דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

סיפור שירותו של תא"ל במיל' מיכאל דיין

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 22/11/2016

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 4959


''בכירים מספרים'' בחיל החימוש  - סא''ל גינתי אורי מראיין את תא''ל במילואים מיכאל דיין שהיה קצין חימוש ראשי  ופרש מצה''ל בשנת 1998.

פתיחה

פרויקט ''בכירי החיל מספרים'' מביא את סיפורו של חיל החימוש במרוצות השנים דרך עיניהם של מפקדי החיל לדורותיהם. סיפור זה שזור עם התפתחותו של החיל דרך האתגרים המבצעיים הייחודים בהם עסקו מפקדי החיל וביניהם תא''ל מיכאל דיין.

רקע כללי

תא''ל מיכאל דיין נולד ברומניה ב – 3 באוגוסט 1949. בשנת 1961 עלה עם משפחתו ארצה לעיר אשקלון. בנעוריו למד בתיכון הריאלי בעיר מגוריו. בשנת 1967 התקבל למסלול העתודה האקדמאית ובשנים 1967-1971 למד לימודי תואר ראשון בהנדסת מכונות בטכניון בחיפה. מיכאל סיים את לימודיו בהצטיינות.

שירותו הצבאי החל בשנת 1971  כקצין מהנדס בחיל החימוש.

בשנת 1978 נשלח מטעם הצבא ללימודי תואר שני בארצות הברית לאחר המלצות  שקיבל ממפקד המש''א דאז בנצי בן בסט. מיכאל סיים בארה''ב תואר שני בהנדסת מערכות באוניברסיטת UCLA בהצטיינות. מיכאל בעל תואר שני נוסף במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה.בתפקידו האחרון 1995-1998 מונה לקצין חימוש ראשי ולאחר תפקיד זה פרש מצה''ל. לאחר פרישתו כיהן בתפקידים בכירים בחברות שונות, כגון טמבור, סולתם, נור מקרופרינטרס, התכוף ועוד. בינואר 2008 התמנה לתפקיד מנכ''ל חברת טמבור ובנוסף בשנת 2012 נבחר כיו''ר התאחדות התעשיינים בצפון. בשנת 2016 סיים את תפקידו כמנכ''ל חברת ארגז העוסקת בהרכבת אוטובוסים. מיכאל נשוי ואב לשתי בנות.

מסלול צבאי

מיכאל התגייס בשנת 1967 ולאחר סיום הטירונות יצא ללימודי הנדסה בטכניון במשך 4 שנים .בשנת 1971 חזר לשירותו הצבאי כממ''ק והוצב בענף צי''ח במדור צב''מ. לאחר מכן יצא להשלמה חילית.  את השרות לפני קורס הקצינים במקחש''ר זוכר כתקופה מאכזבת בה נדרש לכתוב מפרטים למוצרי מדף (דבר שביטל מאוחר יותר כקחש''ר) בניגוד לצפייה למימוש יכולתו האקדמית עמה סיים את הטכניון.

בינואר 1972, בתום קורס הקצינים, בקש להתייצב במש''א, קרוב לעשייה המקצועית ואף איים שאחרת יוותר על חתימתו לשרות קבע. מיכאל, אז סג''ם צעיר, המתין במשרדו של סגן מפקד המש''א, סא''ל טל כאשר לראיון התייצב מפקד בית מלאכה (ב''מ) 4, רס''ן בירו, כדי לראיין את הקצין הצעיר. בירו שאל את מיכאל מה הוא רוצה לעשות, והוא השיב בפשטות: ''אני רוצה לעבוד''. תשובתו מצאה חן בעיני רס''ן בירו והוא החליט לקבלו כקצין טכני של ב''מ 4.בתפקידו כקצין טכני של ב''מ 4 היה דיין אחראי להפוך את התכנון הנדסי של חלקים שונים לתכנון ביצועי. הוטל עליו לפתור בעיות טכניות בין המתכנן למבצע, ולתכנן מתקני עזר לסיוע בתהליך הייצור. למרות גילו הצעיר, התקבל דיין בחמימות על-ידי העובדים הוותיקים. הוא סבר, שהאזרחים עובדי צה''ל מבינים כי הקצינים בעלי ההכשרה ההנדסית, התורמים לקידום בתי המלאכה תורמים בעצם גם לקידום העובדים עצמם.

לאחר הצלחתו בתפקידו הנוכחי הוחלט כי יקודם למפקד ב''מ למסגרות - ב''מ 47 בדרגת סגן.

