דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

מפקדי שמשון לדורותיהם

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 17/06/2012

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 2557


רס"ן (מיל') יוסף גרף -  1949
 
מניח אבן היסוד – הלא הוא מפקד היחש"ם הראשון.
יוסף החל את שירותו בצבא הבריטי, בו תפקד כסמל מחלקה האחראי על הרכבים.
כאשר צה"ל מוקם משתבץ יוסף בחיל החימוש.
במסגרת תפקידו, מקים יוסף את הסדנא המרחבית של פיקוד צפון. הסדנא מוקמת בבת גלים ומהווה למעשה את גלגולו הראשון של היחש"ם.
יעוד הסדנא היה על בסיס ס.ת (סדנת תחבורה). מתוקף יעודה, עסקה הסדנא במהלך מלחמת השחרור ברכבים שעיקרם היו רכבים מגויסים. בנוסף לכך טיפלה הסדנא בנשק.
יוסף מעיד כי רב אוכלוסיית הסדנא הייתה מורכבת מאנשים בני גילו, דבר שלכאורה עלול ליצור בעיה, שכן הוא מפקדם, אך לפי גרף לא נוצרו בעיות מיוחדות והעבודה התנהלה בצורה יעילה על הצד הטוב ביותר.
ההוכחה לכך שתקופתו של יוסף הייתה תקופת עשייה ויעילות והכנת תשתית של יחידה בהתהוות, היא התפתחות היחש"ם במשך השנים עד להיותו אחת היחידות המובילות בתחומן כיום.
 
 
 
 
אל"מ דוד שכנר ז"ל  1950
1962-1957
 
דוד שכנר נולד בשנת 1921 באוסטריה. הוא עלה לבדו לארץ ועבר תקופת הכשרה באחד הקיבוצים. דוד התגייס ל"הגנה" והתנדב לקומנדר הבריטי. לאחר פלישת הצבא הבריטי לאיטליה, התנדב לפלמ"ח והוצב בגזרת ניר-עם, שם פקד  על חוליה טכנית שיעודה טיפול ברכבי הישובים. לאחר מלחמת השחרור ולאור ניסיונו, הוא נמנה עם הקצינים הראשונים שמקימים את חיל התחבורה בצה"ל. מאוחר יותר, השתלב דוד בהקמת חיל הטכנאים וקיבל את סדנת חטיבת גולני (סדנת תחבורה 2)שהוקמה בכפר הילדים. הוא הפך את הסדנא לסדנא קרבית שנותנת שירותי אחזקה ומשתתפת בפעולות "גולני". ב-1950 התפרקה הסדנא ושכנר מונה למפקד סדנת בת-גלים שבאותה עת הייתה הסדנא היחידה של פיקוד צפון. שכנר הגיע למסקנה כי יש צורך לצרף לסדנאות הבסיסיות סדנא ניידת שתתן שירותים צמודים ליחידות. בשנים 1952 עד 1955 היה מפקד צוות הדרכה של חיל חימוש. תפקיד צוותו היה להדריך יחידות מילואים ויחידות סדירות חי"ח באימוני שדה ומתן שירותי חימוש בשגרה ובחירום. בזמן מבצע קדש – 1956, פקד שכנר על יחידת סיוע בדרום סיני. 1957 – שכנר מונה למפקד היחש"ם – תקופתו ביחש"ם התאפיינה בבניית שיטות עבודה ומקומות עבודה.
במקביל עסק שכנר בהקמת גש"ח נייד, משום שעפ"י תפיסתו זוהי יחידה חימושית שיעודה לתת שירותי אחזקה לחטיבות בשדה, באימונים ובמלחמה כאשר כל העבודה ניידת.
מבנה היחש"ם כלל מפקדה, סדנא בסיסית בבת גלים וסדנת טנקים בכורדאני. כל אותה העת דואג שכנר שכל הסדנאות יעברו אימוני חי"ר משולבים עם אימוני חימוש בשדה.
על בסיס זה נבנתה תורת החימוש של אחזקה ניידת בשדה עם ענף תו"ל (תורת לחימה). בתחילת שנות ה60 הקים שכנר גש"ח נייד ומינה את משה שגב לסגנו.
ב1962 עזב שכנר את היחש"ם ומונה למחש"פ צפון (מפקד חימוש פיקוד צפון). בשנים 1964 – 1957 עסק שכנר בפיתוח אמצעי לחימה ובזמן מלחמת ששת הימים נכח בשטח עם הכוחות שפרצו לצפון השומרון. בשנת 1973 – מלחמת יוה"כ – פקד שכנר על אגד תחזוקה של עוצבת געש. במסגרת תפקידו במלחמה, הוא שם דגש על התגוננות אנטי אווירית של הצמתים בגולן ובהגנת היחידות הפרושות של אגד התחזוקה. שכנר השתחרר מהצבא כסא"ל. עם שחרורו המשיך לעבוד במסגרת המטה הכללי כקצין אמצעי לחימה.
שכנר תרם רבות למציאת פתרונות טכניים ואחרים לבעיות בטחון שוטף, אבטחת מוצבים וכו' כשרוב עבודתו נעשתה בהתנדבות.
לאחר שנים רבות של עשייה, הוענקה לדוד שכנר דרגת אל"מ כדרגה אישית שציינה את תרומתו לצבא בכלל לחי"ח בפרט.
דוד שכנר נפטר בשנת 1996.
 
