[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

קהילת משרתי היחש''מ בשנים 1986-1988 בפיקודו של סא''ל יוסי משען

@alt@

מבנה ארגוני של היחש"מ

פתיח מאת אל''מ משעון יוסי

יחש"מ 703 היה פרוס על פני רמת הגולן ולאורך גבול הלבנון.

מעבר לפעילות היום יומית של תיקונים וטיפול שוטף ברכב קרבי משוריין, פעלה היחידה כגוף נייד ובנוי לתנועה מהירה והצטרפות לכוחות השדה על מנת לבצע תיקונים במקום.

מעבר לתפקידים השוטפים ולהקפצות עמדו רכבים עמוסי ציוד מוכנים לתזוזה.

סדנאות היחש"מ שמשו בית חם לחיילים מאוכלוסיות המקא"מ וכן לקליטת נערים טרום גיוס לקבוצות עבודה משולבות בלימודים. נערים אלה שנפלטו ממסגרות החינוך, שולבו במקצועות שונים כאשר המטרה העיקרית הייתה להכשירם לגיוס לצה"ל ולבצע שירות סדיר לכל דבר ועניין.

חיילים בשירות חובה, בגיבוי והדרכה של אנשי הקבע, עשו ימים כלילות בהכשרת הרק"מ והצל"מ הן ברמת הגולן והן בגזרת לבנון ע"י הוצאת חוליות לביצוע תיקונים בשטח.

בתחילת שנת 1987 הודיעו לי שנבחרתי לקבל את "פרס קפלן" מנשיא המדינה דאז – חיים הרצוג.

זו הייתה חוויה מרגשת מאוד ומעידה שניתן לבצע את המטלות היום יומיות וגם להכשיר נוער, אשר ללא מסגרת זו היה נפלט לרחוב.

יחש"מ 703 היה ונשאר כח החימוש הקדמי בגזרות גליל גולן לטיפול, אחזקה והכשרת הציוד ללחימה.

 

                                                        אל"מ   יוסי משען   

                                                       מפקד יחש"מ 703

סיפורה של קהילה

סיפורה של קהילת משרתי יחש"מ 703 בשנים 1986 עד שנת 1988. תקופה מורכבת ועמוסה בה אנשי היחש"מ נתנו אחזקה לכלים הרכב והרק"מ ברחבי הגליל ורמת הגולן. בתקופה זו אנשי היחש"מ הגיעו לבצע תיקוני דרג ב' בתוך רצועת הביטחון בלבנון תוך סיכון חייהם מדי יום.

 

 

תוכן הראיון המוצג

יוסי משען שירת כמגד ביחש"מ 703 בין השנים 1986-1988. בזמנו קראו ליחידה יחש"מ, היחש"מ היה פרוס בבירנית בצפון מערב דרך סדנא קריית שמונה, בית הילל, סדנא קלא, סדנא נפח, סדנא צנובר וסדנת אל על.

הפריסה הייתה רחבה כי למעשה הוא הקיף גם את רמת הגולן וגם את הגליל.

עיקרי הפעילויות בתקופת שירותו, הפעילות המרכזית מעבר לתוכנית העבודה הרגילה שכל סדנה צריכה לבצע, הם תחזקו את גזרת לבנון, סדנת בית הילל הפכה להיות שלוחה של היחש"מ ונתנה מענה בהיבט של רכב, וצמ"ה כאשר בתיקונים הרגילים, חוליות שלהם יצאו מאזור בית הילל לתוך לבנון, ביצעו את התיקונים ובנושאים יותר מורכבים נאלצו למשוך את הציוד לאחור לבית הילל ולבצע את התיקונים ביחש"מ. אז הפריסה הייתה משמעותית ורצינית מאוד כאשר ברמת הגולן נתנו את המענה לאוגדה 36 ברמת הגולן ובגזרת הגליל היה את אוגמ"ר 91 עם הפריסה שלו והם סיימו עם סדנא בית הילל, סדנא קריית שמונה וסדנא בירנית.יוסי בשירותו דאג שכל הכלים הצבאיים, יגיעו לידי היחידה הלוחמת, דאג שהציוד יהיה כשיר לכל נקודת זמן.