כאות הערכה על פעילותו במהלך ולאחר מלחמת יום הכיפורים (הרכבת כנות נשק לטנקים, טיפול ביצול של גשר הגלילים, מתקון טילי תאו על ג'יפים ועוד), הוענקה לו לאחר המלחמה דרגת סרן בקיצור של שנתיים כחריג יחסית למקביליו. באוגוסט 1975 מונה למפקד ב''מ אחזקה של מש''א. בתקופה זו נזכר מיכאל כי פעל רבות להקמת מפעל המרכבה, כולל רכש מכונות והשלמת המבנה התעשייתי כאשר אחת הסוגיות הייתה רכש מכונות עם בקרת CNC חדישה או בקרה קיימת NC. למרות התנגדויות של מפעל המרכבה, קבע מפקד המש''א (אל''ם בנצי בן בסט) כי מיכאל צודק והוזמנו מכונות CNC. בקיץ 1978 סיים את תפקידו ונשלח על-ידי צה''ל ללימודי תואר שני בהנדסת מערכות באוניברסיטת UCLA שבארצות-הברית. ב 1980 סיים את לימודיו בהצטיינות יתרה ושב ארצה. מונה לראש מדור ניסויי רק''ם ביחידת הניסויים של מקחש''ר בדרגת רס''ן.

בשלהי 1982 מונה לתפקיד מפקד מפעל הייצור במש''א, והועלה לדרגת סא''ל. לטענת מיכאל, האתגר המרכזי כמפקד המפעל היה להפכו ממפעל ישן למפעל ייצור מודרני  כולל הצטיידות מאסיבית של מכונות מודרניות שאפשרו חסכון בכ''א. בתקופה זו מפקד המש''א היה אל''ם טוביה מרגלית. בהמשך דרכו, בשנת 1985, מונה לראש ענף מערכות כלליות וציוד ייעודי במפקדת קצין חימוש הראשי.

בשנת 1988, קודם לדרגת אל''ם ומונה למפקד יחידת הניסויים של צה''ל שהייתה אמונה על ניסויים של מערכות חדישות לצבא היבשה כגון טנק המרכבה,  מערכות בק''ש חדשות, מערכות נשק ותחמושת ומיגון הכלים.

בספטמבר 1990 מונה למפקד מש''א 7100 ובשנת 1993 סיים את תפקידו לאחר שהשלמים ניפוק טנקי מרכבה חדישים, השבחה של טנקי שוט ומג''ח, קלט את הפרא והחפיז למש''א למרות חוסר התמיכה של התעשייה ויצא ללמודים במכללה לביטחון לאומי. מיכאל נזכר שאחת מעבודות הגמר במכללה במהלך הלימודים הייתה פיתוח מודל ומדד כמותי על מנת לבחור גוף מצטיין מבין גופים שונים. מודל זה שימש מאוחר יותר גוף שהוקם ע''י משרד ר' הממשלה דאז יצחק רבין.

בשנת 1995 קודם לדרגת תא''ל ומונה לתפקיד קצין החימוש הראשי עד לשנת 1998 .

בתקופת כהונתו כקחש''ר מוחשבו תהליכי האחזקה במערך הנפרש והוסמכו יחידות בדרגי האחזקה השונים לתקן איכות (ISO) . כמו כן, הוגדרה והוטמעה תורה חימושית לנושא אמינות ואחזקתיות, בוצעו חקרי אמינות ושופרו אמינותם של אמצעי לחימה רבים ובוצעה אופטימיזציה במגוון ובכמות החלפים לחרום. בוצע רה- ארגון במערך ההכשרות ואוחדו מקצועות והחל עידוד קצינים היוצאים ללימודים אקדמאים ללמוד מקצועות הנדסיים – בשנת 95 יצאו ללימודי הנדסה כ 20% ובשנת 98 כ 75%. פותחה מערכת מדדים לכשירות, עודכנה תורת האחזקה ושונו שגרות אחזקה יזומה תוך חיסכון בכסף ובמשאבים.בתקופתו נמשך תהליך פיתוחן וקליטתן של מערכות נשק חדשות ושיפורן של מערכות נשק קיימות ביניהן שיפור מערך טילי הנ''ט והחימוש המונחה המדויק, חידוש משקי רכב ושיפורים ברכב הקרבי המשוריין, פיתוח מערכות ראיית לילה ונווט ופיתוח מואץ של אמצעים מיוחדים כמענה לצרכי הביטחון השוטף בלבנון. לאחר תפקיד זה פרש מצה''ל.

אתגרים מרכזיים בתקופת השירות

מיכאל הציב לעצמו את הטיפול באנשי החימוש בשטח כאתגר בתפקידו כקחש''ר. הגורם המרכזי להצבת האתגר נבע מטענה של רא''ל דאז, אמנון ליפקין שחק, שאינו מבין איך מיכאל יכול לכהן בתפקיד קחש''ר מבלי שביצע תפקיד שטח. לאור אמירותו של הרמטכ''ל לקח מיכאל את האתגר הגדול של טיפול במסגרות השדה ושם אותו בראש מעייניו וגם הגדיר שכל קצין כולל מהנדסים חייבים לבצע תפקידים במערך השדה ולא רק במפקדה.בעת מילוי תפקיד זה כתב מחדש את ''התורה '' –איך להיערך למלחמה והציב מדדים כמותיים למוכנות למלחמה לדרגים השונים.

