[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

לזכר יחיעם הרפז זכרונו לברכה

 

יחיעם
לזכר אל"ם יחיעם הרפז ז"ל
- – תש"ז תשע"ג , 0491 3102
בית דפוס : צבי תשלובת תעשיות דפוס בע"מ
תאריך ההוצאה : שבט תשע"ד , ינואר 1024

דבר ראש מנת"ק
פריצות דרך קורות בזכות אנשים שמצליחים לראות רחוק וברור ואשר לא נרתעים ופועלים
מתוך דחף חזק ונחישות להגשים רעיון. ביסוס ההישג, השרשתו והפיכתו לחלק מהמציאות
דורשים אמונה ובטחון בדרך, עבודה קשה, התמדה ומסירות אין קץ.
ליחיעם היו את כל התכונות הללו, ובזכותם הוביל להישגים יוצאי דופן הן בפיתוח והן
בהטמעה בשדה. יחיעם הותיר חותם משמעותי מאד ותרם תרומה מכרעת להצלחת פרויקט
המרכבה.
עם ציון יום השנה ללכתו של יחיעם אנו מתכבדים לפרסם ספר לזכרו, המכיל קטעים שנכתבו
ע"י עשרות רבות של אנשים שהכירו אותו מקרוב לאורך השנים.
מעבר לסיפורים המשעשעים והמרגשים ומעבר לנוסטלגיה לדמותו ולתקופה שחלפה, חשוב
שנספוג וניקח עימנו הלאה משהו מתכונותיו וראוי שמורשתו תלווה אותנו באתגרים מולם
נעמוד בעתיד.
תא"ל ברוך מצליח

דבר ראש רפ"ט
פרויקט המרכבה ורפ"ט מזוהים עם מקצועיות, יוזמה, יצירתיות וחריצות נחושה של עשייה
ארוכת שנים ללא לאות.
ה"מודל" היה יחיעם, איש יקר ופרפקציוניסט, שלו חלק מכריע ובולט ביצירת ההכרה הזו
לאורך שנים. ניתן לשייך זאת לסגנונו הייחודי שלא ידע פשרות, אשר ציפה והאמין שכולם
מחויבים כמוהו.
החיילים ואנשי השדה עמדו במרכז עשייתו, כך אמר וגם עשה.
אין לי ספק שידע והכיר את ההערכה העצומה לה זכה מכולנו. ריכוז הסיפורים, המעבר על
העשייה רבת השנים ודברי הכותבים, החברים והמכרים מעמיקים את ההבנה לגודל תרומתו
הייחודית וההערכה לה זכה.
איסוף החומרים מסכם תקופה של דור המייסדים שלהם יחיעם השתייך ומהווה את הוקרתנו
הצנועה לפועלו.
תרומתו האישית והייחודית והנכסים שהשאיר לדורות הבאים יהוו את בסיס הידע
להתפתחות מעשה המרכבה בעתיד.
אל"ם ניסים לוי

תודה !
נפלה בחלקי הזכות לרכז את עבודת האיסוף והעריכה.
תודה לכל אלו שחלקו עימנו את הסיפורים והאירועים מתקופות שונות בחייו של יחיעם.
התוצאה, לקט המייצג את מסלול חייו המרתק, דרכו ועשייתו.
תודה מיוחדת לסלבה רוחקינד שסייע בנושאי המנוע והממסרת.
חביב פילוסוף
"זה אמיתי, אך פחות מעורר השראה מאשר במציאות..."
מסרון שהתקבל מנחמן לוינגר המתייחס לדברים שכתב, אך בעצם מתאים לכל המופיע בספר.
המציאות אכן הייתה חזקה מכפי שניתן להעלות על הכתב.
מבוא
ימים ספורים לאחר לכתו בטרם עת של יחיעם ז"ל, הבשיל הרעיון לאסוף ולשמור זכרונות
משלבים שונים בדרכו ולנסות ליצור מהם חיבור המגולל את סיפור חייו. ידענו שאנשים רבים
זכו להכירו מקרוב ולחוות את אישיותו המיוחדת וידענו שישנם סיפורים רבים מהם ניתן
ללמוד עד כמה היה מיוחד כאדם, כקצין וכמהנדס, אך בכל פעם מחדש לאורך תהליך יצירת
הקשר עם האנשים וקבלת החומר הכתוב התפעלנו מעוצמת האהבה וההערכה לה זכה
מקשת כה רחבה של חברים ושותפים לדרך. יצרנו קשר עם אנשים עימם שירת עוד בהיותו
סמל טכני וקצין חימוש צעיר וגם עם חברים שגדלו עימו בקיבוץ כנרת. היה מרגש לגלות
שזיכרון דמותו אשר נצרב בתודעתם ממשיך לפעום בעוצמה ובהערכה גם כעבור עשרות
שנים.
יחיעם ראה בעבודה ערך עליון. התכונות שהיו טבועות בו, חריצות ללא גבולות, נחישות,
כשרון טכני בלתי רגיל, מיקוד במשימה ותכליתיות הקנו לו יכולות תכנון וביצוע ברמה
הגבוהה ביותר וכבר בראשית דרכו אנשים סביבו הבינו שנועד לגדולות. טליק בראייתו החדה
ובהשפעתו הגדולה "שאב" את יחיעם לשורותיו וכדי להפיק את המקסימום מהפוטנציאל
הטמון בו שלח אותו לתקופת הרצה ברפ"ט ואח"כ ללימודי הנדסה בטכניון. כשנוספה אל
הניסיון העשיר שצבר יחיעם כקצין חימוש גם ההשכלה הפורמאלית כבר היה מוכן למעשה
להתמודד עם האתגרים המורכבים ביותר.
המפגש המכונן אכן התרחש בתזמון המושלם, ויחיעם שב לרפ"ט באותם ימים ממש בהם
נכנסו למערך טנקי מרכבה סימן 0 הראשונים וזוהתה בעיה קריטית בהתאמת המזקו"ם
לתנאי הנסיעה הקשים של רמת הגולן. כבר בשנה הראשונה בה תפקד כמהנדס, הצליח
לרשום, ביגיע כפיים, בראייה צלולה ובמלאכת מחשבת, את אחד המהלכים הדרמטיים
בפרויקט המרכבה לאורך כל שנותיו והוא חילוץ הפרויקט ממשבר חמור שאיים על עצם
קיומו, על ידי הכנסת סדרת חיזוקים למזקו"ם, מה שאפשר לטנקי המרכבה לנוע בשטחי
רמת הגולן. המשך הדרך מוכר יותר לקבוצה רחבה של אנשים, ובמרכזה הישג העל בפיתוח
מזקו"ם מרכבה סימן 8 במנהיגות ובאומץ הנדסיים שאין שני להם.
החיבור בין יחיעם לתעשייה יצר הפריה וסינרגיה חזקה שתרמו תרומה מכרעת הן
לפרויקטים והן לחברות מולן עבד וכך גם בעבודתו מול המש"א ומול יחידת הניסויים. קצב
העבודה של יחיעם היה בלתי נתפס וכך גם היכולת שלו לסחוף אחריו את אנשיו. האנשים
שעבדו עימו למדו שהם מסוגלים להרבה יותר ממה שחשבו וידעו על עצמם.
הריכוז שלו בעבודה, הענווה המוחלטת, הפעולה מתוך דחף אמיתי לקדם את הנושאים נטו
ללא מראית עין וללא קיצורי דרך קסמו לכל. המחויבות האבסולוטית של יחיעם ליחידות
השדה לאורך כל השנים, הקשר הישיר שלו עם דרגי העבודה ולא עם הדרג המנהל, המגע
עם הטנקים וידיו השחורות מעבודה, כל אלו הקנו לו מימד של אמינות ומקצועיות. יחיעם
ראה את ייעוד רפ"ט ואת הסיבה הבלעדית לכל העשייה, בצורך לתת את הטנק הטוב ביותר
ללוחמים, אותם כינה ה"ילדים". יחיעם היה קצין ומהנדס מזן אחר. הוא עיצב וחינך, בדרכו
ובדוגמא האישית שנתן, דור שלם של קצינים, נגדים, אזרחים וחיילים בחיל החימוש.
גם כשפרש משירות צבאי בדרגת אל"ם, פשט את המדים והמשיך כאזרח, נשאר נאמן לדרכו
המיוחדת. ללא כל גינוני כבוד המשיך לעבוד בתוך המערכת בה היה עד לפני רגע אלוף
משנה כל יכול כמעט והיה ממוקד כל כולו במשימה של מיצוי ניסיונו ומקצועיותו כדי לתרום
את התרומה המשמעותית ביותר ליחידות המרכבה. הוא ויתר על ההילה והזוהר שבעבודת
הפיתוח כדי לתרום ככל האפשר למערך השדה ולמערך הלוגיסטי, בין היתר מתוך הבנה
שאינו מעוניין להכניס מערכות חדשות שלא יוכל לתמוך בהן באופן מלא בעתיד.
פרק מרתק נוסף שרשם בשנים האחרונות לחייו היה בשטח מפתיע ולא צפוי הספורט –
המרתוני המשולב )שחייה, אופניים וריצה( למרחקים ארוכים במיוחד. יחיעם, שבמשך כל
שנות שירותו בצה"ל לא התפנה לרגע לעיסוק בפנאי ובספורט, נכנס לתחום זה במלוא
העוצמה, העמיד לעצמו יעדים דמיוניים ועמד בכולם. לכן, כשגילינו לפתע שחלה במחלת
הסרטן, רובנו היינו משוכנעים ובמידה מסוימת שאננים ובטוחים שגם במלחמה הזאת יחיעם
ינצח. קשה להפנים את חסרונו ונותר להתנחם בכך שמעשיו ומורשתו ימשיכו לחיות בקרבנו.
 נקודות ציון בדרכו של יחיעם
יחיעם לא נתן הזדמנויות רבות להפנות אליו את אור הזרקורים ולהביע כלפיו את התודה
וההערכה הרבה לעשייתו ולפעלו. תמי פורת, עת שימשה כסגן ראש מנת"ק, הצליחה לנצל
הזדמנות מיוחדת בה נכח יחיעם עם משפחתו בנופש משפחות של היחידה, ובתזמון מושלם
של יום הולדתו הקריאה קטע שכתבה, אשר מתאר בחרוזים נפלאים את דרכו :
איש אחד - כתבה : תמי פורת
סיפורנו מתחיל לו אי שם בצפון
בין הרי הגולן להרי הלבנון
ארץ נפלאה רבת יופי והוד
אך גם קשה היא, קשה עד למאד
שבעת קרבות היא, מלאה אנשי צבא -
ארץ משכנם של טנקי המרכבה.
הררית וסלעית היא, מלאה מכשולים
אתגר אמיתי למעבר של כלים
ובתנאי שטח כלל וכלל לא קלים
לא אחת יפרסו בה הטנקים זחלים,
ואז על מלאכת התיקון עמלים
צבא של טכנאים ושל חיילים
לא תמיד ניתנים להם כל הכלים
את החלפים לתיקון לא תמיד מקבלים.
אך בתוך כל זה בולט לו איש אחד ויחיד
מוכן בכל עת ונכון הוא תמיד
יום אחר יום, כבר שנים כה רבות
הוא פועל בלי לאות ולעולם לא ישקוט
עד אשר יפתור את כל הבעיות.
בנחישות של ברזל דבק הוא בכלל
שלעולם אין להתפשר על רווחתו של חייל
ולעולם לא יעלה על הדעת להותיר
ולו טנק אחד במצב לא כשיר.
הוא לעולם לא ירשה לאף מנהל
להתעקש ולהערים קשיים בפני הפועל.
אין אצלו "יהיה בסדר, אחר כך נטפל"
תשובה כזו הוא פשוט לא מקבל. -
הוא לקח על עצמו שליחות,
וכמו מעצמה של איש אחד
הוא לא יוותר עד שיטמיע בממסד
תרבות שבה כל מענה ניתן מייד. -
ושלא תחשוב שהוא רק נאה דורש:
אם דבר מה ממנו תרצה לבקש,
לא תספיק אפילו את השיחה עמו לסיים
ותגלה שהנה, הוא כבר נאה קיים!...
לא הזכרנו עד כה את עבודתו המקצועית,
את חשיבתו המקורית ותרומתו הייחודית
אבל כמובן נזכור איך מאתמול להיום
עבור סימן 8 פיתח הוא מזקו"ם
ולעולם ודאי לא נוכל לשכוח
איך האריך את חיי חטיבת הכוח
)זוכרים איך ה 0111 היה בגדר חלום -
והנה הוא הביא אותנו עד הלום( -
אך למרות ששמעו הולך לפניו
נותר הוא צנוע ופשוטות הן דרכיו
ממנו יזכה גם אחרון החיילים
לכבוד השמור בדרך כלל רק ל"גדולים".
הוא לא מתרגש מסטאטוס, לא אכפת לו מעמד
אותו מעניין אך ורק דבר אחד:
שהאדם שבטנק יקבל את הכי טוב שיש
זה הדבר היחיד שעליו הוא יתעקש!
פרוייקט המרכבה הוא גדול ומרשים
להצלחתו תרמו לא מעט אנשים
אבל הוא אחד מתוך המעטים שעליהם אפשר לומר
שבלעדיהם הפרוייקט פשוט לא היה אותו דבר
אז תרשו לנו לנצל ההזדמנות ולהודות לו בשם כולם
ותאמינו לנו שזו באמת לא מליצה לומר, שאשרי העם
אשר לו אנשים כאלה כמו יחיעם! –

 

נקודות ציון בדרכו של יחיעם
09-38 נולד בקיבוץ כנרת
09-61 התגייס לצה"ל
09-68 השלים קורס קצינים
0968-0980 תפקידי קצין חימוש : גדוד הסער 616 , חטיבת הטירנים 883 , חטיבה 310
0988-0988 עבודה ברפ"ט כאזרח
0988-0983 מינוי משנה כעוזר קצין חימוש 883 במלחמת יום הכיפורים
0983-0988 לימודי הנדסה בטכניון
0988-0982 קצין חימוש בחטיבה 109 )שדה תימן(
0989-- ) 0926 רמ"ד מזקו"ם ברפ"ט )בדרגת סא"ל מ 0928
0928-- ) 8111 רע"ן אוטומוטיבי ברפ"ט )בדרגת אל"ם מ 0929
8111-8108 ראש צוות הנדסת שדה ברפ"ט )כאזרח עובד משרד הבטחון(

 

-פרק א קיבוץ כנרת -
מקורות ושורשים
יחיעם אחינו היקר,
יחיעם בן הזקונים, אחינו הצעיר, נולד כשרוחות מלחמת השחרור נושבות ומניעות מעשים ורגשות. יחיעם נקרא על שם יחיעם וויץ שנהרג ב"ליל הגשרים" מתוך פטריוטיות, אחד המאפיינים של הורינו, לכן הקפידה אמא כל השנים לקרוא לו יחיעם במלרע )דגש על ההברה האחרונה –במילה. בהיותו בן 10 הזמינה משפחתו של יחיעם וויץ את יחיעם שלנו וילדים נוספים שנקראו אז על שמו, ליום של מפגש אישי, טיול במקומות שהיה ונפל, סיפורים ותשורות. הייתה להם חשובה ונוגעת ללב המחווה לזכרו ומורשתו.

 

"ליל הגשרים" 06.16.0936 . פיצוץ 00 גשרים. היה מבצע נגד הבריטים, להקשות עליהם,ע"י ניתוק א"י מהמדינות באזור. במבצע זה לוקחות לראשונה חלק שלושת המחתרות בתיאום, האצ"ל, הלח"י והפלמ"ח. היחידה של יחיעם וויץ )הפלמ"ח(, שמנתה 33 לוחמים, הייתה אמורה לפוצץ את שני הגשרים )רכבת וכביש( על נחל אכזיב. הם יוצאים מקיבוץ מצובה בליל ירח מלא, מתגלים ע"י ערבים נוצרים/שומרים. התפתח קרב, בהסתערות נפצע אנושות יחיעם וויץ בחזה ומת מפצעיו. שבועיים לאחר מכן, פושט הצבא הבריטי על מספר קיבוצים בו זמנית לחיפוש מצבורי נשק – ותחמושת, לימים תקרא שבת זו "השבת השחורה" בהיפוך ל "ספר הלבן". 8,811 אנשים נעצרים ומועברים למחנות מעצר בשל התנגדותם לחיפושים. בכנרת לא נמצא הסליק שהיה ממוקם מתחת לבית של הורינו והיה באחריות אבא שלנו. מאז החלטת האום בנובמבר 0938 על חלוקת א"י וסיום המנדט הבריטי, שורר בארץ מצב - של עימות צבאי בין הישוב היהודי לערביי ישראל: "תקופת המאורעות", לתוכה נולד יחיעם. - המנדט הבריטי פוקע בפועל בשבת 01.11.0932 . בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל - ב 03.11.0932 )בגלל השבת(. – למחרת פורצת מלחמת השחרור. 1 צבאות ערביים מצויידים בטנקים, מטוסים, תותחים ונשק, שהתכוננו והתארגנו מסביב גבולותיה של א"י, פורצים בקרב להשמדתה. כנרת שרמת הגולן צופה עליה מעליה מושכת תשומת לב גם בשל הריכוזיות שבה )המפקדה העורפית של העמק(. כנרת סופגת הפגזות מסיביות מתותחים מרמת הגולן. כל המשק חפור. ההתנהלות רק בתעלות.
את הילדים מחליטים לפנות והפינוי מתבצע בין התאריכים 01-81 במאי 0932 . במשאיות שעליהן פרוסים מזרונים, בליל ירח, יוצאות המשאיות ללא אורות לנסיעה לא פשוטה בכביש
הצר והמתפתל על צלע הר פוריה, כשלאורכו פזורים חברים המסייעים בהכוונה. הכביש כולו היה מטווח תדיר ע"י תותחים סורים מרמת הגולן. על המשאיות כיתות כיתות, גנים גנים, פעוטים ותינוקות עם מטפלות ומלווים. 

 

פרק א - קיבוץ כנרת  
מ פ ו נ י ם :
אני אופירה בכתה ג' מפונה עם ילדי ביה"ס לביה"ס הריאלי בחיפה על הכרמל, אני עירית –
בגן מפונה לביה"ס החקלאי בנהלל ויחיעם הפעוט למעון ויצ"ו בהדר חיפה. ההורים – -
נשארים לשמור ולהגן על הבית )באותן משאיות העבירו אח"כ את הפרות של כנרת לרפתות
ביבנאל(.
פעמיים בשבוע מגיעה משאית מכנרת עם ציוד וכביסה נקיה ולוקחת את הכביסה המלוכלכת
בשקי בד ענקיים שמשמשים אותנו כמחבוא להתגנב בתוכם ולהגיע לכנרת לראות מה קורה.
אמא מגיעה מיד פעם במשאית הזו ליום ביקור ואנחנו יורדות רגלית בהר ליחיעם. גם שתי
דודות יש לנו בחיפה שמגיעות לבקר את יחיעם כל יום ואותי מידי פעם וזה טוב ונעים.
אבא לא מגיע, יש לו תפקידים ואחריות בבית. בין היתר הוא חבלן )אני לא יודעת מי הסמיך
אותו ומתי להיות חבלן(. אבל, כהרגלו להמציא וליצור, הוא מייצר בקבוקי זכוכית מתפוצצים.
המוצר המלחמתי הזה מבוקש מאד בכנרת ובעמק.
מבט אל קיבוץ כנרת בתחילת דרכו
02 פרק א - קיבוץ כנרת
ערכים שהיו להם חוק בכנרת כמו עבודה, חריצות, צניעות, חברות ועוד היו מעל לכל.
ולראייה: הבר מצוות שלנו נחגגו במשותף ע"י כנרת לכל הכתה ובטקס רב רושם קיבלנו ספר
תנ"ך, ספר על כנרת, שעון וטוריה )מעדר גדול(.
להורינו לא היה קשה להשתלב בנורמות הללו, הם היו שניהם מאד חרוצים ומסורים.
אמא השתלבה בעבודות שדה קשות ופיזיות כמו סלילת הכביש לטבריה מאבנים. אח"כ
הייתה יד ימינו של בן ציון ישראלי שהביא תמרים מעיראק והכניס את ענף התמרים לארץ. –
במיומנות ובתבונה טיפחה את החוטרים וחפרה בורות עמוקים ויפים לנטיעתם, בורות
עמוקים שיגיעו השורשים למי התהום. אח"כ עברה לתחום החינוך.
אבא, זו ממלכה בפני עצמה. הוא היה מרכז המסגרייה והחצרן )סוסים, חצר(, על פועלו שם
קצרה היריעה מלהכיל. הבולט והמאפיין היה המה והאיך. כושר ההמצאה והביצוע, מציאת
פתרונות לצרכים מגוונים שנחתו מכל עבר מהיישוב ומהחצר, מענפי המשק והחקלאות
ולכולם התאים פתרונות, ותמיד ברוח טובה, בקורטוב של חיוך.
ליבו היה שווה עם כולם :
יחסי כבוד וחברות עם הערבים מהכפר השכן עובאדייה, תמיכה ועזרה לחבר במצוקה: –
הוא אסף למסגרייה כל נער שפגש משוטט אחרי שמאס בביה"ס התיכון. את כולם "העביד"
ונטע בהם אמונה בעצמם וביכולתם. כך בשקט, בלי תעודות.
אברהם גולדברג עם בתו אופירה על כתפיו בפגישה עם ערבים מהאזור
פרק א - קיבוץ כנרת 03
ויחיעם, שלא במתכוון זכה. עירית ויחיעם חלו בדלקת פרקים, ליחיעם הדלקת פגעה בלב. הרופאים בבילינסון התייחסו מאד ברצינות למצב הלב שלו, אבל לא ממש ידעו/הציעו טיפול, אמרו שיש רק תקווה אחת:אולי עם הגיל כשהגוף יגדל ויתחזק, אולי גם הלב יצליח להתגבר. הוא היה במעקב כל כמה חודשים. ההוראה היחידה הייתה לשמור עליו, מאד מאד לשמור עליו, שלא יעשה שום - מאמץ גופני. נאסר עליו לשחק עם בני גילו, ללכת לים וכו'.. - ההורים נרתמו. אמא החליפה את מקום עבודתה ועברה לעבוד במחסן הבגדים של הילדים ע"מ שתוכל לקחת עבודה הביתה ולהיות שם מהצהריים כשיחיעם מגיע מביה"ס. היא קבעה לעצמה נורמה: גיהוץ 31 חולצות בבית ייחשב שהיא עובדת. בבית לא הייתה אווירה של חולי, לא תרופות/טיפולים/מתח. יחיעם היה מגיע הביתה לאמא, לאכול, לראות, שיחה ואח"כ הולך לאבא למסגרייה לעבוד. מידי יום במשך שנים. והוא ספג וספג וספג את אישיותו של אבא, יחסו לעבודה ולאדם. אבא נהג לשתף אותו, לשאול לדעתו בפתרונות ובביצועם. אבא היה רב גווני ביכולות העשייה שלו. למשל כשהוטל עליו לבנות בית הוא בנה והתמודד עם הנדסה, חשמל, מים וכו'. גם יחיעם היה רב גווני ביכולותיו הביצועיות. הוא לא רק בנה ותיקן טנקים. הוא גם תיקן כל מכשיר שהתקלקל, בבחינת מה שצריך לעשות, עושים. רגע, נחזור. אנו חייבות את סיומו הטוב של פרק המחלה בחייו. בתחילת כתה י"א בביקורת בבלינסון הרופאים זרחו מנחת. אכן, הלב גדל, סגר פערים ונרפא לחלוטין. יחיעם גם זרח והתנפל על החיים בים וביבשה. בלשכת הגיוס כשנמצא בכושר קרבי מלא, היה מאושר. הוא התגייס לחיל חימוש ומכאן אתם יודעים עליו יותר טוב מאיתנו. ולכם אנשי הצבא, תמיד ידענו שמאד מעריכים ומכבדים את יחיעם בצבא, אבל במפגשים אתכם אחרי מותו לצערנו, הרגשנו והבנו שגם מאד אהבתם אותו. התמזל מזלו של יחיעם שגם אתם משפחת הצבא שלו וגם משפחתו שהקים עם לאה וילדיו שני וטל ידעתם לקבל אותו כמו שהוא ואפשרתם לו להישאר מה ומי שהוא ועל כך אנו אסירות תודה לכם. יחיעם היה אדם נעים שחודר ללב ומתנחל בו בנחת. יחיעם שהיה צנוע ובורח מכל פרסום אולי לא היה נותן ידו לכל שמתרחש בעטיו )מפגשים, סיפורים, ספרים(, או אולי היה מרים כתף ביישנית ואומר "נו, יש לי ברירה...." )משפט שגור בפיו(. יחיעם, צרור של תכונות טובות כצרור פרחים צבעוניים וככזה נשמור אותך בין דפינו למזכרת. באהבה רבה, עירית, אופירה ובני ביתנו
משפחת גולדברג : ההורים רבקה ואברהם,אופירה )עומדת(, עירית )יושבת( ויחיעם על ברכי אמו יחיעם עם אביו תכונות דומות, דרך אחת קשר חזק של ילדות משותפת גדלנו באותה שכבת גיל עם יחיעם. המשמעות באותם הימים של "לגדול יחד" בקיבוץ הייתה ממשית : היינו במסגרת משותפת כבר מינקות לאורך כל שעות היממה כמעט, בשעות היום מופעלים, משחקים ואוכלים 8 ארוחות ב"בית הילדים". כך גם בלילה: ישנים בבית הילדים ובבוקר זוכים להשכמה על ידי המטפלת. רק כ 8 שעות מדי ערב היינו "משוחררים" לבית ההורים לבילוי בחיק ה"משפחה הביולוגית". לאחר ארוחת ערב )נוספת כחלק מהבילוי עם  ההורים( בחדר האוכל של הגדולים בקיבוץ, היינו מוחזרים לבית הילדים ל"השכבה", עד שנרדמים, מפחדים, בוכים או עסוקים ב"שיגועי לילה" וסיפורי בדיות מתחת לאפה של "שומרת הלילה". עד סוף שנת 0910 בני השנתון )שנת 0938 ( היו מחולקים לשתי קבוצות )"גדולים"
ו"קטנים"( לפי תאריך הלידה. הפעילות הייתה באותו בית ילדים אך "נוהלה" ע"י מטפלת שונה, כאשר יחיעם היה בקבוצת "הגדולים" עם המטפלת מינקה ואני בקבוצת הקטנים עם
המטפלת פרידה. בגיל 3 לערך אוחדנו לקבוצה אחת תחת טיפולה של פרידה וחינוכה המסור של הגננת תחיה. ילדי פעוטון "הגדולים" טובלים בחוף הכנרת משמאל לימין : בתיה, גילה, נתן, יחיעם )מאחור( ואבשי דור הילדים שלנו נהנה מילדות מאושרת למרות תנאי הסביבה שלא היו מפנקים במיוחד. במידה רבה גדלנו כילדי טבע, הרבה פעילות חוץ ודי משוחררים, בימי הקיץ היינו הולכים יחפים, חצי ערומים רוב הזמן ובלילות היינו ישנים מחוץ לבית הילדים )מפאת החום הכבד וחוסר באמצעי מיזוג אויר(, במסדר מיטות שהוצאו מהחדרים ומוקמו בצד המערבי של הבית, עם התקני כילות נגד יתושים בלילה וזבובים ביום.

 