 
 
 
סא"ל (מיל') בנימין יפה (פיין)
 1953- 1950
 
בנימין החל את דרכו הצבאית בשנת 1948 ב"גבעתי". עם סיום מלחמת השחרור, ביקש דוד לעבור לחיל טכני משום שהיה מהנדס בהכשרתו. בקשתו אושרה והוא הועבר לחיל הטכנאים ומשם לפיקוד צפון שם שימש כ-עוזר מחש"פ צפון (מפקד חימוש פיקוד צפון), לאחר מכן פיקד על גש"ח שמשון. תקופתו אופיינה בקשיים רבים, כיוון שמדובר בשנת 1951 שהייתה תקופת מתח בגבול הסורי. בנוסף לבעיה המדינית ניצבה בפניו בעיית קליטת העלייה ממרוקו שהייתה משופעת בבעיות שפה ומשמעת. פיין פיקד על סדנת בת-גלים שהייתה בזמנו יחידה סגורה שמנתה 150 איש. מבנה הסדנא: חשמלייה, פחחות, צבע, מטבח, אפסנאות, משרד קבלה ובחינה לרכב נכנס ויוצא.
בפני הסדנא עמדו שני אתגרים:
מצד אחד להחזיק את הרכב במצב תקין, דבר שכפה עליהם לעבוד גם בלילות, ומצד שני שילוב העולים החדשים שהראו קושי בהסתגלות למערכת הצבאית וכלליה.
על מנת לקיים רמה מקצועית ראויה החלו בהעברת שיעורים מקצועיים לחיילים ובמקביל פיתחו חיים תרבותיים מלאים כגון: מקהלה, סדנת משחק וכו'. בנוסף התקיימו קורסי ערב בשפה העברית ותולדות עם ישראל. ע"מ לעמוד בתוכנית העבודה נאלצו לגייס אנשי מילואים. הסדנא קיימה קורסי נהיגה שהיו מהראשונים בצבא, בדיקות פתע למכוניות הנוסעות בכביש וכו'. פיין מציין כי שנות פיקודו על היחש"ם היו שנות פיתוח וקדמה והיוו תנופה ליחש"ם.
 