 

תרומת חיל החימוש לביטחון מדינת ישראל בתקופת כהונתו של התא''ל

מלחמת יום כיפור

בין המשלוחים הראשונים הגיעו לנמל התעופה בלוד משגרים וטילים נ''ט מדגם טאו, ששם הקוד שלהם בצה''ל היה 'עורב'. במטכ''ל הוחלט להרכיב את המשגרים על ג'יפי סיור מתוצרת ישראל, ולשגרם לחזית הירדנית כדי לאפשר העברת טנקים לחזית הדרום. משימת דיגום משגר ה'עורב' והרכבתו על ג'יפ סיור הוטלה על מפעל 4, על-פי הנחיות מתכננים ממקחש''ר ואנשי ב''מ 5 שנערכו זה מכבר לאחזקת מערכות התצפית והכינון של המשגרים, והכינו שרטוטים טכניים מתאימים. את עבודת הדיגום הטיל כהנוביץ' על ב''מ 46, בשל העומס הרב שהיה מוטל על שאר בתי המלאכה. לאחר כמה שעות התברר לכהנוביץ, שהעבודה לא מתקדמת והוא הזעיק אליו את סגן מיכאל דיין, מפקד ב''מ 47 למסגרות והטיל עליו את המשימה. תוך 24 שעות, מרגע הגעת הג'יפים ומערכות הטילים למפעל, הושלמה בניית הדגם הראשון על ג'יפ סיור.קצינים ומש''קים סדירים מיחידות חי''ר, אשר שבו מארצות-הברית, שבה השתלמו בהפעלת הטילים, יצאו עם אנשי מקחש''ר ומפעל 4 למטווח של יחידת הניסויים בחולות ראשון-לציון ושיגרו טיל אחד לניסיון. במקום הופקו לקחים, ובמפעל החלו לייצר את עשרות פריטי הציוד שנדרשו למשימת הדיגום. עשרות מערכות שיגור ארוזות בארגזים הגיעו לחצר המפעל ישירות מנמל התעופה, והעובדים נרתמו במרץ רב לעבודות הדיגום וההרכבה על עשרות ג'יפי סיור, שהגיעו ממפעל הרכב בנצרת. דיין לקח ממחלקתו בעלי מקצועות שונים – מסגרים, רתכים ומבלטנים – והפך אותם למכונאים, שעסקו בפירוק ג'יפים ובהרכבת מערכות ה'עורב'. בתוך כמה ימים הושלמה המשימה

 

אירוע מכונן במהלך השירות

יחידת ניסויים –נס''א ( 1987): יצירתיות מול ההתקוממות

בתקופת האינתיפאדה נרתמה יחידת הניסויים גם היא במלוא המרץ והעוצמה לפיתוח מיגון הולם לכוח הלוחם. בשילוב מאמץ של תחום המיגון והתחום האוטומטיבי נוצרו על ידי אנשי יחידת הניסויים פלטפורמות מופלאות שהצילו חיילים רבים בשדה הקרב ובלחימה היום יומית השוחקת והשוטפת. ''באינתיפאדה הראשונה'' נזכר אלון גל ''התחלנו לפתח מיגון נגד איום חדש, לכאורה, שהוא קטן הרבה יותר: אבנים''. ''בעקבות האיום הזה'' ממשיך אלון לספר ''פיתחנו את המיגון שהפך עם השנים למיגון הנפוץ ביותר בעולם כנגד איום מסוג זה''. תת אלוף מיכאל דיין ששימש כמפקד יחידת ניסויים בתקופה זו מספר: ''יחידת ניסויים היא המקום שבו פיתח צה''ל את כל אמצעי הלחימה לאינתיפאדה, ניסינו יום – יום אמצעי לחימה מגוונים ושונים... זה נשמע ביזארי עד כמה צה''ל משקיע כיום והשקיע בעבר באמצעי לחימה שלא יהיו הרסניים וקטלניים וזאת מתוך כוונה ברורה שלא לפגוע באזרחים, ובאוכלוסייה אזרחית חפה מפשע''

 

מאפיינים ייחודים של חיל החימוש בעיני מיכאל דיין

החיל מתבטא ברב גוניות מכמה בחינות, האחד אמצעים שבשימוש צבא היבשה והטכנולוגית ההולכות ומתקדמות עם השנים. החיל הנו טכנולוגי ואחזקתי ואמון  על מענה לכלל היחידות למגוון האמצעים שבאחריותנו. והשני, רב גוניות מבחינת פעילות: מחקר ופיתוח, רכש, ייצור השבחות ואחזקות בכל הדרגים. הקשר ההדוק והשוטף עם הכוחות בשטח בדרגים השונים יוצר שיתוף פעולה פורה עם התעשייה על כל גווניה.

סיכום

נפלה בחלקי זכות גדולה לקחת חלק בפרויקט 'בכירים מספרים' ולתעד את סיפור חייו של תא''ל מיכאל דיין שכיהן בתפקידים בכירים בעלי השפעה רבה. זכיתי להכיר אדם רב פעלים שתרם רבות למערכת הביטחון ולמדינת ישראל.

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים