[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

תולדות יחידת חימוש מרחבית - שמשון

@alt@

עם סיומה של מלחמת "הקוממיות", הוקמה בבת גלים סדנה על בסיס סדנת תחבורה, שעיסוקה העיקרי יהיה טיפול ברכבים מגויסים ובנשק קל. בהמשך, נוספו סדנאות נוספות למפקדה בבת גלים - סדנת הטנקים בכורדאני, סדנת פילון וכפר הילדים. בשנת 1956 - מבצע "קדש" - יחש"ם הצפון, לוקח חלק בניצחון המלחמה בזכות הגש"ח (גדוד שירותי החימוש נייד), שנתן סיוע בסיני. המפקדה ושתי פלוגות נוספות נמצאות במרחב סיני ועוסקות בעיקר באיסוף שלל ופלוגה נוספת נמצאת באל עריש. במלחמת "ששת הימים", מסייעת היחש"ם בתיקון ובאחזקת אמצעי הלחימה הרבים שהשתתפו בלחימה. לאחר המלחמה, גדל מרחב השליטה ובמקביל גדלה פריסת הסדנאות.

בשנים אלו מתאפיינת הפעילות ביחש"ם בהחזרה לכשירות ובמיסוד הסדנאות ברמת-הגולן: בית הלל, נפח, אל-על, קלע, קוניטרה, בירנית וגדעון. בהמשך סובלת סדנת קוניטרה מהפגזות קשות ועוברת לצנובר.
סמוך לתקופה זו לוקחים חיילי היחש"ם חלק במבצע שמטרתו הייתה, פשיטה משוריינת לאיזור ה"פתח-לנד". שנת 1971 מתאפיינת בחידוש שיטות העבודה והרחבת הסדנאות ולכן, הוחלט כי אזור צומת גולני הוא מקום עדיף להעברת הסדנה. בשנת 1973 - עם פרוץ מלחמת "יום הכיפורים", יוצא גש"ח (גדוד שירותי החימוש הנייד) קידמי המורכב מחיילי היחש"ם, לתת מענה חימושי בצפון. מפקדת היחש"ם שישבה בבת גלים, הייתה מרוחקת מהחזית ולכן הועברה לצנובר (רק לזמן המלחמה) .
אווירת המלחמה חדרה בחיילי היחש"ם, ולא אחת נדרשו לבצע משימות נועזות ולא שגרתיות כגון: איתור טנקים פגועים, תיקון מיידי בשטח והעברתם לעורף.
בתום המלחמה נפרד היחש"ם מן הסדנאות הקדמיות: אל-על, נפח וצנובר, המועברים לפיקוד יחש"ם "הגליל והגולן".
 