 
  
 
סא"ל אשר ברקר
1954 – 1957
 
אשר ברקר התגייס לצה"ל במאי 1948.
קודם לכן שרת בצבא הבריטי והגיע עד לדרגת רב – סמל.
עם התהוות צה"ל היוו רבי סמלי הצבא הבריטי את אבני היסוד.
בשיתוף פעולה עם קבוצה מהצבא הבריטי, הקים את מחלקת ההובלה ושירת בתחבורה פצ"ן. לאחר מכן נשלח לעוצבת "סער מגולן" כקצין תעבורה ובהמשך הוסמך להיות קצין חימוש ונשאר בחטיבה כ3 וחצי שנים.
ב-1950 יועד לעבור לסדנת בת גלים, דרגתו כבר הייתה רס"ן ומכיוון שהחליטו להשאיר את פיין שנה נוספת בתפקיד, נשלח להיות סגן מפקד בבסיס חימוש.
לאחר שנה עבר לבת גלים כמפקד סדנא.
מבנה הסדנא –:
לסדנא היו שלוחות ב"כפר הילדים", בית ליד, פילון וכורדאני, כאשר הסדנא בבת גלים טיפלה ברכב ובכורדאני טיפלו בטנקים.
ב-1954 הפכה הסדנא לגדוד שחלש על איזור הצפון עד בית ליד.
מתוקף עברו, שאף ברקר להחדיר בסדנא את הסדר המנהלתי של הצבא הבריטי: מדי שלושה חודשים הגיעו רכבים לביקורת, טיפלו בנשק ובציוד אופטי.
בכל יום חמישי נשארו החיילים לישון בבסיס "ללא הקלות" ובכל יום שישי נערך מסדר יציאה בשעה 13:00 שלאחריו יצאו החיילים.
1956 – מבצע קדש: מפקדת הגש"ח יורדת דרומה עם שתי פלוגות לסיני ופלוגה נוספת לאל-עריש. באל-עריש עוסקים בעיקר באיסוף "השלל":
"רב הטנקים שהיו לצה"ל עד 1956 היו טנקי שלל – שרמנים. לצה"ל לא היה שום גרר שיוכל להעמיס את הכלים, הכול נעשה באימפורביזציה, היו מרימים את הכלים עם הידיים".
ברקר מסכם את תקופתו: "היחידה הייתה טובה מאוד ומסודרת, הייתה דאגה ואכפתיות בין החיילים לבין עצמם ובין המפקדים לחיילים. לגש"ח היה מוניטין ובת - גלים הייתה סדנא חשובה והמסודרת ביותר".
ב1957 עבר לתפקיד מחש"פ צפון (מפקד חימוש פיקוד צפון) ולאחר מכן היה מפקד בסיס מנסורה.
ברקר השתחרר מצה"ל בשנת 1960 בדרגת סא"ל.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל"מ שייקה אבני
1963 – 1968
 