גני הילדים בקיבוץ כנרת בתחילת שנות ה - 05
פרק א - קיבוץ כנרת 07
היו אלו לילות של התבוננות בכוכבים מבעד לכילה, "השתוללויות" ומעשי משובה,
כשהמבוגרים הסתלקו, והאזנה ליללות להקות התנים שהתקרבו עד לבתי הקיבוץ. בשעות
הצהריים בקיץ היינו אמנם ישנים בחדרים, אך לא במיטות אלא על הרצפה, אחרי הבילוי
המתיש בכנרת, אחרי שהרצפה נשטפה , כדי לצננה וגגות הפח של המבנה הומטרו במים.
זכור לי מקרה אחד בו יחיעם נעקץ על ידי עקרב שחור בידו בזמן ששכבנו על הרצפה בחדר
הילדים ) עקרבים שרצו אז בכל מקום...(
עולמם של ההורים היה שונה לחלוטין, מתוח ונוקשה יותר, שמחה רבה לא נשבה שם.
המבוגרים בחיינו היו עמוסים בעבודה קשה ובעשייה ופעלו מתוך אידיאולוגיה חזקה עד כדי
קיצוניות. ערך העבודה בקיבוץ היה ערך מקודש והרבה מההוויה הסתובבה סביב ערך זה.
השנים של ילדותנו היו שנות צנע ומחסור בארץ, אך בקיבוץ, בגלל הזמינות המשקית, הייתה
לעיתים אפשרות להשיג מזון שכמעט ולא היה בר השגה במקומות אחרים בארץ )כגון עוף, -
ביצים דגים ,מאכלי חלב וכו'( המזון "יקר המציאות" הזה היה ניתן לילדים בעיקר ונחסך
בחלקו מהמבוגרים. זכור לנו שכילדים הוכרחנו לאכול את כל המזון שהוגש לנו ולא היה ניתן
לקום מהשולחן עד שלא סיימנו לאכול הכול. מי שהיה בררני או שסרב לסיים את כל המוגש
לפניו זכה למגוון עונשים בגין סירובי האכילה הללו. ליחיעם, עד כמה שזכור לי, לא היו בעיות
עם האוכל כמו לי, למרות שכולנו שנאנו את החלב המלא שהגיע מהרפת עם קרום עבה של
שומן.
מרוח התקופה "תורמים אגורה" : גדי תורם, משמאלו יחיעם –
) )היום הראשון של כיתה א' , שנת 3501
08 פרק א - קיבוץ כנרת
כאמור, ברוב שעות היממה לא שהינו במחיצת ההורים, אך למרות זאת תכונות רבות עברו
מאברהם האב לבנו יחיעם. יחיעם היה הילד הקטן במשפחה. רבקה אמו הייתה מאד
מחבקת ומגוננת וכינתה אותו "יחיעמלה". במובנים מסוימים כפי שאני זוכר יחיעם לא ידע
איך לקבל את זה. יחיעם היה ילד סגור, חולמני וביישן ופחות התחבר ל"השתוללויות" שלנו.
בקבוצת הילדים התקיימה כל הזמן )כחלק מהטבע האנושי( תחרות על המעמד בקבוצה,
ילדים היו קונים את מעמדם בדרכים שונות, במעשי קונדס על גבול הסכנה, בסיפורי בדיות,
בעזרת מכות, ב"השווצה" או בתחרות הנצחית של מי האבא "הכי" ... יחיעם לא נזקק
לדינמיקה הזו, הוא היה חולמני מופנם ושקט, אך כפי שלמדנו להבין כולנו זו לא הייתה
חולשה, אלא ביטוי לביטחון ועוצמה פנימית. לא היה לו צורך להפגין כוח חיצוני, הוא שמר על
מקומו ה"מסויג" כדרך טבע, אך כשנתבקש ידע להביע דעה ונחרצות, להראות מה "ערכו"
מתוך נחישות להשיג את שלו.
היה קל להתחבר ליחיעם, החברות אתו הייתה מאד טבעית ונוחה, חברות שאינה מותנית
ותלויה, לא היה צריך לשלם דבר בעבורה, יחיעם לא דרש דבר בתמורתה.
בהשפעה פורימית, מימין לשמאל : עירית, אליעזר, יחיעם, גדי, יענקל'ה, אבשי, תמי
פרק א - קיבוץ כנרת 09
הוא היה מבלה שעות וימים במסגרייה שניהל אברהם אביו וכך רכש ידע ומושגים במסגרות
ובמכניקה כבר מהגיל הרך. זכורה לי פעם , כחלק מה"שוויץ" הנהוג, שהוא הראה לי
במסגרייה, כאשר אברהם לא היה נוכח, כיצד הוא מפעיל את מסור המתכת המכני וכיצד הוא
יודע כבר לרתך. אני זוכר שבכיתה ב' או ג' הוא כבר ידע להפעיל את המחרטה, ולבצע
עבודות מסגרות בסיסיות במיומנות של מומחה.
למרות תכונותיו השקטות, כשנדרש יחיעם "לעלות על הבמה" הייתה לו אמירה חזקה
ובוטחת. חלק גדול מאמירה זו נבע לדעתי מהביטחון ששאב מהדמות של אביו ומהערצתו
אליו, יחד עם המיומנויות המעשיות שרכש והאהבה לעבודת הכפיים במסגרייה.
בסירה ישנה בחורשה שליד חוף גינוסר )כיתה ב'(
יחיעם שני מימין בשורה מקדימה ומשמאלו גדי ולייזר
אני חושב שבמידה רבה דמותו של יחיעם עוצבה בדמות אביו כפי שאני זוכר אותה: חביבות
אנושית, שקט ומופנם, בוטח, יודע את אשר לפניו, תמיד מלא טוב לב והומור.
יחיעם אהב לשחק במשחקי הקופסה, כנראה הדבר התחבב עליו במיוחד בשעות השהייה
בבית ההורים. כשהיינו משחקים במשחק המונופול בבית הילדים )עוד בגרסה הישנה שכללה
את האפשרות לקנות מגרשים בשכם, חברון וג'נין(. יחיעם בלט בצורת משחק מתוחכמת עם
"סלסולים עסקיים", שלא אפיינה את שאר הילדים. הוא היה הראשון להשתמש ב"שיטה
המפתיעה" של האפשרות "למשכן" בתים ומלונות )אף אחד מאתנו לא הכיר אפילו את
המילה...(, חושף בכך את הצד המתוחכם ו"הממזרי" שבו.
21 פרק א - קיבוץ כנרת
שנתון אחד אחרינו, השנתון של 0932 , היה גדול במיוחד )בייבי בום בעקבות מלחמת -
השחרור( ואז נפתח בית הספר היסודי בכנרת. אנחנו היינו בני המחזור האחרון שעדיין למדו
בבית הספר בדגניה. בכיתה שלנו למדו גם בני "דגניה ב'" והילדים הבודדים של "אלומות".
במעבר לתיכון רובנו הלכנו ל"בית ירח" )התיכון העיוני(, אך יחיעם ויענקלה הלכו ל"בית
הספר המקצועי" מול אפיקים. אז נפרדו במידה רבה דרכינו : לאלה שלמדו ב"מקצועי" היה
סדר יום שונה, הווי אחר ומטלות שונות, אני רק זוכר שבימי העבודה השבועיים שלנו
)תלמידי התיכון בעמק נתנו מדי שבוע יום עבודה במשק במקום יום לימודים( יחיעם שמר על
האפשרות לעבוד במסגרייה ככל שזה רק התאפשר .
אחר כך בצבא הלך כל אחד לדרכו. הפגישות בין בני הקבוצה לאורך השנים התמעטו, אך
מכיוון שקשר הילדות בינינו היה כה חזק, גם אם לא התראינו במשך שנים עדיין היינו
מסוגלים לחזור ברגע לאותה הנקודה בה נפרדנו ונמצאנו תמיד האחד בשביל השני.
תקופת מפגש נוספת שהייתה לי עם יחיעם התרחשה בשנה האחרונה בה למדתי בטכניון.
יום אחד מצאתי את יחיעם אצלי בפקולטה, מסתבר שהוא לקח "קורס בחירה" במסגרת
התואר שלו בפקולטה שלי ובמשך סמסטר שלם בילינו יחד באותו קורס.
קשר נוסף התרחש שנים לאחר מכן: שני הבנים שלי הגיעו לשרת בחיל השריון. הדבר נודע
ליחיעם והוא דאג להגיע ליחידה בה הם שירתו, שלף אותם מהפעילות בה היו באותו זמן
ומסר להם "בשטח" דרישת שלום, כאשר כל הסגל והחיילים מסביב מופתעים ומשתאים.
הבנים כמובן הרגישו באותו רגע תחושת גאווה גדולה כאשר אלוף משנה מוערך הגיע אליהם
אישית כדי למסור ד"ש ולהתעניין בשלומם. במקרה של הבן הצעיר יותר נעזרתי ביחיעם: הבן
) שובץ נגד רצונו דווקא לחטיבת המגחים ) 111 ( ומאד רצה לשרת בחטיבת המרכבות ) 022
כאחיו. לא ביקשתי מיחיעם שיתערב ויפעיל קשרים עבורי, אך התייעצתי עימו בנושא והוא
היווה עבורי "מורה נבוכים" למסדרונות חיל השריון ונתן לי מספר עצות שימושיות למי לפנות
ומה ניתן לעשות )אכן בסוף תהליך ארוך ומתסכל הבן בנחישותו ובזכות הטיפים שקיבלתי
הוצב בגדוד 83 כפי שרצה(.
לפני כ 01 שנים נערך ב"גבעת האלה" מפגש של חלק מבני הכיתה שלנו מבית הספר -
בדגניה )"בית החינוך המשותף"( של בני כנרת ובני דגניה ב' וגם יחיעם הגיע. כל אחד
מהנוכחים סיפר בקצרה מה הוא עושה כיום. יחיעם בצניעותו אמר בקצרה כי הוא עובד על
פיתוח הדור החדש של המרכבות ומקווה שהטנקים החדשים הללו "ישמרו טוב יותר על
הילדים שלנו". ניכר היה שאמירה צנועה זו יוצאת מהלב ומתמצתת גם את האידיאל שלמענו
עבד.
העובדה שיחיעם השתתף בתחרות "איש הברזל" נודעה לי במהלך ימי השבעה. הדבר
הדהים אותי והותיר בי רושם עז. הבנתי אז שיחיעם התחבר לתכונות האחרות המוכרות
שלו: כוח רצון, עוצמה פנימית ויכולת נדירה של דבקות במטרה.
אלי )לייזר( שור
בהשתתפות מיכל סביון
פרק א - קיבוץ כנרת 20
כיתה ג עם המורה צביה במרכז, יחיעם למטה ראשון מימין
"פרא" בין האקליפטוסים
22 פרק א - קיבוץ כנרת
עוצמה של חברות
ההורים של יחיעם ושלי התגוררו באותו הבניין, ההורים של יחיעם בדירה הדרומית ביותר
ואילו ההורים שלי בדירה הצפונית ביותר. אז לא היו בנמצא מכשירי רדיו או טלוויזיה ומקום
המפגש של הילדים היה בדשא, זה היה המקום בו היינו משחקים. יחיעם ואני היינו ילדים של
ההורים, שנינו לא היינו גיבורים גדולים ולכן הייתה בינינו קירבה, למרות שיחיעם היה גדול
ממני בשנה ולא היינו בני אותו המחזור. פעמים רבות היינו משחקים ומבלים יחד והקשר הזה
נמשך עד לצבא. מאז שהגיע לצבא כמעט ולא ראיתי אותו. גם כשהיינו יוצאים לטיולים
בתקופה בה היינו חיילים יחיעם כמעט ולא השתתף בהם.
מקום המפגש בדשא : עמירם אידלמן מימין, יחיעם באמצע ויוסי מרגלית משמאל
רוב המפגשים שלי עם יחיעם היו מלאים עניין והיה בינינו כמעט סיפור אהבה. יחיעם היה
כמו בן בית אצלנו כי אופיו השקט והמופנם מאד התאים לאבא שלי. יחיעם מעולם לא הרים
קול. כשקנו לי אופניים חדשות אז הילד היחיד שאבא שלי הסכים שירכב בהן היה יחיעם.
פעם רכבנו יחד באופניים )יחיעם הרכיב אותי(. אחד הילדים בקיבוץ שהיה ידוע כמרושע
במיוחד נתן לנו "קטנה" תוך כדי שנסענו ואנו נפלנו ארצה. כשקמתי רציתי לנקום בו ולרסק
אותו, אך יחיעם אמר "נמשיך". הוא לא נתן ליצרים להשתלט עליו.
פרק א - קיבוץ כנרת 23
יחיעם היה סימפטי בצורה שלא מתאימה לקיבוצניקים. אנחנו היינו שחצנים עם פה גדול
וחושבים שהעולם סובב סביבנו. מעשי "סחיבה" מבית הקירור היו מקובלים ונפוצים מאד בין
הילדים, אך יחיעם ואני מעולם לא השתתפנו במעשים אלו. לכן יחיעם היה היחיד שהיה בן
בית ומקובל אצלנו, וחשוב לציין שאבא לא היה איש קל. היה קשר מצוין ביניהם ואבא היה
מדבר המון עם יחיעם.
נושאי השיחה בינינו היו בעיקר על כנרת, על ההורים ועל החברים ובשום אופן לא רכילות
בוטה. בדרך כלל יחיעם היה שתקן ואת השיחות אני הובלתי, אך השיחות קלחו ומעולם לא
נתקעו ואני זוכר את השיחות כנחמדות. כאשר בכיתות הגבוהות התקשיתי במקצועות
הריאליים והייתה סכנה שלא אמשיך יחיעם עזר לי. יחיעם הגיע לבית הספר המקצועי בזכות
ידיו הטובות ואני המשכתי לתיכון רגיל.
הפעם היחידה בה נפגשתי עם יחיעם במדים הייתה במהלך טקס ביחידה של בני הבכור
נעם, שהחל באותה עת שירות בחיל השריון )נעם המשיך בשירות קבע וכיום הוא משמש
כקצין אג"ם אוגדתי(. שאלתי אז את נעם "האם אתה מכיר את יחיעם ?" והוא סיפר לי
בהתרגשות גדולה שאכן הם נפגשו במהלך תרגיל שערכו במשותף, אחד התרגילים
הראשונים שבוצעו בטנקי מרכבה סימן 8. באותו מפגש ניגש יחיעם אל בני, הציג את עצמו,
נתן לו צ'פחה חזקה, חיבק אותו וסיפר לו סיפורים עלי ועל הקשר בינינו. מיותר לומר שהדבר
ריגש מאד גם אותי.
בכל דבר בו נגע יחיעם שאף ודרש לשלמות. כאשר תיקן לי את האופניים הן נראו כמו
חדשות. כששיחקנו כדורגל והכדור נראה כמו סמרטוט, יחיעם מרח משחת נעליים עד
שהכדור נראה כמו חדש.
עוצמת הקשר בינינו הייתה חזקה ומבוססת על אהבה כנה ואמיתית שנמשכה לאורך כל
שנות הילדות והנעורים. כאב לי הניתוק מיחיעם לאורך השנים עת פנה כל איש לדרכו וגדול
מאד העצב על לכתו.
עמירם אידלמן
24 פרק א - קיבוץ כנרת
"הפושעים הצעירים"
בילדותנו היה יחיעם ילד של אבא ואמא יותר מכולנו. מאז גן הילדים הוא נהג לישון בבית
ההורים )ולא כמונו בבית הילדים( ולהצטרף לכיתה רק לפעילות היומית. הוא היה ילד
מאופק, רציני, חבר טוב ומי שיודע לשמור סוד. תמיד הרגשתי אליו כאילו היה אחי. גדלנו יחד
והתבגרנו. מידי פעם נהגנו לשתף אותו "בפשעי הילדות" שלנו למרות שאיש מכנרת לא היה
מאמין שהוא לקח חלק בזה.
פעם בגיל 15 החלטנו לגנוב בלילה את הג'יפ של אבנר הרחול שהיה אז אחראי על גידולי
השדה בקיבוץ. יצאנו משער המושבה לכיוון טבריה וחזרנו דרך כביש פורייה למושבה. לפני
הכניסה לקיבוץ , משער המכוורת, כיבינו את אורות הג'יפ ובכניסה לשער התנגשנו בעמוד
ברזל. הפגוש הקדמי היה פגוע ואנו נבהלנו כי ידענו שעל זה אבנר לא יעבור לסדר היום.
יחיעם רץ הביתה, הביא מאביו את מפתח המסגרייה, הכנסנו את הג'יפ בחשכה על מנת
שהשומר בשער לא יבחין בנו ויבוא לבדוק. הדלקנו את רתכת הגז ובמכות פטיש יישרנו את
הפגוש. קיררנו אותו במים, ועם קופסת צבע שחור שמצאנו צבענו אותו.
לאחר שהחזרנו את הג'יפ למקום החנייה ונעלנו את המסגרייה, הלכנו לישון כשיחיעם איתנו.
למחרת בבקר התנדב נתן בן דב, שלא היה שותף לעבירה, לסעוד את ארוחת הבקר בחדר
האוכל הכללי ליד אבנר שסיפר "שהלילה היו לו גנבים טובים במיוחד, שהחליפו את הפגוש
הדפוק מזה זמן, בחדש". רק אחרי שהבנו שהוא אינו כועס עלינו הלכנו לביה"ס.
במקרה אחר כשהיינו בכיתה י"א יצאנו לטיול בקיבוץ תל יוסף. שם מצאנו אופנוע קטן, ישן
מאד, מסוג "מג'לס" אנגלי, ללא בולמי זעזועים. בני כיתתנו שחיו בתל יוסף ביקשו להיפטר
ממנו. החלטנו להעביר אותו למוסך למכונות חקלאיות בבית סיפרנו ולנסות להפעילו. יחיעם
ואני התחלנו לטפל בשיפוץ האופנוע. אחד המדריכים סייע בפירוק האופנוע ואמר שיש צורך
להחליף את הבוכנה וטבעותיה. פנינו לאסף שפרירי, מי שהיה מנהל המוסך של המועצה
האזורית, וביקשנו את עזרתו. אסף התלהב מהיוזמה ואכן השיג בתל אביב בוכנה וצילינדר.
הוא הדריך אותנו בהרכבה, אח"כ השחיז עבורינו את השסתומים ולנו נשאר למצוא "מצת".
פרק א - קיבוץ כנרת 25
"סילקנו" מצת מאיזו מכונה חקלאית ישנה, הרכבנו במנוע והצלחנו להניע. אחרי טיפולים
ושפצורים יצאנו לנסיעת מבחן בתוך בית הספר. היינו גאים מאד בהצלחתנו ונהנינו מהרעש
העצום שיצא מהמנוע, משום שלא היה לו אגזוז )משתיק קול(. לזה דאג המדריך שסייע
בעדינו. הוא פירק מאחת מהמכונות החקלאיות הישנות צינור ומשתיק קול. חברנו אותם
למנוע והנסיעה הבאה הייתה חלקה ושקטה.
את הנסיעות הראשונות ביצענו על כביש צמח אשדות יעקב, ובאחת השבתות, לאחר -
שצברנו מספיק שעות אופנוע בסביבה, החלטנו לצאת מוקדם בבקר ולהצפין עד לטבריה. ליד
חומת העיר התחתית בטבריה התפרק האגזוז ורעש נורא נשמע מסביב. הרעש דרבן אותנו
להמשיך ולנסוע באזור ולהעיר את העיר... תושבי טבריה החלו מציצים בחלונות אל הרחוב
על מנת להתבונן בתופעה... וזיכו אותנו בקללות. שנינו הבנו מיד שהם יכולים להזעיק את
המשטרה ועל כן ברחנו עם האופנוע, ברעש גדול, עד למושבת כנרת, שם עצרנו בצד וניסינו
לחבר את משתיק הקול בחזרה. המשכנו בנסיעה דרך הבריכות של כנרת עד לדגניה ב'
וחזרנו לבית הספר דרך השדות של קיבוץ בית זרע. השומר בשער בית הספר הודיע לנו
שידווח על כך למשטרה ואכן ביום ראשון בבקר הגיע טנדר משטרתי, העמיס את האופנוע
והחרים אותו. איתנו אפילו לא דיברו... המדריך שסייע לנו בשיפוץ הצטער על האבידה ואמר:
"חבל שככה זה נגמר...” יחיעם אמר )מה שתמיד אמר במצבים כאלו(: “יו. אם אמא שלי
הייתה יודעת....”
היו לנו עוד המון תעלולי ילדות שאברהם, אבא של יחיעם, אפילו עזר לנו במסגרייה כדי
להפחית נזקים תוך כדי עצימת עין... הוא התייחס לכל בחיוך ובהבנה, והכי חשוב באווירה –
רגועה כאילו היו אלו ענייני דיומא. שם במסגרייה בילה יחיעם לא מעט.
26 פרק א - קיבוץ כנרת
במלחמת יום כיפור חזרתי מחו"ל ישר למלחמה בגדוד 247 בסיני. למחרת נפגשתי עם
יחיעם בהפתעה. הוא הגיע כנציג מפקדת החטיבה. נעצרנו לשיחת חולין ליד אחד הטנקים
כשאני מספר חוויות מהטיול שלי והוא מספר על השתלשלות העניינים בשטח. פתאום החל
עלינו ירי מרגמות ומצאנו את עצמינו ממשיכים בשיחה מתחת לטנק... לכשנרגעו הרוחות
יצאנו מתחת לטנק, התגלגלנו מצחוק מהסיטואציה המשונה הזו ונפרדנו איש איש לענייניו.
במהלך המלחמה והשרות הארוך אחריה, בסיני, נפגשנו מספר פעמים בסיטואציות שונות.
זכור לי מקרה מצמרר בו נקראתי לסייע בחילוץ טנק פגוע משטח אש. לפתע הבחנתי ביחיעם
שלקח את כבל החילוץ בידיו והלך חשוף בשטח האש כדי לחבר את הטנק הפגוע. לא נותר
לי אלא לפעול במהירות ולהתפלל שהוא יצא משם בחיים. כשנפגשנו בסוף החילוץ עמדנו זה
מול זה ללא יכולת להוציא מילה מהפה.
בכנס השנתי האחרון של החטיבה נפגשנו שוב. באותו ארוע הזכיר המח"ט יואל גורודיש את
סיפור חילוץ הטנק. החלטנו להיפגש בהקדם אולם הידיעה המרה על מותו הגיעה אלי בטרם
הספקנו לבצע את ההחלטה.
יהי זכרך ברוך
חברך ובן כיתתך יעקב צוראל )צוקרמן(
פרק א - קיבוץ כנרת 27
"בן יפה נולד בעמק הירדן "
וזה אתה יחיעם בן דודתי רבקה
לאחרונה אני מזמזמת לי את אותן שורות ארץ ישראל יפות המחזירות אותי אל ימים יפים של
פעם איתך בחיק המשפחה. אלה ימי הקיץ סביב כנרת כחולה, דשאים ירוקים וילדים יחפים
ומאושרים מתקררים בממטרות הקבוץ.
בכל שורה ושורה צצה ועולה דמותך הצברית היפה, הייחודית והמוכשרת.
לא צריך להתפלא שכל כך הרבה כישרונות עשייה דבקו בך, גם אמך וגם אביך הורישו לך
את מתנת "העבודה" "היצירה" ו"הדבקות במטרה".
אמא שלך רבקה עבדה ללא לאות בסלילת הכביש טבריה צמח, וכן זכתה להיות שותפה -
לענף המשגשג בעמק הירדן של נטיעת מטעי התמרים שהובאו אי אז מעירק לעמק.
כמו אמך גם אביך אברהם דודי היה מוכר בקבוץ בכינוי "איש הברזל" )וראה זה פלא עדין לא
המציאו את המושג iron man ( וזאת כיוון שהיה כל יכול. איש חזק ומוכשר בעל ידי זהב
הידוע גם בהמצאותיו וביצירתיותו.
אחד האמצעים שעברו תחת ידיו קשור לפרק חשוב בהיסטוריה של עמנו, בקבוקי המולוטוב,
אותם היה מארגן וממלא לצרכי לחימה בשנות תקומת המדינה. בקבוקים אלה קבעו
במלחמת השחרור את ניצחון חיילינו על השריון הסורי שהיה בדרכו מרמת הגולן לעמק.
הטנק בדגניה הוא אנדרטה לאירוע היסטורי זה.
ערש ילדותך ומקורות יניקתך הם עמק הירדן וקבוץ כנרת. לצערי משפחתי עקרה למרכז
הארץ, אך זכיתי למרות הכל להפוך את הנוף הקיבוצי שלך לחלק נכבד מחיי. היינו קרובים
בגיל וקרובים תרתי משמע. בביקורי בקבוץ הייתי חלק מה"כתה" שלך ואילו אתה בביקוריך
בעיר השתלבת כאחד מהשכונה.
רבות דובר ועוד ידובר עליך יחיעם האדם הבוגר, אך בשבילי יחיעם אתה תמיד חוזר להיות
אותו ילד שכייף לשחק איתו ואף פעם לא משעמם בחברתו ומתבגר חבר שכייף לשוחח -
ולהתרועע עמו, לטייל ולהקשיב כי תמיד תמיד סיפרת משהו מעניין. -
הדוגמא הטובה ביותר לקרבתנו היא המפגש עם לאה טרום הפיכתה לאשתך.
הייתי זאת אני שזכתה לראותה ראשונה לפני כל המשפחה ואת האישור ש"זה בסדר" נתתי
אני, עובדה, הקשר צלח כל כך הרבה שנים.......
כבוד וגאווה לי להיות שייכת למשפחה זו שדורותיה מוכיחים כי
"התפוח אינו נופל רחוק מהעץ"
עצב גדול ירד עלי עם לכתך בן דודתי היקר והאהוב
חסרונך הוא לא רק לנו למשפחה כי אם גם למדינה ולאנושות כולה.
בלב כואב ודואב
הניה קליינמן
הבת הקטנה של גיטה
28 פרק ב - קצין חימוש
פרק ב קצין חימוש -
יחיעם התגייס לצה"ל בשנת 0961 . את קורס הקצינים סיים על סף מלחמת ששת הימים,
הקורס קוצר בשל המלחמה והקצינים הצעירים שובצו לגדודים.
תפקידו הראשון כקצין חימוש היה בגדוד הסער 616 בתחילת תקופת מלחמת ההתשה.
בסיס הקבע של הגדוד היה במחנה נתן והגדוד הועסק בפתיחת צירים ובפינוי מוקשים בקווי
המעוזים בשטח הצפוני של תעלת סואץ. החימוש ביחידה טיפל בסד"כ של טנקי השרמן וה -
MX , אמצעי סער כדוגמת דחפור ומורג, משאיות ורכב. טנקי T54 ו - T55 שנלקחו שלל
במלחמת ששת הימים נקלטו ביחידה ואנשיה הם הראשונים שלמדו את הכלים ובנו את
הבסיס למערך האחזקה. הכלים הגיעו עם מערכות מיוחדות דוגמת הנוכרי ומערכת ראיית
לילה אינפרא אדום שסיקרנו מאד את גורמי הצבא הבכירים וביניהם טליק. בתחילה הופעלו
הטנקים בתצורה לא מוסבת.
תפקידו השני של יחיעם היה קצין החימוש )הראשון( של חטיבת הטירנים 883 שהוקמה
בשנת 0962 על בסיס טנקי השלל. אנשי היחידה הורכבו מבוגרי גדוד הסער 616 שהכירו
את הכלים וכאמור גיבשו את התשתית להפעלתם ולאחזקתם. החטיבה התמקמה בחצור
וכעבור כשנה עברה לבסיס חסה. טנקי הטירן עברו הסבה לתצורה צה"לית כדי שלא יזוהו
בטעות כרק"ם מצרי והשתתפו במספר מבצעים כדוגמת מבצע רביב.
את התפקיד השלישי ביצע יחיעם בחטיבה 310 שתפקדה במרחבי סיני.
תמונה בסיום קורס הקצינים בבה"ד 3
פרק ב - קצין חימוש 29
זכרונות מהשירות המשותף
עם יחיעם היקר שירתתי בגדוד הנדסה סער 616 עוד משנת 0966 . הוא היה קצין חימוש
קיבוצניק מכנרת. מאותו קיבוץ הייתה איתנו גם לאה בכר. יחיעם היה הבחור הכי טוב בעולם
שאפשר להעלות על הדעת, בחור שקט וצנוע. סיפור שהיה לי בהקשר שלו, הוא שיחיעם לא
אהב להתרחץ מרוב שהיה כל הזמן עסוק בעבודה ובעשייה, אין לשאול אותו איך עושים והוא
יסביר... הוא יבוא ויעשה בעצמו. כך שלפעמים הוריד את הגרביים והן היו עומדות מהלכלוך
כמו שהוריד אותן. רותקתי כי הכנסתי לו משחת שיניים לגרביים וזאת כאשר שירתנו בגדוד
סער במחנה נתן והמג”ד זאבי ריתק אותי לשבוע... אחרי שנים כבר ראיתי אותו תמיד מגולח,
נקי, חייכן וחמוד. דרכינו נפגשו גם במסגרת חטיבת הטירנים 883 . במפגש החטיבה שנערך
ביוני 8108 הצלחתי לאתר אותו אחרי מאמצים רבים, אך הוא לא היה מוכן לעלות לבמה
לדבר ורק דיברו אודותיו, שכן היה שותף פעיל ביותר למבצע הוצאת טנק ישראלי שרוף
בשטח המצרי שבתוכו הייתה גופת חלל ישראלי. אפשר לספר על יחיעם ותמיד הפנים
, המחייכות שלו לנגד עיני, כל כך שמחתי שאחרי שנים רבות יכולתי לראות אותו ביוני 8108
וצר לי מאד מאד ועצוב לי שזו הייתה הפעם האחרונה, יהיה זכרו ברוך. -
חביבה לוי
יחיעם )מימין( בפעילות במסגרת גדוד ההנדסה
31 פרק ב - קצין חימוש
ארגז הכלים של יחיעם
יחיעם ואני שני הקיבוצניקים היחידים באגף החימוש השייך לחטיבה 8, שנינו בוגרי בית
הספר המקצועי בעמק הירדן ובשל כך שנינו נשלחנו למרות סירובנו ולמורת רוחנו לחיל-
החימוש, שהרי הוכשרנו לכך.
יחיעם היה סמל טכני של פלוגת הסער השייכת להנדסה המשוריינת וכפופה לחטיבה 8, ואני
התחלתי את דרכי כסמל טכני ולאחר מכן כקצין פקדתי על מחלקה בגדוד 18 בחולייה
הטכנית הגדודית. בית הגידול, החינוך והערכים הדומים קרבו בינינו ומיד מצאנו שפה
משותפת. דיברנו על הקיבוץ, תכננו לחזור ולחיות חיי משפחה בחברה בה היינו ילדים, ראינו
עצמנו רוכשים מקצוע היכול להביא תועלת לקיבוץ בתחומי ההנדסה ו/או החקלאות. רצונותינו
ותחומי העניין שלנו האישיים, היו רק לאחר צרכי הקיבוץ ובהתאם ל"דין התנועה". ברור היה
לנו שאספת הקבוץ תאשר כיוון זה של למידה ושיערנו שלא יהיה ויכוח או דילמה היות ועד
כה תרמנו במסירות שעות עבודה מרובות ואך הגיוני יהיה לאפשר לנו לצאת ללימודים
אקדמיים.
בשיחות הללו למדתי להכיר את יחיעם. יחיעם אהב מאד את מקצועו, שקע בעבודה שהייתה
גם העיסוק והתחביב שלו, במהלך היום וגם בלילה גלגל בראשו רעיונות לפיתוח, אלתר
פתרונות ויזם קידום של נושאים מקצועיים. הוא אהב את "ארגז הכלים" שלו כאילו היה חיית
מחמד. הקפיד לסדר את הארגז, כל אחד מהכלים שבו היה שלם, נקי ונמצא לו מקום קבוע,
והכלים כאילו ידעו את מקומם והסתדרו מעצמם, כמו בלינה משותפת. ניתן היה למצוא ברכב -
של יחיעם "אוצרות" של ברגים, מנורות ויתר חלפים שנועדו לניסוי או להחלפה.
בשדה/בשטח היה מצב רוחו מרומם במיוחד.
יחיעם היה מאד ידידותי, הייתה בו אהבה לזולת וחיבה מיוחדת לנזקקים לסיוע. עוד לפני
שהיו פונים לעזרתו מיהר הוא להציע עזרה ומייד גם לבצע. כישוריו הטכניים הבולטים,
מסירותו ויכולתו לתפקד כאיש צוות הביאו לקידומו עד לדרגת אל"ם, דרגה זו ניתנה לו כאות
הערכה על תפקודו ועל הישגיו. יחיעם עסק בעיקר בפיתוח המרכבה, התמקד באחזקה
בשטח והיה לאיש הקשר בין רשות הפיתוח )רפ"ט( ללוחמי השריון בשטח.
עם שחרורו מהמסגרת הצבאית החל לעסוק בספורט. כפי שפעל בכל תחום, גם בנושא זה
הראה רצינות והתמדה הראויים לציון, ואף השתתף בתחרות איש הברזל.
נזכור את יחיעם חזק ואופטימי "איש של ברזל"!
עדו שפלר
פרק ב - קצין חימוש 30
נקודות מפגש במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים
את יחיעם פגשתי לראשונה בסיני, היו אלה ימים של התארגנות כוחות הן בפן הארגוני והן
בתהליך הקמת המעוזים ששמשו כקו הגנה קדמי לאורך תעלת סואץ. שימשתי כקצין חימוש
. במפקדת הכוחות המזוינים שלימים נקראה מפקדת אוגדה 818
תחילת מלחמת ההתשה חייבה מיגון המעוזים ולצורך כך הורדו בין היתר שני גדודי ההנדסה
שהיו אז במערך צהל, גדוד הנדסה קרבית 610 שקיבל אחריות על המעוזים בחלקה הדרומי
של התעלה וגדוד סער 616 שקיבל אחריות על החלק הצפוני בהיותו מסובך יותר בגלל
התנאים הטופוגרפיים של השטח, מצד מערב ביצות וממערב התעלה ובין מערכת מוצבים
שהגדול מביניהם נקרא "טמפו". יחיעם היה קצין החימוש של גד' 616 שהחליף את תפקידו
מגדוד אמצעי סער לגדוד הנדסה, כאשר אמצעי השינוע העיקרי היו עשרות משאיות ישנות
ששמשו את צבאות הברית במלחמת העולם השנייה. משאיות אלה עבדו בהכנסת חומרי
ביצורים למעוזים ללא הפסקה ולנו אנשי מערך החימוש גרמו לאובדן הרבה מאד שעות שינה
בטיפולים ובתיקונים.
יחיעם, כפי שאני זוכר ובוודאי כולכם זוכרים אהב את עבודת הידיים, ממש נולד עם הסגולה
להיות קצין חימוש, ללמד, להדריך ובייחוד לתקן. כך פגשתי אותו לראשונה מחליף תיבת
העברה במרכז טיפולים בבלוזה. לקבל עדכון מיחיעם בזמן שהוא עבד יכולת רק אם נשכבת
לידו מתחת לרכב ובין לבין קיבלת תמונת מצב על רכב הגדוד שהיה כבר בכי רע כאשר הוא
הגיע למשימה כרכב "מעוז".
לא עניין אותו אוכל ולא שינה, המטרה להעמיד את כלי הרכב במצב כשיר להמשך המשימה.
הוא לא היה צריך מכונאים, הוא עשה הכל לבד. כשיתר היחידות צעקו "אין לנו חלקי חילוף!
אין לנו מכונאים! אין לנו ידע!" יחיעם אמר "תנו לי רק חלקי חילוף, אני כבר אעשה את הכל".
כך, עד כמה שזכור לי, התקיים המפגש בין האלוף טל )טליק( שהיה בזמנו מפקד גייסות
השריון, שבמסגרתו פעל גד' 616 לבין יחיעם קצין החימוש. פגישה שנערכה "מתחת ליד"
הרכב, הובילה בהמשך למערכת מיוחדת של יחסים בין האלוף טל לקצין הצעיר יחיעם
גולדברג. מערכת זו הובילה את יחיעם ללימודי ההנדסה בטכניון ולנקודת המפגש השנייה
שלי עם יחיעם.
בתחילת שנות השבעים נתמניתי לקצין חימוש חטיבתי 883 שכללה את הרק"מ הרוסי –
שנילקח שלל במלחמת ששת הימים, הוכשר והוסב לשימוש צה"ל. אופי החטיבה הגדיר
אותה כחטיבה מטכ"לית ולכן לא פעלנו במסגרת אוגדתית אלא במסגרת משימתית. בחטיבה
היו מסגרות אורגניות של כל יחידות השירותים המושלמות בחרום וכן קצינים מקצועיים
שחברו לחטיבה כמינויי משנה. יחיעם מונה כעוזרי במינוי משנה כאשר את שגרת הזמן הוא
בילה בלימודים בטכניון. בערב יום כיפור גויסה מרבית החטיבה על יחידותיה השונות ויחד
עם הכוחות הצטרף יחיעם, קצין צעיר בעל מוטיבציה יוצאת מהכלל ורצון להשקיע את כולו
בנושאי האחזקה. כבר למחרת בלילה יצאנו דרומה ולאחר יומיים תפסנו את הגזרה המרכזית
על ציר טסה. כניסתנו אפשרה הוצאת יחידות שקדמו לנו והכנתן להמשך הלחימה.
הייתה זו תקופה שבה הפוליטיקה נתנה את אותותיה בלחימה, כולם שמעו את רשתות
הקשר של הגנרלים על מלחמותיהם, אך יחיעם כאילו אטם עצמו מכל הסובב אותו ועינינו
היה רק באחזקת החטיבה. צריך לזכור שהמח"ט שלנו היה יואל גורודיש שנטה לצד אחיו
אלוף הפיקוד דאז ואילו יחיעם ראה בטליק את הדמות הנשגבת בעיניו.
32 פרק ב - קצין חימוש
בין יתר העיסוקים נתקלנו בכמה בעיות רציניות באחזקת הטנקים, חוסר בחלקי חילוף, דמיון
רב בין הטנקים המצריים והטנקים שלנו מלבד קנה התותח ושיגעונותיו של המח"ט. יחיעם
מצא כר פעולה שעניין אותו בתחום הטכני ולמעשה בנה את הדגמים הראשונים של שינוי
הצורה של טנקי הטירן שבהמשך נכנסו לתהליך מסודר בצה"ל ובנו על הצריח ארגזים. יחיעם
בנה מסגרת מצינורות ועטף אותם בברזנט. דרישות המח"ט התמקדו ביחיעם שנדרש לבנות
על טנק המח"ט מערכת נשק כפולת מקלעים בעלי סחיטה משתנה של ההדקים וירי רצוף של
מקלעי המפקד, כמו כן התקנת זרקאור, כאשר לבסוף ביקש המח"ט להחליף תובה וכאן
אמרתי די. התעסקות זו מאד עניינה את יחיעם מבחינה טכנית ואותי שחררה מעולו של
המח"ט.
שתי אפיזודות זכורות לי מאותם ימים, המאפיינות את יחיעם בצורה האמיתית שלו.
ליחיעם לא היה זמן לכתוב מכתב הביתה לאשתו, אני כחבר וכמפקד כתבתי לאשתו מכתב,
הסברתי לה שיחיעם עסוק בעניינים רציניים ולכן אני אשלח לה דרישת שלום בשמו. על
מכתב זה קיבלתי תשובה שנגעה מאד לליבי והבנתי כי גם אשתו מכירה אותו ומקבלת אותו
כמו שהוא.
כמו שלא היה לו זמן בנושאים אחרים גם לא היה לו זמן להתרחץ, כי הרי חבל על הזמן
ועדיין זה לא מפריע לו. לקחנו אותו לצומת טסה, במקום הייתה נקודת מים למילוי מיכליות
וכך ללא בררה יחיעם עשה מקלחת שלאחריה הוא לא הכיר את עצמו.
צבי אביבי
תמונה מתקופת מלחמת יום הכיפורים, יחיעם שני משמאל
פרק ב - קצין חימוש 33
כיצד נוצר הניצוץ בין טליק ליחיעם ?
אתה יודע איך נוצרת אגדה אורבאנית ? ממרחק השנים אתה כבר לא יודע באם היית חלק
מהדברים או שסיפורים הפכו לחלק מהמציאות. אז ככה :
אם זכרוני אינו מטעה אותי הייתי במקום, אך מפאת דרגתי הנמוכה יחסית, סרן, נדחקתי
לשולי הדברים. הסיפור קיבל משמעות אמיתית לאחר שבמהלך מלחמת יום כיפור שוחחתי
על כך עם יחיעם ושמעתי את השתלשלות העניינים מפי הגבורה .
טליק, שהיה בזמנו מפקד גייסות השריון ערך ביקור עם מטהו בגזרה הצפונית של סיני
ומאחר וגדוד 616 היה שייך פיקודית לגייסות השריון אך טבעי שהוא ביקר בגדוד. בין יתר
הבעיות שהועלו בפניו הועלתה בעיית האחזקה של רכב "מעוז" אותו רכב ששימש להכנסת
חומרי ביצורים למעוזים. הדרך הטובה ביותר להתרשם מהמצב, בדיוק כפי שטליק אהב, היא
לראות במו עיניו. כולם התאספו במרכז הטיפולים כאשר באותו זמן יחיעם היה שוכב מתחת
לרכב ועוסק בהרכבת גל ההינע. אחד הקצינים, אני חושב שזה היה המג"ד או קצין החימוש
של הגיס, קרא ליחיעם לצאת מתחת לרכב מאחר ומפקד הגיס רוצה לדבר איתו. תשובתו של
יחיעם הייתה "אם הוא רוצה לדבר איתי שיבוא אלי, אני עסוק כרגע", ואכן טליק רכן מתחת
לרכב וניהל שיחה מעמיקה עם יחיעם על הרכבת הגל ועל מצב האחזקה. זה סיפור הפגישה
ומשם אני יודע שטליק הזמין את יחיעם ללשכתו וידידות רבת שנים התפתחה מאז .
יחיעם יצא ללימודים בטכניון הרבה בזכות טליק ואם אינני טועה היה זה על חשבון מקום של
הגייס בהקצאת מקומות הלימוד . אולי הסיפור נראה תמים אך מי שחי באותה תקופה והכיר
את הנפשות הפועלות יודע שרק איש כמו יחיעם היה מסוגל לענות לטליק כפי שענה לו
כאשר כל הסובבים היו המומים. אני חושב שהייתה זו הפעם היחידה שיחיעם פנה ככה אל
טליק לאורך כל המשך תקופת היכרותם ולו רק מהכבוד הרב שיחיעם רכש לטליק וטליק
החזיר לו אהבה .
צבי אביבי
34 פרק ב - קצין חימוש
קצין צעיר וחרוץ
בתקופת מלחמת ששת הימים הייתי מפקד פלוגה א' בבסיס ג'וליס ) 611 ( ולאחר מכן מפקד
הסדנה הגייסית 611 . במלחמת ששת הימים פעלה פלוגה א' במתן מענה אחזקתי לטנקי
שרמן ואמצעי פריצה כדוגמת דחפור ומורג. מאחר והמנועים של טנקי שוט מטאור ששימשו -
את צה"ל באותה התקופה היו בעלי אורך חיים נמוך מאד ) 81-31 שעות( ביצענו פעילות כדי
לאפשר שימוש בטנקי T54 ו - T55 חדשים שנלקחו כשלל במהלך המלחמה. אנשי צוות
מהסדנה החטיבתית בדקו אם מערכות הטנק עבדו )מנוע, צידוד, תותח( והוכנו פאנלים כדי
שהטנקים לא יזוהו ע"י חיל האוויר כטנקי אויב. בכלים אלו הייתה לראשונה ההיכרות עם
הנוכרי אשר היה מורכב עליהם.
יחיעם היה אז קצין חימוש של גדוד הסער, אדם מאד אחראי וחרוץ, דבק במטרה שלו ומאד
יסודי. כשהיה צריך להשיג חלקים לביצוע המשימות הוא היה מסוגל לחפש ולחטט בכל מיני
מקומות עד שישיג את מה שהוא צריך. המאבקים של יחיעם לקידום הנושאים שבאחריותו
ראויים להדגשה ולהערכה רבה. בין היתר זכור לי שעבדנו יחד על בניית מתאם לקליטת
הנוכרי על חזית הטנקים.
טליק שהיה לוחם ושריונר ביסודו, היה בעל תפיסה חדה מאד של הטכנולוגיה וקשה לתאר
לאיזה עומק הוא חדר והגיע. היינו מציגים לטליק ולאורחים נושאים שונים שעברו דרך
הסדנה. אני לא התפלאתי כשטליק "צד" את יחיעם ולקח אותו לפרויקט המרכבה.
נחמן ורד )וגנר(
פרק ב - קצין חימוש 35
שירות משותף עם יחיעם
השירות המשותף שלי עם יחיעם התקיים ב 3 מסגרות שונות לאורך התקופות. -
שירתנו יחד בגדוד הסער 616 . יחיעם היה קצין החימוש ואני מכונאי. חייליו של יחיעם אהבו
אותו מכיוון שהיה מפעיל אותם בצורה חברית וכייפית ולא מתוך סמכות וכוחנות. בצורת
עבודה זו בה נתן יחס טוב לחיילים יכול היה להפיק מהם פי 01 . אני התחברתי מאד לצורת
עבודה זו ואימצתי אותה בהמשך כשהתמניתי לתפקידים בהם פיקדתי על חיילים.
בהמשך שירתנו יחד בחטיבה 883 . יחיעם מונה לקח"ש הראשון שלה. אני הגעתי ליחידה
זמן מסוים לאחר מכן כי שירתתי בגדוד השריון הפיקודי. אחד המבצעים שביצעה החטיבה
בתקופה זו היה מבצע רביב. טירנים מוסבים נצבעו בצבע מצרי וחדרו 011 ק"מ לתוך מצריים
כדי למשוך כוחות מצריים דרומה.
כשיחיעם שירת בחטיבה 310 נפגשנו לשבוע אחד בבסיס המצודה באילת. זה היה בשנת
0981 באירועי ספטמבר השחור. אני הייתי אחראי על אחזקת פלוגת טנקים ולנוכח כוונה
)שלא התממשה( להיכנס לתוך ירדן קיבלנו תגבור של כח חרמ"ש מחטיבה 310 שהגיע עם
יחיעם מסיני. באותו השבוע זכורה לי מאד לטובה האווירה החברית במפגש עם יחיעם.
המפגש הרביעי התקיים במהלך מלחמת יום הכיפורים. יחיעם שימש במינוי משנה כעוזר
קצין חימוש חטיבה 883 ומכח תפקיד זה פעל בתחום החימוש בכל הגזרות בהם פעלו
הכוחות של החטיבה. אני הייתי במפקדת החטיבה, בחפ"ק החטיבתי, אחראי על הכלים של
המח"ט והסמח"ט. אירוע בולט במלחמה הוא חילוץ טנק מגח פגוע עם 8 הרוגים בתוכו
מעומק השטח המצרי. יחיעם הוביל את ביצוע המשימה וביקש ממני להשתתף בה.
השתמשנו בכבלים שחוברו אחד לשני. כ 01 חיילים נשאו את הכבלים עם אלונקות לתוך -
השטח. מלכתחילה היינו אמורים להשתמש בשוט חילוץ אך מכיוון שכלי זה היה נוטה לבצע -
"בק פיירים" שהיו עלולים לגרום לחשיפתנו השתמשנו בסופו של דבר ב - - D9 . כל החיבור
בוצע מחוץ לטנק הפגוע.
יוסי פסטרנק
36 פרק ב - קצין חימוש
מקאמה ליחיעם
יחיעם ידידי ורעי היקר )עוזרי הנאמן והמסור ללא גבול(, צר לי שאני צריך לשבת ולספר
אודותיך ולזכרך, שהרי הלב ממאן להכיר בעובדה שאינך עמנו. הקושי הוא לא רק מפאת
חוסר היכולת והרצון להשלים עם ה אינך יותר, שהרי אנו כמעט בני אותו גיל ואני לא רוצה -
לחשוב שהזמן שנקצב לנו כמעט אוזל ואנו צריכים לספור את מה שנותר ולהודות על כל יום
שאנו חיים ליד האהובים שלנו ושסביבנו.
יחיעם אתה זוכר שזה כמו אתמול התייצבתי בחטיבה לתפקיד קצין החימוש ללא חפיפה עם
הקצין שהיה לפניי. אך כולם באים, מרגיעים ואומרים : אם יש לך את יחיעם אתה לא צריך
חפיפה, אתה רק צריך להשתלב ולזרום עם הפעילות של יחיעם ולדבוק בקצב שלו ואז
מובטחת לך הצלחה בתפקיד וגם הרבה הנאה בצידה.
לא חלפו שעות ומיד נוכחתי כי זכיתי לסגן אידיאלי : חרוץ, מקצוען בחסד, אהוד ומקובל על
כולם ובעיקר צנוע, זה המדבר מעט ועושה הרבה. וכשמדובר בתקופה קשה ואינטנסיבית
בקו התעלה עם מטלות ללא גבול לצד קשיים אובייקטיביים רבים ומגוונים בגדודים ובחטיבה
הרי שסגן מקצועי ומסור כמו יחיעם הוא מתנה משמים.
זוכר אני יחיעם את הימים והלילות )שהיו לנו כימים( שבהם כמעט לא ראינו שינה ובוודאי לא
שינה של ממש, איך התרוצצנו בין הטנקים, הנגמ"שים, וכל שאר כלי הרק"ם, הרכב ואמצעי
הלחימה המגוונים. אתה כעוזר מיומן ומסור יודע לתמרן ולהשלים אותי כשאני ב 36 אתה -
עמוק ב 89 , מסיים ב 89 וכבר מדלג ל 091 . בלי אוכל, בלי מנוחה ובלי שינה, העיקר - - -
להבטיח חטיבה כשירה ומוכנה למשימה.
אי אפשר לספר עליך יחיעם רק בתיאור עבודתך המסורה והמקצועית מבלי לספר על יחיעם
החבר והקצין האהוד של החטיבה. כשישבת על הטלפון המתנתק לסירוגין כדי לקבל "דו"ח-
כשירות" מהגדודים, החן שלך היה הסוד שבזכותו תמיד היה לנו דו"ח כשירות בזמן עדכני -
ומדויק כי מי יעז לסבן את יחיעם או למשוך זמן ? אפילו ניתוק הטלפונים כתוצאה מבלבול
קבוע שלך איזה טלפון לנתק )מבין 8 המכשירים שהיו לנו במשרד( לא גרם לי לכעוס עליך
ואנו הפכנו זאת לבדיחה חיננית שהייתה חלק מהווי המשרד.
זוכר אני את לאה לה שלך כשהיא ממתינה בעיניים כלות שתסיים את שיחת הטלפון או את -
פגישת העדכון איתי כדי להצטרף אליך לארוחת הצהריים. היא בסבלנות מעוררת כבוד ואתה
במסירות חסרת פשרות משלים את המשימה. רק אז אתם חוברים בדרך אל חדר האוכל,
ואם זכרוני איתן אז גם עברת דרך השק"ם כדי לפנק אותה עם בקבוק שתייה )האורנג'אדה
הצבאית(.
יחיעם, זכורה לי שיחה אחת מיוחדת )מתוך שיחות אין ספור שקיימנו בינינו ולא רק על
החטיבה והטנקים( שבה עמדתי על חוש ההומור המיוחד שלך, שהרי כולם הכירוך כאיש
רציני שכמעט אין לו זמן לבדיחות ולשיחות חולין. שאלתי אותך למה אתה צריך לנסוע
לרחובות? )לאור בקשה שלך לחזור בטיסה מאוחרת יותר(, הרי אתה גר בבקעת הירדן,
משרת בסיני ובקושי יוצא הביתה אז מה יש לך ברחובות ? ענית לי : "הבנק שלי ברחובות", -
תשובתך הדהימה אותי עוד יותר ושאלתי למה בנק ברחובות לקצין שגר בבקעה ומשרת
בסיני ?... ושוב תשובתך המיוחדת, המפתיעה והמצחיקה מאד )עד היום איני יודע אם היא
אמיתית( וכך ענית : "החשבון שלי בבנק רחוק כדי שלא תהייה לי כל אפשרות להגיע אליו
ולהוציא כסף..."
37
ואז הוספת בחן המיוחד שלך "גם אם המטוס שמטיס אותנו ייפול הוא לא ייפול על רחובות".
)את הדברים הללו של יחיעם יש לשפוט בהקשר של בן קיבוץ העוזב את המשק ורוצה לבנות
בית ולהקים משפחה בכוחות עצמו(.
יחיעם, אמנם דרכינו נפרדו די מהר. אני המשכתי בתפקידי השטח ואתה יצאת ללימודים
ועשית חייל בתחום הטכני בטנק המרכבה. עקבתי אחריך מרחוק ותמיד שמחתי לשמוע על
פעילותך ותרומתך העצומה בפיתוח המרכבה. לי זאת לא הייתה הפתעה וגם לא פליאה,
ידעתי כי השילוב הצרוף והייחודי של מקצוענות גבוהה לצד מסירות ללא גבול הם מתכון
להצלחה ולעשייה פורה ואתה היית כזה.
צר לי עליך ידיד וחבר נאמן, צר לי עליך קצין למופת.
אני תקווה כי לאה, הילדים וכל המשפחה המורחבת ימצאו מעט נחמה בזיכרון האיש
והאישיות יוצאת הדופן שזכו להיות לצידה.
יהי זכרך ברוך.
יוסי אוחיון
38 פרק ג – שירות ברפ"ט בתחילת פרויקט המרכבה
פרק ג שירות ברפ"ט בתחילת פרויקט המרכבה –
יחיעם הגיע לרפ"ט כאזרח בסוף שנת 0980 לאחר שביצע תפקידי סרן ביחידות חימוש
בשדה. רפ"ט היה גוף תכנון פיתוח שהיה מורכב ממהנדסים ומטכנאים. היו כאלו שהרימו -
גבה "מה לאיש חימוש שדה בהיכל ההנדסה ?" זו הייתה אינטואיציה של טליק, שהבין שכל
האנשים שהיו ברפ"ט היו אנשים שגדלו במפקדה או במש"אות והידע שלהם בהפעלת טנקים
בשדה ובתחזוקה היה מוגבל ביותר ולכן טליק החליט להזרים דם חמצני בכך שהביא את
יחיעם ועוד קודם לכן הביא שני טנקיסטים גיבורי ישראל, את נתי גולן ז"ל ואת גדי רפן
שייבדל לחיים ארוכים ובריאים. יחיעם נקלט מהר מאד ברפ"ט. ראש רפ"ט הראשון אל"ם
ישראל טילן שהיה ה"אמא של המרכבה" )טליק היה ה"אבא"( ממש אהב אותו. אם הייתם
מסתכלים על שניהם הייתם רואים שקצות הציפורניים של שניהם היו תמיד שחורות משמן
ומגריז. לישראל טילן היה בתא המטען ארגז כלים וכשהוא היה נוסע בדרכים התחביב שלו
היה לתקן מכוניות תקועות. לאחר שהתחתן מאוחר הסתלק ארגז הכלים והאצבעות הפכו
נקיות, אך יחיעם, עד כמה שאני זוכר עד לאחרונה, היה מסתובב עם אצבעות שחורות.
ממש לאחר הגיעו של יחיעם לרפ"ט הגיעו מגרמניה ארגזים שהכילו את המכללים של מתלה
אב טיפוס מרכבה סימן 0. זה לא סוד שהחברות הגרמניות עזרו וסייעו בפיתוח של מתלה -
מרכבה סימן 0. זו הייתה ברכה כי היה להם ניסיון ענק ממלחמת העולם השנייה, אך זו
הייתה גם קללה כי הם כיוונו את התכנון שלהם לכרי הדשא בגרמניה והם לא חשבו על
נסיעה בתנאים סלעיים קשים. יחיעם, זה עוד מצולם אצלי בראש, פתח את הארגזים האלה,
הרכיב את תתי המכללים וחיבר אותם לתובה וכך טביעות ידיו של יחיעם במזקו"ם הטנק
מוטבעות כבר בהרכבת אב הטיפוס הראשון. אז התחיל הרומן שלו עם מה שעתיד להיות
ה"בייבי" שלו המזקו"ם. באותו זמן יחיעם נחשף לכישלון שלנו בתכנון הזחל, דבר שהשפיע -
על תפיסתו בעתיד. חוליית הזחל הראשונה של המרכבה שקלה 03 ק"ג לעומת 08 ק"ג
החוליה של השוט קל מאותה פלדת מנגן. למה ? כמו ב 81 השנה האחרונות גם אז הייתה - -
"מאניה" של הורדת משקל מהטנק. חשבנו שאנחנו מתוחכמים, אבל בנסיעה הראשונה על
מסלול הבטון של המש"א כל החוליות התפתלו. אני חושב שיחיעם קלט את זה והדבר
השפיע על השקפת חייו, שהוא לא מאמין לגבי מזקו"ם בחישובים תיאורטיים והאמין רק
בדבר אחד כח נגד כח. אם מישהו היה מחשב קוטר של פין בחישוב תיאורטי והיה מקבל –
... 81 יחיעם היה אומר תשים 81
יחיעם ליווה כמובן את הניסויים הראשונים בטנק שרובם ככולם היו בדרום )בקעת הירח(,
עבד על הכנסת השינויים הנדרשים ואף הספיק להתחיל הדרכה שבוצעה בבאר מנוחה
במתקן של יחידת ניסויים 1111 עם צוותי הטנקים הראשונים של תח"ש )תורת חיל השריון(,
שהגיעו על מנת לראות את הכלי. לצערנו אחדים מהם נפלו במלחמת יום הכיפורים מספר
חודשים לאחר מכן. השנתיים האלה שיחיעם עשה אצלנו קיבעו לו את הניסיון ואת הידע
שנתן דיבידנדים 6 שנים מאוחר יותר.
ישראל סבר
פרק ג – שירות ברפ"ט בתחילת פרויקט המרכבה 39
– קבלת ארגזי המזקו"ם שסופקו מגרמניה מש"א 0355
בתמונה למטה )מימין לשמאל( : איציק בר דור, גדי רפן, חנן אברך, חיים ודאי ונתי גולן -
41 פרק ג – שירות ברפ"ט בתחילת פרויקט המרכבה
שיפורי יחיעם
יחיעם מוכר לכולנו בזכות יכולתו הטכנולוגית בנושאי טנקים, אך ליחיעם פנים נוספות
בנושאים טכנולוגיים שאינם טנקים ו"מרכבה".
רפ"ט 0988 מערכת פיתוח מאתגרת, מסגרות תכנון שעדיין אינן מגובשות דיין, אין נוהלי –
תכנון סגורים וקבועים, הכול נקבע על פי תוצאות בפועל, לא על פי ההתנהלות היום יומית
וניסיון המהנדסים.
ענף אוטומוטיבי, בראשו רס"ן סבר רציני, מעמיק ומפרגן. כפופים לו נתי גולן, גדי רפן, יחיעם -
ואני, הראשונים בעלי רקע מכובד, שנבחרו לתפקיד עקב ניסיונם המוכח בחיל השריון, ואני
במקורי בכלל מחיל הים, רציניים בהתייחסותם לכל נושא אבל לא לגמרי. –
סבר יוצא בתפקיד לחו"ל, התקופה חג, גשר וסוף שבוע.
גדי נמצא בחופשה צבאית מיוחדת בשרם אל שיח' )אוהל, בתי מלון עדיין לא קיימים(.
סבר כאמור רציני ומפרגן משאיר את מכונית השרד שלו )כרמל דוכס( ליחיעם ולי, מתוך
ידיעה שהוא מתעסק עם אנשים רציניים. בקשתו היחידה היא שנאסוף אותו בסוף השבוע
עם חזרתו מחו"ל משדה התעופה לוד.
ליחיעם ולי בעיה רצינית מה עושים בתקופת החג עם הכרמל של סבר? -
ההחלטה שהתקבלה פה אחד )כאמור ע"י אנשים רציניים( נוסעים לגדי בשרם, יתכן -
ומשעמם לו שם.
פרק ג – שירות ברפ"ט בתחילת פרויקט המרכבה 40
הכביש לשרם סלול רק בחלקו. רכב השטח העומד לרשותנו )הכרמל( אינו מפגין יכולות שטח
מיוחדות, ועומד בדרישות המוצבות לפניו להגיע לשרם רק בזכות יכולתו וניסיונו של יחיעם - -
בפתרון תקלות שדה וכמה מכונאים בסדנת אילת. בסדנה אנחנו מקבלים יחס מיוחד, מכיוון
שליחיעם כבר אז יש היכרות ארוכת ימים עם כמה נגדים בכירים המשרתים בה.
הגענו לשרם, ניחמנו את גדי שגם "הבילוי" בשרם יגיע לקיצו, וחזרנו לציביליזציה במרכז
הארץ. ושוב האתגר האמיתי העומד בפנינו הוא לאסוף את סבר בזמן משדה התעופה.
הכרמל נראתה כמו רכב שטח )למי שמכיר את כל רכבי השרות של יחיעם בעתיד לבוא(
שחזר מנסיעה בדרכים שאינן דרכים בסיני של תחילת שנות השבעים, ונדרשו שטיפה וניקוי
יסודיים. לפני הנסיעה לשדה שטפנו את הרכב ביסודיות כולל המנוע, מכיוון שתא המנוע
נראה כארגז חול ולא תא מנוע של כרמל. מגיע לסבר על האמון שנתן בנו.
במנוע מפלג מכאני שתפקידו להעביר בתזמון נכון זרם חשמלי למצת המתאים. למפלג
מכסה בקליט, שלא עמד במשימת השטיפה שלנו. המכסה לוהט, המים קרים, והוא נסדק.
משמעות הסדק שהמפלג מקצר בין שני מצתים, המנוע מזייף והכרמל אינה כשירה לאסוף -
את סבר מהשדה. עדיין לא קיימים טלפונים סלולאריים להודיע לו שלא נגיע.
וכאן נתגלתה יכולתו הטכנית הוירטואלית של יחיעם במלוא הדרה. יחיעם שואל מקדחה
מאחד השכנים, קודח במרכז הסדק, מדביק על הסדק פלסטר רפואי והמנוע חוזר לנגן
בתזמון מלא, כמו חדש.
אספנו בזמן את סבר, שלא היה מודע לחוויות שמכוניתו חוותה במהלך שהותו בחו"ל. הכרמל
הוחלפה לאחר מספר חודשים בחדשה, ועד אז תפקדה מצוין עם שיפורי יחיעם )קדח
במכסה ופלסטר(.
דוגמא נוספת ליכולתו של יחיעם בפתרון בעיות טכניות גם בנושאים שאינם צבאיים.
0981 יחיעם מגיע לסוף שבוע לכפר סבא מהטכניון בחיפה בו הוא לומד כאיש צבא. -
בבעלותו פיאט 211 משומשת. במהלך השבת מתברר שאינו יכול לחזור לחיפה מכיוון
שמשאבת הדלק במכונית אינה מתפקדת הממברנה במשאבה קרועה. -
ושוב פתרון יחיעם. להחלפת הממברנה משמשת כריכת הפלסטיק האדומה של פנקס קופת
החולים של לאה... המכונית שבה לתפקד כראוי ולמיטב ידיעתי, נמכרה לאחר מספר שנים
עם הממברנה האדומה.
יש עוד סיפורים רבים מסוג זה על "שיפורי יחיעם", כמו שיפוץ מנוע מיני מינור במטבח
ותיקונים מאולתרים בטרקטורון, שכולם שייכים לתקופה מיוחדת ולאדם מיוחד שלא יחזרו אך
ייזכרו לתמיד.
איציק בר דור -
42 פרק ג – שירות ברפ"ט בתחילת פרויקט המרכבה
קטע מראיון עם יחיעם
בשנת 8101 התראיין יחיעם לצורך הכנת סרט עבור כנס 31 שנה לפרויקט המרכבה. בראיון
זה הוא נשאל בין היתר על הגעתו לרפ"ט כאזרח על פי הכוונתו של טליק.
מה טליק רצה ממך ? למה הוא ציפה ?
מה שהוא ציפה ממני זה לאותם דברים שבהם הוא הכיר אותי. כשהוא היה מפקד גייסות
השריון אני הצגתי לו דווקא כמה נושאים של חיל ההנדסה : נוכרי, דחפור ודברים אחרים
שנלקחו כשלל ממלחמת ששת הימים. למעשה הצגתי לו את היכולת של האמצעים האלה
ואז מאיזושהי סיבה הוא נדלק, וזהו. הוא החליט שהוא מאמץ אותי, הוא שלח אותי לטיול
בחו"ל, כל מה שהוא יכל לעשות הוא עשה בשבילי כדי שאני אשאר בצבא, עד כדי כך שהוא
אפילו הגיע לקיבוץ כנרת. למעשה הוא בא לקיבוץ לשכנע שאני אחתום קבע כי בקיבוץ לא כל
כך רצו. האמת היא שלא נתנו לאנשים לחתום קבע כי רצו שאנשים יחזרו לקיבוץ לצורך
עבודה. אז נשארתי בצבא קבע עד 80 . ב 80 כשהחלטתי לפרוש הוא אמר לי "למה לא -
תבוא לעבוד ברפ"ט כאזרח ?" ואז הגעתי לענף אוטומוטיבי בתור אזרח.
היו גם רגעי מנוחה... יחיעם במרפסת בנין רפ"ט דאז לצד אורי יכין וגדי רפן
פרק ד - מלחמת יום הכיפורים 43
פרק ד מלחמת יום הכיפורים -
בשנת 0988 היה אמור יחיעם להתחיל את לימודי ההנדסה בטכניון. יחיעם כבר היה נשוי,
תכולת הבית בו התגורר בכפר סבא עם לאה רעייתו כבר הייתה ארוזה חודשים ארוכים
לצורך המעבר לחיפה, ואפילו משאית כבר הוזמנה, אלא שהמלחמה פרצה יום לפני המעבר
המתוכנן. יחיעם התגייס במסגרת מינוי משנה ושימש כעוזר קצין החימוש של חטיבת
הטירנים 883 . במסגרת זו פעל בכל גזרות החטיבה ובכל המסגרות הגדודיות להחזרת כלים
למעגל הלחימה.
סביב השעון במסירות ובסבלנות
במהלך מלחמת יום הכיפורים שירתתי כקצין חימוש בחטיבת הטירנים 883 במסגרת מינוי
משנה. באותה עת הייתי סטודנט להנדסה בשנה השלישית. המלחמה התאפיינה בעומס רב
על צוותי הטנקים והרק"ם בפעילות שתכליתה החזרה למעגל הלחימה. לאחר שבועות
הלחימה האינטנסיבית המשכנו את פעילות ההחזרה לכשירות במשך חודשים ארוכים בבסיס
הגששים בסיני ליד טסה שהיה ממוקם בכביש הרוחב קרוב לתעלה.
בתקופת המלחמה עבדתי באופן צמוד עם יחיעם בפעולות אחזקת הטנקים והרכב. יחיעם
שירת כעוזר קצין החימוש בסדנה החטיבתית והוביל את התחום האחזקתי והחימושי
בדבקות שראויה להערצה. הוא עבד סביב השעון בהחזרת הכלים ללחימה, אף פעם לא
התייחס לשעות, התנדב לכל משימה ותמיד היה הראשון בין הראשונים לעזור ולסייע. אנשי
המילואים זיהו את הנמרצות שלו ואת המוכנות והיכולת שלו לטפל בבעיות הקשות ביותר
ואף ניצלו זאת "יחיעם, אי אפשר להוריד את הסרן" ואז יושבים בצד, נחים ומעשנים ומביטים
כיצד יחיעם עושה את העבודה במקומם. כשהיו רוצים לאתר את יחיעם היו מוצאים אותו
תחת כלים תקועים. יחיעם היה כל כך מסור ומחובר לעבודה ולא הסכים להוריד את הסרבל
לאורך כל תקופת הלחימה, אפילו שהיו מספר הזדמנויות בהם הגיעה מיכלית מים אל
היחידה ואפשר היה להתקלח.
ליחיעם היו יכולות טכניות יוצאות מגדר הרגיל. הוא היה מסוגל לתת פתרונות גם במצבים
של חוסר בחלקים ולהשתמש באלתורים כאשר לא הייתה ברירה אחרת. אנשי החימוש
שעבדו במחיצתו, קצינים וחיילים, התבוננו בו בהערכה ובהערצה. מעולם לא אמר "אני עסוק"
או "זאת בעיה בלתי פתירה". יחיעם פעל גם להכשרת אנשי חימוש והתאפיין ברמת סבלנות
גבוהה מאד כאשר היה מסביר את הדברים ברמה המעשית ממש דרך עבודת ידיים )ובדרך
כלל היה מבצע אותה בעצמו...(
עמי סגיס
44 פרק ד - מלחמת יום הכיפורים
השירות עם יחיעם במלחמה
אוקטובר 0988 , אני בחופשת שחרור, סדיר ושנת קבע מאחורי כחשמלאי טנקים בחטיבה
הטירנים 883 )חטיבת מילואים(, בעוד כשבוע אני עומד להשתחרר ומתוכנן להתחיל ללמוד
בטכניון בסוף החודש. המלחמה מתחילה ואוספים אותי מהבית בחיפה להכין את הטנקים
לירידה לסיני. כל המילואימניקים מתייצבים וביום ראשון הטנקים עולים על מובילים ומתחילים
במסע לחזית בסיני. מאחר וזו חטיבת מילואים כל התפקידים מאוישים על ידי אנשי מילואים
ואין מקום ותפקיד לסדירים. "לכו לישון" אומרים לנו. אני מתעקש ומתיישב במשרד קצין
החימוש החטיבתי, "אתם לא יורדים בלעדי" אני זועק. התעקשותי הועילה, "לך תמצא לך
נשק, אתה מצטרף אלי" מודיע קצין החימוש, "תכיר את יחיעם, גם הוא מצטרף לקומנדקר".
זו הייתה היכרותי הראשונה את יחיעם. יחיעם ישב בחדר עם מדים ועם דרגות סרן ומאותו
מפגש היינו יחד, ממש צמודים כל תקופת המלחמה וחודשים אחריה. התברר לנו די במהרה
שאנחנו עומדים ללמוד יחד בטכניון ובאותה פקולטה, כך שהקשר הצמוד נמשך עוד מספר
שנים, כל תקופת הלימודים.
יחיעם עלה על סרבל טנקיסטים שמצא ונשאר אתו עד שנטש את החטיבה.
הגענו לסיני לפני כל הטנקים שנתקעו בפקקים לאורך הצירים ומיד התחלנו לפעול וללא
הפסק כל תקופת המלחמה. כאן התגלה יחיעם בגדולתו. התעקשות על כל דבר קטן כגדול,
נדנוד בלתי פוסק בדרישה לקבל חלקי חילוף, הגעה לכל טנק תקוע ובכל הגזרות בהן פעלה
החטיבה והתעקשות להשמישו. יחיעם עובד ללא לאות, לא ישן, לא אוכל, לא מתרחץ בקושי
מחליף סרבל אחרי חודש, בקיצור יחיעם non stop .
יחיעם הרפז, עוזי שטיינפלד ורוני ברמן על רקע גשר הדוברות בתעלת סואץ
פרק ד - מלחמת יום הכיפורים 45
אין בלתי אפשרי אצל יחיעם, התעקשות ונחישות עד אין קץ והתכונה המעניינת ביותר היא
שההתעקשות והנחישות באים לא מתוך לחץ, רוגז, לעולם לא בצעקות או בפקודות, אלא
בהסברים, בלימוד, בניסוי, בדיבור ובעבודה עצמית חסרת כל פינוק, ממש הסתגפות.
"יחיעם, תאכל משהו !", לא, קודם כל עבודה, "בוא ניסע, נראה מה קורה, אחר כך נאכל
משהו". ואז אחרי שעות כשאני כבר נשבר והולך לאכול, עובר יחיעם ושואל אם יש איזו
פרוסה ואולי נשים עליה משהו...
כך עברנו את ימי המלחמה כאשר לא פעם אנחנו מתנדבים בצוות של שלשה כולל יחיעם
כמפקד, לצאת לחילוץ טנק שנתקע בעמדה בחזית. ההפגזות, המראות והריחות קשים אך
לא היה רגע אחד בו נחישותו של יחיעם פגה.
בסוף המלחמה התיישבנו במעוז "טסה הקטנה" ושם התחלנו בפעולות של איסוף טנקי שלל
שהיו פזורים לרוב באזור הקרבות, הכנו מטווחי טנקים מטנקי אויב פגועים והכשרנו את כוח
החטיבה. יצאנו הביתה מדי פעם כשהתאפשר כאשר יחיעם נוהג כל הדרך ולא חשוב מה
הייתה השעה. סיימנו איזו משימה, 8 בלילה, 8 בלילה. אין בעיה, יוצאים ליום או יומיים.
אחת המשימות המוזרות שביצענו עם סיום המלחמה, הייתה להתקין שני מאגים על חצובה
אחת בטנק שלל T62 שמצאנו. את הטנק אימץ מפקד החטיבה אל"ם יואל גורודיש שביקש
להתקין לו את המאגים על הצריח. יחיעם ואני התקנו במקביל את שני המאגים על התקן
מיוחד שבנינו, והרכבנו ידית אחת והדק אחד שהפעיל מכאנית את שני ההדקים במאגים. כוח
אש רציני משהו. אך יואל לא הסתפק בזה, הוא ביקש שנכין לו על הצריח סל עבור ארגזי
התחמושת של המאגים, כזכור המאגים אוכלים הרבה. וכך לדעתי נולד ערסל הצריח של
הטירן שהבדיל אותו מטנקי האויב. כעבור שבועיים הטנק נלקח...
פעולה נוספת עליה פיקד יחיעם הייתה חילוץ גופת לוחם מטנק מגח שעמד למרגלות עמדות
המצרים לאחר המלחמה.
רוני ברמן
שני טנקי טירן פגועים של החטיבה
46 פרק ד - מלחמת יום הכיפורים
חילוץ טנק מגח משטח חמוטל שבשליטת מצרים
בפעולה נועזת השתתף יחיעם בחילוץ טנק מגח פגוע בו היו 8 חללים, סגן משה יופה ז"ל
)חתנו של האלוף עמוס חורב( וסמל זוהר בן זאב ז"ל. סיפור החילוץ מתואר בכתב ידו של
יחיעם שנרשם ב 01.6.0928 ונמסר לאליעזר יפה אחיו של מוישיק יפה ז"ל. -
סיפור המעשה כפי שנכתב ע"י יחיעם
במלחמת יום כיפור נלחמתי בגזרת סיני כאשר המשימות של החטיבה היו שמירת הקו הקיים
לאחר שהכוחות הסדירים וכוחות המילואים שהיו לפנינו התפנו ללחימה בגזרות אחרות
בסיני. כתוצאה מהלחימה של אותן היחידות שנשארו לפנינו נשארו טנקים שלנו בשטח שלא
הייתה אפשרות להגיע אליהם מכיוון שהם היו בשטח שלא היה מוחזק בידינו. אם אינני טועה
כשלושה שבועות לאחר פתיחת המלחמה התבקשנו ע"י מפקד החטיבה לבצע פעילות
לחילוץ טנק מגח שבו ישנם חללים שיש להביאם לקבר ישראל )דבר שלדעתי הוא החשוב
ביותר מבחינה אנושית(.
עם קבלת המשימה התחלנו לארגן ציוד מתאים על מנת לחלץ את הטנק לשטח שלנו
כשהמרחק שהפריד בין הטנק לשטחנו היה כ 811 מ' עד 311 מ'. איסוף הציוד כלל כבלים -
באורך של כ 81 מ' )על מנת שמספר אנשים קטן ייקח אותם וכך לא תהיה סכנה להרבה -
אנשים(. בנוסף לכך נאספו מחברים מתאימים שהיה צורך בהם על מנת לחבר בין הכבלים.
אחת הבעיות שאני זוכר שהטרידה אותי הייתה האם הטנק בלום ע"י בלם החנייה או שהוא
נפגע באיזור הממסרת וכתוצאה מכך הבלמים נעולים, דבר שהיה גורם לכך שלא הייתה
אפשרות לגרור את הטנק. התכנון שלי היה להכניס את הכבלים ע"י 3 אנשים כולל אותי אחד
אחד כאשר בהתחלה יחובר הכבל הראשון לטנק הפגוע ולאחר מכן יחברו כבל לכבל עד
שנגיע לשטח שלנו כאשר שם יחכה טרקטור D9 שהיה אמור למשוך את הכבלים )הטרקטור
הועדף מטנק היות וטרקטורים שימשו להכנת ביצורים וסוללות ולכן לא עוררו חשד אצל
המצרים(.
הפעילות התחילה בשעה 88:11 לערך כאשר אותו טרקטור גורר את כל הכבלים משטח
רחוק יותר בו בוצעו ההכנות עד למקום קרוב על מנת שלא ייקח זמן רב להכניס אותו לשטח.
בשעה 88:81 לערך התחלנו בביצוע החילוץ כאשר בכל הגזרה היה שקט ולא נראתה כל
פעילות מצד המצרים. העבודה נעשתה בשקט כאשר כל 11 מטר לערך עצרנו, שכבנו ובדקנו
אם אין פעילות או אנשים בשטח שיכולים לבצע מארב )במידה והרגישו קודם לכן בהכנות
להוצאת הטנק מהשטח(.
הגענו לטנק, בדקנו האם הוא בלום או לא ע"י אותן ידיות שהיה אפשר לשחרר במידה והבלם
היה תפוס וכן קשרנו את הכבל לטנק )הבלם לא היה תפוס לפחות באותם אמצעים מכניים
שמשמשים לכך(. לאחר מכן חזרנו לקחת את הכבל השני, השלישי וכן הלאה עד שקשרנו
את כל הכבלים והגענו לשטחנו )בזמן זה לא הייתה כל פעילות מצד המצרים(. קשרנו את
הכבלים לטרקטור D9 , השעה הייתה 0:11 לערך והתחלנו בביצוע הגרירה בתקווה שלא
יקרה מה שהזכרתי קודם תקלה בבילום. –
הטרקטור התניע והיה חשש שיעורר חשד ולכן תפסנו מחסה אחרי סוללות חול שהיו בשטח
והטרקטור התחיל בנסיעה איטית כאשר היה אפשר לשמוע את הטנק נע ממקומו, דבר אשר
שימח אותי מאד וכך הלך הטרקטור והתקדם עד שהגיע לשטח שלנו.
פרק ד - מלחמת יום הכיפורים 47
הטנק הועבר לשטח שלא נצפה ע"י המצרים כך שלא יהיה סיכון בטיפול בחללים ע"י אנשי
הרבנות הצבאית. אני לא הכרתי את החלל )משה( יפה ולא את חבריו שהיו עימו בטנק
למרות זאת הרגשתי שעשיתי מעשה חשוב ביותר על מנת להביאם לקבר ישראל.
אני נולדתי בקבוצת כנרת, התגייסתי לצבא באוגוסט 0961 לחיל החימוש כאשר באותה
המלחמה שימשתי כעוזר קצין חימוש חטיבה.
קטע מתוך הדפים בכתב ידו של יחיעם
48 פרק ד - מלחמת יום הכיפורים
עדויות ממפגש ותיקי חטיבה 883 בלטרון בשנת 8108
ב 80.6.8108 התקיים באתר יד לשריון בלטרון מפגש של ותיקי החטיבה בו סופר בין היתר -
סיפור חילוץ הטנק הפגוע. יחיעם עצמו השתתף במפגש, ישב בקהל, אך לא היה מעוניין
לעלות אל הבמה. להלן תיאור הדברים מתוך תיעוד האירוע שפורסם באתר "יד לשריון" :
מדובר בפעולה בלתי שגרתית, שחברו אליה מספר חברים שנמצאים איתנו כאן היום. זה
סיפור על אחוות לוחמים ואומץ לב לחילוץ טנק מגח פגוע ובו גופותיהם של שניים מאנשי -
הצוות שלו, משטח שנשלט על ידי המצרים בגזרת "חמוטל" הידועה, שהייתה באחריות
חטיבת הטירנים לאחר הפסקת האש. נמצאים איתנו כאן מבני המשפחות שגופות יקיריהם
היו בטנק, סגן מוישיק יפה ז"ל וסמל ראשון זוהר בן זאב ז"ל. נמצאים איתנו גם חברים
אחרים בחטיבה שנטלו חלק פעיל באותו אירוע, שחלקם יעלו לבמה לתאר את שאירע,
וביניהם אנשי החימוש אל"ם במיל' יחיעם הרפז )שהיה עוזר קצין החימוש החטיבתי(, שמואל
שובל , רוני ברמן , יוסקה פסטרנק )שהיה מכונאי טנקים( ומיכאל פרידמן איש מחלקת הסיור
מגדוד 81 , שהיה הראשון להגיע אל הטנק הפגוע .
המח"ט יואל גונן )גורודיש( מספר :
אנשי החטיבה ולוחמי החימוש עסקו בגרירת טנקים מצרים כדי שישמשו מקור לחלקי חילוף.
ביום מסוים קרא לי אלוף הפיקוד בטלפון קווי בתעוז, ואמר שהמצרים מזהירים שאם נמשיך
להוציא טנקים הם יפתחו בתקרית, אך לא הפסקנו - . מול מוצב בציר טליסמן עמד טנק פטון
של צה"ל מימי הקרבות המרים של הכוחות שלחמו לפנינו. סביבו לא היה ציוד זרוק והמצרים
לא הסתובבו קרוב אליו. עלו כמה אפשרויות : האחת, המצרים ידעו שאנו גוררים טנקים והם
מלכדו את הטנק, השנייה, שיש בתוך הטנק חללים . הוריתי להציב תצפית, כולל תצפיות שלי,
והכנו תכנית לחלץ את הטנק, שכללה כוח להתערבות, סיוע ארטילרי ואווירי, פעולת הסחה
בגזרה אחרת של החטיבה, על ידי הזזות טנקים ודברים אחרים, הכנת אמצעים, כבלים וציוד
נוסף, לוחמי חימוש וחבלן לוחם .
לא ידענו של מי הטנק. בלילה מסוים גררנו את הטנק בפעילות נועזת, על ידי טנק אחר.
הייתי בחמ"ל להפעלת הכוחות במקרה של התלקחות. באותם ימים התרוצצו נציגי משפחות
רבות בכל גזרות הלחימה בחיפוש אחרי יקיריהם שנעדרו, בהם גם אליעזר יפה שהיה חייל
אצלי בפלוגה ב', וכן האלוף במיל' עמוס חורב, שבתו הייתה נשואה לאח של אליעזר יפה .
לאחר שהטנק נגרר למרחק רב מהמוצב בשעה 18:11 לפנות בוקר, ירדתי מטסה ואיתי גם
חורב ויפה. אף אחד לא נכנס לטנק שנדף ממנו ריח חריף. חבשתי מסיכת אב"ך וכפפות
אב"ך, טיפסתי ונכנסתי דרך פתחי הצריח ומצאתי 8 חללים, את התותחן שמולו היה חור
בצריח מפגיעה של טנק או טיל ואת מפקד הטנק. שברתי להם את הדסקיות והוצאתי אותן
איתי. מהסרבל של מפקד הטנק שלפתי את הארנק שהייתה בו תעודה, כולל תמונת קצין עם
השם יפה. ירדתי מהטנק וסיפרתי את מה שמצאתי. לאחר מספר שעות באו אנשי הרבנות
ועשו את מלאכת הקודש של הזיהוי והפינוי. היו אלה המפקד סגן מוישיק יפה ז"ל, חתנו של
האלוף חורב, והתותחן זוהר בן זאב ז"ל .
פרק ד - מלחמת יום הכיפורים 49
לפני גרירת הטנק עם שני החללים קדמו שני סיורים אל הטנק, שהיה קרוב לשטח שהחזיקו
המצרים. הסיור הראשון לא העלה תוצאות. בסיור השני השתתפו מיכאל פרידמן , סייר
ממחלקת הסיור בגדוד 81 , החבלן איציק מנור וסגן שמואל שובל )אז מקיבוץ חניתה(. החבלן
איציק מנור ז"ל )נפטר לפני שנים אחדות( בדק ווידא שהטנק לא ממולכד. הסיור גם גילה
שיש בטנק שתי גופות אך לא טיפל בהן.
לאחר המידע שהביאו אנשי הסיור השני, נערכנו בחטיבה לגרירת הטנק מזרחה וחילוצו
מהשטח שהיה קרוב למצרים, לצורך הוצאת הגופות. בחילוץ הטנק השתתף טרקטור.
הטרקטור הופעל מספר לילות קודם לכן להרגיל את המצרים לקולות שלו. בלילה שנקבע
לחילוץ פיקד על הפעולה סגן יחיעם הרפז ) כיום אל"ם במיל'(, שהיה אז איש סדיר בתפקיד
עוזר קצין החימוש של החטיבה )כיום סא"ל במיל' צבי אביבי(. היה צורך לגרור את הטנק
כמה מאות מטרים ובתוך כך כ 011 מטרים עד לסוללת עפר ששימשה מחסה. היה צורך -
לפרוס כבל גרירה יחיד באורך של כ 011 מטרים, שהובא במיוחד ממרכז הארץ. הטרקטור -
סייע לגרור את הכבל כברת דרך עד לסוללה ומשם גררו אותו למעלה מעשרה חיילים
בידיהם עד לטנק. הטרקטור עמד ליד הסוללה לקראת הגרירה. יחיעם עצמו נכנס בזהירות
לתא הנהג לוודא שתיבת ההילוכים לא נעולה, כדי לאפשר את הגרירה. לאחר מכן רתם את
הכבל לטנק, בסיוע כבל נוסף, והגרירה על ידי הטרקטור בוצעה בהצלחה .
דברי אליעזר יפה, אחיו של סגן מוישיק יפה ז"ל :
אנשי חטיבה 883 , לכל אחד מכם, ולחבריכם שאינם כאן, חלק בחילוץ הטנק ובו החללים
זוהר בן זאב ומשה יפה. כל מה שעשיתם ופעלתם עד לרגע החילוץ, גם ימים רבים בהכנות
ובלחימה, תרם לאפשרות לחלץ את הטנק ולהביא את זוהר ומשה'לה לקבר ישראל. הם זכו
לקבר הרבה לפני חללי צה"ל אחרים. אולי הייתה בזה נחמה פורתא . לאחר החילוץ, כתבו
הוריי מכתב תודה, לארבעה מהמשתתפים, שאת ששמותיהם קיבלנו. היום לאחר 89 שנים,
ובשם משפחות בן זאב, חורב ויפה, אקרא את מכתב התודה, המיועד לכל אחד מכם. " הננו
להודות לכם מקרב לב על השתתפותכם בחילוץ הטנק. הודות לכם זכינו להביא את זוהר בן
זאב ומשה יפה ז"ל לקבר ישראל. היה לנו הצורך להביע את הערכתנו ותודתנו מיד עם
היוודע לנו מעשכם הגדול, אך לצערנו לא היה לנו הכוח והריכוז לכתוב לכם ואיתכם הסליחה.
גם עתה נראות המילים דלות מהביע את רגשותינו . ההורים שרה וראובן יפה " . אנשי חטיבה
883 , אני גאה בכם ומצדיע לכם .
סיפור המעשה מתואר גם בספרו של פטר הלמן " Tales from the Israeli Wars –Heroes "
בספר מתוארות פעולותיו הנמרצות והתכליתיות של יחיעם משלבי ההיערכות והחדירה
הזהירה לשטח עם מספר מינימאלי של חיילים כדי לצמצם את הסיכון. מתוארים גם החשש
ממיקוש, החיבור של הכבל הראשון אל הטנק, כניסתו של יחיעם פנימה כדי לוודא שהבלמים
משוחררים, פעולת המשיכה לאחור והשמחה הגדולה כאשר אכן הטנק החל לזוז ובסופו של
דבר יצא מהשטח המצרי. יחיעם שרואיין לצורך כתיבת הספר מתואר ע"י המחבר, באופן לא
מפתיע כלל, כאיש ביישן ושקט... המחבר מציין שמעולם לא נגרר טנק משטח בעל פוטנציאל
סכנה כה גדול למרחק רב כל כך. המח"ט, יואל גורודיש, מצוטט באומרו " אתה חייב לעבוד
קשה כדי לגרום לדברים להיראות פשוטים".
51 פרק ד - מלחמת יום הכיפורים
בגדי עבודה לאנשי החימוש
ההיתקלות הראשונה שלי עם יחיעם הייתה בשנת 0983 בבסיס שדה תימן בתום מלחמת
יום הכיפורים. גויסנו כל היחידה למחנה נתן למילואים, סדר גודל של 61 יום. הייתי מכונאי
מגח ועבדנו באופן אינטנסיבי להכנסת שיפורי מזקו"ם בטנקי מגח. במקחש"ר הוחלט
שהכשל במזקו"ם של המגח נובע מזה שהמיסוב של המזקו"ם לא מקבל מספיק גריז והוחלט
להחליף את ה"שושנות". בשדה תימן היה ימ"ח של טנקי מגח, שם עבדנו מבוקר ועד ערב
והעבודה הייתה קשה מאד. בשלב מסוים רצינו להחליף את הבגדים המלוכלכים בחדשים.
ניגשתי יחד עם מספר מכונאים לאפסנאות כדי להחליף את בגדי העבודה. האפסנאי סירב
לתת לנו בגדים, הסביר לנו שאנחנו לא שייכים ליחידה ועמדנו מולו חסרי אונים. סרן צעיר
שעבר במקום במקרה ונתקל באירוע פנה אל האפסנאי בסמכותיות ונתן לו הוראה שאינה
משתמעת לשתי פנים "אתה מחליף להם את הבגדים מיד, האם אינך רואה שהאנשים האלה
עבדו קשה ?" ואכן כך תם הויכוח ברגע אחד וקיבלנו את מבוקשנו הבסיסי כל כך. הקצין
הצעיר היה כמובן יחיעם. חושי הצדק וההיגיון הבריא בערו בו כבר אז ותמיד בדאגה לאדם
העובד אל מול המערכת שחייבת בעיניו לספק לו את כל צרכיו. כשהגעתי לרפ"ט בשנת
0989 , באותה תקופה בה גם יחיעם נקלט כאיש צבא, זיהיתי את הקצין מאותו אירוע. מעל
81 שנה עבדנו יחד אך מעולם לא סיפרתי ליחיעם על הנקודה בה נפגשו דרכינו לראשונה...
שמואל פרץ
יחיעם הרפז ורוני ברמן מפרקים חלקים מתותח מצרי
פרק ה – לימודים בטכניון ותפקיד שטח נוסף 50
פרק ה לימודים בטכניון ותפקיד שטח נוסף –
לאחר שירותו במלחמת יום הכיפורים יצא יחיעם ללימודי הנדסת מכונות בטכניון מטעם
הצבא. בתום לימודיו בתחילת שנת 0988 שובץ לתפקיד קצין חימוש בחטיבה 109 בשדה
תימן. בסוף שנת 0982 חזר יחיעם לרפ"ט והחל את דרכו כרס"ן ביחידה.
דברים לזכרו
מסלולי חיי עם יחיעם נפגשו לפני כ 31 שנה בבית הטכניון. יחיעם סטודנט מתחיל לימודיו -
במסלול למיכון בהנדסה חקלאית ואני מתרגלו במספר מקצועות, כבר אז קלטתי את יחיעם
הפרקטי, הנחוש, הדעתן וההחלטי בשל מקצועיות.
יחיעם בא לטכניון בכדי לקבל גושפנקה ממוסדת לתחושותיו המקצועיות הטבועות בו. יחיעם,
איש שדה מעשי, בוטח בתחושותיו המדעיות, מכבד האקדמיה בתנאי שתאשש דעתו. זכה
רפ"ט וזכה יחיעם לחיים עשירי אתגרים מקצועיים עם הצטרפותו לצוות פיתוח הטנק ועבודה
בצמידות לטליק. הערצתם ההדדית חיזקה והעצימה את גישתו המקצועית של יחיעם כאיש
ביצוע. במפגשינו חידד תמיד יחיעם את ההבדל בין גישת "מגדל השן" באקדמיה לעולם
המעשה.
יחיעם ידע להעריך ידע בתחומי עבירות וסימולציה. ביוזמתו נבנה מודל רק"ם לסימולציית
מרכבות לסימניהן השונים. יחיעם אהב את עיסוקו המקצועי, זכורתני נסיעה לכנס ISTVS
בברצלונה ולכנסים מקצועיים אחרים במהלך השנים. יחיעם יזם מחקרים בטכניון בשאלות
עקרוניות של עבירות מול שרידות, נושא שמועלה לא אחת כנושא עקרוני בהפעלת רק"ם.
באופן שיטתי בכל ההדרכות המקצועיות עלה יחיעם אחרי באומרו: "שמילו תיאר לכם את
התיאוריה, אני אשלים את העולם המעשי". היו ששמעו בכך יהירות, לא לכך התכוון יחיעם,
שהעריך את התיאוריה אולם בחר להישאר בעולם המעשי.
פגישותינו היו רוויות מוסר פילוסופי ומקצועי כאשר אני ב"בגדי שבת" יוצא מדיון והוא שזוף
בבגדי ב' צבאיים מרושלים מלאים בגריז, ידו החזקה שביקרה במכלולי הטנקים בשטח
לופתת את ידי עד כאב. הוא דיבר בגובה העיניים לאחרון הטנקיסטים שלא האמינו שאל"ם
לידם מסוגל לאתר תקלות ולתקנן בשדה בידיים חשופות. אין ספק שיחסר לי סמל בוגרינו
בהנדסה חקלאית בטכניון שכה אהבנו לצטט כמודל להכשרת בוגרים ולהצלחתם המקצועית.
ראינו בדמותו את בוגרי המיכון החקלאי הקלאסי. בוגרי מחזורו 0988 זוכרים היטב את
יחיעם הרפז שבלט בעשייה ובצנעה.
יחיעם היה זן נדיר. גישתו המקצועית, ניסיונו וכשרונו סייעו רבות להפעלת הכוח מחד ומאידך
יצירת הקשר עם האקדמיה. "היכן ישנם אנשים כמו האיש ההוא...", נכון שבמפגשים בינינו
קיטרנו על כך שהדור משתנה ונהיה רפה ופחות יסודי ושנושא הנתינה מתכרסם. יחיעם היה
כולו נתינה לכן חשוב שנעלה למופת פועלו למען הדורות. תנחומי למשפחתו ולרפ"ט שכה
אהב.
יהיה זכרו ברוך.
פרופ' יצחק שמולביץ
52 פרק ה – לימודים בטכניון ותפקיד שטח נוסף
חבר ללימודים
יחיעם החל את לימודיו בטכניון עם תחילת שנת הלימודים המאוחרת שלאחר המלחמה,
אפריל 0983 , אני הצטרפתי במאי 0983 מיד עם שחרורי מצה"ל. יחיעם למד על חשבון
הצבא כאיש קבע.
וכשיחיעם לומד אז זה לומד, לא מעניינים אותו בילויים ומפגשים חברתיים, ואם כבר מבלים
אז ממש בצמצום ומעט. כאילו הוא אומר זה לא חשוב בחיים. אני רווק, רוצה לבלות, צריך -
גם לעבוד ועל הדרך גם ללמוד. מזל שיש את יחיעם כסמן ימני שכל הזמן מזכיר לי לשם מה
אנחנו בטכניון.
התחלנו את הלימודים ב 0983 וסיימנו ב 0988 , למעשה למדנו 3 שנות לימוד בשלוש שנים - -
ועוד קצת. יחיעם משך ללמוד גם בקיץ וכך היה.
יחיעם התגורר עם לאה אשתו ובתו שני בחיפה. כל כולו מרוכז בלימודים, כשנישאתי בסוף
0981 עברנו אשתי ואני לגור ביזרעאליה לא רחוק מביתו של יחיעם, דבר שהוביל לימים
ולילות של לימודים יחדיו.
גם כאן באה לידי ביטוי התעקשותו ונחישותו של יחיעם בלימודים, הוא לא היה מוכן לחפף או
לכתוב עבודה או שעורי בית עד שלא היה ברור לו כי הוא מבין עד הפרט האחרון כל דבר.
יחיעם סחף בנחישותו אותי וחברים נוספים ללימודים וטוב שכך היה. ללא יחיעם היינו
מושכים את הלימודים לבטח שנה נוספת.
בתום הלימודים דרכינו נפרדו, יחיעם ומשפחתו חזרו לכפר סבא ויחיעם המשיך את דרכו
בצה"ל. אני ומשפחתי המשכנו את דרכנו בחיפה. נפגשנו לעיתים רחוקות וכל מפגש נסב
בדרך כלל על עבודה וצבא.
לימים עברתי עם משפחתי לרעננה ולפני מספר שנים פגשתי את יחיעם בחדר הכושר
HOLMES PLACE , שם למדתי לראשונה על כוונותיו של יחיעם להתחיל לרוץ ובהמשך אף
סיפר לי על רצונו לעשות את איש הברזל. "צריך לשים מטרות בחיים" הוא אמר לי וכך עשה.
לא התראיתי עם יחיעם רבות כ 81 שנה אך אני בטוח שאותן תכונות שזכיתי לראות וללמוד -
מהן במלחמה ובלימודים בטכניון, לא נטשו אותו גם במהלך שנים אלו.
מעולם לא שמעת מיחיעם התרברבות על דבר מה שעשה, ביצע או זכה. המקסימום שיכולת
לשמוע מיחיעם כהתלהבות זה "כן". אתה שמח? כן, אתה מרוצה? כן, אתה עשית את זה?
כן. לעולם לא שחצנות.
היכן מוצאים עוד אנשים כאלו ?
רוני ברמן
פרק ה – לימודים בטכניון ותפקיד שטח נוסף 53
תמונת המחזור של בוגרי הפקולטה להנדסה חקלאית
יחיעם חמישי מימין בשורת הסטודנטים השנייה מלמעלה
עם הבת הבכורה שני אשר נולדה בתקופת הלימודים בטכניון
54 פרק ו – יחיעם שב לרפ"ט עם ניפוק הטנקים הראשונים ליחידות
פרק ו יחיעם שב לרפ"ט עם ניפוק הטנקים הראשונים ליחידות –
יחיעם הגיע לראשונה לרשות פרוייקט הטנק בסוף שנת 0980 , כסרן צעיר שגדל במערך
החימוש בשדה. הרשות הייתה אמנם גוף תיכון המבוסס על מהנדסים וטכנאים, אך טליק
שביוזמתו הוצב יחיעם, הבין עד כמה יתאים קצין החימוש הזה למטרותיו. יחיעם השתלב
היטב במארג העבודה הקבוצתית וכבר מלכתחילה עסק באינטנסיביות במה שעתיד להיות
ה"בייבי" שלו המזקו"ם. מכללי האב טיפוס הראשון הורכבו וחוברו לכלי במו ידיו, ובהמשך - -
ליווה את הניסויים השונים, כשהוא לומד ומפנים את כל הידע המצטבר. ידע זה והניסיון של
יחיעם, אכן הניב דיבידנדים לפרויקט, בתקופה קריטית, שנים מאוחר יותר.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, בתום שירותו בחזית הדרום, נישלח ללימודים בטכניון
וכשסיימם ב 0988 הוצב ביחידת חימוש בדרום. למזלנו השכלנו לדרוש את הצבתו מחדש
ברפ"ט. באפריל 0989 עלו לרמת הגולן 6 טנקי המרכבה הראשונים מפס הייצור ואז החלו
הכישלונות : תכסית רמת הגולן התעללה במזקו"ם וחלקיו השונים נשברו או נתלשו מגופי
הטנקים. טליק המאוכזב הטיח בנו: "אמרתם לי כל השנים שהכל בסדר" נאלצנו להעיז פנים
ולהשיבו: "נסענו אלפי קילומטרים בתכסית הרכה של הנגב וכשעלינו לכמה עשרות
קילומטרים ברמה"ג, קיבלנו הנחייה לנוע בעקבות שוט קל איטי". תגובתו הייתה "אתם
חכמים לאחר מעשה". בפועל ניצבנו בפני שוקת שבורה, כשפס הייצור ממשיך להוציא טנקים
עם מזקו"ם שאינו עמיד בשטח המיועד לפעולת הכלים. החל מרוץ מטורף כנגד הזמן,
במאמץ למצוא פתרונות מהירים.
כאן באה לידי ביטוי גדולתו של יחיעם : במשך למעלה מ 3 חודשים. בהתמדה וללא לאות, -
בפעילות הנמשכת עד לשעות הקטנות של הלילה יישם בזה אחר זה את כל השיפורים
והאלתורים האפשריים. כשהוא מתרוצץ בין יצרני המכללים, פס הייצור במש"א והטנקים
ומכונאי החימוש בשטח. אני זוכר אירוע אחד בו נחרדתי לראות את יחיעם הבודק שיפור,
מציב בעזרת מנוף, סלע ענק על שביל טנקים ומורה לנהג הטנק להתנגש בו עם הזחל
במהירות גבוהה. "יחיעם השתגעת?" ותשובתו: "אם זה יעמוד פתרנו בעיה". למעשה כאן
נוסדה לראשונה "שיטת יחיעם" המפורסמת "יש לך כיוון הנדסי סביר, עזוב סימולציות -
ואנליזות מעמיקות, בצע ובדוק מיידית על אמת אחרת לא תסיים אף פעם". -
השיטה אכן הצליחה. באוקטובר 0989 נערך ברמת הגולן טקס השקת הטנקים במעמד כל
הצמרת הביטחונית של ישראל. 08 טנקים תרגלו בשטח ירי ותנועה. בשלב מסוים נעלמו
הטנקים מאחורי גבעה על מנת להופיע מחדש מצידה השני. בזווית עיני הבחנתי בטליק על
הבמה משקיף במתיחות ו"סופר" את הטנקים המגיחים. רווח לו כשראה את כל התריסר אף -
אחד לא ניתקע. הוא אכן ביצע השקעה טובה בהביאו את יחיעם 2 שנים קודם לכן.
פרק ו – יחיעם שב לרפ"ט עם ניפוק הטנקים הראשונים ליחידות 55
תנועת טנקי מרכבה סימן 3 במהלך טקס המסירה, אוקטובר 3505
במת הבכירים, טליק דרוך ומתוח...
חולפות 88 שנים ואני עוסק בפיתוח המתלה של המגח התורכי המשודרג. האב טיפוס כבר -
מורכב ומוכן לבדיקות ואנו בדיונים עם מנהלת הפרויקט בתע"ש, אנשי מנת"ק ויחידת נס"א,
כיצד לבודקו על מסלול האדנים במש"א, באיזה מהירות להתחיל ואלו פרמטרים למדוד, כל
זאת על מנת לא לסכן את הכלי. מספר ימים חולפים, אני ממתין להמשך ה"ברבורים" והנה
אני מקבל טלפון מיחיעם : "המזקו"ם מצוין, תהיה רגוע". מסתבר שיחיעם החליט על דעת
עצמו לחתוך את הקשר הגורדי, בא לשטח, ביקש את הטנק, התיישב בתא הנהג והריץ אותו
על מסלול האדנים ב"פול גז". שוב הייתה זו הדגמה של "שיטת יחיעם" אם זה טוב, זה טוב. -
ואם זה רע בוא ניווכח בזאת עכשיו, לא כדאי לבזבז זמן.
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
ישראל סבר
56 פרק ו – יחיעם שב לרפ"ט עם ניפוק הטנקים הראשונים ליחידות
האיש הנכון במקום הנכון
זכיתי להכיר את יחיעם כרס"ן צעיר בסוף שנות ה 81 )מאה קודמת(, כאשר שרתתי כראש -
מנת"ק ויחיעם אז איש רפ"ט.
כדי להבין את תרומתו לפרויקט בימים ההם צריך להכיר את הרקע. זו הייתה תקופה
מרתקת של "חבלי הלידה" של טנק המרכבה, המעבר מפיתוח לייצור הסדרתי ולכניסת
הכלים הראשונים, מרכבה סימן 0, לצה"ל. את הטנקים הראשונים סיפקנו לחטיבה 8
וקליטתם תוך כדי אימונים אינטנסיביים ברמת הגולן היוותה עבור כולנו, משפחת המרכבה,
אתגר שקשה לתארו במילים. היה זה מעשה של ראשוניות, המבחן האמיתי והחשוב ביותר
של הטנק ושל הפרויקט כולו, אשר יקבע את גורלו פשוטו כמשמעו ! ראינו בכניסת הכלים –
הראשונים למערך השריון "קפיצת מדרגה" מכרעת.
ואם בקפיצות עסקינן כאן בדיוק התגלתה דמותו המרכזית של יחיעם. עיקר עיסוקו –
ואחריותו היה בתחום המזקו"ם. זה אומר לטפל בכל "מחלות הילדות" שנגרמו על ידי
הקפיצות של חברינו השריונאים.
טנקי מרכבה מצטיינים כידוע בהנדסת אנוש מעולה של הצוות ובמיוחד של הנהג, שמרגיש
כמו נהג אוטובוס, מבלי להתחשב בסלעים, בבורות ובמהמורות של שטחי רמת הגולן.
אחד הטנקים הראשונים, שנת 3505
פרק ו – יחיעם שב לרפ"ט עם ניפוק הטנקים הראשונים ליחידות 57
אבל הבעיות האמיתיות נבעו מההוראות של האלוף ישראל טל ז"ל, שדרש למצות את
תכונות המרכבה עד תום ולנוע בשטח במהירות המירבית שהצוות )ולא הטנק !( מסוגל
לסבול. הראשון שסבל הוא המזקו"ם החדש. הייתה בכך הדרך הטובה ביותר לאתר כבר
בתחילת הדרך ובמצבים קיצוניים את כל הבעיות שלא נתגלו בניסויים "המוסדיים", ולהכניס
מהר ככל האפשר את השיפורים למערך הייצור.
וכך אכן קרה : הטנקיסטים "השתוללו" ואנחנו, אנשי הפרויקט בכל הדיסציפלינות ובכל
הרמות, רצנו איתם ואחריהם, בדקנו את התקלות והתלונות והמשוב הלך ישר ומהר ללוח
השרטוט ולייצור הסדרתי.
אין ספק שהמזקו"ם היווה בעיה מרכזית בקליטת הטנקים וכאן תרומתו הענקית של יחיעם
הרפז, שהיה האיש הנכון במקום הנכון בצוות המתכננים של המזקו"ם בראשותו של סא"ל –
דאז ישראל סבר.
יחיעם "שרץ" בשדה, למד וניתח כל תקלה והביא הצעות מעשיות לפתרונן. תפקודו המצוין
כמהנדס מוכשר וכאדם מעשי סייעו לקשר ההדוק עם אנשי השריון והחימוש ולהערכה הרבה
לה זכה מכל הגורמים בשטח ובמטה. יחיעם לא חיכה שיקראו לו, אלא יזם מתוך מסירות את
ליווי תהליך הקליטה של הטנקים באופן רצוף וצמוד. עבודתו אפשרה שיפור מהותי של
המזקו"ם במהירות שיא לשביעות רצונם של הטנקיסטים.
לשמחתי המשכתי בקשר הדוק עם תכנית המרכבה בעת עבודתי בתע"ש וכך גם עד היום.
נהניתי לראות איך יחיעם מתפתח ומתקדם תוך עבודה על הדורות הבאים של הטנק ושמירה
על הקשר ההדוק עם מה שקורה בתפעול ובתחזוקה של המרכבה באימונים ובמבצעים.
במקביל לכך השקיע בהנחייה ובקידום של מהנדסים ובעלי מקצוע למתן פתרונות טכניים
לבעיות בייצור ובאחזקה.
בשנים האחרונות נפגשנו לעיתים במפעל עשות אשקלון כשיחיעם כבר עבד כאזרח. מעבר -
לשיחות המקצועיות יצא לנו לשוחח על התחביב החדש שלו הספורט. התפעלתי מעיסוקו –
באימונים ובריצות מרתון והייתי בטוח שיחיעם מהווה דוגמא חיה לפנסיונר שנהנה מבריאות
טובה. מחלתו ומותו הפתאומיים זעזעו אותי כמו את כל חבריו.
תרומתו הענקית של יחיעם הרפז להצלחת פרויקט המרכבה ולאיכות המעולה של הטנקים
במשך כל תקופת עבודתו זכתה להערכה מצד כל הגורמים המעורבים בפרויקט ובשריון.
בטוחני שכל מי שזכה לעבוד עימו ימשיך לזכור את יחיעם ז"ל כמהנדס מוכשר מאד, מעשי,
יוזם ומסור וגם כאדם צנוע, "מלח הארץ" שהטביע חותם מובהק בפרויקט המרכבה על כל
צדדיו.
צבי אורבך
58 פרק ו – יחיעם שב לרפ"ט עם ניפוק הטנקים הראשונים ליחידות
הצלת הפרוייקט
באתי לדבר רק על נושא אחד, על החוב הגדול ומבחינתי הענק, שהפרויקט הזה חב ליחיעם,
ולאו דווקא על הפעילות בשנים האחרונות, פעילות מבורכת, רצינית ורבה, אלא חזרה 81
שנים אחורה, עת כניסת הטנקים הראשונים לרמת הגולן. ברגע שהטנקים התחילו לנסוע עם
הצוותים ולא עם נהגי ניסויים מיומנים בבקעת הירח או במעלה אדומים, אלא לנסוע על
הסלעים עם הצוותים האורגניים, לא היה בורג במזקו"ם שלא נשבר, לא היה חלק שלא
התעוות ולא היה פריט שלא נפל. אז יחיעם, רב סרן צעיר בלי הרבה ניסיון הנדסי )אני הייתי
אז ראש רפ"ט(, ישב ימים ולילות, ימים ולילות, פירק, ריתך, הרכיב, עשה סקיצות, רץ לעשות
וחזר ועוד פעם הלוך וחזור, הלוך וחזור, עד שהצליח לייצב את המערכת. מבחינתי, עד שהוא
הצליח להציל את המערכת. חשוב לדעת ממרחק השנים, שלא כמו היום, בעת ההיא לא היו
הרבה אוהדים לפרויקט הזה, לטנק המרכבה. היו לא מעט אנשים, גם בכירים, לא מעט
בכירים, שאולי חיכו וייחלו אפילו שמקרים וכישלונות כאלו יקרו, ומה שיחיעם עשה בימים
הקריטיים האלה, הוא חסך הרבה מאד צרות לפרויקט הזה, אולי אפילו הציל אותו. לימים אני
ליוויתי את יחיעם מהצד כקחש"ר, כראש מנת"ק, ואין ספק שתרומתו לפרויקט המרכבה היא
אדירה, במיוחד בתחום האוטומוטיבי, אבל מבחינתי, יחיעם ייזכר כאותו ילד ששם את
האצבע בסכר והציל את הכפר, למעשה הציל את הפרויקט.
משה )מוצי( קידר
הדברים נאמרו במהלך מפגש הרעים לזכרו של יחיעם ב - 3.6.8108
הקחש"ר משה קידר מעניק ליחיעם פרס על פועלו שנות ה - - 05
פרק ו – יחיעם שב לרפ"ט עם ניפוק הטנקים הראשונים ליחידות 59
מהנדסים מופלאים
השיריונאים זוכים לליווי החימושי בכל פעילותם, והם יודעים להעריך זאת. פרט לשפע דברי
ההלל והשבח ששמענו על החימושניקים בכל פינה ביחידה מצאנו גם דברים בכתובים. ששון
מנחם, איש צוות בטנק המרכבה, מספר בעלון היחידתי על "המהנדסים המופלאים של רשות
פיתוח הטנק", וכך הוא כותב : לא כולם יודעים, שבחיל החימוש יש כמה מהנדסים שהשקיעו
את הלב והנשמה בבניית המרכבה. אחד הטנקים ביחידה יועד לניסויי מזקו"ם, וכך יצא
שביליתי שעות וימים במחיצתו של יחיעם, שהוא אחד המתכננים הגדולים של מזקו"ם
המרכבה. אומרים עליו, מספר מנחם, שהוא המהנדס היחידי שיודע לעבוד. שאר המהנדסים
שבאו לבדוק את המזקו"ם הסתפקו בראייה, מישוש, עמידה מן הצד והשאת עצות לאנשי
החוליה הטכנית ולצוות. מהנדס נוסף שבלט היה סבר שהצטיין בהשאת עצות. הפק"ל האישי
שלו כלל דף, עט ומחשב אלה היו כלי עבודתו במזקו"ם, הוא היה עובר מטנק לטנק, –
