מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 27/07/2020

תאריך האירוע: 1978-03-16

מספר צפיות: 1528

 מתוך ספר תולדות חיל החימוש

העובדה המשמעותית ביותר, עם תחילת המבצע, היתה ש 42 - אחוזים מכלל הטנקים התקלקלו/נתקעו ב 24- השעות הראשונות של המבצע, למרות שלא היתה אש אויב ולא היה קרב הבקעה. אנטול שפיגל סיפר, כי טנקים רבים שקעו בבוץ מיד לאחר שהורדו מהמובילים,עוד בצד הישראלי של הגבול והיה צורך לחלצם, בעבודה אפורה של טרום מבצע. כשירות הציוד לא היתה טובה, כיוון שהטנקים היו לפני טיפול. ההתמודדות היתה בעיקרה עם תנועה בתנאי שטח הררי, בוצי וממוקש. גם לאחר הכניסה ללבנון התברר כי מרבית העבודה של אנשי חיל החימוש לא נבעה מפגיעות של האויב בכלים, אלא, חילוצים בשל בעיות עבירות, שגרמו גם לדחייה בקרבות. 319 יחד עם זאת יש לציין כי תוך 36 שעות הצליחו לתקן 85 אחוזים מהתקלות. קצב התיקונים היה מהיר וההגעה אל הכלי המקולקל היתה כמעט מיידית וכן גם אספקת החלפים.
יחש"ם 703 הקים מפקדה קדמית בסדנת בית הלל, שתוגברה בכוח אדם. כן הוקם ריכוז הובלה של היחש"ם במחנה צנובר להובלת חלפים ואמצעים. בעת הלחימה נעו כיתות היחש"ם לפי קריאה וכן גם בעקבות האזנה לרשתות קשר. אחד האירועים החימושיים הבולטים במבצע, שהתרחש בגזרת יחש"ם 703 בפיקוד יזרעאלי היה אירוע 'טנק הבאר'. על ציר 'אמוש' נפל טנק לתוך באר, באופן שהוא ניצב בתוך הבאר כשרק קצה קנה התותח נשאר בולט. לצורך
לאחר שהניסיונות לחלץ את הטנק מהבאר לא .D-9 חילוצו הביאו טנק חילוץ שוט ודחפור צלחו התעוררו חילוקי דעות בין הנוכחים באשר לשיטה לחילוצו. האחד הציע להביא מנוף ולהרימו, האחר הציע להוציא את הטנק עם טרקטור, לחפור בור ולהשטיח את הבאר. המנוף, מסוג 'לימה' של 'סולל בונה', שהובא על גבי מוביל טנקים, כמעט התהפך בניסיונותיו להרים את הטנק ובדרכו חזרה לישראל הוא אכן התהפך. הטרקטור הגיע על גבי מוביל אחר ובדרכו לבאר, תוך פילוס דרכו ברחובות הצרים הוא הפיל גדרות ופגע בבתים. אך גם לאחר חפירה של 48 שעות לא הצליחו לחלץ את הטנק. אז הצטרף סגן מפקד אוגדה 36 לצוות שמסביב לבאר והוא הציע להפיל את הטנק ואז למשוך אותו בכוח החוצה. יזרעאלי התנגד להצעה ובין השניים התפתח עימות חריף. בסופו של
דבר ולאחר ניסיונות חילוץ באמצעות שני טנקים לוחמים וטנק חילוץ, השכיבו את הטנק על השרשראות וחילצו אותו בסיוע הדחפור.

טנק הבאר: 

מבצע ליטאני - סיפורו של שמואל שפינר מכונאי הרכב

קיבלנו קריאת תיקון על נגמ"ש שהלכה לו חטיבת הכוח וממתין לנו בתחנת הדלק במרג' עיון.העמסנו מנוע חדש על משאית הריו מנוף 2.5 טון בנזין של המחלקה, אני ומכונאי נוסף שקיר ז"ל(נהרג בתאונת דרכים) וקדימה "הפועל" לשער פטמה ולכיוון מרג' עיון.

הגענו לנגמ"ש התקול , אימתנו את התקלה, החלפנו את מנוע הנגמ"ש והנגמ"ש תקין.

בינתיים ירד הלילה, והתחלנו לנסוע חזרה לארץ לכיוון השער.מה שלא ידעתי שלכיוון מרג' עיון יש שני כבישים אחד רגיל שנשלט מהבופור שהיה בידי הפת"ח ואחד עוקף שהבופור לא צופה עליו.כמובן שנסענו דרך הכביש העליון שמחים ומרוצים שסיימנו את המשימה. נוסעים עם אורות מלאים בשקט ובשלווה כי הרי חשבנו השטח היה בשליטת צ.ה.ל(לא הבופור).

נפתחה עלינו אש מרגמות די צפופה(מזל שמרגמה היא לא כלי מדוייק מי ידע מה) אחרי כמה שניות כשהבנתי שאנחנו המטרה,לחצתי על דוושת הגז של הריאו עד הסוף ונסעתי במהירות גבוהה ,הרמתי את הרגל מדוושת הגז רק בשער פטמה.אני לא חושב שיצרני הרכב הזה תארו לעצמם שהוא מסוגל לפתח מהירות כזו ועוד עם יחידת כוח של נגמ"ש עליו.יצאנו מזה בריאים ושלמים ברוך השם.

סדנת צנובר במבצע ליטני.

בשלבים הראשונים של המבצע הקמנו פלגה קידמית ברצועת הביטחון סמוך לכפר שרייפה. היתמקמנו בוילה נטושה ומשם הוצאינו חוליות לכלים התקועים וגררנו אלינו את מה שלא ניתן לתקן בשטח.נתנו אחזקה בתחום רכב נגמשים נשק וסיוע בחלקי חילוף לדרג א.היתה לנו עבודה רבה בתנאי לא תנאים אבל לכולם היה ברור מה נחיצות הכילים ביחידות ועשינו כמיטב יכולתנו לעשות שאות המהירות ומקצועיות כאשר רוב העבודה נעשתה בשטח ולא במחנה שהקמנו.תקופה בהחלט מאתגרת ולא קלה.

תמונות של שמואל ממבצע ליטאני - הוילה בשרייפה במבצע ליטני