דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

 

גש''ח 784

סיפורו של גש"ח 784 מהקמתו ועד סגירתו

פעילות היחידה

תרומת היחידה לבטחון מדינת ישראל היה מכרעת והשתלבות הגש"ח ולאחר מכן היחש"מ במהלכים היסטוריים של המדינה ייתנו חותמם עוד שנים רבות. הפעילות החימושית התבטאה באחזקת ציוד הלחימה של צה"ל וציוד רב ומגוון אחר, החל באחזקת הטנקים, הטיפול בנשק וכלה בהפעלת תחנות כח.

הפעילות התבטאה בביצוע אחזקה מזדמנת , טיפולים ייזומים , תפעול הציוד , ביצוע ביקורות ובחינות , אספקת חלפים ציוד ועוד.

לכל אורך ההיסטוריה הפעילות הייתה אינטנסיבית , חורגת מגבולות הזמן המקובל. את הפעילות הזאת ביצעו במהלך השנים מעל עשרת אלפים חיילים וחיילות בחובה , אזרחים עובדי צה"ל, נגדים וקצינים בקבע, במסירות בלתי ניתנת להסבר. היחידה מעולם לא הייתה משופעת בכוח אדם ולמעשה קומץ אנשים שפעל בסיני ולאחר מכן בנגב הדרומי נשא בעול הלוגיסטי, אנשים מופלאים אלו אפשרו לכוחות לבצע את משימתם.

הדבקות במטרה, המסירות , הפעילות ללא גבולות של זמן, החוסן הנפשי בתנאי מחייה קשים ותמיד רחוק מהבית, הרעות שהתפתחה בין החיילים למפקדים, היוזמה לבצע יותר ובצורה מושלמת. המקצועיות והקשר בין אנשי היחש"מ ויחידות המרחב, יהוו דגם לחיקוי ויכולים לשמש כמורשת לדורות הבאים.

אותם בחורים נפלאים שפעלו במשך 31 שנים בנשיאת העול הלוגיסטי, בעיקר בחזית הדרום, הם ענקים שנשאו על כתפיהם את העול הלוגיסטי הצה"לי, המשולב בערכים רוחניים ואוניברסאליים. עם אנשים כאלו לעולם לא נפסיד בקרב. ובמבט טלסקופי והתבוננות בפעילותם של כל שבע עשר המגד"ים שפעלו בתקופה זו, ניתן לראות כחוט השני כי דאגתם לחייל, לטיפוחו ולרווחתו היוו את עמוד השדרה בפעילותם, זאת בנוסף לעבודה הלוגיסטית השוטפת.

 

 

 

רשימת המפקדים

מס"ד

שם המג"ד

משנה עד שנה

עיקרי הפעילות

  1.  

יורם לונדון

 

1969-1970

 

  • הקמת גש"ח 784, גיבוש היחידה ופריסתה במרחב סיני
  • התמודדות בבעיות חימוש ואחזקה במהלך מלחמת ההתשה.
  • קביעת דפוסי עבודה והתאמת תורת חיל החימוש לדורות.
  • ארגון הגש"ח הנייד והפעלתו בתרגיל "פתן" תרגיל אוגדתי מלא.
  • הקמת מתקנים ומבנים.
  1.  

אברהם ניניו

1970-1971

 

  • מיסוד דפוסי עבודה, נהלים ופק"לים.
  • ביסוס וארגון שגרת העבודה.
  • הקמת סככות , שיפור מתקנים והוספת מבנים.
  • כניסה יסודית יותר לטיפולים יזומים בצל"מ.
  1.  

נחמן וגנר

 

1971-1973

  • ארגון אחזקה משולבת שעיקרה עבודות יזומות ומתוכננות.
  • פיתוח תשתיות אמצעים , מכשור וכלים.
  • שינוי הרגלים ודפוסי התנהגות.
  • שיפור גש"ח חירום והעלאת כושר תפעולו.
  1.  

יצחק רווה

 

1973-1975

  • אחזקה כוללת של מרחב סיני תוך ארגון גש"ח נייד למלחמת יום כיפור.
  • פיקוד על גש"ח נייד 784 במהלך מלחמת יום הכיפור.
  • דילוג הגש"ח הנייד והפעלתו בהתאם למהלכי אוגדה 252 ויחידות נוספות בגדה המזרחית ובגדה המערבית של תעלת סואץ.
  1.  

מאיר בשן

 

1975-1977

  • שיקום אוגדת סיני לאחר מלחמת יום הכיפורים.
  • ארגון הגש"ח הנייד למחלמה במסגרת היחש"מ
  • דילוג סדנת טסה לרפא"ל וסדנת באלוזה לנחל ים.
  • סיוע לוגיסטי בביצוע הסדרי הביניים עם מצרים והכנת מתקנים לסימון הגבולות החדשים,בניית אמצעים לפינוי מוקשים , גדרות ומכשולים שונים.
  • ביצוע מאסיבי של טיפולי ב' יזומים בגדודי הטנקים.
  • השתתפות גש"ח נייד 784 בתרגיל אוגדתי בסד"כ מלא.
  1.  