בית הספר לחניכות בסדנת צנובר- רוצה לציין לשבח את בית הספר לחניכות שהוקם בסדנת צנובר, "זה לא הייעוד של חיל החימוש, ולא של הצבא, לחנך. ישנם גורמים אזרחיים שמטפלים בכך."  וזה שבה את ליבו.הוא, ביחד עם גורמים אזרחיים וצבאיים החליטו לשדרג את בית הספר לחניכות בצנובר, לקלוט חניכים נוספים שנפלטו ממוסדות חינוך, והכניסו אותם למסגרת טרום צבאית של חניכות הקולטת חמישה ימי עבודה ויום לימודים. לחלק מהנערים לא התאימה המסגרת הצבאית והחליטו לפרוש, אבל חלק לא מבוטל של נערים הצליחו ושגשגו ואף הצליחו חלק מהתלמידים להיקלט לשירות קבע.אותם נערים עברו במחלקות הסדנה עד שהצוות ביחד עם התלמידים מצאו את המקום המתאים ביותר לכישורים של אותו הנער, תמכו בימי הלימודים על מנת לתת להם גיבוי לימודי בנוסף. התלמידים התגייסו שזה הישג בפני עצמו. סיפוק וגאווה למערכת בית הספר, לצוותים האזרחיים והצבאיים וליוסי בפרט.

יוסי שימש גם כמפקד יחש"מ 651 יחש"מ עורפי שבנוי בתכונית עבודה יותר מסיבית.

לאחר הפרישה - מעבר לכך, בפן האישי, בשנת 1992 פרש מצה"ל, ויומיים לאחר מכן החל בתפקיד של מנהל מפעל זכוכית.כיום תפקידו הינו בהתנדבות ומשמש כיו"ר מחוז צפון של פורשי צה"ל, ארגון צוות.מעיד שהצבא הינו הכנה טובה ביותר לאזרחות. "אין כמו יחידת חימוש, מה שנתתי לצבא, הצבא נתן לי.", ונתן לי את היכולות לפתוח את הדלת לסקטור האזרחי.היום, לאחר מעל כ-30 שנים, מעיד על קשר הדוק ביחד עם חבריו מהיחש"מ בקבוצת "וואטסאפ". אנשים מגיעים אליו לקבלת סיוע בתחומים כאלו ואחרים, מעלים זיכרונות.

הנושא המבצעי - בתקופתו, הנושא המבצעי החשוב ביותר היה תחזוק הכוחות בלבנון, טנקים, נגמ"שים וכו''.הפעילות הזו של היחש"מ באותה התקופה, הייתה האלמנט המבצעי החשוב ביותר וזה מה שנתן לחיילים את ההרגשה שהם מסייעים לכוחות בלבנון, נתן להם מוטיבציה.

ראיון נוסף עם אל"מ יוסי משען

יוסי גדל בקריות. את השכלתו הראשונית רכש בבית הספר המקצועי בסמ''ת בחיפה שם למד במגמת מכונות וסיים כהנדסאי מכונות בשנת 1967.לאור הרקע המקצועי שלו מהאזרחות התגייס לחיל החימוש בנובמבר 1967 לקורס מכונאי שוט בנזין, לאחר תקופת שירות קצרה כמכונאי בגדוד 53 יצא לקורס קציני חימוש אותו סיים בסוף שנת 1969.תפקיד ראשון קיבל יוסי בסדנה הקדמית של יחש''ם 651 בקונטרה, אחריו ביצע סגירת מעגל קטנה בשעה שעבר לתפקיד ממח''ג בגדוד 53 של השריון. עם סיום התפקיד הוא נקרא אל מפקד היחש''ם [אשר היה באותם הזמנים בבת-גלים בחיפה] והאחרון הציע לו תפקיד חדש ביחש''ם – ק' תכנון עבודות. בתפקידו החדש היה אמון יוסי על  בניית תוכניות עבודה, פיקוח עליהן ותחילת העמדת מדדים לסדנאות היחש''ם. בשנת 1972 הוקם בצה''ל אגד גישור וצליחה שמטרתו לאגד שלושה גדודים שתפקידם להקים גשרים לטובת צליחה של תעלת סואץ. חיל החימוש מקים סדנה למתן מענה בדרג ב' לאגד הצליחה ויוסי נקרא לעמוד בראשה. בתקופה זו של טרום מלחמת יום הכיפורים עוסקים יוסי ואנשיו בגיבוש תורת אחזקה לאגד הצליחה תוך כדי אימונים ותרגילים רבים.

סדנת ''אגד גישור וצליחה''

מלחמת יום הכיפורים תופסת את סדנת אגד גישור וצליחה במקום מושבם בקישון, כשבוע מתחילת המלחמה מקבל האגד משימה להקים את מערך הצליחה בתעלת סואץ. יוסי ואנשיו מלווים את האגד לחזית ותחת אש מסייעים בהקמת הגשרים על תעלת סואץ – גשר הדוברות גשר הגלילים וגשר תמסחים.