את הקריירה הצבאית החל אבני עוד ברוסיה כטנקיסט בצבא האדום בזמן מלחמת העולם השנייה.
ב-1947 עלה לארץ ופגש את יצחק שדה שהחזיר אותו לעיסוקו הצבאי במטה ש.מ.ש (שירות משוריין) בפלמ"ח.
עם פרוץ מלחמת העצמאות הוא מצטרף לעוצבת "סער מגולן" כלוחם, מה שמוגדר בעיניו כ"הגשמת חלום". כאן למעשה מתחיל סיפור האהבה לחיל השריון ובין הפוגות המלחמה, נמנה אבני עם מקימי חיל שריון.
לאחר המלחמה הוא יוצא לקורס בצרפת ועם חזרתו לארץ, מנחה אותו הרמטכ"ל דאז, משה דיין למשימה: "מבצע יונה".
בשנת 1962 יוצא אבני עם צוות בראשות קחש"ר לרכישת טנקים ולהשתלמות באנגליה.
אבני מתחיל את סיפורו בפיקוד צפון בשנת 1963, כאשר הוא מתמנה למפקד גדוד שירותי חימוש. עם כניסתו לתפקיד מוטלות עליו שתי משימות מרכזיות ודחופות – ביצור תל דן וביצור "אבו חנזיר".
מטלות אלו ניתנו בעקבות פעולות הסורים להטיית מי הירדן, מה שכונה: "המלחמה עם המים". תל-דן הווה נקודה אסטרטגית רגישה ולכן הוחלט על ביצור והצבת כלי נשק  ארוכי טווח, ביניהם תותח 20 מ"מ המצויד בציוד אופטי. במסגרת מטלה זו, נתבקש אבני לבנות התקן מיוחד לצורך תותח זה.
משימה נוספת הייתה להכין עבור הפיקוד רובי צלפים – דבר שלא היה בנמצא לא בפיקוד ולא בצה"ל.
המשימה הושלמה ורובים אלו הופיעו בפצ"ן וזכו להצלחה מרובה. אבני ראה בכך הישג גדול שלו ושל כוחותיו, היות והדבר נתן מענה לבעיות האקטואליות.
הפעלת הגש"ח הנייד: ב-1966 החלו בצה"ל דיונים על רה ארגון במערך הלוגיסטי הן בדרג המטכ"ל והן בדרג השדה. עקב כך הוחלט להקים גש"חים ניידים שיתנו מענה תחזוקתי ישיר לדרג הלוחם – לא עוד סדנאות חטיבתיות וגדודיות, אלא גש"ח נייד לכל אוגדה. שינוי זה חסך מצה"ל הוצאות כפולות ומיותרות. כך לכל פיקוד מרחבי היה גדוד חימוש סדיר שנתן תחזוקה שוטפת מרחבית.
יחש"ם שמשון בפיקודו של אבני, היה הראשון בפיקוד צפון שבו התאפשרה הקמת גש"ח נייד .
רגע המבחן לא איחר לבוא ובאימון העל חטיבתי הגדול ביותר של צה"ל בתקופה זו, הוטלה לראשונה משימת אחזקת אמת על גש"ח  בפיקודו של אבני. בהעדר אמצעי הרמה ייצרו ביח"שם אמצעים מאולתרים שהותאמו להתקנה מהירה על זחל"מים.
הפעלת הגש"ח במסגרת התרגיל הייתה מצוינת ואפילו הרמטכ"ל ומטהו הביעו התפעלות.
מלחמת ששת הימים – לקראת המלחמה ביצע היחש"ם פעולה יזומה של הכשרת כל הטנקים והזחל"מים של פצ"ן.
יחידות היחש"ם – גדוד סדיר  וגדוד המילואים נפרשו לאורך כביש הצפון כשבמקביל הסורים מפגיזים אש ארטילרית ללא הפוגה.
אבני מספר שפלוגת הרק"מ הייתה מחופרת מול צומת מחניים, הם התחפרו כ"כ עמוק, שכשביקר אותם לאחר הפגזה קשה, התקשה למצוא אותם.
במהלך המלחמה עסק היחש"ם בעיקר בטיפול ותיקון טנקים ורכבים וגם בטנקים וזחל"מים שהגיעו על שרשראות מהקרבות בסיני.
ב-1968 סיים אבני את תפקידו ביחש"ם ויצא ללימודים.
בשנת 1969 נשלח ע"י ראש אג"א כאחראי צוות סיוע טכני לצבא פרו במשך שלוש שנים.
בשנת 1972 השתחרר מצה"ל ופנה לשוק האזרחי.
במלחמת יום כיפור התייצב ומונה כמפקד יחידת פינוי וחילוץ מטכ"לי ופינה יותר מ-1200 טנקים סוריים.
אין ספק שאדם כמו שייקה אבני תרם ליחש"ם ולצה"ל כולו ואף זכה על כך באותות ושבחים – אדם שעיקר חייו הוקדשו מסגרת הצבאית.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל"מ משה שגב
1968 – 1971
 