מסתכל על הברגים, משרטט שרטוטים על פלטות הבזוקה ועל גוף התובה. כל בעיה תורגמה
מיד לשפת המספרים ונכנסה למחשב. הפתרון היה יוצא תמיד בצורת מספר, ולא משנה איזו
בעיה זו הייתה.
אבל נחזור למעניין מכולם ליחיעם שיטת עבודתו הייתה : הוצאת הטנק לשטח, הסעתו – –
במסלול קשה ככל האפשר מבחינת העבירות והחזרתו כשהוא "מכוסח" מקסימלית. יחיעם
היה שמח לגלות שיש בעיות : אחרי כמה ימים היה חוזר עם פתרונות ושוב היה הטנק יוצא
לסדרת "כיסוחים". אנשי הצוות והחוליה הטכנית עבדו קשה אחרי כל יציאה כזו לשטח. הם
היו מקבלים את הטנק החוזר בפרצופים חמוצים, אבל יחיעם זרח וקרן מאושר.
מה שמאפיין את עבודתו של יחיעם היא המהירות שלו והלחץ שהוא מכניס באנשים. יום
אחד, כשהפלוגה יצאה לתרגולות חוץ, מגיע פתאום יחיעם ומחליט שדרושים לו בזה הרגע
כעשרה כלי עבודה. לאחר חיפוש התברר שחסרות בוקסות. יחיעם רטן : מה קורה פה, אי
אפשר לעבוד, ואז דרש שכולם יפסיקו מיד כל פעילות וילכו לחפש בוקסות. התרגולות לא
חשובות ולא מעניינות, הוא אמר, העיקר למצוא את הבוקסות, ואם התאים נעולים, שיפרצו
ויוציאו מה שחסר.
קטע מכתבה בבטאון "מערכות חימוש" גליון 00-00 , פברואר 3503
61 פרק ו – יחיעם שב לרפ"ט עם ניפוק הטנקים הראשונים ליחידות
במהלך הניסויים בתחילת שנות ה - 05
למעלה, משמאל לימין : יחיעם, אריה בייזר, ישראל סבר, רונן שטיינברג, יוסי לוי ואפי קידר
למטה, משמאל לימין : יחיעם, ישראל סבר, רונן שטיינברג ואפי קידר
פרק ו – יחיעם שב לרפ"ט עם ניפוק הטנקים הראשונים ליחידות 60
החיבור הטבעי לתחום האחזקה
הייתה לי הזכות להכיר את יחיעם בכמה היבטים, היינו עמיתים לעבודה, חברים בשעות
הפנאי, שותפים לנסיעות בארץ ובחו"ל וליוויתי אותו במאבקו במחלתו. מכל צד ניכרה
המחויבות הטוטאלית שלו על פי אמונתו הפנימית בצדקת ובחשיבות דרכו.
הקמתי את מדור אחזקה ברפ"ט עוד בטרם יצאו הטנקים הראשונים ומכיוון שגרתי ברעננה
ויחיעם בכפר סבא, נהיינו שותפים לנסיעות אל הבסיס ובחזרה ונהיינו חברים תוך זמן קצר.
למרות שיצא לנו לבלות יחד עם המשפחות ועם חברים נוספים ברפ"ט, את ההיכרות לעומק
עשינו עם יציאת הטנקים הראשונים לשדה, בעבודה משותפת ובשיחות ארוכות אל תוך
הלילה, בדרך חזרה מרמה"ג. מעצם הגדרת תפקידי היה מוטל עלי ללוות את הטנקים
ויחיעם כמעט אף פעם לא החמיץ נסיעה וגם יזם נסיעות נוספות.
לא אפרט עד כמה כשירות הטנקים והקלת חיי אנשי הצוות ואנשי החימוש היו חשובים
ליחיעם, ואיך נואשתי מניסיונותיי לגרום לו שיעשה הפסקה קטנה ושנלך לאכול צהריים או
ערב, ויחיעם לא זז עד שפתר את הבעיה, את זה כולם כבר מכירים וכולם מספרים, אז אעלה
כמה זיכרונות שאולי מאירים קצת על האישיות המיוחדת שלו.
כמה ימים לפני טקס מסירת הטנקים שלווה בהצגת תכלית ברמת הגולן, היינו עם שחר
ברמה, וכמו בהרבה מקרים, הגענו לפני שהמקומיים התעוררו. לאחר הכנות קצרות יצאו
הטנקים לבצע חזרה על התרגיל. לא זכור לי בדיוק מה היו הבעיות )אבל לא חסרו(. נרתמנו
במרץ לסייע לצוותים ולאנשי החימוש. בעצם על יחיעם ניתן להגיד שאנשי הצוות סייעו לו,
כמו תמיד דילגו על ארוחות ולאחר חצות יחיעם אמר לי שאלך לישון קצת בטנדר כי הוא
מעדיף לא לנהוג חזרה בלילה, רק שאתרחק מהטנקים כדי שלא אדרס בטעות על ידי אחד
מהם. נדמה לי שבסביבות 3 בבוקר נחה דעתו בדבר מצב הטנקים ויצאנו לדרך.
יחיעם הודיע לי שאין מצב שלא נעבור בדרך אצל גדי רפן בקיבוץ ונשאיר לו הזמנה לטקס.
הוא כבר היה בעבודה, ברפת כמדומני. בכל אופן בסביבות השעה 8:81 עברנו באזור כפר
סבא רעננה והחלטנו להמשיך לבסיס ולפרוק את כל החלקים הפגומים שמילאו את הטנדר -
מאחור. באותם ימים היה נהוג שבשער מקחש"ר רשמו את המאחרים ומכיוון שהגענו ב-
2:01 נרשמנו כמאחרים...
ברבות מנסיעותינו נילווה אלינו רס"ב ישראל אורן, וכשנסענו יום אחר יום לרמה, הוא הוריד
אותנו בביתנו והמשיך לביתו בבת ים. פעם הוא סיפר לנו שכמעט קיבל כוויה כשרצה לבדוק -
מים בטנדר, כזו קצרה הייתה ההפסקה שאפשרנו לו לישון בבית, יחיעם שכנע אותנו שלא
צריך לבזבז הרבה זמן בשינה...
יאיר פרג
62 פרק ו – יחיעם שב לרפ"ט עם ניפוק הטנקים הראשונים ליחידות
הנהג
– . רפ"ט 0989 יחיעם ואני, שנינו רבי סרנים, עולים לרמה לבחינת תקלה במרכבה סימן 0
יוצאים מכפר סבא מוקדם כדי להגיע לנפאח ב 12:11 בבוקר. יחיעם נוהג בטנדר פג'ו, רכב -
השרות של רס"ן באותה תקופה.
מספר הערות על יחיעם כנהג :
 יחיעם נוהג בדרך כלל על פי החוק וההוראות.
 יחיעם אמור להרכיב משקפי ראייה לנהיגה, בדרך כלל אינו מרכיב אותם.
 המכונית והדרך, אינם מטרה בזכות עצמם אלא רק אמצעי להשיג מטרה אחרת.
 יחיעם תמיד מרוכז בבעיה טכנית כלשהי, במקרה המסופר, פתרון תקלה בטנק.
ב"כביש הסרגל", לפני עפולה, מזנק רס"ן משטרה צבאית נמרץ מתוך האקליפטוסים שבצידה
הימני של הדרך, ובפנים קפואות הבעה ורציניות מודיע לנו שעברנו את המהירות המותרת.
במקום להמשיך בדרכנו לנפאח, אנחנו נשלחים לפיקוד בצפת, למשפט מהיר על עבירת
התנועה. מלכודת המהירות באותם זמנים מורכבת יחסית, שני חיילי משטרה צבאית
ממוקמים בצדי הדרך, מודדים זמן מעבר מרחק נסיעה קבוע, מחשבים את המהירות
באמצעות טבלאות מוכנות ומודיעים בקשר לשוטר שלישי, הממוקם במעלה הדרך לעצור את
הנהג במידה ועבר את המהירות המותרת, על פי חישוביהם.
יחיעם נכנס למשפט בצפת.
השופט, סא"ל עברת את המהירות המותרת על פי דוח השוטר הצבאי, –
מה יש לך להגיד להגנתך?
יחיעם לא עברתי, יש לי עד שישב לידי במכונית. –
אני )העד( לא עבר את המהירות המותרת. –
מגיע שלב הצגת הנתונים.
השופט איך אתה בטוח שלא עברת את המהירות, שהרי דו"ח מדידת השוטר –
הצבאי מציין במפורש את החריגה במהירות.
יחיעם אנחנו מודדים ומכיילים את מהירות הנסיעה במהלך הדרך. –
השופט כיצד אתם מודדים את המהירות? מן הידוע הוא שמד המהירות בפג'ו אינו –
מדויק במיוחד בהשוואה למדידת המשטרה הצבאית.
תשובה עפ"י המרחק המצוין על אבני הדרך. -
השופט ברור, אבל כיצד אתם מודדים את הזמן? -
בשלב זה נשלף מהכיס שעון עצר שהיה אתנו לצורך מדידות בנפאח. וכאן הוסבר לשופט,
שלאחר 3 שנים בטכניון, ניסיון בפיתוח המרכבה וסטופר בכיס, אנחנו מסוגלים למדוד בדיוק
את מהירות הנסיעה של טנדר פג'ו.
הושלכנו מהמשפט )לא כמורשעים(, כאשר השופט מבטיח שבמידה ויחיעם ייתפס שוב נוהג
במהירות מדווחת שמעל המותר הוא, השופט, "יקרע לו את הצורה".
פרק ו – יחיעם שב לרפ"ט עם ניפוק הטנקים הראשונים ליחידות 63
מספר הערות לסוף שכולו טוב.
 - - , לנפאח לא הגענו ב 2 בבוקר. לא נורא, כשיחיעם קבע 2 זה בדרך כלל בין 8 ל 00
לאחר ביקור ביוקנעם, עין חרוד, הסדנא, מפקדת החטיבה ועוד.
 יחיעם המשיך לנהוג כהרגלו, כשהוא מרוכז בבעיות ובנושאים טכניים שבדרך כלל
אינם הנהיגה עצמה, אלא, שכמעט תמיד, נהג במכונית "אחד הילדים" )הקצינים
הזוטרים יותר(.
 להערכתי יחיעם עבר את המהירות המותרת, למרות כל ההסברים המנומקים.
איציק בר דור -
פסי גזירה
אחת התופעות הבעייתיות במזקו"ם סימן 0,8 בתחילת שנות ה 21 הייתה גזירת ברגי -
החיבור של תמכי הפגושים הקפיציים. הפתרון לבעיה זו הושג על ידי ריתוך של פסי גזירה
מעל לתמכים, כך שנמנעו עומסי הגזירה. יחיעם החליט ליישם את הפתרון בכל טנק שיוצא
מהמש"א, אך נתקל בהתנגדות של מהנדס המפעל, מאחר וסדרת טנקים גדולה כבר עברה
את השלב בתהליך הייצור בליין והחזרתם לצורך תיקון משמעותה עיכוב בניפוק הטנקים
מהליין.
כאשר נוכח יחיעם כי המש"א ממשיך להוציא טנקים בתצורה הישנה הוציא הנחייה ליחידת
הבחינה בה דרש שטנקים לא ייצאו מהמש"א ללא השינוי. באחת הפעמים בהן עבר יחיעם
במש"א, הגיע מולו מהנדס המפעל והחל להתפתח ביניהם ויכוח קולני "יחיעם, האם אתה
מבין מה עשית ? עצרת את הליין !" ותשובתו של יחיעם הייתה "אני לא מוציא טנקים לא
טובים !" יחיעם עמד על שלו והצליח לכופף את המערכת ולוודא שהשינוי הנדרש אכן מוכנס
בכל טנק שיוצא משערי המש"א.
שמואל פרץ
64 פרק ו – יחיעם שב לרפ"ט עם ניפוק הטנקים הראשונים ליחידות
חייבים לתת פתרון !
היכרותי הראשונית עם יחיעם החלה כאשר התחלתי את תפקידי במפעל מרכבה כראש צוות
ריתוך בשנת 0920 . הוא נכנס למשרד כאשר בידיו מספר חלקים שבורים של מערכת
המזקו"ם של סימן 8, ידיו שחורות מהגריז ומהשמן והוא מלא טענות : איך כלים יוצאים כך
מהמש"א, החלקים נשברים, הכלים נתקעים ובשדה אין מי שיודע לתקן אותם. "חייבים לתת
פתרון" הוא ביקש הנחיות לתיקון בשדה, ולמחרת כבר ירדו ההנחיות למפעל המרכבה –
לביצוע בליין, כולל כלים שהיו מוכנים במחלקת הוצאת הכלים והנחיות לחוליות הטכניות
לתיקון בשטח. כזה היה יחיעם, הראייה שלו הייתה תמיד טובת איש הצוות וכיצד יש להקל
עליו, לפשט את תפעול המערכות ולהגדיל את אמינות הכלים.
מספר פעמים יצאתי איתו ליחידות לראות את הבעיות. יחיעם לא עבר דרך המח"ט או המג"ד
ובמקרה הטוב פגש את המ"פ. מיד לאחר מכן חיפש את אנשי צוות הטנק והחוליה הטכנית,
שמע את הבעיות וטיפס על הכלי. כעבור כמה דקות ירד, לקח כלי עבודה וכמה חלקי חילוף,
החליף, תיקן, השאיר הנחיות במקום וכבר היה בדרכו ליעד הבא תוך שהוא מבטיח לחזור
תוך כמה ימים ולבדוק את פעולת המערכת שתיקן. אין איש צוות ביחידות טנקי המרכבה
שלא הכיר אותו. לא הייתי יכול שלא להיות נפעם מקצב העבודה ומהאנרגיות העצומות שהיו
לו לטפל, לתקן, לשנות, לדבר עם מפקדים ולהטמיע את המערכות בטנקים, ובמקביל להוציא
הנחיות למש"א, לפיקודים, לאוגדות ולחטיבות עד רמת הפלוגה.
זאב בר גיל -
חדוות העבודה : תחילת הדרך כקצין ברפ"ט
65 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
– פרק ז פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 1
מדוע נחשב פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 1 להישג גדול כל כך ?
למי שעסק בצורה כזו או אחרת בפיתוח אלמנט כלשהו למזקו"ם, במיוחד כשהמדובר בטנק
כבד המיועד לנסיעה בתנאי דרך קשים העניין מובן וברור מאליו. המזקו"ם אשר נושא עליו
את המסה העצומה של הטנק פשוט נמצא בין הפטיש לסדן. כ 61 טון מסת מתכת נמצאת -
בתנועה מתמדת ומהירה והמזקו"ם אחראי לספוג את כל החבטות מהקרקע תוך שהוא נושא
עליו את מסת הטנק ושואף לייצב את התנודות ולרכך את התאוצות וההלמים המועברים אל
הטנק, זאת כדי שאנשי הצוות ירגישו נסיעה רכה ככל האפשר.
המזקו"ם עובד בתנאי קיצון בכל רגע ורגע. פועלים עליו כוחות מכל הכיוונים בו זמנית
והחלקים שבו צריכים להחזיק מעמד ולא להתפרק. מכללים המכילים שמן חייבים לשמור על
רמת אטימות, שסתומים חייבים לתפקד בצורה תקינה לאורך זמן ועוד. בנוסף לכך ערכי
הקפיציות והריסון ומהלכי תנועת הזרועות חייבים להבטיח נסיעה רכה וכמובן שלצד כל אלו
חייבים לתת את הדעת על תכנון שמכתיב דרישות אחזקה פשוטות ומעשיות ליישום.
דוגמא אחת מיני רבות שיכולה להמחיש את המורכבות של פיתוח מכללי מזקו"ם ניתן למצוא
בפרויקט שהתרחש החל מסוף שנות ה 21 ונמשך לאורך תקופה של יותר מ 1 שנים – - -
פיתוח מרסן סיבובי לאכזרית. צוות המהנדסים שעבד על הפרויקט, הן בתעשייה והן בצבא,
כלל את הטובים שבאנשים. האכזרית נבנתה על פלטפורמת הטירן כאשר הצריח הוסר ונוסף
מיגון מסיבי בייחוד בקדמת הכלי. מסת הכלי עלתה ב 81% ומומנט האינרציה של הכלי גדל -
פי 8 לפחות. מסיבה זו הדרישה מהמרסן החדש לאכזרית הייתה שיפתח ערכי ריסון גדולים
משמעותית מהמרסן המקורי של הטירן. הקושי העיקרי שעימו התמודדו היה התחממות
המרסן לערכי טמפרטורה שגרמו לשריפה של האטמים. מה לא ניסו ? אטמים מסוגים שונים,
שיטות שונות לפינוי חום ועוד. לאחר יותר מ 1 שנים של פיתוח שכלל דגמים שונים ועשרות -
ניסויים שהסתיימו זה אחר זה ללא הצלחה הוכרז על סיום הפרויקט.
. הדוגמא הנ"ל מסייעת במידה מסוימת להבין את גודל ההישג של פיתוח מזקו"ם סימן 8
בפרק זמן של כשנה )כולל ייצור דגמים, התקנה באב טיפוס, ניסויי דרך ואישור סדרתי לכל -
מכללי המזקו"ם לחוד ולמזקו"ם בכללותו( נבנה מזקו"ם חדש לחלוטין, פיתוח ישראלי מקורי
המבוסס על תפיסה חדשנית, של מתלים בודדים הכוללים חטיבת קפיצים במהלך גבוה תוך
. יישום הלקחים והניסיון הרב שנצברו בתצורת מזקו"ם סימן 0,8
לוחות הזמנים הבלתי אפשריים השאירו אפס מקום לטעויות, מקום רב מאד לניסי שמים
ולדחיפה של הפרויקט בשיטות בלתי קונבנציונליות בעליל. בכל צירוף אחר לא היה כל סיכוי
לעמוד במשימה. צוות האנשים שעמד לרשות יחיעם ובראשם צבי אלמי מעשות אשקלון -
ומוטי כהן מרפ"ט בצד התכנון ושמואל פרץ בצד הביצוע והבנייה היה קלף מנצח ללא כל
ספק, אולם ללא החזון וההובלה של יחיעם לא היה מזקו"ם מרכבה סימן 8 מגיע לאוויר
העולם.
המזקו"ם החדש היווה פריצת דרך טכנולוגית והישג הנדסי עצום והתאפיין בביצועים מעולים
ובאמינות גבוהה מאד גם במתארי הנסיעה הקשים ביותר. מזקו"ם מרכבה סימן 8 הוא פאר
היצירה של יחיעם.
66 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
מיהו יחיעם בשבילי ?
דמותו של יחיעם היוותה בשבילי כל השנים מקור השראה ליצירתיות, מחויבות ועוצמה.
יכולתי להפליג בתיאורים על תכונותיו הנעלות, אופיו הכובש ואישיותו המיוחדת. החלטתי
לעשות זאת באמצעות תאור של אירוע ספציפי בו נפלה בידי הזכות להיות שותף למהלך
מאד דרמטי שהוביל יחיעם.
- - יחיעם ואני שירתנו יחד בפרויקט המרכבה יותר מ 01 שנים. החל מאמצע שנות ה 21
עבדנו באופן די צמוד, יחיעם בתפקידו כראש ענף אוטומוטיבי ואני כראש ענף תובה. לאורך
תקופת העבודה המשותפת בה שימשנו שנינו כראשי ענפים, ממשקי העבודה בינינו היו
צמודים וסבלו, באופן טבעי, מחיכוכים רבים. אני מוכרח להודות שבחלוף השנים הבנתי
שבכל הויכוחים שנגעו לאותם ממשקים בין המערכות, ראייתו של יחיעם הייתה נכונה יותר.
לאורך כל הדרך היה נראה שהוא מקדים אותנו בכמה צעדים מבחינת הבנת הצרכים, הראיה
הכוללת, האבחנה המדויקת, הטכנולוגיה והתכנון. גלוי וברור היה שעוד לפני שהספקנו לעכל
רעיון חדש, יחיעם הצליח להוציא אותו לפועל עם תכנית פעולה ודגמים לניסויים.
באותם ימים של אמצע שנות ה 21 החלה אספקת טנקי מרכבה סימן 8 למערך השדה, -
וברפ"ט עסקנו ברעיונות חדשים ובטכנולוגיות חדשות עבור הדור הבא של טנקי המרכבה,
שלימים הוגדר כמרכבה סימן 8. דובר במהפכה תפיסתית וטכנולוגית בטנק ובכל מערכותיו
כגון: מיגון מודולרי וחזק יותר, חטיבת כוח חזקה יותר, תותח 081 מ"מ, מערכות בקרת צריח
ואש חדישות יותר ועוד. באופן עקרוני, נקטנו בשיטה של יישום רעיונות חדשים על גבי
פלטפורמות קיימות ובחינתן בניסויים בשטח, וכל זאת, לאחר דיון והצגת המערכות לאלוף טל
)טליק(, במסגרת "הצגת דגמים".
המועד לתחילת האספקה הסדרתית של טנקי מרכבה סימן 8 למערך השדה, נקבע על ידי
טליק והרמטכ"ל דאז, משה לוי, כנגזרת מהבשלות של תותח ה 081 מ"מ שהיה בפיתוח. -
לכשנקבע המועד, נבנתה תכנית העבודה להשלמת הפיתוח ותחילת הייצור הסדרתי, תוך
תאום בין כל גופי הפיתוח, הייצור )בצה"ל ובתעשייה(, ההרכשה, השריון )כמשתמשים(
והחימוש והלוגיסטיקה )כאחראים על האחזקה(.
עם התקדמות הפיתוח וכפועל יוצא של לוח הזמנים הצפוף שנקבע, הוחלט אלו מערכות
יכללו בטנק מרכבה סימן 8. היות שההערכה באותה עת הייתה שלא ניתן יהיה להשלים
פיתוח של מזקו"ם חדש ומהפכני למועד הנדרש, ההחלטה הייתה שסידרה ראשונה של טנקי
מרכבה סימן 8 תצויד במזקו"ם הקיים, קרי, מזקו"ם מרכבה סימן 8, ובהמשך ננהג לפי
ההתפתחויות.
ליחיעם, כמובן, הייתה הערכה אחרת והוא עשה מאמצים עליונים לקדם פיתוח של מזקו"ם
חדיש. טליק מצידו הגדיר סף דרישות גבוה מאד למזקו"ם החדיש, שכן, הוא טען שאין טעם
להסתפק בביצועים פחות ממהפכניים. דרישות אלה הציבו בפני יחיעם אתגרים לא פשוטים,
מה שלא מנע ממנו לתכנן את הצעדים הבאים ולהתקדם בנחישות להשגת המטרה, קרי,
השלמת פיתוח מזקו"ם חדיש שיעמוד בביצועים הנדרשים ויוכל לפגוש את לוח הזמנים
הנדרש. אני, כמו אחרים, הערכתי באותה עת שהמטרה איננה ברת השגה בהתייחס ללוח
הזמנים הצפוף.
67 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
כאמור, תוך כדי ההתקדמות בתכנית פיתוח הטנק, יחיעם החל לתכנן את המזקו"ם העתידי,
וחתר להכליל אותו מטנק ראשון בסדרת הייצור של מרכבה סימן 8. הוא אף הציג את התכנון
מדי פעם בדיוני מנת"ק רפ"ט אצל טליק שמצידו לא הסכים להתפשר ולא אישר שום חריגה -
מדרישות הביצועים שהציב בתחילת התכנית. עם גמר התכנון וייצור מכללי המזקו"ם, נדרש
להתקין אותם על אחת מתובות הדגמים על מנת להריץ את המזקו"ם בניסויים. לעניין זה,
הוקצתה תובה שנקראה תובת "עמוד" אשר הייתה מיועדת מלכתחילה לטובת חטיבת כוח
אחרת.
עבדנו במקביל על שני התהליכים. מצד אחד התקדמנו בערוץ הפיתוח וייצור הסדרה
הראשונה של מרכבה סימן 8. בו זמנית יחיעם התחיל בביצוע ניסויי המזקו"ם על גבי תובת
"עמוד". הגענו למצב שבתחילת ניסויי המזקו"ם, נפרש ליין מרכבה סימן 8 במש"א, הוחל
בייצור ואף השלמנו חיתוך דפנות של 08 תובות ראשונות שהיו מותאמות, על פי התכנית
הבסיסית המאושרת, לקליטת המזקו"ם הישן, קרי, מזקו"ם מרכבה סימן 8. באחד הערבים,
בתום יום הניסויים הראשון של המזקו"ם החדש אמר לי יחיעם שהניסוי נראה טוב ולדעתו יש
לנו מזקו"ם לסימן 8 שעתיד לעמוד בביצועים הנדרשים. לא אשכח את הניסוי על מסלול
האדנים שהוא הזמין אותי לראות במטווח 83 ביום שלמחרת. גלגלי המרכוב עלו וירדו באופן
מדהים מבלי שהתנועה עברה לתובה ולצריח. אם אינני טועה, הנחנו מטבע על גבי משטח
בתובה, הסענו את הטנק על מסלול האדנים ומצאנו את המטבע במקומו בסוף המסלול. זה
הזכיר לי סרטון שראיתי זמן מה לפני כן בו נראה הטנק האמריקאי 0 M- נוסע על מסלול
דומה. בנקודה זו, בהתאם לניתוח של יחיעם ובהתאם להמלצתו, עלתה בדעתי לראשונה
המחשבה שניתן לשנות את תכניות העבודה של הליין כך שנתקין את המזקו"ם החדש מטנק
ראשון בליין. התלבטתי קשות מכיוון שהיינו בעיצומה של הבניה בליין והחלטה כזו עלולה
להחזיר אותנו אחורה ולגרום לעיכובים באספקת הטנקים. יחיעם מצדו לא נרתע מכך והיה
משוכנע שזה אפשרי ובמידה שתהיה דחייה באספקה, היא לא תהיה משמעותית.
הצגת תכנון לבכירים עוזי דיין ויוסי בן חנן –
68 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
בשבוע שלאחר מכן עלה הנושא לדיון רב משתתפים אצל טליק, בו השתתפו ראש מנת"ק
וסגנו, ראש רפ"ט וראשי הענפים השונים. יחיעם הציג את תוצאות הניסוי שנערך עד אז,
והדגיש שבשורה התחתונה המזקו"ם החדש עונה לקריטריונים הנדרשים ולסטנדרטיים
הגבוהים שהציב טליק. הוא הדגיש כי בשלב זה ביצענו ניסויי טעימה ראשוניים בלבד ויש
צורך לבצע ניסויים מלאים הכוללים מדידות ובעיקר ניסויים של חוזק, אמינות ואורך חיים, אך
על בסיס התוצאות הראשוניות, הוא מאמין שהתגברנו על האתגרים המרכזיים. למרות
שיחיעם לא אמר זאת באופן מפורש, טליק קלט מיד שהוא בעד לשנות החלטה קודמת
ולהתקין את המזקו"ם מטנק ראשון בליין סימן 8. התבקשתי להתייחס לשאלת השינויים
הנדרשים לביצוע בליין הבניה. היות שלקראת הדיון בדקנו את כל האספקטים והמשמעויות
של השינוי שיידרש לבצע בליין הבניה, במקרה שיוחלט להתקין את המזקו"ם מטנק ראשון
בליין, אמרתי כי אני מאמין שניתן לבצע את ההסבה הזו מבלי לעכב יותר מדי את לוח
הזמנים המקורי. הדגשתי גם את היתרון הגדול בכך שיהיה לנו מזקו"ם מסוג אחד בכל טנקי
. המרכבה סימן 8
טליק ביקש לשמוע את דעתם של כל האנשים מסביב לשולחן. בניגוד לעמדה של יחיעם
ושלי, כל שאר הנוכחים בדיון, בלי יוצא מהכלל, הסתייגו באופן נחרץ מהרעיון. הם טענו שזה
מסוכן מדי לקבל בנקודת זמן זו, החלטה להתקין את המזקו"ם החדש מטנק מרכבה סימן 8
ראשון בליין. כן טענו שיש עוד הרבה ניסויים בדרך ובוודאי יהיו עוד שינויים במזקו"ם כלקחי
ניסויים ואין ספק שזה יעכב אותנו באופן משמעותי. חלק מהאנשים טענו טענה שעד היום אני
לא מצליח להבין אותה, שלא ברור למה צריך לשנות החלטות שקיבלנו רק לפני חצי שנה.
טליק החליט. את מילותיו אני לא אשכח. הוא אמר: "אם הייתי מקבל את ההמלצה של
כולכם, בעצם לא היה מקום להושיב אותי בכסא שאני יושב בו כעת. הייתי צריך להיות ראש
אג"א ולקבל החלטות סטנדרטיות ומובנות. לא כך אנחנו פועלים בפרויקט המרכבה, ולכן אני
מסכם שטנק מרכבה סימן 8 יצויד במזקו"ם החדש והתחולה תהיה מטנק ראשון בליין".
השאר היסטוריה. -
התוצאה ידועה לכולנו. המאמצים הוכתרו בהצלחה ומרכבה סימן 8 זכתה במזקו"ם הטוב
מסוגו בעולם. כמובן השינוי לא גרם לשום עיכוב באספקת הטנקים. -
הסיפור הזה יותר מכל מסמל בעיניי את מה שיחיעם היה: איש טוטאלי, מקצועי, יצירתי,
נחוש ודבק במטרה. הסיפור הזה מצביע גם על האמון וההערכה שטליק רחש ליחיעם. אני
מאמין באמת ובתמים שאם מישהו אחר ולא יחיעם היה מציג בפני טליק את הרעיון, קרוב
לודאי שההחלטה הזו לא הייתה מתקבלת. העובדה שטליק הכיר היטב את יחיעם, את
יכולותיו ואת תכונותיו, כמו גם העובדה שיחיעם לא התייאש למרות שטליק פסל פתרונות
שלו כמה וכמה פעמים לפני כן, הם אלה שהביאו בסופו של דבר להחלטה כפי שהתקבלה.
האירוע הזה הוא רק אחד מיני רבים המאפיינים את תכונותיו ואת אופן עבודתו של יחיעם.
לכל אורך התקופה בה שרתנו ביחד בלט בעיני הכישרון הנדיר שלו להבין את הצרכים של
הטנק ושל השטח כמה צעדים לפני כולנו. תכונות אלו, לצד עובדת היותו מהנדס מוכשר,
נחישותו הבלתי מתפשרת ומחויבותו הגבוהה לתכנית המרכבה ולאנשים, מראשון הקצינים
ועד אחרון החיילים, הניבו מספר פרויקטים מוצלחים ביותר בתולדות תכנית המרכבה.
69 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
מלבד יחסי העבודה, התפתחה בינינו לאורך השנים חברות של ממש המבוססת על אמון
מוחלט והערכה הדדית גבוהה. שנינו התפתחנו בצבא בשני כיוונים מקבילים: הוא בצד
המקצועי ואני בצד הפיקודי. לימים הייתי למפקדו. החברות העמוקה בינינו והאמון ההדדי
הקנו לו מעמד מיוחד בכל צומת משותפת שלנו ובמנת"ק ורפ"ט בפרט.
יחיעם שימש לנו כעמוד האש ההולך לפני המחנה ואני בטוח שגם אם אנחנו לא נותנים על
כך את הדעת, הרי שהרבה מההחלטות שאנחנו מחליטים ביום יום, הינן בעלות זיקה בצורה -
כזו או אחרת לדברים שלמדנו מיחיעם. הקו המנחה שלנו לאורך כל השנים היה שכאשר
יחיעם אומר שאפשר וצריך לעשות משהו זה מה שיהיה. –
למרות שאנחנו נוהגים תמיד לומר שלכל אחד יש מחליף, אני יכול להגיד בפה מלא שאין כמו
יחיעם!
שלום קורן
71 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
בניית מזקו"ם מרכבה סימן 1 על תובת "עמוד"
בשלב בו התקבלה ההחלטה על פיתוח טנק מרכבה סימן 8 עמדו על הפרק 8 שיפורים
עיקריים : המעבר לצריח חשמלי והמעבר לחט"כ 0811 כ"ס. כשעלה הרעיון לפיתוח מזקו"ם
מרכבה סימן 8 אף אחד לא האמין שהדבר אפשרי. טליק נתן לו"ז של שנה, לו"ז קצר מאד
עד כדי בלתי אפשרי בעליל. "אם תצליחו בסדר, ולא ייפול". כשיחיעם חזר מהדיון בו – –
התקבלה ההחלטה לאפשר את פיתוח המזקו"ם אמר לנו יחיעם "קיבלנו צ'אנס של שנה
להעמיד טנק נוסע עם הקונספט החדש. זה לא פשוט, אבל חייבים לעמוד בזה, כי אחרת אין
זמן וטליק ייקח את המזקו"ם הקיים". בדיעבד הסתבר שאף אחד מהאנשים שהשתתפו בדיון
לא האמין שהמשימה אפשרית מלבד יחיעם שעמד על שלו ונלחם על דעתו, ומכיוון שטליק
סמך עליו כל כך הוא נתן את ההזדמנות.
מכיוון שהוערך כי לפרוייקט יש סיכויים נמוכים בלבד הועמדה לטובת המשימה תובה שעמדה
זרוקה במפעל "מנועי בית שמש" שנקראה תובת "עמוד", שארית מפרויקט ישן בו ניסו
להכניס לטנק מנוע טורבינה ללא הצלחה. כשהתקבל האישור למשוך את התובה נסעתי עם
הטריילר אל המפעל, העמסנו את התובה ולקחנו אותה אל המש"א.
עבודת פיתוח המזקו"ם חולקה ע"י יחיעם ל 8 צירים מקבילים : בתכנון המזקו"ם עבדו מוטי -
כהן מרפ"ט וצבי אלמי מעשות אשקלון. חברות אורדן ועשות אשקלון עסקו בבניית בתי - -
המתלה. במש"א סומנו מיקומי המתלים באופן ידני ולאחר מכן שרפנו את הפתחים לצורך
קליטת המתלים. בניית יתר מערכות הטנק החיוניות בוצעה אף היא בזמנים בלתי נתפסים –
מערכת פליטת העשן למשל נבנתה ב 08 שעות בלבד. -
כאשר הגיעו בתי המתלה הראשונים אל המש"א לבדיקת אפשרות הרכבתם נמצאו מטבע
הדברים סטיות שונות שהפריעו להרכבה. היות והיו סטיות שנדרשנו לתקן בלוחות זמנים
קצרים מאד נעשו פעולות חריגות ביותר. העלינו את התובה בב"מ 9 על מתקני העיבוד
השבבי. כמובן שקיים איסור מוחלט על ביצוע ריתוכים על גבי שולחנות העבודה של
הכרסומות, אך מאחר ולא הייתה כל דרך מעשית אחרת לביצוע העבודה בלו"ז סביר הבאנו
בדים וקרטונים ואת התיקונים ביצענו על שולחן העבודה כדי לא להפסיד זמן.
כשהתובה הייתה בשלבים סופיים של העיבוד השבבי ומפעל עשות אשקלון סיים לבצע את -
העיבוד השבבי, עמד על הפרק עניין הרכבת המתלים ליחידות מוכללות. בשלב זה עברנו
למוד עבודה "מבצעי". כל אנשי הענף עברו לעשות אשקלון ובמשך שבוע שלם העבודה לא -
נפסקה ונמשכה שעות ארוכות ברציפות.
שמואל פרץ
אב טיפוס מזקו"ם מרכבה סימן 1 על תובת עמוד
70 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
תכנון המזקו"ם
יחיעם התחיל את הפעילות לתכנון ולבניית מזקו"ם חדש עוד לפני שהנושא סוכם באופן
פורמאלי בהזמנות פיתוח מסודרות. הוא פנה למולכו שהיה מנהל התפעול באותה התקופה
ואמר לו "מולכו, מרימים מזקו"ם !" כתוצאה מהפנייה שלו הוקם צוות. "אני רוצה גם את
אלמי" יחיעם ביקש וכך היה. מספיק היה שיחיעם אמר שהוא מטפל במקביל מול מנת"ק
ומנה"ר בפתיחת הזמנה והוא קיבל את מלוא הקרדיט להתחיל מיד בפעילות. לצד יחיעם היו
מעורבים בתכנון המזקו"ם משה בן עמי שהיה רמ"ד מזקו"ם ומוטי כהן שהיה מהנדס בענף.
שמואל פרץ היה שותף פעיל בצד המעשי. לקח כמעט כשנה להעלות על הנייר את התכנון.
משה בן עמי ריכז מול הטכניון את נושא חישוב הקפיצים. אני ולבנה דניאל )שרטטת עשות(
ריכזנו את התכנון מבחינת הרעיונות והשרטוטים.
אחת ההתלבטויות בשלב התכנון הייתה שיטת החיבור של הקפיץ אל הזרוע והצורך לשפר
את השיטה לעומת סימן 8, שם המיסב היה נהרס כתוצאה מכניסת חול. כל אחד מהשותפים
לתכנון )משה בן עמי, מוטי כהן, יחיעם ואני( הציע פתרון שונה והיה קשה להכריע ביניהם.
באיזשהו שלב זיהיתי פגם בהצעה שלי והגעתי למסקנה שההצעה של יחיעם היא הטובה
ביותר. באותו הרגע נפלה ההכרעה והתכנון בוצע על פי הרעיון של יחיעם.
מתום התכנון נמשך ייצור החלקים כשנה נוספת. לאחר שהושלם ייצור חלקי המזקו"ם היה
צורך לבצע את הרכבת המכללים. לא היו מתקני הרכבה ובמפעל התחילו לבדוק כיצד
להיערך לנושא ומן הסתם נדרש זמן התארגנות משמעותי. יחיעם קבע ללא היסוס "לא צריך
מתקנים אני בא, מרכיבים !" וכך היה. יחיעם ואנשיו פלשו למתחם חדש שנועד עבור –
הרכבת הממסרות ובו נבנתה רצפה חדשה בסטנדרטים גבוהים. העבודה בוצעה בשיטות
יחיעם בלוחות זמנים מהירים ביותר וכתוצאה מכך הושלמה הרכבת כל מכללי המזקו"ם אך
הרצפה באולם נהרסה לחלוטין...
צבי אלמי
הרכבת המתלים בעשות אשקלון -
מבצע הרכבת המתלים בעשות אשקלון התרחש ממש כשבוע אחרי שנקלטתי ברפ"ט. -
ההרכבה של המתלים בוצעה בהובלת יחיעם ובהשתתפות אנשי הענף ואנשי עשות. הרכבת
כל מתלה נמשכה שעה ארוכה ואחד השלבים האחרונים היה הרכבת מיסב 8 השורות.
בפעמים הראשונות כשהסתיימה הרכבת המיסב היו מתפרקים הגלילים של המיסב
ומתפזרים בתוך המתלה כך שהיה צורך לפרק הכל ולהרכיב מחדש. בכל פעם שהדבר קרה
הייתה יוצאת לאנשים הרוח מהמפרשים ואף אחד לא הצליח להבין מה הבעיה. שעת ארוחת
הצהריים כבר כמעט הגיעה לסיומה וכולם כבר היו מותשים ורעבים ובדיוק התפרק שוב
המיסב הסורר. באותו רגע נכנסה לחדר לבנה השרטטת של עשות, קראה לכולם לבוא לאכול
ושאלה את שאלת מליון הדולר "איפה הדיסקה של המיסב, למה לא הכנסתם אותה ?..."
התעלומה נפתרה וכולם שמחו, אלא שיחיעם התעקש להמשיך בעבודה. הוא אמר לכולם
ללכת לאכול, הוסיף "אל תביאו לי אוכל !" ונשאר לעבוד לבד ולהרכיב מחדש את המתלה.
ניסים בן חמו -
72 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
שינוע החלקים למפעל עשות אשקלון -
הנחישות של יחיעם להשיג את התוצאה המיוחלת של פיתוח המזקו"ם בלוחות הזמנים
הקצרים שניתנו לפרויקט הכתיבה צורת עבודה לא סטנדרטית לחלוטין. כל מרווח זמן שניתן
היה לצמצם זוהה על ידי יחיעם והוא דאג לפעול בכל דרך כדי לעשות את הפעולות בזמן
הקצר ביותר האפשרי, גם אם הדבר תבע מאמצים עצומים מצידו ומצידנו. חלקי המזקו"ם
יוצרו במפעלים שונים ואת כולם נדרש היה להעביר למפעל עשות אשקלון לצורך הרכבת -
המתלים : יציקות ממפעל אורדן, קפיצים מתע"ש חיפה ועוד )החלקים היצוקים עברו תהליך
נוסף של עיבוד שבבי בעשות(. אינספור פעמים מצאנו את עצמנו מובילים בטרנזיט אל מפעל
עשות אשקלון את החלקים שזה עתה הושלם ייצורם במפעלים השונים, רק כדי לאפשר רצף -
עבודה ולא לאבד זמן יקר.
ניסים בן חמו -
סולר במקום בנזין
אחת המשימות שהוטלו עלי בהיותי הנדסאי חדש במדור )שנת 0928 ( הייתה להסיע קפיצים
מתל השומר למפעל עשות אשקלון לצורך הרכבתם כמכללים )חטיבת קפיצים מורכבת -
מהקפיצים עצמם, מוט טלסקופי וצלחות(. פרץ חיכה לי במפעל והמתין שאגיע עם הקפיצים
כדי לבצע את ההרכבה. המכללים נדרשו עבור ניסוי שהיה צריך להתקיים למחרת ברמת
הגולן ולכן המשימה הייתה דחופה. יצאתי בצהריים מרפ"ט לכיוון עשות אשקלון כשהקפיצים -
עצמם בטרנזיט. מאחר והיה צורך לתדלק עצרתי בתחנת הדלק "הסיירים" בחולון. באופן
טבעי ניגשתי למשאבת הסולר ותדלקתי. כשבאתי למסור את התלושים למתדלק הוא אמר
שהתלושים לא טובים "תדלקת סולר והתלושים הם של בנזין..." מיד הבנתי שיצרתי בעיה
רצינית והתחלתי לחפש דרך ליצור קשר עם הבסיס ולעדכן את יחיעם. אז כמובן עוד לא היו
טלפונים ניידים. ביקשתי משוטר שנכנס לתחנה שייצור קשר עם המוקד שלו ויבקש שיעדכנו
את יחיעם טלפונית אך הוא היה מחוץ לטווח הקליטה. ניסיתי מספר דרכים נוספות וביקשתי
עזרה במסעדה הסמוכה ובמשרדים. בינתיים המליץ לי המתדלק לפתור את הבעיה ופשוט
לרוקן את הסולר על משטח חול סמוך. דחפתי לשם את הרכב וביקשתי מברג מבנאים
שבדיוק הגיעו לתחנה. פירקתי את הצינור מלמטה, רוקנתי את הסולר, הרכבתי חזרה
ותדלקתי בנזין. יצאתי לדרך והגעתי לעשות אשקלון לאחר עיכוב של כשעה וחצי. -
אלא שהדרמה האמיתית התרחשה דווקא במשרד של יחיעם )על כך נודע לי כמובן בדיעבד(.
יחיעם הרי היה עוקב באופן צמוד אחר כל משימה שמבוצעת בענף והיה חייב תמיד לוודא
שהכל תקין. זמן קצר אחרי שיצאתי כבר החל לבדוק בטלפון אם הגעתי למפעל. לאחר מספר
ניסיונות וככל שהזמן חלף ולא הגעתי אל המפעל מפלס הלחץ גבר ועלה. "איפה הילד ??!!"
שאג בטלפון ופרץ ולבנה לא ידעו כמובן מה לענות. מאחר והקו בעשות עבר דרך מרכזיה
והיה קשה להשיג את הקו כל פעם מחדש, דרש מהמרכזן להשאיר את הקו פתוח ואחת
לכמה דקות היה מתעדכן מבלי לחייג... עד כדי כך היה לחוץ מהמצב. כשנפגשנו לאחר
האירוע ויחיעם כבר נרגע הוא הסביר עד כמה הוא דאג לי.
במשך כשבוע לאחר מכן ניתן היה לזהות את הטרנזיט ממרחקים. בשל שריפת שאריות
הסולר היה הרכב נוסע כשהוא אפוף בענן עשן...
ניסים בן חמו -
73 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
המבצעים
ככל שמספר הטנקים עלה, התגלו בעיות במזקו"ם, שלא התעוררו קודם לכן במהלך
הניסויים. לכן, נדרשנו לצאת מפעם לפעם לשטח כדי להכניס שיפורים חיוניים בטנקים שכבר
נופקו ליחידות. האירועים הבולטים, שהתאפיינו בעבודה קשה במיוחד, זכו בפינו לכינוי
"מבצעים". מתוארים כאן שני מבצעים לדוגמא, מתוך עשרות רבות שבוצעו.
הראשון קשור למערכת השימון של המתלה, אשר בנויה ממיכל חיצוני המחובר לבית
המתלה. בתצורה הראשונית בוצע החיבור באמצעות ברגים. היות ונפגעו מספר מיכלים
בעקבות מכות שספגו מאבנים במהלך הנסיעה, הוחלט לבצע שינוי ולהפוך את המיכלים
הנתיקים לחלק מובנה מבית המתלה. כשהתחלנו ליישם את השינוי הודיעו שהרמטכ"ל ושר
הביטחון צפויים להגיע למעלה אדומים לראות את הטנק בניסוי השוואתי שייערך בין סימני
0,8,8 ומגח. נכנסנו למשטר עבודה אינטנסיבי כדי להספיק להיות ערוכים לפני הביקור
החשוב. עבדנו שבוע שלם ברציפות : היינו מפרקים עמדה, עושים שינוי במתלה ומרכיבים
חזרה. הפלטות הובאו מעשות אשקלון והיינו בונים ומרתכים מהן את המיכל במקום. -
במקרים בהם היינו מזהים הברגות תקולות בגוף היינו מתקנים אותן. באותו שבוע עבדנו בכל
יום מהשעה 6 בבוקר ועד השעה 08 בלילה. מאחר וכולם היו מותשים יחיעם לא נתן לאף
אחד לנהוג והיה נוהג בעצמו.
השני קשור לשיפור שנדרש במנגנון המתח, עקב תקלה חוזרת של היתקעות ארכובת
המתיחה בשל מסלול תנועה לא תקין. הפתרון הנדרש היה ריתוך של מגלש שכיוון את
תנועת הארכובה והבטיח שלא תיתקע. הועלתה האפשרות הטבעית שעבודה זו תבוצע על
ידי חוליות המש"א, אך כאשר יחיעם בדק מול המש"א את לוחות הזמנים והתקבלה הערכה
שהעבודה תושלם תוך 1-6 חודשים, הוא החליט בו במקום שאת העבודה יבצע עם אנשיו
)איתנו...( על פי הסטנדרטים שלו. היה מדובר על כ 31 טנקים ביחידות הצפוניות ועוד כ - -
81 טנקים ביחידות בדרום. לצורך ביצוע העבודה היינו צריכים להעמיס את הרתכת של
המש"א על הטרנזיט. הרתכת הייתה עצומה ולמעשה היא תפסה את כל המקום בתא המטען
)בתהליך רגיל היו אנשי חוליות המש"א משנעים את הרתכת על גבי משאית(. במהלך
הנסיעות הורגשו קפיצות איומות ונוראות. הגענו מטנק לטנק והרתכת הופעלה מתוך תא
המטען של הטרנזיט. על מנת למזער את הקטסטרופה הוצאנו את האגזוז של הרתכת
החוצה, אך הדבר לא ממש הביא להקלה. המבצע נפרס על פני יומיים בלבד : יום אחד
לטנקים בצפון ויום נוסף לטנקים בדרום. לצד יחיעם השתתפנו במבצע דני ישפה, אייל
הרצברג, שמואל פרץ וניסים בן חמו. חזרנו ממשימה זו במצב פיזי קשה, עם כאבי ראש -
איומים, אך המשימה הושגה בהצלחה מלאה, לא בחצי שנה אלא ביומיים...
שמואל פרץ, ניסים בן חמו -
74 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
חיתוכים וריתוכים בצריח
בטנק סימן 8 הראשון היה צורך להרכיב צריח בכלי כמשקולת עבור הניסוי ולטובת העניין
הוקצה והורכב צריח של מרכבה סימן 0. בשלב מסוים אירעה תקלה בחט"כ שחייבה את
שליפתה ואז הסתבר שהשוני בגיאומטריה מחייב יצירת "שחרור" בצריח כדי לאפשר את
שליפת החט"כ )כפי שקיים מאז בייצור הסדרתי של צריחי סימן 8(. במשך יום שלם שרפנו
את הצריח כדי להתאימו לצורה הנדרשת... באחת מנסיעות הניסוי של הטנק נהרס נועל
הצריח וכדי להמשיך בניסוי ריתכנו את נועל הצריח אל הצריח. מספר חודשים לאחר מכן
כאשר הטנק הגיע למש"א לטיפול בתום הפעילות וזוהה הריתוך הלא סטנדרטי שבוצע הוקם
צוות קצין בודק לחקר האירוע...
שמואל פרץ
מדפי קפיץ סימן 1
זווית הריתוך של מדפי הקפיץ של מרכבה סימן 8 אל התובה צריכה להיות בת 91 מעלות.
סטייה קלה בזוית הריתוך כתוצאה מ"משיכה" הנגרמת במהלך הריתוך גורמת להטיית
הקפיץ כלפי הזרוע וכתוצאה מכך לנגיעה של הזרוע בקפיץ במהלך תנועתה, סדיקת הקפיץ
ושבירתו. יחיעם הראה לעובדים במש"א כיצד נדרש לבצע תיקון של ריתוך מדף הקפיץ ורצה
לוודא שמאותו רגע הריתוכים יבוצעו בצורה הנדרשת. נדרש היה להוסיף הגדרה בשרטוטי
מדף הקפיץ, אלא ששרטוטים אלו היו באחריות ענף תובה ורע"ן תובה התנגד להוספת
ההערה. התקופה הייתה עדיין תקופת שרטוטי הנייר ויחיעם הטיל עלי משימה "ניסים, לך
תשיג את השרטוט בלי שבענף תובה יידעו". השגתי את השרטוט, שיניתי את ההגדרות על
פי ההנחיות של יחיעם וביצענו הפצה. כשרע"ן תובה, שלום קורן, גילה שבוצע השינוי קרא
אותי אליו, שטף אותי ואסר עלי לחלוטין לעלות אל הקומה השלישית יותר. עדכנתי בנושא
את יחיעם שהרגיע את העניינים ודאג ליישר את ההדורים ולבצע "סולחה" בין הצדדים...
ניסים בן חמו -
סדר בבחינה
לימים היכרותנו המקצועית והחברית גדלה, בתקופה שהייתי ראש מדור ייצור ביחידת
הבחינה התחילו לייצר את מרכבה סימן 8. מערכת המזקו"ם היה פרי תכנונו של יחיעם
שלימים הוכחה כטובה ביותר שפותחה לטנקים וזכתה לשבחים רבים מפי מומחים בתחום
הטנקאות בארץ ובעולם. חלקי המזקו"ם היצוקים יוצרו באורדן ולאחר מכן הועברו לעיבוד
שבבי ועיבוד סופי כולל הרכבה במפעל עשות אשקלון, וכמו בכל מוצר חדש התגלו פגמים -
בחלקים שסופקו לעשות. החלקים היו מגיעים לעשות מיד לאחר שאושרו ע"י הבוחנים של
יחי' הבחינה באורדן ובהגיעם לעשות אשקלון חלקם היה נפסל ע"י נציגי יחידת הבחינה -
שעבדו בעשות. יחיעם היה מתפרץ למשרד כולו זועף איך יכול להיות שיד ימין ויד שמאל לא
יודעות להיות מתואמות ? "אני רוצה שתעשו סדר בעניין, זה לא יכול להמשך כך, הנושא
יתפוצץ בסוף אצל טליק !" לימים, מעורבותו בנושא זה עזרה לי מאד לפתור לא מעט בעיות
בתהליכי הייצור באורדן ולשיפור המוצר. בהמשך, כמעט ולא היו בעיות בתחום זה.
זאב בר גיל -
75 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
הערכתו של טליק להישג פיתוח מזקו"ם סימן 1 כפי שמשתקפת בהמלצה לדרוג מחקר
76 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 1 מנקודת מבטו של יחיעם
: בראיון בשנת 8101 סקר יחיעם את סיפור בניית מזקו"ם מרכבה סימן 8
התחלנו בפיתוח של מזקו"ם עקב כך שמזקו"ם סימן 8 הוא יחסית מיושן. אחת הבעיות היא
מהלכי גלגלי מרכוב קטנים יחסית, זאת אומרת שכל אבן שעולים עליה מורגשת בתוך
התובה, לכן אמרנו בואו נלך ונעשה משהו יותר טוב. זה לא שמזקו"ם סימן 8 הוא רע, אבל
אמרנו בואו ונעשה משהו יותר טוב ובעיקר רצינו לשפר את הנושא של האחזקתיות. אחד
הדברים שהטרידו אותי הוא שבמזקו"ם סימן 8 ובמזקו"ם סימן 0 יש הרבה מאד עבודה
לאנשי הצוות והחימוש והתמודדנו עם השאלה איך מפחיתים את העסק הזה לרמה סבירה
שאפשר להתמודד עימה בצורה טובה.
למעשה החלטנו לפתח את המזקו"ם הזה בשלב קצת מאוחר. ייצרנו תובה עבור קליטת
המזקו"ם וייצרנו מזקו"ם. כל הדבר הזה ארך בערך שנה. ביצענו תכנון וייצור ביחד ולמעשה
הגענו מאוחר מדי עם הדגם ואז היה צריך להחליט האם ממשיכים עם מזקו"ם סימן 8 עד
שלב מסוים ועושים חלוקה בסימן 8 : חלק עם מזקו"ם סימן 8 וחלק עם מזקו"ם סימן 8 או
הכל סימן 8. אז טליק זימן את ראש מנת"ק ואת כל האנשים, מי שקשור למזקו"ם ומי שלא
קשור למזקו"ם. היו לפחות 81 ומשהו איש. היחידי שהיה בעד היה שלום קורן וחוץ ממנו
טליק עצמו. כל השאר נגד מוחלט. הוא אמר זהו, מרגע זה חוזרים חזרה. לוקחים תובות
סימן 8 שכבר יוצרו והופכים אותן לתובות סימן 8. זה לא היה פשוט. אנחנו היינו בכלל
בתחילת הניסויים. הטנק הזה רץ במעלה אדומים. היו לנו הרבה בעיות. אין דבר כזה
שפיתוח נגמר בכמה דקות או בניסוי אחד. פיתוח זה תהליך ארוך מאד. עד היום למעשה,
עובדתית, עובדים על סימן 8, סימן 8 וסימן 3. עדיין הדברים אינם בשלים ב 011% . כל דבר -
ממשיך בתהליך שיפורים.
בהמשך השיב לשאלה מהם השיפורים העיקריים במזקו"ם :
קודם כל נושא הטיפולים. זה ה א"ב. אם לא מסוגלים לטפל בטנק אין טעם לייצר אותו -
בכלל. יש 3 אנשים בטנק הם חייבים שתהיה להם יכולת לטפל בכלי. יש כמות מוגדרת של –
אנשי חימוש בגדוד הם חייבים לטפל בכלי. אם לא תוך כמה שנים הכלי הופך לגרוטאה. – –
אחת הבעיות הקשות בסימני 0,8 הייתה כמות פיות הגירוז. כמה פטמות גירוז צריך בטנק ?
כולם יודעים שגירוז הטנק זה עונש. כמות של 32 פטמות גירוז בטנק אף אחד לא יכול לגרז
בשבוע, אין סיכוי שבעולם, אחרת צריך להעמיד הכל ליומיים. מעמידים טנק לטיפול מקסימום
חצי יום. בזמן הזה צריך לטפל בכלי. למעשה ירדנו מ 32 פטמות גירוז ל 8, רק במנגנון - -
מתח, וגם היום זה לא בטיפול שבועי אלא בטיפול חודשי. זה משמעותי מאד מבחינת אנשי
הצוות. לאנשי החימוש פישטנו את המערכת כך שלטפל בכלים זה קל מאד. בסימן 8 זה
קשה מאד כי יש הרבה חיבורים עם ברגים. הורדנו הרבה ברגים ורוב החלקים מרותכים
לתובה. במזקו"ם סימן 8 אין כמעט עבודה, זאת למעשה המטרה הראשית.
- במזקו"ם סימן 8 מרוויחים יכולות עבירות טובות יותר כי מהלכי גלגלי המרכוב עלו מ 801
מ"מ ל 891 מ"מ. זה יתרון גדול כי אפשר לעלות על סלעים גדולים יותר בלי להגיע למכה -
סופית. בנסיעה ברכב, אם נכנסים לבור מרגישים את המכה הסופית. כל עוד הקפיץ בולם
ולא מגיעים למכה הסופית אז לא מרגישים את הבור גם ברכב וגם בטנק. המטרה היא לא
להגיע למכה הסופית שנגרמת ברגע שמגיעים לסגירה של הזרוע. זה היתרון של מזקו"ם
סימן 8 ובגדול זוהי המטרה. קודם אחזקתיות ואמינות ואח"כ נושא הביצועים : כמה שאפשר
לקבל יותר טוב עדיף.
77 פרק ז – פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
פירוק הקפיץ בסימן 8 הוא פשוט. מפרקים בורג אחד ומוציאים את הקפיץ. בסימן 8 צריך
לפרק בורג עליון ובורג תחתון שקשה מאד לפירוק. אין הרבה נזקים במזקו"ם וגם אם יש זו
עבודה לא מסובכת בכלל. יותר מזה, היום אני נתקל באנשים שנמצאים בגדודים כבר 1 או 8
שנים ואם הם כבר צריכים לפרק מתלה הם אפילו לא יודעים איך עושים זאת... צריך לעזור
להם לפרק, עד כדי כך. אפילו קפיץ אנשים לא יודעים. לפני חצי שנה אנשים היו בעזה עם –
טנק סימן 3 ופתאום נשברה להם זרוע, הייתה בעיה הקשורה לייצור הזרוע, והם היו צריכים
לפרק את הזרוע. הייתי צריך לנסוע לשם, לא עזר כלום, לא היו להם אפילו כלי עבודה...
היו גם פיתוחים שלא הצליחו. לא הכל מצליח, דרך אגב, מי שחושב שהכל היה טוב טועה.
יש הרבה התחלות של פיתוח שהפסקנו, יש הרבה דברים שאנחנו מתחרטים גם היום שלא
עשינו מספיק טוב, אבל אין מה לעשות המקסימום שאנחנו יודעים לעשות זה מה שיש –
היום בסימן 8, בסימן 3 ובנמר. אני אומר גם היום לאחרים שאומרים : "אולי נעשה חוליית
זחל אחרת". חוליית הזחל היא הדבר הכי בעייתי כי היא זו שבאה במגע עם הקרקע וסופגת
את המכות ראשונה. אז יש לנו בעיה עם הזחלים, יש לנו בעיה עם המנגנון מתח, שחוטף את
המכות ואין מי שישכך את התנועה הכל נכנס לתוך המיסבים של הגלגל. יש דברים שניסינו –
אבל לא הצלחנו להגיע.
יחיעם בתחילת דרכו כסא"ל
78 פרק ח – חתירה אינסופית לשיפורים
פרק ח חתירה אינסופית לשיפורים –
עד סוף שנות ה 21 כבר נרשמו לזכותו של יחיעם שני הישגים אדירים בפרויקט. הראשון -
הוא פשוטו כמשמעו "הצלת הפרויקט" עם הכנסת סדרת חיזוקים ושיפורים למזקו"ם סימן
0,8 והתאמתו לנסיעה בשטח הסלעי של רמת הגולן. ההישג השני הוא פיתוח מזקו"ם
מרכבה סימן 8 בעל התכונות המעולות של הביצועים, האמינות והאחזקתיות. לכאורה, מה
עוד ניתן לבקש ולהשיג ? אלא שהדחף לייעל, לשפר ולתמוך מצא כר נרחב ועצום להמשך
עשייה שנמשכה לאורך כל השנים.
למוד הניסיון של המעבר מסימן 8 לסימן 8 בנה יחיעם את התשתית לקראת המעבר לטנק
מרכבה סימן 3. אמנם תחום החט"כ לסימן 3 נוהל ע"י צוות ייעודי ולא נכלל בתחומי אחריותו,
אולם כל הלקחים שנצברו במזקו"ם הקיים ולא ניתן היה ליישמם לאחור הופעלו במעבר
למזקו"ם החדש. כשיצא הטנק הסדרתי הראשון וזוהתה בו בעיית רכינה עקב מיקום מרכז
הכובד פעל יחיעם במלוא המקצועיות וההשפעה כדי להתאים את מיקום עמדות המזקו"ם
להשגת האיזון המתאים וליישם את השינוי כבר מהטנקים הראשונים בליין.
נחוש לבנות עוד מערכת, לקדם עוד שיפור
פרק ח – חתירה אינסופית לשיפורים 79
שיפור העבירות
ניסויי העבירות היוו את הדובדבן שבקצפת מבין כל סוגי הניסויים למיניהם בשל אופיים
המיוחד והמסקרן. נסיעה בתנאי חול ובוץ, בסלעים, בשיפועים, עם העמסה בגרירת טנקים
אחרים או בלי, השוואתיות מול טנקים אחרים, מדידות זמנים ועוד. כל אלו היוו כר רחב
לפעילות ענפה שהיו שותפים בה גורמים שונים, גם מחיל המודיעין. יחיעם לא הסתפק רק
במדידות ובניתוח משמעויות אלא שאף כמו תמיד לשפר ככל האפשר את מעטפת ביצועי
העבירות של הטנק.
בשנת 0998 הוענק ליחיעם ציון לשבח מאת ראש אמ"ן האלוף אורי שגיא על תרומה
מודיעינית הקשורה לתחום האחיזה בקרקע לצורך שיפור העבירות, תחום בו הוביל עשרות
מחקרים מול גורמים בטכניון ובתעשייה. היה מדובר בהברקה של חיים רוזנטל ודחיפה חזקה
של יחיעם, שכנוע, בניית דגמים וביצוע סדרת ניסויי עבירות עד להוכחת הפתרון.
דוד אנגל סיפר על כך במהלך מפגש הרעים לזכרו של יחיעם : נמצא פה עכשיו איתנו בחור
בשם ישראל רוט. ישראל רוט היה באמ"ן ועם השיגעונות שלו דרש "הטנקים צריכים לעלות
מהמתאר הזה ומהעלייה הזאת" וטליק ענה "רגע, אבל זה מעל 61% שיפוע, טנקים לא
יכולים לנסוע כך" ואז הוא שאל את יחיעם "האם יש מה לעשות ?" וחשב שיחיעם יגיד לו
"בוא נעלה את ההספק של המנוע, נעלה את החוזק של הממסרת", יחיעם בשקט בשקט, -
המציא אלמנט פשוט שניתן להרכבה על הזחל והטנק פשוט מטפס על כל זווית שתרצו, אין
כמעט מגבלה. עד כדי כך שהגיעו למצב שהטנק היה בכזה שיפוע שמה שעצר את הטנק היה
השמן של המנוע שהתחיל להישפך החוצה ולא הבעיה של המשקל של הטנק.
81 פרק ח – חתירה אינסופית לשיפורים
ראש אמ"ן האלוף אורי שגיא מעניק ליחיעם ציון לשבח על הישגו בשיפור העבירות
פרק ח – חתירה אינסופית לשיפורים 80
בניית מתקני ניסוי בפלמחים
טליק אהב את הניסויים האמפיריים, לא עניינו אותו כל המצגות. "תן לי ניסוי אמפירי !" לא
דו"חות אנליטיים ולא שום דבר, רק ניסויים אמפיריים. ברמת הגולן, כשמתחיל החורף, הטנק
מלא בוץ, מתקלקלים החלקים במזקו"ם, אין שום אפשרות לנתח מה קרה במזקו"ם, וזה
לוקח עוד חורף ועוד חורף עד שמגיעים למסקנה מה צריכים לעשות כשיש תקלה. ואז בא
טליק עם איזה רעיון ויחיעם ממש נתן לו את הפתרון, הוא הביא לטליק את רמת הגולן לתל-
אביב, הוא הביא לו את החורף לקיץ... מה הוא עשה ? הוא בנה איזו אמבטיה של בוץ שבה
הוא שם בעומק 01 מ' כל מיני מדידים ומכשורים. הוא עשה שם את כל הניסויים וטליק יצא
מגדרו. כל הניסויים שהיינו מחכים אליהם כל כך הרבה שנים, הנה הבאנו את זה לפלמחים,
הבאנו את רמת הגולן לקיץ ובכל הניסויים האלה חסכנו המון כסף והמון זמן במתקן הזה
שיחיעם בנה.
אפרופו מתקנים עם הזמן משקל הטנק הלך והאמיר, וזה השפיע ישירות על חוליות הזחל. -
צריך להבין, כדי לבדוק חוליות זחל לא מספיק מתאר אחד. זה לא שאתה נוסע ברמת הגולן
ובודק אותן בסלעים. יש את ההרים של מעלה אדומים, יש את החולות של הנגב, את
המדבר, אתה צריך לשלב את כל הדברים האלה ולטליק אין סבלנות לחכות כל כך הרבה
שנים. הגה רעיון בא יחיעם, נתן את הפתרון. כמו שהוא בנה בפלמחים את רמת הגולן, –
מעלה אדומים וחולות המדבר, הוא בנה מתקן שלא צריך לנסוע אלפי ק"מ. אתה נוסע "נגלה"
אחת עם הטנק, זה מתקן שמכופף את החוליות ובתוך זמן קצר הטנק נוסע וחוזר, החיסכון
היה אדיר. ככה בדקנו את חוליות הזחל של המרכבה וקיצרנו לוחות זמנים עצומים.
דוד אנגל
בעת קבלת פרס קחש"ר מידי שלום קורן על פיתוח השיטה והמתקן לבדיקת חוליות זחל
הפרס הוענק לצוות שכלל את יחיעם, שמוליק פרידמן ושרון בלאו
82 פרק ח – חתירה אינסופית לשיפורים
איך פותרים את בעיית התכופפות החוליות ?
כלל בסיסי בתורת העבירות קובע בצדק שככל שחוליות הזחל רחבות יותר כך עבירות הטנק
בתנאי קרקע רכה )דוגמת בוץ( תהיה טובה יותר. מסיבה זו נבחר רוחב גדול במעט של
661 מ"מ לעומת 631 מ"מ(. ככל שהטנקים נסעו ( חוליית זחל סימן 8 בעת המעבר מסימן 8
יותר התגלתה בעיה חדשה: חוליות הזחל מתכופפות. ניתוח הבעיה היה פשוט : ככל
שהחוליה רחבה יותר כך הסיכוי שלה להתכופף עולה מאחר והחוליה סופגת מכות מהקרקע
בקצוות בעוד הגלגלים יוצרים כוח מהכיוון הנגדי. ההתלבטות הייתה האם להעדיף חוליה
רחבה שתשפר את העבירות או חוליה צרה שתהיה עמידה יותר? יחיעם החליט לאתגר את
האכסיומה הנוגעת להשפעת רוחב החוליה בסדרת ניסויי עבירות. הממצא המפתיע הראה
שהשפעת רוחב החוליה בתנאי השטח הרלוונטיים למרכבה היא זניחה. ההכרעה נפלה.
רוחב החוליה קוצר ל 601 מ"מ. -
יחיעם לא הסתפק בכך וביקש לפתור את בעיית התכופפות החוליות באופן יסודי. מהלכי
פיתוח אינטנסיביים מול חברת היציקות אורדן הובילו לתצורת חוליה חזקה בהרבה מכל
קודמותיה. בהמשך אף קוצר רוחב החוליה עד 121 מ"מ. שוב פעל יחיעם בדרך משוחררת
מכל נעילה חשיבתית, לא קיבל שום הנחה כבלתי ניתנת לערעור, ניסה מספר דרכי פעולה
וביצע לבסוף את כל השינויים הנדרשים כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר.
התכופפות קצות חוליית זחל סימן 1 קלה רחבה ) 665 מ"מ(
פרק ח – חתירה אינסופית לשיפורים 83
רכינה אחורית בטנקי סימן 4 הראשונים
בשלבי הפיתוח הסופיים של טנק מרכבה סימן 3 חלה טליק והמשכנו את הובלת הפרויקט
בלעדיו. בדקנו את מצבנו בפיתוח המערכות השונות וידענו שבתחום המזקו"ם אנחנו
מסודרים מאחר והמזקו"ם היה זהה לזה של מרכבה סימן 8. כאשר יצא הטנק הראשון
מהליין חשכו עינינו כאשר נוכחנו לראות שבמקום טנק מאוזן קיבלנו טנק בעל רכינה אחורית
חריגה מאד עקב מיקום מרכז הכובד. כמנהל הפרויקט הבנתי את גודל ההחמצה ההנדסית
והדבר שחששתי ממנו יותר מכל הוא שניאלץ להשלים עם קיומה של סדרת טנקים שכאלו.
באותו היום ניגש אלי יחיעם ואמר לי "דוד, אל תדאג, כבר נתתי הנחיות במש"א, כל הטנקים
בייצור הסדרתי יהיו מאוזנים". באותם רגעים רציתי לאחוז ביחיעם בכל הכוח, לחבק ולנשק
אותו. יחיעם דאג להשיג את האיזון הנדרש ע"י כוונון הקפיצים וכמו במקרים רבים פעל
במיידיות ופתר את הבעיה עוד לפני שהיה צורך לדבר איתו, ומבלי לייחס לפעולה שלו שום
משמעות דרמטית. כזה היה יחיעם, איש ביצוע מהדרגה הראשונה ויחד עם זאת צנוע כל כך.
דוד אנגל
הורדת משקל בטנק מרכבה סימן 4
הייתה לנו בעיה קשה של טנק כבד מנשוא, מרכבה סימן 3. אחד היעדים המרכזיים
שהעמדנו לעצמנו בפרויקט היה הורדת המשקל של הטנק. לא פסחנו על מערכת אחת.
בפריטים בהם זיהינו פוטנציאל להפחתת משקל בוצעו שינויי תכן, מעבר לחומרים קלים יותר
וכו'. נדמה לי שברוך מצליח היה אחראי על ריכוז טבלאות של הפחתת המשקל. בטבלה היה
אפשר לראות שפה מורידים 811 גרם, פה 311 גרם וכשמגיעים לטבלאות של יחיעם זה
פלוס 311 קילו וזה פלוס 811 קילו. בעיני יחיעם המזקו"ם היה מחוץ לתחום בנושא הפחתת
המשקל, הרי המזקו"ם הוא הרגליים של הטנק ולא סביר להחליש דווקא את הרגליים עליהם
מועמס הטנק כולו. לא עזר לי שום דבר עם יחיעם, ואני חושב שהיה לו איזה "דיל" עם רונן
ז"ל, היום שניהם לא נמצאים כאן, שהיה מפקד המרכבה המיתולוגי. כל פעם שהייתי אומר לו
"יחיעם, בחייתאק, אני חייב שתוריד את המשקל של הטנק !" הוא היה אומר "אין בעיה" ,
לוקח איזה זרוע, מוריד ממנה איזה 811 קילו שאני אהיה מבסוט והולך וסוגר עם רונן "לך
למסלול הכי קשה!" הולך עם רונן לשטח, אחרי 1 דקות היה בא עם תוצאות ניסוי מצוינות –
הזחל נכשל, הכלי לא יכול לעבוד, חייבים להוסיף את המשקל. אבל בקטע הזה אני חושב
שהצלחנו למצוא את הנקודה החלשה של יחיעם, כי ראיתי שאין עתיד בלי הורדת המשקל
של המרכבה, יש לנו בעיה. הזמנתי את מפקד בית נבאלה. מפקד בית נבאלה בא ואומר
"תשמע" ואני חושב שזה מה ששבר את יחיעם, "אני עם מובילי הטנקים שלנו במלחמה וגם
בסדיר לא מסוגל לקחת יותר את מרכבה סימן 3, שהטנקים יתחילו לנסוע על זחלים".
כשיחיעם שמע את הביטוי הזה "לנסוע על זחלים" זאת הייתה הנקודה ששברה את גב
הגמל. זו הנקודה שבה הוא החליט שהוא עושה מאמץ, ובמאמץ הזה הוא באמת הצליח
להוריד כמה טונות טובות והטנקים עדיין היו בסדר.
דוד אנגל
84 פרק ח – חתירה אינסופית לשיפורים
הטנק הקל
פרוייקט פיתוח ובניית דגם לטנק קל בוצע במקביל לפיתוח מרכבה סימן 3. הענפים הטכניים
היו עמוסים מאד מאחר והכניסו ערכות חדשות רבות בטנק סימן 3 ולעומת זאת בתחום
האוטומוטיבי לא נדרשה פעילות פיתוח כה אינטנסיבית מאחר והמזקו"ם והחט"כ היו
מבוססים על הקיים. מסיבה זו ביקש ראש מנת"ק מיחיעם שייקח על עצמו את פרוייקט הטנק
הקל ואמר לו שהלו"ז הנדרש לביצועו הוא כ 81 חודשים. יחיעם אמר לראש מנת"ק שהוא -
לא רואה סיבה שהפרויקט ייארך מעל 2-9 חודשים וכעבור שבוע ראש מנת"ק עדכן את
יחיעם שהתחייב בפני כלל הגורמים שהפרויקט יסתיים תוך 01 חודשים. יחיעם צחק "לא לזה
התכוונתי, 01 חודשים זה בינינו..." אבל הכיר בעובדות ונרתם למשימה וללוחות הזמנים
הצפופים שנקבעו. בשלבים מסויימים הובל הפרוייקט ע"י רמ"ד מזקו"ם אייל הימלשטיין, אך
ככל שהפרויקט נכנס להילוך גבוה יותר נטל יחיעם את ההובלה.
יחיעם ראה הזדמנות לבחינה ולקידום של פתרונות עתידיים של בניית רק"ם קל )כפי שאכן
בימים אלו, מעל עשור מאוחר יותר, מסתמנת מגמת הפיתוח של הרק"ם העתידי( ולא
התפתה לפתרון הנוח של התבססות על עמדות מזקו"ם מרכבה. הפתרון התבסס על מוטות
פיתול, על אף שבענף אוטומוטיבי לא היה כל ניסיון קודם בסוג כזה של מזקו"ם. המנוע בו
בוצע שימוש היה מנוע אכזרית, שהיה גדול מדי והיו בטנק זרימות אוויר מטורפות. הרדיאטור
של מנוע אכזרית הינו עצום בגודלו ולא היה ניתן למקמו במקומו הטבעי בצמוד למנוע וניתן
פתרון יצירתי ונועז במיוחד של מיקומו מתחת לתא הלחימה.
יחיעם נפגש עם אנשי חברת עשות אשקלון וביקש את עזרתם בעיבודים שבביים והכללה -
לצורך קידום הפרויקט. החברה הציגה משמעויות כספיות וכשיחיעם הסביר שלא יוכל
להעמיד את הסכום הנדרש הסכימה החברה להירתם בכל זאת מתוך הבנת חשיבות
הפרויקט ולנוכח ההערכה האישית ליחיעם ולפועלו.
תקופת הפרויקט התאפיינה באינטנסיביות שלא הייתה כמוה בעבר. במשך מספר חודשים
סבבו ועמלו אנשי המדור סביב הכלי במש"א כלהקת דבורים חרוצות. התמונה האופיינית היא
של יחיעם עובד ומרכיב חלקים בתוך הכלי והאנשים מקבלים הנחיות, משיגים ומייצרים
חלקים לפי הצורך. במהלך השבועות האחרונים של הכנת הכלי רמת העומס והלחץ בעבודה
הגיעה למימדי שיא, שלא לדבר על הימים האחרונים בהם לא נחנו דקה. כל חוסר וכל בעיה
היו מקבלים מענה מיידי ולא נחסך כל מאמץ. יחיעם הפעיל את הצוות בעוצמות בלתי
מוגבלות וביום בו השלמנו את ההכנה ביצענו עבודה שבמצב רגיל הייתה נפרסת על שבוע
שלם. בסוף אותו יום הכלי הוצג לראש מנת"ק שהתפעל מאד מהתוצאה ומההישג המרשים
של לוחות הזמנים בהם עמדנו. את הקרדיט יחיעם נתן לאנשים והדגיש בפני ראש מנת"ק
את העבודה הקשה של כל אנשי הענף.
ביום שלמחרת נדהמנו לגלות שיחיעם יצא לחופשה של שבועיים לחו"ל עם משפחתו.
ההפתעה הייתה כה גדולה ויחד איתה ההבנה שיחיעם לא שיתף אותנו בלחץ האדיר בו היה
נתון בשל האילוץ המשפחתי שלו, ועמד באתגר להספיק את העבודה בדקה ה 91 ממש -
מבחינתו. יחיעם הצליח להביא את המשימה לנקודת בשלות שלא הותירה לאף אחד מאיתנו
צורך להתעסק עם נושאים פתוחים. בשבועיים בהם שהה בחו"ל כמעט לא בוצעה כל פעילות
בפרויקט, עד אשר החלו הניסויים.
פרק ח – חתירה אינסופית לשיפורים 85
מיקום הניסויים נקבע לבסיס נס"א בפלמחים, אלא שקצב הפעילות צרם מאד ליחיעם.
מגבלות הבטיחות והימים הקצרים שברו את סבלנותו. זכורה לי השיחה של יחיעם עם מפקד
נס"א בה הביע את כעסו ואכזבתו משיתוף הפעולה ומהאופן בו התנהל הניסוי. יחיעם פשוט
הודיע למפקד נס"א שהוא מעמיס את הכלי לרמת הגולן "האתר שלי !" וממשיך שם את
הניסוי בדיוק באופן שהוא מבין ורואה לנכון. וכך היה, הכלי עבר למחנה ירדן.
מקרה מיוחד שזכור לי ממהלך הניסויים היה כאשר הצריח זז ממקומו ונוצרה בעיה בחיבורו
אל התובה. רע"ן צריח הגיע אל האתר כדי לבחון אם ניתן להמשיך בנסיעה וקבע בצדק כי
במצב כזה אסורה הנסיעה ויש להחזיר את הכלי למש"א לתיקון. יחיעם הבין שמהלך כזה
יביא לעיכוב עצום בניסוי ולקח על עצמו את האחריות להמשך הניסוי כאשר הפתרון שנתן
לקיבוע הצריח היה קשירתו בשרשראות ברזל אל התובה... מעטים הקצינים שהיו מעיזים
– לבצע ניסוי בתנאים כאלו. הניסוי הסתיים בהצלחה מלאה ובלוחות זמנים בלתי נתפסים 8
חודשים בלבד מיום הטלת המשימה ועד לסיום המוצלח של הניסויים.
ניסים בן חמו -
אייל הימלשטיין וניסים בן חמו עובדים על האב טיפוס של הטנק הקל -
86 פרק ח – חתירה אינסופית לשיפורים
הנוכרי הקל איך יחיעם משתכנע –
בסוף שנות ה 91 יחיעם הוביל בהנחייתו של טליק את הפיתוח של הנוכרי הקל המבוסס על -
כח לחיצה שמופעל ע"י קפיצים במקום כח הכבידה של גלגלי הפלדה בנוכרי הקיים. יחיעם
החליט שהוא צריך להרגיש ולהבין את צורת הפעולה של הנוכרי הקיים וכדי להשיג מטרה זו
החליט לבנות דגם מוקטן של הנוכרי. הוא הנחה את פרץ לייצר רכיבים לצורך בניית הדגם
המוקטן. כשנשלמה מלאכת ייצור הדגם רתם יחיעם את הנוכרי המוקטן אל עגלה והוביל
אותה בשבילים ובקפלי קרקע ברחבי הבסיס כדי ללמוד ככל הניתן על התנהגות המערכת...
המחזה של יחיעם מוביל את העגלה בשטחי הבסיס נראה מנקודת מבט מסויימת משעשע
למדי, אולם יותר מכל ניתן ללמוד מסיפור זה על גישתו ואופיו של יחיעם כמהנדס חרוץ וסקרן
שחייב להבין ולהרגיש את המערכת עליה הוא עובד ולא מהסס להשקיע מאמצים גדולים
להשגת המטרה אפילו אם הם נראים מוזרים ומוגזמים בעיני אחרים.
ניסים בן חמו -
הנוכרי הקל איך יחיעם משכנע –
לימים כשהתמניתי לתפקיד ראש מנת"ק פנה אלי יחיעם בבקשה לממן לו פיתוח של נוכרי
קל. "זה יכול להיות פתרון מעולה בהשוואה לנוכרי הרגיל והכבד. אני מאמין מאד ביכולות של
הנוכרי הקל. התכנון כבר מוכן. תרים טלפון לישראל סבר, הוא עסוק בתכנון, גם הוא יסביר
לך שזה פתרון מצוין." שאלתי "יחיעם, כמה כסף אתה צריך כדי לבנות דגם ?" , " 11 אלף
שקל" אמר "וטליק יודע מזה ?" שאלתי, "כן, הוא יודע אבל לא מתלהב, לדעתו זה לא יחזיק
מעמד בפיצוץ".
לאחר שנפגשתי עם ישראל סבר השתכנעתי שיש סיכוי למערכת ולמעשה היא גם מאפשרת
תנועה מהירה של הכלי עד למקום בו נדרש השימוש בה. באחת מפגישות העבודה שלי עם
טליק הצגתי לו את הנושא פעם נוספת תוך דגש שיחיעם וגם ישראל מאמינים שהדגם יעמוד
בכל הדרישות הטכניות והמבצעיות וגם אני תומך בזה. טליק הסתכל עלי ואמר "יחיעם הזה
עקשן, אני לא מאמין, אבל תאשר להם בכל זאת". אכן הנוכרי הקל היה הצלחה. צה"ל
הצטייד בכמה עשרות יחידות הנמצאות בשירות עד היום הזה.
זאב בר גיל -
פרק ח – חתירה אינסופית לשיפורים 87
תיקון בעיית המכסים של הפגושים
סיפור זה נמנה על המבצעים הגדולים, למרות שלא היה בא לעולם אלמלא תקלת תכנון
חריגה במיוחד. אחת הבעיות הכרוניות במכללי המזקו"ם הייתה נזילת שמן מהמכסים של
הפגושים. לאחר שנמצא פתרון מוצלח בפגושי 091 מ"מ הוחלט ליישם את הפתרון גם
בפגושי 031 מ"מ. השרטוטים עודכנו, אך בשל עבודה בקנה מידה לא מתאים הוגדרה מידה
של 1.8 מ"מ לעובי המכסה )במקום 6 מ"מ( וכך ירדה לייצור סדרתי מנה של פגושים עבור
עשרות רבות של טנקים עם עובי מכסה דק כמו נייר.
מאחר והסטייה במידה הייתה קיצונית החלו הבעיות מהשטח לצוף מהר מאד. בהתחלה
זוהה פגוש אחד בו נקרע המכסה ואח"כ כמה נוספים. יחיעם חשד שמדובר בתקלה בהיקף
גדול ובדק את הפגושים במספר טנקים. כאשר זיהה סימני סדקים בפגושים נוספים הבין
שמדובר בתקלה סדרתית. יחיעם ירד עם אייל הימלשטיין ואיתי למש"א ואמר "מביאים את
כל הפגושים מהשדה למש"א ומתקנים את כולם, רק תגידו לי איפה עושים את זה". יחיעם
העדיף שהעבודה תבוצע בעמדה של פרץ שנמצאת בתחום אחריותו "אני אביא חבית סולר
ונסתדר". אנחנו העדפנו לבצע את העבודה במחלקת ההינעים הסופיים שם יש תנאי עבודה
נוחים יותר ומתאימים לעבודה בהיקף רחב. יחיעם התנה "אם תקרה תקלה אחת עוברים". –
במשך 8 שבועות הבאנו למחלקה כמות של 881 פגושים. את רובם פירקנו מטנקים ביחידות
61 טנקים!( והיתר ממחסני מצל"ח. את כל הפגושים הובלנו עם הסוונה. במקביל היה צורך (
לייצר מכסים חדשים. הצעת המחיר שהתקבלה מקינטיקס הייתה גבוהה וכדי להוזיל את
העלות פנינו לחברת סימת וביקשנו לוותר על מרכיב הציפוי. מלאכת החלפת המכסים הייתה
אינטנסיבית. היה נדרש לבצע ניקוי יסודי כולל פירוק של הפגוש לגורמים מכיוון שבוץ חדר אל
תוך הפגוש פנימה. באותם ימים לא ביצענו שום פעילות אחרת עד שהמשימה הושלמה.
חודש לאחר מכן נערך דיון במנת"ק וסדר היום של הדיון כלל את סוגיית הפגושים. "יש בעיה
בשטח עם הפגושים וצריך לסכם את תהליך הטיפול". היה ברור לכולם שמדובר בבעיה
מורכבת שדורשת היערכות מקיפה ומאמץ משולב ומתמשך לפתרון. יחיעם הסביר בפשטות
"הכל כבר פתור" וכמו במצבים רבים בעבר הותיר את הנוכחים מופתעים ולא מאמינים.
ניסים בן חמו -
מבצע בדיקת משאבות בלם מרכזיות
משאבת הבלם המרכזית היא אחד המכללים העיקריים במערכת הבילום ועל כן חשיבותה
הרבה. בתחילת שנות ה 8111 החלו להגיע תלונות על רטיבות במשאבות, עוד בהיותן -
- באריזות לפני הרכבתן בטנק. נדרשה בדיקה של מאות משאבות במלאי מצל"ח. כ 811
משאבות לא תקינות אותרו והוחזרו למפעל מיגן. לאור ממצאי החקר שונו האטמים של הלחץ
הנמוך ושל הלחץ הגבוה. במקביל נבנה תהליך שיקום של משאבות תקולות במש"א )קודם
לכן משאבות תקולות היו נזרקות(. זו דוגמא ללקיחת האחריות ולגישה לפתרון בעיה
מהשורש, גם כשנדרש לבצע פעילות מייגעת בהיקף עצום. יחיעם לא נרתע, לא מנסה לגלגל
את הפעילות לגורם אחר, מבין היטב שאם אנחנו לא נוביל את המהלך הוא פשוט לא יקרה.
סלבה רוחקינד
88 פרק ח – חתירה אינסופית לשיפורים
הורדת הגיפור מגלגלי המרכוב
המציאות חזקה מכל תכנית ואילוצי המציאות הם שמכתיבים פעמים רבות את הפתרונות.
בשנות ה 91 הייתה פעילות רחבה של טנקי מרכבה בגזרת לבנון. אחת הבעיות שהקשו על -
הכוחות בשטח היא פריסות הזחל שהיו מתרחשות מדי פעם. יחיעם התחבט כמובן בסוגיה
מכל הכיוונים. פריסת זחל נגרמת כאשר הזחל בורח ממסלולו במצבי קיצון דוגמת היגויים
חדים. מסלול הזחל נקבע ע"י השן המובילה של הזחל שעוברת בין זוגות הגלגלים הצמודים
וככל שעומק השן רב יותר, כך הסיכוי שתברח ממסלולה קטן יותר.
יחיעם הבין שכאשר הגלגל מגופר )מצופה גומי( קל יותר לשן לטפס החוצה ולברוח ממסלולה
כי מול העומסים שמתפתחים כשמתחילה התפתחות של פריסה הגומי פשוט ייתלש. גלגלים
מיוצרים עם גיפור, אך עם הזמן הגיפור מתקלף. גבולות השמישות של הגלגל מתירים את
קילוף הגיפור והגלגל נפסל רק כאשר מתפתח בו סדק היקפי )השקעה בגיפור חוזר הוכחה
בעבר כלא כלכלית(. הפתרון שיחיעם סימן לעצמו לבעיית הפריסות היה פשוט מאד ייצור –
הגלגלים מלכתחילה ללא גיפור, אולם פתרון שכזה מקצר את אורך חיי הגלגל. מסיבה זו
החל יחיעם בסדרת ניסויים לחיזוק הגלגלים וכאשר מצא את תצורת הגלגל המחוזק בעל
אורך חיים שווה ערך ואף יותר מהגלגל המגופר הנחה בשנת 0992 על שינוי שרטוט –
הגלגל כך שיכלול חיזוקים ללא גיפור, כמובן לא לפני שקיבל לכך את ברכת הדרך מטליק.
רצה הגורל ושינוי שרטוט זה יצא לאוויר העולם שבועות ספורים לאחר שמפעל סולתם "בלע
אל קרבו" את מפעל תגל כחלק ממדיניות אסטרטגית של המפעל. גיפור גלגלי המרכבה
היווה כמובן נתח עיקרי של פעילות תגל והמשמעות של ביטול הגיפור היוותה מכה מתחת
לחגורה עבור סולתם. בשיחת טלפון שקיבל יחיעם ממנכ"ל סולתם ואשר נמשכה שעה ארוכה
הביע המנכ"ל את תדהמתו מהשינוי שנחת עליו בתזמון כה אומלל וניסה בכל דרך להביא
לביטול הגזרה. יחיעם חזר והסביר כי אין מנוס מהשינוי שנובע משיקולים ענייניים ומבצעיים
ואין בו שום קשר לרכישת תגל. מנכ"ל סולתם נאלץ לבלוע את הצפרדע.
בשנת 8118 השתנתה המציאות. צה"ל כבר לא שהה בלבנון וגזרת הפעילות העיקרית
הייתה באיו"ש ובאזח"ע. נסיעת הטנקים בכבישים הובילה להתפתחות רעידות בתחומי
תדרים שגרמו לכשל במכללי הבקרה שהוחמרו לנוכח העדר הגיפור. נוסף על כך, צריכת
הגלגלים הייתה גבוהה מאד ועלתה על קצב הייצור המקסימלי שהוכתב מצוואר הבקבוק
בתהליך הכבישה. במצב דברים זה, הפתרון לשתי הבעיות יכול היה להגיע אך ורק מהחזרת
הגיפור )בנוסף לחיזוק שכבר נכנס סדרתית(, מכיוון שהדבר יביא לשיכוך הרעידות ולהעלאת
אורך חיי הגלגלים. כך חזר הגיפור לגלגלי המרכבה...
פרק ח – חתירה אינסופית לשיפורים 89
ההערכה הרבה להתמדה ולנחישות להמשיך ולשפר
כפי שמשתקפת בהמלצתו של פרופ' נפתלי גלילי
91 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
פרק ט דוגמאות מעבודת הפיתוח –
אי אפשר לספר את סיפורו של יחיעם מבלי להציג משהו מהגלריה המרשימה של מפעל חייו.
ההיקף של הפיתוח הוא עצום ואין יומרה לנסות לכלול את כל המגוון הרחב של הפרויקטים
שהוביל לאורך השנים. בכל זאת ליקטנו מספר דוגמאות מייצגות, שמבטאות את תרומתו
ופעלו. לעשייה שותפים אנשים רבים עימם עבר יחיעם בשיתוף פעולה ובלהט של יצירה.
יחיעם ידע להחדיר באנשים שסביבו רמות על של מוטיבציה כך שהפיקו מעצמם יצירתיות
והברקות הנדסיות.
כל פריטי המזקו"ם עברו תהליכי אבולוציה מואצים במיוחד וניתן לסמן מספר שלבים ואבני
דרך בולטות לאורך השנים, עד להתייצבות שהתרחשה בתקופת מרכבה סימן 8. גם חטיבת
הכח לא ידעה מנוחה וזכתה לנגיעות רבות ששינו את צורתה לאורך השנים.
מבט על המזקו"ם
המזקו"ם בנוי באופן כללי מיחידות של מתלים שמטרתם לאפשר נסיעה רכה גם בתנאי שטח
קשים, מהזחלים שבאים במגע ישיר עם הקרקע ודרכם מתבצעת התקדמות הטנק על פני
השטח ומההינעים הסופיים שמעבירים את ההנעה מחטיבת הכח לזחלים. שרשראות הזחל
מונעות ע"י תופי הנעה שמורכבים על ההינעים הסופיים, מנותבות דרך גלגלי המרכוב והתמך
ונמתחות ע"י מנגנון המתח.
ההינע הסופי מורכב בחלק הקדמי של הטנק ובו מופחתת מהירות הסיבוב המתקבלת
ביציאה מהממסרת. אל ההינע הסופי מחובר תוף ההנעה הכולל 8 זרים מניעים שהם בעצם
גלגלי השיניים המסובבים את הזחל. מנגנון המתיחה מורכב בחלק האחורי של הטנק.
תנועת גלגלי המרכוב מתבצעת דרך זרועות. כל זרוע ממוסבת בתוך בית המתלה כאשר אל
חלקה החיצוני מחובר טבור ואליו מחוברים 8 גלגלי מרכוב. האלסטיות של המתלה מושגת
באמצעות חטיבת קפיצים אשר נדרכת בין הזרוע לתובה והשיכוך מושג דרך מרסן הידראולי.
תנועת הזרוע בתווך של הקפיציות והריסון היא המאפשרת את מעבר הטנק באופן רך
בשטחים קשים. כדי למנוע העברת מכה מכאנית חזקה אל התובה בסוף מהלך תנועת הזרוע
מבוצע שימוש באלמנטים שנכנסים לפעולה בסוף התנועה ובעלי יכולת ספיגת אנרגיה גבוהה
בהרבה מזו של המרסן, הלא הם פגושי סוף המהלך, אשר מורכבים בעמדות הקיצוניות.
במרכבה סימן 0,8 בנוי המזקו"ם מ 6 בתי מתלה בסך הכל, 8 בכל צד של הטנק. בתי -
המתלה מחוברים בברגים אל התובה ואל כל בית מתלה מחוברות 8 זרועות, אחת כלפי כל
כיוון נסיעה )נתקפת ונגררת(. במרכבה 0,8 מתבססים על מרסנים קוויים ועל פגושי סוף
מהלך קפיציים מתוצרת גרמניה )ליאופרד ומרדר( שמקובלים בשימוש בתעשיית הרכבות.
בעמדה הקדמית במרכבה סימן 8 מותקן פגוש הידראולי במקום הפגוש הקפיצי.
- במרכבה סימן 8,3 ובנמר בנוי המזקו"ם מ 08 בתי מתלה כאשר בכל צד של הטנק ישנם 6
בתי מתלה. ההבדל לעומת סימן 8 הוא בכך שכל זרוע נמצאת בבית נפרד, מה שנחשב
לאחת מפריצות הדרך הנועזות בתכנון המזקו"ם. חטיבת הקפיצים שונה מזו שקיימת בסימן
0,8 ואת המרסן הקווי מחליף מרסן סיבובי אשר מובנה בתוך בית המתלה. את הפגושים
הקפיציים מחליפים פגושים הידראוליים. שרשרת הזחל שונה מסימן לסימן.
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 90
92 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
המתלים והזרועות
מתלה סימן 8 נבנה מלכתחילה בהתאם לתפיסת התכנון של מתכנני טנק הליאופרד הגרמני
כבית אליו מחוברים 8 זרועות. בית המתלה הוא המחזיק את כל מערכת המתלה ומתחבר
אל התובה ומרגיש היטב את העומסים המתפתחים תוך כדי הנסיעה. תופעות של שברים
וסדקים בבתי המתלה היו נפוצות מאד בתחילת הדרך ולכן חוזקו בתי המתלה כך שיוכלו
לעמוד גם בתנאי הדרך הקשים ביותר. בבתי המתלה של טנקי סימן 0,8 בוצעו חיזוקים
באזורי החיבור לתובה, בעיקר בחלק התחתון, וכמו כן בעובי המסגרת של הבית.
מתלה מרכבה סימן 3,1
הזרוע היא האלמנט הדינמי במתלה ודרכה מבוצעת התנועה היחסית בין הגלגל לטנק.
העומסים פועלים עליה במספר מישורים בו זמנית ולכן היא חייבת לעמוד במאמצים גדולים
של כפיפה ופיתול. פרופיל הזרוע הוא המשפיע ביותר על החוזק שלה ולכן עיבוי של הזרוע
תורם במישרין לעמידתה בעומסים. מפרופיל ראשוני של כ 01 מ"מ התפתח עובי הזרוע לכ - -
81 מ"מ. יחיעם האמין באלמנטים מסיביים ואכן עיבוי הזרוע שיפר את אורך חייה ללא הכר.
מערכת המתלים של מרכבה סימן 8 מבוססת על מתלים נפרדים, כל זרוע נמצאת במתלה
נפרד ומחוברת אל חטיבת קפיצים, תכנון מקורי וחדשני שהיווה פריצת דרך בעולם המזקו"ם
ברק"ם בכלל. המתלים נבנו בצורה מסיבית מאד והגיעו לרמות אמינות אבסולוטיות כמעט.
אפילו רמות המלאי הנדרשות במצל"ח עבור המתלים הן אפסיות, כאשר המקרים היחידים
בהם נהרסים מתלים מתרחשים רק בתאונות קשות או בפגיעה ממטענים.
מתלה מרכבה סימן 1
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 93
עם השנים שופרו מאד המתלים של מרכבה 8 וטופלו בעיות שונות שהתגלו. נושא מרכזי
שהעסיק את יחיעם ואנשיו היה מניעת נזילות מהמתלים. המתלים תוכננו לעבוד עם שמן ולא
עם גריז כדי להימנע מצורך בגירוז מסיבי )כמו בסימן 8( ומתן פתרון לאי בריחת שמן
ממערכת דינמית כמו מתלה אינה משימה פשוטה. בוצע תכנון מחדש של שיטת האטימה
ולאחר שנבדק והוכח כמוצלח נכנס בצורה סדרתית. בעיה נוספת שאפיינה את המתלים
הייתה השתחררות של אום הידוק של הזרוע בתוך המתלה. הפתרון הגיע מהברקה שהגה
ניסים בן-חמו בדמות של 8 אומים צמודים זה כנגד זה כאשר החיצוני מולבש על הברגה
שמאלית )הפוכה( כך שבכל כיוון של הפרעה הם יתהדקו זה כנגד זה. במרכבה סימן 3
ובנמר מבוצע שימוש במתלים אלו עם התאמות קלות.
מהלך הגלגל, המוכתב מתכנון המתלה, הוא כמובן פרמטר מרכזי המאפיין את רמת
הביצועים של הטנק. מהלך גדול מספיק הינו מפתח לנסיעה רכה, מותנה כמובן בתכונות
קפיציות וריסון מתאימות ביחס למסת הטנק ולמיקום מרכז הכובד. במרכבה סימן 8 הוגדל
המהלך באופן משמעותי לעומת סימן 8 ואכן הביצועים הדינמיים של טנק מרכבה סימן 8
נחשבים למעולים. ניתן להיווכח בכך בקלות במבט מהצד בעת נסיעת הטנק על סלעים, עת
הגלגלים עולים ויורדים ללא הרף, אך התובה נותרת ישרה כמעט.
מתלה מרכבה סימן 1 : בשרטוט ובטנק
94 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
מערכת הזחל
שרשרת הזחל כוללת את החוליות, את הפינים המחברים ביניהם ואת אלמנט האבטחה
שמונע את יציאת הפינים. בכל שרשרת זחל בטנקי מרכבה 0,8,8 קיימות 000 חוליות
ובשרשרת מרכבה סימן 3 ישנן 91 חוליות. המשמעות של יציאת פין אחד היא פריסת זחל,
הגורמת לעצירה ממושכת של הטנק, שבמצבי לחימה עלולה לסכן חיי אדם. מסיבה זו נושא
אבטחת הפינים הציק והטריד רבות את המתכננים.
מהימים בהם התעקמו חוליות הזחל הראשונות שיוצרו עבור טנקי מרכבה סימן 0 ועד ימים
אלו בהם מיוצרות חוליות זחל חזקות ובעלות אורך חיים גבוה, חלפו שנים ארוכות של פיתוח
בלתי פוסק בו הושקע עמל רב. חוליות הזחל עברו לאורך השנים תהליך אבולוציוני של ממש.
במקור התבססה חוליית זחל סימן 0,8 על חוליית הזחל של טנק שוט. עקב הבדלי משקל בין
הכלים אורך חיי החוליה היה נמוך. במעבר למרכבה סימן 8 בוצעו שינויים במבנה החוליה
שתרמו לחיזוק מבנה החוליה כגון יצירת מסגרות במקום צלעות פתוחות.
במהלך השנים עלו רעיונות שונים שבאו לתת פתרונות לבעיות שעלו בשטח. אחת הבעיות
הייתה קשורה למצב בו פין הזחל היה נשבר בשבר אלכסוני שגרם לשני חלקי הפין לדחוף
זה את זה תוך כדי סיבובם עד הרס האבטחה ויציאת חלקי הפין. פתרון שניתן למצב בעייתי
זה היה יצירת קו החלשה בפינים כדי שבמידה ויווצר שבר הוא יהיה ישר ולא אלכסוני.
התייצבות תצורת החוליה, הפין והאבטחה אירעה בתחילת שנות ה 91 במעבר מהחוליה -
הקלה אל החוליה המחוזקת. באותו מהלך נעשו מספר שינויים קריטיים : הקטנת רוחב
החוליה, חיזוק החוליה ע"י עיבויה במקומות הנדרשים ושינוי שיטת האבטחה. רעיון מבריק
שהגה חיים רוזנטל הוא שהוביל למציאת פתרון אבטחה פשוט ומושלם : לאחר הכנסת הפין
מוכנסת טבעת קפיצית פתוחה לתוך חריץ היקפי פנימי באוזן החיצונית של החוליה והיא זו
שמונעת את יציאתו. השיטה נוסתה וזכתה להצלחה אדירה. במהלך עיצוב צורתה של
החוליה המחוזקת הוכנס גם החריץ ההיקפי כחלק ממבנה החוליה המתקבלת ביציקה.
תצורת החוליה המחוזקת, עם פין חלול בעל פאזות בקצה שמאובטח ע"י טבעת, היא זו
, שקיימת עד היום. החוליות המחוזקות, שפותחו מלכתחילה עבור טנקי מרכבה סימן 8
הוכנסו עם הזמן גם לסימן 8. בחוליית הזחל של מרכבה סימן 3 הוכנסו שני שינויים עיקריים :
המדרס נבנה ישר ולא מדורג ונקבעה פסיעה של 068 מ"מ במקום 031 מ"מ.
חוליות מרכבה סימן 1 קלה )למטה( ומחוזקת )למעלה(
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 95
אינסוף דגמים של גלגלי מרכוב
שיפור אורך החיים של גלגלי המרכוב היווה אתגר שהעסיק מאד את יחיעם ואנשיו. נוסו
עשרות רבות מאד של דגמי גלגלי מרכוב שונים ומשונים. יחיעם לא ויתר על שום רעיון והיה
פתוח לכל הצעה. גלגלים יצוקים, גלגלים מרותכים, רחבים, צרים, חיזוקים שונים, ציפויים
שונים, עוביים שונים. כל הפרמטרים נבדקו עד שהתיישבה דעתו של יחיעם כי הפתרון הטוב
מכולם הוא ייצור הגלגלים בכבישה ועוצבה צורת הגלגל הידועה והמוכרת עד היום.
"גלגל הפוך" עם שחרורים להפחתת משקל צלעות חיזוק חזיתיות
תצורת "אבן ריחיים" צלעות חיזוק ניצבות
ציפוי פוליאריתן גיפור פנימי
96 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
גשרים ומגנים לחיבור המרסן הקווי
זוהי דוגמא לאחד מתוך אותם שינויים רבים שבוצעו בתחילת הדרך לנוכח הבעיות עימן היה
צורך להתמודד בטנקי מרכבה 0,8 . הבעיה במקרה זה הייתה התנתקות של המרסנים
הקוויים. הפתרון ניתן באמצעות גשרים ומגנים. ההתקנים שחוברו בתובה ובזרוע הגנו על
המרסן ומנעו את התנתקותו.
חיבור מגן בזרוע חיבור גשר בתובה
מגרדות בוץ
כאן מובאת דוגמא כיצד ניתן מענה פרקטי לבעיה מטרידה מאד. כמות הבוץ הגדולה
שמצטברת באזור הגלגל המניע מפריעה להשתלבות תקינה בין חוליות הזחל לזר המניע,
בייחוד כאשר הבוץ מתקשה והופך למעשה לחלק מהגלגל. עקב כך נוצר סיכון לפריסת זחל.
לפיכך נוצר צורך ממשי למצוא פתרון יעיל לסילוק הבוץ. מגרדת הבוץ הינה פס מעוקל הבנוי
מפלדה קפיצית עבה ומתחבר להברגות בהינע הסופי. מגרדות הבוץ שנכנסו בתחילת שנות
ה 91 , בתחילה למרכבה סימן 8 ובהמשך למרכבה סימן 8, נראות לכאורה פשוטות וברמת -
ה - LOW-TECH הנמוך ביותר, אולם מי שהתנסה ומכירן מקרוב מבין היטב את הקושי
והמורכבות בייצורן בתהליכי כבישה ייחודיים.
איך מתמודדים עם כמויות הבוץ האדירות ? הפתרון מגרדות בוץ –
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 97
המרסן הסיבובי
החשיבות של פעולת המרסנים במקביל לקפיצים היא בריסון התנודות. תפקיד הקפיץ לשמור
על מיקום הגלגל בנקודה המאפשרת לו לספוג את המכה הבאה על ידי הבאתו לנקודת שיווי
המשקל הסטאטי. תפקיד המרסן לגרום לכך שהדבר יקרה בתנועה מרוככת ובמספר קטן של
תנודות. המרסן מפעיל כח באותו כיוון של הקפיץ כשהגלגל עולה וכח מנוגד לקפיץ כשהגלגל
יורד. כח הקפיץ תלוי במיקום הגלגל וכח המרסן תלוי במהירות הגלגל.
לנוכח המשקל הגבוה של הטנק נדרש המרסן הסיבובי לפתח רמת ריסון גבוהה במיוחד.
עבודה בתחום ריסון גבוה מובילה לרמות חום גבוהות שעלולות לפגוע בחלקים הפנימיים של
המרסן כדוגמת האטמים. בזכות העובדה שהמרסן במרכבה סימן 8 הינו מרסן סיבובי
שנמצא בתוך בית המתלה, השמן שבו מהווה חלק מתוך השמן שנמצא בבית המתלה,
קיימת תחלופה של שמן ולכן מתאפשרת הולכת החום ופינויו וטמפרטורת השמן נשארת
ברמה סבירה. בתמונה ניתן לראות את גוף המרסן שהינו גליל היקפי עם 8 כנפיים )סטאטור(
ובתוכו מצוי חלק פנימי עם 8 כנפיים )רוטור(. הרוטור מחובר דרך חלקו הפנימי המשונן אל
הזרוע של המתלה ונע יחד עם הזרוע. הריסון מושג עקב מעבר שמן מהתאים שבין הרוטור
- לסטאטור דרך שסתומים אשר קובעים את מידת הריסון. מבין 08 המתלים בטנק רק ב 2
מורכבים מרסנים, אלו שבעמדות הקצה, מאחר ובעמדות המרכזיות רמת התנודות פחותה.
מרסן סיבובי סימן 1 עם מכסה פתוח פגוש הידראולי מותקן בתובה –
הפגושים ההידראוליים
הקפיץ והמרסן עובדים בכל שלב בתנועת הגלגל. כל עוד הגלגל נמצא בתחום העבודה ולא
עולה עד קצה המהלך, מורגשת נסיעה רכה. כאשר המכה שסופג הגלגל גורמת לו לעלות אל
קצה המהלך נוצרת מכה חזקה בין הזרוע לבין התובה וזהו המצב הכי פחות רצוי מבחינת
נוחות הנסיעה. מסיבה זו קיים אלמנט שיכוך הפועל אך ורק בסוף המהלך ומייצר כוחות
גבוהים במיוחד אשר מונעים בד"כ אפשרות הגעה לסוף המהלך. במרכבה סימן 0 בוצע
שימוש בפגושים קפיציים תוצרת חו"ל והחל ממרכבה סימן 8 הוכנסו פגושים הידראוליים
שפותחו בארץ והוכחו כמתאימים יותר )בעלי מהלך 21 מ"מ(. במרכבה סימן 8 נכנס פגוש
בעל מהלך גדול יותר ) 031 מ"מ( ובהמשך נכנס פגוש 091 מ"מ שמשמש גם במרכבה סימן
3. תרומתם של פגושים אלו למניעת הלמים ולשיפור נוחות הנסיעה היא גבוהה מאד.
98 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
שיטות מתיחת הזחל
אחת הבעיות האחזקתיות הקשות בטנק הייתה מתיחת הזחל, בעיקר בתנאי בוץ. מתיחת
זחל חיונית כדי למנוע בריחה של השרשרת ומצבים של פריסת זחל. מאחר ומדובר בכוחות
גבוהים מאד, קרוב ל 1 טון, ברור שנדרשת טכניקה מתאימה להשגת המתיחה הרצויה. -
המתיחה מושגת ע"י שינוי מיקום ארכובת המתיחה וקיבועה בהתאם במצב הרצוי ע"י הזזת
מיקום אום המתיחה על גבי ההברגה של בורג המתיחה )שנקרא "בורג עין" על שום צורתו(.
תהליך הפתרון היה אבולוציוני וכלל בניית כל מיני דגמים שאפשרו את מתיחת הזחל ע"י
השריונר בתנאים סבירים. הכלי הראשון בו בוצע שימוש היה הכוכב, אלמנט שמורכב על אום
המתיחה ומהדק אותו תוך כדי התקדמות איטית של הטנק באמצעות דחיפת צלעות גלגל
המתח, אך שימוש בו גרם להריסת ההברגה. שיטת מתיחה נוספת בתחילת הדרך הייתה
בעזרת מפתח גדול במיוחד בעל זרוע ארוכה מאד.
עם פיתוח מזקו"ם סימן 8 דחף יחיעם את הרעיון לשימוש במערכת מתיחה הידראולית. טליק
חשש להתבסס על מערכת הידראולית מסיבות של אמינות, אך הפיתוח, שהתבצע בחברת
קינטיקס, הוליך לאחת מפריצות הדרך בהיבטי התפעול והאחזקה של המזקו"ם. היות
ומדובר במערכת עדינה שצריכה להפעיל כוחות מאד גדולים, נמשך הפיתוח זמן ארוך.
הפתרון הוכנס לטנקי סימן 8 החדשים כחלק אינטגראלי ממנגנון המתח. דוגמא לחשיבה
האחזקתית בפיתוח המנגנון היא העובדה שידית ההפעלה של המשאבה היא לא פחות ולא
יותר אלא פין זחל מרכבה... ההצלחה של מערכת זו בטנק מרכבה סימן 8 הובילה לפיתוח
מערכת דומה עבור טנקי מרכבה סימן 8, אך מכיוון שטנקים אלו כבר היו קיימים ולא ניתן
היה ליצור פתרון מובנה, היא נכנסה ככלי עבודה נייד. לאורך שנים עשה יחיעם מאמצים
כבירים בהטמעת המערכת ההידראולית, בהטמעת תהליכי השיקום ובריסון הצריכות.
סיבוב אום המתיחה באמצעות כוכב משאבת מתיחה סימן 1 מובנית בטנק –
מערכת מתיחה סימן 1 כלי עבודה חיצוני –