משה כהן

 

1977-1979

  • הפעלת היחש"מ לקראת ובתקופת כריתת השלום עם מצרים.
  • אימון מאסיבי של גש"ח נייד 784
  • צימצום התלות בעורף בתחום האחזקה
  • העלאת הרמה המקצועית של החיילים.
  1.  

זאב קליין

 

1979-1980

  • דילוג יחידות היחש"מ ממרכז סיני לאיזור קציעות.
  • אחזקת יחידות המרחב תוך דילוג היחש"מ  "רגל על הקרקע רגל באוויר"
  • קיום טקס ומסדר לציון פינוי סיני: "לא נסוגנו - ויתרנו למען השלום"
  • הקניית ערכי עבודה לחיילי היחש"מ.
  • ארגון ביקור נשיא המדינה דאז, מר יצחק נבון ביחידות היחש"מ.
  1.  

ישראל קרן

1980-1982

  • דילוג יחידות היחש"מ מאיזור קציעות לאיזור חיון.
  • שיפור תנאי השירות לחיילים תוך כדי דילוג היחש"מ מקציעות לחיון.
  • קליטת סדנאות אילת ועין יהב.
  • סיוע לאוגדת סיני שהועתקה לצפון הארץ לצורך פעילותה המבצעית.
  • ארגון עצרת גדודית לציון "בר המצווה" של היחידה.
  1.  

צבי בר ניר

 

‏1982-1984‏

  • הקמת תשתית בסיסית בעקבות המעבר מקציעות לחיון
  • סיוע לפיקוד צפון במלחמת שלום הגליל
  • תכנון ארוך טווח להקמת והרחבת הפעילות בעתיד
  • טיפול בנושאים חברתיים שנבעו מהמעבר לאיזור חיון.
  1.  

אריה זלינגר

 

1984-1987

  • קליטתם מחדש בחיון של פלוגות היחש"מ המזרחי בלבנון שהוקצו לפיקוד הצפון.
  • שיפור מיומנויות חיילי היחידה.
  • שיפור תנאי החיים בבסיס.
  • פעילויות חינוך ענפות.
  1.  

יגאל ארז

1987-1989

  • גיבוש היחידה תוך הגדלת נורמות העבודה וההתנהגות.
  • קיום פעילויות חינוך ופעילויות חברתיות.
  • העתקת מגורי החיילים למבני קבע.
  1.  

יחזקאל לולצ'י

1989-1990

  • הפיכת מחנה חיון לנווה מדבר, לפנינה בלב הישימון הצחיח.
  • שיפור טיב המזון לרמה שיכולה לשמש מודל לחיקוי.
  • שיפור תנאי החיים.
  1.  

אהרון מועלם

1990-1992

  • שיפור רמת השירות ליחידות המרחב.
  • תרגול היחש"מ והכנתו בתקופת מלחמת המפרץ.
  • הקמת התשתיות הראשוניות למחשוב היחש"מ.
  • שיפור מערך הבקרה הפנימית של היחש"מ לביצוע משימותיו.
  1.  

יהודה שלמון

1992-1994

  • הקמת חדר מורשת וזיכרון לחללי היחידה ושימור המורשת וההיסטוריה.
  • שיפור נורמות של רמת השירות ליחידות.
  • פיתוח כ"א והגדלת הרמה המקצועית של החיילים.
  • תרגול המערכת החימושית של היחש"מ.
  1.  

שולי סולימן

1994-1996

  • העלאת רמת השירות ליחידות.
  • תנופת בינוי ופיתוח, בעיקר מתקני עבודה.
  • נשיאה בעיקר הנטל הלוגיסטי לקיום טקס לציון הסכם השלום בין ישראל לירדן.
  • שימור המורשת של היחש"מ שהסתיים בכנס רב משתתפים בגני התערוכה בת"א.
  • שיפור תנאי השירות.
  1.  

רפי סדן

1996-1998

  • הקמת מוקד אחזקה תוך יצירת ורסטיליות של בעלי מקצוע במיוחד בתחום הרק"מ.
  • טיפול באדם כמשאב האנושי היקר ביותר, תוך גיבוש האחדות בין איש לרעהו.
  • פתיחת כיתת בגרות במתמטיקה לחיילים.
  • הקמת בית כנסת חדש ושיקום השק"מ ביחידה.
  • הבאת 5,000 שקי חול על ידי כל חיילי היחש"מ בתוך לילה אחד באירועי ספטמבר 1996.
  • סגירת סדנת עין יהב והפיכת לפלגה.
  • ביצוע תרגיל יחש"מ 674.
  1.  

יורם נחמן

1998-2000

  • הקמת מוקדי אחזקה תוך יצירת ורסטיליות של בעלי המקצוע.
  • טיפול באדם כמשאב האנושי היקר ביותר תוך גיבוש משפחת הערבה ואחדות בין איש לרעהו.
  • הקמת בית כנסת חדש.
 


מעבר לעמודי מידע נוספים

חיפוש מידע

כניסת חברים