בשנת  1974, מייד עם תום המלחמה, עובר היחש"ם שני שינויים משמעותיים:
החזרת יחידות פיקוד הצפון לכשירות (בעזרת סדנאות מתנדבים מקיבוצים) וביצוע המעבר למקום החדש - צומת גולני.
סדנת הטנקים עוברת כחלוץ לפני המחנה לבסיס החדש ועובדת בתנאים קשים של מחנה חדש בהתהוות.
בשנת 1976 ליחש"ם נוספת סדנת הקישון.
בשנת 1978 - "מבצע ליטאני" - על היחש"ם מוטלת משימת אחזקת הגזרה המערבית, מקו בירנית ועד הים, כאשר חלק מהחיילים משרתים בתוך לבנון וחלקם בעורף.
בשנה זו מועתקת מפקדת היחש"ם מבת גלים לצומת גולני ומתחיל תהליך ייצוב היחש"ם על ידי שינויים במבני הסדנאות ובניית חדשות, כמו המנועייה והייעודית.
גולת הכותרת שאפיינה תקופה זו היא הקמת בית הספר "עמל שמשון", אשר שם לו למטרה להקנות מקצוע ולטפח נערים מחתך חברתי-כלכלי נמוך באמצעות שילוב של לימודים תוך כדי עבודה בסדנאות.
ערב פרוץ מלחמת "שלום הגליל" מתמקם היחש"ם בגזרה הצפונית - בירנית, וממנה ניתנים שירותי אחזקה, לכל הגזרה המערבית בלבנון ומחוצה לה.
1984 - היחש"ם סופגת את תוצאות המלחמה וכשלב ראשון יש צורך בשיקום היחידה והחזרת הכלים לתקינותם. מטלה נוספת לאחר המלחמה היא השתתפות בפינוי מלבנון, מה שמוביל לפרידת היחש"ם מסדנת בירנית.
בשנת 1995 - היחש"ם בתנופת פיתוח ועשייה. לאור השינויים הארגוניים והלוגיסטיים, מה שחייב היערכות בשיטות הניהול ובטיפול בפרט. בתקופה זו זוכה היחש"ם בפרס הרמטכ"ל וביחידה מצטיינת פיקודית. 
בשנת 1999 - היחש"ם מקבלת תנופת פיתוח מחודשת ומוקמת סדנת האופטרוניקה, הנותנת מענה לכל הציוד האלקטרו-אופטי והאלקטרוני באיזור הצפון.
נבנות מחלקות חדשות לאחזקת ציוד הרמה, מחלקת המדידים ומחלקת האחזקה ל"אכזרית". כיום היחש"ם נותנת מענה אחזקתי ליחידות רבות המשתתפות בלחימה המתמשכת בפלסטינים בכל אזורי הלחימה. 
היחש"ם, מממשת את חזונו כיחידה חזקה בעלת משאבים ואמצעים רבים, אשר שמה בראש מעייניה, את היותה בית חם ודלת פתוחה לכל נושא סמל חימוש, תוך קיום קשר ישיר עם היחידות בכל הרמות ובשאיפה לסייע, ככל שניתן, לתמיכה איכותית בקשת רחבה של תחומי עשייה. כל זאת נעשה בזכות ערכים של שמירת כבוד האדם, מוסר גבוה, גיבוש ורעות, מקצועיות וחתירה למצוינות.

מתוך עיתון היחש"מ

הסיפור מתחיל עם סיומה של מלחמת השחרור …

היחשם התחיל את דרכו כסדנה קטנה בבת גלים, עיסוקה העיקרי היה טיפול ברכבים ובנקש קל. שנה לאחר מכן הוכמה סדנת רק"ם בכורדני. אט אט התרחבה פריסת , היחש"ם וב-1954 כבר היו מספר סדנאות: בת גלים, כפר הילדים, פילון וכורדני.

בתחילת שנות ה-70 התאפיינה הפעילות ביחש"ם בהחזרה לכשירות ובמיסוד הסדנאות . ברמת הגולן: בית הלל, נפח, אל-על, קונטרה, בירנית וגדעון.

בעקבות המשך ירי הפגזות קשות על סדנה קונטרה הוחלט להעבירה לצנובר.

בתום מלחמת יום הכיפורים נפרד היחש"ם מן הסדנאות הקדמיות: אל-על, נפח וצנובר שהיוו אבן היסוד להקמת יחש"ם 703.

ב-1974 בוצע המעבר מבת גלים למיקום החדש בצומת גולני.

סדנת הטנקים 704 עוברת כחלוץ לפני המחנה לבסיס החדש ועובדת בתנאים קשים של מחנה חדש בהתהוות.

ב-1976 נוספת ליחשם סדנת קישון.

לאחר סיום מבצע ליטאני מתקבלת החלטה להעביר את יתר הסדנאות לצומת גולני ונעשים שינויים ארגונים כגון: הפרדת סדנת הנגמ"ש מהטנקים וסיפוח הנשקייה לנגמשים. במקביל החלה בניית הסדנה הייעודית והמנועיה.

כמו כן הוקם בית הספר "עמל שמשון", אשר שם לו למטרה לטפח נערים בעלי רמה נמוכה באמצעות שילוב של לימודים תוך עבודה בסדנאות.