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 99
פיתוח ההינע הסופי הפלנטרי
אחת ההצלחות החשובות ביותר בהיבט הטנק והמרשימות מבחינה הנדסית הייתה פיתוח
ההינע הסופי הפלנטרי שהוביל יחיעם בתחילת שנות ה- 91 . ההינע הסופי הוא יחידת
העברת הכח ממערכת ההנעה אל המזקו"ם ואליו מחובר התוף עם הזר המניע המסובב את
זחל הטנק. מאחר ועל ההינע הסופי פועלים במצבי קיצון עומסים עצומים )למשל כל משקל
הטנק בעלייה במדרון תלול( היו מתרחשים באופן תדיר אירועים של שברים בגלגל השיניים
הראשי שבהינע. יחיעם הוביל פיתוח של הינע סופי שבו 1 גלגלים קטנים המסתובבים יחד
מחליפים את גלגל השיניים שהיה מועמס ונשבר לעיתים קרובות, בהתבסס על העיקרון
שהעומס הכבד יתחלק כעת על 1 שיניים ולא על אחת בלבד.
התוצאה הדהימה את כולם. אורך החיים של ההינע הסופי הפך במובנים מעשיים לאינסופי.
המשמעות המבצעית באה לידי ביטוי חד וברור בתקופה בה נמצאו הטנקים בפעילות בשטח
לבנון. משמעות כשל בהינע סופי הוא צורך בהחלפת מכלל במשקל העולה על חצי טון בתנאי
שטח קשים תחת אש האויב, פעולה הנמשכת מספר שעות. לנוכח משמעות זו בוצעה
. הצטיידות בהינעים סופיים פלנטריים לכל הטנקים הסדירים כולל טנקי מרכבה סימן 8
התקבל מענק מימון ממשרד האוצר בתהליך מיוחד שבו מציגים חסכון וודאי שמחזיר את
ההשקעה. הנימוק ששכנע את הוועדה שבחנה את הכדאיות לאשר את המימון היה דווקא
המשמעות המבצעית, שהיה חשוב בעיניהם אפילו יותר מהחיסכון שהוצג. מי שריכז את
תחום ההינעים הסופיים בענף אוטומוטיבי לאורך השנים והיה שותף לפיתוח ההינע הפלנטרי
עם מהנדסי עשות-אשקלון בתחילת שנות ה- 91 הוא ניסים משולם ז"ל, מהנדס ששירת
. בענף אוטומוטיבי כאזרח החל מהשנים הראשונות של הפרויקט ועד תחילת שנות ה- 8111
חתך של הינע סופי פלנטרי
011 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
חטיבת הכח
חטיבת הכח )החט"כ( היא יחידת ההנעה המרכזית בטנק ובנויה ממנוע וממסרת. כאשר
ישנה תקלה שאינה ניתנת לפתרון על גבי הטנק נדרשת שליפת חטיבת הכח בשלמותה,
בדיקתה מחוץ לטנק והחלפתה באחרת. משק החט"כים הינו אחד המורכבים לניהול הן
בשגרה והן בחירום וזמינות החט"כים קריטית למערך כולו.
מנועים וממסרות תקולים מגיעים לשיקום. לנוכח מחירם הגבוה, ההשפעה של אורך חייהם
על עלות הקיום המשקית היא רבה. על רקע החיוניות של חטיבות הכח ועלות הקיום הגבוהה
של המנועים והממסרות, ברור הצורך בשיפור מתמיד של מכללים אלו.
לאורך השנים השקיע יחיעם מאמץ רב בשיפורי אמינות, בהעלאת כשירות החט"כים ובריסון
הצריכות והיה הגורם המוביל הן בצד ההנדסי, הן בניהול המשקי והן במענה האחזקתי.
מדי יום, במהלך ביקוריו במש"א, היה יחיעם נכנס לבתי המלאכה של המנועים והממסרות.
הוא היה מקפיד לראות במו עיניו את החלקים המפורקים מהמכללים התקולים, וכך הכיר את
ההיסטוריה של כולם כמעט. מדי שבוע, במהלך ביקוריו ביחידות, היה מגיע למנועיות ולכלים
עצמם ולומד את הבעיות גם ברמת השטח. את הביקורים שלו ביחידות היה מתחיל בפינת
הבלאי כדי לדעת ולהכיר כל בעיה ותקלה. באופן דומה היה דואג להתעדכן על כל החלפת
חט"כ ועל כל השבתת מנוע או ממסרת ולרוב ההחלטה על השבתה הייתה מתקבלת אחרי
התייעצות איתו או בהנחייתו.
חטיבת כח מרכבה מנוע וממסרת משודכים –
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 010
השיפורים במנוע
השיפורים במנועי AVDS בשנות ה 91 היו כורח המציאות. הפעילות הענפה בתחום זה -
מוזכרת גם בפרק הנוגע לקשר של יחיעם עם המש"א. עד תחילת שנות ה 91 עבד יחיעם -
בתחום זה בשיתוף עם אלון פרידמן, ובהמשך עם מיקי אברמסון וניר זרמי. בתקופתם בוצעו
שיפורים ושינויים רבים, חלקם במטרה להגדיל את אורך החיים של המנוע, חלקם כמענה
לבעיות שריפה וכמובן בהקשר של הורדת עלות הקיום.
שינויים בולטים שבוצעו הם : שינויי סעפת הפליטה במנוע, שיפור שסתומי הפליטה, שינוי
מיקום שסתומי מיסוך העשן, מעבר לצנרת קשיחה במקום צנרת גמישה, שיפור צנרת השמן,
פיתוח מערכת חימום קדם חשמלית, פיתוח אלטרנטור A800 , שיפורים במתנע, שינויים
במשאבת ההזרקה, שיפור מנגנון מקדם ההזרקה ועוד. רשימת השיפורים ארוכה מאד ויוצגו
רק מספר דוגמאות.
מקדם ההזרקה
בשנים הראשונות של טנקי מרכבה סימן 8 ארעו מקרים רבים בהם מנועים נכשלו לאחר
עשרות שעות עבודה בלבד. בחקר שבוצע נמצא שמחזיקי הקפיצים של מקדם ההזרקה
נשברו והם הגורם לשרשרת הכשל שנוצרה. השבר גרם לאיבוד שליטה על קידום ההזרקה,
כאשר כמות דלק חריגה והזרקה לא מתוזמנת גרמו לדטונציה חריגה ומתמשכת וכתוצאה
מכך היה נגרם נזק בלתי הפיך שבר בבוכנות של המנוע. מרגע שזוהתה סיבת הכשל, –
השינוי שנדרש היה פשוט מאד, ביצוע שיפור בקפיצים ובמשקולת של המקדם. יישום השינוי
הוביל לעלייה משמעותית מאד של אורך חיי המנועים.
מצב ראשוני לא עומד בדרישות לאחר שיפור עומד בדרישות – –
012 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
ציר מצערת מאיץ במשאבת הזרקה
שוב מדובר בשיפור שנראה במבט ראשון זניח ופעוט, אך גם הוא התברר כאחד המועילים
והקריטיים. לאחר עבודת חקר מעמיקה שהוביל מיקי אברמסון התגלה כי אחד הגורמים
העיקריים לכשלים ההרסניים במנועים )ברמת "קיוסק"( היה השתחררות של ציר מצערת
המאיץ במשאבת ההזרקה. כתוצאה מכך אבדה השליטה על המצערת במנוע, סיבובי המנוע
עלו ללא בקרה ומנועים נהרסו. בעקבות זאת הוחלף ציר מצערת המאיץ בציר מחוזק והדבר
הוביל להפחתה דרמטית של כמות הכשלים במנועים.
המצערת מורכבת במשאבת ההזרקה )למטה משמאל(
מצערת עם ציר חדש )ירוק( מצערת עם הציר הישן
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 013
חקר שריפות חט"כ ופעילות מונעת
שריפת חט"כ נחשבת לארוע חמור, קודם כל ברמה הבטיחותית ונוסף על כך בהיבט הנזק
הכבד שנגרם למערכות הטנק ולחטיבת הכח עצמה.
החקר של שריפות החט"כ אינו פשוט כמובן. לנוכח תוצאות הנזק בכל סביבת החט"כ, הפיח
והמכללים הרבים שתוצאות השריפה ניכרת בהם, קשה מאד לבודד את מקור הבעיה ולהבין
כיצד החל תהליך השריפה. כאן באים לידי ביטוי המקצועיות והנחישות להתאמץ להבין
ולצאת מהאירוע עם מסקנות שיוכלו לסייע במניעת השריפה הבאה.
יחיעם היה מתחקר ביסודיות את שריפות החט"כ בכל האמצעים שעמדו לרשותו ובזכות
הנסיון המצטבר וההבנה ההנדסית פיתח יכולות אבחון מעולות. כתוצאה מחקר אירועים אלו
וכפועל יוצא מהשאיפה למנעם, נולדו מספר שיפורים, כאשר העיקריים שהוכנסו הם שיפור
צנרת שמן במנוע, שינוי מיקום שסתומי מיסוך עשן והוספת מגנים כדי למנוע אפשרות של
מעבר גריז ושמן )מאזור הצלבים למשל( אל האזורים החמים במנוע )טורבו, סעפת פליטה(.
014 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
החלפת צנרת דלק גמישה לצנרת קשיחה ושיפור צנרת גמישה-קשיחה
המרחק ממצב של נזילת דלק באזור המנוע למצב של שריפה בטנק הוא קצר מאד ושריפות
חט"כ אכן היו קורות כתוצאה מנזילות בצנרת שמן במנוע. אחד הפתרונות שניתנו היה
החלפת צנרת הגומי לצנרת קשיחה ושיפור אטימה בקצוות של הצנרת הגמישה-קשיחה.
אבטחת צנרת דלק ושמן במנוע
מכיוון שכל השתחררות של מחברי צנרת במערכות הדלק והשמן סופה נזילה וחשש ליצירת
תנאים שיובילו לשריפה, ניתנה תשומת לב רבה למניעת אפשרות כזו. הגישה התכנונית בה
דגל יחיעם לכל אורך הדרך ושעל פיה לא הסתפק בפתרונות גבוליים הובילה לשיטת אבטחה
יסודית שמבוססת על חבקים העוטפים את המחברים ומאובטחים בתיל פלדה באופן שיבטיח
את מניעת סיבובם ופתיחתם. לא היה קל להרגיל את אנשי האחזקה ליישם שיטה זו,
שדורשת מאמץ לא מבוטל, אך יחיעם שכנע את האנשים בנימוק המכריע והמנצח שהקפדה
על ביצוע נכון של האבטחה תמנע נזקים כבדים ואף תחסוך את העבודה שכרוכה בתיקונם.
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 015
מעבר לסעפות יצוקות
סעפת הפליטה היא הצנרת דרכה נפלטים גזי השריפה מהצילינדרים לצד החם של הטורבו
לפני יציאתם החוצה. הסעפות המקוריות היו עשויות מצינורות עם חלקים גמישים וגרמושקות
מרותכות, כאשר לכל שלושה צילינדרים היה צינור אחד, משמע ארבעה צינורות למנוע.
התפקיד של הגרמושקה הוא לאפשר גמישות בצנרת לאור שינויי טמפרטורה במנוע.
שברים בריתוכים של סעפות הפליטה גרמו לירידת ההספק של המנוע. עקב בעיות בסעפות
המרותכות הוחלט לעבור לסעפות יצוקות הבנויות מצינורות מעובים ומגרמושקות פריקות
המתחברות עם חבקים. מתחילת שנות ה 8111 הוחלפו סעפות הפליטה במנועי מרכבה -
לסעפות יצוקות ובהמשך אומץ הפתרון הזה במנועי AVDS ברק"ם נוסף בצה"ל.
מערכת חימום קדם חשמלית ) PLUG-GLOW )
בשל הקושי בביצוע התנעה בתנאים של קור קיימת במנועים מערכת חימום קדם שתפקידה
לחמם את האוויר באזור הכניסה לצילינדרים ובכך ליצור תנאים סבירים להתנעה. שיטת
החימום המקורית במנועי סימן 8,8 התבססה על הזרמת סולר לתא השריפה ויצירת בעירה
ע"י ניצוץ. בשיטה זו היה טמון חסרון משמעותי מאחר ולעיתים הייתה נגרמת דליפת סולר
דרך השסתומים והייתה נוצרת נעילה הידרוסטאטית. הוחלט על פיתוח שיטה חדשה לחימום
קדם המבוססת על מערכת חשמלית, כך שבכל צילינדר נמצא גוף חימום. מערכת זו המוכרת
בשם GLOW-PLUG פותחה בסוף שנות ה 91 והוטמעה בטנקי מרכבה סימן 8 ובהמשך -
במנוע נמר.
016 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
מגני רתמות במנוע
פעולת ההכנסה וההוצאה של חטיבת הכח דורשת מיומנות רבה ומבוצעת לעיתים בתנאי
שטח קשים. על גבי המנוע והממסרת קיימים פריטים שונים, בעיקר רתמות חשמל,
שחשופים לפגיעות. צריך לזכור שהחט"כ נשלפת באמצעות תלי ושרשראות וכל תנודה לא
מבוקרת עלולה להתבטא במעיכה של הרתמות בין המסה הגדולה של החט"כ לתובת הטנק.
יחיעם שאף למזער ככל הניתן פגיעות מסוג זה, זיהה את נקודות התורפה ובנה מגנים
לרתמות החשמל כך שהחשש לנזקים בעת פעולות השליפה ירד למינימום.
הסבת משאבות הדלק
הדלק מגיע אל המנוע ממיכלי הדלק בלחץ נמוך. משאבת הדלק הראשית מעבירה אותו אל
משאבת ההזרקה. עבודה תקינה של המשאבה חיונית לתפקוד המנוע ותקלה במשאבת
הדלק הינה תקלה משביתה. במשאבות המקוריות שנרכשו מחו"ל החיבור של צינור הסניקה
אל המשאבה בוצע בעזרת מחבר ניפל עם הברגה קונית. הידוק הניפל היה גורם להיסדקות
גוף המשאבה וכתוצאה מכך לנזילות. מאחר וסוג זה של נזק, סדקים בגוף המשאבה, אינו
ניתן לתיקון, הדבר התבטא בהרס כמות גדולה של משאבות. ביוזמתו של יחיעם הוסבו
המשאבות לתצורת חיבור של ניפל עם הברגה ישרה, מהלך שהוביל לפתרון הבעיה.
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 017
מפוחי פינוי אבק סימן 1,1
על מנת להבטיח עבודת מנוע תקינה נדרש לספק אוויר נקי ובכמות הנדרשת. מסיבה זו,
תפקוד תקין של מערכת הסינון הינו קריטי להשגת התנאים הנדרשים. אחד הרכיבים
המשמעותיים בתהליך הספקת האוויר ליניקה הוא מפוח פינוי האבק שתפקידו לפנות אבק
מבית המסנן אחרי שלב הסינון הראשוני המבוצע באמצעות הציקלונים. מפוחי פינוי האבק
המקוריים סבלו מאורך חיים קצר ונדרשה החלפתם בתדירות גבוהה, דבר שיצר עלות קיום
גבוהה בנוסף להשפעה השלילית על אורך חיי המנועים ועל ביצועי הטנק. בתחילת שנות ה -
8111 הוכחה כדאיות כלכלית למעבר למפוחים משופרים שפותחו בחברת בנטל בהובלת
יחיעם והם נכנסו בהדרגה לשימוש בטנקים ע"י ניפוקים ממצל"ח בקצב הבלאי.
מפוח פינוי אבק גלאי אבק מחובר לטורבו
פיתוח גלאי אבק
כאמור, המשמעות של הגעת אוויר נקי אל המנוע הינה קריטית לפעולת המנוע ולשמירה על
אורך חייו ומסיבה זו עובר האוויר מספר שלבי סינון. לצורך כך נדרשת בקרה על איכות
האוויר אשר נכנס אל המנוע. בכל צד של המנוע, על גבי הטורבו, ישנו תא עם בד משי, דרכו
עובר אוויר היניקה במקביל לטורבו. אם נכנס אוויר לא נקי למנוע נסתם הבד ונוצר הפרש
לחצים בכניסתו וביציאתו. תפקיד הגלאי במקרה של היסתמות הבד הוא לחוש את הפרש
הלחצים ולהתריע על תקלה במערכת היניקה, שמשמעותה כניסה של אוויר לא נקי. לאור
האמינות הנמוכה של הגלאים האמריקאים פותח גלאי אבק ישראלי בשיתוף חברת קינטיקס.
018 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
השיפורים בממסרת
הממסרת הינה אחד המכללים המורכבים בטנק ובה מתבצעים העברת ההילוכים והבילום.
הממסרת בנויה ממערכות משולבות של גלגלי שיניים, מצמדים, צירים ועוד. לאורך השנים
בוצעו שיפורים רבים, הן בממסרות אליסון ) CD850 ( של טנקי מרכבה סימן 0 והן בממסרות
המתקדמות יותר המשמשות בטנקי מרכבה 8,8 ובנמר. גם הממסרת זכתה למעקב צמוד
ולפעילות ענפה לשיפור אורך חיים, לא פחות מזו שהוקדשה למזקו"ם או למנוע. כל תקלה
וכשל נחקרו עד תום, נלמדו היטב והלקחים יושמו בהמשך הדרך. בדומה לסקירה בתחום
המנוע, גם לגבי הממסרת מובאות רק מספר דוגמאות בלבד מתוך מגוון אינסופי של נושאים
שטופלו לאורך השנים.
הממסרת
בין השיפורים הבולטים : שינוי הלוגיקה של מחשב ממסרת סימן 8,8 )תיבת אלקטרוניקה(,
שינוי הלוגיקה של הילוכי החירום, חיזוק הציר הראשי, קיבוע חבילת ההילוכים בממסרת
סימן 8, ביטול רדיוס גדול, מעבר לבלם כפול, פיתוח מפעיל בלם חדש ועוד רבים.
גם כיום, לקראת המשך ייצור ממסרות חדשות בשנת 8103 , מוכנסים שיפורים רבים אחרי
השלמת תהליכי פיתוח ואישורים. חלק ניכר משיפורים אלו הם תוצאת פעילותו של יחיעם,
זיהוי כשלים בשדה או במש"א והבאת החלקים התקולים למהנדסי עשות לחקר טכני.
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 019
גל ראשי מחוזק
דרך הגל הראשי בממסרת מועברת התנועה אל ההינע הסופי ובו מתפתחים המומנטים
הגבוהים ביותר בממסרת. שבר בגל הראשי משמעותו אי יכולת העברת התנועה וממסרת
מושבתת. מצב זה היה מתרחש לעיתים ולכן הייתה קיימת חשיבות רבה לחיזוק הגל.
מבט אל תוך הממסרת הגל הראשי נמצא במרכז הממסרת לאורכה –
הגל הראשי המחוזק
001 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
תיבות האלקטרוניקה של הממסרת
בפרויקט זה, שהחל בשנות ה 91 ונפרס על פני יותר מעשור, פותחו והוטמעו מספר דורות -
של תיבות אלקטרוניקה לממסרת. המניע העיקרי לשינויים בתיבת האלקטרוניקה היה הצורך
להתמודד על מספר רב של מקרים בהם צורת נהיגה לא נכונה גרמה להרס ממסרות. מניע
נוסף היה טמון בכך שבתיבות הישנות )האנלוגיות( היו רכיבי אלקטרוניקה מדור ישן שלא
ניתנים לרכש )פריטי אובסוליט( ולכן נדרש פיתוח של תיבה חדשה )דיגיטלית(. מאחר
וההגדרות הצרובות בתיבת האלקטרוניקה מאפשרות שליטה על מדיניות העברת ההילוכים,
היה ברור שבקביעת ההגדרות המתאימות מצוי המפתח לריסון מגפת השבתות הממסרות.
עצם הנגיעה והשינוי של תכונות תיבת האלקטרוניקה היווה כשלעצמו פריצת דרך ויציאה
מהקיבעון ומהקונספט שהיה מקובל עד אז אשר היה בבחינת טאבו : "רק ליצרן המקורי
מותר לבצע שינויים בתיבת האלקטרוניקה". יחיעם לא קיבל את התפיסה הזו והבין שרק
דרך שינוי בתיבת האלקטרוניקה ניתן למנוע מצבי הרס לממסרת אשר נובעים מצורת נהיגה
לא נכונה. הוגדרו חסמים שאילצו את הנהג להעביר הילוכים בדיוק לפי המדיניות שנקבעה.
הכנסת השינויים עוררה תגובות קשות בדרג המשתמש מאחר והנהגים איבדו במובן מסוים
את היכולת העצמאית המלאה שהייתה להם קודם לכן. נשמעו טענות על כך שהדבר אף
עלול להיות מסוכן במצבים שונים וכדי לחדד את הטענות התייחסו בהקצנה למצבי הלחימה
בלבנון וצורך לצאת בכל מחיר משקיעה בבוץ וכיוצא באלו אפילו במחיר של נזק לממסרות.
יחיעם זיהה היטב את הצורך לעמוד עמידה איתנה מול כל הטענות. בסבלנות אין קץ, -
בהשקעה אדירה של הסברה ושכנוע, הסביר שוב ושוב לכל מי שהיה לו ספק כלשהו, אנשי
מנת"ק ורפ"ט ובעיקר אנשי החימוש והשריון, את הרציונאל הברור מאחורי השינוי. הוא חזר
שוב ושוב על ההסבר כי גם במצב של צורך בחילוץ בשעת לחימה, עדיף לא לבצע פעולה
הרסנית לממסרת אלא לחלץ את הטנק בעזרת טנק אחר, הרי ניסיון חילוץ עצמי יוביל לכשל
בממסרת ולתוצאה גרועה בהרבה : טנק תקוע שבלאו הכי חייב חילוץ ובנוסף לכך גם איבד
את יכולת התנועה. הטמעת השינויים הייתה כרוכה בשינוי תרבות נהיגה, לא פחות מכך.
יחיעם לא חסך כל מאמץ, השקיע מאות שעות של הסברה מול כל הדרגים והשיג את
התוצאה הרצויה.
הטמעת התיבות המשופרות הייתה תהליך מורכב מאחר ונדרש היה להגיע לכל הממסרות
שבטנקים. מלאי מצל"ח של התיבות הישנות נמסר ליחיעם לצורך הסבה לתצורה החדשה.
יחיעם ואנשיו עברו מטנק לטנק וביצעו סבבים של החלפת התיבות. את הישנות היו מעבירים
למפעל להסבה וכך חוזר חלילה עד שהתהליך נשלם בכל הטנקים.
תיבת אלקטרוניקה דיגיטלית
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 000
מוח ממסרת עם הילוכי חירום המאפשר שילוב הילוך ראשון בחירום
מוח הממסרת הוא הפריט בו מתורגמים האותות החשמליים לפעולה של סולנואידים
ולתנועה מכאנית שמשפיעה על העברת ההילוכים ותפקוד הממסרת. בדומה לשינויים שיישם
בתיבת האלקטרוניקה של הממסרת גם כאן חש יחיעם את מלוא הביטחון לבצע שינויים
במטרה להשיג את מדיניות העברת ההילוכים הנדרשת.
ביטול רדיוס היגוי גדול ב - PIVOT
בהיגוי רדיוס גדול ב - PIVOT )היגוי במהירות נמוכה( מתפתח מומנט גדול בהינעים הסופיים
וגורם להם נזק. על כן הוחלט לבטל את היגוי הרדיוס הגדול ב - PIVOT וב - NEUTRAL .
002 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
החלפת פלנטר הילוך שלישי לפלנטר מחוזק עם 4 פלנטות
התקלה הנפוצה ביותר בממסרת הייתה קשורה להילוך השלישי והתבטאה בכשל של אחת
הפלנטות בעקבות חוסר איזון ושחיקה. בעטיה של תקלה זו נגרמו השבתות מרובות של
ממסרות. יחיעם הוביל שינוי של הפלנטר, כך שהתבסס על 3 פלנטות במקום על 8 ובנוסף
בוצע שיפור במערכת השימון. השינוי הוביל לשיפור דרמטי וכמות התקלות ירד לרמה נמוכה
מאד כך שכיום סוג זה של תקלה נחשב לנדיר.
מסנן שמן עילי עם By Pass
זוהי דוגמא הממחישה את המודעות הרבה של יחיעם לצד האחזקתי ואת חוסר הפשרנות
שלו כלפי מצבים לא סבירים שדורשים מאנשי האחזקה לעבוד בתנאים קשים שאינם מחויבי
המציאות. מיקום מסנן השמן בתחתית הממסרת גרם לכך שבכל פעולת אחזקה במסנן
השמן נדרש היה לבצע שליפת חט"כ. מבחינת יחיעם מציאות זו לא באה בחשבון. יחיעם יזם
שינוי של העברת מסנן השמן לצד העליון של הממסרת על ידי יצירת מעקפים מתאימים.
השינוי מומש בהצלחה ותרומתו לשיפור האחזקה הייתה אדירה, בנוסף למזעור נזקים
שעלולים להיגרם בהוצאות חט"כ רבות ומיותרות.
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 003
מערכת הבלימה
הבלימה בממסרת בטנקי מרכבה 8,8 ונמר מתבצעת באמצעות עצירת יציאות הממסרת.
מנגנון הבלימה מתחיל בלחיצה על דוושת הבלם אשר מתורגמת לכח קווי במוט דחיף. הכח
המכאני מומר לספיקת נוזל בלם )הפעלת משאבת הבלם המרכזית הממוקמת בתובה(.
המרה נוספת מהכח ההידראולי לכח מכאני מבוצעת במפעיל הבלם שממוקם בממסרת,
שתפקידו להצמיד את הרפידות לדיסק ובכך ליצור את בלימת הכלי.
על מנת שתתאפשר עצירת הטנק ע"י לחיצת הרגליים של הנהג קיימים מגברים מכאניים, אך
עדיין נדרש כח רב )עבודה עם שתי הרגליים( ותקינות של כל מכללי מערכת הבלם. בנוסף
לכך חשוב לציין שמערכת הבלימה היא מערכת בטיחותית וכל תקלה בה משביתה טנק.
בהובלת יחיעם בוצעו אין סוף שיפורים, כמעט בכל רכיב בטנקי מרכבה 0,8,8 ונמר. במעבר -
מסימן 8 ל 8 בוצע שינוי בבלם המכאני : במקום דיסק בודד ו 06 רפידות בכל צד של - -
הממסרת בוצע מעבר לבלם כפול הכולל 8 דיסקים ו 88 רפידות, כך שהעומס בעת הבלימה -
מתחלק בין 8 דיסקים ונוצרים פחות שחיקה ובלאי בדיסקים כתוצאה מחום גבוה. הודות
למעבר לבלם הכפול התקבל שיפור של מאות אחוזים באורך החיים של הרפידות והדיסקים.
יחד עם ענף תובה שונה מיקום מכללי הדוושה בתא הנהג ושופרה הנגישות לנקודה בה
מבצעים את חיבור מוט בלם החנייה אל מפעיל הבלם, פעולה שנדרש לבצע כל פעם בעת
חיבור והסרת חט"כ )בסימן 8 נדרש לשכב מתחת לטנק ולבצע את החיבור דרך פתח בגחון(.
004 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
פיתוח מפעיל בלם
מפעיל הבלם כולל צילינדר להפעלת המנגנון המכאני של הבלם )הרפידות והדיסקים( ומנגנון
בלם החנייה. לנוכח בעיות במפעיל הבלם המקורי, בעיקר בעיות אחזקתיות, בוצע בסוף
שנות ה 91 פרויקט לפיתוח מפעיל בלם חדש. במפעיל הבלם החדש בוצע מעבר לבוכנה -
כפולה )אפשרות להפעלה מקבילה של בלם בנוסף לקו של דוושת הבלם בתא הנהג, לדוגמא
בילום חירום( וכן הוגדל מהלך הבוכנה, דבר שתרם למניעת הצורך בביצוע כוונון לבלם
)למעט במצב של החלפת רפידות(, ובכך הושג שיפור משמעותי מאד בהיבט האחזקתי.
בהמשך אומץ הפתרון על ידי היצרן המקורי והממסרות שסופקו עבור הנמר כבר הגיעו עם
מפעיל הבלם המשופר.
מנגנון מפעיל בלם משופר מחבר בלם מהיר מותקן על מפעיל בלם
מחבר בלם מהיר
מחבר הבלם הוא האלמנט המחבר את הצנרת של הבילום. לכאורה מדובר בפריט זניח, אך
בפועל המשמעות של מחבר זה גדולה מאד ובאה לידי ביטוי במערכת החיונית של הבלימה.
מאחר והמחבר שהיה בשימוש בעבר התגלה כבעייתי וגרם לנזילות שמן מסוכנות היה
הכרחי לפתח מחבר חדש. פיתוח המחבר כשלעצמו, על אף שנתן פתרון מצוין לבעיית
הנזילות והינו נוח מאד לשימוש, איננו הסיפור הגדול, אלא הדחיפה הגדולה שנתן יחיעם
להכנסה של השינוי לכלל צה"ל. ההטמעה חייבה להגיע לכל חטיבות הכח בטנקים, הן
הטנקים הסדירים והן אלו שבחירום. כמו כן נדרש היה להגיע לכל חטיבות הכח במלאי
הצבא, כולל אלו שבמנהרות החירום. ביצוע לא יסודי של ההטמעה פירושו פגיעה ממשית
במוכנות לחירום. הניסיון המערכתי העצום של יחיעם, הביטחון והנחישות שלו וצורת העבודה
האינטנסיבית הם שהובילו להטמעה מלאה של השינוי בלוחות זמנים מהירים מאד בהשוואה
לכל תהליך הטמעה מקובל.
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 005
בילום חירום
לנוכח מספר אירועים בהם נהג הטנק לא הצליח להגיב לתנאי הדרך ולבצע בלימה מוצלחת
הוחלט לפתח מערכת שתאפשר ביצוע בילום בשליטה חשמלית מעמדות הנהג, המפקד
והטען. הפרויקט יצא לדרך בסוף שנות ה 91 בשיתוף חברת - IDC . נבנו מספר דגמים
שהותקנו בטנקי הניסוי בנס"א. בתהליך הפיתוח הושקעו מאמצים רבים והמערכת שופרה
מספר רב של פעמים תוך כדי הניסויים. בתחילת שנות ה 8111 הוחלט להצטייד במערכת -
והייצור הסדרתי בוצע בחברת פלדות עין חרוד. יחיעם ליווה באופן צמוד ואישי את הטמעת -
המערכת. הדבר היה כרוך בריצות אינסופיות בין החברה לבין היחידות, כאשר יחיעם היה
מטפל באופן אישי בתיקון המערכות התקולות.
השו"שים )השינויים והשיפורים(
התהליך הטלסקופי המאפיין את פיתוח טנקי המרכבה משמעותו הכנסת הטנקים על
מערכותיהם לשטח במקביל להמשך שיפורן של המערכות. צורת פיתוח זו מבטיחה את ניפוק
הטנקים לכוחות השריון מוקדם ככל האפשר, אך מחייבת השקעת פעילות רבה בשיפור
המערכות ובהכנסת השיפור לטנקים במערך.
התהליך הצבאי להכנסת שינוי משמעותי במערכת כלשהי בטנקים שכבר קיימים במערך
נקרא שו"ש )שינוי ושיפור(. מימוש של שו"ש הוא תהליך מורכב מאד של פיתוח והטמעה.
בצד של הפיתוח, הדרך לכל שו"ש ארוכה ומחייבת הכנת מספר דגמים וביצוע ניסויים עד
להחלטה כי הפתרון בשל וניתן ליישמו. בצד של ההטמעה נדרשת עבודה מול גורמי האחזקה
והלוגיסטיקה השונים בצבא ומול היחידות בשטח. ליחיעם נוצרה אמנם תדמית של אחד
שהכניס שיפורים בשיטות פיראטיות, אך תחום השו"שים מוכיח שפעל בצורה שיטתית
ומסודרת מאד. רשימת השו"שים שנכנסו בתקופתו של יחיעם ) 80 במזקו"ם, 11 בממסרת ו -
81 במנוע( היא עצומה בכל קנה מידה ומלמדת על היקף העשייה הרב ועל הקפדתו על
מלאכת הטמעה מערכתית. חלק משמעותי מהשיפורים שתוארו בפרק זה הם בעצם שו"שים.
רשימת השו"שים לא צורפה מפאת אורכה ומפאת אופייה שהינו טכני מדי.
006 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
מתקן הרצה אוטונומי לחט"כ
בסוף שנות ה 91 יצא לדרך פרויקט בניית מתקני הרצה אוטונומיים לחט"כ. זוהה פער -
ביכולת הרצת חט"כים בשגרה ובחירום בדגש למצב בו מתקני הרצה נייחים במנועיות עלולים
להפסיק לתפקד כתוצאה מירי טק"ק, תרחיש שהינו אקטואלי גם כיום. הפתרון עליו הוחלט
היה בדמות מתקן הרצה אוטונומי שאינו תלוי בתשתיות מורכבות כפי שקיימות בחדרי
ההרצה במש"א וביחש"מים. החט"כ במתקן הרצה "מרגישה" כמו בטנק. המתקן מאפשר
הרצה מלאה של כלל סוגי החט"כים של המרכבה )ללא סימן 3( ובנוסף ניתן לניוד ממקום
למקום ומאפשר הרצה בסמוך לדרג הלוחם, דבר שמשפר משמעותית את זמינות החט"כים
לטנקים בחירום. בתחילת שנות ה 8111 נכנס הפרויקט להילוך גבוה ובמהלכו הוטמעו כ - -
01 עמדות שעד היום צה"ל מתבסס עליהן במענה לחירום.
לאחר הכנסת טנקי מרכבה סימן 3 למערך עלה הצורך במתקני הרצה ביחש"מים הקדמיים.
תוך זמן קצר מאד נבנה מתקן הרצה המבוסס על תובה של סימן 3 הנותן את המענה
הנדרש. המתקן שהוצב בסדנת צאלים היה אב טיפוס שעל בסיסו נבנו עוד 8 מתקנים נוספים
הנותנים מענה להרצת חטיבות כח סימן 3 בדרג ב' עד היום.
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 007
הכנת עזרי לימוד
המשמעות והערך הרב של הקניית הידע המקצועי לאנשי החימוש כבר בשלבים הראשונים
להכשרתם היו מרכיב יסודי בתודעה של יחיעם. הוא ואנשיו השקיעו שעות עבודה רבות
בהדרכות במהלך הקורסים המקצועיים ולא חסכו כל מאמץ כדי לתרום להשגת הבנה טכנית
ברמה הגבוהה ביותר אליה ניתן לשאוף. כחלק מפעילות זו קידם יחיעם בין היתר הכנת
מכללים חתוכים הממחישים היטב את עקרונות הפעולה. כמובן שלמטרה זו שימשו מכללים
מושבתים וכאלו שנפסלו לשימוש מסיבות שונות. מי שביצע משימות מסוג זה בידיו הנאמנות
היה ברוב המקרים שמואל פרץ. מבין המכללים בלטו כמובן המורכבים שביניהם : המנועים,
הממסרות וההינעים סופיים.
דגם ממסרת חתוכה הינע סופי פלנטרי חתוך
דגם מנוע חתוך חתך במנוע באזור הבוכנה
008 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
פיתוח כלי עבודה
בעת מסירת כלי עבודה חדש ליחידות, חש יחיעם סיפוק רב, לא פחות מאשר בהשלמת
פיתוח מערכת חדשה. כאחד שעבד במו ידיו הן כאיש חימוש והן בפיתוח ובהטמעה, ידע
להעריך את משמעותו של כלי עבודה עבור אנשי האחזקה. מאות כלי עבודה יצאו מתחת
ידיו, בעזרת אנשיו : חיים רוזנטל, שמואל פרץ ואחרים. את רובם דאג להביא לתצורה
סדרתית ולהפיצם בשיתוף עם מדור אחזקה ויתר גורמי המערך כדוגמת מצל"ח, אך פעמים
רבות המענה היה מהיר הרבה יותר וסדרת כלי עבודה שדאג לייצר חולקה ליחידות זמן רב
לפני שתוקננה, נרכשה ונופקה בצינורות המקובלים. להלן מקבץ תמונות קטן וחלקי ביותר
מתוך הארסנל הגדול של כלי העבודה שפיתח. חלקם נראים פשוטים ונאיביים, אך כולם
מעשיים ופרקטיים להפליא.
תלי להרמת גלגל מתח חולץ פגוש הידראולי מתקן להרמת זחל
קונוס מוביל לפין זחל צבת להכנסת טבעות זחל מתקן להכנסת פין זחל
פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח 009
אמצעי סער ופריצה
אחד התחומים שסיקרנו מאד את יחיעם בתפר שבין נושאי ענף אוטומוטיבי לענף תובה היה
תחום אמצעי הסער והפריצה. לאורך השנים הוביל עשרות בדיקות וניסויי שטח של אמצעי
סער ופריצה שונים : מגוב, נוכרי, נוכרי קל ועוד.
התקן לחילוץ טנקים
יחיעם היה אחד הראשונים לזהות את הצורך הקריטי ביצירת יכולת נוחה ואמינה לחילוץ יעיל
ומהיר של טנקים בתנאי לחימה. ההתקן הראשון לחילוץ טנקים שמושתת על שרשרת ופיני
גזירה פותח על ידו וביוזמתו כתחליף לכבל הגרירה המסורתי שהיה כבד ולא מספיק חזק.
הרעיון בהתקן היה שחלק מחוליות השרשרת חוברו ביניהן על ידי פיני גזירה כדי ליצור
קומפקטיות ולמנוע סרבול, וכאשר הטנק הגורר היה מתחיל בתנועת החילוץ הפינים נגזרו,
השרשרת נמתחה והחילוץ התאפשר. מאז עבר אמנם ההתקן שיפורים חשובים על ידי ענף
תובה עד לתצורה המוכרת כיום, אך דוגמא זו מלמדת שוב על כך שיחיעם לא הגביל את
עבודתו רק לתחומים האוטומוטיביים אלא היה קשוב וערני מאד לכלל הצרכים וידע כיצד
לדחוף ולקדם נושאים גם בחזיתות חיוניות נוספות.
021 פרק ט – דוגמאות מעבודת הפיתוח
פרויקטים משותפים עם מחלקת מערכות ממונעות בחט"ל
פיתוח המרכבה נחשב ללא ספק כפרויקט הדגל של חיל החימוש, אולם גם ביתר פלטפורמות
הרק"ם שנוהלו במחלקת מע"ם, בענף טנקים/רק"ם הסמוך לרפ"ט, בוצעו לאורך השנים
פרויקטים מרשימים של שדרוג ופיתוח. עם השנים התהדק שיתוף הפעולה בין מחלקת מע"ם
לבין יחיעם. בזכות הישגיו, עבודתו האינטנסיבית והנסיון העצום שרכש, נחשב יחיעם
לאוטוריטה בתחומים האוטומוטיביים, וקציני מחלקת מע"ם השכילו להיעזר במקצועיותו
בשלבי התכנון וההטמעה. יחיעם נרתם ברצון רב, דחף וקידם את הנושאים באותה מידה של
השקעה ומסירות כמו במרכבה. קצינים צעירים שהיו אחראים על הפרויקטים בענף טנקים
נחשפו לתכונותיו המיוחדות ונשבו אף הם בקסמו. להלן מספר דוגמאות לפרויקטים בהם היה
מעורב, כפי שרוכזו ונוסחו בעזרתם של איציק גרינברג וצבי ז'ילין מהחט"ל :
מזקו"ם מרכבה סימן 8 לפומה : פרויקט בהובלת ענף טנקים בסוף שנות ה 21 . מזקו"ם -
מרכבה סימן 8 הורכב על תובת שוט. ממזקו"ם שוט נותרו ההינעים הסופיים, גלגל המתח
. והזחלים. המתלים וגלגלי התמך התבססו על מזקו"ם מרכבה סימן 8
שיפורי מזקו"ם בנגמחון ובנקפדון : בשנות ה 21 וה 91 הופעלו הנגמחון והנקפדון בשטחי - -
לבנון. כדי להקטין את כמות פריסות הזחל ולהגדיל את אורך חיי הזחל הוחלט על תכנון זחל
חדש המבוסס על זחל מרכבה בו השן המובילה ארוכה יותר. במקביל הוחלט על קיצוץ
ציפורני הזחל הקיים על מנת למנוע את התופעה בה ציפורניים מתכופפות ונוצרת הפרעה
לחילוץ פין החוליה. נושא נוסף שנבדק אך לא מומש בסופו של דבר היה קשור לבעיית מהלך
המתלה ומרווח הגחון. מאחר והכלים היו כבדים משמעותית לעומת טנק השוט המקורי
"איבדו" המתלים חלק משמעותי מהמהלך וכמו כן מרווח הגחון קטן. בוצעו בדיקות היתכנות
לשינוי בחטיבת הקפיצים הפנימית במתלה על מנת להחזיר למתלים את המהלך החסר
ולשפר את מרווח הגחון.
תכנון וייצור של זר מניע : ייעוץ בתכנון זר שיניים מחוזק בעל שיניים גבוהות יותר לצורך
הגדלת אורך חייו והקטנת האפשרות לפריסת זחל.
- . מערכת יניקת אוויר באכזרית : פרויקט משותף עם מחלקת מע"ם בשנות ה 91
מזקו"ם מערבי לאכזרית : שימוש בגלגלי מרכוב מרכבה באכזרית ע"י ייצור טבור מיוחד
המתחבר לזרוע אכזרית וקולט את גלגלי המרכבה סימן 0/טנק השוט. השיפור השלים את
חבילת שיפורי מזקו"ם האכזרית ממזקו"ם רוסי )מזרחי( למזקו"ם מערבי מודרני שהשפיע על
אמינות הכלי ותרם לשיפור היכולות האוטומוטיביות.
הינע סופי פלנטרי לפומה : ייעוץ בנושא תכנון הינע סופי פלנטרי מול עשות אשקלון. מטרת -
המעבר להינע הפלנטרי היא להגדיל את אורך חיי ההינע פי 01 . הפרויקט מיושם בפומה
סימן 8 ובעתיד גם בשאר פלטפורמות שוט.
פיתוח מערכת ריסון לאכזרית : ייעוץ במהלך חקרי כשלים שהתגלו בממשק החיבור בין
המרסן לכלי, ושינוי שיטת החיבור ע"י שינוי אופן המיסוב אשר התאים למשטר הרעידות
והכוחות המתפתחים באכזרית בטופוגרפיה השונה. השיפור הביא להפסקת הכשלים.
פיתוח גלגל מרכוב מחוזק לאכזרית : ייעוץ במהלך תכנון ופיתוח גלגל מרכוב מחוזק
מאכזרית על בסיס גלגל מרכבה סימן 3, תוך שינוי מימדי וצורת הגלגל לצורך התאמה
. לאכזרית. השיפור הביא להגדלת האמינות פי 8
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 020
פרק י מאפייני העבודה של יחיעם –
יחיעם בלט באופן עבודה שונה לחלוטין מהמקובל. דרגת האלוף משנה לא מנעה ממנו לזחול -
מתחת לטנקים ולצבור אלפי שעות של הפעלת מנועים במנועיות תוך שהוא סופג אל ריאותיו
כמויות עשן עצומות וקולט אל אוזניו רמות דציבלים מחרישות אוזניים )ללא כל אמצעי הגנה(.
באופן טבעי ביותר הוא היה מפעיל מכשירי חיתוך, ריתוך והרכבה ותמיד באינטנסיביות,
ביעילות ובתכליתיות. איש שכזה היה בהחלט חריג ונדיר בסביבה המוכרת. דמותו המיוחדת
סיפקה לנו לאורך השנים הרבה מאד צבע, עניין והשראה. פרק זה מלמד משהו על צורת
העבודה המיוחדת שלו ומציג כמה זוויות שקלטנו אנחנו, האנשים שעבדו לצידו.
ישראל רוזנבלט, יחיעם הרפז, איתן רביב, אייל הרצברג וניר מאור
022 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
איש עבודה
בראיון שנערך עם יחיעם ב 8101 סיפק כמה תובנות על תפיסתו לגבי המחויבות לעבודה : -
יחיעם, מספרים שאם מחפשים אותך צריך היה לחפש אל"ם )ולא חשוב באיזו דרגה
היית( מתחת לטנק, מעל לטנק או בגריז בתוך הטנק. מאיפה זה בא ?
תראה, אני אוהב את העבודה עם הידיים. עד היום, אני לא מסוגל לקבל שום אינפורמציה
מבן אדם מבלי שאני רואה. אני יכול לקבל אינפורמציה אבל אני לא יכול לעשות איתה כלום
עד שאני לא הולך לראות. יש הרבה אנשים שמקבלים אינפורמציה ועל סמך זה מצלמים
ועושים כל מיני דברים ומזה מקבלים מסקנות. אצלי אין, עד שאני לא בא ורואה בעיניים לא
עושים עם זה כלום וכתוצאה מזה כל הזמן עניין אותי מה קורה בטנקים. אני רציתי תמיד
לדעת לפני אנשי השריון, לפני אנשי החימוש, לפני כל אחד מה המצב האמיתי, לא –
קומופלאז', בערך.
כמה פעמים אתה יכול להגיד "שמע, יש לי בעיות עם חוליות זחל" פעם, פעמיים, שלוש, -
אחרי זה נמאס לך. מה אתה עושה ? מחליף כל היום. זאת אומרת שאם אני לא בא לכלי אין
סיכוי שבעולם שמישהו יפתור בעיה. אין סיכוי. או שזה עולה לדרגים כאלה גבוהים שמישהו
בא מלמעלה ומנחית איזו הנחתה. אז לא חיכיתי מעולם : לא לטליק ולא לראש רפ"ט ולא
לראש מנת"ק. זה גם לא עניינם, העניין הוא שלי, ולכן הסתובבתי הרבה. אצלי למשל עד
היום אין דבר כזה שבוע בלי פעם או פעמיים בשדה. גם היום בתור אזרח בגיל שלי אני הולך
לשדה ויושב איתם ואם צריך לפתור בעיות ולפתוח ברגים הכל אני עושה איתם, אין לי –
בעיה, גם בגיל שלי. עוד אחרי שאני עושה את הפעילות שלי, מה שאני עושה בתור זה שכבר
פרשתי )רמז לספורט(, אני הולך ועושה את הדברים האלה וברצון. אני נכנס מתחת לטנק,
מה שצריך, מתלכלך אם צריך, אין בעיה. אף פעם לא הרגשתי את הדרגה שזה מה שמגביל
אותי, שעם דרגה כזאת אי אפשר ללכת ולשכב תחת הטנק. אף פעם זה לא עניין אותי. פשוט
לא עניין אותי. אם הייתי יכול להוריד את הדרגות היה עוד יותר טוב, אבל אני אומר עוד
הפעם זה דבר בלתי אפשרי, אז נשארים עם הדרגות. –
זה נכון שהרבה מזכירים לי את זה "תשמע אף פעם לא ראיתי אלוף משנה זוחל מתחת
לטנק" אני יכול להגיד לך שכשהייתי בסיני היה דוביק תמרי שהיה מח"ט 310 ואני יכול להגיד
לך שהבן אדם הזה גם זחל מתחת לטנקים. זאת אומרת אני לא היחידי, זאת אומרת שיש
אנשים שעושים. היום לא תמצא כאלה, אין בחיים. מתחת למזגנים ? תמצא כמה שאתה
רוצה... מתחת לטנק ? אין סיכוי שבעולם שמישהו ייכנס. לבוא לטנק אני לא יודע אם יבואו,
אבל בטח שלא לזחול מתחת לטנק, זה מוגזם... אני אומר זהו, לא צריך להתבייש, צריך –
לעשות. תראה, כדי ללמוד אתה צריך לעשות. אני לא חושב שמישהו יכול לפתח מערכת
ואחרי זה לשפר אותה אם הוא לא עושה את הדברים האלו.
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 023
אתה מזכיר לי את בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים. איך זה מתחבר כשאתה מסתכל
אחורה על 15 שנות העשייה שלך ?
זה נכון. בסך הכל, האמת היא שהיום אני לא זוכר את הכל. הזיכרון הוא לא כזה שבכל יום
אני הולך ואומר לעצמי : "עשיתי ועשיתי ועשיתי ועשיתי". לא, זה לא מעניין אותי. האמת היא
שהתקופה שעשיתי נגמרה. זהו, אני לא הולך וצועק ולא שם על הקירות לא פלקטים ולא
תמונות ולא שום דבר. לא תראה אצלי תמונה אחת אפילו עם איזו הוקרה ממישהו, לא
תראה דבר כזה, אין דבר כזה כי אף אחד לא צריך להגיד לי תודה על מה שעשיתי, כלום.
זהו, אני עשיתי את מה שאני צריך ועשיתי בשקט. נלחמתי על הדברים האלה והיה מי שעזר
לי, גם ראשי מנת"ק, גם ראשי רפ"ט, גם טליק, כולם עזרו. בעניין הזה אני לא יכול לבוא
בטענות, הוציאו הרבה מאד כסף ואני חושב שבאמת זה מה שעזר כי אם היו הולכים
ומקצצים ואומרים "שמע אי אפשר לעשות את הדברים האלה" זה היה מוריד את
המוטיבציה. אני חושב שבן אדם שיש לו מוטיבציה רק תן לו לעשות וגם אם ייכשל לא נורא.
אני אמרתי לאנשים שלי תמיד גם כשאתה נכשל זה יותר טוב מאשר הצלחת. למה ? כי -
למדת. אותו דבר כמו בספורט. אתה מפסיד זה הלימוד הכי טוב. אתה לומד להפסיד – –
אתה לומד לנצח.
יחיעם, מה אתה יכול לספר על הצגות הדגמים של טליק ?
הצגות דגמים הן תהליך קשה. לכולם הוא היה קשה כי טליק לא היה אדם קל. אולי זה נראה
שלי היה קצת יותר קל, זה לא ממש נכון, אנשים חשבו אולי בגלל שהוא אוהב אותי יותר. זה
לא קל, לא קל. אני אמרתי דבר אחד : אני לעולם לא אשקיע בהצגות דגמים על מנת לשכנע
מישהו או להתחנף בפני מישהו או דברים כאלו לא אעשה זאת בחיים. אני השקעתי –
להצגות דגמים את המינימום שבמינימום. זהו. הייתי מתעסק עם זה לבד, לא עם האנשים.
אנשים שהיו אצלי לא התעסקו עם זה. לא מוכן. לא פלקטים, לא מצגות. היום עושים מצגות.
תאמין לי, אני רק רואה את המצגות האלו מזה חיים. עבודה כבר לא צריך, רק מצגות זה – -
הכי טוב... אני אומר למה לעשות מצגות ? תעשה דברים פרקטיים, זה הכי חשוב. אבל אם
אתה מתעסק במצגות איך אתה יכול לעבוד ? אין סיכוי שבעולם. בחברה אזרחית זה משהו
אחר. צריך להציג לפעמים איזושהי חברה, איזשהו מוצר, אז אין ברירה, אבל בצבא אתה לא
צריך שום דבר. אני לא הייתי צריך להוכיח לאף אחד שאני יכול לעשות דברים טוב, או
להוכיח דברים אחרים, לכן היה לי קל. בסך הכל הייתי בא, מציג את הדברים כמו שהם, זהו
פשוט ! מראה את הדברים ובזה נגמר הסיפור. –
024 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
הנסיעות ליחידות
זכורות לי הנסיעות השבועיות בימי רביעי לצפון או לדרום שהחלו עם איסופו של יחיעם ב -
1:81 או ב 6:11 בבוקר ונגמרו מאוחר בלילה, בשוברנו שיאים בזמן החזרה עם הטרנזיט -
מרמת הגולן לכפר סבא. הסבב כלל את סולתם, מתח כרמיאל, תגל וכל גדודי/פלוגות סימן 8
ברחבי רמה"ג ובתקופות מסוימות גם נס"א. הטרנזיט תמיד היה מלא בחלקים ובכלי עבודה
ליחידות ולאנשים שתמיד שמחו לקבל אותנו ובמיוחד את יחיעם. מקום של כבוד יש לביטון
הטבח של נפח שתמיד הכין לנו ארוחת מלכים בכל שעה שהיינו מגיעים. כל בעיה שהועלתה
ע"י החיילים או המפקדים באה על פתרונה מיידית או בנסיעה הקרובה.
במקביל ובנוסף מילא יחיעם תמיד את כל ההנחיות והבקשות של טליק שבין השאר כללו
אינסוף אופציות של גלגלי מרכוב מחוזקים או מוחלשים עם גומי ובלעדיו, מרסנים עם חרירים
בגדלים שונים )או ללא( ועוד. בנסיעות לדרום היינו תמיד עוברים בעומר אצל אמא שלי
ואוכלים מהמטעמים שלה. בגינה בעומר עד היום )למרות שאנחנו כבר לא גרים שם( נמצאים
חלקי מזקו"ם כמו קפיצים וזרים שבורים למחצה ובתוכם צמחייה.
יחיעם תמיד עבד ולא דיבר. כשהיינו מגיעים ליחידות מייד היה ניגש אל פינת הבלאי לראות
מה ניתן להנציל ולא לזרוק. זכור לי שבתקופה בה שימשתי בתפקיד רע"ן חלפי הרק"ם
במצל"ח בזמן חומת מגן עלתה צריכת חוליות הזחל והגלגלים לשיאים ולאור המצוקה יחיעם
ובלבד היה מאשר פסילה וניפוק של פריטי המזקו"ם העיקריים.
דני ישפה
בשתיית הפרישה של דני ישפה
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 025
לילה של יום מפרך
יום עבודה ארוך בצפון, שהתחיל כרגיל במפעלים והמשיך בסדנת שמשון, במחנה ירדן
ובגדודים ברמת הגולן מגיע אל סיומו בשעת לילה מאוחרת מאד. רגע לפני שאנחנו יוצאים
מסדנת נפח חזרה לכיוון הבית יחיעם מקבל עדכון על בעיית חט"כ בטנק של אחד הגדודים.
כולנו סחוטים ועייפים וביציאה מהשער אנחנו מפעילים ניסיונות שכנוע נואשים : "שמאלה,
הביתה, מאוחר" אך יחיעם מנחה לקחת דווקא ימינה, צפונה ליחידה. אנחנו ממשיכים לנסות
וכמעט מתחננים "יחליפו חט"כ ויסתדרו" אך יחיעם נחוש בדעתו להגיע לכלי ולתת הנחיות
לאחר שבדק בעצמו את התקלה. דקות של עמידה בצומת וניסיונות פתטיים שלנו לרכך את
דעתו מסתיימים באמירה פסקנית "ימינה, חבל על הזמן" וכך אנו נוסעים לעוד משימה,
בקושי מחזיקים את עצמנו ערים. הבדיקה אינה קצרה כלל, חושך מצרים, קר מאד, אך
יחיעם לא מעגל פינות, לא מחפף והביקור ביחידה מסתיים רק לאחר שמיצה את הבדיקה עד
תומה ונתן הנחיות מדויקות להמשך טיפול.
מה מיוחד בסיפור הזה ? זאת בדיוק הנקודה שום דבר מיוחד. כך בדיוק היו הדברים –
מתנהלים פעם אחר פעם לאורך שנים. האנשים שליוו את יחיעם בנסיעות לשטח התחלפו
)מלבד ישראל רוזנבלט...( אך השיטה נותרה קבועה. זה לא נגמר עד שכל הפינות היו
סגורות. זה בכלל לא עניין של שעה, של מקום או של מצב העייפות. אנחנו, קבוצה של
קצינים שצעירים בגילנו ב 81 או 81 שנה מיחיעם כבר נופלים מהרגליים ורק מייחלים לרגע -
שבו נגיע הביתה... ויחיעם? בכל דקה יכול להתחבר למשימה נוספת )במיוחד בעידן
הטלפונים הניידים(, זאת עד הרגע בו הוא יורד בביתו בכפר סבא. רק אז אנו נושמים לרווחה
ויודעים שעכשיו באמת כבר אפשר לבנות על המנוחה שבדרך.
026 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
הבגאז'
את הרכב של יחיעם אפשר לזהות באחת משתי דרכים. כשמסתכלים מקרוב רואים שכבות
אבק ובוץ שלא מביישות את רכבי השטח הפעילים ביותר. כשמתרחקים מבחינים בתופעה
בולטת אפילו יותר הרכב רכון אחורה בזוית כזו שנדמה כאילו 8 הגלגלים הקדמיים באוויר. –
כשמנסים לברר את הסיבה ופותחים את מכסה תא המטען מגלים שטנק שלם נמצא בפנים,
וגם מצלמה, מכשירים, חלקי חילוף, חומרים, כלי עבודה, מה לא ?... בשיחה עם לאה
הסתבר שהחוויה הזאת הייתה מוכרת לה מאד גם בשעות בהן הרכב שימש לנסיעות
המשפחתיות "היינו מגיעים לחנייה בקניון, היו פותחים את מכסה המנוע ומתחילים לתחקר
אותו. 'זה שום דבר, תסגרו...' היינו נוסעים ככה )בנטייה אחורה( והיו מאותתים לנו בכביש
שהאוטו לא בכיוון הנכון..."
המחסן בקצה המסדרון
במשך שנים נצברו הררי חלקים בחדר שנסגר לצורך כך בקצה המסדרון של ענף אוטומוטיבי.
דודו שלום מתאר את השימוש של יחיעם במחסן "זאת הייתה הממלכה האמיתית של יחיעם,
איפה שהוא שמר את כל האוצרות, את כל הארכיון, את כל התמונות, את כל הגאדג'טים
האלו שהוא היה נותן לשדה, האיזור הזה היה המשרד שלו, מפה הוא היה נכנס. הוא היה
מגיע ב 6 בבוקר, מזיז את המקרר בשקט בשקט ונכנס פנימה. היה כאן כאוס, במונחים של -
אנשים סבירים זה היה כאוס מוחלט. הוא היה נכנס, שולף את מה שהוא צריך, מחזיר את
הכאוס למקומו, סוגר, שם את המקרר ואף אחד לא היה יודע מזה. כל העסק הזה התנהל
מהקיר הזה עד למחיצה הזאת. זה היה קודש הקודשים. אף אחד לא היה יודע מה יש שם...
כשראשי רפ"ט לדורותיהם היו נתקלים בבעיה שאין איזה חלק היו אומרים 'תשאלו את
יחיעם, בטח יש לו שם את מה שצריך'. הם התכוונו למקום הזה... "
רעות אליהו מספרת על המיומנות שנדרשה ממי שרצה למצוא חלקים במחסן "הייתי שואלת
אותו והוא היה אומר 'כן, יש לי כאן דגם'. חשבתי 'מה הסיכוי שעכשיו הוא מוצא אותו בתוך
הברדק הזה ?' אבל את הכל הוא היה מוצא !" יניב גייסט מוסיף "כמו שהיו נכנסים למכולות
ככה היו נכנסים לחדר הזה. הכל היה פה זרוק, לא היית רואה רצפה. יחיעם היה מטפס על
הדברים, שולף איזה משהו ויוצא החוצה. וככה זה היה, אי אפשר היה להכניס לפה שום
דבר, ואי אפשר היה להוציא מפה שום דבר רק יחיעם, הוא יכל להיכנס ולהוציא ורק הוא –
ידע מה להוציא ומאיפה להוציא..."
בתקופה של השיפוץ כשהוחלט לסדר את המקום, הנושא של פינוי המחסן היה מאד רגיש.
בדיוני הרע"נים שברו את הראש איך לבשר לו על הכוונה, ובסוף גם עלתה השאלה מי יבוא
להגיד לו שצריך לפנות את זה... דודו שלום מספר : "בסוף ניגשנו אליו והוא אמר 'אין שום
בעיה, אני לא אומר לא'. אמרנו לו 'יש פה היסטוריה, איך עושים את זה ?' הוא אמר 'אני
אעשה את זה בעצמי, אני צריך 8 חיילים שיעזרו לי לעשות את העבודה, רק שאף אחד לא
יגע בזה' הוא ידע שכל בן אדם נורמאלי יזרוק הכל. הוא התחיל למיין. חלק הוא זרק )חלק
קטן...( את החלק הגדול העביר למכולות."
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 027
המשרד של יחיעם
מה עושים כשלמרות הכל נגמר המקום בתא המטען ? אין שום בעיה. החדר של יחיעם בד"כ
ראוי יותר לשם מחסן מאשר לשם משרד. כל מי שמגיע אל החדר בפעם הראשונה ומצפה
ללשכה של אלוף משנה בסגנון הצבא הטורקי )שטיחים אדומים, ספוטים, ויטרינות( מתחיל
לזהות את המהפך צעד אחד לפני הכניסה לחדר. ריחות השמן והגריז מבשרים על מה
שצפוי בפנים. חלקי מנוע, מזקו"ם, מכשירים, דגמים, ברגים, שמנים ומה לא ? אפילו
כשיחיעם בתוך החדר מאחורי השולחן, נדיר לראות אותו יושב, בד"כ הוא עומד. "תשיגי לי
את אלמי !" הפקידה רק מתחילה בניסיונותיה וכבר מקבלת את האתגר הבא "את קבלו !" ,
"ישראל לכאן !" , אין רגע של מנוחה. צריך לסיים בשיא המהירות את כל מטלות המשרד כדי
שיהיה אפשר לצאת למש"א, לקינטיקס, לנס"א שם העבודה האמיתית, לא במשרד... –
המשרד של יחיעם : לא בדיוק המקום לנוח בו...
דודו שלום, רע"ן אוטומוטיבי הנוכחי, הציג את המשרד של יחיעם בסיור שנערך למשפחה
לאחר פטירתו. אמנם היה זה המשרד ששימש אותו בתפקידו כאזרח, אך המאפיינים נותרו :
"לא נגענו פה. הכל כמו שהיה בימים האחרונים שהוא עבד. אנחנו יכולים לראות, וזה יותר
ממייצג, שעל השולחן שלו מפוזרים שרטוטים מהפרויקטים האחרונים שהוא התעסק איתם.
אני בדקתי ואני יכול להגיד שכולם מתייחסים לכלי עבודה שהוא תכנן עבור החימושניקים
בשדה בהתאם לכל מיני בקשות וצרכים שהעלו לו והוא היה חוזר לכאן ומתכנן. אין כאן שום
דבר עתידי, שום דבר חדש, בזה הוא ראה את ייעודו לתמוך בשדה. כשנכנסנו עם הקצינים –
לחדר, אותי זה צמרר, כאילו הקפאנו את הזמן וזה המצב." אח"כ הציג את המדפים שבחדר
"כמו שרואים הוא שמר לעצמו כל מיני פתרונות : שמנים, דגימות, סוגי דבקים מיוחדים שהוא
היה בודק כדי לפתור איזו בעיה ולעקוף את כל התהליכים האורתודוקסיים. מין מעבדה
פנימית עצמאית אישית שהוא היה מנהל אותה פה ויוצא לשדה".
028 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
המכולות
שמישהו רק יעז לומר ליחיעם שהציוד שהוא צובר במכולות כבר לא רלוונטי... דגמים
מתקופות שונות, כלי עבודה, חומרים, ברגים. לפני שיוצאים לרמת הגולן מעמיסים את
הסוונה. בין רבע שעה לחצי שעה של העמסה. כשיחיעם בטוח שפריט מסוים נמצא בתוך
המכולה לא יעזרו ניסיונות להסביר "חיפשנו ואין", צריך לעבור שוב ושוב עד שהחלק נמצא.
אוי לגורלנו אם בדרך לשטח מגלים שמשהו חסר "אתם לא מבינים ! כך אי אפשר לעבוד !"
ניסים בן חמו מספר על חוסר האונים שחווינו לא פעם בניסיונות הנואשים לאתר חלקים
"...ואז הוא אומר 'לכו תביאו את הבורג מהמכולה'. הוא לא מסביר איזה בורג. אין סיכוי
שתמצא את הבורג ואי אפשר לחזור אליו בלי תשובה. במשך שעה הופכים את המכולה
ובסוף אין מה לעשות, באים ואומרים 'לא מוצאים' הוא אומר 'איך אתה לא מוצא ???' נכנס
פנימה, מתכופף מתחת למדף, שולף את הבורג ואומר 'הנה, מה הבעיה ?...' "
מספרים על מקרה בו אחד מסגני ראש רפ"ט שניסה נואשות לשכנע את יחיעם להיפטר
מהמכולה )ללא הצלחה כמובן( ניצל הזדמנות לרוקן את תכולתה, ארגן משאית ועובדים
מהמש"א באחד הימים בהם יחיעם נסע לצפון והנחה אותם להעביר את הציוד לב"מ דגמים.
אך לא יחיעם הוא האיש שישלים עם "קביעת עובדות" מסוג זה. במשך שעות ארוכות ביום
שלמחרת המשאית הועמסה ונפרקה עד אשר כל הציוד חזר למקומו הטבעי. יש נושאים
שבהם לא מתעסקים עם יחיעם...
אחת מהמכולות שבהן צבר יחיעם את אוצרות הדגמים, החלקים, החומרים וכלי העבודה
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 029
הטרנזיט )לימים סוונה( –
חברות ההשכרה גוזרות בד"כ קופון נאה על הרכבים שהן משכירות. אחד מיוצאי הדופן
הבולטים ביותר היא כמובן הסוונה של ענף אוטומוטיבי. לא קשה לדמיין איך ייראו פניו של
איש חברת ההשכרה למראה הינע סופי המונח בתא האחורי של הסוונה ומסיבה כלשהי פקק
השמן שלו פתוח או חסר ושלולית שמן שחור וסמיך מכסה את רוב שטח הרצפה. מראות
כאלו היו עניין שבשגרה. החלק האחורי של הטרנזיט נראה כמעט תמיד כאילו עבר התעללות
קשה. בחלק מהפעמים הותקן מאחור משטח פח כדי למזער במשהו את הנזק.
העמסות המשקל מאחור הביאו את הנהגים למיומנויות נהיגה גבוהות במיוחד. נסה לבצע
היגוי סביר כשההינע הסופי נמצא בתא המטען יחד עם יתר הציוד ושני הגלגלים הקדמיים
כבר כמעט ואינם נוגעים בקרקע... גם העמסת ההינעים הסופיים ברכב כבר הפכה
למומחיות. ארז מיטלמן מספר "אני ראיתי פעם אחת את יחיעם מכניס הינע סופי לאפלאוז,
בשורה מאחור לא בבגאז', עם מלגזה..." -
במרוצת הזמן למדו וזיהו חברות ההשכרה את ענף אוטומוטיבי, התלוננו על המצב ואף
סירבו להשכיר רכבים לענף. ראש מנת"ק התערב, התחייב מול החברות שלא יועמסו פריטים
כבדים וליחיעם ניתנה האפשרות להזמין משאית בכל פעם שנדרשה הובלה כזו. המציאות
כמובן הייתה חזקה מכל ועם הזמן שוב חזרו ההינעים הסופיים אל תא המטען...
פרץ מספר "היה אצלנו מישהו, אני לא זוכר מי, שהתפקיד שלו היה להחזיר את הרכבים
לחברת ההשכרה. ההינע הסופי היה נוסע מצד לצד, אי אפשר היה לקשור אותו, והאזור של
הגלגל היה מעוך לגמרי, אז התפקיד של הבחור הזה היה לשכנע את החברה לקבל את
הרכב בחזרה..." ניסים בן חמו עומד בצד ופותר את התעלומה "במקרה זה הייתי אני..."
איציק בר דור מספר על התעללות נוספת שעברה על הטרנזיט, אלא שהפעם גם האנשים -
סבלו לא פחות. במהלך ביקור בביסל"ש ביצע אחד הטנקים צידוד וריסק את השמשה
הקדמית של הרכב. הדרך חזרה הייתה חווייה בלתי נשכחת : נסיעה מביסל"ש אל מרכז
הארץ בשעות הלילה המאוחרות בקור המקפיא של חודש ינואר ללא שמשה קדמית...
הטרנזיט במצב אופייני
031 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
סיפורי תדלוק
כל פעולה שמעכבת את יחיעם בדרכו לביצוע משימה היא מיותרת ולא רלוונטית. תדלוק
צריך להתבצע בסוף יום עבודה ורכב צריך להתחיל את היום במצב שמאפשר לו לנסוע
מקצה אחד של המדינה אל הקצה האחר דרך כל הבסיסים והסדנאות מבלי לתדלק אפילו
פעם אחת. גם כשמחוג הדלק צועק ונורית הדלק נדלקת ומתחננת לעצירה יחיעם בטוח
שניתן להמשיך עוד ועוד. אם כבר עוצרים, התחנה חייבת להיות בצד של הנסיעה כדי לא
לבזבז זמן יקר במעבר אל הנתיב הנגדי וחזרה.
פעם אחת כשחיים נהג על אדי הדלק האחרונים ובנס הצליח להגיע בדיוק עד לתחנה, חנה
לרוע מזלו דווקא בצד הלא נכון של המשאבה ומיד "קיבל על הראש" בתוספת צרור של
ברכות בסגנון "מי שברך". פעם אחת חזר ניסים בן חמו עם יחיעם מהדרום, הנורה נדלקה
כבר בקסטינה ויחיעם סירב בתוקף לבצע כל עצירה בדרך עד שהגיעו לאבן יהודה, רק שם
הסכים יחיעם לבצע תדלוק. מספר ימים לאחר מכן נסע יחיעם לבדו לעשות אשקלון -
כשהנורה דלקה כבר מהבסיס. גם הפעם הגיע עד לנקודת הקצה וגם הפעם המזל שיחק לו,
אם כי מעט פחות. הפעם הרכב נתקע, אך זה קרה במרחק 811 מ' מתחנת דלק ליד
אשקלון. שלושה עובדי עשות אשקלון הגיעו וסייעו לדחוף את המכונית... -
השנורקל
באחד החורפים נוצרה שלולית עצומה בקטע הדרך לכיוון אשקלון. הופצה פקודה שאין לנסוע
בדרך זו מחשש להצפת האגזוז. יחיעם בוודאי לא ייכנע להפרעה זניחה שכזו מאחר והוא
חייב להגיע לעשות אשקלון. יחד עם פרץ הכינו הארכה והגבהה לצינור של האגזוז, יחיעם -
יצא לדרך וצלח את השלולית בשלום. שום דבר לא יעצור אותו.
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 030
טכנולוגיית ההיי טק -
יחיעם פיתח מערכות ברמת מורכבות וחדשנות גבוהה מאד ועמד כמוביל מול אינספור
מהנדסים בכירים וזוטרים, מבוגרים וצעירים. את כל זה ביצע בטכנולוגיות הפשוטות ביותר
ושמר מרחק מכל המכשירים המתקדמים, גאדג'טים למיניהם. כמו שמעולם לא החזיק כרטיס
אשראי וכמו שתמיד העדיף לנסוע ולא לטוס, כך לא נכנס מעולם לתיבת הדואר האלקטרוני.
יחיעם היה מודע היטב לכל האפשרויות המתקדמות ביותר וידע להוציא מהן את המקסימום,
אך תמיד באמצעות צד ג. הוא לא ראה בקדמת ההיי טק מטרה אלא אמצעי. מבחינתו יכול -
היה להמשיך לעבוד עם שרטוטי נייר, אך הוא לא הפריע לתהליך המעבר לשרטוטים
הממוחשבים )וגם לא השקיע אנרגיה בדחיפת המהלך, אלא פשוט הניח לו לקרות(.
הוא הוציא את המקסימום מיכולות התיב"ם, אך ורק ע"י הפעלת אנשיו. הוא ידע בדיוק מה
ניתן להפיק ממערכות המידע של מצל"ח למרות שלא הכיר שום מסך. הוא ידע לדרוש
חיתוכים וניתוח של מידע שהאנשים המקצועיים לא תמיד ידעו שניתן להפיק וכל זאת בלי
שהכיר את הטכניקה עצמה )שבכלל לא עניינה אותו(. הוא עקף את מסך העשן של מקסם
המדיה הדיגיטלית והפעיל ראייה צלולה כדי לנצלה עד תום מבלי לגעת בה כלל.
את טכנולוגיית הטלפונים הסלולריים בהחלט מיצה עד תום...
032 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
עיניים אדומות ונפוחות
מדובר על אחד המבצעים עם יחיעם ופרץ הכנת זחלים במספר טנקים לצורך קליטת -
זלפנים לניסוי. בחוליות היו בליטות וחספוסים שהפריעו להכנסת הזלפנים והיה צורך לבצע
חיתוך ושריפה של אותו איזור בחוליות. היה מדובר בעבודה סיזיפית כאשר הטנק התקדם כל
פעם במספר חוליות, אני חתכתי בדיסק ופרץ בשריפה ומאחר ולוחות הזמנים היו קצרים
העבודה בוצעה בקצב מהיר ביותר ולאורך כל היום.
כשהגעתי בשעות הערב המאוחרות הביתה הרגשתי כאב חזק בעיניים, שממש שרפו בצורה
חריפה בשל החשיפה לעבודות השריפה במשך כל היום. הגעתי למרפאה וקיבלתי משחה
וגם כמה גימלים. למחרת בבוקר הגעתי לבסיס כדי לעדכן בעניין את יחיעם ונכנסתי אליו
לחדר והתיישבתי מולו. יחיעם היה עסוק עם מספר מסמכים וחיכיתי עד שיתפנה. תוך כדי
שהוא ממשיך לעבוד על המסמכים סיפרתי לו על העיניים הנפוחות, על המשחה ועל
הגימלים. בשלב מסוים הרים יחיעם את ראשו מהמסמכים והסתכל אלי.
באותו הרגע כמעט נפלתי מהכסא. העיניים של יחיעם היו אדומות ונפוחות בערך פי 1
מהעיניים שלי...! ואז יחיעם הסביר לי בשקט ובנועם האופייני שלו "מה אתה חושב ? לי לא
כאבו העיניים כל הלילה ? גם אני לא הצלחתי לישון בכלל. אז מה ? בגלל זה לא עובדים ?
ידעתי שכך יהיה. אני ממשיך לעבוד. נכון, קשה, אבל בסוף זה יעבור..." קיבלתי עוד דוגמא
מתוך אינספור לאורך השנים על הסטנדרטים הבלתי נתפסים שיחיעם תובע מעצמו ועל הרף
הגבוה כל כך שיחיעם הציב לעצמו, שאין שני לו. -
ניסים בן חמו
חסינות מלאה לתנאי סביבה קשים ביותר
כשיחיעם נכנס למנועיה אין לדעת מתי ייצא, זה יכול לקחת שעות. הוא היה מפעיל את
המנוע בהספקים מקסימאליים. כל האזור היה מתמלא עשן כבד עד שאי אפשר לנשום.
מפלס הרעש היה מגיע לעוצמות שיא למשך דקות ארוכות. שומרי נפשם ירחקו, אך יחיעם
ממשיך לבדוק ולחקור ולנסות להבין ולפתור את הבעיה וכל זאת כמובן ללא אטמי אוזניים
ובמרחק אפס ממקור פליטת העשן.
גם תנאי מזג האוויר לא השפיעו על יחיעם בכלל. גם בשיא החום, בימי שרב לוהטים, לא
היסס לעמוד על סיפון הטנק בשמש היוקדת במשך שעות ארוכות כשהמנוע פועל והחום כבד
מנשוא, כל זאת כמובן ללא כובע לראשו וללא כל הגנה, בעוד הוא מחבר מכשירי מדידה,
מנסה, חוקר ובודק ולא עושה שום הנחות לעצמו עד שהבעיה נפתרת.
באחת הנסיעות לרמת הגולן היה צריך לבדוק האמר שנדרס ע"י טנק. באותו היום ירד מבול
בעוצמה אדירה וללא הפוגות. הקרקע במקום הייתה בוצית וטובענית. הטמפרטורה בחוץ
הייתה קרה מאד והרוח נשבה בחוזקה. כשהגיעו לשטח, אף אחד לא העלה על דעתו את
האפשרות לצאת מהרכב. יחיעם לא היסס ולא חיכה ויצא לבדו לתחקר את האירוע. כשחזר
כעבור זמן מה רטוב לחלוטין המשיכו בנסיעה אל היעד הבא. רק אחרי שעברו לפחות 81
דקות אמר יחיעם להפתעת כולם "קצת קר היום, לא ?..."
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 033
הבורוסקופ
בימים הראשונים שלי ברפ"ט זו הייתה תחילת הקליטה של טנקי מרכבה סימן 8 בשדה. היו
בעיות שונות בחטיבות הכח, ואחת מהן הייתה תקלה בצינור השמן של האלטרנאטור. זה
היה די קטסטרופה, כי הצינור היה ממוקם בחלק התחתון של החט"כ, אי אפשר לראות אותו
מלמעלה, אי אפשר לחזות מתי תקרה התקלה ולא ידעו למה היא נגרמת. באחד מימי רביעי
בהם עלינו לרמת הגולן, העמסנו דני ישפה ואני "פק פק" )גנרטור(, יחיעם הביא בורוסקופ, -
והייתה לו תיאוריה שאם הוא יכניס את הבורוסקופ דרך ה"קיטון פלייט" )המחיצה בין תא -
הלוחמים למנוע( הוא יצליח להגיע עם הבורוסקופ, לבחון את הצינור ולחזות מראש אם הוא
עומד להיקרע. זה צינור גומי מחוזק בסיבי מתכת.
אנחנו עולים לרמה, זה היה יום איום ונורא, חורפי, גשום, קור אימים. מגיעים לאיזושהי
פלוגה בסינדיאנה בצמ"פ על יד נפח, עד כמה שאני זוכר. אנחנו מניעים את הפק פק ויחיעם -
נכנס לטנק. תא חטיבת הכח היה מלא במים. בחוץ יורד גשם. דני ואני עומדים שם בחוץ,
הפק פק עובד וקור אימים. אנחנו עמדנו והתחממנו על האגזוז של הפק פק ויחיעם בתוך - -
הטנק יושב שעות ומנסה למצוא תקלה בצינור עם הבורוסקופ דרך המים. כשאני אומר שעות
זה שעות. הוא לא הצליח, זה נדיר שקורה דבר כזה. כשהוא יצא משם הוא לא יכל לעמוד
ישר. הוא יצא כולו מכופף, רועד מקור. לא רואים דברים כאלה, זו דבקות במשימה ברמה
הגבוהה ביותר. אנחנו למדנו את זה ואצלי זה נכנס כדוגמא לחיים. לא היו לנו הרבה עדים
לאירוע הזה, זו הייתה חוויה שאי אפשר להאמין.
אייל הרצברג
יחיעם ואייל הרצברג בתום פעילות משותפת במש"א, לא קשה לזהות את סימני המאמץ
034 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
דעתו על דיונים
האגדה מספרת שבאחת הפעמים בהן שלח יחיעם את אחד הקצינים שלו לדיון הוא חזר
עמוס מטלות, רובן ככולן מטלות שווא בעיני יחיעם שלא תרמו דבר לקידום אמיתי של
המשימות. מאז הקפיד שלא לשלוח את אנשיו הצעירים לדיונים וכשנדרשה השתתפות הענף
בדיונים היה מגיע אליהם בעצמו. גם הוא עצמו נמנע ככל האפשר מלכלות את זמנו היקר
בדיונים שכאלו. "מה זה דיון ? עשרים אנשים יושבים בחדר במשך שעתיים, רוב הזמן רק 8
אנשים מדברים, כל היתר לא מבינים מה הם עושים שם בכלל, אולי רק דקה מתוך כל הדיון
קשורה אליהם באיזושהי דרך". הוא פטר את האנשים שלו באופן מוחלט מהשתתפות
בדיונים : "נצלו את הזמן שלכם לעבודה רצינית".
נאומי יחיעם
דפוסי העבודה של יחיעם היו חריגים מאד בנוף המוכר ונבעו ממקום של אמת פנימית,
עוצמות בלתי רגילות ונחישות חסרת פשרות. יחיעם היה ער למתרחש סביבו וקלט היטב
שנורמות העבודה המקובלות שונות לחלוטין ולפעמים הפוכות לדרך בה האמין, ומכיוון
שהדבר הפריע לו מאד ראה חשיבות גדולה בהסברה )שגלשה לפעמים להטפה(. יחיעם ידע
להעביר את המסרים שלו בצורה חדה וברורה וכיוון אותם לשומעים בכל מיני פורומים. הוא
היה משקיע בעיקר בצעירים, שבהם זיהה קרקע פורייה של יסודות טובים שעדיין לא
התקלקלו וידע היטב שרואים בו, בצדק מוחלט, דמות ומודל לחיקוי. הוא דיבר רבות על
הצורך לגעת בכלים עצמם, לצאת מהמשרד, להתחבר למהות הטכנית ולהתרחק מהתמכרות
לעבודה המשרדית. היה קל מאד להזדהות עם המסרים. קשה הרבה יותר ליישם אותם...
ווידוא הבנה + ווידוא ביצוע
יחיעם ידע היטב שאחוז גבוה מאד מהדברים שאינם מבוצעים נובעים פשוט מאד מבעיות
תקשורת בסיסיות ביותר. כאשר הוא היה מנחה על ביצוע פעולה או משימה ומסביר כיצד
לבצעה, הוא היה נוהג לחזור על דבריו מספר פעמים, בוחן את התגובות של הבן אדם ורק -
כאשר הוא משוכנע מעל לכל ספק שהמסר נקלט והובן הוא היה עובר לנושא הבא. התחכום
של יחיעם בעניין זה היה כפול, כי עניין ההדגשה יצר את התחושה שהנושא חשוב מאד
ויקבל את תשומת הלב הראויה. יחיעם היה מקפיד כמובן גם לוודא שהמשימה בוצעה. היה
לו את הכשרון לשאול את הבן אדם דווקא על המשימה שאותה לא הספיק לבצע : אם למשל -
היית מקבל 01 משימות ולאחר שביצעת 9 מהן פגשת את יחיעם כשאתה ממש מרוצה
מעצמך, רוצה להתפאר וממתין למחמאות שבדרך, תמיד היה מתחיל בשאלה "מה קורה
עם..." כמובן אותה משימה שעדיין לא הספקת לבצע...
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 035
תחקור אירועים חריגים
ליחיעם היה הכישרון להיות באירועים בזמן אמיתי. מעצם הימצאותו היומיומית בשטח מצא
עצמו לא פעם בקרבת טנק שהתהפך, עבר תאונה או אירוע שריפה והיה הראשון להגיע,
לתחקר את הצוות ולקבל את תמונת המצב סמוך מאד להתרחשות ולעיתים קרובות גם
באירועים הקשורים לענפים אחרים. הניסיון העשיר סייע בידו לקבוע אבחנות חדות ומדויקות
וכמעט תמיד היו מלוות בתובנות ובלקחים משמעותיים וכמובן ביישום מהיר במידת הצורך.
המצלמה
המצלמה הייתה חברתו הצמודה של יחיעם והמודעות לעוצמתם ולחשיבותם של הצילומים
הייתה נדבך משמעותי מאד בצורת עבודתו לאורך כל השנים. קיימים עד היום עשרות רבות
מאד של אלבומי כיסים שנאספו במרוצת השנים. פותחו עשרות אלפי תמונות )הערכה
צנועה(. במרבית הכיסים שבאלבומים לא תמצא תמונה בודדת אלא מקבצים ולפעמים פיתוח
של פילם שלם. כל זה בוצע בתקופה שלפני המצלמה הדיגיטלית, גם אז יחיעם לא התחשבן
על כמות ה"קליקים" ודאג לזוויות צילום שונות שיבטיחו כיסוי מושלם. כמעט ולא ניתן למצוא
באלבומים צילומים של אנשים )ישנם מעטים מאד כאלו וגם הם צולמו ע"י האנשים שעבדו
עימו(. באופן כללי הצפייה באלבומים משעממת ביותר. הרוב המוחלט של התמונות הוא של
תקלות וכשלים בחלקי המנועים, הממסרות והמזקו"ם, כשלצידן מצורף בד"כ דף עם כיתוב
המתעד את הפרטים החיוניים.
נאמנותו של יחיעם אל המצלמה המפורסמת ששירתה אותו )זו שנשמרה בקופסה החומה(
הייתה לא פחות חזקה מדיבוק הצילום עצמו. לאחר שנים רבות בהן השתמש במצלמה
באינטנסיביות רבה, החלה לגלות סימני עייפות. המתאם המחבר את העדשה נשבר וכבר לא
ניתן היה להשיג חלקים. "נקנה לך מצלמה חדשה, כולם עוברים היום למצלמות דיגיטליות !"
יחיעם לא הסכים לוותר, התמיד בסרבנותו והמשיך לעבוד איתה עוד תקופה ארוכה מאד
כאשר הוא מחזיק את המצלמה ביד אחת, מצמיד את העדשה ביד השנייה ומצלם...
בשעת מעשה...
036 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
ללא כסף
נסו לדמיין את עצמכם יום שלם מבלי לבצע אף קנייה : שתייה, סנדוויץ', חטיפים או ממתקים.
מי שלא הכיר את יחיעם יתקשה להאמין שהדבר אפשרי, אולם עובדה מוצקה היא שיחיעם
מעולם לא החזיק כסף. הפינוקים הקטנים שכל אדם נהנה מהם מדי פעם לא עניינו אותו והיו
מחוץ לתחום עבורו. יחיעם היה עסוק כל כולו בעבודה ומבחינתו האופציה של עצירה בדרך
לשם התרעננות לא הייתה קיימת ובהחלט לא מקובלת. כך יכול היה להסתובב בדרכים יום
אחר יום בגשם השוטף ובחום הקופח במשך שנים מבלי לקנות ולו פחית שתייה צוננת אחת.
פשוט לא יאומן כי יסופר.
פעם עצר משה בן עמי בדרך כדי לקנות משהו לאכול. לא עזרו האמירות של יחיעם
שממהרים ומשה התעקש "אני נוהג ואני חייב להכניס משהו לפה". כולם שמחו וירדו ורק
יחיעם נשאר ברכב. משה בן עמי חזר עם 8 פיתות, אחת עבור יחיעם. "מה קנית ? אתה רק
מבזבז זמן !" רטן יחיעם. בינתיים יצאו לדרך ולמרות הכל התחיל יחיעם לאכול. בשלב מסוים
הפתיע יחיעם ושאל "לא יכולת לשים קצת טחינה ?..."
פעם קצין הניהול יצחק בזק רצה לקשט את רפ"ט באדניות והחליט לאסוף מכל איש קבע
₪8 . תגובתו של יחיעם הייתה כמובן "מה פתאום ? מי צריך אדניות? אין כלום !" אחר כך
הסבירו לבזק בשקט שהפתרון הוא פשוט להתקשר ללאה אשתו של יחיעם. למחרת בבוקר
הגיע יחיעם עם שקית קטנה "זה בשבילך"... כך עבדה השיטה גם בהמשך. יחיעם לא ממש
ידע מה יש בשקיות, בסך הכל היה שליח...
הרגלים מושרשים
אדם הוא מארג של סתירות פנימיות. על אף היותו של יחיעם אחד מהמפתחים פורצי הדרך
הבולטים ביותר, בעל חשיבה בהירה וצלולה מאין כמוה מחוץ לקופסה ואחד ההולכים בראש
מורם נגד הזרם, עדיין היה זקוק לתחושה היציבה של רגליים על הקרקע. באותה מידה בה
היה מקפיד לתדלק תמיד באותה תחנת הדלק בכפר סבא, סיגל לעצמו התבססות על אנשים
מסוימים בביצוע משימות פשוטות וספציפיות ולכל פעולה היה לו את האדם שלו. כך למשל
היה ניסים בן חמו האיש הבלעדי למשלוח פקסים או להכנת גרפים של אורך חיי מנוע -
)למרות שכל אחד היה יכול להכין גרפים כאלו( ובוריס ריטנברג היה האיש להחלפת המחאות
דלק בקריה. בשביל להשיג את מנחם תמיד היה מתקשר דווקא לניסים בן חמו. גם הרגלי -
האכילה היו מבוססים על הפשוט והמוכר. תן לו שניצל, תן לו צ'יפס והוא יאכל. בחתונה של –
ניר זרמי האוכל הוגש במזנון )בופה(. יחיעם נטל צלחת עבר בין המגשים ובסופו של דבר
חזר לשולחן עם צלחת ריקה. לאה הביטה בו ושאלה מדוע הצלחת ריקה. "אין מה לאכול"
הוא ענה. "תן את הצלחת !" אמרה וחזרה תוך כמה דקות עם צלחת מלאה. "תאכל !". יחיעם
פשוט התבלבל מהמגוון של האוכל המיוחד והלא מוכר והיה חייב שמישהו שהוא סומך עליו
יעשה לו את הסדר בבלגן.
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 037
מה פתאום לאכול ???
העובדה שיחיעם מסוגל לעבור יום שלם, מפרך ככל שיהיה, ללא כל מנוחה, שתייה ואוכל
כבר הוכחה מעל לכל ספק ויש על כך עדים רבים שראו זאת במו עיניהם הנדהמות מספר רב
מאד של פעמים. אלא שיחיעם סבר שתכונה זו ראוי שתהיה נחלת הכלל. מי שעבד צמוד
ליחיעם ידע היטב שלקראת שעת הצהריים רצוי מאד לתפוס איזשהו מרחק בטחון ממנו,
אחרת כמו שאומרים "הלכה הארוחה". חיים למשל חש זאת היטב על בשרו. יחיעם שמעולם
לא ענד שעון לידיו, היה חוזר מגיחותיו אל המש"א או אל אחד המפעלים תמיד בתזמון
מושלם דקה לפני שחיים היה מצליח לצאת לכיוון חדר האוכל ומיד היה קורא בקול "תשיגו לי
את חיים !" ומעסיק אותו במשך שעה ארוכה עד שחדר האוכל היה נסגר...
כשהיה מבקש מהאנשים לבצע משימה כלשהי והיה מזהה שהלכו לאכול לפני שביצעו את
המשימה, הייתה מחכה להם הפתעה בתום הארוחה. כשהיו מגיעים בסופו של דבר לבצע
את המשימה היו מגלים שיחיעם כבר ביצע אותה... זאת הייתה אחת הדרכים שלו לחנך
אותנו שאוכל הוא לא הכרח אלא בסך הכל "בונוס"...
פירות מהיחידות
חדר האוכל היחיד שיחיעם נכנס אליו בתקופתו כרע"ן אוטומוטיבי היה זה שבסדנת נפח.
ביטון הטבח היה מבין מצוין את הסיטואציה ועורך מספר שולחנות בתזמון היחיד שיחיעם
היה מוכן אליו, בתום העבודה וממש לפני שיוצאים אל היעד הבא וכמובן בזריזות שיא. אגב,
האוכל היה נהדר.
מה שיחיעם שמח תמיד לאכול, אפילו במהלך יום העבודה, הם פירות. ביחידות היו יודעים
שפירות יתקבלו בברכה והיו מארגנים לנו ארגז לדרך, או שאנחנו היינו נכנסים למטבח
ומעמיסים )הייתה לנו יד חופשית ואור ירוק בעניין זה(. יחיעם היה שקט מהבחינה שהאכילה
היא בתנועה וללא בזבוז זמן וכולם היו מרוצים.
פציעות ?
הזר המניע בטנק הוא גלגל השיניים המעביר את התנועה מיחידת ההנעה אל הזחל. בכל צד
של הטנק מחוברים 8 זרים בברגים אל תוף ההנעה. מאחר והזר המניע נתון לעומסים
עצומים, קורה במקרים מסוימים שזר מתעוות ומקבל צורה אובאלית. הדרך היחידה להמשיך
ולהשתמש בזר מניע במצב אובאלי היא לרתך אותו על תוף ההנעה, אך מכיוון שחיבור כזה
אינו תקני לא ניתן לבצע בו שימוש בטנק רגיל אלא רק בטנק של נס"א. ניסים בן חמו מספר :
"באחת הפעמים בהן ניסינו לבצע את ההלבשה של זר אובאלי על תוף, הפעולה הייתה קשה
במיוחד ובאחד הניסיונות של הדפיקה על הזר עף שבב, חתך לי את השפה והתחלתי לדמם.
שמתי נייר כדי לעצור את הדימום ובדיוק באותם הרגעים יחיעם הגיע וראה שאני משתהה
'מה עם הזר ?' ניסיתי להסביר שאני מדמם 'עזוב שטויות ! מה עם הזר ?' המשכתי בעבודה,
ובערב שמתי לב שהשבב עדיין תקוע לי בשפה, וניגשתי מיד לבדיקה רפואית. אחרי מספר
ימים עברתי ניתוח אצל פלסטיקאי בהרדמה מקומית. ברגע כשיצאתי משערי בית החולים
קיבלתי טלפון מיחיעם 'בוא, אני צריך אותך!' אלא שהפעם הוא כבר דיבר ברכות..."
038 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
טיולים ?
יחיעם ראה בכל העיסוקים שאינם עבודה טהורה )כגון כנסים, טקסים וטיולים( – בזבוז זמן
לשמו. מבחינתו הגיבוש הענפי הושג בנסיעות המפרכות לרמת הגולן "בוא לרמת הגולן ואני
אעשה לך טיול, קדימה – שב באוטו ונוסעים..." פעם החליט פיני שינדלר ליזום טיול ענפי
וידע מראש שיחיעם יתנגד. הוא עבד על כל התיאומים והודיע ליחיעם יום לפני המועד
המתוכנן "הכל סגור, יוצאים מחר!" יחיעם שתק, המתין לסוף היום ואז הטיל את הפצצה
"האם לא צריך להיות חובש ?" פיני התעשת מהר, התקשר לכמה גורמים והצליח ברגע
האחרון לפתור את בעיית החובש, למרות שתוך כדי הטיפול הבין שצריך רכב נוסף ומצא
פתרון גם לבעיה זו. כשהכל הסתדר שלף יחיעם עז נוספת "לפי החוקים צריך עוד מאבטח !"
זה היה הקש ששבר את גב הגמל. פיני התייאש ואמר "אתה צודק, לא צריך טיול..."
דני ישפה, אלון פרידמן ויחיעם הרפז באחת מהנסיעות לצפון ביום מושלג
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 039
מבעד למחסום הברזל
עבדתי רבות עם יחיעם ולא אספר על המקצועיות והפתרונות המיוחדים שלו.
הפעם אספר על יחיעם האדם.
הבן של יחיעם התגייס והציבו אותו לטירונות ביחידה מסוימת. אשתו של יחיעם לא רצתה
שיהיה שם וביקשה שיוציא אותו משם. יחיעם ניסה במשך מספר ימים ליצור קשר עם בכירים
שהכיר )שעזר להם רבות( כדי לבקש בקשה קטנה להציב את בנו ביחידה אחרת, אך הם -
לא ענו לטלפונים. היה קשה לראות את יחיעם חסר אונים במצב הזה, הטלפונים מאשתו
הלחיצו אותו יותר ויותר, ויחיעם אמר "כמה שעזרתי להם ואפילו לטלפון לא עונים".
באותו יום הייתה הצגת דגמים אצלי במחלקה וטליק ז"ל היה אמור להגיע. אמרתי לו שיפנה
לטליק שבוודאי יעזור לו. יחיעם הגדול והבטוח נראה פתאום כילד אובד )איך אפנה לטליק
בקשר לבן שלי ?( אמרתי לו "תחשוב שאתה מציג לטליק פתרון שהצעת לטנק", באותו טון
תפנה אליו. הבחור הרגיש אי נעימות שהוא צריך לבקש לביתו. התחלתי לעשות איתו חזרות
איך יפנה לטליק.
כשהגיע טליק ויחיעם פנה אליו בבקשה, ראיתי לפי הבעת פניו של יחיעם ז"ל שהבעיה
נפתרה. לראות את פניו הקורנות מאושר במקום הילד האובד, זה לראות את האדם ביחיעם
ולא רק את איש הברזל.
אליעזר פריינטה
ההתרחשות עליה מספר אליעזר פריינטה זכורה היטב לאנשים שעבדו לצידו של יחיעם
באותה תקופה. יחיעם מעולם לא עסק או טיפל במהלך ימי העבודה בעניינים אישיים
כלשהם, קלים או מורכבים, זניחים או חשובים ומבחינתו הייתה הפרדה מוחלטת שלא נתנה
לשום עניין אישי לחדור אל זמן העבודה. גם בעניין זה יחיעם היה חריג שבחריגים, הרי מי
מאיתנו לא פועל מדי פעם לקדם נושא אישי או משפחתי, והרי הדבר סביר, הגיוני ומקובל.
לאה אשתו השלימה עם עקרון הפעולה המקודש הזה, ומעולם לא ביקשה ממנו לטפל
בעניינים אישיים כלשהם. לכן בלט בעינינו אותו מקרה בודד שאין שני לו, בו ראינו את יחיעם
מתאמץ מאד לפתור את הבעיה שנוצרה בשיבוץ של בנו. אכן, יחיעם נתקל בקירות. יחיעם,
שהיה מגיב לכל פנייה ובקשה בקשב מרבי ומזיז עניינים מורכבים במהירות שיא כדי לפתור
את הבעיות של כולם, לא מצא את האיש שיעזור לו, ולא היה מדובר כלל על ניסיון להקל
בשירות של בנו, להיפך הבן ביקש לשרת בסיירת. –
לאחר מספר ימים בהם יחיעם כמעט נואש מהסיכוי לפתור את הבעיה היה זה אליעזר
שברגישותו הרבה זיהה את המצב, קלט את מצוקתו של יחיעם וראה בבירור מהי הפעולה
האפקטיבית היחידה שתוביל לפתרון. הוא ידע להניח לזמן מה את העניינים "הבוערים"
הקשורים להצגת הדגמים ולביקור של טליק, לתת ליחיעם את הרוח הגבית לה היה זקוק
ולסייע לו לעבור את המחסום הקשה שעמד בפניו. הפתרון הושג כמובן בזכות מעמדו
והשפעתו של טליק, אך הגמול של יחיעם על השקעתו האינסופית והקשר עם אנשי העבודה
בא ברגע האמת בדיוק מאחד מהמובהקים ביותר שביניהם. הבן טל שובץ לסיירת השריון
ועשה חיל בשירותו.
041 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
פסי צבע לסימון גירסאות המכללים
שנת 8108 . עברו מעל שנתיים מאז עלתה לאוויר ברפ"ט מערכת ניהול תצורה ממוחשבת
מתקדמת שמטרתה לאפשר שליטה בתכולת ערכות הטנק, ברמת העדכניות של כל פריט
ובמעקב אחר הגרסאות של המכללים העיקריים המותקנים בטנקים. בניית המערכת נמשכה
3 שנים ולפני בנייתה בוצע מהלך של אפיון, לימוד הפתרונות הקיימים בשוק ומכרז בין
חברות שנמשך מספר שנים כשלעצמו. משהוכנסה המערכת לשימוש קרא אלינו לשיחה
ברוך מצליח, מי ששימש אז כראש רפ"ט והביע את עמדתו שעדיין רחוקה הדרך למצב של
בקרה על תצורת המערכות בטנקים ושמערכת מידע, חזקה ככל שתהיה, לא תוכל לספק את
הבקרה הנדרשת כל עוד הזיהוי ואיסוף המידע בטנקים עצמם אינו מסודר. היום, כחלוף יותר
משנתיים מאותה שיחה, הולכת ומתבהרת התמונה ומסתבר שאכן המרחק רב.
מי שלא המתין לשום מערכת מידע שתנהל את בקרת הגרסאות ויישם שיטה עצמאית
המאפשרת שליטה בתצורת המערכות שנים רבות לפני הניסיונות ליצור תשתית מערכתית,
היה יחיעם. הוא הבין שחייב להיות זיהוי בולט וברור של אותם מכללים בהם יש משמעות
לגרסאות, שיגדיר שפה משותפת חד ערכית בין כל הגורמים : אנשי רפ"ט, תעשייה, מש"א,
יחידות ועוד. מכלל בולט מאד שבו ביצע יחיעם את הסימונים היה תיבת האלקטרוניקה של
הממסרת, מאחר ומשמעות כל גרסה התבטאה במדיניות שונה של המעבר בין ההילוכים
המשליך על אופי נהיגה שונה במהות ונובע מהצורך להגן על הממסרות בתרחישי נהיגה
שונים. עקרון הסימון היה פשוט מאד, בסך הכל פס בולט של צבע. עם התקדמות הגרסאות
נוצרו מספר צבעים שונים, והיו אנשים שהרימו גבה ובחלק מהמקרים העניין הפך אפילו
נושא לבדיחות. אלא שיחיעם דבק בדרכו, הסימונים ממשיכים עד עצם היום הזה כבר
כעשרים שנה ועדיין מהווים בסיס לניהול משקי של המכללים. סביר להניח שעם הזמן
השיטה תשתנה, המערכות הממוחשבות אינן אוהבות צבעים ומעדיפות מעקבים ממוספרים,
אך ניתן להיווכח שגם בתחום זה פעל יחיעם ביסודיות ובשיטתיות תוך הגדרת והטמעת
פתרון מעשי שאפשר השגת השליטה המשקית הנדרשת.
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 040
איסוף סיזיפי של נתונים מהשטח
כשבונים מערכות מידע מנסים לקשר אליהן את גורמי הקצה ולשאוב את כל הנתונים כדי
ליצור תמונה כוללת אחת. במובן הזה הקדים יחיעם בהרבה את זמנו, בדרכים האופייניות לו.
ביקור ביחידות רמה"ג לא מיצה את עצמו עד אשר הגיע אל המנועיות בנפח ובבית הלל ואסף
משם את נתוני התקלות ובהמשך הדרך שם פעמיו אל היחידה שהחזיקה את הקו הצפוני
והייתה ממוקמת בשער עגל ושם בדק את כל הדיווחים של התקלות בשטח לבנון. כל דיווח
היה מתוחקר עד הקצה, כשהוא מנסה לזהות אם ישנה איזושהי התפתחות חדשה שדורשת
התערבות, התייחסות וטיפול. במקביל היה אוסף מכללים תקולים ודואג להחזירם תקינים
בשבוע שלאחריו. לא היה מצב בו יחיעם לא היה מודע לתקלות בשטח בזמן אמיתי. בשיטה
זו יחיעם היה מרושת על סוגי התקלות, היקפן וסיבותיהן ולא ניתן היה להפתיע אותו. זמן
התגובה שלו היה מיידי והבעיות נפתרו כשעדיין היו במימדים קטנים ביותר.
כל הדרכים כשרות להשגת חלקים
אינספור פעמים ואינסוף אנשים פנו ליחיעם כשהיו תקועים עם בעיית חלקים למשימה. אפילו
אנשי חוליות המש"א שהיו בעיצומן של משימות בקצות הארץ היו יודעים שאם העבודה
נתקעת בגלל חלקים יש ערוץ פנייה אחד שיחלץ מכל בעיה. כשיחיעם היה מקבל פנייה על
משימה שנתקעה בגלל חלקים היה מוצא את הדרכים הכי יצירתיות כדי להשיג את החלקים :
מתוך המכולה ברפ"ט, מהמש"א, מהמפעלים, ממצל"ח, העברה מיחידה ליחידה ועוד.
בשורה התחתונה, החלקים היו מגיעים ליעדם בזמן אמיתי ופותרים בעיות גדולות. בחלק
גדול מהפעמים יחיעם בעצמו היה מביא את החלקים ליעדם, ותמיד היה הדבר מסב לו נחת
רבה.
כשצריכים לסייע ליחידות בפריט כזה או אחר הדבר חייב להתבצע מייד ובכל דרך. "אם הם
מבקשים סימן שלא הצליחו לקבל בדרכים הרגילות" גם במשך היום היינו מגיעים אל
המחלקות השונות ו"משיגים" את הציוד הנדרש, אך לפעמים זה היה מסובך, היו קולטים
אותנו, לכן שיטת הפעולה חייבה לנצל עד תום את השעות בהן המש"א התרוקן מעובדיו.
הזמן המועד לפורענות היה בימי שלישי אחרי השעה 06:11 , בערב שלפני הנסיעה לרמת
הגולן. לטענה כי היה גורם נזק לליין היה עונה "הם ילדים גדולים, הם כבר יסתדרו וישלימו
את מה שחסר..." כך, בשיטות של דון קישוט, נעשה הצדק החברתי. גורמי הניהול
והלוגיסטיקה במש"א הכירו היטב את התופעה ולמדו להעלים עין ולחיות עם המציאות
ההכרחית הזו. שלמה וכמן תיאר את גיחותיו של יחיעם אל מאגרי החלקים במש"א "גם אל
המש"א הוא היה בא כמו F16 וממריא עם הכל..." מי ששילם את המחיר בסופו של יום היה
... ענף ייצור במנת"ק בבואו לסגור את ליין מרכבה סימן 8
042 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
סדר קדימות
כאשר הגעתי למנת"ק הייתי אחראית על הנושאים האוטומוטיביים ועל הקשר ליחידות
השדה, בייחוד בתחום התקנת השו"שים )רוב השו"שים אשר נשארו להרכבה היו של המנוע
והממסרת ולכן עבדתי מול היחידות ומול יחיעם(. אחד הדברים אשר יחיעם לימד אותי היה
כי ראשית יש לתת מענה לשדה ורק אחר כך לליין הבנייה. דבר זה הלך איתי לאורך כל
תפקידי במנת"ק תמיד עזרה לשדה. לכן תמי תמיד אמרה לי - , התפקיד הבא שלך חייב
להיות אצל יחיעם בענף אוטומוטיבי !
ציפי אברמוב
עם דוד קבלו וציפי אברמוב ליד מתקן הרצה לחטיבות כח מרכבה סימן 4
גם הניירת רצה במהירות האור
דווקא יחיעם, שלכאורה לא מצטייר כאיש הניירות והספרים, תפקד מצוין גם בצד הזה.
כשהייתי מתקשרת ליחיעם, ולא חשוב איפה הוא בדרך לרמת הגולן, עומד לעלות על טנק, –
בין הטנקים הייתי אומרת לו שצריך אישור רמ"ח והיינו מדברים עוד קצת ולא גומרים את –
השיחה והוא היה אומר לי "תבדקי אם האישור כבר הגיע..." במקביל הוא היה אומר לעוד
חייל שלו שיפעיל מישהו במפקדה שיוציא את האישור וישלח אותו. הוא פשוט לא נתן
לבירוקרטיה לעכב, ולכן לא באמת הייתה בעיה. זאת אומרת שגם אם הדברים אצלו לא היו
מושלמים בהתחלה, גם אם הוא היה צריך אח"כ לתקן דברים, אני הייתי שקופה לזה. הוא
היה יושב מול התעשייה, מתקן מה שצריך לתקן, לפעמים היו באים אלי עם צ'ק ולפעמים לא,
אבל מבחינתי התהליך היה חלק, כלומר הוא ידע מתי צריך לספק את החלק, מתי צריך את
החלק לטנק, מתי צריך את החלק לשדה והוא דאג שזה יהיה בזמן.
תמי פורת
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 043
לא מחליפים, מתקנים !
אצל יחיעם החלפת מכללים היא המעשה האחרון שיבצע לפני שימצה כל דרך לתקן. כך הוא
חינך אותנו וחשוב מכך, זו הדרך שהנחיל ליחידות השדה. מדובר על מכללים משמעותיים
כדוגמת מתלים והינעים סופיים וגם על מכללים פשוטים כדוגמת משאבת מתח זחל. נמעכו
הברגות בברגי החף )גוז'ונים( בגל היציאה בהינע הסופי ? מיד נגיע עם מחרוקת ונתקן את
ההברגות. נמעכה הצלחת המולבשת בחום על הזרוע )בתנאי מפעל כמובן( ? נשיג צלחת,
ניקח לשטח, נחמם ונחבר )בתנאי שטח כמובן...( כשל בהינע הסופי הפלנטרי משמעותו