גשר הגלילים

יוסי מתאר את התחושה האמביוולנטית באותם ימים: מחד – קושי רב בהקמת הגשרים, עבודה מסביב לשעון תחת אש בלתי פוסקת, שכם אל שכם עם הכוחות הלוחמים, תוך דרישה ליכולת אלתור גבוהה בכל הקשור למתן מענה אחזקתי לאמל''ח חדש יחסית שלא היה בליבת העשייה של חיל החימוש. ומאידך – התרוממות רוח באשר לאפשרות שהמערכה עוברת ממגננה למתקפה ושלו ולאנשיו יש חלק משמעותי בכך.בסיום המלחמה נשאר יוסי לעוד מספר תפקידים בפיקוד הדרום ביניהם ק' רכב של הפיקוד, קח''ש חטיבת מילואים 265 [חטיבת טנקי טירן שלל] וקח''ש חטיבה 14 הסדירה שקלטה באותם ימים טנקי מג''ח חדשים. יוסי מספר על תקופה זו:'' היתה זו תקופה מאתגרת ביותר, בפרק זמן קצר הבאתי את ניסיוני המקצועי כהנדסאי מכונות ליידי ביטוי בכך שנדרשתי בכל פעם מחדש לתת מענה אחזקתי לסוגי טנק שונים. לצד האתגר הגדול בפיקוד על מערך האחזקה בחטיבה הסדירה רווית האימונים, אני חושב שזה היה אחד התפקידים המאתגרים והמשמעותיים שעברתי''.בשנת 1979 מבקש יוסי לחזור לתפקידים בפיקוד הצפון ומתמנה כמפקד סדנת קישון ולאחר מכן סגן מפקד יחש''ם 651  - בשלב זה כבר במקומו החדש בצומת גולני.

בתחילת שנת 1982 מתמנה יוסי לסגן מחש''פ צפון ומקבל את דרגת הסא''ל. מלחמת ''שלום הגליל'' מזמנת לו ולמערך האחזקה בפיקוד הצפון אתגרים נוספים. תקופת לחימה ארוכה עם סד''כ גדול מעבר לקווי האויב מחייבת תפיסת אחזקה חדשה. מערך האחזקה בפיקוד הצפון מחליט להקים שני יחש''מים קדמיים אשר נפרסו בתוך לבנון, אחד בגזרה המערבית והשני בגזרה המזרחית. היחש''מים הוקמו על בסיס ארבעה גש''חים ופלק''דים עצמאיים במילואים של האוגדות אשר לחמו בתאי שטח אלו בצירוף גרעין של פיקוד סדיר מהיחש''ם העורפי 651. יוסי טוען היום בדיעבד ששינוי תפיסת האחזקה בזמן אמת אפשר את הרציפות האחזקתית אשר נדרשה באותם ימים לאור המציאות בה היה שרוי צה''ל. יחש''ם 651 המשיך בעבודתו השוטפת בביצוע שגרת אחזקה, מתן מענה לתקלות מורכבות מאוד ושמש כעורף ליחש''מים בלבנון. היחש''מים הקדמיים נתנו מענה אחזקתי מהיר זמין ואיכותי לכוחות הלוחמים בשטח הלחימה. יוסי מגדיר: ''ריכוז כוחות האחזקה יחד כערך מוסף, השלם גדול מסך כל חלקיו – יותר אחזקה בפחות כח אדם''.

בסיום המלחמה יוצא יוסי לפו''ם ארוך ובמקביל מסיים תאר ראשון באוניברסיטת תל-אביב. עם סיומו באפריל 1986 מקבל את הפיקוד על היחש''ם הקידמי 703 בצנובר. ליחש''ם הקדמי באותם ימים מספר סדנאות שהיו פרוסות בכל רמה''ג וקרית שמונה. יוסי מתאר את היחודייות של יחש''ם זה: לצד ביצוע תוכנית עבודה סדורה לאמל''ח השונה נדרש גם לתת מענה כאן ועכשיו לכל היחידות שהתאמנו ברמה''ג ושמרו על גבולה הצפוני של מדינת ישראל.