משה שגב נולד בשנת 1935 בישראל.
בשנת 1952 התגייס לצה"ל לטירונות "גולני". מתוך 200 טירונים נבחרו 15 לשרת בסדנאות חימוש וכך הוצב משה שגב בסדנת בת גלים כמכונאי בנזין ודיזל.
בתקופתו מנתה הסדנא כ-100 חיילים, מתוכם 80% עולים חדשים.
לאחר מספר חודשים זומן למבדקי קצונה. הקורס נמשך כשנה וחצי ולאחריו שובץ בעוצבת "סער מגולן". לאחר שירותו השתחרר אך גויס שוב ונשאר בצבא.
בשנת 1956 חזר לגולני כקצין חימוש חטיבתי.
ב-1959 קיבל על עצמו את מיסודה של סדנת הטנקים בפצ"ן. את הסדנא הוחלט להקים בכורדאני, מחנה בריטי ישן. הוא שרת שם כשנתיים וחצי שהיו רצופות בפעילות מבצעית בגבול הצפון.
בשל חיבתו לספורט, הוקמו בסדנת הטנקים קבוצת כדורגל, קליעה למטרה ומשיכת חבל, מה שהוביל את הסדנא לזכות בתחרויות ספורט פיקודיות.
עם סיום תקופת שירותו בפלוגת הטנקים, עבר שגב קורס מ"פים והוצב כסגן מחש"פ צפון עד 1967.
-לאחר מלחמת ששת הימים למד בפו"מ שנה והוצב כמפקד יחש"ם שמשון.
הפעילות ביחש"ם התאפיינה בהחזרה לכשירות ובמיסוד הסדנאות שנדרשו בקו לבנון וברמת הגולן (גדעון, אל-על, קלע, בית הלל, בירנית וקונטירה).
במסגרת תקופתו של שגב, עבר היחש"ם שינויים רבים בשיטות העבודה והקיף את כל הכלים שצה"ל החזיק בפצ"ן.
באותה תקופה גם נולד הרעיון על העברת מרכז הכובד של היחש"ם לאזור מרכזי – הלא הוא האזור הנבחר – צומת גולני.
בתקופת מלחמת ההתשה החלו להעביר את סדנת קונטירה למקום חדש מחוץ לטווח כלי הארטילריה הסורית. השטח הנבחר היה 2 ק"מ מזרחית לגשר בנות יעקב – הלא הוא יחש"מ "צנובר".
בשנת 1970 השתתף היחש"ם במבצע "קלחת 1" – פשיטה משוריינת לאזור "הפתח לנד" בדרום לבנון. הכוח הורכב מכל משרתי הקבע של היחש"ם. משה שגב הופקד כמ"מ וכל הרס"רים בתפקידי בעלי מקצוע.
מאפייני היחש"ם: היחש"ם היה בסיס חצי סגור. העבודה החלה בשעה שבע בבוקר. כיוון שחלק מהסדנאות נמצאו באזורים מיושבים, הכיל היחש"ם אוכלוסיית קל"ב. על אף עובדה זו לא היו בעיות תפעוליות ואף התקיימו אימונים צבאיים שכללו אימוני חי"ר. בכל סדנא היה מ"פ, קצין.
בכל השנים שהיה שגב מג"ד הוא שפט אך ורק 5 חיילים וזאת משום שדגל בשיטה בה המ"פ ישפוט את חייליו – ככל שלמ"פ היו יותר משפטים כך היו לו יותר נקודות שחורות בפיקוד ואצל שגב כיוון שהדבר העיד על כך שהמ"פ לא מסתדר עם חייליו.
בשנים 1971 – 1973 נשלח שגב לשליחות באחת ממדינות אפריקה, כשחזר לארץ מונה לתפקיד ראש ענף ארגון מקחש"ר, אך תפקידו נקטע כשהתחילה המלחמה – כבר ביום השני התייצב בפצ"ן כיוון שסא"ל ישעיהו חלפון ביקש ממנו להקים בצנובר מרכז לאיתור וחילוץ טנקים משטחי רמה"ג ומובלעת.
במסגרת הארגון מחדש של חי"ח ולאור מסקנות מלחמת יו"כ, התקבלה ההחלטה לחלק את היחש"ם לשני יחש"מים:
  1. יחש"מ שמשון הבסיס העורפי – שכלל את הסדנאות: גדעון, בירנית, קישון, בת-גלים וכורדאני.
  2. יחש"ם הממוקם בצנובר – שכלל את הסדנאות: צנובר, בית הלל, נפח קלע, ואל-על. תפקידו: אחזקת קו רמה"ג והימ"חים באזור.
בשנת 1975 הגיע משה שגב לפצ"ן כמחש"פ ומצא כי יחש"מ שמשון עדיין לא עבר למתקן בצומת גולני, בשל כך חויב מפקד היחש"ם דאז, שאול סלומון, לעבור למחנה זמני שהוקדם בתוך שטח סדנת שמשון בצומת גולני. הסדנא אוישה בספטמבר 1975.
משנה שגב השתחרר מפיקוד צפון בשנת 1978.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
Untitled-5סא"ל ישעיהו חלפון
1971 – 1973
 