בשנת- 1980 מצטיין היחש"ם בתיקוני טנקים ועומד בתוכנית בצורה יוצאת מן הכלל.

בשנת- 1981 החלה הקמת הסדנה הייעודית.

לאחר מלחמת של"ג, בפינוי מלבנון היחש"ם נפרד מסדנת בירנית והעבירה ליחש"ם 703.

בשנת 1987 נוצרה פריצת דרך ביחש"ם בתחום המחשב והתשתיות ועליהן הוקמו מערכות מידע רבות.

בשנת- 1999 הייתה תקופה בה היחש"ם קיבל תנופת פיתוח מחודשת, היחש"ם נצבע בצבעים אחידים, התקיים מבצע רה-ארגון גדול ומכיף שבמסגרתו "נולדת" סדנת האופטרוניקה וסדנת המנועיה שמכופפת כמחלקה לסדנת הטנקים.

בשנת- 2003 נעשה איחוד יחש"ם 651- שמשון עם יחש"ם 703 המכונה היחש"ם הקידמי, במסגרת איחוד זה מוזגו סדנאות היחש"ם: סדנת קריית שמונה עברה לסדנת בית-הלל וסדנת נפח נסגרה.

בשנת- 2005 הוסבו סדנאות גורן ובית-הלל למטא"מים שיחודם הינו מענה אחזקתי, אחוד דרג א ו-ב.

בשנת- 2006 נסגרה סדנת קישון ושטחה נמסר לרשות הנמלים.

בשנת- 2007 הוקם מטא"ם צומת גולני הנותן מענה אחזקתי במרחב העורפי, בדגש על אוגדות המילואים.

כל הפעילות הענפה של היחשם נעשתה תוך כדי תמיכה ולחימה במלחמות ובמבצעים הרבים שהיו בין השנים 1950-2007 ובזכות הערכים שהובילו המפקדים: שמירת כבוד האדם, מוסר גבוה, גיבוש ורעות, מקצועיות וחתירה למצוינות.

