלה החטיבה (אז חטיבה 612)  חלק בהגנת העמקים ורמת הגולן. לאחר המלחמה הופרדה החטיבה מחטמ"ר העמקים ונקראה חטיבה 165. עד מלחמת של"ג ביצעה החטיבה תעסוקה מבצעית בגזרת לבנון וצפון רמת הגולן, בסיני ובבקעת הירדן.

מלחמת שלום הגליל- תחת פיקודו של צבי פולג, נלחמה החטיבה בגזרה המערבית, בציר צור- צידון, צידון, עין אל חילווה וביירות. בתקופת מלחמת של"ג ואחריה ביצעה החטיבה תעסוקה מבצעית במרחב ביירות ועל כביש ביירות- דמשק.

מלחמת לבנון השנייה- ב – 2006 החטיבה נטלה חלק בלחימה בגזרות המרכזית והמערבית בדרום לבנון ובקרב עייתא א- שעב ( בשנת 2005 בעקבות דרישה של הלוחמים הוותיקים ומפקדי החטיבה, הוחזר לחטיבה השם ההיסטורי "חטיבה 2).

יעוד החטיבה:

להוות עוצבה מתמרנת במערך הרגלים, בעלת כוח משולב לביצוע משימה טקטית, כמרכיב העיקרי והקובע במאמץ אוגדתי או כחלק ממשימה גייסית/פיקודית נפרדת המכריעה בכל מפגש .

מבנה ארגוני

מפקדי היחידות לדורותיהם :

הסבות אמל"ח לאורך השנים:

1947- 2017- חטיבת חי"ש ע"ב נגמ"ש.

2017-2019- חטיבת נמר.

2019- חטיבת חי"ר קל ע"ג נגמ"ש מרודד.

מורשת טנ"א ביחידות

קט"אי החטיבה לדורותיהם:

סיפורים אישיים (סיפורי גבורה / מלחמות וסיפורי מורשת):

האחזקה במבצע חומת מגן (חטיבת כרמלי):

מבצע חומת מגן 29 במרץ 2002- 10 במאי 2002, היה מבצע רחב היקף של צה"ל ושירות הבטחון הכללי בשטח יהודה ושומרון, שהתרחש בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים. מטרתו העיקרית הייתה לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים, שהתעצם במסגרת האינתיפאדה השנייה.

דבריי סא"ל במיל' אלקה שלם קח"ש חטיבת כרמלי בשנים 2001-2003, הגעתי לחטיבה באוגוסט 2001, החטיבה מוקמה במחנה עמיעד, הצל"ם העיקרי בחטיבה התבסס על נגמ"ש. באפריל 2002 לאחר פיגוע במלון פארק בנתניה יצא לדרך מבצע 'חומת מגן'. כאשר רק אחד מהם לא הניע- דבר שהעיד באותה תקופה על רמת כשירות גבוהה מאוד. כל אנשי המילואים גויסו ואני הפכתי לקצינת חימוש חטיבה עם גדודים פעילים וקציני חימוש במילואים- קצינים מקצועיים, עם מוטיבציה ומוערכים מאוד בקר מפקדי הגדודים. במהלך המבצע מפקדת החטיבה ישבה בבארותיים והגדודים ישבו בקרני שומרון, צופים בחן ועוד...

שבועות  מספר של שגרה מבצעית שונה וייחודית לאנשי הקבע בחטיבה ולבטח של אנשי האחזקה בגדודים. כשהחזרנו את הציוד לחטיבה החל מבצע החזרה לכשירות. הרעיון היה להחזיר את הנגמ"שים להח"י מהר ככל האפשר. ההחזרה לכשירות החלה יחד עם מרכז הטיפולים האוגדתי בעמיעד (מת"א) בבחינה של כלל הצל"ם בכדי שאם תהא הפעלה מחודשת הכשירות תהיה מלאה. התהליך ההחזרה לכשירות השתתפו כ- 70 אנשי מילואים מה השחיזק את החיבור לימ"ח ולמוכנות המסגרות. הוחלפו מעל 10,000 חוליות זחל, שמנים ומאות שעות עבודה של בעלי מקצוע.

המופע החשוב הזה לימד אותי כקצינת חימוש מהי חשיבות כשירות האמל"ח והמקצועיות הנדרשת מאיש מילואים בגיוס בחירום. חטיבת כרמלי הינה חטיבה מפוארת והייתה לי הזכות להיות חלק ממנה בטח בתוקפה משמעותית ככזו.

מדבריו של סא"ל עדי לובלסקי במיל' (קט"א החטיבה בשנים 2003-2005), עדי מספר כי עם כניסתו לתפקיד בחטיבה, זו הייתה בשלהיי תהליך החזרת הכשירות והמוכנות לאחר מבצע 'חומת מגן' אליו יצא אמל"ח רב, המיקוד בתקופה היה לשיפור 'אווירת ההח"י' בחטיבה, העלאת כשירות משק הרכב והנשק ולסיום הערכות לביקורת כו"כ מטכ"לית שהגדירה את החטיבה בכשירות גבוהה למלחמה.

מספר כי בתחום בניין הכוח הארוע המשמעותי ביותר היה מיסוד מחלקות הטנ"א בגדס"ר (אתגר מקצועי/ פיקודי) בחיבור 3 מחלקות קטנות ביח"טיות לכדי מחלקה אחת איכותית. לצד זאת העיסוק המתמיד בקידום ופיתוח כ"א מקצועי וכשיר ומוכן לחירום.

בתקופת שירותו בחטיבה מספר עוד עדי כי החלה להתפתח שיטה של אימונים תו"כ תע"ם וזה הגביר את רוח היוזמה והיצירתיות עד כדי הקמת תשתית ויכולת לאמן את אנשי הטנ"א במקביל.

מושג 'נתאמן כפי שנלחם' החל להשתרש ביסודות וחט"פ אומן ע"פ שבצ"ק.

העיסוק באנשים מספר עדי היה תמיד בליבה, הצורך המתמיד בשמירת הקשר בין החייל במיל' לבין הימ"ח והתפקיד בחירום לצד הפיתוח והטיפול האישי בכל אדם.

רס"ן יצחק שלוש

קט"א  חטיבה   2