ישעיהו חלפון התגייס לצה"ל ב-1949 ושובץ כמכונאי בחי"ח.
חלפון הגיע לסדנת בת גלים כנגד ושרת במחסן חלקי חילוף.
לאחר קורס קצינים שובץ כקצין האחסנה הראשון של היחש"ם לאחר מכן כמ"פ טנקים.
בסיום תפקידו כמ"פ יצא לקורס טכני מתקדם בבה"ד חיל החימוש. הקורס נמשך כשנה ובסופו הגיע לקורס קציני חימוש.
בחטיבה 45 שירת כקצין חימוש חטיבתי ואת מלחמת ששת הימים עבר בחטיבה. לאחר תפקיד זה שירת כקצין אחזקה בפצ"ן וכעוזר מחש"פ.
ב1970 יצא לקורס קציני חימוש בארה"ב.
מבנה היחש"ם: המפקדה והסדנא הבסיסית ישבו בבת-גלים.
הסדנא הבסיסית טיפלה בנשק, ציוד אופטי, נשק כבד, תותחים נגררים וכו'. בזמנו כל המערך החימושי  צמח מהסדנא הבסיסית, למעשה הייתה רק פלוגה אחת שכללה מפקד, קצין ניהול ופקידה. בנוסף היו פלוגות בגדעון, בירנית וצנובר.
חלפון ניסה לשנות את שיטות העבודה ה"פרימיטיביות", הוא שינה את זמני הביקורת התקופתית והקים מערך תפ"י שריכז את כל מערכת הטיפול הרכב בפצ"ן. כמו כן הוקמה סדנת גישור שטיפלה בתמסחים.
בתקופת חלפון הגיעו לשטח כלים חדשים ובתוכם כלים ייעודיים שלא היו מוכרים לחיילים והיה צורך לתקנם.
כיחידה פתוחה היה קושי בקיום חיי חברה, מלבד פלוגת הטנקים שהייתה הומוגנית וחייליה הגיעו ממוסדות להשכלה גבוהה.
כמג"ד היה חשוב לישעיהו לטפח את הפרט, לדאוג לצרכי החייל בבסיס כגון חדר אוכל, שירותים, מקלחות ומגורים נאותים.
בראש סדר העדיפויות העמיד את הת"ש, החינוך, קורסים לקידום החיילים והכנה לאזרחות ושם דגש על רכישת ידע בתחום ידיעת הארץ.
בשנת 1973 שרת בפצ"ן כמחש"פ.
ב-1975 עבר לפקד על בסיס אחסנה – מצל"פ.
בשנת 1976 השתחרר מצה"ל.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
Untitled-6
 