 
ההיסטוריה: מחדר המורשת ביחש"מ
 
הסיפור מתחיל עם סיומה של מלחמת השחרור. (הסיפור בעיני המפקדים)
סרן יוסף גרף מקים את הסדנא המרחבית של פיקוד הצפון. המקום- בת גלים, הרציונל- הקמת סדנא על בסיס סדנת תחבורה שעיסוקה העיקרי יהיה טיפול ברכבים מגויסים ובנשק קל.
לאחר כשנה מסתיימת תקופת תפקידו של יוסף וב195 מקבל את הפיקוד רס"ן דוד שכנר. מול דוד עומדת משימה לא פשוטה- ביסוס הסדנא בראשית דרכה. כחלק מההתהוות, נוספת למפקדה בבת גלים סדנת טנקים בכורדאני.
שנת 1951 מביאה עמה מפקד חדש ליחידה- רס"ן בנימין פייר. בנימין חורט על דגלו את חינוך החיילים, העשרת עולמם וגיבושם. בשנים אלו מתרחבת פריסת היחש"ם ובשנת 1954 מתמנה למפקד היחידה רס"ן אשר ברקר שתחת פיקודו כבר נמצאות מספר סדנאות: בת גלים, כפר הילדים, פילון וכורדאני.
השנה: 1956- מבצע קדש- ברקר יורד עם חיילי היחש"ם לגש"ח (גדוד שירות חימוש נייד) בסיני. המפקדה ושתי פלוגות נוספות נמצאות במרחב סיני ועוסקות בעיקר באיסוף שלל. פלוגה נוספת נמצאת באל עריש.
בשנת 1957 חוזר לפקד על היחש"ם דוד שכנר. אילו שנות רגיעה יחסית שמנוצלות בראשותו של דוד לטיפוח היחש"ם.
שנות ה-60 הראשונות מתאפיינות במתיחות רבה בגבול ישראל- סוריה ובגבול ישראל- מצרים. בשנת 1967 מתברר כי גם הגזרה המזרחית לא מתאפיינת בשקט ומפקד היחידה סא"ל שייקה אבני מוצא עצמו מוביל את היחש"ם במלחמת ששת הימים.
לאחר המלחמה מפקד היחידה הוא סא"ל משה שגב. מרחב השליטה גדל ובמקביל גדלה פריסת הסדנאות. בשנים אלו מתאפיינת הפעילות ביחש"ם בהחזרה לכשירות ובמיסוד הסדנאות  ברמת הגולן: בית הלל, נפח, אל- על, קלע, בירנית וגדעון. בהמשך סובלת סדנת קוניטרה מהפגזות קשות ועובר לצנובר.
סמוך לתקופה זו לוקחים חיילי היחש"ם במבצע "קלחת 1" שמטרתו פשיטה משוריינת לאזור ה"פתח-לנד".
בשנת 1971 מקבל את הפיקוד סא"ל ישעיהו חלפון. תקופת כהונתו מתאפיינת בחידוש שיטות העבודה והרחבת הסדנאות, כמו כן, הוחלט כי איזור צומת גולני מהווה מיקום עדיף להעברת הסדנא.
לאחר חלפון מתמנה סא"ל שאול סלומון שמספיק לפקד על היחש"ם 4 ימים טרם פורצת מלחמת יום הכיפורים. עם פרוץ המלחמה, יוצא סלומון לפקד על גש"ח קדמי המורכב מחיילי היחש"ם. סא"ל גדי בתר מוזעק מלימודיו ומחליף את מקומו. מפקדת היחש"ם שישבה בבת גלים הייתה מרוחקת מהחזית ולכן הועברה לצנובר (רק לזמן מלחמה).
אווירת המלחמה חדרה בחיילי היחש"ם ולא פעם נדרשו לבצע משימות נועזות ולא שגרתיות כגון: איתור טנקים פגועים, תיקון מיידי בשטח והעברתם לעורף.
בתום המלחמה נפרד היחש"ם מן הסדנאות הקדמיות" אל-על, נפח,וצנובר. יחש"מ צנובר מוקם על בסיס סדנא 703.
באפריל 1974 חוזר סלמון לפקד על היחש"ם שלפניו שתי משימות: החזרת פצ"ן לכשירות (בעזרת סדנאות מתנדבים מהקיבוצים) וביצוע המעבר למיקום החדש- צומת גולני. סדנת טנקים 704, עוברת כחלוץ לפני המחנה לבסיס החדש ועובדת בתנאים קשים של מחנה חדש בהתהוות.
1976- מפקד חדש וסדנא חדשה!- סא"ל אנטול שפיגל. ליחש"ם נוספת סדנת קישון.
1978- מבצע ליטאני- על היחש"ם מוטלת משימה- החזקת הגזרה המערבית מקו בירנית ועד הים, כאשר חלק מהחיילים משרתים בתוך לבנון וחלקם בעורף.
כזכור, השנה היא 1978 ובה מתבצע פרויקט נוסף- העתקת מפקדת היחש"ם  מבת גלים לצומת גולני. חודש לאחר סיום מבצע ליטאני תופס את הפיקוד סא"ל שחר בן-נון כשבראש מעייניו: ייצוב המערכות ביחש"ם. לאור זאת, מתקבלת החלטה על העברה יתר הסדנאות לצומת גולני ונעשים שינויים ארגוניים כגון: הפרדת סדנת נגמ"שים מהטנקים וסיפוח הנשקייה לנגמ"שים. במקביל החלה בניית הסדנא הייעודית והמנועייה.
 
גולת הכותרת בתקופת כהונתו של בן-נון היא הקמת בי"ס "עמל שמשון", אשר שם לו למטרה לטפח נערים בעלי רמה נמוכה באמצעות שילוב של לימודים תוך עבודה בסדנאות.
 