הובלת ההינע בטרנזיט למש"א, תיקונו המיידי והחזרתו ליחידה. גם משאבות מתח זחל היו
מתוקנות "במעגלים קצרים" ולעיתים המעגל היה כל כך קצר והתיקון בוצע בשטח היחידה...
"אני אוהב את העבודה עם הידיים"
אומץ הנדסי
לא פעם נתקלים במצבים בהם קיימת בעיה קשה שמונעת שימוש במכלל מסוים, לדוגמא
מציאת שבבי מתכת בהינע הסופי, בורג חסר בחיבור המתלה לתובה וכו'. אינספור מצבים
כאלו עמדו בפניו של יחיעם לאורך השנים. המקצועיות והניסיון ההנדסי העמוק אפשרו לו
במקרים רבים מאד לקבל החלטות אמיצות ולהימנע מהנחייה אוטומטית שעלולה לתקוע
מערך שלם של כלים ללא הצדקה אמיתית. הוא ידע לזהות את המצבים בהם גם סימנים
שעלולים להיראות מדאיגים ביותר הינם סימפטום של שימוש סביר במערכת ולא חשש
מלקיחת האחריות. דורות שלמים של מהנדסים נשענו על הניסיון, המקצועיות, האומץ
והאחריות שלו וכשהיו נתקלים בבעיות מורכבות מסוג זה הפתרון המעשי ביותר כדי לצאת
מהסבך היה : "לך ליחיעם!"
044 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
הישענות על ממצאים מוכחים בשטח
יחיעם לא היה איש של חישובים, סימולציות ואנליזות. הוא בהחלט לא זלזל בתחום זה,
ההיפך הוא הנכון, בענף אוטומוטיבי הייתה קיימת תוכנה לחיזוי דינמי של נסיעת רק"ם
שפותחה בשיתוף עם הטכניון )אחד מתחומי אחריותו של ניסים משולם ז"ל( ויחיעם דאג
לבצע באמצעותה בדיקות שונות ולקבל קריאת כיוון ראשונית. אולם, בבואו לקבל החלטות
מעשיות, לא נשען על הסימולציות אלא אך ורק על ניסויים שבוצעו על גבי טנקים נוסעים
בשדה וביחידת הניסויים ורק בדרך זו היה משתכנע מעל לכל ספק מהי ההחלטה הנכונה.
ההבנה ההנדסית של יחיעם התבססה על חושים טכניים בריאים וחדים. הוא היה מקשיב
לכל מי שהיה מעלה רעיונות, בין אם זה המכונאי בשדה או הדוקטור בחברת עשות אשקלון, -
והיה מבסס את האבחנה לגבי טיב הרעיונות בעיקר על פי כיווני החשיבה ופחות על ממצאי
חישוב שונים, אם כי ידע לבקר גם תחום זה ולזהות במבט מהיר הנחות חישוב שגויות.
חוזק יתר
שמואל פרץ מתאר את תמצית תפיסתו של יחיעם : "כדי שלא נגיע למצב שמכללים יישברו
וכל הקונספט ייפסל יחיעם היה בונה את המכללים בחוזק גדול יותר מהנדרש על פי
החישובים הבסיסיים. שאלתי אותו פעם מדוע צריך מכללים כל כך כבדים ? הוא הסביר שאם
נלך על תכנון חלש יותר והחלק ייכשל בניסוי בגלל שהתכנון גבולי יעצרו את הפרויקט ואף –
אחד לא ייתן לנו צ'אנס נוסף. לעומת זאת, ברגע שהניסוי יצליח והפתרון יאושר להוריד –
משקל הרי תמיד אפשר..."
גישתו של יחיעם כלפי הבעיות לא הייתה בצד המדעי אקדמי. הרבה פחות חשוב היה לדעת -
בוודאות מהי הנקודה המדויקת שדורשת חיזוק והדבר המהותי היה לוודא שהפתרון שניתן
יבטיח עמידה בעומסים ואורך חיים גבוה, כך שכדי לפתור בעיה כלשהי היה משתמש לעיתים
קרובות במספר "תותחים" : עובר לחומר חזק יותר, מעבה, מבצע טיפול ומוסיף אבטחה,
העיקר לא להשאיר סיכוי שהפריט ייכשל...
הגישה כלפי המפתחים בחו"ל
יחיעם העריך מאד את מהנדסי החברות בחו"ל שסיפקו את המערכות השונות בעיקר
בתחומי המנוע והממסרת. בגישתו אליהם ובמפגשים עימם ידע לתת כבוד והערכה ומעולם
לא התייחס כלפיהם בנימה כלשהי של התנשאות. יחד עם זאת, גם לא התבטל בפניהם. הוא
האמין בחשיבה וביכולת שלנו להתמודד עם סוגיות טכניות מורכבות ולתת פתרונות לבעיות
איתן אנו נתקלים ולא פחד לבצע שינויים במערכות, אפילו מורכבים, כאשר הדבר נדרש.
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 045
משמעת
בהיותו סא"ל היה נדרש יחיעם לתורנויות של "מבצע מלביש" בטרמפיאדות. כשהיה חוזר
מהתורנות היו שואלים אותו "תפסת מישהו ?" והוא היה עונה "מה פתאום ? אני לא מפריע
לאף אחד" הוא הסביר שהוא שופט את האנשים ביחס אליו ולא מצא אף אחד יותר מרושל
ממנו. לכל היותר היה מעיר לחייל "שים כומתה" או משהו בדומה לכך. יחיעם היה נדרש מדי
פעם לשפוט חיילים שנתפסו ע"י רס"ר היחידה הרצל ותמיד היה מוציא אותם זכאים או
במקרה החמור עם התראה. פעם אחת התלונן שמואל פרץ בפניו "אתה מועל באמון !"
ויחיעם ענה "אדרבא, שייקחו ממני את הזכות לשפוט..."
יחיעם עם חיילים בשטח רחוק מאד מגינוני כבוד –
הבית הירוק
סא"לים היו נדרשים לתורנויות שיפוט בבית דין צבאי בהרכב של שופט מקצועי אחד ושני
קצינים. פעם התקשר סא"ל אחר אל יחיעם וביקש ממנו להתחלף בשיבוץ. יחיעם לקח
בחשבון שבסך הכל מתחלפים בתאריך והסכים. כשהגיע לבית הדין הצבאי ביפו, המכונה
"הבית הירוק", על שום צבעו החיצוני, הסתבר לו שנפל על משפט הברחת סמים מלבנון.
בסוף יום המשפט, כשהנוכחים התפזרו, גילה יחיעם שהוא מזומן למפגשי המשך שצפויים
להיפרס על פני תקופה של כשנה. כשיחיעם ביקש שימצאו קצין אחר הסבירו לו שאין שום
אפשרות להחלפת קצין שיפוט. יחיעם רתח מכעס וכשחזר צעק על קצינת הניהול של מנת"ק
"לא מעניין אותי! תהפכו את העולם! אין לי זמן!". כשהבין שגורלו נסגר עליו מכל הכיוונים
הפנים את העניין ואמר "אין יותר החלפות ! בחיים אני לא עושה עוד טובות לאנשים !"
046 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
ניקיון בחדרו של ניסים משולם )חנוך לנער על פי דרכו(
לענף הגיעה פקידה חדשה והחליטה שהיא מנקה אך ורק את חדרו של יחיעם. היות וניסים
משולם ז"ל היה רגיל שהפקידה מנקה גם את חדרו עמד על שלו וסירב לנקות את החדר
בעצמו. יחיעם ביקש מספר פעמים מניסים לנקות את החדר אך ניסים עמד במריו. יחיעם
חיכה שבוע שבועיים ובאחת ההזדמנויות שאל אותו "ניסים מה קורה ?" וניסים ענה "אני -
מהנדס, אני לא שוטף את המשרד". אחרי חודש יחיעם עובר "ניסים, מה קורה ?" ניסים עונה
"לא מוכן". כעבור כמה דקות הגיע יחיעם עם מטאטא והתחיל לנקות את החדר של ניסים.
באותם הרגעים הגיע ניסים וכשראה זאת קרא מיד "יחיעם, מה אתה עושה? תפסיק ! אני
אנקה !" יחיעם לא הסכים להפסיק "התחלתי ואסיים !", עד שבסוף סיכמו : יחיעם סיים
לטאטא וניסים שטף... מאותו יום נפתרה בעיית הניקיון בחדר של ניסים משולם.
שמואל פרץ
נשק לא מפקירים !
בשנות ה 91 חייבו הפקודות תנועה עם נשק והייתה הקפדה יתרה על נשיאת נשק בצירים -
שבגזרת איו"ש. מאחר ומיקומו של בסיס יחידת ניסויים במעלה אדומים הוא בתוך הגזרה,
חלה חובת נשיאת הנשק על הנסיעה אל הבסיס. באחת הפעמים בה הייתה פעילות בבסיס
מעלה אדומים לקח עימו יחיעם עם רובה מסוג עוזי כמתחייב. מיותר לציין שהנשק היווה
מטרד ונטל עבור יחיעם, מכיוון שלא הייתה בו תועלת כלשהי בענייני העבודה )כמו מפתח
9/06 למשל(. יחיעם היה מכנה את העוזי "תותח" )איפה התותח ? תביאו את התותח ! וכו'(.
באותו יום בו הגיעו למעלה אדומים ביקש יחיעם מהאחראי באתר לשמור על הנשק במשרדו
במהלך העבודה, אלא שהעבודה התמשכה עד לשעות הערב וכאשר באו לצאת הסתבר
שהחדר נעול. מה עושים ? יחיעם לא התלבט יתר על המידה, פרץ את המנעול של החדר
ולקח את הנשק. למחרת בבוקר קיבל יחיעם שיחת טלפון כועסת במיוחד מאיש יחידת
הניסויים. השיחה נשמעה בערך כך )איש יחנ"ס בצעקות עד לב השמיים ויחיעם במונוטוניות
ובעקביות( "באיזו רשות פרצת את החדר שלי ???" ויחיעם עונה "נשק לא מפקירים !"
הטונים עולים "מדוע השארת את החדר שלי פתוח ???" והתשובה... ""נשק לא מפקירים !"
"יש בחדר מכשירי קשר !!!" ... "נשק לא מפקירים!" "מכשירי קשר זה צל"ם !!!" "נשק – – –
לא מפקירים !" "אני לא אעבור על זה בשתיקה !!!" "נשק לא מפקירים !" וכך השיחה – –
נמשכה ונמשכה עד שיצא כל הקיטור ובזה נגמר הסיפור.
ניסים בן חמו -
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 047
לויאליות לאנשים
אחד הצדדים המשמעותיים בעבודה עם יחיעם הוא הלויאליות שלו לאנשים, כמה גב הוא נתן
לנו בתור מהנדסים, בתור מתכננים, גם כשהיה כשל במוצר. אחד הפיתוחים בהם יחיעם
השקיע רבות היה הפיתוח של תיבת האלקטרוניקה של הממסרת. במשך שנים היה מוטו
שאסור לגעת בתיבת האלקטרוניקה כי רק הגרמנים נוגעים בזה ורק הם אחראים ורק הם
מבינים. יחיעם תמיד אמר לי "עזוב, הם לא מבינים יותר טוב מאיתנו, אנחנו מבינים הכי טוב,
אין יותר טוב מאיתנו, מה שאנחנו רואים בשדה זה מה שצריך לעשות" וככה התחלנו לפתח.
בהתחלה פיתחנו רק כרטיס אחד, אחר כך את השני, אחר כך את כל התיבה, ופעם הרכבנו
משהו וזה לא עבד, היה שם רכיב קריטי שלא עבד כי זה היה תוקע את הטנק, והרכבנו כבר
כ 81 דגמים כאלה בשדה. יחיעם אמר "טוב, בסדר, נפרק, נביא למפעל, נתקן" זהו, הוא לא -
אמר אף מילה כמו "שמע, איזה טעות זאת, איך עשית דבר כזה" כלום. תגיד מה צריך
לעשות, אנחנו נתקן את זה, בשביל זה אנחנו פה. עושים, טועים, מתקנים, ממשיכים הלאה,
שזה יהיה יותר טוב. העיקר שזה יהיה אמין ולא יתקלקל אף פעם.
ישראל רוזנבלט
גב אינסופי
בשנת 8118 כאשר יחיעם היה רע"ן אוטומוטיבי, הייתה תקלת חט"כ סימן 3 בנבי מוסא.
כחלק מתפקידי על מנת לאשר ניפוק חט"כ להחלפה בכלי, הייתי זקוקה לאישור מענף
אוטומוטיבי שהתקלה שדווחה בשדה מצריכה החלפה. לפי הדיווח מהשטח חשבתי שמדובר
בתקלת הילוכים המצריכה החלפת חט"כ אולם לא הצלחתי ליצור קשר עם קציני הענף
שטיפלו בנושא, והחלטתי לצלצל ליחיעם מכיוון שהוא היה ראש הענף, זאת למרות שלא
טיפל בנושא. במקרה יחיעם היה בנבי מוסא באותו זמן והוא הלך לבדוק את הכלי. הוא אישר -
את מה שחשבתי, אישר לי לבצע את ההחלפה ועזר לקצר תהליכים למול השדה .
ציפי אברמוב
זכריה חי ויחיעם במעמד הענקת דרגת סרן לסלבה רוחקינד
048 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
בניגוד לתדמית המחוספסת
חיפשתי סיפור על יחיעם, שיהיה קצת אחר.
הכרתי את יחיעם משנת 0920 . זה נשמע בנאלי לדבר על יחיעם החרוץ, האכפתי, הרתום
ללא גבולות למשימה. אני רוצה לספר על אותו יחיעם שידע לדרוש מאנשיו, תוך דוגמא
אישית, את אותו מוסר העבודה שאפיין אותו והפגין לב רחום ומתחשב כשדובר בפקודים עם
בעיות אישיות.
מדובר היה בפקידת ענף שבאה מבית בעייתי, תפקודה היה חלקי ביותר והיעדרויותיה רבות.
יחיעם וויתר בכל דבר, התייחס אליה בכפפות של משי, לא הרים קול ולא סירב לשום בקשה.
זה היה פן אחר ואולי פחות מוכר של יחיעם. שיבוץ כזה יכל לשרוד רק אצל יחיעם, בניגוד
לתדמית המחוספסת המוכרת ע"י רבים מהאנשים שעבדו עימו.
ובכלל, כשהיה מדובר בעזרה או בצרכים אישיים, יחיעם היה הכתובת, עם נכונות לא מסויגת
לסייע בכל דבר. אישית, אני יכול למנות את אישור לימודי התואר השני שלי שהצריכו יציאה
מוקדמת יומיים בשבוע, או טיול של חודש לחו"ל שנפל בתקופת ניסויים חשובים, ועוד ועוד.
איש ומפקד מיוחד שלאורך כל השנים הזכרתי אותו וסיפרתי אודותיו ועדיין עושה כך מאז ועד
היום.
פנחס שינדלר
אהבה אמיתית בינו ובין האנשים עימם עבד
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 049
העבודה עם יחיעם
ליחיעם היו יכולות מדהימות להתאים עצמו למצב הקיים ולייעל אותו עד תום. אם כעס על
אדם מעולם לא שמר לו טינה פרק את כעסו ומייד לאחר מכן המשיך להיות בחברות איתו –
והיה מוכן לעזור לו עם כל הלב. הוא השתדל להיעזר ולדחוף נושאים בעזרת מי שיכל לסייע
ולהוביל. הוא חינך אותנו לא להשאיר נושאים לא סגורים ולוודא שמה שנדרש אכן נעשה
והושלם באופן מיידי.
תמיד היה במקום לעזור לזולת ולי היה ידיד אמת וחבל שהלך טרם זמנו.
חיים רוזנטל
ענף אוטומוטיבי, תחילת שנות ה - 1555
מקור העוצמה
אנו זוכרים את יחיעם במיטבו, בלתי ניתן לעצירה. מה היה מקור העוצמה של יחיעם שגרם
לאנשיו, לאנשי המש"א, התעשייה והיחידות לתת 011% מעצמם כדי לקדם את הנושאים
שהוביל ? מה היה הכח שגרם לראשי מנת"ק ולראשי רפ"ט לסמוך לחלוטין על פתרונותיו ?
מעמדו, דרגתו והאמון שקיבל מטליק בוודאי היו משמעותיים מאד, אך היה דבר מה עמוק
מעבר לכך הקשור לדרכו הכנה, האמיתית והבלתי מתפשרת. שיטת העבודה שלו הבטיחה
כיסוי אמיתי לכל בעיה שמתעוררת, גם אם דרשה השקעת מאמצים אדירים. נוכחותו בכל
מקום באופן עקבי, ערנותו הגבוהה ואבחנתו החדה אפשרו לו לזהות כל בעיה מיד ברגע
שהחלה להתפתח ותמיד היה מגיב ומטפל בכל סימפטום. הוא לא השקיע בשיווק אלא
בעבודה נטו כאשר הצורך לתת מענה ללוחמים הוא המניע אותו. הדרך הטהורה הזו, שכל
כך קשה ללכת בה ולהתמיד בה לאורך שנים, היא מקור העוצמה שלו.
051 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
קצין ממסרות בענף אוטומוטיבי
הגעתי לרפ"ט לפני ההשלמה החיילית של חיל חימוש. בני בליטמן שהיה סגן ראש רפ"ט
באותה תקופה והכיר את אבי שאל אותי אם יש לי "ידיים טובות" כמו לאבא שלי. לא זוכר מה
עניתי ודקה אח"כ אמר לי לרדת למטה לענף אוטומוטיבי. יחיעם כמובן לא היה במשרד ואני
חיכיתי שם עד שחזר לפנות ערב. יחיעם שלח אותי הביתה וביקש שאחזור למחרת בשבע
בבוקר.
למחרת הגעתי בשבע בבוקר.
מישהו ברפ"ט נתן לי להתחיל לקרוא את נהלי הפיתוח ברפ"ט שהיו כרוכים בקלסר עב כרס.
יחיעם הגיע למשרד בשבע בערב, מלמל שהיו בעיות במש"א, קרא לאייל שהיה קצין
הממסרת ועמד להשתחרר בעוד כשבוע והודיע לו שאני אחליף אותו. בשבוע שנותר לאייל
ברפ"ט לא ממש ראיתי את יחיעם ולאייל היה בערך זמן להראות לי את המפתחות לארונות
ולהכיר לי את אנשי המפתח שאיתם אעבוד בשש השנים הבאות. את העבודה עצמה למדתי
מיחיעם, עד היום אני תוהה למה נתנו לי לקרוא את הנהלים, "שיטת יחיעם" הייתה מעט
שונה, בלשון המעטה  .
הרושם הראשוני לא היה פשוט. משרד מלא חלקי חילוף ודגימות שמנים, הרבה צעקות
וטענות לאנשי הענף. לאט לאט שמתי לב למספר דברים: -
.0 הצעקות הן רק על דברים פשוטים כגון מכתבים של 8 שורות שלא נשלחו.
.8 הוא לא קורא לי בשמי. הוא אומר לפקידות לקרוא ל "ילד".
.8 עלי הוא לא צועק. מנחה ומסביר לי בפרוטרוט מה לעשות אבל לא גוער בי.
אחרי מספר חודשים הבנתי. על מי שאין ממנו ציפיות אין מה לכעוס. למותר לציין שכשהבנתי
את זה יחיעם כבר למד איך "קוראים לי" ונתן לי באבי אבי 
אולם חייבים להבין, הצעקות והגערות היו אך ורק כאשר לא ביצענו דברים פשוטים כגון
שליחת מכתב, טלפון או להביא משהו מהמש"א )ראה בהמשך(. כאשר דברים טכניים לא
עבדו גם אם כתוצאה משיקול דעת שגוי שלנו תמיד קיבלנו תמיכה, גיבוי וכמובן עצות טכניות
והכל ברוגע ונועם שהיו ניגוד חריף למקרים האחרים.
לאורך השנים הרבה מחברי בענפים אחרים אשר לא נחשפו לצדדים הרכים של יחיעם שאלו
אותי איך אנחנו שורדים בסיר הלחץ של ענף אוטומוטיבי. מי שלא חווה את יחיעם כמפקד לא
הבין כי בעצם שימש לנו כאב שני והיה רגיש מאד לבעיותינו ולצרכינו. דוגמא אחת קטנה,
כאשר אבי אושפז בבית החולים למשך שבוע עקב התקף לב יחיעם פטר אותי מכל משימה,
הצמיד לי רכב צבאי ואמר לי בפשטות "כשתוכל תבוא".
לאורך כל השנים היה דבר אחד שהיה כמעט צו קיומי, ביום רביעי נוסעים לרמת הגולן
ליחידות השדה. יום שלישי היה יום בו הטלפון לא הפסיק לצלצל כאשר כל אחראי מנועיה,
מנהל עבודה וקצין חימוש שהייתה לו בעיית חוסרים כלשהי הקשורה לטנק )לא בהכרח
אוטומוטיבית( פנה אלינו לעזרה. יחיעם אף פעם לא ידע להגיד לא. הפכנו עולמות ואת
המש"א כדי לעזור לאלו אשר לא הולכים לישון כל יום בבית ושומרים על כולנו.
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 050
כאשר היינו בשטח יחיעם היה מאבד כל תחושה של זמן. ראו עליו שהוא פשוט נהנה לשמוע,
לעזור, ללמוד ולפתור כל בעיה. כאשר עידן הטלפונים הסלולריים התחיל ולאה הייתה
מתקשרת לשאול איפה אנחנו היה תמיד אומר לה "אנחנו בדרך, בצומת המוביל", זאת גם
אם היינו בנפח בעשר בלילה, מחכים לחטיבת כוח שנשרפה ואין לנו מושג מתי תגיע.
לאחר כשנתיים החלטתי כי ברצוני לצאת ללימודי תואר שני. לצורך כך הייתי צריך להירשם
לקורס הכנה למבחן הכניסה. איתרע מזלי והקורס התקיים בימי רביעי הקדושים. במשך
כשבוע הייתי בחרדות, איך לספר ליחיעם כי לא אוכל להצטרף לנסיעות לשטח ואיך יגיב.
כשהתייעצתי עם ישראל רוזנבלט, שהכיר את כל הדרכים להגיע ללבו של יחיעם מה לעשות,
הוא אמר לי: "בנסיעה הקרובה, בדרך חזרה, תעלה על ההגה. אז אפשר לדבר עם יחיעם על
הכל." ואכן בנסיעה הבאה, בדרך חזרה, אני נוהג. הלב שלי דופק כאילו אני רץ מרתון.
פתאום יחיעם, שכפי שכבר ציינתי מתחת למעטפת המאיימת היה רגיש מאד, שואל אותי
"ניר, אתה לא חושב להתחיל ללמוד?" מפה כמובן השיחה הייתה פשוטה בהרבה. רק
לאחרונה כשנזכרתי בסיפור הזה חשבתי על כך שאף פעם לא שאלתי את ישראל אם הוא
ספר ליחיעם על "הבעיה" שלי. לימודים היו ערך עליון אצל יחיעם ולאורך כל שנות הלימודים
אני מצד אחד השתדלתי מאד שהעבודה תבוא קודם ומאידך בכל פעם שאמרתי לו כי אני
יוצא לאוניברסיטה תמך בי גם כאשר ידעתי כי היה לו מאד מתאים שאשאר.
052 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
הרבה שנים לפני שהפך ל"איש הברזל" כבר הפגין כח סבל בל יתואר. כשהיינו עוברים ליד
הכנרת בנסיעות, תמיד היה מספר איך היה הולך יחף על האבנים החדות ואיך היה צוחק על
העירוניים כמונו שהלכו על החוף כמו ברווזים. כשמישהו מאתנו היה נעדר עקב מחלה היה
תמיד אומר "מי שבא לעבודה לא חולה". מקרה אחד שזכור לי היטב היה כשיום ראשון אחד
הגיע לעבודה והוא בקושי נושם, שלא לדבר על הולך. מסתבר שבשבת שיחק כדורסל וחטף
מכה קשה בצלעות. יחיעם סרב לכל בקשותינו שילך לרופא או לפחות שילך הביתה לנוח וכך
סבל במשך יותר משבוע עד שהתגבר על הפציעה. מקרה אחר, מביך במיוחד עבורי, היה
כשניסיתי לחבר דגם חדש של בלם חרום לטנק. יחידת השליטה הייתה בצריח ולא מצאתי
את הבוקסה המתאימה ועבדתי עם שבדי בתנוחה מאד לא נוחה מה שהאט את העבודה
מאד ומדי פעם קרו שני מקרים, אחד השבדי היה מחליק לי מהיד ונופל, שניים יחיעם היה
נכנס לטנק מתחתי ומקטר למה זה לוקח כל כך הרבה זמן. באחת הפעמים המפתח החליק
מידי ונפל על ראשו של יחיעם. אני רציתי שהאדמה תפתח את פיה ותבלע אותי. יחיעם, איש
הברזל, לא הוציא הגה מפיו, הלך לאחור ולא אמר מילה.
יחיעם היה איש צנוע מאד. כאשר הציג דברים שאנו פיתחנו תמיד הקפיד לתת לנו את
הקרדיט ולציין את תרומתנו הגדולה. באחד הביקורים בבית הספר לשריון הלכנו דרך שטח
בית הספר לכיוון רחבת הטנקים. חניכים רבים הסתובבו שם וכל פעם שמישהו ראה את
יחיעם ודרגות האל"ם שלו הם נעצרו והצדיעו לו. יחיעם היה די נבוך ואחרי פעמיים שלוש
אמר "אי אפשר ככה", הוריד את הדרגות, "אנחנו מפריעים להם לעבוד".
יחיעם קיבל אותי לענף אכן כילד, כפי שקרא לי בתחילה, והיה לו חלק גדול ומכריע
בהתפתחותי כאדם, מהנדס ולימים מנהל. לאורך השנים אחרי שחרורי חזרתי פעמים רבות
אחורה בזיכרוני לימיי בענף אוטומוטיבי והשתמשתי בכלים שיחיעם הנחיל לי.
יהי זכרו ברוך.
ניר מאור
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 053
דברי יחיעם מילון לביטויים שזכינו להכיר –
משפט/משימה
פירוש
"לך תבנה מדינה..."
נאמר לרמ"ד/קמ"ד כמשפט מסכם פיסקה בעקבות אי
הצלחה במילוי המשימה שהוטלה. הכוונה היא שעם
אנשים כאלו שלא עומדים במשימות פשוטות לא ניתן
להגיע רחוק
"...שמצל"ח יהיה כאן"
נאמר לרמ"ד/קמ"ד במצבים שבהם התגלה חוסר בחלקי
חילוף בסוונה, רמז דק לרמות המלאי הנדרשות להיות
זמינות 83 שעות ביממה
"בוקר טוב"
לא קיים בלקסיקון ענף אוטומוטיבי, לא יכול להיות בוקר
טוב כאשר על הבוקר יש כל כך הרבה תקלות, הכל
מתמוטט ולא ברור כיצד הטנקים ייסעו את המטר הבא
"ערב טוב"
קיים בלקסיקון ענף אוטומוטיבי ותמיד נאמר בסוף יום
עבודה בחזרה מרמת הגולן כי למרות בוקר קשה הצלחנו
להתגבר על כל התקלות שהיו
"כואב הלב"
נאמר לכולם כאשר מדובר בפעילות שבוצעה בצורה לא
חסכונית : פסילת מכללי מזקו"ם וחט"כ לא תקינה,
התהפכות ארגז כלים, חלפים וכו', פירוק וזריקת חלקים
ללא צורך
"דיברת עם הבחור?"
"הבחור" כל אדם ממין זכר. נדרשים מיומנות וניסיון –
בכדי להבין לאיזה בחור הכוונה ועל מה היה צריך לדבר
איתו.
"אם זה נשבר פעם אחת זה
תמיד יישבר"
יחס לרמה הנדרשת בטיפול בתקלות : פעם אחת זה
מספיק בכדי לטפל בזה במלוא העוצמה כולל מציאת
פתרון והכנסתו לכל הטנקים בלו"ז הקצר ביותר
"אין לך מספיק דלק?, אני
לא עוצר לתדלק עכשיו"
נאמר לרמ"ד/קמ"ד במידה והתגלה שרכב לא מתודלק
בבוקר נסיעה לרמת הגולן
"כל מכלל תקול שמביאים
מהשדה מתקננננים אותו
ובסוף צובעעעעים אותו"
נאמר לרמ"ד/קמ"ד כאשר לאחר תיקון לא בוצעה השלמת
צבע כנדרש
"אנחנו קורססססים מתחת
לעומס העבודה שיש לנו"
נאמר לרמה ממונה כאשר אין רצון או היגיון לקדם נושא
שהרמה הממונה ביקשה לקדם
"לא אתן להכניס לבורסה
שלי משהו לא טוב"
שום דבר לא ייכנס לטנקים בלי אישור של יחיעם
"ההוא לא עובד וההוא לא
עובד, אנננני לבדדדד צריך
להחזיק את הטנקים האלו"
נאמר בחופשות חגים פסח וסוכות כאשר כל החברות
המאחזקות )כגון מש"א, עשות וסימת( נמצאות בפגרה
– "אתה בא לעבודה ב 2
הולך ב 1 אז מה זה –
משנה מה אתה עושה בין
השעות האלו"
נאמר כמשפט שכנוע אחרון לפני שליחת רמ"ד/קמ"ד
לביצוע עבודה לא פופולארית כגון צביעה, סבלות וכו'
"למה לאמלל אותו?"
נאמר לרמ"ד/קמ"ד כאשר לא הצליח בפתיחת בורג עד
שבירתו של הבורג )"אותו" מתייחס לבורג(
054 פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם
משפט/משימה
פירוש
ללכת למש"א להביא ברגים
המשימה הראשונה הגורלית ביותר שניתנת לרמ"ד/קמ"ד
מתחיל הקובעת את עתידו בענף אוטומוטיבי
ללכת להעמיס את הסוונה
המשימה השנייה הגורלית ביותר שניתנת לרמ"ד/קמ"ד
מתחיל הקובעת את עתידו בענף אוטומוטיבי
ללכת להעמיס הינע סופי
לאחר העמסת הסוונה
המשימה השלישית הגורלית ביותר שניתנת לרמ"ד/קמ"ד
מתחיל הקובעת את עתידו בענף אוטומוטיבי
ללכת להעמיס הינע סופי
לאחר העמסת הסוונה לאחר
שעות פעילות
לא משימה גורלית אבל משימה למתקדמים
ללכת למש"א לעזור לפרץ
לא משימה גורלית אבל ניתנת במצבים כאשר רמ"ד/קמ"ד
לא מבין שכעת הוא צריך לבצע את זה )לעזור לפרץ פירושו
לעבוד עם פרץ ולעבוד קשה...(
"כמו כל דבר בחיים"
משפט שאיתו שולחים רמ"ד/קמ"ד לביצוע גם של משימה
הכי פשוטה וגם של משימה הכי מסובכת
"מסובך, הכל מסובך"
בדומה ל"לך תבנה מדינה"
"אני מספיק לי פקידה, לא
צריך אף אחד"
משפט המכוון הן לאנשים שעובדים איתו והן לדרג ההנהלה
כדי להמחיש ששום חוסר במשאבים לא יעמוד בדרכו.
תכל'ס, זה באמת היה נכון...
"לא צריך לעשות דברים
שטובים להוא או להוא אלא
טובים לטנקים"
אין צורך בפירוש
"אני לא נגד, אפשר לעשות
מה שרוצים"
ביטוי מהקלאסיקה... פירושו לא מתלהב בכלל, נאמר
בעדינות גם לרמה הממונה וגם לרמ"ד/קמ"ד. בדרך כלל
הצעה/הנחייה שניתנה וסוכמה ע"י משפט כזה לא תעבור
את מבחן המציאות
"לך תעשה את זה 1 מ"מ"
הנחייה בקודים. משפטים סתומים שנוחתים עליך ואתה
אמור לדעת בדיוק מה הכוונה. אסור לשאול את יחיעם למה
התכוון, צריך להבין מיד. אם אתה לא זוכר את ההקשר
אתה מתחיל לסרוק במוחך הקודח ולשאול את האחרים.
אתה מברר עם יחיעם מה הכוונה רק כשאתה נואש ומיצית
את כל הדרכים האחרות. מי שמרד בהבנה הזו הוא חיים
שהיה מעז ועונה "אני לא מבין למה אתה מתכוון" )וכמובן
מיד חוטף על הראש...(
"ואני אומר עוד הפעם"
הדגשה אופיינית מאד, לאחר חזרה מספר פעמים על רעיון
מסוים ממספר זוויות שונות. אף פעם לא מתייאש מהסיכוי
שהאדם שמקשיב לו ירד בסופו של דבר לסוף דעתו
"זהו !"
חיתוך דיבור שבא לסכם רעיון פשוט וחזק, תפיסת עולם
שאין עליה עוררין
אם מישהו מהענף שלי
מדבר או מחליט זה כמו
שאני אמרתי
הגיבוי האולטימטיבי, ויחיעם התכוון לכך בשיא הרצינות
פרק י – מאפייני העבודה של יחיעם 055
משפט/משימה
פירוש
פרץ תן פיק
שלב חיוני בעיצובו של כל דגם בהובלתם של שני רבי
האומנים
מה אתה יכול לטעות שפרץ
לא מתקן בשעה ?
תרגיש חופשי לעבוד ולהעיז, אל תהסס, מי שלא עושה
לא טועה, גם אם תטעה נסתדר
משלמים לך כסף כדי להגיד
"כן". בשביל להגיד "לא"
אפשר להביא פקידה בפחות
כסף...
תיאום ציפיות בסיסי עם בעלי תפקידים וסמכות. כל
המוסיף גורע.
אם מתקשרים מהשטח
עומדים דום, מפנים הכל
ועונים
השטח לפני הכל, רק בשפה ציורית יותר
מה שאני לא יכול לענות ב -
1 דקות אני לא אענה גם ב -
1 שנים
עליך לתת מענה מיידי, אחרת אתה לא רלוונטי
מה שאתה עושה אחרי
השעה 1 אתה בא למחרת –
לתקן !
תוספת של ברוך בכור. משפט שנאמר ע"י יחיעם באחד
הערבים בהם מצב רוחו היה טוב במיוחד.
תביא את הקופלונג !!!
הציפייה של יחיעם הייתה שכל אחד יידע לזהות את כל
החלקים של המערכות השונות. כשהוא היה אומר לניסים
בן חמו למשל "תביא את הקופלונג !" אסור היה שניסים
ישאל מה זה קופלונג ואיך הוא נראה, אלא פשוט לשלוף
אותו בזריזות ולהגיע
סע !
זוהי אחת האמירות המוכרות היטב לכל מי שעבד עם
יחיעם. לא נח לרגע, תזזיתי, תמיד חושב על המהלך
הבא. נכנסים למכונית, עוד לא מספיקים להתמקם
והקריאה נשלחת לחלל האוויר. אין זמן להשתהות,
יוצאים לדרך.
למה אתה לא נוסע ?
הכוונה היא שאתה נוסע לאט מדי. יחיעם אגב, היה
מקפיד לנסוע במהירות המותרת בלבד והיה זהיר מאד
בנהיגה, אך הדבר לא הפריע לו לרמוז לנו ללחוץ קצת
יותר את הרגל על דוושת הגז...
ימינה ! שמאלה !
)עם הידיים(
אתה לא יודע את היעד הסופי. נוסע לפי הנחיות קצרות.
בסוף מגיע לב"מ דגמים... )לא יכולת להגיד מההתחלה
שצריך להגיע לדגמים ?...(
ליקטו וערכו : יעקב ברונשטיין, ניסים בן חמו
056 פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך
פרק יא יחיעם מעצב ומחנך –
הומאז' ליחיעם
כִּי מִּדֵּי דַבְּרִּי בוֹ זָכֹר אֶזְּכְּרֶנּוּ עוֹד
בחיים המקצועיים והאישיים של כל אדם קיימים מורים ומורי דרך רבים. חלקם מורים
בתפקיד מורי בית הספר, באוניברסיטה, מדריכי קורס ואחרים. חשובים מהם, כמעט –
תמיד, הם המורים הלא פורמאליים. מהם אתה לומד לא רק נושא מקצועי או תחום ספציפי, -
אלא גם תפיסת עולם והשפעתם ארוכה ורבת שנים.
כמעט מתחילת שרותי בצבא, עת סיימתי למודי והתקבלתי ליחידת הניסויים כקצין צעיר,
ולמשך יותר משני עשורים אחר כך, היתה לי הזכות לעבוד עם יחיעם וללמוד ממנו. אף שהיו
בינינו פערים גדולים מאד בדרגה, בגיל ובנסיון, מעולם לא חשתי התנשאות או התעלמות.
להיפך מכך יחיעם היה תמיד נכון לשמוע, לסייע, ללמד ולהסביר, והכל בפתיחות, בפשטות –
ו"בגובה העיניים". שמור לו מקום חם מאד בליבי, ולכתו בטרם עת הינה אבדה גדולה
ומצערת.
הנה כמה סיפורים על יחיעם מתחילת הדרך )שלי(.
טנק דגמים
עם כל הכבוד לחישובים ההנדסיים וסימולציות חוזק במחשב, יחיעם נתן משקל גדול מאד
לניסויים בשטח. כל בעייה וכל רעיון טופלו מייד באינטנסיביות ומחשבה יצירתית, ובצרוף עם
האהבה וההערכה המקצועית וההענות המלאה כמעט לכל בקשה, שזכה להם מכל עבר,
הפכו בתוך זמן קצר מאד לדגמים הנדסיים, ויישום שיפור כזה או אחר בייצור הסדרתי, נעשה
בזמן שיא, אבל תמיד מגובה בהרבה מאד מידע מניסויים.
בכל רגע נתון כמעט, נסע ברמת הגולן טנק שעליו דגמים רבים מאד, לפעמים עשרות, של
חלקי מזקו"ם משופרים ודגמים אחרים. גם אם הסיבה הפורמלית להקצאת הטנק לניסוי
היתה דלת אחורית חדשה, מיסב צריח או מערכת הבק"ש, היה ברור לכולם מי הכח המניע
מאחורי הטנק, ואם הניסוי "נתקע", ידעו גם אנשי תובה וצריח ברפ"ט מי האיש שיכול
להתגבר על המכשולים.
גם עצירת טנק דגמים כזה או אחר לא עצרה את הקצב. בתוך ימים בודדים, בעזרת חוליית
מש"א, אנשי חימוש מהיחידה השכנה או צוותי הניסוי של יחנ"ס, הועתקו כל הדגמים מהטנק
שנעצר אל טנק דגמים אחר והניסויים נמשכו במלוא הקצב.
הפעילות האינטנסיבית הזו גובתה ברישום ותיעוד של כל וואריאנט וכל תת גרסה, ורמת -
ועומק המידע ההנדסי שנאסף היו ברמה של עבודת מחקר לדוקטורט לפחות. כאשר נדרשנו
במערכות אחרות לבחון שינויים, בגלגלי מרכוב לאכזרית, במיסבים למגח או פומה או שמן
להינע סופי, ובמיוחד בעת העיסוק המקיף בבחירת ותכנון מרכיבי המזקו"ם לנגמ"ש הפומה
הראשון, היה ברור מי מומחה התוכן אליו יש לפנות, והסיוע שקיבלנו היה תמיד עמוק,
מקצועי מאד, ללא פשרות ומכל הלב.
פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך 057
אנציקלופדיית הכיס
יחיעם שמר משך תקופה ארוכה בכיס החולצה "אנציקלופדיית כיס" בנושא טנקאות בכלל
ובתחום האוטומוטיבי בפרט. היה זה אוסף של דפים בגודל A6 , שבהם ריכוז נתונים על
טנקים ונגמ"שים, שריוניות וכלי רכב טקטיים, תחמושת וחומרי סיכה ועד לתכונות פיזיקאליות
ומכאניות של מתכות וחומרים אחרים. מדו"חות ומסמכים בארץ, למשל דו"חות של יחידת
הניסויים, היה יחיעם מצלם רק את הטבלאות או הגרפים של סיכום הדו"ח, ובאופן דומה גם
"תזקיקים" של דו"חות זרים. שם אפשר היה למצוא גרף האצה השוואתי של מרכבה למגח
על בטון או כורכר, כושר טיפוס בסוגי קרקע שונים, אבל גם טבלאות עם עיקרי המפרט
הטכני של הטנק השבדי או היפני, ופרטים על התותח או מיסב הצריח של הטנק הצרפתי.
הנתונים לא שכנו רק בספרון הזה, אלא גם בראש. יחיעם זכר היטב כל פרט מהניסויים
ותוצאותיהם, גם לפני חמש ועשר שנים. רק כאשר נזקקנו לנתון מדויק יותר, או כשבאנו
להציג תוצאות של ניסוי שנראו לפתע כסותרות ממצאים קודמים, אז נפתחה אנציקלופדיית
הכיס ואותרו הגרף או הטבלה המתאימים.
לימים החוברת הזו הלכה והתעבתה כל כך, עד שאי אפשר היה לשאת אותה בכיס, ועברה
לשכון במשרד. גם ללא ויקיפדיית הכיס הזו, המשיך יחיעם להוות אוצר בלום של ידע אותו
הסכים לחלוק ולשתף עם כל נזקק, וכל שיחה או התייעצות, יכולת לדעת בוודאות כי תקבל
מידע ועצה המבוססים על ניסיון אמיתי ומעשי ורצון אמיתי לסייע ללא אגו.
איסוף חלקים במש"א
אגדה אורבנית אחת, שהיתה נפוצה אצלנו סיפרה כי במסגרת ההכנות לעלייה ליחידה כזו או
אחרת, בדרך כלל ברמת הגולן, היה יחיעם עובר עם הטרנזיט במש"א )וגם במצל"ח(
ו"משלים ציוד" כלומר עובר במחלקות הנכונות ואוסף כמה פריטים פה ושם הנחוצים לפתור
בעיה כואבת בטנק כלשהו.
העניין היה לכאורה ידוע לכל, ולכן בהפסקת עשר או הפסקת הצהריים, עובדי המחלקה על
מנהליהם היו הולכים לשתות קפה או לשחק כדורגל בצד השני של בית המלאכה או במקום
מרוחק אחר, השומרים בשער לא שאלו שאלות, גם בתקופה שכל מכונית ומשאית יוצאת
נדרשה לפתוח תא מטען ולעבור חיפוש מקיף, והתפ"י היה מוסיף את ה"חוסרים ואובדנים"
הללו לחשבונות מנת"ק בהסכמה אילמת של כולם.
אפילו חברות השכרת הרכב הכירו את יחיעם. כשהגיעה העת להחליף את הטרנזיט השכור
ששימש אותו, סרבה בתחילה חברת "שלמה השכרת רכב" מפ"ת לתת טרנזיט חדש בטענה
שהמטענים שיחיעם מוביל )חטיבות קפיצים שלמות...( מתגלגלים מצד לצד וגורמים נזקים
לדפנות. אפילו על הדלת האחורית היה מו"ם, כי יחיעם רצה שתי דלתות נפתחות הצידה ולא
דלת עילית כדי לפרוק ולהעמיס עם מלגזה.
במקרה אחד, יחיעם נעדר ואחד הקצינים הצעירים שעבד עימו, יצא למש"א ל"איסוף" ציוד
כזה לקראת ביקור יחידה למחרת. למרבה הצער, כל ההבנות והסיוע שיחיעם נהנה ממנו
במש"א, נעלמו, הקצין "התגלה" במעשיו בכל תחנה ועד שהגיע לשער כבר היה על סף
מאסר, ורק השתדלות נמרצת שלנו ושל אנשי רפ"ט אחרים, מנעה ממנו מבוכה רבה...
058 פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך
עשות אשקלון -
אחת לתקופה התקיים בכל תעשייה דיון תקופתי בראשות ראש מנת"ק, במרבית המקרים –
בעם רב.
באחד מהדיונים הללו בעשות אשקלון, בראשות ראש מנת"ק יהודה אדמון, כמדומה לי, קם -
מנכ"ל עשות והתלונן כי יחיעם מרבה להגיע למפעל לעיתים אף ללא תאום מראש לכאורה,
עובר ברצפת הייצור ומעמיס חלקים שונים לאוטו ונוסע. אין אנו מסכימים לכך, אומר המנכ"ל.
אם יש צורך דחוף כלשהו לקחת חלקים נא לתאם זאת מראש בדרך מסודרת כולל רישום
והסדרת התשלום. באמת לא בסדר, אמר ראש מנת"ק, מה אתה אומר, יחיעם?
מבט סביב מגלה שהחדר אמנם עמוס באנשים מקיר לקיר, אבל יחיעם לא פה. אף פעם לא
אהב לבזבז את זמנו בדיונים ארוכים שנראו לו כמיותרים. הוא ברצפת הייצור, אומר אחד
שיודע, מנהל הייצור של המפעל. מייד נשלח אחד מאנשי מנת"ק בריצה לקרוא לו.
עם כניסתו, שואל ראש מנת"ק את יחיעם האמנם אלו פני הדברים? איך יתכן ולמה אינך –
פועל בדרך סדורה? כן, משיב יחיעם. הכל נכון. אם אני מקבל בערב טלפון ממפקד פלוגה או
מקח"ש המספר לי על בעיה, אני עובר כבר למחרת במפעל, אוסף את החלק החסר ומייד
מספק אותו לאן שצריך. וגם אין סודות כאן, אומר יחיעם ומוציא פתק מקופל מהכיס, כל פעם
שאני לוקח משהו, מייד אני כותב מכתב לתעד זאת. הדעת איננה סובלת שטנקים יעמדו או
מישהו לא יתאמן בגלל בירוקרטיה של פקידים.
צודק! מסכם ראש מנת"ק את הנושא. כל פעם שיחיעם מודיע שצריך לקחת משהו, תנו לו
מייד ושילחו הרשימה לרע"ן ייצור לכיסוי התקציבי. אחרי ברור עוד נושא או שניים שבהם הוא
מעורב, ועד שנרשם הסיכום הזה, ברור שיחיעם כבר לא היה בחדר וחזר לרצפת הייצור...
הדרך לרמת הגולן
פעמים רבות הצטרפתי לנסיעה של יחיעם. הדרך לביקורי יחידה היתה ארוכה ומתפתלת
וכללה יעדי ביניים רבים. כבר יום קודם, ביצע יחיעם תאום אינטנסיבי עם כל רמה בתחנות
המיועדות. אם היינו צריכים לעבור למשל באורדן כדי לאסוף פריט כלשהו, יחיעם היה מתאם
זאת טלפונית ערב או שניים קודם עם המנכ"ל, הסמנכ"ל, מנהל ההנדסה, מנהל העבודה
במחלקה וסגנו ופעמים רבות הגיע עד העובד או הבוחן הרלוונטי ואפילו מנהל האבטחה. כך
היינו מגיעים לשערי המפעל ב 1:81 משאירים ליד ביתן השומר חבילה אחת ואוספים -
חבילה אחרת שכבר חיכתה שם וממשיכים הלאה בתוך פחות מ 1 דקות. ליחידה או למחנה -
ירדן היינו מגיעים כבר לפני רוב המקומיים אחרי 3 או 1 תחנות כאלו בדרך.
הקצב לא ירד. לאורך כל היום עד הערב, היה יחיעם עובר מיחידה ליחידה, שואל שאלות,
נותן תשובות, כותב מכתב זריז או שניים, ועוברים הלאה, כמעט ללא מנוחה וללא הפסקות
למעט קפה פה ושם )או לוף במעלה אדומים...(. היו אנשים שסרבו להצטרף ל - tour de force הזה מסיבה זו ולקח ליחיעם כמה שנים "להתרכך קצת".
פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך 059
מענה מזורז לבקשות בכתב
אף שיחיעם היה מרבית זמנו מחוץ למשרד, ביחידות, בשטחי הניסוי או במש"א, הוא הצטיין
גם בעבודת המטה הן בניתוח והבנת הבעייה, קבלת החלטה )עניין שמהווה פעמים רבות –
גורם מעכב עיקרי(, והוצאת ההנחיות המתאימות למי שצריך, מגובה בשיחת טלפון על מנת
לוודא כי הצד המקבל מבין מה נדרש ממנו ולמה. פעולה מהירה יצירתית ואינטנסיבית היתה
אופיינית ליחיעם בכל נושא, מקטן כסדק בגלגלי מרכוב וגומי מתקלף, ועד גדול כהזזת מרכז
הכובד של מרכבה 3 שכבר נמצא בייצור סדרתי.
כל פנייה, שאלה, בקשה טכנית או בעיה אחרת קיבלו מענה מיידי בטלפון וגיבוי בו בעת גם
בכתובים. בין אם נדרש לתת מענה לפנייה אליו, או שהתניע יוזמה חדשה, המכתבים היו
תמיד קצרים וממוקדים, ללא התפלספויות מיותרות. פעמים רבות, המכתב היה נכתב
בתנועה או על הברך, ברגע פנוי, מקופל לארבע ונכנס לכיס. כבר באותו ערב או למחרת
בבוקר, היה משאיר את המכתבים לפקידה להדפסה ועוד באותו יום, יצאו לנמענים. באותו
אופן אישורי שרטוטים, או אישורי חריגה דיון ענייני, מחשבה והחלטה, אישור בו במקום או –
מייד למחרת, וקדימה.
יצחק )איצ'ה( הוכמן
061 פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך
תהליך הפיתוח המקוצר והמעשי
כשהגעתי לרפ"ט בשנים הראשונות שלחו אותי לקורס קפ"טים )קציני פרויקטים( שם
מלמדים בתיאוריה מהו תהליך הפיתוח של מוצר טכנולוגי. הגיעו לשם כל מיני אנשים
שמכירים את תהליכי הפיתוח, רמ"ח מע"ם ואחרים, והציגו את התהליך המסורתי, נוהל
01/0 שעל פיו מגדירים מה בכלל רוצים ואח"כ עושים בדיקת מערכת, כותבים אפיון ודמ"צ -
)דרישה מבצעית( ומוציאים מסמך לצורך יציאה למכרז מול התעשייה. התהליך כולל את כל
השלבים עד שמפותח המוצר, הוא מורכב מאד ומכיל תרשימי זרימה מסובכים המפרטים מה
קורה בכל שלב.
תוך כדי ההרצאות המשעממות האלה הייתה הרצאה של יחיעם על תהליך הפיתוח ברפ"ט.
– יחיעם הגיע עם שקף כזה שמציגים בוויאוגרף ושם אותו רק שקף אחד. בשקף הזה היו 3
שורות. מה שהיה כתוב פחות או יותר זה : אחד לייצר דגם, שניים לבדוק אותו בשטח, - -
שלוש לעדכן וארבע להוריד לייצור סדרתי... זהו ! שואלים אותו "יחיעם, מה זה, איפה ה – - -
01/0 ?" ותשובתו הייתה "עזבו את ה 01/0 , זה שטויות. לא צריך שום דבר, זה כל מה -
שצריך לעשות !" זה היה יחיעם ואנחנו יודעים שככה זה עבד.
ברוך מצליח
"הוא בסדר"
מדובר באחת החוויות הראשונות שלי מיחיעם, ולקח לי קצת זמן להבין את זה. יחיעם ואני
חלקנו לפחות 61% מהדרך הביתה )מהדרך שלי הביתה כי אני גרתי בנתניה בשנים
הראשונות( והזדמן לי הרבה פעמים לנסוע עם יחיעם הביתה, הוא היה הטרמפ שלי. אני סגן
או סרן, יחיעם כבר סגן אלוף, או אלוף משנה טיפה יותר מאוחר, והדרך היא כולה ויכוחים.
אם היה יושב עוד בן אדם שלישי באוטו היה צריך פקקי אוזניים כי יחיעם ואני יושבים אחד
ליד השני בשני המושבים הקדמיים ופשוט מדברים בצעקות. מאחר ואני בא מעולם ההיי טק, -
עולם האנליזות, עולם הבדיקות, עולם המדידות, עולם ההנדסה האולטרה קונסטרוקטיבית -
ויחיעם בא מהקצה השני, אז כל דבר שאני אומר לו הוא כמובן סותר אותי. אני מנסה להגיד
לו "שמע, את זה צריך למדוד קודם" והוא אומר "אתם כולכם לא מבינים שום דבר".
בשלב הזה התחלתי להבין שהציון הגבוה ביותר שאדם כלשהו יכול לקבל מיחיעם מסתכם
בשתי מילים "הוא בסדר". זה ציון למישהו שבכל מובן אחר היה מצטיין בתפקידו. עם יחיעם
אתה מדבר על אדם מאן דהו ואומר לו "שמע, הבן אדם עשה והוכיח". יחיעם עושה ככה עם
הראש ואומר "כן, הוא בסדר". לקח לי זמן להבין שזה המקסימום שאני יכול לצפות לו,
שבאיזושהי שיחה פעם עם ראש רפ"ט אולי הוא יגיד עלי "הוא בסדר"...
ירון ליבנת
פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך 060
מושגים שהוגדרו מחדש על ידי יחיעם
יחיעם הגדיר מחדש את המושגים הבאים בהגדרה מקורית משלו :
מקצוענות מקצוענות בתפיסה, כפי שיחיעם בנה אותה בצורה ייחודית. -
הנדסה המהנדס המתכנן כולם רואים את דמות המהנדס היושב אצל שולחנו, יושב ליד – -
מחשבו, יושב ליד לוח השרטוט. אז אצל יחיעם זה היה עם הרבה מאד בוץ וכמו בתמונה
הפנטסטית הזו, התמונה אולי המייצגת ביותר של יחיעם ושיטת העבודה שלו עם המעיל, –
עם מדי א' , עם נעליים חצאיות תמיד בנעליים חצאיות אבל איפה ? בבוץ, ברמת הגולן, – -
ליד הטנקים ההנדסה שלו הייתה שם. –
הטמעה כיצד מטמיעים מערכות שמתכננים ? מטמיעים אותן ע"י רדיפה מתמדת אחריהן -
בשטח, אין אדם שהקצין והיה סמן ימני יותר מיחיעם בעניין הזה.
ליווי ליווי של אנשי צוות, ליווי של מפקדים, ליווי של אנשי חימוש. -
שו"שים המושג הזה שו"ש, כשבחיל חימוש המציאו אותו, אני לא חושב שמישהו העלה -
בדעתו שיעשו בו שימוש כה נרחב כמו שיחיעם עשה בו. אני חושב שיחיעם פחות או יותר
הכניס שו"שים לשדה כמו כל שאר אנשי החימוש ביחד. באמת הוא היה יצרן השו"שים
האולטימטיבי, מהם קטנים וגדולים, ואם ניקח דוגמאות, כולנו זוכרים את הבורג הזה שנמצא
בתוך בורג ההינע סופי שבתוכו הוא השחיל מוט ברזל קטן שרועד תוך כדי שהטנק נוסע על
מנת לשמור איזשהו פתח קטן לניקוז מים מתא החט"כ וזה אחרי שניסינו פתרונות כמו
משאבות וכל מיני פטנטים לאיטום תא החט"כ ובסוף מגיע אחד כמו יחיעם ואומר "הפתרון
הוא בדמות של בורג עם חור בתוכו". זה מה שנקרא עקרון הפשטות בצורה הקיצונית ביותר,
ומצד שני אפשר למצוא את המזקו"ם הזה שכולנו מדברים עליו שהוא באמת פאר היצירה
מבחינת הנדסה. אז על כל המרחב הזה הוא התפרס.
דוגמא אישית מושג שאנחנו תמיד אומרים כשאנחנו לובשים מדים. יחיעם באמת היווה -
דוגמא אישית בכך שהוא ידע לדחוף את הידיים לתוך הגריז ולתוך הבוץ, ידע תמיד להיות
בשטח, לא התחשב בדרגתו שלו, לא התחשב בדרגתו של האיש שהוא דיבר איתו, לא היה
אכפת לו לדבר עם איש צוות, עם המכונאי או עם מפקד האוגדה או מפקד הגייס.
יום עבודה מה זה יום עבודה ? מתי הוא מתחיל ומתי הוא נגמר ? נדמה לי שהגבולות של -
הדבר הזה במקרה של יחיעם היו מאד מאד מעומעמים. לא היה כל כך ברור מתי מתחיל -
היום ובטח לא היה ברור מתי הוא נגמר. ביחיעם בערה אש של עשייה, אש של ממש. אנשים
דיברו על המוטיבציה העצומה שלו, ואכן לא היה לו גבול ביכולת ההשקעה וביכולת הנתינה
שלו ובכמות האנרגיה שהוא יכול היה להכניס.
ירון ליבנת
062 פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך
אוצר הידע
יחיעם רצה וידע להנחיל ידע, אמצעים, שיטות עבודה מחייל ועד מפקד. המפגש הראשון שלי
עם יחיעם בעבודה כאשר נפגשו הגבולות הרחוקים מאד של בקרת אש והנדסה אוטומוטיבית
היה באחד מהניסויים המעניינים ביותר שאי פעם עשינו בפרויקט מרכבה והוא היה ניסוי
פרמטרים של מרכבה סימן 8. כשאני אומר ניסוי פרמטרים של מרכבה סימן 8 אני מתכוון
לאיזושהי אפיזודה שבה אנו מנסים לאפיין את הרעידות שמתפתחות בטנק במהלך ניסוי
מאד מובנה. אז כמו שאפשר להבין מרכבה סימן 8 כבר קיים ואנחנו עושים כזה ניסוי והסיבה
שאנחנו עושים את הניסוי היא כי אנחנו מתכננים מערכת בקרת אש ומאד חשובים לה
הפרמטרים.
אני מבקש טנק לניסוי, כי הניסוי מוטל עלי והרעיון הוא מערכת בקרת אש כמו שנאמר,
ונותנים לי את הדגם הפרה היסטורי הראשון של המזקו"ם סימן 8 עליו דובר פה היום כבר -
בהרחבה, אם אני לא טועה, נדמה לי שקראו לתובה בשם "תובת עמוד", שהייתה תובת סימן
8. היה מנוע 0111 כ"ס בטנק הזה, גם הוא היה מיוחד במינו. בתובה הזאת היו סדקים
שהייתי יכול להכניס את היד שלי דרך הסדקים, וכמו שאתם מבינים היא מייצגת טנק סדרתי
בצורה הטובה ביותר... עם דגמי אב טיפוס של זרועות המזקו"ם. אנחנו עושים ניסוי ברמת
הגולן במחנה ירדן וקופצים על כל הסלעים והבורות, זה היה בחורף, ואנחנו רואים שבין היום
הראשון לשני ולשלישי יש שינוי בערכים.
מזעיקים את יחיעם. הוא אומר "קודם כל חכו ליום רביעי, עד יום רביעי תמדדו, מה שתמדדו
זה מה שיהיה לכם". אנחנו מודדים, אז היו לנו טייפים גדולים וכו'. מגיע יחיעם והוא מבצע
בדיקה הנדסית מעמיקה למזקו"ם. מהי הבדיקה ההנדסית המעמיקה ? אחרי שגמרנו סיבוב
של שעה הוא ניגש ונוגע עם היד במרסנים ואומר "זה עובד טוב, זה לא עובד טוב, זה בסדר,
זה בינוני" ואני שואל אותו "איך אתה יודע ?" והוא עונה "לפי החום !". אני אומר "אבל אנחנו
לא מודדים את החום" והוא עונה "לא צריך למדוד את החום, אל תגזימו, זה רק מזקו"ם"
וכו'... שאלתי "ומה עושים עם כל אלו שלא עובדים ?" אז הוא אומר "תראה, כעקרון צריך
להיות בהם שמן, יכול להיות שהתרוקן מהם שמן, אני מציע שתפתחו אותם ותמלאו אותם
בגריז" אז אני אומר לו "יחיעם, אבל אני מנסה לייצר משהו שהוא כמו דוגמא של טנק
שמחקה את הסדרתי, ובסדרתי יש שמן". אז הוא ענה "תקשיב לי ירון, שמע לי, זה בסדר,
אל תדאג, זה מספיק מייצג. בשבילכם, האלקטרונאים, זה מספיק מייצג..." הוא אומר
"תראה, אתם ממילא, כל הרעידות האלה שלכם, הרי אנשי הצוות אומרים שהטנק הוא מצוין,
הכל שקט, אין רעידות חזקות, מה אתם מקשקשים עם כל הפרמטרים האלה" אני אומר לו
"שמע, זו מערכת בקרה" והוא אומר "בסדר, תעשו הרבה ניסויים, יכול להיות שבסוף ייצא
לכם..."
החוויה הזאת הגדירה לי מחדש את עולם המושגים. דרך אגב, יחיעם היה מאד צמוד לניסוי
הזה. אני רוצה להגיד שהוא היה בן אדם עם הרבה צדדים. למעשה הניסוי הזה מאד עניין
אותו. שנים אחרי הניסוי חיפשתי לטובת איזושהי משימה את הפרמטרים שמדדנו ובגלל
איזשהו רה ארגון שעשינו בענף בקרה לא מצאתי אותם, ועלתה לי איזושהי מחשבה שאני -
הולך ליחיעם ומבקש ממנו אולי נשאר לו איזשהו עותק של הפרמטרים.
פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך 063
אני בא ליחיעם, כשתפסתי אותו במשרד, גם זה היה קשה, ואני אומר לו "יחיעם, אתה זוכר
את ניסוי הפרמטרים של הסימן 8 ?" הוא מקמט את המצח, כאילו לא זוכר, אבל הוא כמובן
זוכר, ואני אומר לו "תגיד לי, נשאר לך איזשהו תיעוד של הניסוי ?" אז הוא עונה "תראה,
אתה זוכר שהיו לכם מין חוברות כחולות כאלה ?" אז אמרתי לו "כן" והוא אומר לי "יש לי
עותק של כל החוברות" אני שואל "אתה יכול למצוא את זה ?" הוא אומר "בוודאי" ניגש
לאיזה ארון, פותח את הדלת, מוציא לי את החוברות שלי )אני חתום שם(, את כל החוברות,
נותן לי אותן וזה מגיע יחד עם האצבע "אוי ואבוי לך אם אתה לא מחזיר לי את זה היום !
היום אני רוצה את זה בחזרה !"
מה למדתי ? למדתי שיחיעם, בצד האחד שלו חסר גבולות, לכאורה מלך האלתורים, לכאורה
ממעיט בחשיבות, מנסה להוריד לך את רמת הציפיות ובצד השני אספן כפייתי של חומר
שהיה מתועד אצלו והיו לו ארונות מלאים בדברים שהם אוצרות טבע מבחינתנו ברמה
ההנדסית. הוא לא זלזל בנייר, שרטוט, או דיסק נתונים שנתנו לו והוא היה מהנדס במלוא
מובן המילה עם כל הפנים המורכבים האלה של תחומי פעילותו.
ירון ליבנת
יחיעם במשרדו : רושם, מתעד ומצלם כל פרט
064 פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך
ארכיון ההיסטוריה
ליחיעם היה ארכיון של ההיסטוריה, אשר קיים גם היום. הכל מתועד בצורה מדויקת
ומפורטת והוא יכול היה לשלוף בשניות כל דבר שהוא עשה. לפני מספר חודשים, בהיותי
ראש רפ"ט, עלתה טענה של חטיבה מסוימת בצה"ל שניתחה מצב של צורך בנסיעה על
זחלים למרחק 011 ק"מ בהגעה ליעד לפני שהמלחמה מתחילה, ועלתה השאלה מה יקרה
לטנקים בעקבות נסיעה זו, מה יהיה מצבם בנקודת הפתיחה של המלחמה וכמה מנועים
יושבתו במהלך התנועה על הציר.
בעבודה שנעשתה במקחש"ר בשיתוף עם גורמים שונים הגיעו על פי חישוב תיאורטי
למסקנה שבתנועה של 011 טנקים על 011 ק"מ יושבתו 81 חטיבות כח, זאת אומרת
שבחטיבה של סימן 3 שצריכה לצאת לפעולה הזאת היו אמורים להיפסל רבע מכמות
החט"כים לפני שבכלל מתחיל המהלך הקרקעי. כולם היו בהיסטריה "מה זה הטנק הזה
שהבאתם לנו ?" אמרתי "מה פתאום, זה לא יכול להיות" התחלתי לעשות כל מיני חישובים
תיאורטיים ושאלתי את עצמי איך אני אוכיח שזה לא כך.
אמרתי לעצמי, אני אקרא ליחיעם, ויחיעם עם האינטואיציה שלו יגיד לי את התשובה. קראתי
ליחיעם ומיד הוא אמר לי "אני מעריך שיהיו 1 מנועים תקולים ורובם יידרשו תיקונים
במעגלים קצרים" שאלתי "איך אתה יודע ?" הוא אמר "תראה, במלחמת לבנון הראשונה,
חטיבת מרכבה סימן 0 שאז היה טנק עם מנוע מאד לא בשל ועם הרבה מאד בעיות, עשתה
את התנועה עד ביירות שזה בערך 081 קילומטר ויש לי את התיעוד המדויק שבאותו מהלך
הושבתו 08 חטיבות כח" שאלתי "אתה בטוח ?" הוא אמר לי "כן, אני כבר אביא לך את זה"
ירד למטה ופשוט שלף את זה תוך רבע שעה, טבלה מדויקת עם כל מספרי ה צ, כל טנק, -
כמה קילומטרים עשה, וכמה חט"כים בדיוק הלכו.
זה פשוט היה מדהים. צריך לזכור לו את התכונה הזאת. לכאורה היה נראה "ברדקיסט",
אדם שעושה את הדברים בצורה ארעית, אבל זה לא נכון, הכל אצלו היה מתועד, ועד עצם
היום הזה יש תמונות, דו"חות, הכל קיים והוא היה זוכר את הנתונים במשך שנים.
ברוך מצליח
פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך 065
שאלה של כמות
אני ראש רפ"ט, נכנס גיל אלתרמן, מתפוצץ. מי שמכיר את גיל, כשהוא מתפוצץ צריך לפנות
את הקומה, כי באמת קשה לעמוד בפני הצגת היחיד הזאת, והוא נכנס ואומר "אין לי יותר
כח !" אני אחסוך מכם את כל הפרטים... דופק על השולחן ואומר "אין לי יותר כח אליו ! אני
לא יכול איתו יותר !" וכו'. אני אומר לו "בסדר", נותן לו לפרוק את הכל, ושואל "כשאתה אומר
אליו למי אתה מתכוון ?" אז הוא אומר "יחיעם" אמרתי "אוקיי, התחלנו להבין מה אתה אומר,
אין לך כח אליו, למה ?" הוא אומר "שמע, הוא כבר עשה כך וכך".
גיל מדבר מאד אסוציאטיבית אז לאט לאט הולך ונבנה סיפור שיש משהו שיחיעם עשה שלא -
מוצא חן בעיני גיל, לאט אני מבין את זה אחרי כמה דקות. זה קשור למנגנון המתח, מסתבר
שיחיעם הוסיף בורג למנגנון המתח. חשוב לציין, מנגנון המתח הוא מוצר סדרתי, יש לנו
שרטוטים, יש לנו תצורה, יש לנו הברגות בטנק, יש לנו מנגנון מתח שאם מוסיפים לו בורג
חמישי אז צריך להכין את הטנק בצד השני והדבר החשוב ביותר זאת ערכה שנמצאת כולה –
באחריות ענף תובה, אצל גיל. מה ליחיעם ולזה ? מסתבר שיחיעם מצא דרך לחזק את
מנגנון המתח אחרי שהוא הפיק לקחים מכמה מנגנוני מתח שנסדקו.
מעלים את יחיעם לחדר ויש בירור ברמת ראש רפ"ט, הכל בעמידה, 8 אנשים ואני אומר
"יחיעם, תסביר" הוא אומר "שמע, היה סדק וכו' אז החלטתי שאני רוצה לנסות לשים בורג
חמישי" ואני עוד לא מבין על מה מדובר והדיון הולך ומתקדם וגם גיל מסכים שהבורג
החמישי טוב. אני שואל "גיל, אתה מסכים ?" והוא אומר "כן, יכול להיות" מתפתחת שיחה
מאד עניינית ואנחנו מגיעים למסקנה ששווה לנסות את זה, ואני שואל "גיל, אז על מה
התעצבנת?" הוא אומר "אתה לא מבין ?" אמרתי לו "לא" אז הוא שאל "יחיעם, כמה עשית
?" אז אני אומר "כמה עשית מה ?" עוד לא הבנתי... גיל שאל "יחיעם, כמה כאלה כבר יש
בשטח ?" אז יחיעם אומר לו "או 8 פלוגות או גדוד שלם..."
גיל מסתכל עלי, ומאותו הרגע הוא לא הוסיף כמובן אף מילה, והפנים שלו אמרו "האם עכשיו
אתה מבין ???" אני אמרתי קודם כל "אני מבין". דבר שני, זה ממחיש לכולנו, יחיעם השיג
את עצמו בכל רגע נתון, הוא היה כל הזמן בתחרות עם עצמו ועם היכולת שלו להנחיל
ולהכניס פנימה, ואנחנו כולנו בציפיות שלו. האמת היא שככה זה גם היה בחיים, אנחנו
התאמנו את עצמנו אליו. המערכת התאימה את עצמה ליחיעם וניסתה לעמוד בקצב שלו.
ירון ליבנת
066 פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך
הדרך בה הלכנו יחד
השנה היא 0991 ואני בן 86 , רק לאחרונה מוניתי להיות ראש מדור "שוט" בענף טנקים.
לאחר פיתוח מואץ מאד של נגמ"ש ממוגן החל שלב ההטמעה בשטח, שהיה באותה
התקופה מרחב דרום לבנון.
מצאתי עצמי שוהה ימים ולילות במוצבי צה"ל על גדר הביטחון, ולעיתים נכנס פנימה
למוצבים בתוך דרום לבנון. היו מספר בעיות טכניות בנגמ"ש עימם ניסיתי להתמודד, אולם
הדבר היה כרוך בפיתוח ובתקציב.
השעה היא 02:11 ואני נמצא במוצב "צבעוני" על גבול לבנון יחד עם קצין החימוש של
החטיבה, מסתכלים על כשלים במערכת המזקו"ם המיושנת של הנגמ"ש מרובת התקלות.
לפתע פתאום מגיע רכב ובו מספר אנשים והם ניגשים אלי. ראיתי את אל"ם יחיעם הרפז
במדי א' עם נעליים חצאיות יחד עם ישראל, חביב וניר. יחיעם ניגש אלי ושאל בחביבות "יש –
בעיות? אפשר לעזור ?". שמעתי על יחיעם שהוא מומחה לתחום המזקו"ם, אולם חשבתי
שמומחיותו היא רק בטנק המרכבה. הראיתי לו את הכשלים במזקו"ם ומיד הבנתי
שהמומחיות של יחיעם היא הרבה מעבר לטנק המרכבה.
יחיעם אמר לי "אני אעזור לך בכל מה שתבקש, העיקר שלחיילים יהיה נגמ"ש אמין ונוח –
לתפעול, שלא יתקעו איתו בפעילות מבצעית". ואכן כך היה, יחיעם ביצע שיפורים במזקו"ם
הנגמ"ש, נסע איתי מספר פעמים לשטח והכול במהירות עצומה, מקצועיות וחביבות שגרמו
לי כל פעם להיות נדהם מחדש.
זכורה לי נסיעה משותפת של שנינו לבסיס "אליקים", כדי לבדוק בעיה במנוע. הגענו לבסיס
ומיד יחיעם נכנס לתא הנהג והחל לנהוג בנגמ"ש כשאני בתא הצוות. הרגשתי הקלה עצומה
שיש איתי אדם כזה שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות והוא נכון לעזור בכל מה שאבקש.
הכול כדי לשפר את הנגמ"ש למען הלוחמים.
בשנת 0996 הוחלט לאחד שני מדורים בענף טנקים. באחד הערבים הלכתי למשרד של
יחיעם כדי להתייעץ בנושא מקצועי, ואז הוא שאל אותי האם אני רוצה להיות ראש המדור
המאוחד. אמרתי לו שיש עוד מתמודד ואני מאד רוצה. יחיעם הרים טלפון מיד לראש
המחלקה שלי, וזאת מבלי שביקשתי, ואמר לו שאני האדם המתאים ביותר לעמוד בראש
המדור. שוב הרגשתי גאווה עצומה שיחיעם מעריך אותי. אמרתי לעצמי "אני אלך אחרי
יחיעם בעיניים עצומות". חלמתי על היום בו אהיה שייך לענף אוטומוטיבי ברפ"ט עליו פיקד
יחיעם.
לאחר איחוד המדורים קיבלתי את תפקיד ראש המדור והתחלתי ללמוד מה נדרש לשפר
בנגמ"ש "אכזרית". באותה התקופה פותחה מערכת סינון חדשה שמטרתה מניעת כניסת חול
למנוע. המערכת החדשה לא עמדה במבחן השטח ושוב עמדתי מול אתגר עצום לפתח –
מערכת סינון אויר חדשה לאכזרית.
פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך 067
יום קיץ חם במיוחד, אני נמצא בתוך "אכזרית" במש"א תל השומר, חושב מה לעשות ולפתע
מגיע משום מקום יחיעם. "יש בעיות?" הוא שואל. אמרתי לו שיש בעיה גדולה במערכת
הסינון ולתדהמתי יחיעם הכיר הכל. "האדם הזה מדהים ביכולותיו" אמרתי לעצמי. "איך הוא
מכיר את כל המערכות בכל הנגמשי"ם בצה"ל, היכרות כה עמוקה?". יחיעם אמר לי "אם –
תרצה אני אשפר את המערכת כך שתפתור את בעיית חדירת החול למנוע וגם תעמוד
במבחן הנסיעה בשטחים קשים. אבל יש לי תנאי אחד אני עושה הכל, והכול באחריותי –
המלאה ללא שותפים" . מיד הסכמתי ואמרתי לו שאני סומך עליו בעיניים עצומות.
ואכן כך היה, יחיעם בנה אב טיפוס יחד עם פרץ, הריץ אותו ביחידת ניסויים, שיפר ושיפר עד
שהיה מרוצה. בנוסף הגיע איתי לדיונים במשרד הביטחון ונסך בכולם ביטחון שהכול יהיה
בסדר ושהפתרון קרוב. גם הקבלן שבנה את המערכת הסדרתית הלך עם יחיעם בבטחון
מלא, הוא הבין שמה שיחיעם אומר ועושה זה הדבר הנכון ביותר, ובסופו של דבר יחיעם יביא
את הפתרון. המערכת הגיעה לידי בשלות, יצאה לייצור סדרתי ויושמה בכל האכזריות. זה
יחיעם, מבצע את המשימה עד הסוף באופן מושלם.
בשנת 0998 החלטתי לצאת לחופשה ללא תשלום למשך שנה, זאת מכיוון שהתלבטתי האם
להישאר בצבא או לעבור לחיים באזרחות. יום אחד הטלפון מצלצל ומעברו השני של הקו
מדבר מי אם לא יחיעם. הוא אמר לי "מתפנה אצלי תפקיד ראש מדור מזקו"ם. מעוניין?" –
מיד נעלמו כל ההתלבטויות, ועניתי לו שכן. חזרתי לשירות סדיר לתפקיד אצל יחיעם, תפקיד
שעיצב אותי וגרם לי לשינוי עמוק בתפיסותיי המקצועיות.
"אצלי מסתיים יום העבודה בשעה 08:11 " אמר לי יחיעם, "חוץ מיום רביעי בו נוסעים
לשטח". במשך 1 שנים נסעתי עם יחיעם, כמעט כל שבוע לרמת הגולן, לשיזפון בדרום,
לשטחים ובעצם לכל מקום שהלוחמים ביקשו. יחיעם תמיד נסע, תמיד היה ו"נגע בברזל", לא
התעייף אף פעם, לא התלונן.
הנסיעות לשטח היו המרכז, הדבר הקדוש. בשטח, בטנקים ובשיחות עם הלוחמים ואנשי
החימוש ראינו את הבעיות הטכניות כשרק צצו ונתנו פתרון מיידי לכל בעיה.
יום חורף קר מאד, חודש ינואר בשנת 0999 . בשעת לילה מאוחרת אנחנו מגיעים לבסיס "הר
אודם" ברמת הגולן. מחכה לנו הסמל הטכני של פלוגה ז' בגדוד 83 . "תראו את הנזילות
מהמרסנים" הוא אומר, ואכן מתחת לטנקי מרכבה סימן 8 היו שלוליות של שמן. המשמעות
היא שהטנק נוסע ללא ריסון, דבר שגורם לאי נוחות איומה ללוחמים ולהרס מכללים נוספים
במזקו"ם. בנסיעה חזרה למרכז יחיעם שתק ולא אמר כלום. הבנתי שהוא חושב מה לעשות.
למחרת בבוקר קרא לי ואמר "אני רוצה פתרון לנזילות השמן מהמזקו"ם". ניסים בן חמו, –
הנגד במדור שלי פירש לי את דבריו של יחיעם "הוא סומך עליך שתמצא פתרון" . ואכן –
במשך מספר חודשים ביצענו ניסויים בחברת "קינטיקס", מהבוקר ועד הלילה. שמנו אטמים
בכל מיני מקומות, הרצנו על מתקן, ואם לא הייתה נזילה לקחנו את המרסן לרמת הגולן
להרכיב על הטנק ביחידת ניסויים. "כמה קשה תהליך הפיתוח" אמרתי לעצמי, "מבחוץ הכול
נראה קל ופשוט, אבל כשאתה עוסק בכך זה מאד מורכב, מסובך ומעייף". מה שגרם לי
להשקיע עד בלי קץ זאת הדוגמא האישית של יחיעם. הוא תמיד היה שם, ייעץ, פיקח והיה
שותף מלא. אף פעם לא הייתי לבד.
068 פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך
כיום אין כמעט נזילות במרסנים הסיבוביים של טנקי מרכבה, המשימה הושלמה בהצלחה
מלאה כמו תמיד אצל יחיעם וצוותו.
אין גבול להפתעות, יחיעם החליט שהוא לוקח על עצמו בניית טנק קל משקל, פרויקט שהגיע
מהאלוף ישראל טל. במשך מספר חודשים עבדנו כל הצוות על בניית הטנק, על כל מערכותיו.
פרויקט מורכב מאד שכלל פיתוח מערכת מזקו"ם חדשה, ביצוע הכללה של מערכות הנעה,
סינון, זיווד ועוד. כמה קשה היה הפרויקט, השחזנו, סגרנו, הרמנו משקלים כבדים, נסענו
למפעלים שייצרו לנו את המערכות. לא להאמין, הטנק נסע. יחיעם הצליח לבנות אב טיפוס -
של טנק קל משקל בזמן כל כך קצר.
לא תמיד היה קל עם יחיעם. הטנק והלוחמים היו כל עולמו. לעיתים היה חסר סבלנות אל
אנשיו וזאת מכיוון שתמיד ראה את המטרה והיא שיפור מתמיד של הטנק לטובת הלוחמים.
בוקר אחד ניגשתי אליו ואמרתי לו "מדוע אתה כה חסר סבלנות אלינו?" יחיעם הושיט אלי –
את כפות ידיו, שהיו שחורות מעבודה פיזית, ואמר ברכות "אני איש עבודה וזה כל עולמי". –
מיד נעלמו לי כל המשקעים, והיחסים בינינו השתפרו מאד.
לאחר 1 שנים אצל יחיעם עברתי לתפקיד מפקד בית מלאכה במש"א. יחיעם השתחרר
משירות קבע והפך לאזרח עובד צה"ל. נתתי הוראה בבית המלאכה לעשות כל מה שיחיעם
מבקש. תמיד ידעתי שיחיעם עוסק בפיתוח שיפורים למען הלוחמים, בצורה ישירה, ואני חייב
לסייע לו ככל יכולתי.
שנת 8118 , קודמתי לתפקיד ראש ענף טנקים. יחיעם שמח מאד על הקידום שלי, ובמיוחד
על כך שנוכל לעבוד שוב יחד על שיפורים במכללי הטנקים. לכל אורך 3 השנים שלי בתפקיד
יחיעם היה תמיד זמין לכל בעיה, תמיד ייעץ וסייע ונתן לי להרגיש כמו תמיד, שאני לא לבד.
קצרה היריעה לספר על אדם כל כך גדול, אדם ששינה לי את ערכי המקצועיים וגרם לי להבין
שלקוח הקצה אותו אנחנו משרתים הוא החשוב באמת. אהבתו ללוחמים ולטנק לא ידעה
גבולות.
בחודש נובמבר 8108 , כשאני כבר אזרח פגשתי את יחיעם כשהגעתי לביקור בענף טנקים.
יחיעם סיפר לי שהוא חולה אבל יתגבר על זה. כזה הוא היה אף פעם לא התלונן, אף פעם –
לא תראה אותו חלש. הוא נסך בי ביטחון שאכן הוא בדרך להחלמה ושמחתי על כך מאד.
מותו של יחיעם היה עבורי הלם קשה מנשוא. איך ייתכן שאיש הברזל מת? כנראה שיחיעם
לא סיפר לי מה עובר עליו באמת. כמו תמיד, לא שיתף בצרותיו האישיות.
יחיעם שייך לאותם אנשים שהשאירו אחריהם חותם כה גדול שלעולם לא ישכחו אותם, אדם
שהגשים ויצר וחינך דורות של לוחמים, אנשי חימוש ומפתחים.
הייה שלום איש יקר !
אייל הימלשטיין
פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך 069
קצב עבודה
היה לו קצב עבודה מטורף ביותר והוא רץ ממשימה למשימה מבלי להפסיק. דוגמא לכך
אפשר למצוא בסיפור הבא. נחתם הסכם השלום עם מצרים, הגיע הזמן לסגת מאל עריש -
ובמודיעין נזכרו שלא בדקו את עבירות טנקי מרכבה בדיונות. שלחו לשם 8 טנקים ויחיעם
כמובן ליווה אותם 8 ימים ו 8 לילות. חזר הביתה מאוחר בלילה ולמחרת בבוקר היה צריך – -
לעלות לרמת הגולן. החבר'ה באים אליו הביתה לכפר סבא, מעירים אותו והוא אמר "אני כבר
מתלבש" וראו שאיך שהוא גורב את הגרביים נשפך מהם חצי קילו חול של אל עריש... אני -
בזמנו אמרתי ליחיעם שהוא מזכיר לי את הארנב של אנרג'ייזר, שמים לו סוללה והוא הולך
והולך, כולם מתמוטטים והוא נשאר...
ישראל סבר
תפיסת הפיתוח של יחיעם הכל כאן ועכשיו –
באיזושהי הצגת דגמים חיכינו בצד יחיעם, ירון ואני. יחיעם הסביר לירון את הפילוסופיה שלו
בנושא פיתוח בזמן שהראו שם את אחת ההצגות. יחיעם אמר "אני לא מבין" ירון שאל "מה
אתה לא מבין ?" יחיעם הסביר "פיתוח צריך לקחת מקסימום 8 חודשים ועובדים על הנושא
הזה כבר כל כך הרבה זמן. אם אתה לא יכול להשלים את הפיתוח תוך 8 חודשים לא צריך –
את זה" כך בצורה חותכת... אז ירון הקניט אותו " אבל את מערכת הבז פיתחנו במשך כך
וכך שנים עד שבנינו דגם" ויחיעם בלי להתבלבל ענה לו "אז כנראה שלא צריך את זה..."
כזאת הייתה התפיסה שלו, כל דבר צריך כאן ועכשיו.
נסים לוי
כמה שנים נמשך תפקיד ?
יחיעם היה מסביר שצריך לעשות תפקיד במשך 6-01 שנים, אם לא זה לא שווה כלום... –
אנשים באים, עושים שנתיים תפקיד, עושים איזה שינוי והולכים, לא אכפת להם מכלום. עובר
זמן רב עד שאתה מפתח, רואה את הדברים בשדה, את כל הצרות והטעויות שאתה עושה
ואתה הוא זה שצריך לאכול את הקשיים ולתקן בעצמך. בגלל זה צריך לעשות תפקידים
מספיק ארוכים, כדי שתוכל לא רק לעשות תפקיד וללכת, אלא גם לתקן את הבעיות בעצמך.
בגלל זה הוא אמר על עצמו עבור כל הטעויות שאני עשיתי אני פה כדי לתקן אותן. אחרים –
עושים תפקיד שנתיים והולכים, לא איכפת להם מה יעשו אחר כך.
עוזי שמאי
071 פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך
הפיתוח הטלסקופי
השיטה של לרוץ יחף ולצבור ניסיון ולא לחכות ולהמתין עד שהנעליים יהיו מושלמות, הייתה
בפועל אימוץ אידיאולוגיה של טליק, יחיעם לא המציא את זה. באמצע שנות ה 81 טליק -
התייאש מקצב הסקת המסקנות של ניסויי הדגמים והכנסת השיפורים מהניסויים השונים
וראה שהליין שהיה צריך להיפתח למעשה נתקע. אני זוכר מכתבים שעפו בשטח. טליק
הרגיש שכל הפרויקט הזה הולך פייפן, ואז הוא המציא את הדבר שנקרא אישורים מנהליים.
מה זה אישור מנהלי? אם איזה מכלל עמד בניסוי תקופה מסוימת, למשל הזחל עמד 0111
ק"מ ויש תכנון סביר, ראש מנת"ק הוציא אישור מנהלי להיכנס לסדרה מסוימת של ייצור.
בצורה הזאת יחידת בחינה בדקה סדרת ייצור עוד לפני שיחידת הניסויים סיימה את ניסויי
הדגם. הרי זה אבסורד, אני בתור מפקד יחידת ניסויים, הוצאתי אישור דגם למרכבה סימן 0
בתור טנק לאחר ש 081 טנקים כבר השתתפו במלחמת לבנון. ככה זה היה. טליק לא -
הסתפק בזה אלא רצה למסד את השיטה. הוא קרא לזה "הפיתוח הטלסקופי". הוא ניסה
למכור את זה גם לאמריקאים, אני לא יודע אם הם קיבלו את זה. יכול להיות שכאשר אנחנו
מדברים על מערכי כ"א מצומצמים כמו שיש בארץ ולא בארה"ב או גרמניה, והבירוקרטיות בין
הגופים השונים יכול להיות שאין ברירה. יחיעם התמיד בשיטה הזאת עשרות שנים וכנראה –
הוא צדק במציאות שהוא עבד בה.
ישראל סבר
מזקו"ם רובוסטי
אחד הנושאים ממשנתו של יחיעם זה משקל הטנק. יחיעם עסק הרבה בניסיון להפחית את
משקל רכיבי המזקו"ם. הוא לא האמין בזה, אבל הוא עשה. המציאות הוכיחה שהוא צודק.
אני ראיתי כתבים של ישראל טילן. בשנת 0969 עבד על טנק ישראלי עתידי שמשקלו 31 טון.
לגרמנים שבאו לעזור בתכנון המתלה הוצג 13 טון. הטנק במהרה טיפס ל 61 טון, וכשהגיע -
ל 61 טון זה נחשב סוד מדינה. אסור היה לדבר על זה המשקל הרשמי היה 61 טון. אורי – -
יכין שהיה רע"ן תובה פלט פעם בטעות "על מה אתם מדברים, זה כבר 61 טון !" הוא זומן
ללשכתו של טליק וכמעט הוצא להורג... לזכותו של אורי יכין ייאמר שהוא אמר "מה אכפת
ממשקל הטנק ? אתם לוקחים את זה על הגב ? אין לנו C5 ואין לנו גשרים". ה - M1
האמריקאי התחיל בשנת 0982 במשקל 13.1 טון וזחל במשך השנים ל 63 טון. אני ראיתי -
דו"ח קונגרס מ 8111 על הפעילות של - M1 בעיראק עם צילומים הוא שבר את הזרועות, –
שבר את הטבורים וזה עוד בתכסית הרכה של עיראק, עם מהנדסי קרייזלר וג'נרל דיינמיקס
הגדולים. לכן אני מצדיק את יחיעם שנאבק בשיניים כל הזמן לשמור על מזקו"ם רובסטי כדי
שהטנקים ייסעו, והטנקים נוסעים.
ישראל סבר
פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך 070
המקצוענות היא בחושים
את טנקי סימן 3 הראשונים הריצו במעלה אדומים באזור של מדרונות ושיפועים, ודיווחו על
בעיות בלמים. אמרנו ליחיעם שיש בעיית בלמים בטנקים והיו חילוקי דעות אם יש בעיה או
אין בעיה. הייתי עם אורי יכין ויחיעם ועוד כמה אנשים ונסענו למעלה אדומים כדי לבדוק את
זה. הטנק עלה וירד, עלה וירד על המדרונות ולא זיהינו בעיה. בשלב מסוים הטנק נעצר
במעלה השיפוע, הנהג בלם את הטנק וירד וכולנו נאספנו סביב הטנק וחשבנו מה יכולות
להיות הבעיות. כולנו עומדים ומדברים ופתאום יחיעם שומע איזה צליל ואנחנו ממשיכים
לדבר. אני רואה אותו זז באי נוחות. אני שואל אותו "יחיעם, מה קרה ?" והוא אומר "אני
מכיר את הרעש הזה, אני מכיר את הרעש הזה" והוא חסר מנוחה. הוא אומר "אני מכיר את
הצליל הזה. זה לא טוב. הטנק הולך לנסוע. הטנק הולך לנסוע ! תעלו על הטנק ! הטנק הולך
לנסוע !" כולם אומרים לו "יחיעם הכל בסדר". תוך שניות הטנק התחיל להתדרדר. מיד
ברחנו. מישהו קפץ על הטנק למעלה ובלם אותו במועד. זה היה יכול להיגמר באסון. מצליל
קטן שאף אחד לא שם לב אליו יחיעם זיהה שהטנק הולך להתדרדר. "משהו לא טוב".
מסתבר שהחוליות התקררו, משהו השתחרר שם והטנק התחיל להתדרדר.
דודו שלום
הרצאה
באחד הקורסים בהם השתתפתי הגיעו אנשים בכירים להרצות. קיבלנו סדרה של הרצאות
מאלופי משנה וסא"לים בחיל. כל אחד הגיע עם לפטופ ומצגת, מדים מגוהצים ונהג שמחכה
ברכב בחוץ. באחד הערבים נערכה הרצאה של יחיעם וזה היה היום היחידי בקורס בו
נשארנו עד שעות מאוחרות. הגיע אלוף משנה עם מדי א' שאמורים להיות ירוקים, אך בפועל
הם היו מנומרים עם כתמי שמן וגריז, והיה ברור שהוא חזר מאיזושהי עבודה בשטח. הוא
הכיר אותי כי הייתי ביחידה, פנה אלי ושאל "איפה יש את המכשיר הזה ששמים בו שקפים?"
לקח לי זמן עד שהבנתי שהוא מתכוון לוויאוגרף ישן שכבר כמעט ולא נמצא בשימוש יותר.
הצליחו לאתר לו מכשיר שקפים מאד ישן והוא שם שקף אחד עם הרבה כתמים של אצבעות
של גריז ושמן ועל השקף כתוב "דיונים = זמן זבל". התחלנו את ההרצאה ובה הוא הסביר
כמה שאנו מבזבזים את הזמן על דברים מיותרים, נזף בנו על כך שאנחנו יושבים ומקשיבים
לו בכלל והסביר "אתם צריכים להיות בשדה, בגדודים, ביחידות, חבל על הזמן של כולכם..."
בעיני הדבר מעיד על ההכרה של המערכת באישיות המיוחדת שלו וההערכה העצומה אליו
ועובדה שנתנו לו להציג את עמדותיו המיוחדות בקורס רשמי של החיל, את הפן השני שהוא
כל כך קיצוני. אמנם לא מצפים שכולם יהיו כמו יחיעם אך הייתה הבנה לחשיבות להציג את
תפיסת העולם השונה והייתה פתיחות והערכה לדרכו.
דודו שלום
072 פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך
מערכת היחסים המיוחדת עם טליק
האלוף ישראל טל ז"ל הוביל את פרויקט המרכבה ביד רמה ובלעדיו לא היה הפרויקט יוצא
לדרך, צולח את כל המכשולים והופך להיסטוריה לאומית. טליק היה מפקד כריזמטי מאד
ובממשקי העבודה שלו מול קציני הפרויקט היה טמון מתח רב שמטרתו הייתה כנראה ליצור
רף ציפיות גבוה ולדרבן את האנשים לחשיבה יצירתית ולהישגים. רוב הקצינים חשו
במפגשים את עוצמתו המאיימת ובהחלט לא היה קל לעמוד מולו ולרצות אותו. מערכת
היחסים של טליק עם יחיעם התאפיינה לעומת זאת בהערכה הדדית רבה ויחיעם זכה
לקרדיט עצום מצידו של טליק לאורך כל השנים.
לאה מספרת שבאירוע הענקת דרגת האל"ם ליחיעם, ניגש אליה טליק ואמר לה שהיא
ויחיעם יכולים יום אחד לקום ולהתגרש, אבל ממנו יחיעם לא יוכל להיפרד לעולם "החתונה
בינינו היא קתולית!" כאשר ילדיהם שהיו קטנים באותה עת עמדו בסמוך ונבהלו מעט
מהדברים... ואכן, טליק הביע את אמונו ביחיעם בכל דרך שהיא, נתן לו מרחב וחופש פעולה
רחבים מאד, כאשר שוב ושוב הוא קיבל את התוצאות אליהן הוא קיווה. באירועים החגיגיים
של היחידה היה קורא לא פעם ליחיעם ולאורי יכין להתקרב אליו ונותן לשניהם כבוד השמור
לטובים ולמכובדים ביותר.
יחיעם זוכה לליטוף אבהי מטליק
פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך 073
אחד מאירועי הרמת כוסית : משמאל טליק, נפתלי יהב, אורי יכין, יחיעם ואורי אופיר
טליק עם אורי יכין ויחיעם
074 פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך
להעז
אנחנו צריכים לקחת את המורשת של יחיעם קדימה ולראות מה אנחנו עושים איתה. היא
צריכה להיות נר לרגלנו כי היא מורשת טנק המרכבה. אנחנו לא נמצא אנשים כמו יחיעם,
כנראה לא בעבר ובוודאי לא בהווה. בייחוד אני פונה לאנשים הצעירים שבינינו. חשוב לדעת
שצריך לקחת את הדברים לקצה, לנגוע בדברים בידיים, לעשות ולא לפחד. כשצופים בסרט
בו יחיעם מתראיין ומספר איך פותח המזקו"ם של מרכבה סימן 8 ואיך פותחה הזרוע
הבודדת עם הקפיץ הבודד עם המרסן הסיבובי המסקנה שעולה היא שלא צריכים לפחד
משום דבר ובכל הכלים שנפתח בעתיד אנחנו צריכים להיות נועזים וללכת עד הסוף. זו
המורשת שיחיעם השאיר לנו וחשוב שניקח את הדברים האלה קדימה לעתיד, לדורות
הבאים ונחנך את הקצינים ואת המהנדסים הצעירים שלנו לאור מורשתו של יחיעם, שהוא
ללא ספק אחד מעמודי התווך של פרויקט המרכבה, וייזכר לדורי דורות.
ברוך מצליח
פרק יא – יחיעם מעצב ומחנך 075
קטע ראיון
לאורך כל שנותיו בצבא שידר יחיעם לסובבים אותו, מסרים שנגעו למוסר עבודה ולמקצועיות,
קודם כל בדוגמא אישית ובעשייה, ובמקביל פרס את תפיסתו גם בשיחות שונות. בראיון
משנת 8101 ניכר היה שיחיעם מאוכזב מהתרחקותם של הקצינים מהצד המקצועי הממשי.
כיצד היית מסכם את תקופת השירות שלך עבור הדור הבא ?
מה שמצער אותי, ואני אומר את זה גם בכל מיני קורסים שאני נותן לרבי סרנים וסרנים, זה
שבגלל שהצבא הוא מונופול ולמעשה אף אחד לא יכול לקחת את העבודה ממנו אז יוצא מצב
שבעצם בהגזמה אתה לא צריך לעשות כלום. אני חושב שבחברות אזרחיות זה לא קיים, זה
גם לא יכול להיות קיים. זה מצער, זאת אומרת זה שהאנשים לא מרגישים מחויבות לעשות –
את העבודה, אלא מעדיפים ללכת לכל מיני דיונים או דברים אחרים. אני אומר צריך לעשות –
את העבודה. אנחנו אנשים טכניים. לי אין מה לחפש בדיון. מה יש לי לחפש בדיון ? אני איש
טכני, נולדתי איש טכני והתפקיד שלי הוא להתעסק בצד הטכני. מה דיון יעזור ? אני לא אומר
שלא ללכת בכלל, אפשר ללכת פעם בשבוע לחצי שעה. אין טעם לשרוף את הזמן בכל מיני
דברים כאלה, לעומת דברים פרקטיים שאפשר לעשות. מה שמצער אותי שהלקח הזה לא
יילמד לעולם. הגעתי למסקנה שאין ולא יכול להיות בצבא. בחוץ כן, כי אם תראה שאתה –
מביא כסף לחברה, היא תתן לך לעשות הכל. בצבא הרגילו את האנשים שהם מנהלים ברגע
שהם מקבלים את הדרגה, כבר בדרגת הסג"ם... בקורס הקצינים אומרים לו : "אתה מנהל".
היום אני לא פוגש קציני חימוש. אין לי מה לדבר איתם. הם לא יודעים מה זה טנק. הם לא
מכירים את הטנק. דרך אגב, קציני חימוש בשדה לא מכירים את הטנק במשך שנים. עם מי
אני מדבר ? עם אותם נגדים שיושבים שנים ועושים את העבודה האפורה. איתם אני מדבר.
אין לי מה לדבר עם קצין החימוש. על מה אני אדבר איתו ? זה מצער, כי קצין החימוש הוא
איש טכני, ואני לא יודע עם מה הוא מתעסק. הוא מתעסק בניירות, בקשר, אם תהיה מלחמה
בעוד 01 שנים אז הוא ידבר שתי מילים בקשר. אני חושב שהוא צריך להיות כולו בתוך העניין
הזה, להכיר את הטנק ולנהל את החימוש.
אתה בא לקציני חימוש בשטח, מה יש לך להגיד להם ?
אני פונה בעיקר לקצינים הצעירים ואני אומר להם שצריך לשנות את התהליך ולעסוק
בדברים האמיתיים, לא בחלטורות. אמיתי זה לגעת בכלי. לפתוח ברגים ולסגור. אני לא מכיר
מישהו שיכול להתמודד עם בעיות מזקו"ם, ממסרת ומנוע מבלי שהוא פתח ברגים. אני
פתחתי ברגים אם זה במש"א, אם במקומות אחרים כדי ללמוד ! סיקרן אותי תמיד לדעת – –
מה הבעיה, למה זה קורה ? היום לא מסקרן אותם כלום. מסקרן אותם, זה לא נעים להגיד –
הקידום. זה שהשירות יעבור בשקט, בלי נזיפות, בלי צרות, בלי שום דבר. אתה יכול לראות
את זה גם ביחידות השדה העיקר לצאת בלי נפגעים. אכן חשוב מאד שלא יהיו נפגעים –
בשדה, אבל אי אפשר לשים את הכל סביב העניין הזה ובעצם לא לגעת בכלום. אז אני אומר
צריך פשוט לגעת בדברים, לגעת בהם, אין מה לעשות, ויש אפשרות לעשות את זה. אף –
אחד שלא יספר שעובדים קשה. אף אחד לא עובד 83 שעות, ואף אחד לא עובד גם 06
שעות ביום עובדים 01 שעות ביום, בוא נגיד, זה בערך הממוצע. אפשר לעבוד קצת יותר, –
אפשר ב 01 השעות האלה לעשות עוד המון. אין בעיה של זמן. מי שאומר שאין לו זמן – -
כנראה שהוא לא עושה כלום. זהו, כי זה התירוץ הכי טוב, אין לי זמן, זהו...
076 פרק יב – תמיכה במערך הנפרש
פרק יב תמיכה במערך הנפרש –
הסביבה הטבעית של יחיעם מאז ומתמיד הייתה בשטח, עם אנשי החימוש העמלים על
כשירות הטנקים ומתמודדים עם המשימות המורכבות והתנאים הקשים. יחיעם הכיר את כל
אנשי המפתח ביחידות מרמת הבוחן החטיבתי ועד לסמל הטכני, ביקר אותם בתדירות
גבוהה, היה קשוב לבעיות שהציפו ולרעיונות שהעלו ופעל באופן נמרץ לתת מענה לכל
מחסור מכל סוג שהוא, גם בתחומים שאינם באחריותו הישירה.
שגרת העבודה של יחיעם כללה ביקורים שוטפים ביחידות השדה כאשר מדי שבוע היה מגיע
עם צוותו לגדודים ולסדנאות בקצות הארץ. המפגשים הישירים עם דרגי העבודה המקצועיים
היוו מקור לקביעת יעדי הפיתוח והשיפורים. לא היה ניתן להפתיע אותו עם תקלה מערכתית
שמתפתחת למימדים גדולים, מהסיבה הפשוטה שבזכות המגע הצמוד עם השטח היה
מזהה את הבעיות מיד עם היווצרן, כל עוד המימדים קטנים ואפשר לתת פתרון.
אנשי השדה ראו בו לאורך כל השנים אב מקצועי, משענת ומענה למגוון עצום של בעיות
וקשיים עימם התמודדו. ההערכה ההדדית ביניהם הייתה רבה מאד, כך גם שיתוף הפעולה
לשני הכיוונים. יחיעם ידע להיעזר ביחידות כדי לבדוק על גבי הטנקים שיפורים וחידושים
אותם רצה להטמיע, באותם המקרים בהם מדגם הבדיקה היה צריך להיות רחב יותר מאשר
כלים בודדים בנס"א.
תמונה אופיינית : בשטח, בבוץ, עם הטנקים, עסוק בפתרון בעיות
פרק יב – תמיכה במערך הנפרש 077
תקלת ממסרת במוצב בלבנון
בתקופת לבנון עוד לפני הנסיגה היינו מגיעים בחוליות כדי לבצע אחזקה בטנקים שהיו
במוצבים חודרים. באחת הפעמים שלחו אותי לבצע תיקון כלשהו בממסרת סימן 8 במוצב
בופור שבדרום לבנון. אני מכונאי צעיר, בקושי שנתיים בקבע, נשלחתי לבצע משימה שלא
עשיתי בעבר וההדרכה היחידה שקיבלתי היא מיחיעם איך לבצע את העבודה. הלכתי עם
חששות רבים שמא לא אצליח לבצע את העבודה, ובכל זאת הלכתי.
ביקשו שאהיה במשטח הלבן בשעה 9.11 , שם אכנס עם שיירה למוצב ואבצע את התיקון
בממסרת. כבר שובצתי עם מי אני ניכנס ובאיזה רכב אני עולה והמתנתי לשיירה שתיכנס
לכיוון לבנון. פתאום משום מקום אני שומע מישהו שקורא לי... קול מוכר... אבל אמרתי בליבי
שלא יכול להיות שזה יחיעם, הרי דיברתי איתו אתמול בערב מאוחר והוא לא אמר שהוא
בצפון... ושוב אותו הקול קורא לי הסתובבתי ואת מי אני רואה ??? כן את יחיעם, את
המושיע...
שאלתי אותו "מה אתה עושה פה ???" הוא ענה שלא יכול היה לתת לי להיכנס לבד לתקלה
הזו ועוד כשלא עשיתי את זה אף פעם. הוא ביקש שאצטרף אליו לשיירה עימה הוא ניכנס
וכך עשיתי. נכנסנו פנימה, תיקנו את התקלה והספקנו לחזור בשיירה שהגיעה בחזרה משאר
המוצבים... יחיעם... תמיד בזמן הנכון ובמקום הנכון.
נדב שושן
יחיעם בסדנת נפח, לצידו מויאל ונדב שושן
078 פרק יב – תמיכה במערך הנפרש
קשה? בלתי אפשרי? אין דבר כזה!
את יחיעם הכרתי ב 0923 . עד ליום לכתו בשנת 8108 למדתי מהי דוגמה אישית. למרות -
ההיכרות הממושכת יחיעם לא הפסיק להפתיע עם הרגליו המוזרים, מוזרים לאנשים רגילים,
אנשים שלוקחים הפסקות, הולכים לאכול ונחים בחדר הממוזג.
יחיעם אהב את אנשי השטח ברמות בלתי נתפסות, באותה נשימה הוא גם נזף בנו על בטלה
או בשל אי מילוי הוראה, הוא היה מפקדנו במלוא מובן המילה. יחיעם הצליח לעשות את
הבלתי ייאמן הוא הצליח להשפיע עלינו ולעצב אותנו כמעט בדמותו, חלק מתכונות אלו –
יושמו אצל פקודינו וילדינו, לקחנו הביתה תכונות אופי שלא הורגלנו אליהן, ניסינו לחקות אותו
בבית, זה היה מוזר, לך תסביר לרעייתך שככה יחיעם נוהג... כל מה שלמדנו מהאיש היה
איכותי ויעיל.
יחיעם האמין באמרה שכל אחד משפיע וכל אחד יכול לשנות. האיש דילג מעל כל המחסומים
הבירוקרטים הבולמים אותנו ביום יום, המציא שיטות מהירות ויעילות שעזרו לנו להיות
גמישים במחשבה ויצירתיים וביטל את האמרות "אי אפשר" ו "קשה", הוא בז לבטלה.
יחיעם ברח מהמשרדים שלנו ושל מפקדינו כמו אש, ידיו תמיד היו שחורות, בגדיו דהויים
ורכבו מוסווה מרוב לכלוך. הריפודים היו מוכתמים בגריז ובבאגז' לא היה מקום לכיסא ים -
ולשמשיה כי היה עמוס בקופסאות בלם ובצינורות שמן.
במשרדי נמצא דגם חדש של מתאם מתגי לחץ בלם של טנק מרכבה. הדגם נבנה בעקבות
בקשתי לביצוע שו"ש בטנק, אך לא הספקנו להרכיבו בשל לכתו הבלתי צפויה. גם כשהיה
מדובר במערכת בטיחותית מהשורה הראשונה יחיעם לא פחד, הוא מעולם לא היסס. כל
בקשה שלנו, גם אם הייתה מטורפת, הייתה נבחנת ואף מיושמת. "אחר כך נאשר" הוא אמר,
הדגם יישאר במוזיאון... למי יש היום אומץ ללכת בדרכו?
אחד הדברים המפורסמים אצלו היה "אישורי יחיעם", זוהי פיסת נייר לפעמים קרועה שעליה
יחיעם היה מאשר מכללים וחותם עליה על כנף הטנק, כאשר היינו מבקשים אישור הוא היה
שואל אותנו: יש עליך פתק? כמובן שתמיד היינו מצוידים בנייר והוא מיד היה שולף עט,
מאשר וחותם. "אם יש בעיה למישהו תגידו לו שיש לכם אישור", כך תמיד אמר לנו. הניירות
היו מתויקים בקלסר מיוחד.
באחד הביקורים שלי במשרדו בתל השומר בשנות ה 91 ביקשתי ממנו לחייג ממשרדו
הביתה, כשתהיתי כיצד יוצאים לקו אזרחי יחיעם נזף בי ושאל אותי מאיפה הוא יודע
להשתמש בקו אזרחי " תשאל את הפקידה " הוא אמר. חיפשתי את הפקידה ולתדהמתי היא
ישבה על כיסאו, לשאלתי היא ענתה שהוא לא יושב על כיסאו, בטח לא במשרד.
זוהי האגדה, זוהי ההיסטוריה, זוהי צניעות ודרך ארץ, זהו מלח הארץ הדואג לכלל ורק לאחר
מכן אם בכלל לעצמו.
יגאל גטיה
פרק יב – תמיכה במערך הנפרש 079
במבצעיות, בלחימה
יום אחד עלה טנק על מטען בציר קרני נצרים בפנים. אנחנו כמובן נכנסנו עם שיירות והגענו -
אל הטנק בחולות, בדיונות. אני לא יודע איך יחיעם שמע על זה... פתאום מתוך דיונה אנחנו
רואים אדם צנום ואנחנו עם נשק, קסדות ואפודים, ונבהלנו. יחיעם נכנס בלי נשק, בלי קסדה,
בלי אפוד, הולך ברגל. אני אומר לו "יחיעם, זה מקום מסוכן, יכולים לירות בך !" הוא אמר לי
"זה בסדר !" וישר הלך לטנק. אין לתאר את השמחה שפשטה בנו והתדהמה איך נכנס
למקום מאוים ללא ליווי, פתאום חזר לנו הבטחון. האיש היה מגיע לכל מקום ללא היסוס.
במקרה נוסף שהיה, טנק איבד בלמים בגבול מצרים בציר פילדלפי, מקום מאד עמוק.
כשהיינו מגיעים לשם היו מארגנים לנו 8 סופות ממוגנות. אנחנו נכנסים ושמים אפודים
קרמיים ופתאום יחיעם מגיע עם האוטו שלו. ראינו אותו, אין לכם מושג, איך שהילד שלו
רואה אותו זה כלום לעומת איך שאנחנו ראינו אותו כמו מושיע, כמו אבא, כי יש מישהו -
שיבוא ויגיד לנו מה לעשות, ויחיעם אומר "אין שום בעיה, אני נוסע אחריכם עם האוטו שלי"
אמרתי לו "אתה לא נכנס לשם עם האוטו ! פה נוסעים בסופות ממוגנות" עד שבסוף הוא
הסכים להיכנס, הוא נכנס לסופה, ואני מוריד את האפוד ואומר לו "קח" כי הוא אדם מבוגר,
אבל הוא לא הסכים ונכנס איתנו בלי קסדה ובלי כלום בתוך הסופה הממוגנת.
יגאל גטיה
יגאל גטיה, יחיעם וניסים בעבור
081 פרק יב – תמיכה במערך הנפרש
מיוחד ומקצועי
יחיעם, אתה חסר לי ברמה היומיומית הן כחבר והן ככתובת לכל שאלה, בעיה או התלבטות
בכל תחום, ובפרט ברמה המקצועית. אחריך נותר חלל שקשה למלא. מבחינתי היית מקצועי
ויחיד במינו בתחום החט"כ. עובדת היותי במקום בו אני נמצא היום היא ברובה תודות לך.
