כהן אברהם ז"ל

אברהם, בן תמרה וחיים. נולד ביום כ"ג באב תשי"א (25.8.1951) בקרית-מלאכי. בשנת 1952 עברה משפחתו להתגורר בנהריה. הוא למד בבית-הספר היסודי "כצנלסון" ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "עמל", במגמה למסגרות מכנית, ועמד בהצלחה בבחינות הגמר.

אברהם, שהיה ידוע בכינויו אבי, היה נער נמרץ ורב פעלים. הוא יזם פעולות רבות במסגרת ארגוני הספורט בנהריה ובמסגרת הגדנ"ע. אבי היה תלמיד מצטיין והעדיף את לימוד המקצוע מסגרות-מכנית, על פני לימודים עיוניים. הוא הצטיין בעבודתו, אהב אותה והקדיש לה שעות ארוכות. הוא תכנן תכניות רבות לעתידו, אולם לא זכה להגשימן.

אבי היה בעל מבנה גוף חסון ובעל כושר גופני מעולה. הוא השתתף בתחרויות ספורט בבית-ספרו ובגדנ"ע ונמנה עם הספורטאים המצטיינים. כן היה בעל נפש רגישה ואת חוויותיו הביע בכתיבת שירים. כמו כן למד לפרוט על גיטרה והיה מלווה את שירתו בנגינה. הוא השאיר אחריו אוסף גדול של שירים שכתב, המעידים על כשרונו הרב ועל נפשו הרגישה. הוא היה נער חביב ומקובל על מוריו, בזכות שקדנותו והמשמעת העצמית שלו. הוא היה אהוד על חבריו, הרבה לעזור ולסייע להם בעצה ובמעשה ככל יכולתו.

אברהם גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1970 והוצב לחיל החימוש. לאחר סיום הטירונות השלים בהצלחה קורס לחמשי צריח טנק. אחרי כן נשלח לשרת כמכונאי טנקים בסדנא גיסית של חיל השריון. הוא היה חייל מסור ומילא בדייקנות ובשלמות את המשימות שהוטלו עליו. בעבודתו נתגלה הידע הרב שרכש בבית-הספר והוא הוכיח כי אכן ניחן בכישורים טכניים וביכולת מקצועית מעולה. בתחילת אוגוסט 1973 סיים אבי את השירות הסדיר והתנדב לשרת במסגרת צבא הקבע. הוא המשיך לשרת בסדנא הגיסית והועלה לדרגת סמל.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים יצאו אבי וחבריו לסדנא לסיני, כדי לסייע בתיקון הטנקים שנפגעו בקרבות. הם פעלו לצד הכוחות הלוחמים, כשהם מנסים להחזיר את הטנקים הפגועים לפעולה ולאפשר בכר את שובם של הטנקים ליחידות הלוחמות. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973) נפגע אבי בהפגזת אויב על כוחותינו שחצו את תעלת סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהריה. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בנכם סמ"ר אברהם ז"ל שירת ביחידת שריון ומילא את המוטל עליו כחייל מצטיין ומסור. במשך שירותו מילא תפקידים אחראיים במסגרת מקצועו, התחבב על מפקדיו ועל חבריו ושימש דוגמא במסירותו ובהתנהגותו".