בשנת 1980 מפקד היחש"ם הוא סא"ל יצחק תלם ששם דגש כבד על שיפור וייעול המנועייה, מסלול הטנקים ופיתוח ביה"ס. אכן יעדיו של תלם מתגשמים ובזמן כהונתו מצטיין היחש"ם בתיקוני טנקים ועומד בתכנית העבודה בצורה יוצאת מן הכלל.
בשנת 1981 תופס את התפקיד סא"ל חגי שלום שנקודת בציון בתקופתו היא הקמת הסדנא הייעודית. נוסף על כך חייבה המציאות המדינית עיסוק של 95% מהזמן בהכנת הפיקוד למלחמה הקרבה.
ערב פרוץ מלחמת של"ג, מתחלפים המפקדים, סא"ל יהודה יזרעאלי נכנס לתפקיד. יזרעאלי יחד עם חייליו, מתמקם בגזרה הצפונית- בירנית, ממנה ניתנים שירותים לכל הגזרה המערבית בלבנון ומחוצה לה כשהם נשענים על העורף- היחש"ם.
1984- מפקד היחש"ם: סא"ל אלי בן מנחם. אלי סופג את תוצאות המלחמה, וכשלב ראשון יש צורך בשיקום היחידה והחזרת כלים לתקינותם. מטלה נוספת לאחר המלחמה היא השתתפות הפינוי מלבנון, מה שמוביל לפרידת היחש"ם מסדנת בירנית.
בשנת 1986 נכנס לתפקיד מפקד היחש"ם סא"ל פיני אביטוב לתקופה לא קלה של קיצוצים בכוח אדם ובמשאבים, נוסף על כך יוצאות פלוגות רבות לקו קדמי בעקבות אירועים חבלניים.
בשנת 1987 מחליף את פיני אל"מ יאיר זלדין כשגולת הכותרת היא: מחשוב היחש"ם! סדנת גדעון עוברת לפקמ"ז, המנועייה החלה בפעולתה ולמעשה מסוף תקופה זו מתחיל היחש"ם להיראות כפי שהוא נראה היום.
בשנת 1989 מתמנה אל"מ יוסי משען למפקד היחש"ם. הישגיו של משען רבים והסדנאות משגשגות ועומדות בצורה מכובדת בתכנית העבודה. בנוסף, מוקמת כיתת הכנה לבגרות לאנשי קבע.
בשנת 1992 מפקד היחש"ם הוא אל"מ יוסי פרחי. שנותיו מוגדרות כשנות הטיפוח ביחש"ם. כמו כן חורט על דגלו פרחי, את חיזוק הקשר עם גורמי הרווחה בבסיס ורואה את החייל במרכז.
בשנת 1995 מתמנה אל"מ גיל רוזנברג כאשר היחש"ם כבר בתנופת פיתוח ועשייה. לאור השינויים הארגוניים והלוגיסטיים, מה שחייב הערכות בשיטות הניהול ובטיפול בפרט. בתקופתו זכה היחש"ם בפרס הרמטכ"ל וביחידה מצטיינת פיקודית- מה שהתווה את דרכו של היחש"ם כמודל לחיקוי.
בשנת 1999 התמנה אל"מ אלי אלפסי למפקד היחש"ם. זוהי תקופה בה היחש"ם מקבל תנופת פיתוח מחודשת. כל היחש"ם נצבע בצבעים אחידים, מתבצע רה- ארגון גדול ומקיף שבמסגרתו "נולדת" סדנת אופטרוניקה, סדנת המנועייה מוכפפת כמחלקה לסדנת טנקים. נבנות מחלקות חדשות: מחלקת צהר"מ. מח' מדידים, ומח' רטרופיט לאכזרית.
כמו כן, טיפול בפרט הופך לאחד העיסוקים העיקריים.
גולת הכותרת היא קבלת פרס הרמטכ"ל לבתים תומכי לחימה לשנת 2000! (נוסף לעוד הרבה פרסים מכובדים נוספים)
 
 

 

 
 
 
 

חיפוש מידע

כניסת חברים

חברים online