על כן אני מודה ומאושר שזכיתי לעבוד עם אדם דגול כמוך. אני שכל שירותי הצבאי )גמלאי
של צה"ל והיום אזרח עובד צה"ל בחט"ל( הייתי בשטח ועסקתי בתחום מכונאות הטנקים,
ידעתי תמיד שבכל מצב של תקלה בחט"כ שלא נמצא עבורה פתרון בשטח יכולנו לפנות
אליך. היינו יוצרים איתך קשר טלפוני ואתה ידעת לכוון אותנו לפתרון התקלה בצורה הנכונה,
הטובה והמקצועית ביותר ועם הרבה סבלנות מצידך.
בתקופה האחרונה לפני לכתך לעולם האמת הזדמן לי לעבוד איתך כאזרח עובד צה"ל, פנים
מול פנים. כתבנו ביחד הוראות טכניות וביצענו השתלמויות והדרכות מקצועיות לאנשים
בשטח. החוברת שכתבנו נועדה לסייע באיתור תקלות בממסרת מרכבה. בחוברת זו נמצא
כל הידע המקצועי שלך לפתרון כל תקלה בממסרת כמעט, חוברת שמיועדת בייחוד לאנשים
המשרתים בשטח.
אני רוצה לספר סיפור אחד ולהראות כמה מקצועי ומיוחד היה יחיעם הרפז.
זה היה יום חורפי גשום והקור היה מקפיא. בסביבות השעה 80:11 דווחה לי תקלה בטנק
מרכבה סימן 8 השייך לבית הספר לשריון אשר אינו יכול לנסוע קדימה ואחורה. בשעה
88:11 הגעתי לסיירים וראיתי טנק תקוע עמוק בתוך תעלה ללא כל יכולת תנועה. התחלתי
לבצע בדיקות לממסרת וכל מאמצי לפתרון התקלה עלו בתוהו. הייתי מאד מתוסכל. אחרי
כמעט שעתיים של בדיקות השעה הייתה כמעט חצות בלילה והחלטתי להתקשר ליחיעם.
התקשרתי ליחיעם והוא ענה לי )לומר את האמת ידעתי שהוא יענה לי כי פשוט זה יחיעם(.
לאחר שסיפרתי לו על התקלה ומה בדיוק בדקתי הוא הסביר לי מה עלי לעשות, ואני מצטט
את דבריו "פתח את מכסה מוח הממסרת, יש שם מסנן קטן. נקה אותו, הוא סתום
בוודאות, ותראה שהתקלה תסתדר. רק עדכן אותי בבוקר שהכל בסדר". ביצעתי במדויק
את מה שהוא אמר ואכן התקלה הסתדרה )לא היה לי ספק בכך(. בסביבות חצות וחצי
בלילה יצא הטנק מהתעלה בה היה תקוע במשך שלוש וחצי שעות. זה גרם לי סיפוק אדיר.
בבוקר התקשרתי ליחיעם כדי לדווח לו שהכל בסדר וכמובן להודות לו.
אבי אבוטבול
פרק יב – תמיכה במערך הנפרש 080
עזרה בזמן אמיתי
בהיותי בתפקיד בדרום, הייתה בשימוש מערכת בלמים חדשה שהכניסו בשנת 96-98 ואני
הכרתי אותה מצוין כי שירתתי ברפ"ט קודם לכן. פתאום התגלתה בעיה באחד הטנקים שבו
לא הרכיבו את המערכת בכלל ואי אפשר היה לעשות את הכיוון כי היה צריך לבוא עם
איזשהו מתקן מיוחד. הגעתי לטנק ולא יכולתי לעזור להם למרות שאני מכיר את המערכת.
התקשרתי ליחיעם, אני חושב שהשעה הייתה 08 בלילה. רק יחיעם היה יכול לעזור לנו. הוא
ענה והתחיל להסביר "תעשה ככה וככה". ניסיתי איכשהו להתמודד עם הבעיה. בשעה 8
בבוקר הופתענו מאד לראות את יחיעם שהגיע עד לטנק. אני הייתי בשוק מוחלט. הוא לא
אמר שום דבר. זה בדיוק מה שמספרים עליו, האחריות שלו היא עד הסוף. כנראה שהוא יצא
ב 8 לפנות בוקר כדי להגיע ב 8 לסיירים. הלך לישון שעתיים שלוש, נכנס לאוטו והגיע. - - -
ברוך מצליח
בכל מקום ובכל זמן
שני הבנים שלי היו מט"קים של מרכבה לפני 06 שנים. הראשון של מרכבה 8 והשני מרכבה
8. מול כל התקלות שהיו במערכות יחיעם היה הכתובת שלי. אני זוכר מקרה אחד כאשר הבן
שלי, מט"ק בגדוד 83 טלפן אלי בלילה מהסלולארי בטנק )שימו לב מה היה בצבא אז...(
שבתרגיל בפתיחה טנק נכנס בו מאחוריו ושבר לו את גלגל המתח. "מה עושים ?" שאל,
- - אמרתי לו "תמתין". טלפנתי ליחיעם, תפסתי אותו בעין זיוון ב 80:81 בלילה. ב 88:11
בלילה הוא היה ליד הפתיחה כשכל הפלוגה פוערת עיניים איך אלוף משנה מגיע לעזרה של
מט"ק ?... ומאז המניות של הבן שלי עלו ביחידה.
ישראל סבר
082 פרק יב – תמיכה במערך הנפרש
גם את הילדים ליווה בשירות...
הבת שני שירתה בביסל"ש, לא קיבלה שום הנחות עקב הייחוס, אך לפחות זכתה לביקורים
רבים של אבא בכל פעם שהגיע אל יחידות הקצה הדרומי. בזמן שהייתה בקורסים הקפיד לא
לבקרה גם אם הגיע אל הבסיס "היא לא שונה מאף חייל אחר" הסביר.
פרק יב – תמיכה במערך הנפרש 083
עזרה לפלס"ר 0
במשך כל שנות קיומה של פלס"ר 8 לא זכתה הפלוגה לרמה של תמיכה ופינוק כמו בתקופה
בה שירת בה טל בנו של יחיעם. יחיעם לא הסתפק במשימות זניחות שהיו מיטיבות מעט את
תנאי השירות של טל. כמו תמיד היה קשוב לצרכים של היחידה ואתגר את עצמו )ואותנו(
במספר פרוייקטים שהקפיצו את תנאי הסביבה ואפילו את תנאי הכשירות המבצעית של
היחידה מדרגה גבוהה מעלה.
זה התחיל בשדרוג סביבת הגינון בבסיס. יחיעם השיג בעזרת קצין הניהול של רפ"ט כמות
נאה של משטחי דשא ושתילים שנרכשו או נתרמו ממשתלת גבעת ברנר, הגיעו בעזרת
הסוונה אל רחבת היחידה והוריקו את השממה. האתגר הבא היה התקנת אמצעי צליפה
בנשקים של הלוחמים. לא רק בנשק של טל, אלא בכל הנשקים ביחידה ! משימת ייצור ירדה
אל המש"א, יחיעם ווידא שההתקנים יוצרו בצורה מושלמת ומאותו הרגע העלו לוחמי היחידה
את רמת המבצעיות )והדאווין...( לרמות חדשות.
אך אין ספק שגולת הכותרת היא הדיגום של הכיסויים עבור ההאמרים בפלס"ר. מדובר על
ברזנטים עם חלונות שניתן לפתוח או לסגור בעזרת סקוטצ'ים וריצ'רצ'ים כך שניתן לנסוע
בכלים באופן מוגן יחסית גם בתנאי מזג אוויר לא נוחים. יחיעם הגדיר כיצד הוא מעוניין
שהכיסויים יותקנו על גבי הכלים ומכאן נשאר שלב התכנון ושלב הייצור. ניסים בן חמו,
שביצע את התכנון מספר : "בשלב הייצור הגעתי למתפרת בית דגן וליוויתי באופן צמוד את
העבודה במשך 8 שבועות. העובדים לא הבינו למה נועדו הכיסויים וכדי ליצור 'שקט
תעשייתי' סיפרתי להם שמדובר במשימה סודית... כשהושלמה העבודה הגיע יחיעם
למתפרה, הסביר לעובדים לאיזו מטרה נועדו הכיסויים, הודה להם ואח"כ נתן למחלקה
תמונה עם הכלים והכיסויים. הידיעה על כיסויי ההאמרים בפלס"ר 8 פשטה כאש בשדה
קוצים בין היחידות המובחרות ובסופו של דבר נחת ברפ"ט קצין של ענף רכב שביקש לקבל
את השרטוטים כדי להורידם לייצור עבור כל ההאמרים ביחידות אלו. בכך הושלמה עוד
מהפכה שלא הייתה מתחילה כלל ללא ההבנה של יחיעם לצורך חיוני של הלוחמים."
האמרים עם כיסויי ברזנטים "תוצרת יחיעם" בחטיבה 0
084 פרק יב – תמיכה במערך הנפרש
הכשרת הדרגים לתיקון מנועים וממסרות
תיקון ברמת השטח של מנועי AVDS )סימן 0,8,8 ( וממסרות סימן 0,8,8 דורש הכשרת אנשי
מקצוע בדרגים השונים, במרחבים השונים וביחידות השונות. מדובר על תהליך הכשרה ארוך
מאד שנמשך לאורך שנים ודרש השקעת מאמצים רבים, סבלנות אין קץ ומגע ישיר עם -
האנשים בשטח. המצב בו משק חטיבות הכח מקבל מענה אחזקתי בדרגי השדה אינו מובן
מאליו כלל והוא תוצאה של עבודה צמודה שנמשכה שנים רבות, טיפוח האנשים והקניית
הכלים והבטחון הנדרשים ברמה המקצועית.
יחיעם גידל בהתמדה ובהשקעה אינסופית דור שלם של אנשים שיודעים לאתר תקלות הן
במנוע והן בממסרת ומהווים חוליה ראשונה בשרשרת של איתור התקלות. המצב כיום הוא
כזה שהאנשים בדרגים מסוגלים להתמודד עם כל תקלה ואין כמעט תקלה שלא ניתן לתקן
בדרג השדה. יחיעם סמך על אנשי המקצוע בשטח והיה לו את הבטחון להוריד את סמכויות
התיקון לדרג השדה ובכך להביא לחסכון משקי עצום ולאפשרות לתת מענה יעיל ונכון לטיפול
בחטיבות הכח.
סלבה רוחקינד
פרק יב – תמיכה במערך הנפרש 085
מביא חלקים, פותר בעיות
קיבלנו את הטנקים הראשונים בימ"ח במחנה יפתח. טנקים אלו עברו דרך חטיבה 022
ונתקלנו בהמון קשיים בקליטתם. אני לא זוכר בעיה שבה יחיעם לא טיפל ושאותה לא פתר,
ואם היה צורך בכך היה מגיע אלינו. יחיעם היה אומר לי "חכה ב 8 בערב כשאני ארד מרמת -
הגולן, אני אביא לך את מה שצריך". אין מקום שאליו האיש לא היה בא. אם היינו באימונים
בצאלים הוא היה בא לצאלים. איפה שהיינו נמצאים, איפה שהיו הבעיות, הוא היה מגיע לכל
מקום עם הצוות שלו ופותר בעיות. היינו מזמינים חלקים יום יומיים מראש לפני היום הקבוע -
של הנסיעה שלו לצפון )יום רביעי( והוא היה מארגן את זה, לא משנה באיזו שעה. כל
שנדרשנו זה רק לחכות לו, לדאוג שבשער יהיה לו אישור כניסה וכל הבעיות נפתרו.
רון גולדמן
עוצמה וזמינות מיידית במצבי אמת
לפני השחרור שלי ב 8113 נערך מבצע "סכין קהה" בהשתתפות גדוד 81 . קצין החימוש של -
החטיבה החליט להוריד את כל החוליה החימושית לאזור בארותיים ולטפל בגדוד. אני זוכר
שביום השני שבו הגדוד הופעל שם בתעסוקה מבצעית, היה טנק באזור שוויקה, שהייתה לו
בעיה עם הזחל ועם אחד הטבורים. באזור היו מחבלים חמושים ורמת הסיכון בפעילות
הייתה גבוהה. נתנו לטנק הוראה לצאת החוצה ובדרך הוא גמר כמה טבורים. לא ידענו מה
לעשות, השעה כבר הייתה 8 בערב, התקשרתי ליחיעם, אמרתי לו "שמע, ככה וככה
הסיפור". יחיעם אמר לי "אל תזוז אני כבר בא אליך עם כל הציוד, תאר לי בדיוק מה חסר".
העמיס את הסוונה ובא אלי בלילה. הוצאתי את הטנק לאזור שוויקה, לתחנת הדלק שם. הוא
לא עזב אותי עד שהטנק הזה העלה זחל והכנסתי אותו פנימה.
מכלוף קקון
יחיעם עם קקון, האיש שלו בחטיבה 0
086 פרק יב – תמיכה במערך הנפרש
סיפור דרך ממורה, חבר אמיתי וידיד אמת
את יחיעם הכרתי בשנות ה 21 עוד כשהייתי חייל בסדיר בנפח, אז כבר פגשתי אדם עם -
מוסר עבודה שאין לו אח ורע בכל זיכרוני. כל שאלה שהייתי שואל אותו בתחום המקצועי
הייתה לו הסבלנות להסביר, ללמד, ואף להיות עקבי בבקשות שהיו לי כלפיו בכלים
המיוחדים שהיה מייצר בשבילי.
עם השנים הוא הצליח להעביר לי ידע, מוסר, כבוד האדם, צניעות ואהבת הארץ. יש לי מאות
סיפורים ממנו מאחר והוא ליווה אותי משנות ה 21 ועד מותו. ברצוני לספר סיפור אחד או -
שניים מיוחדים אשר אפיינו את אופיו ואת אהבתו לטנק המרכבה.
הוא ביקר אותי באחת היחידות בלב עזה, המפקדים והצוותים פחדו לנסוע עם טנקי המרכבה
בחולות הים מחשש שישקעו, ואז יחיעם ז"ל ביקש מאיתנו לבצע נסיעת מבחן בחולות הים
על מנת להוכיח לצוות ולמפקדים שהטנק יכול לנסוע גם בחול ים. נסענו, ישבתי בתא הנהג
ללא פחד וללא היסוס ויחיעם הסביר לי דרך תא המפקד לא לתת היגויים חזקים וכך חזרנו
שוב ליחידה, ומאותו זמן הצליחו הצוותים של השריון לבצע פעילויות ונסיעות על חול ים, הוא
הקנה להם את הביטחון והראה להם את היכולות האדירות של טנק המרכבה.
הוא היה מגיע ליחידות השריון ומלמד את היכולות הבלתי נתפסות ובלתי מתקבלות על
הדעת של טנק המרכבה ומוכיח להם הלכה למעשה. בסדנה, כאשר יחיעם היה מגיע הוא
תמיד ביקש לנגוע בדברים, לראות ולא וויתר לרגע על בדיקה או אפילו פירוקים של תתי
מכללים על מנת להבין היכן הבעיה ומאיין היא נוצרה.
כאשר הייתי צמוד אליו, לפעמים ימים שלמים, לא הבנתי כמה אדם יכול לעבוד ללא מזון,
ללא שתייה והמטרה היחידה שלו הייתה הטנק והחט"כ. הזמן אצלו היה מאד יקר מה -
שאדם ממוצע עושה בשבוע יחיעם כנראה מספיק ביום אחד. למדתי ממנו סולידריות מהי,
דרך ארץ ואהבת הפלדה שזהו טנק המרכבה.
אפילו לפני שהיה נוסע לתחרויות והיה נעדר למשך שבועיים שלושה הוא היה סומך עליי -
והיה אומר לי "קבלו יש לך את כל האישורים להשבית ולקבל החלטות לגבי החט"כ".
כנראה שיחיעם יישאר בזיכרוני לנצח נצחים. החינוך, המוטיבציה והידע כנראה ימשיכו איתי
עד סוף ימיי.
דוד קבלו
פרק יג – יחיעם בשדה הניסויים 087
פרק יג יחיעם בשדה הניסויים –
העבודה מול יחידת הניסויים היוותה ציר מרכזי בתהליך הפיתוח. לא נכנס לייצור סדרתי אף
שינוי הנדסי לפני שנבדק בדגם על טנק נוסע על פי מתאר שיחיעם הגדיר ובדק מקרוב. ליווי
הניסויים היה אחד המרכיבים המשמעותיים בתהליך ובשיטת העבודה והבטיח שתמיד מגמת
השינויים תשפיע על שיפור באורך החיים של הטנק. רמת שיתוף הפעולה, התיאום וההבנה
המקצועית מול מפקדי הניסויים עימם עבד באופן מתמשך לאורך השנים תרמו לאינספור
שיפורים במערכות הטנק.
העבודה מול יחידת הניסויים
ההיכרות בינינו בחצר מקחש"ר החלה כשיחיעם הצטרף לשורות ענף אוטומוטיבי בסוף שנות
ה 81 עת שימשתי בתפקיד רמ"ד ניסויי מרכבה ביחידת הניסויים, עם הכנסת טנקי מרכבה -
סימן 0 הראשונים. בתחילת שנות ה 21 עבדנו באופן צמוד וצברנו שעות משותפות רבות -
מאד בסדרת ניסויי מזקו"ם בשטחי סיירים בתפקידי כרע"ן ניסויים אוטומוטיביים.
כקחש"ר שוחחתי רבות עם יחיעם. בעיני הוא היה קצין החימוש האולטימטיבי הכורך יחד
רצון, דבקות במטרה ומקצועיות ברמות הגבוהות ביותר. הוא היה התגלמות קצין החימוש
האידיאלי לנוכח מסלול שירותו שהחל מתפקידים משמעותיים בשדה בהם פיתח הבנה
מקצועית עמוקה. ההשכלה ההנדסית שרכש בהמשך, יישום הידע מהלימודים במסגרת
עבודתו והניסיון מהשטח התאגדו יחד לשלמות אחת ברמה ובאיכות נדירים.
יחיעם ייחסר לי באופן אישי ולכתו היא אבידה גדולה למערכת.
עמי סגיס
יחיעם עם עמי סגיס ואלי פישמן
088 פרק יג – יחיעם בשדה הניסויים
מי היה יחיעם בשבילי ?
ובכן זכיתי להכיר באינטנסיביות את יחיעם במהלך שירותי כרמ"ד ניסויי מרכבה בשנים 28-
21 . זה לא היה סוד שיחיעם, שבנשמתו היה איש שטח, אהב להיות בחברתנו, אנשי
הניסויים, שהביאו לו את חווית השטח כנדבך משמעותי בתהליך השלמת הפיתוח. החיילים,
הקצינים ומנהלי הניסוי בשטח אהבו אותו. למעשה לא היה יום, בתחילת היום או בסופו, ללא
שיחיעם יופיע וישתף אותנו בחוויותיו מהשטח, שכללו איסוף של מידע שלא יסולא בפז
מהמשתמש, איש צוות, מפקד הטנק או קצין החימוש הגדודי, או שלחילופין סיכם עמנו
תוכנית ניסוי כחלק מפיתוח של מכלל או מערכת שהוא היה אמון עליהם.
יחיעם ידע בדיוק על מה הוא אחראי ובשיטה הייחודית לו, היה מצליח להתיש אותך ולזכות
לעדיפות בשילוב מערכותיו על טנקי המרכבה שרצו בפועל בשטח. למותר לציין שבזמנו
"רצו" בשלבים שונים של ניסויים אוטומוטיביים, כ 00 מרכבות סימן 0,8 ושולף אחד. - -
הייתה זו תקופה מאד אינטנסיבית ולמעשה כל הענפים ברפ"ט היו שמחים לזכות בשעות או
קילומטראז' של בדיקה לאורך חיים למערכותיהם.
לא פעם הייתי משתאה נוכח היכולת של יחיעם, שבחיצוניותו היה פלאח, לרשום כל פרט
בצורה מסודרת, מפורטת ומדויקת בפנקסי הכיס הקטנים שתמיד ליוו אותו, החל מצלע
ספציפית בחולית זחל, מיקומה של הצלע, שילוב הצלעות והמבנה שלהן בחוליה. סוגים
שונים ומשונים של חוליות במבנה זה או אחר שנוצקו לפי דרישתו, הורכבו על טנקים
בשטחים שונים )בעדיפות לרמה( וקיבלו ציון.
לא פעם הייתי עד לשיחה שקיבל מטליק, שביקש לדעת נתון זה או אחר. יחיעם שידע כל
פרט בעל פה לא היה מסתמך על זכרונו, היה מוציא הפנקס הספציפי מאחד הכיסים )נדמה
לי שפנקס שמצא את מקומו בכיסו השמאלי של החולצה היה מיועד לענייני מזקו"ם( ומפרט
לטליק את הנתון הדרוש, אשר רשם לעצמו בעבר, תוך ציון המקום והזמן, כולל השעה
שהדברים נבראו לראשונה בפנקסו.
חוליית זחל לא הייתה בודדה בטיפול היסודי של יחיעם. הוא הצליח לשפר באופן משמעותי
את איכות ואורך חיי מגוון הפריטים, המכללים והמערכות שהיו תחת אחריותו, לרבות: מגוון
גלגלי מרכוב, גלגלי מתח וגלגלים תומכים, בולמי זעזועים )אז היו קוויים ונזלו...( כאלה
ואחרים עם מיכלי השמן המשותפים ואטמים מחומר זה או אחר, הממסרת עם סיפורי
הבילום... ועוד.
כמובן שכל נסיעה עם יחיעם הייתה חוויה בפני עצמה. בעת ההיא ליחיעם היה רנו ארבע,
שבאופן לא מפתיע שימש כרכב שטח לכל דבר ולרוב היה נטוי מעלה בחלקו הקדמי, זאת
בעיקר בגלל העמסת חוליות זחל שבבגאז'. כנוסע ליד הנהג בהחלט תרמת כמשקולת
מאזנת לטובת נסיעה בטוחה לתעודתך.
פרק יג – יחיעם בשדה הניסויים 089
היה לי הכבוד לנסוע מספר רב של פעמים עם יחיעם לשטחי ניסוי, אז היו לנו שלוחות בבסיס
1111 , במעלה אדומים, במטווח 83 וברמה. זכור לי מקרה אחד שהחלטנו לעלות לרמה. זה
היה בערך בשעה 3 או 1 אחה"צ. ביקשתי ממנו שנעבור דרכי בפ"ת כדי להחליף מדים...
תגובתו בשביל מה ??? בשביל יחיעם אין הבדל בין מדי א או ב, נקי או לא נקי. יש משימה -
צריך לבצע וזה מה שחשוב. הגענו לביתי ורעייתי שכעסה עלי שהבאתי את יחיעם ללא -
התרעה לאפשר אירוח כיאה למעמד, שאלה אם אנחנו רעבים.
יחיעם אמר לה "לא מה פתאום ? מספיק קפה". למרות חוסר תאבונו של יחיעם היא חסה
עלי ולבקשתי הכינה צלחת עם מספר לא קטן של כריכי אבוקדו. אמרתי ליחיעם "אני הולך
מספר דקות להתרענן ולהחליף מדים". כשחזרתי לאחר מספר דקות גיליתי שאין סנדוויצי'ם
על השולחן, אבל יש צלחת ריקה, ושאלתי את רעייתי "מה עם משהו לנשנש?" הוברר לי
שיחיעם נזכר כנראה שלפעמים צריך גם לאכול. יחיעם פשוט לא שם לב שמהבוקר כששתה
כוס קפה, לא אכל ולא שתה דבר. התברר לי שהוא פשוט כך שנים, עבורו לאכול ולשתות זה
רק לאחר השלמת המשימה שייעדת לעצמך.
יחיעם היה בשבילי דוגמא של קצין מעולה עם מעלות ייחודיות : מסירות אין קץ ודבקות
במשימה, זאת ללא התחשבות בנוחותו האישית וללא גילוי כלשהו של התנשאות. אנשים
שעבדו מולו ביחידת הניסויים העריכו, הוקירו ואהבו אותו. יחיעם היה אדם שאם נפל בחלקך
להכירו, אז זכית...
אני בהחלט זכיתי
יהי זכרו ברוך,
אלי דוידפור
מרכבה סימן 1 בניסוי, 3500
091 פרק יג – יחיעם בשדה הניסויים
זכרונות קצרים
קשה מאד לקבל, ברמת הבלתי נתפס, כי יחיעם הפעלתן, הדינמי, חדור המוטיבציה
והשליחות לבנות את הטנק הטוב בעולם, עבור חיילי צה"ל, איננו עימנו יותר.
בשלוש השנים בהן שירתתי כרמ"ד ניסויי מרכבה ) 0990-0993 (, התרשמתי עמוקות מהמרץ
הבלתי נלאה, היצירתיות והחתירה המתמדת, לשפר ולייעל עד לרמה הגבוהה ביותר
האפשרית את מזקו"ם המרכבה. יחיעם ואנשיו היו מביאים את הדגמים לניסויים )גלגלי
מרכוב, הינעים סופיים, חוליות זחל, פינים( ומקבלים את התוצאות. פעמים רבות ליווה יחיעם
אישית את הניסויים ונמצא בשטח לראות בעצמו את התוצאות, ואז תוך פרק זמן קצר ביותר
היה חוזר עם דגם משופר, אותו היינו שוב מרכיבים בזריזות ע"ג הטנקים וחוזרים על הניסוי.
התהליך חזר על עצמו )קבלת דגם, ניסוי, ניתוח הכשל, קבלת דגם משופר, ניסוי וכו'( עד
שהתוצאות היו משביעות רצון. נראה היה כי יחיעם אינו מתעייף לעולם בחתירה לקבלת
המוצר הטוב ביותר האפשרי. הברק שבעיניים, המוטיבציה והרצינות שאפיינו את עבודתו
בכל רגע נתון, הדביקו את כולנו )צוותי הניסויים, מפקדי הניסויים, קציני הניסויים ואנוכי ראש
המדור( ואפשרו ביצוע ניסויים מקצועיים ומורכבים בלוחות זמנים קצרים ביותר.
זכורים לי שני אירועים, מאותה תקופה, מהם ניתן להבין את רצינותו ודבקותו של יחיעם.
הראשון יחיעם ומשפחתו נסעו לנופש בצפון הארץ, בדרכם עברו עם מכוניתם עמוסת -
המזוודות בשטח הניסויים. יחיעם ירד מהמכונית, עלה על טנק הניסוי וחזר לאחר כשעתיים
מנסיעת ניסוי ע"ג הטנק. הודה לצוות הניסוי והמשיך עם משפחתו לנופש.
השני יחיעם התחייב לטליק על פתרון מהיר של תקלה שהתגלתה במנועי סימן 8. יחיעם -
וצוותו עבדו סביב השעון לאיתור התקלה ופתרונה. עם מציאת הפתרון הוצג הנושא ע"י
יחיעם לטליק, שביקש לאמתו בניסוי מורכב. יחיעם הגיע ישירות מהפגישה, הציג את הניסוי
הנדרש, ביקש כי נבצעו ונסיים אותו בפרק זמן שנראה על פניו בתחילה כבלתי אפשרי,
והדגיש את החשיבות העצומה לסיימו במועד, לאור הצורך להוכיח כי זהו אכן הפתרון ועל
מנת שיתאפשר ליישמו מיידית. הלהיטות של יחיעם דרבנה את כולנו. תוך פרק זמן קצר
נכתבה ונחתמה תוכנית הניסוי והניסוי יצא לדרך. על מנת לסיים הניסוי במועד, הוחלט על
נסיעה רציפה של הטנקים, כאשר עצירות מבוצעות רק לצורך החלפת צוותי הניסוי וזאת
לפרקי זמן מינימאליים )הזמן הנדרש לירידת הצוות מהטנק ועליית הצוות הרענן להמשך
ניסוי(. הניסוי הסתיים במועד שנקבע ובהצלחה. בגמר הניסוי הודה לנו יחיעם על ההשקעה
המרובה ונסע לדווח לטליק כי המשימה הושלמה.
על תרומתו של יחיעם לטנק המרכבה, לצה"ל ולמדינת ישראל יכתבו בכירים ממני, אך אין
ספק שהיא עצומה.
יהי זכרו ברוך.
יוסי לאופר
פרק יג – יחיעם בשדה הניסויים 090
ניסויי עבירות
את יחיעם הכרתי בשנות השמונים ובמשך כ 01 שנה עבדנו יחד וערכנו סדרות רבות של -
ניסויים במתארים שונים. מאז שהכרתיו )למרות שאני מגיע ממערכת המודיעין( נוצר בינינו
קשר אמיץ ומהרגע הראשון הבנתי שמולי ניצב אדם נחוש בעל ידע מעמיק בכל נושא השריון
ובעיקר בעל נכונות אין קץ לעזור, לתקן ולשפר.
מאז שהכרתיו פשוט הערצתי אותו וראיתי בו דמות מיוחדת עם כל המעלות. יחיעם לא אהב
ישיבות ודיונים והעדיף תמיד ביצוע בשטח. בניסויים שונים הגענו לגבולות היכולת של כלים
מסוימים וביוזמה ברוכה ניווט יחיעם בסדרת ניסויים שיפורים משמעותיים במעטפת ביצועים
בכלים שהוא הכיר וכן בכלים שכלל לא היו בתחום עיסוקו. השיפורים היו משמעותיים מאד
ובעלי השלכות רבות.
למרות שנפרדו דרכינו לאחר השחרור שוב יזמת שנצא יחד לשליחות מסוימת וכן יזמת
להעביר הרצאות השתלמות ביחד. לעולם לא אשכח את נכונותך ומסירותך ודמותך תמיד
לנגד עיני.
יהי זכרך ברוך
ישראל רוט
– במהלך ניסוי עבירות 3505
092 פרק יג – יחיעם בשדה הניסויים
העבודה עם יחיעם מנקודת מבט של קצין ניסוי בתחילת דרכו
כל פיתוח היה מגיע בסוף אל יחידת הניסויים ואנחנו היינו צריכים לבדוק ולעמוד בסטנדרטים
של יחיעם. אנחנו מצד אחד כאוטוריטה בתחום הניסויים רצינו לעשות מה שאנחנו מבינים,
ויחיעם היה אומר "אני לא מאמין בשום ניסוי שיש בו ציוד מדידה של יותר מדלי, חבל ושעון
עצר". המון נסיעות משותפות, המון שעות ביחד.
כשהגעתי אחרי קורס הקצינים ליחידת הניסויים, אמרו לי שיחיעם בונה טנק חדש )הטנק
הקל(, ובעוד מספר חודשים אהיה אחראי לבצע הניסויים שלו. "לך כבר מעכשיו, הצוות של
יחיעם בונה את הטנק במש"א, תיצמד אליהם וככה תלמד את הטנק ויהיה לך יותר קל
לעשות את הניסוי". הגעתי למחרת ב 8 בבוקר, אמרתי שלום, ואני רואה שם אלוף משנה -
עובד, בונה את הטנק. צריך להבין את האווירה יחיעם בונה את הטנק וכל הענף מסביבו –
דואגים להביא לו את החלקים והכלים את כל מה שהוא צריך. הריטואל הוא כזה שיחיעם –
צריך משהו, נניח פטיש. אז הוא צועק "פטיש ! פטיש ! פטיש !" ומישהו צריך להביא פטיש
וכדאי שזה יהיה מהר... ככה מצאתי את עצמי נושא כלים, כל פעם רץ ומחפש כלים, בוקסות
וברגים... ואם טעית אוי ואבוי !
ביום הראשון העבודה נמשכה מ 8 בבוקר ועד מאוחר בלילה וחשבתי שאני גמור וכששאלתי -
את עצמי למה אני כל כך מותש הבנתי שאפילו לא שתיתי כוס מים כל היום )שלא לדבר על
אוכל(... באתי למחרת והיה בדיוק אותו סדר יום, וכך עוד יום ועוד יום. אחרי שלושה ימים
הצלחתי להבחין שיש רגעים שפתאום לאיזה עשר דקות אני לבד שם, לידי יחיעם והחבר'ה
נעלמים... ואז תפס אותי פרץ ונתן לי פתגם שאני זוכר אותו עד היום "מי שעובד עם יחיעם
זה כמו להשקיע בבורסה". למה הוא התכוון ? אתה לא משקיע בבורסה מתי שאתה צריך
כסף, אתה משקיע מתי שיש לך הזדמנות. כך זה עם יחיעם יש לך הזדמנות של כמה דקות –
ללכת לאכול תעשה את זה עכשיו, אחרת לא תהיה הזדמנות נוספת...
מהצד שלנו זה אכן נשמע משעשע, אבל בכל מקרה בשיטות האלו יחיעם הצליח לבנות טנק
בלוחות זמנים אפסיים. בכל שיטה אחרת של פיתוח מסורתי, הורדת תיקי שרטוטים
מסודרים, הפעלת קבלני משנה וכו' היינו מקבלים קבועי זמן אחרים לגמרי.
ארז מיטלמן
פרק יג – יחיעם בשדה הניסויים 093
ניסויי מגוב בפלמחים
יחיעם התחיל ניסוי בפלמחים, במשך יומיים, לבדיקת סוגים שונים של מנגנוני מגוב. אני זוכר
שאלו היו יומיים שהוא היה באטרף, הוא היה בטירוף מוחלט לגמור את הבדיקות האלו כדי
שהוא יוכל להרכיב את המערכת בגדודים בעזה. במהלך הניסויים האלו הוא שיגע את כולם.
אני דגמתי מדי פעם את הניסוי והגעתי לשם.
בשלב מסוים, הגעתי בצהריים, ואני רואה את מפקד הניסוי מסתתר מאחורי מבנה. אני
בדיוק הגעתי וראיתי את יחיעם ליד הטנק ואת מפקד הניסוי כאמור מאחורי המבנה. אני
אומר לו "בבר, מה אתה עושה פה ? לך ליד הטנק" אז הוא ענה לי "אני מנסה לגנוב כמה
ביסים !" יומיים הוא לא אכל... ובינתיים אני רואה את יחיעם מכוון את הטנק "סע! סע! סע!"
והוא לא מבין למה הטנק לא נוסע. אז שאלתי את בבר "למה ? איפה המפקד ?" אז הוא
עונה לי "דודו, אין אף אחד בטנק !" ואז יחיעם ראה אותי ושאל "דודו, למה הטנק לא נוסע ?"
ועניתי לו "כבר מגיע, כבר מגיע... בטח יש איזו תקלה" ויחיעם אומר "איזו תקלה ? שיסע !"
ואמרתי לבבר "רוץ ! אוי ואבוי אם יחיעם ידע שהטנק נטוש..." הוא לא ראה בעיניים.
דודו שלום
הטורים עולים
היה חשוב ליחיעם שהטנקים בשטח ייסעו, שלא יעמדו. הטנק בשטח היה למעשה לוח
השרטוט, שם הוא היה מרכיב את הפריטים שבניסוי שהיינו בודקים והיינו מריצים. באחד
מימי רביעי הוא הגיע לרמת הגולן עם הצוות שלו. הוא בא לסככה, אני והוא עמדנו על הסיפון
של מרכבה סימן 8, בדקנו את חטיבת הכוח והכנסתי נהג לתוך הטנק. ביקשתי ממנו
להתניע. לא עברו מספר שניות והמנוע עלה לטורים משוגעים. יחיעם אמר לי לדומם. נתתי
מכה לנהג ואמרתי לו "תוריד את הרגל מהגז !" הוא ענה לי "אני לא עושה כלום" אז הנחיתי
אותו "טוב, תדומם מכאני". הוא ניסה לדומם באופן מכאני ולא הצליח. המנוע שואג ושואג
והטורים מטורפים. הסתובבתי אחורה וראיתי את יחיעם רץ, זה עוד לפני שהוא היה איש
ברזל, הוא היה קצת שמנמן... הבנתי את שפת הגוף שלו, אם הוא כבר רץ לקחתי את הנהג
וגם אנחנו רצנו וברחנו מהמקום. אני מגיע אליו ושואל אותו "יחיעם ?" הוא אומר לי "אין מה
לעשות". אני מסתכל אחורה, המנוע שאג שאג עד שהוא נפח את נשמתו. התחילה שריפה -
בתוך תא החט"כ וטיפלנו בה עד שהצלחנו לכבות את האש. אני עוד איכשהו הולך לברז,
שוטף את הידיים מהפיח, נח קצת. הוא בא אלי ואומר לי "טוב, בוא נרים סיפון נחקור מה
קרה" )קודם כל עבודה( אמרתי לו "יחיעם, תן לי לנוח שבוע ונדבר..." שום דבר "המנוע עוד
חם, המנוע לוהט !" "יאללה לעבודה, נחקור, תרים סיפון". זה יחיעם. מצא את התקלה, -
הייתה שם תקלה בפין הקטן במדומם של משאבת ההזרקה, בפעמון. זה מה שגרם למנוע
לעלות לטורים מטורפים. הוא לא ויתר, עד שמצא את שורש הבעיה.
אורן דוד
094 פרק יג – יחיעם בשדה הניסויים
העבודה עם רונן שטיינברג ז"ל
רונן שטיינברג נפטר במפתיע כחודשיים לאחר פטירתו של יחיעם.
אין ספק שרונן היה השותף הדומיננטי ביותר של יחיעם מצד נס"א לאורך שנות עבודתם
המשותפות הארוכות. רונן היה מפקד ניסוי בעל תכונות מיוחדות וההבנה בינו לבין יחיעם
הייתה כמעט עיוורת. רונן היה מקצוען ברמה הגבוהה ביותר, חש את הטנק ברגישות
ובחדות והיה מסוגל לזהות אפילו את השפעתם של אלמנטים קטנים. יחיעם ביסס רבות
מהחלטותיו בנוגע לתצורת המזקו"ם ולכוונון המרכיבים על בסיס תחושותיו ותובנותיו של
רונן. כשרונן החליט שהטנק מכוונן היטב זאת הייתה האינדיקציה החזקה ביותר
לאופטימיזציה של מערכות הריסון והקפיציות בטנק, טובה בהרבה מכל תוצאות של ניסוי
ממוכשר כלשהו. בניסוייו היה מביא רונן לא פעם את הטנק לקצה גבול היכולת.
רונן, כמו יחיעם, היה איש עבודה מסור במלוא מובן המילה. שבועות וחודשים של ניסויים
מפרכים בקצות המדינה, ריחוק מהבית. יחיעם ידע להכיר לרונן תודה על פועלו ותרומתו
הרבה והמתמשכת לפרויקט. יחיעם למשל ידע להסביר טוב מכולם את הצורך הקריטי
והחיוני של רונן ברכב צמוד שיאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה הראויה לנוכח הניוד הרב
הנדרש. בנקודת זמן מסוימת הוחלט בנס"א על יישור קו בנושא רכבים והתקבלה החלטה
לקצץ את הרכב של רונן. יחיעם הפעיל מיד את מלוא עוצמתו במערכת, נכנס לקחש"ר עם
רונן ובדרכו המשכנעת לא הותיר מקום לספקות. הרכב הוחזר לרונן והנושא לא עלה שוב.
כשהחלו הניסויים עם מנוע מרכבה סימן 3 ראה רונן הזדמנות להתפתחות מקצועית ולאתגר
הנדסי מיוחד. רונן בחר לעבור להובלת הניסויים בטנק מרכבה סימן 3 ובעצם המשמעות
הייתה שמרכז הכובד של הפעילות עבר להיות מול אורי יכין ולא מול יחיעם. יחיעם, באצילות
ובאהבה, קיבל בהבנה מלאה את בחירתו של רונן, לא עמד בדרכו לרגע ותמך בו ובהחלטתו.
עצוב וסמלי הדבר, ששני נפילים בפרויקט המרכבה, שדרכיהם השתלבו בנקודת זמן קריטית
בפרויקט והמשיכו להפרות האחד את השני בעשייה כה רבה ובהישגים כה מרשימים, שניהם
נקטפו בטרם עת כמעט יחד, והותירו חלל עצום.
אורי יכין, רונן שטיינברג ויחיעם הרפז
פרק יד – המגרש הביתי במש"א 095
פרק יד המגרש הביתי במש"א –
משרדו של יחיעם היווה עבורו פחות או יותר תחנת מעבר ומקום בו הפיק את מכתביו
הקצרים ושיגר אותם בתכליתיות ליעדם. המקום בו ניתן היה למצוא אותו בסבירות גבוהה
יותר בין נסיעותיו אל השטח היה בדרך כלל במש"א, על מפעליה השונים. המש"א כמובן
היווה עבור יחיעם בית מרכזי ובבתי המלאכה השונים קידם את ייצורם של אינסוף דגמים
ומתקנים לשיפור מערכות הטנק והאמצעים עבור יחידות השדה, את חקר ושיקום המנועים,
הממסרות, ההינעים הסופיים ומכללים אחרים.
מה זה תפ"י ?
קשה לי מאד לדבר על יחיעם בלשון עבר. אדם נמרץ, חיוני, פעלתן, איש עשייה שבשנים
האחרונות אף הפליא בכושרו הנפלא והגיע למחוזות דמיוניים.
אין ספק כי מדובר באדם בלתי שגרתי בעליל. שנא דיונים, מסמכים, עבודות מטה, ניירות -
פשוט אהב לעשות !!! ידיו וציפורניו תמיד מלוכלכות בגריז, מדי הדקרון מרושלים ומלוכלכים,
עדות לזחילה מתחת למזקו"ם באחד הכלים במש"א או בשטח. ידען גדול בתחום הממסרות
והמזקו"ם בעל הבנה טכנית בלתי רגילה ששימש לי תמיד כאוטוריטה בתחומו ואהבתי תמיד
להתייעץ עימו בכל נושא מקצועי משגרות אחזקה עבור לקריטריוני פסילה, הערכה מקצועית
לקביעת אורכי חיים וכו'.
אספר סיפור קצר שמתמצת בעיני את אופיו ואישיותו.
בתחילת דרכי כקצין צעיר שובצתי במפעל המרכבה כמנהל תפ"י )תכנון ופיקוח ייצור(.
במפעל הייתה מחלקת עיבוד שבבי קטן )מחלקת יוסטין( שבה ייצרו בין השאר דגמים
בחריטה, כרסום, חיתוך וכו'. בבואי לקבוע תכנית עבודה למחלקה התברר לי שליחיעם "צ'ק
פתוח" לביצוע עבודות להן נדרש לצורך הליכי פיתוח ותמיכה אחזקתית בשטח. רציתי למסד
את העניין ולדרוש כי העבודות ירדו בצורה מסודרת מהתפ"י למחלקה לאחר פניה של יחיעם.
מנ"ע יוסטין זיכה אותי במבט מזלזל ושאל אותי "האם אתה רוצה לחסום את יחיעם ?" פניתי
ליחיעם ובקשתי אותו לעבור דרך התפ"י ולפתוח פקודות עבודה למשימות אותן הוא רוצה
לממש. יחיעם הביט בי במבט כועס והבהיר כי אינו מתכוון לעסוק בבירוקרטיה, רוחו קצרה
ועבודתו מרובה בקיצור שאלך לחפש את החברים... ואם אתעקש הוא יגיע למפקד המפעל -
ולמפקד המש"א. הבנתי שנתקלתי בקיר וכמובן ירדתי מדרישתי הלא הגיונית בעליל.
גלעד רז
096 פרק יד – המגרש הביתי במש"א
האם מנוע הפוך יכול לעבוד במשך שעתיים ?!
בתחילת שנות ה 91 התרחש אירוע בו טנק התהפך ונהרג לוחם. אחרי כל אירוע כזה -
מבצעים תחקיר בראשות טליק. טליק מזמן את כולם ובתחקיר עלה שהטנק התהפך על
הצריח ואחד החיילים שם אמר "אני שמעתי את המנוע עובד וזה נמשך חצי שעה או שלושת-
רבעי השעה". טליק דרש להבין האם יתכן שהדבר באמת קרה. קראו לכל המומחים ואת
יחיעם תפסו כמומחה מזקו"ם. אני רוצה לסבר את אוזניכם שיחיעם היה מומחה גם בתחום
הממסרות וגם בתחום המנועים ולא רק בתחום המזקו"ם. כמעט כל מי שנדרש להביע דעתו
בנושא היה משוכנע שמדובר בטעות ובבלבול, ככל הנראה ייחסו את רעש המנוע לרעש רקע
כלשהו או לטנק אחר שהיה מונע באזור, שהרי לא יתכן שהדלק בצילינדרים מסוגל להגיע
למקום הנדרש נגד הגרביטציה. כך שבאו כולם ואמרו NO WAY , איך יכול מנוע לעבוד
במשך חצי שעה הפוך, אין דבר כזה. בקיצור, יחיעם עמד שם, טליק היה איתנו בבית דגן
במשרד אצלי והיחידי שלא נשבה בקונספציה היה יחיעם שאמר "אנחנו נעשה סימולציה"
אמרו לו "חבל" טליק שמע את זה ואמר "אוקיי, יחיעם, קח מנוע שיקום חדש מהמש"א על
מנת להבין שזה עובד" יחיעם אמר "בסדר המפקד" ולמחרת באנו כולם. יחיעם איכשהו
מצטער ואומר "שלמה, לא חבל על $811,111 , בוא ניקח איזה מנוע מהמגרש בבית דגן עם
בעיית לחץ עוקה, ונבדוק אותו". אמרתי לו "יחיעם, אתה צודק". לקחנו את המנוע והתחלנו
לבדוק איך הופכים אותו. אין לו אוזניות, מחפשים קלארקים, מביאים 8 סנאדות של רכבות,
הופכים את המנוע, כל השמן על הרצפה, לוקחים איזה פח גדול של סולר, מחברים 81 מטר
כבל כדי למשוך בגז, כבלים ארוכים להתניע אותו וכולם עומדים שם מסביב, מתניעים והמנוע
עובד! כולם אומרים "המנוע ייתפס". כולם היו בהתחלה ספקנים, אמרו "אין סיכוי". בקיצור
המנוע הזה עבד חצי שעה, שלושת רבעי שעה הפוך, דוממו אותו והוא עוד חי. כך יחיעם –
לא משאיר מקום לספק.
שלמה וכמן
בודק כל תרחיש אפשרי...
פרק יד – המגרש הביתי במש"א 097
– היעד 3555
כשטנקי מרכבה סימן 8 נכנסו למערך והחלו להתגלות בעיות, מפח הנפש העיקרי נבע מאורך
החיים הקצר להחריד של המנועים. מנועי סימן 8 הראשונים שהגיעו מהיצרן עבדו בין 81 ל -
11 שעות וכולם התפרקו לגורמים ולחתיכות. נקודת פתיחה זו גרמה לחששות ולדאגות
כבדים בקרב כל מובילי הפרויקט. הייתה בהלה, זה כמובן הוריד מהביטחון של קווי הייצור
וכולם נכנסו ללחץ. טליק אמר "אני לא מכניס לפה מנוע עד שלא הופכים את כל בית דגן".
תוך שבוע הפך מפקד המש"א מיכאל דיין את המקום, צחצח אותו וציפה את משטחי הריצוף
באפוקסי )קודם לכן הייתה הרצפה בבית דגן שחורה בעובי של כמה ס"מ(.
טליק אמר את משפט החזון שבאותה נקודת זמן נשמע תלוש מהמציאות "אני רוצה שהמנוע
הזה יעשה 0111 שעות !" כדי לגרום לאחרון האנשים להאמין ברעיון ולשאוף אליו הוחלפו כל
סרבלי העבודה של עובדי מפעל המכללים במש"א לכאלו עם הכיתוב " 0111 " בגבם. שוב היו
רוב האנשים ספקנים. יחיעם הרפז ומיקי אברמסון היו מהבודדים שהאמינו בכל ליבם שיעד
זה הינו בר השגה. בעזרת המש"א הוכנסו מעל 11 שינויים ושיפורים )שו"שים( שהוטמעו
במנועי סימן 8, חילצו את המנועים ממחלות הילדות שלהם והובילו עם השנים להשגת היעד.
כיום ישנם מנועים שחוצים אפילו את קו 0811 השעות. כך היה האיש, הוא האמין בכל, מה
שאחרים לא חשבו ולא האמינו האיש האמין ועשה. –
שלמה וכמן
דוגמאות לכשלים במנועים : "קיוסקים" בבלוק המנוע, הרס בוכנות וטלטלים
098 פרק יד – המגרש הביתי במש"א
המשמעות של שיפור המנועים
צריך להבין שהמשמעות של שיפור המנועים היא שבשעת מלחמה הזמינות של הכח המרכזי
של הצבא, הרק"ם, היה במצב לא טוב, כלומר לא יכולנו להשלים מערכה סבירה על פי
התכניות שלנו. המושג " 0111 שעות" משקף בעצם יכולת וחוסן של צבא מבחינת כלי
הלחימה שלו, זאת המשמעות. עבורנו 0111 שעות זה טוב, כי אנחנו אנשי מספרים ומודדים
כל דבר, אבל הלכה למעשה זאת יכולת מבצעית אמיתית של הצבא.
אמיר בר
ההשפעה על תהליך שיקום המנועים ועל הליינים במש"א
ההשפעה המתמדת של יחיעם וצוותו על תהליכי שיקום המנועים במש"א הייתה הכרחית
והביאה לתהליך מתמיד של שיפור האיכות של המנוע והגדלת אורך החיים שלו. לאור
הקירבה של יחיעם לשדה הוא ידע לבוא ולהנחות את ב"מ מנועים מה צריך לעשות טוב יותר
ומהן התקלות שניתן להימנע מהן במסגרת תהליך השיקום.
יחיעם היה הראשון לזהות משבר שמתפתח במשק החט"כ בדגש על תחום המנועים וכבר
3 שנים לפני המשבר הגדול( המליץ על החלפה יזומה של כ 81 פריטים - ( בשנת 8118
נוספים במסגרת השיקום ובנוסף המליץ על צמצום כמות המנועים המתוקנים במעגל קצר
והגדלת כמות המנועים המשוקמים. כלל ההמלצות יושמו בהמשך.
עד לרגע האחרון יחיעם היה עוזר לפתור בעיות חט"כים בליינים של המש"א. הניסיון והידע
של יחיעם חסכו השקעות מיותרות בתיקונים חוזרים ולעיתים אפילו אפשרו עמידה בתכנית
עבודה והחשוב מכל הוא שהם תרמו רבות להעלאת המקצועיות של עובדי המש"א בתחום
חטיבות הכח.
יעקב ברונשטיין
פרק יד – המגרש הביתי במש"א 099
איפה ישנם עוד אנשים ?
בתפקידי אני מריץ חטיבות כח במש"א. עבדנו יחד 81 שנה. יחיעם הוא איש מאד יקר. היינו
חברים באופן אישי. את כל הידע המקצועי וסודות המקצוע הוא העביר לי. הוא היה יושב
אצלי בתא ההרצה. לפעמים הוא היה שואל בשקט "אפשר לשתות כוס מים ?"
פעם, לפני 08 שנה, פניתי אליו בהיסוס רב בבקשה אישית לקבל ממנו מכתב הערכה
שהייתי זקוק לו. הוא ענה לי "ישעיהו, אתה לא מתבייש, הרי אנחנו כמו חברים, מדוע לא
ביקשת קודם ?" הוא הלך למשרד שלו וחזר תוך זמן קצר עם מכתב הערכה למפקד, שאין
כמוהו, המפרט את הידע המקצועי שלי. מכתב זה עזר לי מאד ברמה האישית בקידום שלי.
אני עובד במערכת 81 שנה ולא נתקלתי באדם כזה. לזכותו ייאמר שהוא התייחס לעובד,
למפקד, לקצין באותו יחס, בגובה העיניים. תמיד שאף לעזור לאנשים ובמקביל להוציא מוצר
טוב. כולנו זכינו ללמוד ממנו ומהמצוינות שלו. יש שיר שאומר "איפה ישנם עוד אנשים כמו
האיש ההוא ?" והוא מאד מתאים לו.
יומיים לפני שהוא התאשפז זכיתי והוא היה אצלי בתא. התביישתי לשאול "יחיעם, מה
קרה?" והוא אמר "יהיה בסדר". מחלתו ופטירתו ציערו אותי מאד. תהי נשמתו צרורה בצרור
החיים.
ישעיהו ג'מיל
211 פרק יד – המגרש הביתי במש"א
מכללי מנועים
מצאתי לנכון להביע את מה שאני הרגשתי כלפי יחיעם הרפז ז"ל מזה שנים.
יחיעם בתפקידו כאיש הקשר בין השדה למש"א ברפ"ט אוטומוטיבי, היה בקשר תמידי עם -
ב"מ מנועים. אופי העבודה במחלקה אותה אני מנהל, מחלקת תתי מכללים של כל המנועים
לסוגיהם השונים, מתאפיין בכך שבכל נקודת זמן ישנן בעיות טכניות. תמיד ידעתי שמול כל
הבעיות והנושאים שהייתי מעלה בפני יחיעם, הפתרונות יבואו בצורה מקצועית ומהירה.
בגלל הניסיון הרב שהיה ליחיעם בכל תחום בטנקים, במנועים, בממסרות ובמזקו"ם, וקשרי
העבודה הרבים שהיו לו עם אנשי המקצוע במש"א ובשדה, ידעתי שהפתרונות לא היו רק
תיאורטיים אלא גם מעשיים, כלומר הוא היה מייצר כלי או מתקן שייתן לך את פתרון הבעיה.
תמיד כשניגשתי ליחיעם, בכל בעיה או נושא כלשהו, היה מסביר פנים ומגלה סבלנות רבה
ורצון לעזרה. בעזרתו של יחיעם הצלחנו לבנות מתקנים וכלים ייעודים כדי לשקם תתי
מכללים במחלקה.
ברצוני להביע את הערכתי הרבה שיש לי כלפי יחיעם.
אנחנו כל עובדי ב"מ מנועים מתגעגעים לאיש היקר.
עופר גואטה
מכללים הידראוליים
יחיעם היה מעורב בכל משימות השיקום בב"מ הידראוליקה : משככים, משאבות בלם,
משאבות מתח זחל ועוד. בכל בעיה שהייתה מתעוררת היינו פונים אליו גם ברמה של הביצוע
הטכני ואפילו בבעיות של חוסר פריטים לשיקום. כשהיינו מבקשים את בדיקתו לצורך אישורי
חריגה היה מגיע מיידית ואם היה באותו יום בנסיעה לרמת הגולן לא היה שוכח ומגיע
למחרת. מעולם לא עיכב את העבודה והדבר היה בעיניו ערך עליון. היה מקצוען ותמיד הבין
עד הסוף את כל הפרטים. יחיעם היה קצין וג'נטלמן וידע לכבד את האנשים מולם עבד.
רפי כהן
מכללי הנעה
כשמו כן הוא יחי העם שהיה וזכה לאנשים כמו יחיעם. -
אדם שתרם הן מעצמו והן ביכולות שלו, תמיד שאף לתת מענה ועזרה בכל תחום במש"א
ותמיד עזר בכל זמן שנקרא לשאלה או לבעיה. תמיד ניצב ממול עם מטרה אחת לפתור -
ולסייע בפתרון או בעצה.
יהי זכרו ברוך
מאיר קמחי
פרק יד – המגרש הביתי במש"א 210
אנרגיות בעבודה
אני אריק, מנהל הייצור של ב"מ מנועים. אנו עוסקים בשיקום, השבחות, חקרים טכניים
ובניות של חטיבות כח. יחיעם היה דמות מרכזית בכל התהליכים האלו. ברמה האישית
יחיעם היה דמות מיוחדת עבורי ולקחתי מתכונותיו אפילו לחינוך הילדים שלי.
כשהתחלתי את התפקיד בשנת 0998 הזהירו אותי, אמרו לי "שמע, אתה מגיע מתל השומר
לבית דגן, תיזהר, יש את יחיעם שאמור להגיע, צריך לעמוד בלו"ז, יש לו תרבות אחרת, יש
לו נורמות שירות שצריך להסתגל אליהן, כל מה שאתה מעביר אליו עובר למחרת בבוקר
לטליק, תיזהר, שתעמוד בנורמות השירות ובנורמות העבודה."
כך היה, הגעתי לבית דגן לאחר שקיבלתי הכנה מראש. היינו עובדים גם בלילות כדי שכל
הדברים יהיו מוכנים ושתמיד הוא יהיה מרוצה ויקבל את מה שהוא צריך. כשיחיעם היה
מגיע, היינו מבצעים תיאום ציפיות, קובעים תכנית עבודה לסוף היום, באמצע היום הוא בא
לבקר ואחר כך בערב הוא בא ובודק שבאמת הכל בא לידי ביטוי והיה רושם את כל הדברים
שנדרשים. היינו סוגרים כל מיני דברים מול היחידות, מול החוליות, מול כל מי שקשור לנושא.
באמת, היינו נופלים מהרגליים, אבל לי חשוב באופן אישי שהסתגלתי פה לאיזושהי נורמת
עבודה שלא בהכרח יש אותה היום, זאת אומרת שזה משהו שנהניתי ללמוד ממנו ולהתרגל
לאותה נורמת עבודה בסטנדרטים אחרים, שאי אפשר להכיר אותם היום. בחקר מנועי סימן
8, היו עולות בעיות, יחיעם היה עובר בלילה ובבוקר כבר קיבלנו את הפתרונות. אם לא
הספקנו לסיים את העבודה במהלך היום, היינו פותחים משמרת לילה כדי לעבוד לפנות בוקר
ולהספיק לתת לו בבוקר את כל מה שהוא צריך, פתרונות כאלו או אחרים לאותם דברים
שהוא היה צריך לתת להם מענה. פעם בשבוע היינו נפגשים בקריה כדי לראות שעמדנו
בציפיות, שהכל בסדר וזה פחות או יותר מה שהיה.
קוריוז אחד. באופן כללי היינו עובדים לפי רשימות. המכה הכי גדולה הייתה כשהוא קיבל
מכשיר מירס. כולנו היינו עם מירסים. הוא היה עובר במחנה ירדן, מעביר חטיבות כח מהצפון
לדרום, מצנובר לחיון ונותן הנחיות בטלפון, ואז קיבלתי את המירס ויחיעם התחיל להתרגל
להשיג אותי במירס. יום אחד לקחה הבת שלי צופיה הקטנה את המירס לגן. היה איזה ניסוי
במחנה ירדן. הוא נתן לקצין מספר טלפון והנחה אותו "אתה מרים טלפון למקום הזה, סוגרים
לך אישור כניסה, מעמיסים את זה, תיק תק, ב 08 האירוע כבר סגור במחנה ירדן". מנסים - -
להשיג אותי, לא משיגים. מתקשרים, מתקשרים ולא משיגים. רק בסביבות 08:11 השיגו
אותנו, המשאית התעכבה והיה בלגן גדול. עכשיו מה אני אומר ליחיעם בבוקר שלמחרת ?
הוא בא בבוקר אחרי שהניסוי התעכב ב 3 וחצי שעות, מה אני אומר לו ? ב 6 וחצי בבוקר - -
הוא כבר עומד ליד הדלת. אני אומר לו "צופיה !" הוא שואל "מה קרה ? הכל בסדר עם
הילדה ?" אני אומר לו "הכל בסדר אבל היא לקחה לי את הטלפון ובגלל זה הכל התעכב"
אז זה פחות או יותר איזשהו קוריוז. הוא היה חלק מאיתנו. בבית, פה בעבודה. לאירועים
שלנו הוא הגיע, לבר מצווה של הבן שלי. הוא ידע להגיע לכל המקומות שאנשים היום לא -
בהכרח יודעים להגיע. אין ספק שלאורך השנים למדתי הרבה מאד מיחיעם.
אריק טויטו
212 פרק יד – המגרש הביתי במש"א
לא מוותר
במהלך חודש אוקטובר 8108 הגיע למחלקה טנק מרכבה סימן 8 בו נמצאו 8 זרועות עם
דליפת גריז. הבוחנים דרשו החלפתן של הזרועות בחדשות. יחיעם פסק בהחלטיות "לא
מחליפים !" הוא ביקש כלים, גריז וסמרטוטים, נשכב על העגלה מתחת לטנק ובמשך 8 ימים
עבד בהתמדה, טיפל בזרועות, ביצע גירוז ופעולות נוספות שנדרשו עד שהביא את הזרועות
למצב תקין. הוא לא היסס ורתם את עצמו לעבודה קשה זו למרות שבאותם הימים כבר החלו
השמועות על מחלתו. כמובן שהצענו לו עזרה של פועלים מהמחלקה, אך ההסתייעות שלו
בעזרת העובד הסתכמה בבקשות כגון "תביא לי כלים"...
כשהחמירה מחלתו היה מגיע למחלקה וסיפר לי בכאב על ההתמודדות עם הטיפולים ועל
התקווה לנצח את המחלה ושלאחר ההחלמה יחל שוב באימונים בריצת המרתון למרות
שאמר שזה ייקח זמן לא מועט לחזור לכושר שהיה ונמחק בעקבות הטיפולים. קשה לי מאד
להשלים עם לכתו וחסרונו. הוא היה בעיני סמל לאכפתיות, למסירות, למקצוענות ולסבלנות
בהסברים חוזרים עד שידע כי הבינו את מה שרצה להעביר לעובדים.
יהי זכרו ברוך
אלי תמם
בגובה העיניים
הייתה לי הזכות לעבוד עם יחיעם בהיכרותנו רבת השנים, למעלה מ 81 שנה. אני יכול לומר -
ממרחק של זמן שהוא חסר היום ויחסר לי גם מחר. יחיעם, מלבד היותו איש מקצוע ברמה
הגבוהה ביותר, היה חבר של אמת ותענוג היה להיות בחברתו. יחיעם נרתם וסייע בכל בעיה
וידע ללבן כל סוגיה בצורה מדהימה וראויה לכל הערכה. יחיעם היה איש ענו, צנוע, לא
מתנשא ומדבר איתך בגובה העיניים. למרות דרגתו ומעמדו במערכת יכולת לדבר איתו בכל
זמן בשעות היממה. יחיעם היה אדם נעים הליכות שידע להקשיב בסבלנות לכל פנייה ועשה
את המירב למתן פתרון בכל נושא. מולנו זה היה בעיקר בתחום הלוגיסטי ושרשרת
האספקה. הידיעה על מחלתו הייתה זעזוע קשה לכולנו אך עם זאת הייתה תקווה שהוא
בתושייתו יתגבר על מחלתו ולצערי זה לא קרה. ועליו נאמר "חבל על דאבדין ולא משתכחין".
מיכאל דגן
פרק יד – המגרש הביתי במש"א 213
מפקד עם נשמה
הכרתי את יחיעם בשנת 0989 . טנקי מרכבה סימן 0 עלו לרמת הגולן. בכל סוף שבוע יחיעם
היה מגיע למחלקת דגמים ואנחנו במחלקה היינו מתקנים ליקויים מהניסויים בהנחייתו. כבר
אז נוצרו ביני ובין יחיעם קשרי ידידות.
בהמשך השנים שירתתי במחלקת החוליות של המש"א ולעיתים גם עבדתי בהנחיה של
יחיעם בשינויים ובשיפורים. בשנים שבהן היה ליחיעם רכב אפלאוז, היה תא המטען עמוס
תמיד בחלקים ובכלים. יחיעם היה מפקד עם נשמה, תמיד עזר מכל הלב למי שפנה.
אני, נפתלי יהב, שהייתי נגד במש"א, אזכור את יחיעם, האיש עם הנשמה.
נפתלי יהב
ספר פתרונות
על חלק אמרו "אנשי הצפרדע אנשי הדממה"
על אחרים אמרו "הטובים לטייס"
ועליך נאמר "בידך חושלה הפלדה".
הימים עוברים להם בלעדיך והגעגועים אלייך לא מרפים......
על קצין מסור שהיית, על נדיבות ליבך.
אני עדיין שומע את קולך מהדהד באוזני.
לא פעם עוד עוברת בי המחשבה והרצון העז להתקשר אליך יחיעם....
בטלפון שתמיד היה זמין בשבילי
ולשאול אותך מה עושים עם בעיה כזו בממסרת ההיא ,
ומה קורה עם הטבעת שלא מתהדקת שם.....
ולקבל פתרון כמו תמיד : שלא אחת חשבתי שיש לך ספר עם פתרונות לכל הבעיות...
היום אני יודע שאתה בעצם הוא הספר, וכל הפתרונות הברורים הלכו יחד איתך......
אני יכול להעיד שכמו שאני הכרתי אותך אצלך בעורקים זרם לא רק דם כי אם גם סימני 8-3
קטנים.. ועל זה אפשר לומר זה היה אצלך בדם. -
יחיעם קשה לי היום לחשוב שהטלפון שלך כבר לא זמין בשבילי.
אני מודה לך על הזכות שנפלה בחלקי לעבוד עם אדם שכמוך שהיית בשבילי מורי ורבי,
מפקד לתפארת ואדם למופת.
קשה לי לחשוב עלייך בלשון עבר...
לא אשכח אותך....
ועוד רציתי שתדע שאין יום שעבר שאני לא שואל את עצמי...
מה היה אומר על זה או על זה יחיעם ?
תהיה מנוחתך עדן
אזכור אותך תמיד.
אדי שוטמן
214 פרק יד – המגרש הביתי במש"א
תמיד נמצא כשצריך אותו
אני דב הוכמן מנהל עבודה ראשי בבית מלאכה מכללים במש"א.
בשמי ובשם עובדי הב"מ ועובדי החוליות בבית המלאכה מבקש להודות על כך שזכינו לעבוד
מולך כל כך הרבה שנים. קשה לכתוב על יחיעם בלשון עבר, אנסה לתאר קשר שנרקם בין
ב"מ 8 לבין יחיעם במשך למעלה משלושים שנה, קשר עבודה מקצועי שראשיתו בקליטת
טנקי מרכבה סימן 0 בשדה והתאמת ממסרת אליסון ומאוחר יותר בשיקום ממסרות סימן 8
ו 8 במש"א ובשדה. -
מהרגע הראשון היה שיתוף פעולה מלא בין יחיעם לבין מחלקת הממסרות, דבר שבא לידי
ביטוי יום יום במהלך השנים. בין היתר יש מושג שהפך לאגדה : "הבגאז' של יחיעם". לא -
היה חלק חסר בתחילת הדרך של שיקום הממסרות שיחיעם לא ידע להביא איתו ברכב.
אני אתייחס ברמה האישית, אני מול יחיעם. כמי שעבד מולו, זכיתי להכיר את אחד האנשים
המקצועיים ביותר בצבא, שגדולתו ניכרת בכך שעל אף דרגתו ידע לדבר בגובה העיניים עם
החייל בגדוד או האזרח במש"א. לאורך שנות העבודה המשותפות בינינו זכיתי לקבל מיחיעם
המלצות חמות לכל מכרז שאליו ניגשתי גם אם בחיים לא ביקשתי זאת ממנו.
אחד הדברים שנחרטו בזיכרוני התרחש בתחילת שנות ה 21 כאשר עסקנו בקליטת ממסרת -
סימן 8. מסיבות לא ברורות הגיע יחיעם עם חט"כ שבו הייתה בעיית בלם. מכיוון שלא קיבלנו
אישור לעבוד על החט"כ, ביצענו את התיקון על המשאית. שנים אחרי זה באחד מימי
הרביעי, נתקעה חוליה שלי בגדוד ברמת הגולן. בשעה 2 בערב התקשרתי ליחיעם לבקש את
עזרתו.
קציניו ידעו לספר שאותו יום חזרו ב 8 בלילה הביתה כיוון שיחיעם החזיר אותם לרמת הגולן -
כי "דובל'ה ביקש".
זה האיש, ללא חשבון, ללא תירוצים, תמיד מחובר לעשייה ולא לבירוקרטיה,
תמיד נמצא כשצריך אותו, לא משנה איפה, מתי ובאיזה נושא.
יחיעם היה ויישאר סמל ודוגמה לי ולעובדי הב"מ.
יהיה זכרו ברוך
דב הוכמן
פרק יד – המגרש הביתי במש"א 215
קצין וג'נטלמן
אדם, קצין, וג'נטלמן מפז
הוא חברנו יחיעם הרפז
הגאווה והאהבה
היו אצלו טנקי המרכבה.
לאורך כל השנים
תמיד היה בעניינים
בכל בעיה ותקלה
נתן פתרון, ובלב הקלה.
מקצועי בכל רמ"ח איבריו
והלוחמים בשטח כמו ילדיו
שקט צנוע ונינוח
הפעיל כל הזמן את המוח
אדם ציוני וחרוץ
שלא חיפש אף פעם תירוץ
גם כשהמחלה בו קיננה
את אהבתו לטנק לא ציננה
הגיע למש"א ולשטח
וכולם היו במתח
מתי יבריא וימשיך לתפקד
כמו תמיד כשהיה מפקד
אך המחלה הארורה
את מצב גופו דרדרה
ולא הייתה דרך חזרה.
הכאב על אובדנך הוא עמוק וחד
אך זיכרונך לטובה יישאר עימנו לעד !
יהי זכרך ברוך.
זאב טגנר
216 פרק יד – המגרש הביתי במש"א
בן בית במש"א
את ביקור משפחת הרפז במש"א חתם מפקד המש"א במילים הבאות :
הסתובבתם לא מעט זמן בביקורכם כאן במש"א, זהו מקום גדול. אני זוכר את יחיעם לאורך
התקופות ועד לתקופה האחרונה כמפקד המש"א. הייתי רואה אותו גם בתוך העבודה, עם
ידיים מלוכלכות, אין הרבה אלופי משנה שהידיים שלהם עם גריז וכשאתה בא ללחוץ לו את
היד הוא נותן את פרק היד כדי לא ללכלך אותך, כזה הוא יחיעם.
הייתי רואה אותו בפארק מוקדם בבוקר, כשהוא היה רץ ומשיג אותי. גם אני רץ, אבל הוא רץ
יותר הרבה ויותר מהר...
אז כתבנו לכם כמה דברים למזכרת מהמש"א, הוא בילה פה הרבה מאד מהזמן שלו, הוא
היה הרבה פה והרבה בשטח, אבל הרבה פה. יחיעם הוא בן בית פה במש"א במשך הרבה
שנים וראיתם את העשייה שלו פה.
אנחנו כתבנו : "לאל"ם יחיעם היקר ז"ל, המהווה דמות מפקד בעינינו, שותף לדרך, מומחה
טכני, מוביל בטנקי המרכבה, אדם משכמו ומעלה. תרומתו והשפעתו הולכת לפניו ותמשיך
הלאה לדורות של אנשי השריון והחימוש, מי יתן ולא תדעו צער, היו גאים, אתם תמיד
תישארו בליבנו. בהוקרה והערכה."
יצחק כהן
לחיצת יד אופיינית של יחיעם...
פרק טו - התמיכה במערך הלוגיסטי 217
פרק טו התמיכה במערך הלוגיסטי -
יחיעם ומצל"ח
את יחיעם הכרתי משנות שירותי במצל"ח כרמ"ד מגח משנת 22 ומאוחר יותר כעוזר רע"ן
הרק"ם )טנקים(. בעת שירותי כרמ"ד מגח הוכנסו לשירות טנקי המרכבה סימן 8. ליין זה,
שהיה הליין המרכזי במש"א, ריכז את רוב תשומת לב רפ"ט/מנת"ק ובראשם סא"ל )מאוחר
יותר אל"ם( יחיעם, שדאג שהליין יקבל את החלקים האיכותיים ביותר ממצל"ח. יחיעם היה
מגיע למצל"ח לפרקי זמן קצרים למדור מרכבה בעיקר ולמדור מגח כדי לדאוג שאותם
פריטים יסופקו בזמן ובאיכות המתאימה לליין.
סיפור משאבת הדלק החשמלית ממחיש את המאפיין לדאגה לחלקים איכותיים. משאבת
הדלק הייתה שייכת למדור מגח שסיפק אותה לליין במש"א, המשאבה נרכשה באותה עת
בעסקה צבאית והייתה מגיעה למצל"ח ב 8 תצורות, - P/N עם דש 0 וללא דש. זכורני שיחיעם
הגיע אלינו, הסביר בפרוטרוט את הבדלי הספיקה של המשאבות, הסביר את הצורך בספיקה
גדולה יותר בסימני 8 וביקש כי נמיין את כל מלאי משאבות הדלק ונספק למש"א רק את אלה
עם דש 0 להם ספיקה גדולה יותר. כמובן שהסבר כה פשוט הביא אותנו למיון המשאבות
. ומאוחר יותר לקיטלוג נפרד כדי שהמשאבות האיכותיות יותר יגיעו למרכבה סימן 8
דיוני העיתוד במצל"ח הינם מופע מחזורי קבוע בחודשים אוגוסט דצמבר, התהליך כולל -
ניתוח פריטי ארוך ומייגע של כל מרכיבי הפריט הנמצאים בחוסר. כעוזר רע"ן חלק מתפקידי
הוא זימון אנשי רפ"ט/חט"ל לדיונים המתנהלים בענף ובראשות ע' לעת"ר )עוזר מפקד
מצל"ח לעיתוד ורכש(. לדיונים אלה היה יחיעם מתייצב באדיקות קבועה כדי לתרום את חלקו
ולהשפיע על כמות ואיכות החלטת הרכש הפריטית. בדיון מסוג זה עולים עשרות פריטים,
כאשר בתחילת הדיון היה יחיעם מנסה לעקוב אחר תרשים זרימת הפריט בדו"ח הממוחשב,
אך בדרך כלל היה "מאבד" את דרכו בסבך הנוסחאות והמספרים ומבקש בקצרה שנאמר
כמה צרכו וכמה צריך לקנות. כאן הייתה מתגלה גדולתו של יחיעם כאשר היה מכיר כל פריט,
מסביר על עבודתו, סיבות הצריכה שלו והדרכים למניעתה ולצמצומה ואחר דיון קל שהוליך
הייתה נקבעת הכמות לרכש.
שיא הדיון מבחינתו היה בניתוח פריטי המזקו"ם אותם ניתן היה לחוש כי אהב : הנעים
סופיים, גלגלי מתח והנעה, מתלים, זחלים ופיני זחל. כל אלה לא היו סתם פריטים, חלפים
אלה "דיברו אליו" והיו חלק ממנו. כאשר עלה נושא הצריכות הגבוהות של חוליות הזחל
הסביר את התמודדותה מול החול מחד והסלעים מאידך, וכאשר דיבר על ההינע הסופי ראו
כולם כמה דאג לחיזוקו ולהיותו פריט אמין. כך היינו עוברים פריט, פריט, דנים וקובעים יחד
כמה נרכוש. בדיון זה לא תמה תרומתו לענף ובהמשך היה יחיעם מתייצב ברצון לדיון
בראשות ע' לעת"ר שם היה מחזק את טיעוני הענף לצורכי הרכש.
218 פרק טו - התמיכה במערך הלוגיסטי
אולם לא רק לנושאי הרכש תרם יחיעם מזמנו וממרצו. יחיעם תרם תרומה מכרעת בהורדת
עלות הקיום במשק המרכבה בכלל ופריטי המזקו"מ בפרט. הירתמותו להורדת עלות הקיום
באה לידי ביטוי בין היתר בדיוני העיתוד. באחד הדיונים לפני מספר שנים עלה עניין הצריכה
הגבוהה של פריטי המזקו"ם ויחיעם לקח על עצמו ללא היסוס את הבקרה על צריכת פריטי
המזקו"ם העיקריים. נוהל מוסדר הופץ ולמרות שחששנו שהיחידות ידחו את נושא הבקרה,
ברגע שיחיעם נקבע כסמכות המחליטה התקבלה סמכותו ברצון על ידי כולם ומאותו יום
נרשמה ירידה של ממש בצריכת פריטי המזקו"ם.
,
בעיתוד 8108 התלבטנו רבות אם להמשיך ולהזמין את יחיעם לדיונים, דבר מחלתו נודע ולא
רצינו להכביד. יחיעם התייצב לדיונים כמו תמיד, לא נתן לדבר מחלתו להפריע, המשיך
להסביר ולנמק כמו בכל דיון למה וכמה כדי שנקבל את ההחלטה הנכונה.
כחודש אחרי הדיון שמענו את הבשורה הקשה. עזב אותנו קצין מקצועי ואיכותי, אדם נעלה.
יהי זכרו ברוך.
שרון מאיר
בקרת צריכת חלקי מזקו"ם
השנים 8118-8113 עמדו בסימן משבר תקציבי חריף ביותר. כל מערכי הצבא חשו היטב את
המצב : פרויקטים נעצרו, אלפי אנשי קבע פוטרו ויחידות נסגרו. הקיצוץ בתחום החלפים
הביא לירידת רמות המלאי לקווים אדומים עד כדי פגיעה במוכנות. אחד המאפיינים הבולטים
של פריטי המזקו"ם העיקריים, חוליית הזחל וגלגל המרכוב, היא עלות קיום גבוהה מאד עקב
המכפלה הגדולה של מספר הפריטים הנצרכים )אלפים בשנה( ומחיר גבוה של הפריטים
- - .)₪ )חוליה כ 0111 ₪ וגלגל כ 8111
יחיעם החליט שעליו להפעיל את מלוא סמכותו בתחום זה. כל ניפוק של חוליות זחל וגלגלי
מרכוב היה מותנה באישור שלו לאחר שיבדוק את הדרישות של היחידות השונות ויבין את
הסיבות לפסילות. יחיעם לא התרגש מהמעמסה הכבדה שהייתה כרוכה בכך. היחידות למדו
שיחיעם בודק אותן, הבוחנים נזהרו מפסילות שווא והצריכות ירדו. יחיעם בשיטתו פעל באופן
סיזיפי ורשם כל אישור במחברתו. מדי חודש היה בודק את נתוני הצריכה שהתקבלו והיה
מוודא שמצל"ח הקפיד לנפק רק על פי אישוריו. כולם חשבו שלאחר זמן קצר יחיעם יישבר
וירד מהעניין, אך השיטה המשיכה מספר שנים ונפסקה רק כאשר היה משוכנע שהיחידות
למדו לצרוך את הפריטים באופן אחראי ומבוקר.
יחיעם פעל בדרכים נוספות כדי למנוע צריכות שווא, כמובן ע"י סיורים קבועים בפינות הבלאי
ביחידות וגם ע"י חניכה של חוליות בקרת הצריכה של מצל"ח )חצ"ב(. הוא היה משקיע רבות
בהדרכת הבוחנים שאמונים על פסילת חלקים כיצד לבחון בדיוק על פי הקריטריונים. לחיילים
1 חוליות זה המחיר של טיול .₪ היה מסביר בשפה שלהם "כל חולייה עולה מעל 0111
השחרור שלך לחו"ל !" וכך היה משיג הקשבה, הבנה ושיתוף פעולה. כזהו יחיעם, לא מהסס
להכניס את עצמו לתחומים האפורים ביותר כאשר הוא מבין שהדבר חיוני וחשוב, לא נרתע
מכל מאמץ שמתחייב ממנו ומסוגל להתמיד בכך כל עוד הדבר נדרש.
פרק טו - התמיכה במערך הלוגיסטי 219
התערבות והגדרת פתרונות במצבים של ירידת מלאי
כאשר רמות המלאי של הפריטים היו יורדות לסף בעייתי יחיעם היה הראשון להגיב ולפעול
באופן מעשי למציאת פתרונות. פעמים רבות הוא היה מזהה את המצב עוד לפני שקיבל
פניה מגורמי מצל"ח ולא היה ממתין שמישהו יפנה אליו. יתר על כן, במצבים רבים בהם קיבל
פניות כבר היה ערוך עם פתרונות...
אחת הדוגמאות קשורה לגלגל המרכוב. הגלגל הסדרתי מיוצר בתהליך של כבישה. חומר
הגלם נרכש כצלחת שטוחה וצורת הגלגל מתקבלת לאחר ביצוע 8 פעולות כבישה וכיפוף
במכבש אדיר במפעל סולתם. ייצוב תהליך הייצור שבוצע בתקופת המעבר למזקו"ם סימן 8
היה קשה ומורכב. בתחילת הפיתוח היה צורך להתמודד עם סדקים שונים שהתקבלו בעת
הכבישה והכיפוף ועם תופעות בעייתיות אחרות. הייתה חשיבות קריטית לאיכות חומר הגלם
ממנו יוצרו הגלגלים. הספק היחיד ממנו נרכש חומר הגלם לגלגלים הכבושים היה מפעל
TYSSEN בגרמניה שהחזיק קו מיוחד לגלגלי מרכבה עם דרישות גבוהות במיוחד לאיכות
חומר הגלם. בשנת 8116 התקבלה הודעה מהספק הגרמני שהחליט לסגור את קו הייצור
של המרכבה משיקולים של כדאיות כלכלית.
הלחץ במערכת סביב התרחיש הקשה היה רב מאד עד כדי כך שראש מנת"ק וראש רפ"ט
יצאו בנסיעה בהולה לגרמניה בניסיון לשכנע את החברה לספק מלאי אסטרטגי חד פעמי
שיאפשר פיתוח חלופות בטווח של מספר שנים, וכבר נמצאו לטובת העניין תקציבי העתק
שנדרשו. כשהמפעל סירב אפילו לבקשה זו הגיע מפלס הלחץ לשיאים חדשים.
במקביל לניסיונות השכנוע מול המפעל הגרמני, יחיעם כבר פעל בשיתוף עם מפעל סולתם
והוביל צעדים מעשיים לאיתור חומר גלם חלופי תוך הבנה שצפויה ירידה מסוימת באורך
החיים הכללי של הגלגלים. השקט שיחיעם נסך במערכת והליווי הצמוד שלו לכל התהליך
אכן הביאו בסופו של דבר להשגת החלופה )מתוצרת ארה"ב( תוך ביצוע בדיקות בלו"ז
מינימאלי כדי להבטיח שלגלגלים החלופיים יש אורך חיים סביר. הפגיעה באורך חיי הגלגלים
אכן הייתה מינימאלית וכתוצאה מכך הושגו הייצוב הנדרש והיציאה מהמשבר.
מעגלים קצרים
תחושת האחריות של יחיעם למשמעויות המשקיות הנלוות למכללים שבאחריותו התבטאה
במעורבות אישית בתהליכים שבדרך כלל מתנהלים מעצמם. יחיעם ידע שחולף זמן רב
בתהליכי העברת המכללים התקולים מהיחידות אל מצל"ח ומשם אל משימות השיקום
ושבמקרים רבים ניתן לתקן את המכללים בצורה פשוטה יותר מהמוגדר במפרטי השיקום.
לכן היה דואג לאסוף מכללים תקולים מהיחידות, לתקנם בעצמו או בעזרת אנשיו ולהחזירם
ליחידות תוך מספר ימים. כך נהג במשך שנים במגוון רב של מכללים כמו משאבות מתח
זחל, הינעים סופיים ועוד. דרך נוספת לקיצור תהליכים התבטאה בכך שהיה נוהג לבחון
בעצמו מכללים מסוימים. כך ניתנו פתרונות מהירים ליחידות ואפשר היה להסתפק ברמות
מלאי נמוכות יחסית כדי לתת את המענה הנדרש. מצד שני, התערבותו בתהליכים יצרה
איזושהי "מציאות מדומה" שיכלה להתקיים רק כל עוד יחיעם קיים ומתפקד. "ההתיישרות"
לתהליכים המקובלים החלה להתרחש אמנם באופן הדרגתי בשנים האחרונות, אך גם כיום
ישנם עדיין תחומים רבים בהם חסרונו והתלות שנוצרה בו מחייבים התארגנות מחדש.
201 פרק טו - התמיכה במערך הלוגיסטי
מילות הערכה ופרידה
את אל"ם יחיעם הרפז הכרתי במהלך שנת 8111 , עם כניסתי לתפקיד ראש צוות ממסרות
במצל"ח. קצין בכיר שתמיד מאד עסוק, תמיד בטלפון, תמיד בריצה מאיפה שהוא ולאן שהוא,
מאד החלטי וקצת מפחיד בעיני נגד בתחילת תפקידו, אך כאמור זה היה הרושם הראשוני
שהתפוגג מייד עם תחילת השיחה וכשעברנו אל נושאי העבודה. גיליתי מולי קודם כל אדם,
מקצוען אמיתי, איש עשייה מובהק עם סימני שמן וגריז על הידיים וללא כל שמץ של גינוני
דרגות ומעמד. כן, סימני הגריז על הידיים זה מה שמייד קנה אותי ועורר בי כבוד שנשאר –
לאורך כל השנים עד לפגישתנו האחרונה. אותם סימני שמן שאומרים יותר טוב מאלף מילים
שמולך עומד אדם שעושה דברים בעשר אצבעותיו וכל מה שהוא אומר אין עוררין כי הוא –
עשה זאת בעצמו ! עשרות דיונים ופגישות בפורומים שונים ותמיד תמיד אותה רטוריקה – -
על דברי יחיעם אין עוררין כי כל מה שהוא אומר שניתן לעשות אכן ניתן כי הוא עשה זאת –
בעצמו בעשר אצבעותיו.
מלבד המקצוענות הטכנית, ידע להעריך את המשאב התקציבי, ובדיוני העיתוד המתישים ידע
לאזן בין ההשקעה התקציבית הנדרשת לתועלת. תמיד ידעתי שאם יחיעם מתעקש על יצרן
מסוים למרות המחיר הגבוה כנראה שבאמת אין ברירה ואין אלטרנטיבה, כי במקרים בהם –
היה ולו סיכוי קטן למצוא פתרון חלופי בעלות נמוכה יותר היה הראשון שמתנדב לבדוק –
בלו"ז מיידי ולתת תשובה מוסמכת ובדוקה.
לפגישה האחרונה בינינו כשבועיים לפני היום הנורא ההוא, בו קיבלתי את הידיעה הקשה,
התעקשת להגיע כי הנושא היה חשוב, ולמרות ששמעתי בשיחת הטלפון ומקולך החלש
שאתה ממש מתקשה... ניסיתי ברמיזה עדינה לשכנע אותך שתבוא במועד אחר אך אתה
סגרת עניין במשפט קצר : " אני אגיע"....
ואכן הגעת, כהרגלך בדיוק בזמן שקבענו, עם כל השרטוטים מסודרים בתיקיה... היה יום
שמש יפה וחמים, ואתה עטוף במעיל וכובע... אותו יחיעם שגם בשיא החורף הסתובב עם
שרוולים מקופלים... לא הצלחת לצאת מהרכב ללא עזרה. הושטתי את ידי והצלחת
להתרומם ממושב הנהג, וכאן נאלצתי לסובב את הראש הצידה כדי לא להסגיר את מה
שהרגשתי... והרגשתי כאב חד שעולה מהבטן אל החזה, תופס את הגרון. מודה, אני לא
רגיל לראות איש ברזל שהכרתי שנים במצב כזה...
הצעתי לך תה צמחים, ביקשת רק מים... שאלתי למה אתה מסתובב אם אתה מרגיש כה
חלש. ענית לי בחצי חיוך: מה אתה רוצה שאשב בבית ? אתמול הייתי ממש בסדר, אך היום
לגמרי חלש... יום ככה יום ככה... פתאום קלטת את המבט שלי ואולי הבנת את מה שכל כך
ניסיתי להסתיר, ואמרת לי: יש לי עוד טיפול אחד ואחר כך אני אחזור לעצמי... הטיפולים
האלה הורגים יותר מכל מחלה... אמרתי בחיוך : ברור שתצא מזה, אתה הרי איש ברזל
מדופלם! בליבי אמרתי אמן שיהי כך!!
את נושא העבודה סגרנו ברבע שעה. מייד הבנת על מה אני מדבר, ישבנו קצת מול
השרטוטים, כמה טלפונים לחבר'ה בסדנאות ויש החלטה ופתרון כרגיל הגיוני ומאוזן. -
הפרידה הייתה קצרה, כהרגלך : טוב, אני זז. אלך הביתה לנוח כי היום אני לא משהו...
אמרתי: כן כן, לך תנוח קצת היום... -
למפקד, למקצוען ואיש עשייה מיוחד במינו בהצדעה !!! -
יגאל רודשטיין
פרק טו - התמיכה במערך הלוגיסטי 200
פתרונות מעשיים
הכרתי את יחיעם מהרגע שהתחלתי לעבוד במצל"ח. בהתחלה לא הכרתי אותו אישית אולם
כאשר קיבלתי הסבר על התחום האוטומוטיבי : המזקו"ם, החט"כ והמנוע )אני הגעתי מרקע
של חיל האוויר( תמיד עלה שמו של יחיעם וכך כל הזמן שמעתי שיש אדם אחד שהינו
הסמכות ובעל הידע בנושא. בהמשך נפגשתי עימו מספר פעמים בדיונים שונים וכן קיבלתי
ממנו הסברים באופן אישי מול הטנק במש"א. כך למדתי להכיר ולהעריך אותו.
בתקופה הראשונה, כאשר יחיעם היה בשרות הקבע, הקשר בינינו היה חלקי היות ונעזרתי
באנשים שעבדו תחתיו וקיבלתי מהם את מלוא העזרה ואת היחס הטוב ביותר כאשר תמיד
יחיעם היה ברקע. לאחר שיחיעם פרש מהשרות וחזר ללא מדים כאזרח לצבא הקשר בינינו
התהדק והפך בהמשך לקשר כמעט יומיומי עדכנתי אותו בכל פרט ופניתי אליו בכל בעיה. -
הגענו למצב שהיו בינינו גם שיחות במישור האישי. כמובן שתמיד קיבלתי מיחיעם פיתרונות
מעשיים באופן מיידי בזכות הניסיון והידע הרב שצבר ובזכות הרצון לעזור. אצל יחיעם כל
בעיה תמיד הייתה הכי חשובה עד למציאת הפתרון.
היה מקרה שהייתי ביום חופש וטיילתי בנצרת עם המשפחה ויחיעם התקשר אלי ודיברנו
כחצי יום ובמקום לטייל ולהתייחס למשפחה דיברתי בטלפון, זה מקרה אחד מיני רבים
המראה את מערכת היחסים שהייתה בינינו.
פריטים רבים תוקנו והושמשו בזכות השיחות בינינו וההיענות של יחיעם וההירתמות המיידית
שלו לכל בעיה קטנה כגדולה. שינויים רבים בפריטים שונים ויוזמות רבות נעשו רק בזכות
הרצון והידע של יחיעם והרצון להקשיב ולעזור.
אני עובד במצל"ח וחלק מתפקידי הינו נתינת אישור להחלפת חלקים שונים בטנקי המרכבה
הנמצאים בשטח באימון, בהתארגנויות שונות, בתפיסת קו, בסדנאות, במש"א וכו' וכך אני
נחשף לבעיות רבות. ההליך בינינו היה פשוט : אני מציג ליחיעם בעיה שנראית לי כבעיה
טכנית או של החלפה שלא על פי הקריטריונים, או כזו הנובעת מחוסר ידע מקצועי או
אפידמיה והוא נירתם בכול הכוח לנושא וחוזר אלי עם תשובה ופתרון וכמובן )אצל יחיעם זה
היה כמובן וזה לא דבר המובן מאליו( לא משנה אם לצורך כך עליו היה לנסוע לרמת הגולן,
לכלי בשטח או לדרום הרחוק או למפעל הנמצא בקרית שמונה או בנתניה או באשקלון.
למרחק הגיאוגרפי לא הייתה משמעות בעיניו, העיקר ביצוע המשימה ונתינת תשובות
לשאלות ולבעיות שעלו וכמובן כל תשובה מלווה בהסברים.
האנשים בשטח הרגישו שהם לא לבד וכי יש מי שיכול ורוצה להסביר להם, להדריך אותם
ולעזור להם בכול בעיה עד למציאת פתרונות. יחיעם דיבר עם כל אחד בגובה העיניים ולכן כל
אחד הרגיש בנוח לפנות אליו. לצערי איני יכול לפרט או לתת דוגמאות לפתרונות טכניים
שונים בהם נעזרתי ביחיעם או לאישורי פריטים ברמות שונות שהתקבלו על סמך מילה שלו.
אני כן יכול ורוצה להדגיש שבזכות הקשר ביני לבין יחיעם נחסך כסף רב לצה"ל, הזמינות של
חלקים רבים ויקרים גדלה ונעשו הנצלות ותיקונים לפריטים שעל פניו נראה היה כי לא ניתן
להשמישם. כמו כן בוצעו שינויים ועדכונים שונים ורבים לפריטים מהותיים.
יחיעם כבר חסר לי ויחסר לי בעתיד.
משה קובלסקי
202 פרק טז – העבודה מול התעשייה
פרק טז העבודה מול התעשייה –
שעות עבודה רבות מאד של יחיעם הושקעו בממשק עם התעשייה. יחיעם היה מקפיד להגיע
בתדירות גבוהה מאד אל המפעלים העיקריים מולם עבד : עשות, מתח כרמיאל, סולתם,
אימקו, סימת, פלדות ואחרים, להנחותם ולעמוד מקרוב על בעיות שהעלו. ההדדיות בקשר
הייתה חיונית ומשמעותית מאד לשני הכיוונים : עוצמתו ההנדסית של יחיעם נשענה רבות על
שיתוף הפעולה, העניקה לו משענת מקצועית וזרוע ביצועית, ומנגד, תרומתו לתעשייה
המקומית לא תסולא בפז, פרויקטים רבים קמו בזכותו ולמפעלים היה גורם שמבין היטב את
מורכבות פעילותם ומסייע לעבור משוכות במערכת הצבאית.
סיוע לתעשייה
באחד הימים )אם אינני טועה זה היה בשנת 0998 ( נפגש האלוף חיים ארז שהיה אז מנכ"ל
כי"ל עם טליק בארוחת צהריים וביקש ממנו עזרה טכנית לפתרון בעיה במפעל המגנזיום.
לטענת אנשי האחזקה במפעל, המסוף עליו נעות התבניות עם המגנזיום המותך רועד בזמן
השינוע, החומר מתמצק ונוצרת גליות על פני השטח, דבר המוריד את ערך המוצר. כל
הניסיונות של צוות האחזקה במפעל למצוא את התקלה לא צלחו. "אין שום בעיה" אמר לו
טליק, מחר יהיו אצלך יחיעם, זאב ואיצ'ו והם יפתרו לך את הבעיה.
כעבור יומיים ירדנו למפעל המגנזיום, הציגו לנו את המתקן והפעילו אותו כדי לראות את
הבעיה. כעבור כמה דקות יחיעם מבקש לעצור ולתת לו מספר פרמטרים, קורא לי ולאיצ'ו
ואומר לנו "הבעיה מאד פשוטה, איך הם לא רואים שהפסיעה של זר השיניים לא מתאימה
למסוע וכל פעם חוליה של המסוע מטפסת על השן ולאחר מכן נופלת לתוך השן וגורמת
לרעידות היוצרות את הגליות של החומר המותך". מנהל האחזקה היה מופתע לחלוטין
מהפתרון המהיר. יחיעם הציע לו מיד שיעביר אליו את השרטוט של הזר המניע והוא יכניס
את השינויים הנדרשים כך שהם יוכלו להוריד את החלק לייצור. טליק עודכן וימים רבים
לאחר מכן סיפר במפגשים שלו על הסיוע של מנת"ק למפעל המגנזיום, תמיד התגאה ואמר
"אלו האנשים הכי טובים שיש לחיל החימוש, איתם אני יכול לעשות הכל".
זאב בר גיל -
אישורי חריגה
ליחיעם הייתה מודעות ותשומת לב רבה למשמעות של התבססות המפעלים על התשלומים
מההזמנות של צה"ל לצורך קיומם השוטף ותשלום המשכורות לעובדים. הוא היה מקפיד לא
לעכב את הטיפול בבקשות של המפעלים לאישורי חריגה ולקראת סוף החודש משקיע מאמץ
רב ודורש מאנשיו לטפל בכל הנושאים הפתוחים. לא פעם היה נשאר עד הלילה כדי לסגור
את כל בקשות החריגה "יש אנשים שמחכים למשכורת !" היה מסביר ומעביר לנו מסר ערכי
מהמעלה הראשונה.
ניסים בן חמו -
פרק טז – העבודה מול התעשייה 203
ידידות עמוקה ורבת שנים
את יחיעם הרפז זכינו להכיר במסגרת מבצע לייצור חלק שנדרש לצבא בדחיפות. סימת
נרתמה למבצע ומכאן נרקמה מערכת ידידות עמוקה וארוכת שנים.
במשך שנים נהג יחיעם להגיע לסימת בימי רביעי, ואם איחר או התמהמה מיד התקשרנו
לשאול אם הוא בדרכו אלינו. נהגנו לחכות לו לארוחת צהריים ויחיעם בלי לבזבז זמן במהלך
הארוחה הציף את הבעיות שהתגלו במשך השבוע בביקוריו בבסיסים הצבאיים.
נועם הליכותיו ואופיו התחבבו על העובדים והצוות ולכן כל בעיה שהועלתה על ידי יחיעם, גם
אם לא הייתה קשורה במישרין אלינו, טופלה ברצון ומכל הלב. גם הוא מצידו נהג לעזור לנו
בפתרון בעיות בהן נתקלנו במהלך הייצור לצבא וכך יצרנו מערכת יחסים ידידותית –
ומפרגנת משני הכיוונים.
ראוי לציין את צניעותו של יחיעם ונאמנותו המוחלטת לצבא. מעולם לא בחל בכל מאמץ על
מנת לקדם פרוייקטים של הצבא גם במחיר אישי וזמן יקר שהקדיש לפתרון בעיות בשטח
כשלנגד עיניו טובת החיילים והמערכת הצבאית.
מעולם לא שכח לפני שנפרדים לדבר על השחייה והטריאתלון, על האימונים והתחרויות.
בשנים האחרונות נראה היה כי הספורט שפך תוכן לחייו, והוא היה מסופק מהישגיו למרות
גילו.
הפרידה מיחיעם הייתה קצרה ומפתיעה. יחיעם שידר לנו באופן קבוע חוסן, בטחון
ואופטימיות, אך כנראה שלא הכל היה תלוי בו. גם בביקורו האחרון לא נתן לנו כל סימן
שיהיה זה ביקורו האחרון, להיפך דיברנו על העתיד ועל ההכרח להתגבר על המחלה, ובדרך -
זו נפרדנו.
יחיעם הפתיע אותנו בלכתו והותיר במפעל סימת קרית שמונה חלל בלב כל מכריו. יחסרו לנו
הביקורים, יחסר לנו הקשר עם האחד והיחיד שבכל עת זמין לפתרון בעיות משותפות שלנו
ושל הצבא.
יחסר לנו אדם חביב ויקר.
סימת קרית שמונה צוות העובדים וההנהלה –
204 פרק טז – העבודה מול התעשייה
חבר צנוע ויקר
לצערי הרב קשה לי לדבר על יחיעם הרפז בלשון עבר. ההיכרות שלנו במסגרת העבודה
נמשכה כשלושה עשורים, במסגרת תפקידו של יחיעם כרע"ן אוטומוטיבי. למעשה משרדו
היה רכב הטרנזיט ולא חדרו. לאחר שחרורו מילא תפקיד חשוב במערכת כאיש שטח במתן
עזרה ופתרונות מקצועיים. הצטיינותו באה לידי ביטוי כאדם אמין, צנוע, עניו, מקצועי, נאמן
ומסור למערכת ומעל הכל חבר אמיתי.
יחיעם הקדיש את חייו לעבודה ולמתן עזרה במערכת, היה מחויב באופן טוטאלי לכל דבר
שנדרש ממנו. עבורי זאת הייתה זכות, עונג וכבוד להכיר אדם כזה. יחיעם היה מגיע פעם
בשבוע בימי רביעי למפעל סימת, פותר את הבעיות המקצועיות ומנסה לעזור בכל התחומים.
בנוסף, היה ספורטאי מצטיין והקפיד על אורח חיים בריא.
ברצוני לספר סיפור קצר על חברי יחיעם... באחד הימים בהיכל התרבות, אל"ם תמי פורת
קיבלה פרס, בהפסקה רצינו ללכת וביקשתי מיחיעם כי יצטרף אליי לנסיעה ברכבי, יחיעם
סירב ואמר לי שהוא מעדיף ללכת ברגל למרות שרכבו חנה בחניון הרכבת שמרחקו מעל
חמישה קילומטרים הדבר מעיד על איש צנוע בעל עקרונות ומוסר גבוה. -
בכבוד רב וידידות נאמנה, חבר אתה תחסר לי...
עמרם שחר
יכולת החלטה
הדבר המייחד בעיקר את יחיעם זו התכליתיות, המעשיות והיכולת להגיע ולהכריע מבלי
לשאול יותר מדי. יחיעם היה הבן אדם שיכול לעשות את המעשה, להביא אל ההחלטה בזמן -
קצר ולהביא את התוצאות. לנו, כתעשייה היה גורם שיכול להגיב מהר, לקבל החלטות
ולפתור את הבעיות, וגם כשהיו בעיות ידע לנתח אותן בלי פחד, לשים את האצבע על
הנקודה הנכונה, לדעת איפה אפשר לוותר כשניתן לוותר, וצריך לפעמים לוותר. בשורה
התחתונה, מבחינת המערכות שהוא טיפל בהן הוא היה מבחינתנו האדם הנכון במקום הנכון
שהביא מעל ומעבר ועוד קילומטר אחד נוסף הלאה.
שלמה פסי
איש עבודה ומקצוען
מדי פעם היו נערכים במנה"ר דיונים עם נציגים מרפ"ט ומהחברות בנושאים שונים הקשורים
לרכש חלקים מהתעשייה. יחיעם היה מגיע לדיונים תמיד ברגע האחרון, מזיע, בגדים
מלוכלכים, ידיים מלאות בגריז. ניכר היה בו שהוא איש שטח, איש עבודה. היה לו ידע עצום,
לאף אחד לא היו את הכלים להתמודד עימו ברמה המקצועית. בכל דיון בו השתתף הוא היה
הפוסק האחרון.
מיכאל איטח
פרק טז – העבודה מול התעשייה 205
עם היד על הדופק
הכרתי את יחיעם מאז שנת 0926 , כאשר מפעל "מתח כרמיאל" החל לתפקד כמפעל חדש
ובהמשך במעבר ל"סולתם" ובמפעל "תגל". לאורך השנים שימשתי בתפקידי ניהול בתחום
ההנדסה ועבדתי מול יחיעם במגוון רב של נושאי פיתוח וייצור סדרתי.
הדברים שמאפיינים את העבודה עם יחיעם בכל הרמות ממנכ"ל, דרך אנשי ההנדסה, מנהלי
העבודה ואנשי הביקורת הם ההערכה, השקיפות והאמון ההדדי. ליחיעם היו קבלות כאיש
ביצוע ברמה הגבוהה ביותר ולכן זכה לקרדיט גבוה מכל הגורמים.
יחיעם היה מגיע עם הצוות שלו אל המפעל פעם בשבוע, מוקדם בבוקר, בדרכם ליחידות
ברמת הגולן. בתום יום העבודה שוב היו עוברים במפעל. בבוקר כולם היו נקיים ורעננים
ובסוף היום היו עייפים ומלוכלכים. כשהיו מגיעים בסוף היום היו משאירים חלקים עם בעיות
שזוהו בשטח : "קח טפל !" שיטת העבודה הזאת הייתה מעולה, היינו מקבלים פידבק מיידי
על הבעיות, משפרים היכן שנדרש ובטוחים בסופו של דבר שהמוצרים מתוכננים בצורה
הנכונה ונותנים מענה לתנאי השימוש בשטח.
יחיעם היה כל הזמן עם היד על הדופק בפרויקטים המשותפים בתחומי הפיתוח והייצור.
הקצב בו קידם את הנושאים היה מהיר מאד. בדרכי הפעולה שלו מצא קיצורי דרך רבים
ודחף בדרכים מעשיות לזירוז העבודה במקביל למסלול הרשמי. הוא היה משאיר אצלנו
סקיצה לביצוע עם חתימה ותאריך כאשר השרטוטים המסודרים הגיעו בהמשך. "סע !" היה
מנחה אותנו, הכל מיידי, על המקום. כאשר היה קיים צורך דחוף במוצר והייתה לו תחושה
סבירה לגבי סיכויי הצלחתו היה מוציא אישור חריג לזמן מוגבל עוד לפני שהתקבל אישור
בק"ם מסודר.
כאשר היינו מקבלים הזמנות ייצור יחיעם תמיד היה מעודכן ומתעניין "איפה אתם עומדים עם
ההזמנה של הגלגלים ?" כאשר היינו מסבירים שיש בעיות היה מסייע כל עוד הבעיה הייתה
קשורה לגורמי הצבא, אבל באותה נשימה היה דורש ומבהיר את ציפיותיו הגבוהות מהחברה
"הילדים שלנו נלחמים בלבנון ואתם מתלוננים שהמכבש לא עובד ?" צורת חשיבתו, פעולותיו
ומעשיו נבעו ממניעים פטריוטיים.
זכורים לי מקרים משנות ה 21 בהם היה צורך לקדם פרוייקטים דחופים שהייתי מעורב -
בהם, אך הדבר היה מתנגש עם שירות מילואים שאליו הייתי אמור לצאת. יחיעם היה מוציא
מכתב מראש מנת"ק אל היחידה שלי ופועל לדחייה של המילואים. בסופו של דבר הייתי יוצא
מופסד מהסידור הזה, כי את המילואים הייתי עושה מאוחר יותר עם אנשים שאני לא מכיר
במקום עם החברים ביחידה...
כשהוריד את המדים ונעשה אזרח הורגש שינוי גדול ביכולות שלו. כבר לא היו לו את הכח
והסמכויות שהיו לו כאיש צבא. הוא לא יכול היה להבטיח שדברים יקרו כי כבר לא היו תלויים
בו. אם בעבר היה פותר בעיות בטלפונים תוך דקות, כעת היה מתנצל ומסביר שימסור
הלאה, אך אינו יודע אם יצליח. בתקופה זו הוא עדיין היה מגיע אלינו לעיתים קרובות, אך
בדרך כלל לבד.
אלי ביטמן
206 פרק טז – העבודה מול התעשייה
הכל חשוב
יחיעם לא היה מדרג בין נושאים על פי חשיבותם מבחינתו הכל חשוב והכל דחוף. בעבודה –
מול יחיעם הייתה תחושה של חשיבות גבוהה ושליחות ונרתמנו תמיד לקדם את הנושאים
ככל האפשר בהשפעה ישירה של אישיותו המיוחדת. אם הייתי מקבל טלפון מיחיעם עם
בעיה כלשהי מבחינתי זה היה קדוש והתפניתי לטפל בנושא בעדיפות עליונה. בעבודה מולנו
היה נותן אור ירוק וחופש לעבוד ולהתקדם, היה נותן גושפנקא, מאשר, חותם, נותן אמון.
מיכאל פינטו
תמיד כן
לא יכולת להגיד "לא" ליחיעם. אם היה רואה משהו חסר ביחידות, במש"א או בכל מקום אחר
היה מברר מדוע ובמקרים רבים מגיע למפעל לשנורר... קודם כל היינו נותנים לו את מה
שצריך ואחר כך מסתדרים.
כשיחיעם היה נתקל בבעיה בסיוריו ביחידות ברמת הגולן היה מתקשר אלי פעמים רבות
והיינו "מדסקסים" יחד ומנסים למצוא פתרונות. למחרת היה מגיע למפעל כדי להמשיך
ולקדם את הפתרון.
יחיעם היה מאד שיטתי, יעיל ומסודר בעבודה. שינויים שגובשו הוכנסו מיד לשרטוטי הייצור.
הוא היה מגיב באופן מיידי לפניות. כשהיינו נתקלים בבעיית ייצור ונדרשה חריגה, כאשר
החלק היה על המכונה והורדתו מהמכונה מחייבת כיול מחדש היה במידת הצורך מאשר אף
טלפונית. גם את מסמכי ההנצלה היה מעביר ללא דיחוי.
הייתה תקופה בה היה מגיע למפעל נציג חברת המיסבים INA מגרמניה, מהנדס בשם גונתר
לצורך פיתוח מיסבים עבור הזרועות שמתאימים למשקל ולתאוצות בטנק. גונתר התפעל
מהתנאים בהם עבדו ופיתחו טנק ומדי פעם היה עוצר ושואל את יחיעם בפליאה ובהערצה
"אתה קולונל ?..."
יחיעם היה מעורב בכל הנושאים. אם היה קורה משהו שלא ידע היה מופתע "איך לא
ידעתי?" באחד המקרים, יצרן חדש זכה בייצור מנגנון מתח. מהלך ארכובת המנגנון צריך
לאפשר החלפת חוליה, אולם החלו בעיות שבגללן לא הצליחו להחליף חוליה. יחיעם התחיל
לשאול שאלות "האם ביצעתם עיבוד באזור הזה של הארכובה ?" והיה מופתע מאד שבוצע
שינוי שלא ידע עליו.
ליחיעם הייתה גישה מיוחדת מאד בעבודה עם אנשיו ותמיד נתן את מלוא הגיבוי. גם אם היה
לחוץ לא היה מעביר את הלחץ לאחרים. זכור לי מקרה עם ניר מאור שבו הוא רצה לצאת
בסוף יום עבודה. יחיעם אמר "מה פתאום, יש עוד הרבה עבודה !" אך כששמע שניר צריך
לצאת ללימודים באוניברסיטה אמר מיד "בוודאי, צא, אין שום בעיה, נסתדר". ההתפתחות
של אנשיו והלימודים היו חשובים מאד בעיניו.
צבי אלמי
פרק טז – העבודה מול התעשייה 207
קידום פרוייקטים ומשימות
ליחיעם היה במפעל צ'ק פתוח ברמת ההנהלה הבכירה. מן העבר השני גם טליק נתן לו יד
חופשית כמעט לקדם ולממש רעיונות שהעלה. הוא יכול היה לעשות כל מה שמצא לנכון
ותמיד היה מקפיד לסגור את הקצוות באופן מסודר. הדבר היה נכון הן בנושאים פשוטים והן
בנושאים כבדים. היינו מתחילים לעבוד מיידית וידענו שהנושאים יתוקצבו. פעמים רבות
אמרתי ליחיעם "זה לא ישים !" והוא לא היה מוותר ואומר "זו תכנית מגרה".
תכניות המגרה היו סממן נוסף שאפיין את דרך עבודתו. אם היה מוצא פתרון מסוים שבשלב
נתון לא היה מעשי ליישמו בטנקים, היה שומר אותו ליישום עתידי. כך יישם במעבר לסימן 8
- . סדרת נושאים שצבר לעצמו מהניסיון במרכבה סימן 8 ובאופן דומה במעבר מסימן 8 ל 3
יחיעם ניהל בעשות אשקלון תקציב לחקר טכני. אינסוף פעמים הוא היה מביא למפעל חלקים -
שבורים שהיו נבדקים במעבדה המטלורגית של שמחה שיינוק וכתוצאה מניתוח הדו"חות היו
מוכנסים שיפורים רבים לכלים. פעמים רבות היה משאיר לי קופסאות עם חלקים במקום
מוסכם בשיחים מתחת לגשר מסובים.
יחיעם היה נעזר במפעל כאשר היה זקוק לחלקי חילוף למשימות שיקום או לסיוע לשדה. בכל
ביקור במפעל היה עובר במחסן ומקבל חלפים בהתאם לצורך, כמובן תוך ניהול התחשבנות
כספית מסודרת שהייתה מטופלת במקביל דרך מנת"ק. את המענה היה מקבל באופן מיידי
והמפעל היה מתמודד עם הצורך להשלים אחר כך את רמות המלאי החסרות. לקראת קבלת
דרגת האל"ם חששנו מכך שכשיקבל רכב גדול יותר יוכל להעמיס יותר חלקים...
ליחיעם היה זכרון בלתי רגיל לנתונים הנדסיים, גם שנים רבות לאחור. הוא היה מסוגל לזכור
את כמות הברגים השבורים בתקלה שאירעה לפני מספר שנים, את הסיבה שנשברו ועוד
נתונים חשובים יותר וחשובים פחות. זאת, אגב, בניגוד מוחלט לזכרון שלו לגבי אנשים, הוא
היה מסוגל לשכוח שם של אדם שעבד איתו רק לפני כשנה...
מספר חודשים לפני שנפטר התעוררה בעיה במצברים של מתקן הרצת הממסרות. כשפנינו
בדרך המקובלת למדור ההשאלות בצה"ל התברר שהפרוצדורה לקבלת מצברים חדשים
ארוכה ומסובכת וכוללת מתן ערבונות ודרישות נוספות. התחלנו להפעיל את כל הנוגעים
בדבר ואז שמע יחיעם על הבעיה. הוא התייצב מיד במפעל, לקח את המצברים ברכב וכעבור
מספר שעות חזר עם חדשים במקומם. כך היה פועל נותן מענה ופתרון מיידי לכל בעיה. –
איציק בר דור -
208 פרק טז – העבודה מול התעשייה
הסליק בקינטיקס
אתם מכירים את העניין של הסליקים ? במלחמה היו סליקים של נשק, ליחיעם היו סליקים
של חלקים. הסליק הכי גדול שלו היה במשרד. היה לו סליק במכולה )בגרלוחה( והיו לו
סליקים בכל מיני מקומות. בעצם יחיעם היה בן אדם מאד אמיד, הוא היה הבעלים של הרבה
מאד מפעלים... הוא היה הבעלים של המש"א, של אורדן, של קינטיקס, הוא עשה שם מה
שהוא רוצה... כן, החשבון תמיד הגיע אלי ! זה לא היה בחינם. הוא היה לוקח את החלקים,
כסף לא עניין אותו.
אחת הטראומות הגדולות הייתה הבעיה של "קיוסקים" למנועים. המנוע מתאמץ, הבוכנה
והטלטל נותנים מכה על בלוק המנוע ונפתח חלון. אנחנו קראנו לזה "קיוסק". המנועים היו
הולכים בעשרות והייתה קטסטרופה. יחיעם החליט להתלבש על העניין הזה וטליק הנחה
אותו שהמעבדה של תיקון המנועים תהיה במפעל קינטיקס. יחיעם היה שורץ שם כל הזמן.
היו שם כל מיני פתרונות וביניהם היה פתרון אחד גאוני, שהעלות שלו היא 81 סנט. נשיא
TCM , החברה של המנועים, אמר שב 81 סנט הצליחו לפתור את הבעיה של הקיוסקים -
האלה. טליק כל כך התלהב מהעניין הזה שהוא החליט שכל מי שיבוא, במיוחד אם זה נציג
בכיר מארה"ב, הוא יציג לו את הרעיון הגאוני הזה. רוצה הגורל ומגיע קצין בכיר של צבא
ארה"ב, גנרל מקוויין, שעמד בראש תכנית ה - M1 , ואח"כ עבד ב - GD , וטליק אומר ליחיעם
"אני רוצה שתיקח אותנו לראות בקינטיקס את הפתרון".
מה שטליק לא ידע זה שבקינטיקס היה עוד סליק, עוד גרלוחה, שלא התכוננו אליה יותר מדי,
וכשיחיעם לקח את טליק לקינטיקס נהיה לטליק חושך בעיניים. הוא כל כך התבייש מהבלגן.
אלא שטליק בחיים לא מסוגל לרדת על יחיעם, אין מושג כזה, לא משנה מה יקרה. הוא מצא
את הקורבן קינן רפאלי, ואמר לו "אני פה יותר לא דורך עד שאתה עובר למקום אחר !" –
המסכן רק התחיל והקים את המפעל שלו, אבל לא הייתה לו ברירה, הלך וקנה מפעל אחר,
ושם חידש את הייצור, אבל על יחיעם טליק לא ירד...
דוד אנגל
בטקס הנחת אבן הפינה למפעל קינטיקס החדש
פרק טז – העבודה מול התעשייה 209
עבור הילדים
הכרתי את יחיעם ב 0921 במסגרת עבודתי בחברת קינטיקס. במשך יותר מ 81 שנה - -
עבדתי מולו ובפרספקטיבה אני יכול להגיד שהוא היה אחד האנשים הנבונים והמרשימים
שפגשתי.
הוא ידע לדרוש ולקבל פתרונות טכניים, כאשר המוטיב המוביל היה אמינות מוכחת על הטנק
בשדה, ובזה לא היו פשרות. כאשר התגלו בעיות בזמן הפיתוח, הוא תמך ונתן גיבוי עד
הסיום המוצלח של הפרויקט. לא פעם היו ויכוחים על הפתרון הנכון לאיזו סוגיה, והוא הציג
את עמדתו כלקוח בצורה האופיינית לו: "אם ברצוני לקנות מקרר בלי דלת, זו זכותי".
למדתי מיחיעם הרבה, איך לגשת לבעיה, איך להוכיח פתרון אמין ובעיקר הוא גרם לנו לא
לשכוח עבור מי אנחנו עובדים, עבור "הילדים".
דב קלצבסקי
דב קלצבסקי בתמונה משותפת עם יחיעם ולאה
221 פרק טז – העבודה מול התעשייה
חוכמת החיים
מערכת היחסים עם יחיעם הייתה מאד מיוחדת והתפתחה במשך שנים, מעל 81 שנה. היא
הייתה מאד לא פורמאלית. זה היה מתחיל בזה שהוא היה בא עם איזה רעיון או מטלה מבית -
היוצר של טליק, שיכלה לפעמים להיות מבריקה ולפעמים אפילו הזויה לחלוטין, איזשהו רעיון
שעל הסף הוא בלתי מתקבל על הדעת, ויחיעם במשימתיות שלו ובחוכמת החיים שאפשר
לפסול רעיון של טליק רק אם מראים לו באופן פיזי שזה לא מוצלח, היה נרתם למשימה של
לעשות את הרעיון ההזוי הזה עד לאיזושהי רמה, לנסות אותו ורק אז היה אפשר לפסול
אותו.
הרבה פעמים הוא היה בא ישר מהדיון של יום ראשון אצל טליק והיה מתייצב ב 8 בערב. -
הסבב היה מתחיל בזה שהוא היה פותח את הבגאז' של הרכב שלו שהיה בעצם משאית של
חלקים, ומתחיל להוציא חלקים תקולים. זה לא היה חשוב אם החלקים האלה היו באחריות
החברה או לא, אם זה היה מתאונה או מסיבה אחרת. הוא עקף את כל המערכת. הוא היה
שופך את החלקים ומעמיסים חלקים שתיקנו, כל זה במערכת בלתי פורמאלית לחלוטין. אף
אחד לא קיבל על זה כסף, אף אחד לא התחשבן על זה ואז התחלנו לדבר על המשימות
שהיו.
הרבה פעמים במשימות האלה שנוצרו אולי כמה שעות קודם בדיון השבועי אצל טליק לא
הייתה משימה, לא היה כסף, אבל ידענו שבחוכמת החיים של יחיעם ובהבנה שלו איך
לתפקד בתוך המערכת הזו לא נצא קרחים. זאת אומרת, הרבה פעמים לא ייצא מזה כלום,
הרבה פעמים זה ייגמר באיזשהו דגם והוא יראה לטליק שזה לא עובד, וישכחו מזה, אבל
ידענו שב"תן וקח" בין מישהו שצריך אותנו ובין התעשייה, בסופו של דבר הוא יידע להחזיר
ולהגן עלינו כשצריך וכך היה במשך שנים. היו המון דברים שנעשו בדרך הזאת, הלא-
פורמאלית. היו אלפי חלקים שתוקנו מבלי שזה עבר איזשהו רישום ואיזושהי התחשבנות,
אבל בסופו של דבר שני הצדדים נשכרו, ואני חושב שבעניין הזה הוא גילה חוכמת חיים של
יכולת לתפקד בתוך המערכת הזו עם כל האילוצים הפורמאליים שלה והוא הצליח לעשות את
הדברים בקצב מדהים בזכות התכונה הזאת שלו.
קינן רפאלי
פרק טז – העבודה מול התעשייה 220
חוכמת הניהול
ישנם שני תחומים עיקריים בהם יחיעם תרם לנו. קודם כל בדגש המוחלט על המשתמש. זה
צריך להיות אמין, זה צריך להיות נוח לאחזקה. אלה המבחנים, ובכל פעם שלא עמדת
במבחן הזה זה חזר אליך בתא המטען של האוטו שלו אחרי שבוע, מפורק. אז הפידבק –
היה מאד מהיר. השתמשנו במבחן הזה אח"כ גם בדברים אחרים בהם לא עבדנו עם יחיעם,
ושאלנו את עצמנו כל הזמן "האם זה מספיק אמין ? האם מבחינת אחזקה זה מתאים לציוד
שיש לאנשים, להכשרה של האנשים, למנטאליות שלהם ?"
התחום השני שלמדנו מיחיעם, אולי לא כל כך טכנולוגי, יחיעם לא היה מנהל גדול, אבל
הייתה לו איזו פילוסופיה מדהימה של התנהגות שהוא בעיקר יישם אותה לגבי עצמו. היו לו
תובנות ניהול שלדעתי אין להרבה מנהלים. ישנה דוגמא אחת שאני רוצה לתת, עיקרון
ששמעתי ממנו בתחילת עבודתנו המשותפת ושכל השנים נשאתי אותו איתי וניסיתי ליישם.
יום אחד דיברנו על איך הוא מתמודד עם עשרות המשימות שיש לו בבת אחת. אז הוא אמר
"בכל רגע שאני צריך לחשוב מה אני עושה ברגע הבא אני עושה את הדבר שאני הכי לא
רוצה לעשות, כי זה מה שכנראה צריך לעשות. המשימה הכי לא נעימה, שהכי אין לי חשק
לעשות זו כנראה המשימה שצריך לעשות." זה כל כך חכם, והוא יישם את זה. הייתה לו –
כזאת משמעת עצמית, שהוא עשה תמיד את הדבר שהיה צריך לעשות אפילו אם זה הדבר
הכי לא נעים והדבר שהוא הכי לא רצה לעשות בתור הדבר הבא.
קינן רפאלי
222 פרק יז – ראש צוות הנדסת שדה
פרק יז ראש צוות הנדסת שדה –
כשפרש יחיעם בשנת 8113 משירות כלובש מדים, המשיך את פועלו כאזרח עובד משרד
הביטחון. תפקידו הוגדר כראש צוות הנדסת שדה ובתפקיד זה המשיך ללוות באופן צמוד את
יחידות השדה ואת המערך הלוגיסטי ולהדריך ולסייע בפתרון בעיות מכל סוג שהוא. גם
בתפקיד זה תרומתו הייתה רבה מאד. מעורבותו הישירה בכל מצב מורכב שדרש ניסיון
והבנה מערכתית נסכו בטחון ושקט בכל הדרגים. במלחמת לבנון השנייה עמד בקשר אדוק
עם היחידות הלוחמות, זיהה את צרכיהן המדויקים והפעיל את גורמי המטה, את מצל"ח ואת
המש"א כדי לתת את הפתרונות המתאימים לכל ההתפתחויות. גם במבצע עופרת יצוקה היה
דומיננטי מאד במתן הדרכות נהיגה ליחידות. עם כניסת מערך הנמר הרחיב יחיעם את
תמיכתו במערך הנפרס גם ליחידות החי"ר. תרומתו לרציפות ליין הנמר לנוכח מצב החוסר
בממסרות הייתה מכרעת.
עם מדים או ללא מדים תמיד באותה עמדה –
פרק יז – ראש צוות הנדסת שדה 223
הכנסת חטיבת כח סימן 1 לנמר
הפרויקט הותנע ביוזמה של מחלקת מע"ם במחצית השנייה של שנת העבודה 8112 במטרה
לתת מענה טוב יותר לכלי החדש שנכנס )התכנון המקורי היה להשתמש בחטיבות כח
.) שנפלטו מטנקי מרכבה סימן 0
במסגרת הפרויקט נדרש בהתחלה לבנות חט"כים לנמר על בסיס מלאי צה"לי של מנועים
וממסרות סימן 8 וקצב הניפוק של החט"כים לנמר היה צריך לאפשר יציאת כלים בזמן
מהמש"א מצד אחד ומצד שני לא לפגוע בקו האדום של רמות המלאי של המכללים לטובת
. מרכבה סימן 8
נתוני הפתיחה הצביעו על סיכויים קלושים למימוש התהליך. כמות הממסרות של מרכבה
סימן 8 הספיקה בקושי למתן המענה לצריכות הגבוהות במרכבה ובוודאי לא היה ניתן
להתבסס עליהן לטובת הנמר. לצורך הפרויקט נרכשו ממסרות, אך הצפי להגעתן היה
כשנתיים לאחר המועד שנקבע לתחילת הליין. נדרש היה למצות דרך פעולה שלא בוצעה
בעבר והיא הסבת ממסרות מרכבה סימן 8, שהיו בעודף יחסי, לתצורה של סימן 8. האמירה
של יחיעם שההסבה אכן אפשרית היוותה את הבסיס ליציאה לדרך. יחיעם הגדיר את תהליך
ההסבה, תמך וליווה את ביצוע ההסבות והבטיח את הצלחתן.
בנוסף על כך היה קיים צורך קריטי להשיג ירידה ממשית בצריכות של ממסרות בטנקי
מרכבה סימן 8 כדי לשמור על רמות המלאי המינימאליות ההכרחיות ולאפשר את אספקת
הכמות הנדרשת לליין נמר. יחיעם נרתם ללא גבול להשגת היעד של הורדת הצריכות. הוא
ביצע בקרה טכנית אדוקה של תיקון הממסרות בחוליות דרג ג, הצריכות ירדו באופן דרמטי
לעומת נתוני השנים הקודמות והדבר אפשר להגדיל את כמות הממסרות שהיה ניתן לתת
לנמר ממלאי צה"ל ולהשיג את הרציפות ההכרחית באספקת חטיבות כח לליין נמר.
אין ספק שהתהליך לא היה מצליח ללא הניסיון וההשפעה של יחיעם בנקודות הקריטיות.
הפעילות האינטנסיבית של יחיעם בהסבת ממסרות סימן 8 ובריסון הצריכות אפשרו לעבור
בצורה חלקה את הגשר הצר והמסובך של אספקת חטיבות הכח של התחלת ליין נמר.
כעבור תקופה של כשנתיים החלו להגיע הממסרות שנרכשו והליין התייצב.
יעקב ברונשטיין
224 פרק יז – ראש צוות הנדסת שדה
במהלך ניסוי עבירות
במהלך אירוע ברפ"ט
פרק יז – ראש צוות הנדסת שדה 225
במפעל המכללים עם חיים רוזנטל, ישראל רוזנבלט ושמואל פרץ
בדיקת מערכת השרשרת לחילוץ טנקים
226 פרק יז – ראש צוות הנדסת שדה
מר מזקו"ם ומר ברזל
יחיעם הרפז, נפטר לאחר מחלה קשה וקצרה .
- , מר מזקו"ם פיתח את כל מזקו"ם המרכבה לדורותיה. המזקו"ם הנוכחי, של מרכבה סימן 8
3 ונמר הינו פרי פיתוחו. יחיעם, היה משוחח עם חיילים ומפקדים ללא דיסטנס, ולא פחד
לומר את דעתו )שתמיד התקבלה, בסופו של דבר(. ביצועי טנק המרכבה הינם פועל יוצא
ממוחו הקודח ומקצב העבודה הבלתי נלאה שלו. לא איש משרד, אלא מפתח שחי בשטח.
הוא לא יכול היה לעבור עוד יום ללא קשר עם ה"משתמש הסופי " .
מר ברזל יחיעם עסק בכושר ובאימון גופני שהביאו לו את התואר מר ברזל אירופה )נדמה -
לי בקטגוריה מעל גיל 61 (. הפגישה האחרונה עם מר ברזל ומר מזקו"ם הייתה לפני
כחודשיים, אולם לא יכולתי להתאפק וצילמתי אותו במהלך הסבר ללוחמי השריון לפני
כניסתם לעזה. שיפעת הדגשים והטיפים הייתה עצומה, ובוודאי ישנם אלפי טנקיסטים
שזוכרים את האל"ם שחוזר מרמת הגולן עם פריטי מזקו"ם בלאי, לצורך ניתוח הכשל, או
שזוכרים את האתלט הרזה, כבר אזרח ע"צ שמציק להם בשאלות, מתוך ענווה ואהבת אדם .
יהא זכרו ברוך, ובמורשתו ילכו אחרים .
מיכאל מס
התמונה שצולמה ע"י מיכאל מס יחיעם מתדרך לוחמי שריון לפני כניסתם לעזה –
פרק יז – ראש צוות הנדסת שדה 227
חצאית...
כאשר הוחלט להעביר לחט"ל את ממסרות סימן 0 אשר היו בנמר ביקשו ממני לאתרן
במש"א. היה יום קיץ חם ואני כהרגלי הסתובבתי עם חצאית וסנדלים, אבל מה לעשות הייתי
צריכה לחפש את הממסרות. ירדתי למש"א והתחלתי לחפש לפי מספרים סידוריים. לאחר
שמצאתי את כולן למעט אחת, המשכתי לחפש ואז ראיתי ממסרת אליסון שחשדתי שהיא
זאת ובלי הרבה חשבון נשכבתי מתחת לממסרת כדי לראות האם אכן זו היא, כאשר רק רגלי
עם הסנדלים מבצבצים החוצה. בזמן שהסתכלתי, משך אותי פתאום מישהו החוצה. פחדתי
שאחטוף צעקות )כי הרי זוהי חריגה מכל נהלי הבטיחות הקיימים( ואז ראיתי את יחיעם. הוא
חייך, נזף בי קלות ואמר "יש לך מזל שאני מצאתי אותך ולא מישהו מהמש"א..."
למרות ששירתתי במנת"ק ביליתי כ 21% מזמני בענף אוטומוטיבי ברפ"ט ובנוסף על -
תפקידי ביצעתי מעקב תקלות חט"כ וניתוחי אמינות )משום מה הרגשתי שייכות לענף זה
יותר מאשר למנת"ק(, אולם לא היה לי מחשב וחדר לשבת בו. פניתי לדודו והוא הציע
שאדבר עם יחיעם ואקבל את רשותו לשבת בחדרו בזמן שהוא לא נמצא ביחידה, כי לדעתו
אני האדם היחיד אשר יחיעם יסכים לחלוק עמו את חדרו )יחיעם כמו שידוע לא ישב במשרד,
אלא רק מוקדם בבוקר או בסוף היום(. פניתי ליחיעם והוא אמר לי מיד כי מבחינתו אני יכולה
לשבת ולעבוד איתו בחדרו, כולל הכנסת מחשב לחדר... ביום הראשון שנכנסתי לשבת שם
חטפתי חום מכך שהמשרד לא נוקה לדעתי במשך שנים וגם היה כמובן מחסן חלפים. שוב
באתי ליחיעם והוא הסכים שאנקה ואסדר את המשרד, אבל בצורה כזו שימצא את כל חלקי
החילוף שהיו שם. עם הזמן גם אני הוספתי לשם חלפים לשדה ומחשבתי עבורו את מעקב
התקלות אשר הוא עשה למול היחידות )כך שכאשר הוא רצה למצוא היסטוריית תקלות
במנוע מסוים הוא פנה אלי ולא היה צריך לחפש בניירות( .
ציפי אברמוב
אנשי ענף אוטומוטיבי לדורותיו באירוע לרגל 45 שנה לפרויקט המרכבה
228 פרק יח – בחיק המשפחה
פרק יח בחיק המשפחה –
יחיעם אהוב שלנו,
איש משפחה למופת ומסור עד אין קץ. למרות ההשקעה האין סופית בעבודה תמיד בבית
הרגשנו את נוכחותך, את אהבתך וכמה אנחנו חשובים לך. נתת לנו בטחון שלמרות השעות
הרבות שאתה לא נמצא, ברגע שרק צריך ויש בעיה הפתרון על ידך יינתן במהרה.
החופשות המשותפות בארץ ובחו"ל היו לכולנו חוויה, שבה גילינו עוד ועוד את המיוחדות
שלך. בזמן הנסיעות המשותפות תמיד ליוו אותנו הטלפונים מהשטח ומהמפעלים
והתייעצויות שונות על מכלול בעיות ותמיד הקשבנו איך בסבלנות אין קץ אתה מסביר ומסביר
ומוודא שהכל הובן ומבקש טלפון חזרה לראות שהבעיה נפתרה . כשנסענו לחופשות בצפון או
בדרום, תמיד היה משהו "חשוב" באיזה מפעל או בסיס שצריך לראות ולבדוק ואנחנו באוטו
מחכים ויודעים שאין ברירה כי עד שכל מה שתכננת לא יתבצע לא נזוז והחופשה תחכה...
במשך כ 31 שנה, עבודתך בצבא הייתה מרכיב עיקרי בחיינו וכשנפגשנו עם טליק בפעם -
הראשונה הוא אמר לי בסבר פנים רציניות "אני נשוי ליחיעם נישואים קתולים, ממך הוא יכול
להתגרש וממני לא", הבנתי לאחר מכן את כל הטלפונים שלו אלינו הביתה כשהוא מחפש
אותך ואומר לי "מה הוא עדיין לא בבית?" כשבעצם הוא נמצא לידך ויודע בדיוק איפה אתה
ומה אתה עושה, אך הבנו את החשיבות של עבודתך ותרומתה למדינה ונתנו כתף.
אחרי 31 שנה בצבא פרשת והמשכת כעובד משרד הבטחון והחלטת למלא את הזמן בקצת
ספורט... פתאום מצאת זמן לעצמך והתחלת ללכת לחדר הכושר 8 פעמים בשבוע. סיפרת
שאתה שוחה קצת, לאחר מכן גם רץ קצת על ההליכון ולאחר זמן קצר נרשמת למרוץ רעננה
"רק 01 ק"מ". נבהלתי מהמרחק שאתה עומד לרוץ, אך כמובן שכשאתה מחליט אין דרך
חזרה. בקצב מהיר התקדמת לחצי מרתון, אח"כ מרתון מלא ומשם כבר אף אחד לא יכול
היה לעצור אותך.
הייתה לך מטרה שלהרבה אנשים בעולם נראית לא שפויה, אך כמובן שכשאתה מחליט אף
אחד לא יצליח למנוע ממך לבצעה והפכת את כולנו לחלק מהמשימה של איש הברזל,
שנערכה באנגליה וכמובן שגם אותה סיימת בהצלחה כשחיוך מאושר על פניך, עוד מטרה
הושגה. תכננת עוד ועוד מטרות, אנחנו בטוחים שאלמלא אותו יום נורא גם אותן היית משיג.
לדעת כמה הפסידו אופק, שחר, גל, אלה ואור, איזה סבא תורם ואוהב, שאיתם אהב לשחק,
אם זה כדורסל או משחקי קופסה ולשתף בפרויקטים של בנייה, דק לחצר, פרגולה, מגרש
כדורסל ויצירת גינת ירק.
אנחנו מבטיחים להעביר להם את כל מה שהנחלת לנו ולמדנו ממך, על כך שלכל דבר יש
פתרון, יצירתיות בפתרון הבעיות, התמדה, מקוריות, עקשנות, ידע טכני, עזרה לזולת ונתינה
גם כשזה בא על חשבונך. האובדן שלנו הוא עצום, אתה בליבנו יום יום, שעה שעה ורגע - - -
רגע, כולנו מדברים עליך כאילו עוד רגע והדלת תפתח, אתה תכנס, הטלפון יצלצל ואתה
מהעבר השני תדבר, ההפסד בלכתך צורב וכואב והגעגוע שובר את הלב.
הסיפורים עליך יכולים למלא כמה ספרים כי הייחודיות והמקוריות שלך לא דומים לאף אחד,
הניצוץ שלך בליבנו לעד.
אוהבים לאה, הילדים והנכדים
פרק יח – בחיק המשפחה 229
משפחת הרפז הצעירה
231 פרק יח – בחיק המשפחה
רגעים של נחת !
230
האהבה לנכדים
הכרתי אותו מעבודתי בחט"ל ודרכינו נפגשו ביתר שאת והתהדקו בשנתיים האחרונות. זה
שהוא מקצוען מהליגה הלאומית כבר העידו כולם ואף מעבר לים. זה שהאנושיות והמוסריות
אצלו בדם אתה חש מפעם לפעם. אני את יחיעם הכרתי גם מפן אחר בכלל, ועל כך אספר ולו
מעט מזאת.
הפן האחר הוא אהבתו לנכדיו.
היות וגם אני סבא מזמן, בנסיעות ובפגישות עם יחיעם רציתי להסיטו מלדבר על עבודה
ופעילות וחשפתי בפניו את אהבתי לנכדים ועל כך שפעם בשבוע אני ואשתי הולכים לבקרם
וראיתי בפניו שינויי ניכר : פנים מחייכות ומאירות שלא ראיתי בכלל קודם לכן.
משכתי את שיחתי עימו לדבר על נכדיו, ואכן במילות הפתיחה של יחיעם "אהה, איי" פתח
ואמר "אכן אתה צודק, זו נחת ושמחה, זה דבר אחר בכלל" והוסיף : "אנחנו אחרי הגשמת
השאיפות והפעילות מזמן, מה שרצינו להנחיל בעבודה עשינו, והם )הנכדים( הנחת והעתיד,
אותם יש צורך לטפח, ולהשקיע בהם זו מטרה נעלה"
הייתה זו שיחה שהעמידה בעיני דמעות אל מול האיש שכולם מדברים בו גדולות ונצורות על
מירב הפעילות והנה יחיעם נטול כל עכבות מתגלה במלוא האנושיות, כסבא שאכן יודע
להבדיל בין העיקר למשני ומה חשוב יותר, מה האמיתי והתכליתי. כאשר חלה ומצבו הלך
והתדרדר ראיתיו במלוא סבלו וכאבו ונזכרתי אחרי לכתו באהבתו לנכדיו ולבני ביתו.
ועל כך אמרו כבר חז"ל "חבל על דאבדין ולא משתכחין" -
יהיה זכרו ברוך.
אלי פרץ
232 פרק יט – איש הברזל
פרק יט איש הברזל –
לאחר עשרות שנות עשייה אינטנסיבית בהן התמסר לחלוטין למשימות ולפרויקטים בצבא,
מצא בשנים בהן תפקד כאזרח אתגר וסיפוק בשטח הספורט. כמו כל תחום אליו נכנס, באופן
מוחלט ועד הקצה, גם בתחום זה לא הסתפק באימונים סטנדרטיים. כשגילה את מכשיר
הריצה בחדר הכושר היה רץ ללא הפסקה במשך 8 שעות לפחות. לאחר מכן סימן לעצמו את
יעד המרתון והשיג גם אותו מספר פעמים. גם כאן לא עצר והחליט לכבוש את הפסגה
הגבוהה מכולן תחרות איש הברזל, שכוללת שחייה בים הפתוח למרחק 3 ק"מ, לאחר מכן –
081 ק"מ באופניים וכשכל זה נגמר רק מתחילה ריצת המרתון )הכל ברצף...(. בתום חודשים
ארוכים של אימונים אינטנסיביים מדי יום התייצב לתחרות באנגליה וסיים אותה בזמן של כ -
01 שעות ו 88 דקות. לא להתבלבל, בנקודת זמן זו יחיעם היה בן 68 . מאז הספיק -
להשתתף בריצות מרתון נוספות ותכנן להשתתף בתחרות נוספת של איש הברזל.
יחיעם מצא את המרחבים בהם יכול היה למצות את האנרגיות והעוצמות האדירות שהיו בו
וכרגיל בהתמסרות טוטאלית. יחיעם נשאב אל הספורט המרתוני כמו הפרפר אל האש ללא
מנגנוני בקרה, ריסון והגנה מספיקים. אנשים שבוחרים בתחביב קיצוני שכזה, בד"כ צעירים
יותר ועוסקים בספורט במשך שנים, דואגים ליצירת תנאים מאזנים, שעות פנאי רבות, תזונה
מדויקת, ציוד משובח ויקר. יחיעם, לא צעיר, "קיבוצניק" עם נעליים פשוטות ואופניים
בסיסיות, ביצע את פעילותו הספורטיבית האינטנסיבית במקביל לדבקותו בעבודה קשה
ובמחויבות לפרויקט המרכבה ולתמיכה בשדה. לא מן הנמנע שההעמסה הגופנית הקיצונית
הזו החלה איזשהו תהליך שפגע בגופו, וזאת אין לדעת. דבר אחד בטוח, העיסוק בספורט
והחתירה לשיאים ולהגעה לקצה גבול היכולת העמידו בפני יחיעם אתגרים שאין כמוהם
ומילאו את שנותיו האחרונות בסיפוק שרק מעטים זוכים לו.
– יחיעם מדווש ורץ בכבישי לונדון, תחרות איש הברזל שנת 1555
פרק יט – איש הברזל 233
איך נולד איש הברזל במשפחת הרפז
אני רוצה לספר לכם איך נולד למעשה איש הברזל שלי. זה התחיל בשיחה רגילה כשיחיעם
שיתף אותי בהחלטתו להצטרף לתחרות איש הברזל ולמעשה עד אז לא ידעתי מה משמעות
הדבר ובמה זה כרוך. "איש הברזל ?" הסתכלתי עליו בעיניים פקוחות ושאלתי "למה איש
ברזל ? לא היו לך מספיק ברזלים בצבא ? מה רע בלהיות איש רגיל ? מה עושים באיש
הברזל ? מרימים משקולות ? סוחבים משאיות ?" ואז ענה לי בשלווה גמורה "סך הכל שוחים
8.2 ק"מ, רוכבים על אופניים 021 ק"מ ורצים מרתון 38.8 ק"מ" –
לא האמנתי למשמע אוזניי וחשבתי שהבחור ממרומי גילו שבמקרה הוא בעלי פשוט השתגע,
ואז שאלתי "כמה ימים נמשכת תחרות כזו?" הוא ענה לי בשלווה "לא מדובר בימים אלא
בשעות" ואז נשמתי נעתקה "שעות ? מסה כזו ללא הפסקה ?" וניסיתי גישה שונה "אין לך
אופניים ואתה לא רוכב על אופניים מגיל 06 !" "נקנה אופניים" אמר בשלווה "ונתחיל –
להתאמן" ולשאלתי היכן תהיה התחרות ענה "באנגליה". אמרתי לו "אין מצב שאני מצטרפת,
כל העסק מסוכן, אתה עדיין עובד, מתי תמצא זמן להתאמן ?"
שום דבר לא עזר והוא אמר שימצא את הזמן וכמובן אני מצטרפת אליו. בצר לי החלטתי
לכנס פגישת חירום משפחתית עם הילדים כדי שינסו לשכנע אותו שיירגע קצת וכפי שאתם
יודעים גם זה לא עזר וכך יחיעם התחיל להתאמן בצורה רצופה וכפי שאתם מכירים אותו,
ממוקד במטרה שהוא מציב לעצמו, כך בדיוק היה גם כאן. הוא לא ויתר לעצמו בכלום.
התאמן בדבקות ובהתמדה והתוצאות לא איחרו לבוא. הוא הגשים את חלומו וקיבל את
עיטור "איש הברזל". או אז חשבתי שבזה יסתיים השיגעון של איש הברזל אך התבדיתי.
יחיעם המשיך להתאמן והמשכנו לנסוע למרתונים בחו"ל. התכנית האחרונה הייתה לנסוע
לתחרות איש הברזל בהוואי, תכנית שלמרבה הצער לא הגיעה לידי מימוש. זאת דוגמא
שאולי תמחיש חלק מהאישיות הרב גונית, הצנועה והמיוחדת שלו. -
לאה הרפז
בתום התחרות בלונדון, עם לאה והמדליה
234 פרק יט – איש הברזל
עיסקה עם הרופאה
כשנה לפני השחרור מהשירות הצבאי הגיע יחיעם לבדיקות בריאות תקופתיות שגרתיות.
בפגישת הסיכום הרופאה הסבירה לו על הממצאים של הכולסטרול הגבוה והמליצה על
דיאטה וספורט. תגובתו של יחיעם הייתה שאינו מאמין שיש השפעה ושהכל שטויות.
כשהרופאה קלטה שיחיעם עוסק בתחום הפיתוח הציעה לו לבדוק את העניין ע"י ניסוי
והצליחה לשכנע אותו שבמשך שבועיים יבסס את התזונה על תפריט בריא ויימנע ממאכלים
מסוימים. כשיחיעם גילה שבארוחות הבוקר במש"א נותנים יוגורט )עליו הרופאה המליצה(
התלהב מהרעיון. לאחר שבועיים, כשנוכח בהשפעה הדרסטית על רמת הכולסטרול התייצב
אצל הרופאה ואמר לה "אני איתך !" ומאז עבר לתפריט מאוזן ובהמשך לפעילות
הספורטיבית.
ניסים בן חמו
הבייבי החדש
יום בהיר אחד אני רואה את יחיעם במקום מאד לא צפוי. פגשתי אותו בהולמס פלייס,
מתאמן בריצה, רץ על המסלול. ניגשתי אליו ואמרתי לו "יחיעם ? אתה ? הולמס פלייס ?"
יחיעם כבר אזרח, שאלתי "איך זה קשור ?" אז הוא הסביר "תשמע, אני רץ פה עם הבן
שלי", אמרתי "אוקיי, תקשיב, אני בא לפה לפעמים בבוקר, נכנס להולמס פלייס בסביבות
6:81 , ב 8:01 אני במקלחת, בקושי ב 2:11 מגיע למשרד, אני עושה את זה יום יומיים - - -
בשבוע, אני מספיק, אז בוא גם אתה איתי בבוקר" הוא ענה "אני לא יכול" שאלתי "למה ?"
אז הוא אמר לי "היא !" שזה כרגיל אצל יחיעם אתה צריך לברר על מה מדובר, מי זאת היא -
וכו'. היא, מתברר אחרי כמה זמן, זאת המדריכה של החדר כושר. את זה גיליתי רק בסוף
השיחה כששאלתי אותו מי זאת ההיא שהוא כל הזמן הזכיר. "היא עשתה לי תכנית, כשאני
עובר את התכנית זה לוקח לי שעתיים וחצי אימון, אם אני אתחיל אותו ב 6:11 או 6:81 אני -
אאחר לעבודה, לכן אני חייב לבוא בערב" אמרתי לו "בסדר, קצר את התכנית, עשה פעם
בשבוע אימון קצר, נעשה ביחד" הוא ענה לי "לא, יש לי תכנית, אני צריך להתחיל בחימום,
לעבור לכח ידיים וכולי" ואז הבנתי שליחיעם יש בייבי חדש. לא מזקו"ם אלא איש ברזל.
מאותו רגע הבנתי שאת האיש כבר אי אפשר יהיה לעצור, ואכן הוא הוכיח זאת. נדמה לי
שזה היה שנתיים או שלוש אחרי זה, עת הגיע לאותו הישג יוצא מהכלל שכולנו יודעים עליו.
ירון ליבנת
השראה
לפני כ 6 שנים באחד הנסיעות שלי עם יחיעם לקבלו, תוך כדי נסיעה, הרצה לי יחיעם כל -
הדרך על חשיבות הספורט וכמה חשוב לעשות פעילות גופנית. נסיעה זו זכורה לי במיוחד
משום שמיום זה התחלתי לעשות פעילות גופנית וללכת כל יום כ 1 ק"מ, כאשר לפני כן הייתי
"בטטת כורסא". את השיחה הזאת אזכור תמיד ורק בזכות יחיעם התחלתי לעסוק בספורט .
ציפי אברמוב
פרק יט – איש הברזל 235
חבר ואיש משפחה
ליחיעם וללאה הייתה חלוקת תפקידים מושלמת. יחיעם לא דאג לסידורים מנהלתיים ובטח
לא לכסף. פעם אמרתי לו שאני נוסע לתל אביב וגם אקנה מיכלים לשקופיות )כן, פעם זה
היה פופולארי...( הוא אמר לי שאקנה גם לו ואגיד ללאה כמה זה עלה והיא תחזיר לי. בין
המשימות שיחיעם לקח על עצמו, מחוץ לעבודה, הייתה העזרה לילדים, שני וטל בלימודים.
אם היה צורך הסביר להם, כדרכו, בסבלנות רבה.
גם התכנון וסידורי הנסיעה לחו"ל היו מתפקידיה הבלעדיים של לאה. אשתי ואני נסענו עם
לאה ויחיעם )לפעמים עם הילדים ולעיתים לבד( מספר פעמים לחו"ל וגם פה האיץ בנו לרוץ
ממקום למקום, תוך דילוג על ארוחות, כי צריך לראות עוד משהו. כמו בנסיעה בתרגיל טנקים
גם פה הייתה הסיסמא: "תן גז". פעם היינו בפריז למספר ימים ולאחר כמה נסיעות ברכבת
התחתית יחיעם הודיע שנמאס לו להיות מתחת לאדמה וליעד הבא אנחנו יכולים לנסוע
במטרו אבל הוא ירוץ את הדרך ונפגש בתחנת היעד. לא עזרו כל מיני שכנועים איך ניפגש
וכו' לבסוף, הלכנו כולנו ברגל. -
בנסיעתנו המשותפת האחרונה, בסופה השתתף במרתון ניו יורק, עצרנו במרכז קניות
בפרברי בוסטון וגם אכלנו משהו, יחיעם אכל דונט עליה אמר "טעם גן עדן" אבל הודה שאין
היא משתווה לסלט ירקות טרי ובטח לא לקציצה של הקיבוץ.
פעם בנסיעה חזרה מאילת, עם המשפחות, עשינו איגוף קטן דרך מצדה, ויחיעם אמר שלא
בטוח לעלות ברכבל. הזכרתי לו איך בשוויץ נסענו ברכבל שמשך הנסיעה בו 31 דקות ולא
חשש. "טוב", אמר יחיעם, "אין להשוות את האחזקה של השוויצרים לזו של הישראלים..."
לצפות עם יחיעם במשחק של מכבי תל אביב בכדורסל הייתה חוויה מיוחדת, הוא היה "צופה
אקטיבי", נסחף כולו למשחק. פעם במשחק צמוד ומותח, לא עמד במתח והלך למטבח
בבקשה שאספר לו את התוצאה רק בסיום. כעבור שניות בודדות כבר הציץ מהמטבח ואחרי
עוד כמה שניות היה בסלון ושוב במטבח, כך תם המשחק כשיחיעם נע בין הסלון למטבח.
ב 8 השנים האחרונות "נדבק בחיידק" הספורט הפעיל. בנחישות ובהתמדה עבר יחיעם -
מריצה לטריאתלון ולשיא השיאים של מרוץ איש הברזל. לא התלוויתי אליו לריצה )עקבתי
באינטרנט, לכל רץ שבב GPS ( אבל בביקורים משותפים בחנויות, בארץ ובחו"ל, נוכחתי עד
כמה חקר לעומק את הציוד הנלווה, מנעלי הריצה דרך הביגוד המתאים ועד קסדות הרכיבה,
כמו גם המזון המתאים לפעילות מאומצת כזו.
בימיו האחרונים ליוויתי את יחיעם בביתו, בין טיפול לטיפול, ובבית החולים, יחיעם שבירר
וחקר את כל פרטי הטיפול בו, חזר וסיפר לכל מבקריו הרבים, את פרטי סידרת הטיפולים
בדיוק כמו שהסביר וחזר והסביר לצוותי הטנקים איך לנהוג בטנקים.
ביומו האחרון נפרדתי מיחיעם בצהריים כשהוא מודיע לי שלמחרת אל לי לבקר אותו בבית
החולים מכיוון שהוא יהיה כבר בבית. מה גדול היה ההלם לשמוע את הבשורה המרה כמה
שעות לאחר מכן. קשה לעכל וגם עכשיו קשה להאמין שאני כותב מילים אלה, הנחמה היא
בזכרונות ובמעשים שהותיר אחריו.
יהיה זכרו ברוך.
יאיר פרג
236 פרק יט – איש הברזל
חודשים אחרונים
יחיעם המשיך לפעול ללא ליאות לקידום רמת האחזקה של המרכבה והנמר ביחידות צה"ל.
בחודשים האחרונים של חייו התגלתה בגופו מחלת הסרטן. למרות שנאלץ לעבור סדרות
מפרכות של טיפולים קשים מנשוא לא ויתר יחיעם על המשך העבודה והיה מגיע, לפעמים
כמעט באפיסת כוחות, וממשיך להיפגש עם הגורמים מולם עבד ואפילו הגיע לביקורים
ביחידות כולל מתן הדרכות, עד ימיו האחרונים. הוא פשוט לא הכיר שום אפשרות אחרת
מלבד עמידה על הרגליים, תפקוד ועשייה כל עוד כוחו במותניו. המחלה הכריעה אותו בטרם
. עת, בסוף חודש ינואר 8108
237
.
בדרכי שלי, תמיד הלכתי...
238 מפגש רעים
מפגש רעים
מתוך כתבה שהתפרסמה באתר יד לשריון :
- בשעות אחר הצהריים של יום שלישי ה 3.6.8108 התקיים בחדר המורשת במש"א 8111
מפגש רעים לזכרו של אל"ם יחיעם הרפז ז"ל. האירוע נולד בעקבות יוזמה של רפ"ט והמש"א
לנוכח ההערכה של אנשים רבים לאישיותו ולפועלו של יחיעם שהלך בטרם עת ובשל הרצון
להעלות במשותף זיכרונות מתקופות שונות בדרכו ולחלוק אותם עם בני משפחתו. ההכנות
לאירוע החלו שבועות ארוכים קודם לכן, המשימות מופו, נפרטו לפרטי פרטים והמעקב אחר
ביצוען נבדק בסדרת דיוני מעקב קפדניים שניהל סגן ראש רפ"ט סא"ל יניב גייסט. ככל
שהתקרב יום המפגש ופרטי התכנית התבהרו, גברה ההרגשה שמדובר באירוע יחיד במינו
של כבוד ראוי לאדם יקר ואהוב שהותיר את חותמו בפרויקט המרכבה ובלבבות האנשים.
משפחת הרפז מגיעה לביקור ברפ"ט
קדמו לאירוע סיורים שנערכו עם בני המשפחה הקרובים, לאה רעייתו של יחיעם, שני בתו
וטל בנו ובני משפחותיהם. הסיור הראשון נערך בשעות הבוקר בענף אוטומוטיבי ברפ"ט.
זהו הענף בראשו עמד יחיעם כעשרים שנה ובמסגרתו המשיך לפעול כעובד משהב"ט גם
לאחר הפרישה משירות קבע. בסיור הוצגו למשפחה ע"י רע"ן אוטומוטיבי סא"ל דודו שלום
ואנשיו פרויקטים שיחיעם הוביל והמקומות בהם פעל. לאחר מכן אירחו אותם ראש מנת"ק
אל"ם ברוך מצליח, ראש רפ"ט אל"ם ניסים לוי וסגל הרע"נים של רפ"ט והוצג סרט מיוחד
ראיון שנערך עם יחיעם בשנת 8101 בו הוא מספר על נקודות שונות בדרכו, למשל פיתוח –
מזקו"ם סימן 8 ומסביר את משנתו ותפיסתו המושתתת על מגע עם הכלים, נוכחות מסיבית
בשדה, תמיכת מערך האחזקה, קשר אדוק עם אנשי הדרג העובד ביחידות, הכרת הבעיות
מקרוב, התרחקות מעבודה משרדית ועוד. הביקור ברפ"ט תובל בסדרה של סיפורים
מיוחדים של אנשי ענף אוטומוטיבי וסגל הרע"נים על העבודה עם יחיעם.
מפגש רעים 239
דודו שלום מציג למשפחה את חדרו של יחיעם ברפ"ט
בתום הביקור ברפ"ט נערכו שני סיורים במש"א. בסיור הראשון שנערך במפעל המרכבה
והרק"ם בהובלת רס"ן דן קנטר הוצג ליין הבנייה של המרכבה והנמר ובמהלכו הוצגה
תערוכת דגמים שנבנו בהובלת יחיעם במהלך השנים. הסיור השני נערך במפעל המכללים
והובל ע"י מפקד המפעל סא"ל אמיר בר וע"י מנהל האיכות במפעל, ע"צ שלמה וכמן. בחלקו
הראשון ניתנה הבמה לאנשים שונים במפעל לומר דברי הוקרה לאיש ולדרכו ולאחר מכן
נערך סיור במפעל. במהלך הסיור במפעל הצטרף מפקד המש"א, אל"ם יצחק כהן, שתיאר
בפני המשפחה את תרומתו הרבה והמתמשכת של יחיעם בעבודתו מול המש"א ובכלל.
אריק טויטו נושא דברי הוקרה לזכר יחיעם במפעל המכללים
241 מפגש רעים
בשעה 03:11 החלה ההתכנסות לקראת מפגש הרעים. לאיש לא היה ספק שההיענות
לאירוע תהיה כמעט מוחלטת. רשימת המוזמנים הייתה מגוונת וכללה אנשים שעבדו עם
יחיעם באופן צמוד בתחומי פעילות שונים. אנשי מנת"ק ורפ"ט מתקופות שונות, אנשי מש"א,
נס"א, יחידות שדה, מצל"ח, מנה"ר ותעשייה. הגיעו גם אנשים ששירתו עם יחיעם בתקופה
בה שירת כקצין חימוש בשנות ה 61 ובמהלך מלחמת יום הכיפורים וכמובן בני המשפחה של -
יחיעם. בסך הכל הגיעו כ 081 אנשים והאולם היה מלא עד תום כולל כל כסאות הפלסטיק -
שפוזרו בצדדים.
הקהל באולם המורשת במש"א
משה דין, איש מש"א ותיק, הנחה את האירוע בדרכו הסולידית והנעימה והוסיף את המימד
האישי ואת נופך הענווה שכה התאים למעמד. האירוע עצמו הורכב מדוברים, פאנלים שונים
וסרטוני מעבר. ראש רפ"ט פתח בהזכירו את פועלו ודרכו המיוחדת של יחיעם. סא"ל בדימוס
צבי אביבי סיפר על יחיעם כקצין חימוש בשדה. בין היתר הוא תיאר את האירוע בו נפגשו
דרכיהם של טליק ויחיעם : "טליק, שהיה בזמנו מפקד גייסות השריון ערך ביקור עם מטהו
בגזרה הצפונית של סיני ומאחר וגדוד 616 היה שייך פיקודית לגייסות השריון אך טבעי
שהוא ביקר בגדוד. בין יתר הבעיות שהועלו בפניו הועלתה בעיית האחזקה של רכב "מעוז"
אותו רכב ששימש להכנסת חומרי ביצורים למעוזים. הדרך הטובה ביותר להתרשם מהמצב,
בדיוק כפי שטליק אהב זה לראות במו עיניו וכולם התאספו במרכז הטיפולים כאשר יחיעם
שוכב מתחת לרכב ועוסק בהרכבת גל ההינע. אחד הקצינים, אני חושב שזה היה המג"ד או
קצין החימוש של הגיס, קראו ליחיעם לצאת מתחת לרכב מאחר ומפקד הגיס רוצה לדבר
איתו, תשובתו של יחיעם הייתה, אם הוא רוצה לדבר איתי שיבוא אלי אני עסוק כרגע... ואכן
טליק רכן מתחת לרכב וניהל שיחה מעמיקה עם יחיעם על הרכבת הגל ומצב האחזקה. אני
חושב שהייתה זו הפעם היחידה שיחיעם פנה ככה אל טליק לאורך כל המשך תקופת
היכרותם ולו רק מהכבוד הרב שיחיעם רכש לטליק, וטליק החזיר לו אהבה."
מפגש רעים 240
צבי אביבי ישראל סבר מוצי קידר
אל"ם בדימוס ישראל סבר, שהיה ראש ענף אוטומוטיבי בתחילת פרויקט המרכבה סיפר על
תרומתו המכרעת של יחיעם בשלבים הקריטיים של כניסת הטנקים הראשונים למערך בסוף
שנות ה 81 כאשר יישם תוך מספר חודשים באינטנסיביות האופיינית לו שיפורים שהתאימו -
את המזקו"ם לעמידה בתנאי הנסיעה ברמת הגולן. סבר ציטט מתוך כתבה שפורסמה
באותם הימים בגיליון מערכות חימוש דברים שסיפרו אנשי השיריון : שיטת עבודתו הייתה -
הוצאת הטנק לשטח, הסעתו במסלול קשה ככל האפשר מבחינת העבירות והחזרתו כשהוא
"מכוסח" מקסימלית. יחיעם היה שמח לגלות שיש בעיות : אחרי כמה ימים היה חוזר עם
פתרונות ושוב היה הטנק יוצא לסדרת "כיסוחים". אנשי הצוות והחוליה הטכנית עבדו קשה
אחרי כל יציאה כזו לשטח. הם היו מקבלים את הטנק החוזר בפרצופים חמוצים, אבל יחיעם
זרח וקרן מאושר... בהמשך הערב הוסיף על כך תא"ל בדימוס משה )מוצי( קידר, מי שהיה
אז ראש רפ"ט ובהמשך קחש"ר, והגדיר את חיזוק המזקו"ם שבוצע ע"י יחיעם כהצלת
הפרויקט פשוטו כמשמעו. הוא המשיל את יחיעם, בשנותיו הראשונות כמהנדס, לילד שהכניס
את האצבע לחור שבסכר והציל את העיר מההצפה.
משה דין ירון ליבנת דוד אנגל
. בסרטון קצר שהוצג במהלך האירוע הוצגו קטעי ראיונות סביב פיתוח מזקו"ם מרכבה סימן 8
המזקו"ם, בעל נתוני ביצועים, אמינות ואחזקתיות גבוהים ביותר, פותח בהובלתו של יחיעם
בשנות ה 21 במשך שנה וחצי, זמן אפסי ביחס למורכבות המערכת, נחשב לאחד ההישגים -
הבולטים בפרויקט כולו מראשית הדרך, ומשמש גם בטנק מרכבה סימן 3 ובנמר.
242 מפגש רעים
במהלך האירוע התקיימו 8 סבבים של פאנלים בנושאים אופייניים. הסבב הראשון דן בקשר
של יחיעם עם התעשייה והשתתפו בו תא"ל )מיל( שלמה פסי, קינן רפאלי, יצחק בר דור, -
שלמה וכמן ותמי פורת. הדוברים הציגו כיצד ידע לשתף את המפעלים בחשיבה התכנונית
ובהתלבטויות והיטיב לרתום אותם לקידום המשימות, כיצד פרץ מחסומים של בירוקרטיה
ופעל מתוך תודעה ומניע של עבודה עבור החיילים בשדה אותם היה מכנה "הילדים שלנו".
בסבב השני עלו אנשים שעבדו עם יחיעם מקרוב והעידו על דרך עבודתו המיוחדת : אורן דוד
מנס"א, שמואל פרץ וישראל רוזנבלט מרפ"ט וכן אייל הרצברג וניר מאור שני קציני ממסרות
ששירתו בשנות ה 91 . המשתתפים סקרו את המסירות והנחישות של יחיעם לבצע משימות -
גם כאשר נדרש לעמוד בתנאים פיזיים קשים ביותר, ואת הגיבוי שנתן לאנשים והחופש
לעבוד, ליצור וגם לטעות. כמו כן ציינו את האהבה שחשו כלפיו האנשים שעבדו עימו.
הסבב השלישי התייחס לעבודתו של יחיעם מול יחידות השדה והשתתפו בו יגאל גטיה ודוד
קבלו המשרתים עדיין בתפקידי מפתח בשדה, מכלוף קקון ורון גולדמן שפרשו מצה"ל לפני
מספר שנים ואייל הימלשטיין ששימש כרמ"ד מזקו"ם וברפ"ט ובהמשך כרע"ן טנקים.
האנשים סיפרו על הדוגמא האישית של יחיעם שהיה נותן מענה מיידי למגוון עצום של בעיות
שהועלו אליו מהיחידות ובמקביל היה דורש ומשיג מאנשי השדה רמת מחויבות דומה. סיפרו
על מקרים בהם הגיע במפתיע כמושיע ממש ליחידות בקצות הארץ בעיצומו של משבר, ובכך
היה נוסך בטחון ורוגע וידיעה שתמיד יש על מי להישען.
מפגש רעים 243
תא"ל )מיל( ירון ליבנת סיפר בצורה משעשעת על פערי הגישות ההנדסיות ביניהם, כפי
שחודדו בנסיעות בהן התלווה ירון אל יחיעם בדרך מהבסיס הביתה בצעירותו של ירון.
בהמשך גם סיפר על מקרים בהם יחיעם היה מכניס בכוחות צוותו בלבד ובלוחות זמנים
אפסיים שינויים ושיפורים נדרשים במערכות המזקו"ם בעשרות רבות של טנקים וחותך את
כל החסמים הארגוניים שבדרך.
תא"ל )מיל( דוד אנגל סיפר על תרומתו של יחיעם לפרויקט ותיאר מספר אנקדוטות הקשורות
. לסוגיית הפחתת המשקל שנדרשה בשלבי הפיתוח של טנק מרכבה סימן 3
משה דין המנחה הזמין את לאה הרפז, רעייתו של יחיעם לשאת דברים ובירך את המשפחה
להולדתה של הנכדה אלה, בתו של טל הרפז, שנולדה מספר ימים ממש קודם לכן. לאה
הודתה לכל המשתתפים וסיפרה כיצד גם היא הייתה מופתעת כל פעם מחדש מהעוצמות
שבו, שהגיעו לשיא חדש כאשר החליט להשתתף בתחרות איש הברזל וכמובן הגשים גם את
היעד הבלתי נתפס הזה ובתוצאה מדהימה.
ראש מנת"ק תא"ל ברוך מצליח סיכם את האירוע והדגיש בדבריו את מורשתו של יחיעם ואת
האתגר העומד בפני דור ההמשך לאמץ את דרכו ולפעול על פי רוחו כדי להשיג עוד פריצות
דרך והישגים בעתיד.
לאחר מכן הוסרט השיר "בדרכי שלי" בביצועו של אריק לביא, ששולבו בו תמונות וקטעי
דיבור מיוחדים של יחיעם, אשר הותירו עיניים לחות רבות מאד באולם. עבור בני המשפחה
היה מדובר ביום עמוס ומלא מטען. גם אם ידעו והכירו היטב את תכונותיו, אופיו והיקף
עשייתו, העברתם המרוכזת והפרגון מקהל כה רב היו חזקים מכפי שניתן להכיל ביום אחד.
בסוף האירוע נשמעו תגובות האנשים, ורובם ככולם הביעו רושם והתרגשות שנוסחו בצורה
כזאת או אחרת. יוסי פסטרנק הכיר את יחיעם בשנות ה 61 בהן שימש כקצין חימוש צעיר -
ומאז לא פגש אותו ולא ידע דבר על פועלו ברפ"ט. בדרכו החוצה מהאולם נשאל איך התרשם
מהאירוע ומפועלו של יחיעם לאורך השנים. "לא הפתעתם אותי בכלל". במבט ראשון תגובה
מוזרה ומפתיעה כשלעצמה, הרי נסקרו הישגים יוצאי דופן וצורת עבודה בלתי שגרתית
בעליל. יוסי פסטרנק הסביר : "הלהט והעוצמות של יחיעם לא יכלו להסתפק בפחות מכך, זה
היה ברור מן ההתחלה, התמזל מזלכם ויחיעם התחבר לפרויקט במקום הנכון ובזמן הנכון".
ניסים לוי לאה הרפז ברוך מצליח
244 דברי פרידה מחברים לדרך
דברי פרידה מחברים לדרך
מפגש מרתק
היכרותי עם יחיעם התחילה בשנת 0921 כשהגעתי לענף תובה, כפרויקטנט שחדרו היה
בקומה מעל. כחייל צעיר ראיתי סגן אלוף שהופעתו מרושלת מעבודה מאומצת, פעלתן קצר
רוח שמגיע לגיחות קצרות למשרד וכל כולו שקוע בעיסוקו )כך נשאר עד יומו האחרון(.
כשהוא נוחת במשרד כולם נדרשים להיענות לו מייד וללא דיחוי וכשבקשותיו לא נענות מייד
הוא מתחיל לכעוס ולצעוק.
לאחר זמן קצר למדתי שיחיעם עסוק בפיתוח המזקו"ם למרכבה סימן 8 כששלום )רע"ן
תובה( ביקש ממני ללמוד מה השינויים שנעשו בתובה ולהתחיל בתכן של גוף תובה מתאים
. וזאת למרות שהיה כבר תיק שירד לייצור המתאים למזקו"ם סימן 8
ליחיעם הייתה משנה סדורה ופשוטה "קח, תעתיק ותעשה בדיוק אותו דבר", כשנשאל למה -
לרוב ענה, "זה עובד, אני בעצמי בדקתי את זה..."
במרחק הזמן אני יכול להעיד שהמפגש היה מרתק למרות שבאותם ימים לא בדיוק חשבתי
כך.
יחיעם בסגנון עבודתו "חתך ביד גסה" את התובה באזור תא הנהג, דבר שהיה מוצדק לדגם
אך לא מתקבל לטנק סדרתי. הנחרצות שלו לא לשנות דבר עובד הייתה לאתגר באותם ימים
וגם בהמשך השירות שלי ברפ"ט.
בסגנונו היה ייחודי ושונה. למדנו ממנו המון : הטוטאליות לנושא, היחס לשדה, הצניעות,
הגישה לתקלות כהזדמנות לשפר, המקצוענות התובענית, לגעת בכלים ולהיות במקום
ההתרחשות.
חוות דעת בסוגיות הנדסיות הקשורות לטנק תמיד הובילו לתובנות נוספות וחדשות ששילבו
ניסיון חיים, העצמת החייל במרכז לצד פילוסופיה של פשטות היישום, השימוש והאחזקה.
להיות כמוהו היה בלתי אפשרי. בשל היותו ממייסדי פרויקט המרכבה, ששירת ברפ"ט
משנות השבעים כשליווה את פיתוח מזקו"ם סימן 0, ובשל היותו ממציא מזקו"ם סימן 8
שנחשב למהפכני, נחשב יחיעם כבר סמכא בלתי מעורער בתחום האוטומוטיבי לרק"ם. -
בשדה הרבה פעמים כשאמרו רפ"ט התכוונו ליחיעם, וכשאמרו יחיעם התכוונו לרפ"ט. רפ"ט
לאורך השנים נתפש ביחידות השדה כגוף מקצועי ומיוחד הרבה מאד בזכותו של יחיעם.
השינוי המדהים שעשה לאחר השחרור, בדגש על העיסוק בספורט, במובנים רבים אינו
נתפס אך מתאים מאד לאישיותו. משמעת ברזל עצמית וטוטאליות יושמו גם כאן ומאיש
הברזל של פרויקט המרכבה הפך לאיש הברזל בתחרויות.
יהי זכרו ברוך.
נסים לוי
דברי פרידה מחברים לדרך 245
היוזמה והאכפתיות
היכרותי עם יחיעם הייתה רבת שנים.
היינו יחד בקורס הקצינים ובהשלמה החילית בבה"ד 81 . הקורס קוצר בגלל מלחמת ששת
הימים. קיבלנו את דרגות הסג"ם בטקס צנוע מהקחש"ר חיים דומי ז"ל. נתנו לנו מספר שעות
להתארגן לפני שהציבו אותנו ביחידות דרך קצין החימוש הגייסי בקסטינה. מאחר ויחיעם גר
בקיבוץ כנרת הוא לא הספיק לנסוע לביתו. נסענו יחד לביתי במושב אביחיל, השארנו את כל
הניירת והציוד שאינו חיוני. אכלנו, התרחצנו ונסענו לישון באשקלון אצל אחותי כדי להגיע
מוקדם בבוקר לגייס. הציבו אותנו כקציני חימוש צעירים בגדודים שהגענו אליהם עם תחילת
המלחמה.
ברבות השנים נפגשנו שוב בפרויקט המרכבה, שירתנו יחד במשך שנים רבות. יחיעם אף
פעם לא הסתפק בהגדרת תפקידו, תמיד יזם וחשב על נושאים חדשים וכיצד אפשר לייעל
ולשפר. לא ארחיב בנושא תרומתו של יחיעם לפרויקט המרכבה שעל כך כבר נאמר ונכתב
רבות. אני רוצה להדגיש את אופיו של יחיעם, החברות, אהבת הארץ והאדם, רוח
ההתנדבות, הרצון לעזור בכל נושא אפשרי, האכפתיות והדבקות במשימה תמיד בענווה
ובצנעה רבה.
מותו של יחיעם בטרם עת הינו אבדה כבדה לכולנו. נמצא נחמה במורשת ובדרך שיחיעם
התווה.
אליעזר )לזי( בן יעקב -
246 דברי פרידה מחברים לדרך
העבודה, המבדל והמייחד באופן שרותו של יחיעם הרפז ז"ל
רקע : במחצית שנות ה 21 נכנס הפרויקט לפיתוח משמעותי של פלטפורמה חדשה. על -
רקע מאמץ הפיתוח והיצור של דגמי המרכבה סימני אחד ושניים, מלחמת שלום הגליל
והופעתם של טנקי המרכבה סימן אחד עלו תובנות חדשות וצורך לחדשנות בכיוונים
טכנולוגיים המחזקים את התמיכה בצורך המבצעי. כיוונים אלו היו תותח ותחמושת 081
מ"מ, בקרת צריח חדישה וחשמלית, מערכת בקרת אש חדישה, חטיבת כוח עם הספק גדול
וכמובן מערכות, מבנה ותפיסת מיגון מתקדמת שיאפשרו את הדומיננטיות של מלכת שדה
הקרב "הטנק" בקרבות היבשה הצפויים לנו.
על רקע הנאמר מוניתי לשמש ראש רפ"ט ב 0928 ועבדתי כתף לכתף ליחיעם שהוביל יחד -
עם אורי יכין את פיתוח חטיבת הכוח החדישה כשאורי מתמקד במנוע ויחיעם בממסרת
החדישה והמוגברת, בהינעים ובשילוב מערכות הבלם לצד התאמות המזקו"ם. ברור היה
שבין הנושאים או המערכות שהיה בהם מענה מבצעי משופר בטנקי סימן אחד ושניים
והתאמתם לשטחי שדות הקרב הצפויים ועל רקע משקל הטנק שלא תוכנן לשינוי משקלי
הייתה מערכת המזקו"ם שפותחה ושלא חייבה שינוי אלא התאמות קלות. כך מצאתי את
ההחלטות על בסיס ניתוחי הפעילויות במנהלת התוכנית בראשות עוזר השר ישראל טל
וראש מנת"ק נוח ניצן. די הצטרפתי למסקנות אלו וזאת בראיית היקפי הפיתוח האדירים
וסיכוני הפיתוח, במיוחד אם ניקח בחשבון שתכננו לצאת עם דגם טנק חדש בתחילת שנות
ה 91 לאחר קיפול ליין סימן שניים ופרישת ליין/קו יצור והרכבה של סימן שלוש. מדובר היה -
על תהליך מורכב המחייב תאום ותזמון מדוייקים כשתהליכי הפיתוח ואישור הטנקים בארץ
הם "טלסקופיים" ומחייבים לקיחת סיכונים באופן תדיר.
את יחיעם, לאה, שני וטל הכרנו עוד טרם הגעתי לרפ"ט מענף טנקים )שירתתי בסמוך
ועבדנו יחד על ה"פומה"(, מהמגורים בכפר סבא ומבילויים מעת לעת בסופי שבוע בתקופות
הקיץ.
העבודה עם יחיעם לא הייתה קלה וזאת נוכח לו"ז קשיח ששינוי בו היה כרוך בהתמודדות לא
פשוטה וחייב רגישות והבנה כדי לא להתעמת יום יומית ומאידך לא לפגוע במרקם החיים
הפרויקטאלי עם אווירת יחידה מיוחדת במינה שאסור היה לפגוע בה. בתוכנית עבודתו
במהלך השבוע שולבו באופן קבוע יומיים של יציאה ליחידות, יום אחד ברמה"ג ויום אחד
בשזפון ובדרום. הביקורים ביחידות המרכבה כללו ליווי, סיוע, איסוף ממצאים ולימוד אי
נוחיות, כשלי אמינות, בלאי לא רגיל והדרכה באופן צמוד ואבהי מצידו. יומיים נוספים שילבו
יום בעשות אשקלון ובאורדן נתניה ויום במעלה אדומים יחנ"ס/נס"א אצל רונן שטיינברג ז"ל -
)נהג ניסויי המרכבה המיתולוגי( שעבור יחיעם היווה גורם המזין אותו במידע מדוד, בדוק,
אמין ומקצועי מהמעלה הראשונה. לצד כל אלו היה בית המלאכה לדגמים וליין המרכבה
וכמובן עבודת המטה מול יחידת הבחינה ומנת"ק כשהזמן שנותר היה לתאום עם שלום קורן
רע"ן תובה ואיתי כמפקדו.
למרות האמור, הפנים יחיעם את הצורך בשינויים במזקו"ם וזאת נוכח הכרות קרובה של
מזקו"מי הטנקים טירן ומגח בעלי מערכות ההנעה האחורית וכמובן הכרה עם המרכבה
בעלת ההנעה הקדמית על יתרונותיה וחסרונותיה.
דברי פרידה מחברים לדרך 247
התובנות שנבעו ממגבלות המרסנים הקוויים הן במהלך והן באופן פינוי החום וכן מגבלות
מהלך הקפיצים וכיווני עבודת זרועות גלגלי המרכוב במגבלות המבנה והגיאומטריה לצד
בעיות הנעה קדמית הנחוהו להגיע לפתרון תוך התגברות על מכשולים לא קלים ובפעם
הראשונה והיחידה בארץ בדרך של יש מאין.
תובנות אלו יושמו במזקו"ם שלימים נקרא סימן 8 )עקרונותיו ומבנהו נשתמרו במרכבה 3
ונמר( ונתנו מענה מיטבי ליכולת העבירות והניידות המדהימה ויוצאת הדופן של טנקי
המרכבה.
היבט נוסף ומיוחד היה כשהחלו לזלוג מהשטח הידיעות והדיווחים של רונן שטיינברג ז"ל
)הערכת יחיעם לדיווחיו הייתה מלאה( ואיצ'ה הוכמן הרמ"ד בתקופת הפיתוח של מרכבה 8
והמזקו"ם שלה והחילונו להבין שמתפתח משהו שונה, חריג ומיוחד, דא עקא בגלל מבנה
המזקו"ם אשר חייב התאמות מורכבות ועמוקות בתובה. הליכה בשלבים ותכנון ובניה
מראשית לא היו מאפשרים שילוב המזקו"ם על בסיס שילוב יציקות ועיבודים שבביים בליין
הבניה וההרכבה. כאן באה שוב יכולת המנהיגות של יחיעם והנכונות של עובדי הדגמים
והליין להיכנס למאמץ שינוי והתאמה שאפשר בזמן "אפסי" לשלבו כבר מהטנק הראשון בליין
הייצור וההרכבה של מרכבה 8. כך שההחלטה של עוזר השר וראש מנת"ק יהודה אדמון על
בסיס המלצתי הייתה מגובה באופן מלא מלמטה והוכשרה הלכה למעשה על ידי יחיעם.
ברפ"ט של אותם הימים )בענף אוטומוטיבי( היה סא"ל שקודם במסגרת איגום מומחים
לדרגת אל"ם כאות הערכה למקצועיות ולייחודיות והיה זה אורי יכין, אך פעילותו זו של יחיעם
הייתה כה מיוחדת ובולטת ושמעה הגיע למרחוק כך שבשנת 0929 )כמעט שנה ומחצה לפני
הוצאת טנק מרכבה סימן 8 הראשון( אפשרה להעניק לו את דרגת האל"ם כמומחה שמחד
- לא זנח ולו ליום את "בניו" המאומצים לוחמי השטח ואנשי החימוש בטנקי מרכבה סימן 0 ו 8
ועסק בטיוב המערכות והרכיבים, דרך הדרכה והכוונה של אנשי האחזקה ומאידך הצליח
בזמן מינימאלי המהווה שיא עולמי להגיע לפתרון פורץ דרך וייחודי של מערכת מזקו"ם מלאה
משלב הרעיון, דרך בנייה, בדיקה, ניסויים, הוכחה ואישור ומציאת דרכי שילוב ואימוץ
במסגרת קו ההרכבה.
אסיים בכך שנשארנו בקשרים מאז ועד יומו האחרון. יחיעם כידוע לא היה איש הדיבורים על
ענייני דיומא למעט כשהוזכרו נכדיו, אבל היה איש המעשה, הבדיקה וההתמודדות האמיתית
מבלי לטייח את העובדות ומבלי לייפות את המציאות ולפיכך הגיע להישגים שמתי מעט
השיגו. הדבר ניכר בכל צעדיו, גם בפעילויותיו הספורטיביות כשהגיע להישגים יש מאין וזאת
הודות ליכולתו להתרכז, להתמקד, להתמיד ולגלות נחישות אין קץ שלצערי לא עמדו לו
בהתמודדותו עם מחלתו. יהי זכרו ברוך ומקומו בפנתיאון יוצרי ובוני המרכבה .
לכולנו שעבדנו לצידו הייתה זכות גדולה והערכה עצומה לאיש ולאופן התנהלותו ותפקודו.
נחמן לוינגר
248 דברי פרידה מחברים לדרך
מומחה, איש שטח, איש ביצוע אהוב וצנוע –
עבדתי שנים רבות בשיתוף פעולה עם יחיעם הרפז.
כולם הכירו את יחיעם, כולם אהבו אותו, כל האנשים בתחום המרכבה : מפקדים, חיילים,
אזרחים עובדי צה"ל, אנשי השריון, אנשי החימוש, אנשי מנת"ק ורפ"ט והאנשים בתעשייה.
בתקופה בה כיהנתי כראש רפ"ט, יחיעם היה ראש ענף אוטומוטיבי והיה אחראי על הפיתוח
והניסויים, התכנון והאחזקה של המזקו"ם וחטיבת הכח של טנקי המרכבה לדורותיהם.
בנוסף, הוביל ביצוע שינויים ושיפורים רבים במנועים, בזחלים ובהינעים הסופיים אשר הגדילו
את אורך החיים ושיפרו את האמינות שלהם בצורה משמעותית.
יחיעם היה מומחה, מוקד ידע ואוטוריטה מקצועית בתחום המערכות האוטומוטיביות, תוך
התבססות על הידע המדעי, הטכנולוגי וההנדסי שצבר בשנות ניסיון רבות. הוא התאפיין
ביכולת אישית ומקצועית גבוהה, יכולת התמודדות עם סוגיות טכנולוגיות מורכבות, חשיבה
מקורית ויצירתית, אחריות, מסירות ומוטיבציה ברמה גבוהה. הוא התבלט ביכולת מרשימה
ומדהימה של מהירות ביצוע ויישום.
יחיעם היה איש שטח עם קשר הדוק לשדה ומודעות גבוהה לצרכי המשתמש, ביקר בכל
יחידות וסדנאות המרכבה, ביום ובלילה ובתדירות גבוהה. במסגרת ביקורים אלו ביצע
הכשרה, הדרכה והטמעה של מערכות חדשות ושינויים ושיפורים, סייע בפתרון בעיות ונתן
מענה לשאלות שעלו.
יחיעם היה איש צנוע ונעים הליכות, היה קשוב לאנשים ואהב לעזור לאחרים. יחיעם עשה
ותרם רבות לפרויקט המרכבה, היה נכס לצה"ל בכלל ולחיל החימוש ולפרויקט המרכבה
בפרט.
יעקב נגרו
דברי פרידה מחברים לדרך 249
איש צנוע תרומה אדירה –
סיפרתי על צדדים בעשייתו הרבה של יחיעם בפרויקט המרכבה ועל תרומתו לתעשייה
ולפרויקטי רק"ם אחרים. אין ספק שעשייתו המקצועית האדירה של אל"ם יחיעם תרמה
להצלחה של טנק המרכבה לדורותיו, והניסיון שצבר במשך השנים בתחום התובה והמזקו"ם
כולל שיפור ממסרות הטנק, אפשר לו לשפר את יכולות העבירות של טנקי המרכבה ולהוביל
להגדלת האמינות של הכלים.
יחיעם היה איש צנוע וענו, התרחק מאור הזרקורים, ובד בבד היה חבר נאמן ואוזן קשבת
לעובדים במש"א, לאנשי הצוות של הטנקים ולאנשי החוליות הטכניות של חיל החימוש
ביחידות הלוחמות. יחיעם דאג לגדל דור של קצינים מהנדסים ברפ"ט שהלכו בעקבותיו
וחלקם ממשיך לשרת עד היום וליישם את משנתו. כך אזכור אותך תמיד, יחיעם, יהי זכרך
ברוך.
זאב בר גיל -
זאב בר גיל במחיצת יחיעם ואורי יכין -
251 דברי פרידה מחברים לדרך
דברי פרידה מחברים לדרך 250
דבקות מלאה במשימות
יחיעם היה, כידוע לכל, איש מיוחד ויוצא דופן. הדבר שייחד אותו בעיני, מעבר לאופיו החברי,
היה דבקותו הטוטאלית במטרות שהוא ראה כנכונות לקידום הפרויקטים שבאחריותו מצד
אחד וחוסר רצון לבזבז זמן על עיסוקים שוליים מצד שני, כמעט חוסר סובלנות לחכות
להשלמת תהליכים פורמאליים ומסורבלים ש"מפריעים" להשגת תוצאה מיידית וטובה.
התכונה הזאת, לצד המקצועיות יוצאת הדופן שבה טיפל בפרויקט, נסכה בטחון בלב מקבלי
ההחלטות )לא שזה היה חשוב ליחיעם, חשוב היה לו לעשות מה שצריך(. האלוף טל ראה בו
אחד מעמודי התווך של פרוייקט המרכבה ונהג לשאול לדעתו לפני כל החלטה חשובה
בתחומו.
אי אפשר לדבר על יחיעם כמקצוען מבלי להזכיר את פיתוח המזקו"ם של מרכבה סימן 8
וסימן 3. על רקע העובדה שבעת פיתוח מזקו"ם סימן 0 היה צורך להעזר בידע זר, היה
פיתוח מזקו"ם סימן 8-3 מקורי, חדשני ומוביל בעולם בתחום המזקו"ם המכני. משהושלם
הפיתוח הזה, מיהר טליק להחליט לעצור את הכנת התובות של סימן 8 )שהיו כבר בתהליך
במש"א( והורה על התקנת המזקו"ם "של יחיעם" מיד מהכלי הראשון )במקום מזקו"ם סימן 8
שיועד להם מתחילה(.
יחיעם, בדרכו המיוחדת, פיתח גם שפה מיוחדת להביע את דעתו המקצועית בשילוב ההומור
האופייני לו. כך, למשל, בדיון על מהירות הנסיעה האפשרית הוא "הודיע" בערך כך: "זאת
המהירות האפשרית. או שתגידו לשריון שזוהי המהירות או שתקבעו מהירות שאתם רוצים
ותתאימו לכך את הסקאלה על מד המהירות כך שתראו מה שתרצו, אין דרך אחרת" )ראה
גם פניני לשון של יחיעם בפרק אחר(.
יחיעם הצטיין גם ביחסי האנוש שלו. הוא אהב את הסובבים אותו והם אהבו אותו.
פרוייקט המרכבה לא היה כפי שהוא לולא פועלו ודמותו של יחיעם. הוא ייזכר בלב כל מי
שהכירו כאדם אהוב, מקצוען ומסור.
יהודה לוי
252 דברי פרידה מחברים לדרך
התמונה המלאה של העשייה
יחיעם, נפגשנו לראשונה בשנת 0928 , במפעל הטנקים של המש"א. העובדים והמנהלים
חיכו לך, מר מזקו"ם, שתחליט האם לאשר או לפסול זחלים של שוט שהכשרנו אז בב"מ. מיד
כשהגעת ולמרות שהיית סא"ל, התחברת לעובדים. דיברת איתם בגובה העיניים, בשפה
שלהם והם החזירו לך הערצה והערכה למקצוענות שלך ולמחויבות הטוטאלית שלך לחיילים
שמפעילים את הטנקים.
גם אני נשביתי בקסם שלך. מאז אותו יום הלכתי שנים רבות בנתיבים שאתה סללת.
מהמש"א עברתי ליחידת הניסויים ועבדתי קשה עם צוותי הניסויים כדי לעמוד בקצב
האינטנסיבי של ניסויי המערכות שאתה דחפת. לא חיכית לתהליכים הבירוקרטיים שלנו. על
הטנקים שנסעו במחנה ירדן לא הפסקת להרכיב עוד ועוד דגמים כדי שיצברו קילומטרים
ותהליך הפיתוח יתקדם מהר.
רק כשהגעתי ללשכה של טליק יכולתי לראות ולהבין משם את התמונה המלאה של כל
העשייה האדירה שלך. שם ראיתי איך טליק מקשיב לך בדיונים ושמתי לב שהוא מקבל
החלטות בהצגת דגמים רק אחרי ששמע את דעתך. שם גם ראיתי איך אתה מנתב בחכמה
רבה את הנושאים שהובלת.
כרמ"ח פיתוח הובלתי תהליכי שיפורים ומיגונים לסוגי רק"ם שונים. בכולם היית שותף ואף
אחד מהם לא היה מצליח להתממש בביצועים ובזמן, ללא המעורבות שלך. אתה הראית לנו
שביממה יש כמעט 83 שעות עבודה. הוכחת שאוכל זו גחמה לא מחויבת ושלעבוד קשה
ולתת את כל הנשמה זו זכות וכל זאת עשית על בשרך, בדוגמא אישית. בתפקידי הבאים
כראש רפ"ט וכראש מנת"ק היית לי משענת איתנה. למרות שהתרעת בפני שלא תוכל לתמוך
בהטמעה במרכבה סימן 3 ובנמר כמו שעשית במרכבות 0,8 ו 8, הרי שבפועל עשית את כל -
זה ובגדול.
יחיעם, אתה היית המורה של כולנו. מורה לפיתוח מערכות. מורה לדרך חיים. מודל לחיקוי.
איש עניו ונמרץ. התמונה שלך על טנק בניסוי תלויה אצלי במשרד כבר 81 שנים והיא תשאר
שם לתמיד. יהי זכרך ברוך.
ניר עמיר
דברי פרידה מחברים לדרך 253
שיתוף פעולה ללא סייגים
עם יחיעם עבדתי ב 3 תקופות בחיי : -
בהיותי קצין חימוש ביחידות השדה שמעתי על המושג "יחיעם" אך לא זכיתי לראותו כיוון -
שאת שירותי ביצעתי ביחידות החי"ר ויחיעם היה המושיע של יחידות השריון.
עם הגעתי לרפ"ט לתפקיד רמ"ד אחזקה פגשתי את יחיעם ומיד נוצר קליק בינינו. התחלנו -
לעבוד בשיתוף פעולה המאפיין את יחיעם כל בקשה, הדרכה, סיוע, העברת חלפים, אפילו -
העברת תיק עם בגדים לאחד החיילים שרותק. הכרתי אדם שמקבל ומבצע ברצון ובאהבה
כל משימה.
בתפקידי במש"א כמפקד ב"מ 01 המשכתי את העבודה עם יחיעם אבל הפעם כ"לקוח". –
בכל בעיה הנדסית בתחום האוטומוטיבי בליין המרכבה והנמר, יחיעם הוא היחיד שבאמת
ידע לתת פתרונות ובא לראות את הדברים בעיניים. את האחרים כינה יחיעם "נותני עצות",
אלו שלכל בעיה נהגו לתת פתרונות טלפוניים. במש"א נמשך אותו ה"קליק" שהיה בינינו וכמו
שנהג לומר יחיעם "אני זמין לכל בעיה בליין" ואני, ברוחו נהגתי לומר "שהליין זמין לכל בעיה
בשדה". וכך בהסכמה שבשתיקה יחיעם היה מסייע לי, ומנגד, הייתי מסייע ליחיעם לעזור
לחבר'ה בשדה. כדי שזה יקרה, נאלצתי "לפנות את השטח" ולצאת לאכול, בכדי שיחיעם יוכל
להעמיס את הרכב בכל טוב ללא הפרעה...
בתפקידי הנוכחי כסגן ראש רפ"ט הקשר עם יחיעם התחזק עוד יותר ובעצם יחיעם מצא -
עצמו כחלק אינטגראלי ממדור אחזקה )קשר צמוד עם פבלו( ואני כרע"ן של מדור אחזקה
שמחתי על שיתוף הפעולה ואימצתי את יחיעם כמו כל אחד מאנשי הענף. במהלך תפקידי
ביצענו את שיפוץ ענף אוטומוטיבי ובכך העברנו את ה"סליק" של יחיעם מענף אוטומוטיבי
למכולה וגם באותה הזדמנות קיבל יחיעם משרד הראוי למעמדו. עם גילוי המחלה שיתף
יחיעם מעטים במידע ואנוכי ביניהם וכך התחלנו את המסע של ההתמודדות עם הבשורה
הקשה.
יחיעם את חסרונך לפרויקט המרכבה כבר כולנו מרגישים, אבל לי באופן אישי יחסרו –
העצה, הרצון לעזור, האכפתיות, האמיתיות שכל כך מאפיינת אותך והזמינות לכל שאלה.
יחיעם, שמחתי שהיית עבורי למשענת למרות שלא באמת היוויתי עבורך מעמסה שהרי אתה
הוא איש הברזל, להזכירך. לסיום, על הזכות שבמותך הכרתי את משפחתך : לאה, שני וטל
שגם עליהם אפשר לכתוב עוד כמה עמודים.
מצדיע לך, היית חבר אמת לאורך כל הדרך !
באהבה,
יניב גייסט
254 דברי פרידה מחברים לדרך
איש עשייה
כבר מעל חודש והלב מסרב להאמין, לדבר עליך בלשון עבר זה לא נתפס.
בעיני אתה סמל לאדם בעל יכולות נדירות, איש עשייה אשר לא נרתע משום משימה או
אתגר, קשה ככל שיהיו. לאורך השנים למדתי ממך רבות, על דרך עשייתך, הפרקטיות
והקצב המהיר אשר כל כך אפיינו את פועלך. שוחחנו לא מעט על אתגרים פיזיים ומנטליים
ועל חוסנך הבלתי מתפשר.
יחיעם, היית איש גדול בכל מובן ובכל צעד אשר בחרת לעשות. הינך דוגמא ומופת לעשייה
מדהימה בפרויקט המרכבה. אני נפרד ממך בצער עמוק.
ידידך
צחי שוחט
בולדוזר אנושי
כשהגעתי לרפ"ט כרמ"ד חשמל, הבנתי מייד שחלק חשוב מתהליך הלימוד שלי הוא להצטרף
ל"סיבוב יום רביעי" של יחיעם ברמת הגולן. כמובן שלא ידעתי על מה מדובר, ונערכתי
לנסיעה של 1-6 שעות ...ואז דיברתי עם יחיעם והוא הסביר לי שאם יוצאים אחרי שש בבוקר
אין טעם בכלל לנסוע. והיות ונוסע איתנו איש דתי, שחייב להתפלל, ישראל כמובן, הרי –
ברור שאוספים אותו מבית הכנסת ברבע לשש ועולים צפונה. חזרנו לקראת חצות או אחרי
חצות, אינני זוכר. אני רק זוכר, שכל דקה ביום הזה הייתה שיעור. על הארגון, על היחס
ליחידות השדה, על אופן התקשורת עם "מומחים", ועוד ועוד. היה זה גם שיעור מקצועי
מאלף. האיש חי את המזקו"ם, את חטיבת הכח , את הקפיצים והטנק כולו כפי שדה וינצ'י חי
את המצאותיו חש אותם בנשמתו וידע איפה "כואב" להם ואיך להבריא אותם. בלי אנליזות, –
בלי סימולציות, הוא פשוט ידע.
כמובן שהיו גם הדברים הקטנים, שתרמו לאגדת היחיעם לא פחות למדנו כולם איך מצד –
אחד מציידים אותו במגש עמוס כל טוב, כי הוא לא אוכל אחרת, ובטח שלא ממש עוצר, אלא
הכל בתנועה, ומצד שני ש"ג צעיר שלא יודע מי עומד מולו, לא מוכן להכניס אותו לגדוד –
...0992 , ברמת הגולן. ואז עוד לא היו פלאפונים. 0998
מקרה מיוחד היה כשנכנס קצין צעיר או מש"ק ללשכת המח"ט, נסער כולו, ומספר שיש בחוץ
אלוף משנה שנתקע עם האוטו ונראה שאינו מסתדר, כי כל הידיים שלו שחורות ובגדיו
מלוכלכים... חייכו אליו זקני החטיבה ומבלי לבדוק ענו "עזוב, זה בטח יחיעם. והוא לא –
נתקע עם שום אוטו, הוא פשוט באמצע העבודה"....
לעבוד עם יחיעם הייתה זכות גדולה, פריווילגיה של ממש וככל שחשבת והערכת את עצמך –
לפני המפגש איתו, אזי אחריו אתה מבין שאתה בובקט קטן, לעומת D9 עצום, בולדוזר
שאינו עוצר לרגע.
יהי זכרו ברוך ומשנתו שגורה !
ניסים ניסים
דברי פרידה מחברים לדרך 255
האיש של אנשי השטח
רצינו לכתוב יחדיו מספר מילים לזכר יחיעם, אך האמת שדי התקשינו, בעיקר היות וקשה
לכתוב על יחיעם בלשון עבר. שילוב המילים "יחיעם איננו" אינו נתפס, אינו הולך יחדיו. יחיעם
שהיה תמיד בכל מקום, לפני כולם, פתאום איננו.
שנינו הגענו לרפ"ט במדורג מענף טנקים. פיזית, המרחק בין היחידות היה זניח, בדיוק רוחב
כביש, אך מהותית הפער היה ענק. באותה עת שנינו לא ממש הבנו מה עושים ברפ"ט ורק
ראינו מרחוק את יחיעם מעמיס את הטרנזיטים השכורים של רפ"ט בחלקי מתכת, כלי עבודה
ונוסע לאי שם...
בדיעבד, רק לאחר שהשתלבנו ברפ"ט ועם הזמן התוודענו ליחיעם ולשיטות העבודה שלו,
מבחינתו טנק עומד או חוסר בחלק חילוף אינו קביל וכל אמצעי לפתרון כשר. לא פעם
הסתבר שהוא יורד למש"א "להצטייד" בחלפים עבור טנק כלשהו ביחידה מרוחקת ושבוע
לאחר מכן במסגרת דיוני "מצב ייצור" חצי מאנשי ענף ייצור במנת"ק היו מנסים להבין איך
עדיין חסרות ערכות לליין...
יחיעם היה איש של אנשים, במיוחד איש של אנשי השטח. לא היה מכונאי במערך המרכבה
שהוא לא הכיר ולהיפך. הוא שימש ככתובת על לפתרון הבעיות של כל מערך האחזקה.
אנשים פנו אליו ישירות עוד טרם פנו למפקדיהם. היו מקרים שיחיעם פתר בעיות טרם
שאחרים שהיו אמורים לדעת, בכלל הבינו שהן קיימות, ולכן לא פלא שפעם אחת עת הוא
נכנע ללאה והסכים לצאת לחופשה בארה"ב כל מערך אחזקת המרכבות כמעט ושותק...
לגביו כולם היו "פקידים" וכל הקשור לנהלים היה זר לו עד כדי זלזול. גם צרכי הקיום
הפשוטים לא היו קיימים אצלו. יחיעם מעולם לא נח, לא אכל, וחלילה וחס לא היה סיכוי
שיתפסו אותו בחדר האוכל של מקחש"ר )למרות שלפעמים כשאיש לא ראה הסכים שיביאו
לו סנדוויץ' או תפוח...(
גם כשהשתחרר משירות צבאי פעיל, פרש והפך לאזרח עובד משהב"ט, עדיין המשיך לעבוד
כמו "יחיעם", השינוי היה רק בכותרת ולא במהות.
לצערנו וכפי שנכתב במילות השיר "חיילים אלמונים", אזי "משורה ישחרר רק המוות". יחיעם
השתחרר מהשורה רק בדרך זאת, אך עבורנו הוא כלל לא היה ובטח לא יהיה אלמוני.
יהי זכרו ברוך,
אהרל'ה ואלון פרידמן
256 דברי פרידה מחברים לדרך
שלם
בס"ד
התורה מספרת על יעקב אבינו שחזר לארץ ישראל מלבן "ויבא יעקב שלם...", ומלמד אותנו
רש"י על פי הגמרא כי "שלם" הינו מורכב מחלקים, "שלם בגופו, שלם בממונו ושלם -
בלימודו".
יחיעם היה המפקד שלמדתי ממנו את דרך העבודה בכדי להרכיב את השלם.
. ראשון במעלה הביקור בשדה בכל יום רביעי בגזרת הצפון, ולפחות פעם בחודש בגזרת 361
בכל פגישה בשדה הגעה עד רמת החייל הפשוט, בשמו בישראל "הילד שבטנק" בכדי לדעת
מה הבעיה שמפריעה לו, ומה הוא מציע לשפר. בביקורים בסדנאות ובמנועיות נבדקה כל
תקלה ולו הקטנה ביותר. נערך תחקור מקיף : המיקום, מהות התקלה ואיך היא תוקנה.
ליחיעם הייתה מטבע לשון "חבל על כספי עם ישראל". לפיכך יחיעם לא נתן להחליף חלק
ו/או לעלות דרג, ובוודאי לא להשבית מנוע או ממסרת מבלי שביצעו את כל הבדיקות עד
תומן. בנוסף חובה היה לעשות סיבוב במחסן הבלאי, לראות מה הגיע ולמה. באם נמצא
ממצא חריג )ותמיד היה(, מיד לוקחים את החלק ואפילו הינע סופי על "הטרנזיט", נוסעים
לגדוד שהשבית )טרום עידן הפלאפון(, תוך ביצוע בדיקה מעמיקה עם החיל המשבית : מה
קרה, איך קרה, איזה בדיקות ביצעו ? ופה המשיך תפקידנו : באותו לילה והכי מאוחר
למחרת בבוקר התייצבות במפעל ובדיקה מה התקלה ? ניתוח האם הגורם לתקלה תלוי -
בטנק או במפעיל וכמובן איך משפרים בכדי שהבעיה לא תחזור על עצמה.
השני בחשיבות הוא תהליך הפיתוח. האופיון שנכתב כולל מקסימום דף אחד כי גם את זה
אף אחד לא קורא... תהליך הפיתוח מחייב ביקור בחברה בכל שבוע לפחות פעם אחת, כיוון
ש"הם לא יודעים מה לעשות וחייבים לשמור עליהם". אבל אם החברה תאמר רחמנא ליצלן
שהיא לא יודעת איך להתקדם יגיע המשפט "אתם הכי טובים, אם לא הייתם כאלו לא היו
פונים אליכם". דגם ראשון חייב להיות מותקן בטנק אישית, כדי לוודא שיש נוחות, גישה הן
להרכבה והן להכנסת כלי העבודה. בדיקה חייבת להתבצע בכל שבוע אישית בטנק, כולל אם
מחייבת נסיעה בטנק. בתום ניסוי טעימה ראשוני מורכבים הדגמים מיידית בטנקי הצמ"פ
לניסוי מורחב.
הדבר השלישי הוא היחס לדרגות בשדה : חיל השריון ביחס הכי גבוה, והולך ופוחת. בחימוש
קצינים אינם נחשבים, יש לדבר מקסימום עם מנהל עבודה, ובהגדת "שלם" היפה ב"שלם"
שהינו משלים עם זה שאינו מושלם, שמושלם יכול להיות רק במשהו מאד מיוחד ואילו כל
השאר פגום.
למדתי ממך רבות על ההסתכלות על החיים, על דרך הארץ כלפי האדם ועל העזרה לזולת
במיוחד בזמן צרה. ממך רכשתי את החשיבה שאני נותן שירות לילדים בשדה, ולשם כך
אנחנו מקבלים משכורת.
אשתדל להמשיך הדרך הזו ולהנחיל אותה לדור ההמשך בפרויקט המרכבה.
יהי זכרך ברוך.
ישראל רוזנבלט
דברי פרידה מחברים לדרך 257
חבר
יחיעם קשה לי מאד לדבר על יחיעם בלשון עבר ככל שהזמן עובר כך הוא חסר לי יותר. – -
יש נושאים שבהם הוא שלט יותר ונושאים שבהם אני הכרתי יותר וביחד השלמנו אחד את
השני.
יחיעם הוא בעל מקצוע שאין דברים כאלה, תמיד ידענו שיש עם מי להתייעץ ויש על מי
לסמוך כאשר ביקשנו ממנו משהו ידענו שלעולם לא נתאכזב. –
זכורות לי הנסיעות הראשונות ליחידות איתו בתחילת שנות ה 21 . הוא רס"ן ואני רב סמל -
צעיר שהגעתי לרפ"ט )לפני שהפכתי לאזרח(. אני זוכר לילה אחד כאשר ב 08 בלילה נכנסנו -
לאחד הגדודים ברמה"ג, הש"ג לא הבין מי זו החבורה של המשוגעים הזאת שבשעה כזו
מגיעה לגדוד. בחוץ גשם וקר, ואנחנו עם יחיעם בעזרת קופסת גפרורים מחפשים סדקים
בחוליות זחל... רק אז אתה מבין שהכל אפשרי.
הוא לימד אותנו את העבודה ואת חשיבותה. ידענו שיש לנו גיבוי מלא מכלל הגורמים
שכאשר שמעו את מילת הקוד יחיעם הוא מפתח שפותח כל דלת. - -
באחד המקרים היה איסור לאנשי רפ"ט להגיע ליחידות בצפון בעקבות אירוע מסוים. יחיעם
בלי להתבלבל, אנחנו בצפון כמובן מבלי לבקש רשות ופוגשים את מח"ט 8. כבדרך אגב,
יחיעם אומר לו שאסור לנו לעבוד איתו כי אסור לנו להיות במרחב הנ"ל, במיידית אותו מח"ט
מרים קשר לגורמים הממונים שלו , ומגיע במיידית ביטול של ההוראות על איסור כניסת אנשי
רפ"ט למרחב הפיקודי.
הוא לימד אותנו מקצוענות מהי, אין דבר כזה בלתי אפשרי ולעולם אל תגיד לא. הוא לימד
אותנו לדבר עם החייל הכי פשוט, לא עם המפקדים. הוא טען שזה המקור הטוב ביותר
ללימוד הבעיות.
בכל מקום אליו אני הולך כיום כל יום הוא מוזכר בקשר כזה או אחר. בכל קבלת החלטה –
אתה חושב מה יחיעם היה מחליט, ומה הייתה דעתו. האם קבלת ההחלטה שלי היא נכונה.
בנימה יותר אישית חסר לי החבר של הבוקר, ששותים יחד, אני עם הקפה שלי ולו אני מכין
תה ודנים על נושאים שונים, לא רק מקצועיים. יכולת לדבר איתו על ספורט, פוליטיקה וכמעט
על כל נושא. רק אלו שהכירו אותו באמת ידעו שליחיעם יש גם עולם ומלואו.
זה לא סוד שבשנים האחרונות שיתוף הפעולה בינינו הלך וגבר וידענו שאנו יכולים לסמוך
אחד על השני בעיניים עצומות. ולכן הוא כל כך חסר לי.
פבלו פרנס
258 דברי פרידה מחברים לדרך
ההספד שלא נקרא
יחיעם היקר,
נאספנו כאן היום, בני משפחתך וחבריך הרבים, מכל קצוות הארץ. וזה לא פלא, שכן אין פינה
בארץ שאליה לא הגעת ואשר בה לא השארת אנשים פעורי פה ומשתאים, שתוך פרק זמן
קצר הפכו להיות לך למעריצים. והלב פשוט ממאן להבין ולקבל, שלא נראה אותך יותר.
אתה, שגמעת מרחקים, שחצית ימות ואגמים, שאין מכשול שלא עברת, ואין קושי שעליו לא
התגברת, שכל אתגר נראה קטן ופשוט בפניך, אז איך זה שלא שמת לב, שמשהו קצת אחר
לך אורב ? שבא לצעוק "ריבונו של עולם, איך זה שאתה מפיל דווקא את גיבורנו יחיעם ?!"
ואי אפשר לשכוח כיצד היית מגיע לעת ערב או בצהריים, מאובק, מגורז ולעיתים קצת יגע,
אוחז בידך חלקי ממסרת, מזקו"ם או סתם הינע, כדי שנחקור ונמצא את הפגע. או, כיצד
היית מטלפן ומורה "תהיה בצומת ב 6:11 ואל תאחר !" -
וכך, בכל שעות היממה, והעיקר לפתור את הבעיה. וכל העת, כאילו אתה האחראי הבלעדי –
לבטחון המדינה. כי איך היית אומר : "כל הגנרלים מטפלים בנושא 'בגדול' מלמעלה, אבל אין
מי שיטפל בפרטים הקטנים כאן למטה"...
ולא אשכח את הדיונים בהם הפלאת בניתוחיך המקצועיים, דיונים שבדרך כלל טעונים
ביצרים ובאינטרסים מנוגדים, וכשכולם מסביב מתלהטים וסוערים, אליך היינו פונים ואת
חוות דעתך מבקשים. ואז, כשמסביב יהום הסער, והרבה מבוכה ומבולקא, היית מנתח
בפשטות ובבהירות את המצב, ופתאום יכולנו כולנו לראות את התמונה הנכונה.
בהגיון ובלי "שטיקים" היית מגיע ישר לעיקר, ותמיד, תמיד, רואה את האפשר, וכיצד ניתן,
ולא את ה"למה לא" ו"מה פתאום" כי זה מסובך... וגם אלה שהתנגדו תחילה, זכו לעוד
נקודת מבט, שבדרך כלל גם גרמה להם, בהמשך, לשנות את דעתם. כי השילוב הזה שלך,
של הגיון וניסיון, הביאו לכך שתמיד מצאת לכל דבר פתרון. וזה נסך בכולנו הרגשה של
בטחון.
ונזכור, איך אין ספור פעמים ראינוך עומד באמצע הסדנא, בתוך ממסרת מפורקת למחצה, -
מסיט מכלולים ומכופף צינורות, והכל כדי לבחון כיצד ניתן ליישם איזה רעיון.
ולא נשכח את הטוטאליות החיובית, והרצינות התהומית שאפיינו את התנהלותך ואשר גרמו
לכולנו להוקיר, לכבד ולהעריץ אותך. כי אף פעם לא דרשת מאיתנו משהו שאינך דורש גם
מעצמך. ואיך בכל מה שנגעת למומחה מספר 0 הפכת ! וגם בפעילות הספורטיבית אליה –
נשאבת, אין מאמר שלא קראת, אין טריאתלון בו לא השתתפת, וכך באופן שיטתי ומתוכנן,
את תואר "איש הברזל" קטפת גם.
רק על בריאותך כנראה לא הקפדת לשמור, כי זה נראה לך, כך אני מניח, קטנוני ולא רציני...
תחסר לכולם, ולא תאמין כמה הם רבים, שבאו להיפרד ממך.
נוח בשלום על משכבך איש יקר.
קובי קפלן
ההספדים 259
ההספדים
3 הספדים שנאמרו בבית הלוויות פרדס החיים כפר סבא, 81.0.8108
יחיעם,
אני ביקשתי לומר כמה דברים. דבר ראשון שעלה בראשי זה מה היה אומר הגנרל זכרונו
לברכה, מה היה אומר טליק לו היה נמצא פה. הוא היה אומר "אלוף משנה יחיעם הרפז,
המומחה הבין לאומי למערכת זחלים, קפיצים וגלגלי מרכוב, המומחה" כך הוא היה מתחיל, -
אני מניח. בדרך כזו או אחרת הוא היה מנסה לקשור כל כך הרבה דברים משותפים שהיו לו
עם יחיעם.
אני אמשיך ממה שאני מכיר ויודע מההיכרויות והממשקים שלי ומהאינפורמציה שברשותי.
"מה זה ? זה יחיעם ! , מה זה ? זה יחיעם !" כל הדברים האלו הביאו אותי למכלול – –
הבנה והכרה בדמות המופלאה הזאת, ולאחרונה הצטלבו דרכינו עוד פעם.
כל זחל מרכבה שנוסע, כל מפקד טנק שעובר מכשול בשדה הקרב ובאימונים, כאילו על גבו
של יחיעם עבר עת הסתער על האויב. כשחושבים על זה, במורשת של עם ישראל יש המון
סיפורי גבורה על לוחמים ששכבו על הגדר והחברים שלהם דרכו על הגב שלהם כדי לפרוץ
לעבר היעד. זו למעשה תמצית גבורתו של יחיעם במורשת הגבורה של עם ישראל. על
המרכבה, על הזחלים של הטנקים והנגמ"שים שאותם הוא עיצב ואותם הוא יצר, על הדברים
האלה מסתערים הטנקים של עם ישראל.
יחיעם היקר, אנחנו רואים אותך רוכן מתחת לטנק, שולח ידיים ממששות את מזקו"ם
המרכבה והאכזרית, ולמעשה כל טנק ונגמ"ש ישראלי חש את נחת זרועך. רק אתמול על
רצפת הייצור של "יעיל נוע" אתה מחלק הוראות, כולם סביבך רוכנים, דבריך בצמא שותים, –
רושמים ורושמים ומיד למכונות הייצור והעיבוד השבבי רצים לנסות לתפוס עוד דקה מזמנך
היקר, זמנו של יחיעם.
לו היינו יודעים, משפחה יקרה, לו היינו מנסים לחלום את חלום הבלהות הזה של מה
שמתרחש ברגע סביב הגוף היקר הזה ששוכב פה על האלונקה, לא היינו מניחים לך ולו
לרגע. כל דקה שלא ניצלנו אותך איש גדול, כאילו עם ישראל בזבז אותה עד תום.
שאלתי את עצמי בשם מי אני מצדיע לך, אלוף משנה גיבור, איש הברזל יחיעם הרפז. בשם
מי אני חולק לך כבוד אחרון ? מי יכול למצות גבורה של אדם וקצין כה נועז ? לא נותר אלא
להתרומם, להביט למרומים ולחלוק לך את הכבוד האחרון בשם כל עם ישראל. בשם כל אם
עברייה שאת בנה להגנת המולדת שלחה כי ידעה שלפחות על מזקו"ם יציב ותקין הבן בשדה
הקרב יוביל.
עם ישראל מרכין את ראשו ומצדיע בגאווה על חלקך בהגנת המדינה.
איתן קינן )קאולי(
261 ההספדים
יחיעם,
היום בבוקר בדרך מביתי לרמת הגולן ניסיתי לשחזר 89 שנים של הליכה ביחד. הגעתי
לבסיס מבולבל ומודאג.
בכל יום רביעי היית עושה את המסלול ממרכז הארץ אל רמת הגולן, זה היה יום קדוש לנו,
מנהלי העבודה היו ממתינים בציפייה, הש"ג היה יודע שאת יחיעם לא מעכבים, היית מגיע
מהש"ג ישירות למשטח הטנקים שם היית מרגיש בטוח, מעולם לא אהבת להיכנס למשרדינו
כי ראית במקומות הללו זמן לבטלה.
כל מנהל עבודה היה מחזיק באמתחתו קצת בקבוקי מים ופירות כי כולם ידעו שיחיעם לא
עושה הפסקות ובטח לא מבזבז זמן בחדר האוכל. היית אוכל ושותה בתנועה. ארגזי הכלים
היו מוכנים יום קודם והאנשים היו נעמדים מסביב לטנק מוכנים לקבל הנחיות, אסור היה
לבזבז דקה מזמנך. רצית להספיק לבקר את כולם. רכבך תמיד היה עמוס בחלקים לשדה
שמא מישהו יצטרך חלק.
התייעצנו איתך בנושאים מקצועיים, בדילמות מול המפקדים ואף בנושאים אישיים, תמיד
חייכת ונתת עצה טובה. גם אם לפעמים כשלנו בלשוננו חייכת והכוונת. רצינו מידי פעם
לשטוף לך את הרכב המלוכלך, להחליף לך מדים חדשים אבל לא הסכמת.
מול כל דילמה מקצועית התחבאנו מאחורי האמירה "יחיעם אמר", זה הספיק. אף אדם לא
הימרה את פיך, גם אם קצת כשלנו בעבודתנו הגנת עלינו.
תמיד כשהכוונת אותנו, או פתרת את בעיותינו אמרת לנו את הדבר מספר פעמים, היית
אומר לנו תמיד "אני אומר עוד הפעם" שמא לא היינו קשובים לך מספיק, שמא לא הבנו, –
למחרת היית מתקשר כדי לוודא שהבנו והפנמנו.
לו ידעו הלוחמים בטנקים כמה הם חבים לך את חייהם, לו ידעה מדינת ישראל כמה היא
חבה לך. היית המצפן המקצועי של חיל החימוש ושלנו בפרט, את ערכיך הנוקשים הפנמנו
ואף הקנינו לפקודינו ולילדינו.
כל כך רצינו להיפרד ממך במסיבה מפוארת, רצינו להגיד לך תודה, רצינו קצת לצחוק ולספר
על הרגליך שבהתחלה היו זרים לנו. השארת לנו חלל גדול שרק בהמשך יתברר גודלו, מי
יבקר אותנו בימי רביעי? מי יגן עלינו ? מי ייעץ לנו ?
היית לנו מצפן, יועץ, חונך, חבר, מפקד ואבא.
יחיעם, השארת לנו מורשת מפוארת, חינכת אותנו למסירות אין קץ, לדבקות במשימה,
השארת דור שלם של אנשים עם ערכים, תמיד ניסינו לחקות אותך, קשה להידמות לך.
נשתדל לא להתבטל, אנו נעשה מאמץ גדול לשמור על שתי יצירותיך המפוארות טנק -
המרכבה והדור שחינכת.
הייה שלום.
יגאל גטיה
ההספדים 260
יחיעם היקר,
את שרותך הצבאי התחלת בשנת 0961 וביצעת מספר תפקידים כקצין חימוש בשטח.
ההכרות הראשונה שלך עם פרויקט המרכבה החלה בתחילת שנות השבעים באגדה
שמספרת שטליק הבחין באדם ששוכב מתחת לטנק ועפ"י דברי טליק "משכתי אותו מרגליו
ויצא יחיעם". טליק במקום התאהב בך ומשך אותך מיידית לפרויקט המרכבה.
מאוחר יותר יצאת ללימודי ההנדסה וחזרת לפרויקט בשנת 0989 עם כניסת טנקי מרכבה
סימן 0 למערך השריון, מאז ועד היום שירתת בנאמנות ללא גבולות את פרויקט המרכבה.
אין ספק שגולת הכותרת והתרומה המשמעותית ביותר שלך הייתה פיתוח המזקו"ם הייחודי
של מרכבה סימן 8. זהו המזקו"ם היחיד בעולם שמאפשר לפלטפורמה במשקל של 81 טון
לנוע במהירות בתנאי שטח קשים מאד בסלעי הבזלת של רמת הגולן. וידאת שהצוות בטנק
אינו מרגיש בכך. את הפיתוח הגאוני הזה עשית בלוחות זמנים בלתי אפשריים כשכולם
סביבך לא האמינו שניתן ליישם זאת מלבד טליק שהאמין ביכולות המופלאות שלך.
ואכן בזכות היכולת ההנדסית שלך, הירידה לפרטים, הנחישות והמסירות הבלתי מתפשרת
הצלחת במשימה והמזקו"ם נכנס מטנק מרכבה סימן 8 הראשון ומשרת אותנו עד היום גם
בפלטפורמות המתקדמות סימן 3 ונמר.
יחיעם, אני מודה על הזכות הגדולה שניתנה לי להכיר אותך ולעבוד איתך. היית אגדה ומודל
לחיקוי עבורנו לאורך שנים רבות. דורות רבים של קצינים, נגדים, אזרחים ואנשי תעשייה
התפתחו על פי הערכים שהנחלת בשילוב הבלתי מתפשר בין יכולת הנדסית ברמה הגבוהה
ביותר לבין יכולת ביצוע, יישום והטמעה בסדיר.
המעגלים של האנשים שהפחת בהם רוח רחבים מעבר לסביבה הקרובה ברפ"ט. בביקוריך
ביחידות השדה סחפת ורתמת את אנשי החימוש והשריון עד אחרון החיילים, כולם ראו בך
סמל ומופת והדוגמא האישית שהפגנת היו מקור השראה לכולם. הדבר נכון גם לאנשי הייצור
במש"א ובתעשייה עד אחרון העובדים, לאנשי נס"א, קציני הניסויים, מפקדי הניסויים
והחיילים. כולם נתנו מעצמם 811% להצלחת המשימות והאתגרים הגבוהים שהצבת
בפניהם.
אנו נפרדים ממך היום, אך לא מהמורשת שלך, יחיעם. לאה, שני וטל אני מבטיח לכם שאנו -
נמשיך לחנך גם את הדורות הבאים של הפרויקט על פי היסודות והערכים שלמדנו מיחיעם.
יחיעם, אני מצדיע לך.
ברוך מצליח
262 ההספדים
יחיעם,
כך בפשטות, ללא גינוני דרגה, תפקיד או שם משפחה, הכירו אותך כולם, אלפים, דורות של
אנשי חימוש, לוחמי שריון, ואנשי תעשייה, וכמובן אנשי שתי המשפחות שלך משפחת –
המרכבה ומשפחתך שלך.
יחיעם, שם שורשי, המעיד היטב על האיש הנושא אותו.
יחיעם,
בשעות, הימים, השבועות והחודשים הקרובים יחזרו ויאמרו את שמך, ויספרו אינספור
סיפורים עליך, על דרכך המיוחדת במינה, על סיני, על אהבתך את הטנקים, את אנשי
הטנקים, הלוחמים, על המרץ הבלתי נדלה שלך, על חוסר מוחלט של דיסטנס, על יכולתך
לדבר אל טוראי ואלוף בפשטות, ביושר ובלי טיפת יראה. ידברו ויספרו על "שיטת יחיעם".
כיצד אתה מוהל חשיבה לא קונבנציונאלית במנת הנדסה מעולה, מוסיף קורטוב של חוכמת
חיים ושל חוכמת הכפיים ומערבב. את התוצאה ניתן היה למצוא בדרך כלל בתא המטען של
האוטו שלך, לפני הזריחה, בדרך למקום אותו הכי אהבת השטח. –
יחיעם, היית איש של ניגודים הרבה מעשים, מעט מילים )אלא אם הגענו לדבר על אחד –
מהבייביז שלך(, איש צבא במלוא מובן המילה שהמשמעת הצבאית הרגילה זרה לו, אלא אם
מדובר במילוי הוראות מקצועיות. מטיף לדבוק בהנחיות אך מומחה באלתורים, חסר מנוחה
וקצר רוח אבל מנוסה וסבלני ל "ילדים", כלשונו, המסתובבים סביבו. נוזף ואוהב. -
במידה רבה יחיעם, כולנו היינו ילדים לידך. עברת והתנסית בכל כך הרבה. עשית את כל
הדרך מסיני לעמדת המפתח של יועצו האישי והקרוב של טליק כשגולת הכותרת מזקו"ם –
המרכבה. עשית את כל הדרך מאיש אחזקה בשדה ועד לעמדת ממציא ומומחה צה"לי,
לאומי, ובין לאומי בעל דרגת אל"ם אישית. עשית את כל הדרך, מהיותך אחד מכולנו להיותך -
איירונמן בקבוצה קטנה ומובחרת.
יחיעם, היית איש של קצוות, במוטיבציה, בחתירה לשפר ולקדם, בנאמנות לטנק, לצוות,
לאנשי החימוש. כשהשתחררת, פשוט הגדרת מטרות חדשות והסתערת עליהן. כשנודע דבר
מחלתך, נהגת בדיוק באותו האופן. נתת את כל מה שיש במטרה להביס אותה. בדרכך
המיוחדת התמודדת בלי לבקש עזרה, מסתגר ורק לעתים נדירות משתף. מעטים זכו לשמוע
ממך בחודשים האחרונים. אך ברגעי השיחה הנדירים איתך, ידעת להסביר ולתאר מלחמה
קשה ותסכול עז על חוסר היכולת שלך, בזמן הטיפולים, לעבוד כרגיל, להתאמן כרגיל ופשוט
להיות כרגיל. –
ההספדים 263
איננו יודעים בדיוק מה קרה אתמול. יכול להיות שנמאס לך. יכול להיות שהחלטת שזהו. זמן
רב מדיי אתה לא עצמך.
לאה, שני וטל,
אנחנו, אנשי משפחת המרכבה מתאבלים איתכם על האובדן הגדול שלכם, שלנו. אנחנו
איתכם, בכל.
יחיעם,
אמנם נעלת נעליים, אך היכן שהלכת נשארו מאחוריך עקבות זחלים. נשארים מאחוריך
גם ערכיך ערכי עבודה, צניעות, מקצועיות, ציונות והכרה בצדקת הדרך. כמה הלם –
אותך התואר "איש הברזל". כל סימני המרכבה נושאים ויישאו בגאווה את טביעות
אצבעותיך. אנו מבטיחים להמשיך את דרכך ולנצור את זכרך.
ירון ליבנת
264 ההספדים