יוסי מזהה את הצורך לסייע לנוער אשר נושר ממסגרות חינוכיות קונבנציונאליות [מה שכונה אז ''נערי רפול''] ומקים ביחש''ם בית ספר מקצועי לנערים אלו. נוער מכל הסביבה מתחיל להגיע לביצת הספר כדי לרכוש מקצוע. הנערים והנערות לומדים יום בשבוע ובשאר ימי השבוע עובדים בסדנאות השונות של היחש''מ. ''לצד האתגר בהתאמת המקצוע הרלוונטי לכל נערה ונער הייתה בי תחושת גאווה גדולה מאוד לראות אותם מתגייסים לצה''ל [דבר שלא היה מובן מאליו לאוכלוסייה זו] וחלקם אף הוחתם לשרות קבע'' נזכר יוסי בערגה. על יוזמה זו וההצלחה שלה זוכה יוסי בפרס ''קפלן'' היוקרתי אשר מוענק לו על ידי נשיא המדינה – חיים הרצוג.

קבלת פרס קפלן ע''י נשיא המדינה

עם סיום תפקידו ביחש''ם 703 נבחר מבין רבים לצאת לקורס קציני חימוש מתקדם בארה''ב. יוסי עובר עם כל משפחתו לתקופה של כשבעה חודשים לארה''ב. יוסי מתאר את ההתפעלות של הצבא האמריקאי באותם הימים מיכולותיו של צה''ל. הוא מדגיש את ההערצה שלהם לכושר האלתור בדגש על הנעשה ביום הכיפורים בשעה שצה''ל הצליח לתקן מספר רב שלטנקים על ידי הוצאת מכללים שונים מטנק אחד [קניבליזציה]. יוסי מעביר במהלך הקורס הרצאה בנושא ומדגיש בה את חיל החימוש הישראלי ''כמכפיל כח'' ביכולת התיקון והאלתור שלו בשדה הקרב. יוסי מסיים את קורס הבין-לאומי הזה כחניך מצטיין ושב לארץ בשנת 1989 לסגור מעגל ולפקד על יחש''ם 651.


הענקת דרגת אל''מ ע''י הרמטכ''ל

יוסי משלים את הסמכתו לתואר שני באוניברסיטת חיפה וב 31.3.1989 מקבל יוסי דרגת אל''ם ומתמנה כמפקד יחש''ם 651 במחנה שמשון.יוסי מתאר את היחש''ם באותם הימים כ''מפעל'' לכל דבר ועניין אך עם היתרונות הבולטים של הצבא. לצד העמידה הנדרשת בתוכנית העבודה, מדדים להצלחה בכל נושא, בקרה על תקציב וכו', יש ביחש''ם את היכולת להשפיע על חיילים, לרתום אותם לפעילויות ולהשפיע בצורה מהותית על כשירות הפיקוד. יצירת האווירה המשפחתית של חיל החימוש בתוך היחש''מ היא עיקר ההבדל בינו לבין כל מפעל יצרני אחר.לאחר שלוש שנים ולבטים קשים מחליט יוסי להשתחרר מהצבא בשנת 1992. הוא מקבל את הניהול על מפעל ''פיניציה'' ומתחיל את דרכו בחיים האזרחים.יוסי מציין כי השירות כולו היה מאוד מספק. הוא מאמין שהכלים אותם קיבל בתפקידים השונים בהם שירת הם אלו שעיצבו אותו ונתנו לו את קפיצת המדרגה והיכולת להשתלב בצורה מוצלחת מאוד בשוק האזרחי. בתפקידיו בחיל החימוש למד תכנון, ארגון, משמעת וסדר לצד יכולת אלתור כשצריך וראייה ''מחוץ למסגרת'' אשר שילובם הוא המפתח להצלחה.

את תפיסתו לתרומת חיל החימוש לביטחון מדינת ישראל מתאר יוסי בצורה מאוד ציורית: ''צהל פועל כמנגנון משומן של גלגלי שינים כמו בשעון, תפקידו של חיל החימוש לוודא את הסנכרון והשימון של כל גלגלי השיניים הללו. כמו שלא ניתן להוציא שן אחת מתוך המנגנון כך לא ניתן לנתק את חיל החימוש מצה''ל ולצפות שהוא יעבוד כמו שצריך''.

טקס החלפת מפקדים ביחש''מ 651

מטה היחש"מ

  • סמג"ד - יהודה זיידה
  • ק. אחסנה - מורגנשטיין
  • ק. מוסכי חוץ - יורם
  • ק. שלישות - נאיף, שהוחלף במיכל מובחר
  • ק. הפעלה - אמיר גל
  • ק. אחסנה - גבי בן דוד
  • מפקד המשל"ט - שני

מראיין רס"ב יניב סבירסקי מגדוד 'גליל גולן'

נופלי היחש"מ בשנים אלו

חיפוש מידע

כניסת חברים

חברים online