266 רשימת הכותבים
רשימת הכותבים
בטור השמאלי רשומים מספרי העמודים בהם מתחילים קטעי הכתיבה של הכותבים
אבוטבול אבי
מנהל עבודה בסדנת חיון משנות ה - 21
בשנים האחרונות, משרת בענף הרק"ם בחט"ל כאזרח עובד צה"ל
021
אביבי צבי
קצין חימוש חטיבת הטירנים במלחמת יום הכיפורים
)יחיעם שימש כעוזרו(
80
אברמוב ציפי
שימשה כרמ"דית במנת"ק מתחילת שנות ה 8111 עד שנת - 8108
בשנים האחרונות התמקדה בתחום האוטומוטיבי
038,038,888,883
אוחיון יוסי
קצין חימוש חטיבה 310 בשנים 0980-0988 )יחיעם שימש
כעוזרו(. בהמשך שימש כמחש"פ דרום ומפקד בה"ד 81
86
אורבך צבי
ראש מנת"ק בשנים 0988-0921
16
אידלמן עמירם
חבר ילדות של יחיעם מקיבוץ כנרת
88
איטח מיכאל
מנהל רכש מכללים אוטומוטיביים במשרד הבטחון
803
אלמי צבי
מהנדס הפיתוח של מזקו"ם מרכבה סימן 8
בחברת "עשות אשקלון" -
80,806
אנגל דוד
ראש מנת"ק בשנים 0999-8118
20,28,802
ביטמן אלי
מנהל תחום ההנדסה במפעלים מתח, סולתם ותגל
מאמצע שנות ה - 21
801
בן חמו ניסים -
קמ"ד בענף אוטומוטיבי מאמצע שנות ה - 21
80,23,088,036
018,808,883
בן יעקב אליעזר -
ראש רפ"ט בשנים 0921-0928
831
בר אמיר
מפקד מפעל המכללים במש"א
092
בר גיל זאב -
ראש מנת"ק בשנים 0992-0999
63,83,26,808
839
בר דור יצחק -
- - רמ"ד בענף אוטומוטיבי בשנות ה 81 וה 21
מאז מהנדס פיתוח בחברת "עשות אשקלון" וכיום סמנכ"ל הפיתוח -
31,68,808
ברונשטיין יעקב
רמ"ד מזקו"ם ברפ"ט בשנים 8118-8111
רמ"ד חט"כ במצל"ח בשנים 8111-8119
מפקד ב"מ מנועים במש"א בשנים 8119-8108
018,092,888
ברמן רוני
שירת עם יחיעם בחטיבת הטירנים במלחמת יום הכיפורים
למד עם יחיעם לימודי הנדסה בטכניון
33,18
גואטה עופר
מנהל עבודה במפעל המכללים במש"א בתחום מכללי מנוע מרכבה
811
גולדמן רון
מנהל עבודה חטיבה 383
021
גייסט יניב
סגן ראש רפ"ט משנת 8101
818
גטיה יגאל
אחראי בוחנים חטיבה 022
082,861
ג'מיל ישעיהו
מריץ חטיבות כח מרכבה במפעל המכללים במש"א
099
גרינברג יצחק
קצין מדור בתחום הרק"ם הכבד במקחש"ר ובחט"ל
משנות ה 81 ועד - 8108
081
דגן מיכאל
מנהל לוגיסטי ב"מ מכללים במש"א
818
דוד אורן
מפקד ניסוי מרכבה משנות ה - 91
098
רשימת הכותבים 267
דוידפור אלי
רמ"ד ניסויי מרכבה בשנים 0928-0921
022
הוכמן דב
מנהל עבודה מחלקת ממסרות במש"א
813
הוכמן יצחק
)איצ'ה(
רמ"ד ניסויי מרכבה בסוף שנות ה - 21
רע"ן חלפי רק"ם במצל"ח בשנות ה - 91
מפקד נס"א ורמ"ח מע"מ בשנות ה - 8111
016
הימלשטיין אייל
רמ"ד מזקו"ם בתחילת שנות ה - 8111
בהמשך רע"ן טנקים בחט"ל
066
הרפז לאה, טל
ושני
רעייתו וילדיו של יחיעם
882,888
הרצברג אייל
קמ"ד ממסרות בתחילת שנות ה - 91
088
וכמן שלמה
רמ"ד אבטחת איכות במפעל המכללים
096
ורד )וגנר( נחמן
מפקד הסדנה הגייסית ) 611 ( בתחילת שנות ה - 81
83
ז'ילין צבי
קמ"ד בענף הרק"ם בחט"ל בתחום המזקו"ם
081
טגנר זאב
מנהל מחלקת הכללה, ב"מ טנקים במש"א 8111
811
טויטו אריק
מנהל עבודה בב"מ מנועים במפעל המכללים
810
טלמור אופירה
אחותו הבכורה של יחיעם
01
יהב נפתלי
מסגר במש"א משנות ה 81 עד שנות ה - - 8111
תפקד שנים רבות במסגרת חוליות המש"א
818
ישפה דניאל
רמ"ד מזקו"ם ברפ"ט בשנים 0991-0998
רע"ן חלפי רק"ם במצל"ח בשנים 8111-8118
083
כהן יצחק
מפקד המש"א
816
כהן רפי
מנהל מחלקת מכללים הידראוליים במש"א
811
לאופר יוסי
רמ"ד ניסויי מרכבה בנס"א בתחילת שנות ה - 91
091
ליבנת ירון
ראש רפ"ט בשנים 8118-8118
ראש מנת"ק בשנים 8112-8108
061,061,883,868
לוי חביבה
שירתה עם יחיעם בגדוד הסער 616
89
לוי יהודה
עוזר ראש מנת"ק לתחום המנועים משנות ה 21 ועד - 8108
810
לוי נסים
ראש רפ"ט
8,069,833
לוינגר נחמן
ראש רפ"ט בשנים 0928-0990
ראש מנת"ק בשנים 0990-0998
836
מאור ניר
קמ"ד ממסרות בענף אוטומוטיבי בשנים 0993-8111
011
מיטלמן ארז
רמ"ד מזקו"ם
098
מייקסנר מיכה
ראש רפ"ט בשנים 0999-8111
811
מס מיכאל
אוצר מוזיאון יד לשריון בלטרון. מומחה לרק"ם ובעיקר טנקים.
886
268
מצליח ברוך
ראש מנת"ק
ראש רפ"ט בשנים 8118-8108
8,061,063,083
020,860
נגרו יעקב
ראש רפ"ט בשנים 0993-0999
832
ניסים ניסים
ראש ענף הנדסת מערכת 8113-8100
שימש כרמ"ד חשמל בסוף שנות ה - 91
813
סבר ישראל
ראש ענף אוטומוטיבי בשנות ה 81 ולאחר מכן מפקד נס"א ומנכ"ל -
אורדן פיתוח. האיש שקלט את יחיעם ברפ"ט והיה שותף עימו -
בהמשך הדרך לפרויקטים נוספים של רפ"ט מול אורדן.
82,13,069,020
סגיס עמי
קחש"ר בשנים 0990-0993 ולאחר מכן ראש אט"ל
בשנות ה 81 שירת כקצין עם יחיעם בתפקידי שדה -
38,028
עמיר ניר
ראש רפ"ט בשנים 8111-8118
ראש מנת"ק בשנים 8118-8118
818
פורת תמי
רע"ן ייצור במנת"ק ולאחר מכן סגן ראש מנת"ק
מאמצע שנות ה 91 עד - 8112
2,038
פילוסוף חביב
רמ"ד מזקו"ם ברפ"ט בשנים 0991-0999
רמ"ד מרכבה במצל"ח בשנים 8118-8118
עריכה ומעברים
פינטו מיכאל
מרכז טכני של תחום הממסרות ב"עשות אשקלון" -
806
פסטרנק יוסי
- שירת עם יחיעם בתפקידי שטח בסוף שנות ה 61
ובתחילת שנות ה - 81
81
פסי שלמה
מנכ"ל אורדן בשנות ה 91 וה 8111 . בתפקידיו בצבא : רמ"ח - -
מע"מ בסוף שנות ה 21 ואח"כ רח"ט תכנון באג"א -
803
פרג יאיר
רמ"ד אחזקה בשנים 0988-0921
60,881
פרידמן אהרון
- רמ"ד אחזקה בשנות ה 21
ומאז רמ"ד חלפי מרכבה וראש צוות חלפי מנועים במצל"ח
811
פרידמן אלון
רמ"ד הנעה בענף אוטומוטיבי בשנות ה 21 ובתחילת שנות ה - - 91
811
פריינטה
אליעזר
מנהל עבודה מחלקת הוצאת כלים במש"א
089
פרנס פבלו
קמ"ד אחזקה מתחילת שנות ה 21 עד היום -
818
פרץ אלי
ראש צוות תמיכת מרכבה בחט"ל
880
פרץ שמואל
קמ"ד בענף אוטומוטיבי מסוף שנות ה 81 "הידיים של יחיעם" – -
המעצב והמוציא לפועל של אינספור דגמים במקצועו כמסגר
11,68,81,88
036
צוראל )צוקרמן(
יעקב
בן שכבה בכנרת ובן כיתתו של יחיעם ביסודי בדגניה ובתיכון
המקצועי
83
קבלו דוד
אחראי המנועייה בסדנת צאלים
026
קובלסקי משה
קמ"ד חלפי מרכבה במצל"ח
800
קורן שלום
ראש רפ"ט בשנים 0990-0993 , לפני כן רע"ן תובה
ראש מנת"ק בשנים 0991-0992 , לאחר מכן קחש"ר
66
קידר משה
)מוצי(
ראש רפ"ט בשנים 0982-0920 , ראש מנת"ק בשנים 0928-0921
לאחר מכן קחש"ר
12
קינן )קאולי(
איתן
מנכ"ל יעיל נוע
שימש כמח"ט שריון בתקופה בה נכנסו טנקי מרכבה לשירות
819
רשימת הכותבים
269
קליינמן הניה
בת דודתו של יחיעם
88
קלצבסקי דב
סמנכ"ל קינטיקס משנות ה 21 ועד שנות ה - - 8111
809
קמחי מאיר
מנהל מחלקת מכללי הנעה במש"א
811
קפלן קובי
מנהל תחום הממסרות ב"עשות אשקלון" -
812
קקון מכלוף
מנהל עבודה חטיבה 8 משנות ה 91 ועד שנות ה - - 8111
021
רודשטיין יגאל
ראש צוות הממסרות במצל"ח משנת 8111
801
רוזנבלט ישראל
קמ"ד חשמל )בתחום האוטומוטיבי( משנות ה - 21
עבודה צמודה עם יחיעם, שותף קבוע לכל הנסיעות ליחידות
038,816
רוזנטל חיים
קמ"ד בענף אוטומוטיבי משנות ה - 21
מתכנן מוביל, אחראי למספר רעיונות פורצי דרך
039
רוחקינד סלבה
קמ"ד בענף אוטומוטיבי בתחילת שנות ה - 8111
בהמשך קמ"ד אחזקה, רמ"ד מערכות תובה וכיום רמ"ד הנעה
28,011,023
רוט ישראל
רמ"ד עבירות באמ"ן/מחקר בשנות ה 21 וה - - 91
090
רז גלעד
רחט"ל בשנים 8111-8112
לפני כן מפקד מצל"ח ורע"ן ניהול הייצור במש"א
091
רפאלי קינן
מנכ"ל קינטיקס משנות ה 21 ועד שנות ה - - 8111
881
שוחט צחי
רע"ן צריח בשנות ה - 8111
813
שוטמן אדי
מנהל עבודה במפעל המכללים במש"א בתחום הממסרות
818
שור אלי )לייזר(
בן שכבה בכנרת ובן כיתתו של יחיעם ביסודי בדגניה
01
שור עירית
אחותו של יחיעם
01
שושן נדב
אחראי בוחנים סדנת הרק"ם יחש"ם 610
088
שחר עמרם
מנכ"ל סימת עד שנת 8100
803
שינדלר פנחס
קמ"ד בענף אוטומוטיבי בשנות ה - 21
032
שלום דודו
רע"ן אוטומוטיבי משנת 8111 )החליף את יחיעם(
080,098
שמאי עוזי
רע"ן תובה
רמ"ד ניסויי רק"ם בנס"א בתחילת שנות ה - 8111
069
פרופ' שמולביץ'
יצחק )שמילו(
שימש בתפקידי מפתח בפקולטה להנדסה חקלאית, מומחה בתחום
העבירות. מכיר את יחיעם מלימודיו ומהעבודה המשותפת
10
שפלר עידו
שירת עם יחיעם בשנות ה 61 עוד לפני שיחיעם הוכשר כקצין -
בהמשך הדרך שימש בתפקידי אל"ם
81
שרון מאיר
עוזר ראש ענף הרק"ם במצל"ח
818
תמם אלי
מנהל עבודה במפעל המרכבה והרק"ם במש"א
818
רשימת הכותבים
271 ראשי תיבות
ראשי תיבות
אב"ך
אטומי ביולוגי כימי
מש"א
מרכז השיקום והאחזקה
אג"א
אגף האפסנאות
נגמ"ש
נושא גייסות משוריין
אזח"ע
אזור חבל עזה
נס"א
מחלקת ניסויי איכות
איו"ש
אזור יהודה ושומרון
סא"ל
סגן אלוף
אל"ם
אלוף משנה
סג"ם
סגן משנה
אמ"ן
אגף המודיעין
סד"כ
סדר כוחות
ב"מ
בית מלאכה
סמח"ט
סגן מפקד חטיבה
בה"ד
בסיס הדרכה
עת"ר
עיתוד ורכש
ביסל"ש
בית הספר לשריון
פלס"ר
פלוגת סיור
חט"כ
חטיבת כח
פק"ל
פקודת קבע לקרב
חט"ל
החטיבה הטכנולוגית ליבשה
צל"ם
ציוד לחימה מבוקר
חמ"ל
חדר מלחמה
צמ"פ
צוות, מחלקה, פלוגה
חפ"ק
חבורת פיקוד קדמית
קח"ש
קצין חימוש
חצ"ב
חוליית בקרת צריכה ביחידות
קחש"ר
קצין חימוש ראשי
חרמ"ש
חיל רגלים ממוכן
קמ"ד
קצין מדור
יחנ"ס
יחידת הניסויים
רמ"ד
ראש מדור
יחש"ם
יחידת חימוש מרחבית
רמ"ח
ראש מחלקה
ימ"ח
יחידת מחסני חירום
רמה"ג
רמת הגולן
לו"ז
לוח זמנים
רס"ב
רב סמל בכיר
מ"פ
מפקד פלוגה
רס"ן
רב סרן
מג"ד
מפקד גדוד
רע"ן
ראש ענף
מזקו"ם
מערכת זחלים, קפיצים ומרכובים
רפ"ט
הרשות לפיתוח הטנק
מח"ט
מפקד חטיבה
רק"ם
רכב קרבי משוריין
מט"ק
מפקד טנק
שו"ש
שינוי ושיפור
ממ"ג
המרכז למחקר גרעיני
שק"ם
שירות קנטינות ומזנונים
מנה"ר
מינהל ההרכשה והייצור
תא"ל
תת אלוף
מנת"ק
מנהלת תכנית הטנק
תח"ש
תורת חיל השריון
מע"ם
מערכות ממונעות
תיב"ם
תכנון וייצור בעזרת מחשב
מצל"ח
מרכז צל"ם וחלפים
תע"ש
התעשייה הצבאית
מקחש"ר
מפקדת קצין חימוש ראשי
תפ"י
תכנון פיקוח ייצור

חיפוש מידע

כניסת חברים

חברים online