אל"מ גדי בתר
1973 – 1974
 
גדי בתר החל את שירותו ביחש"ם כמכונאי ולאחר כשנה יצא לקורס קצינים.
כקצין שובץ בתחילה כעוזר זוטר במפקדת פקמ"ז במערך החימוש, משם עבר לתפקיד קח"ש בחטיבת ירושלים, פצ"ן עורף צפון וחטיבת הצנחנים.
ב-1961 חוזר גדי ליחש"ם כמ"פ סדנת הרכב בבת-גלים ומאוחר יותר מתמנה למ"פ טנקים בכורדאני.
בסיום תפקידו, יוצא גדי לפו"מ ועם חזרתו מתמנה לסגן מחש"פ צפון וב-1968 למחש"פ צפון.
ב-1973 יוצא ללימודים באוניברסיטה.
עם פרוץ מלחמת יו"כ יוצא גש"ח נייד מהיחש"ם בפיקודו של יהודה יזרעאלי. בעקבות המלחמה מתבקש גדי להפסיק את לימודיו ולהחליף את שאול סלומון, מפקד יחש"מ שמשון אשר קיבל מינוי חירום כקש"ח. לאור הנסיבות הייתה חפיפה קצרה מאוד, ממש ב"שער המחנה" לדבריו של גדי.
מבנה היחש"ם: מפקדה ופלוגה בסיסית בבת גלים.
פלוגת הטנקים בכורדאני, סדנת צנובר, פלוגה בבירנית ומחנה גדעון.
מפקדת היחש"ם הייתה מרוחקת מהחזית ולכן גדי מבקש להעבירה לצנובר ברמה"ג כאשר הסגן נשאר בבת גלים ומקבל עדכונים.
בזמן המלחמה התבסס היחש"ם בעיקר על אנשי מילואים – מכאן שבתקופת המלחמה שינה היחש"ם זהות במידה רבה. הסדנאות שנותרו מאחור נתנו תשובה ליחידות העורפיות.
לדברי גדי: "זו הייתה תקופה של התייעלות, מוכנות, תרומה והקרבה".
במשך שבועות ארוכים עבדו החיילים מסביב לשעון בתנאים קשים מאוד כגון לינה במבנים ארעיים ועבודה בסככות פתוחות לרוח וגשם.
אחת הפעילויות הלא שגרתיות בתקופת המלחמה הייתה איתור טנקים פגועים, מיון ראשוני, תיקון מיידי בשטח והעברה לעורף לשם החזרה לכשירות והשמשת כל טנק בהתאם לדרג התיקון. כל זאת במגמת תיקון מהיר והחזרה לשדה הקרב.
באמצעות פעולות אלו הצליח היחש"ם להשמיש כמות גדולה של טנקים שהיוו את אמצעי הלחימה העיקרי.
בתקופה זו הוקם יחש"מ גולן שהוקם על בסיס סדנת צנובר.
בתום המלחמה נפרד היחש"ם מכל הסדנאות שמיקומן בחלק הקדמי – הסדנאות הצפוניות: אל-על, נפח וצנובר.
לאחר המלחמה חוזר גדי ללימודיו באוניברסיטה.
את שירותו בצבא מסיים גדי כמחש"פ מרכז.
 
 
אל"מ שאול סלומון
1973 – 1975
 
שאול סלומון שרת כסמ"פ ביחש"ם  בפיקוד דרום.
בשנת 1961 שרת כעוזר קצין תחזוקה בפיקוד צפון. במהלך מלחמת ששת הימים שרת כקצין אחסנה של גש"ח שפעל אך ורק בזמן המלחמה.
לאחר המלחמה הוצב כמפקד סדנת קונטרה – סדנא ראשונה ברמת הגולן (מאחר והיה צריך לתחזק את השטח הכבוש) שנתנה שירותי אחזקה לכל הכוחות ברמת הגולן.
לאחר תפקיד זה עבר לחטיבת שריון כקצין חימוש ובשנת 1971 שימש כקצין אחזקה פיקודי בדרגת רס"ן.
בשנת 1972 יצא לפו"ם ובסוף אוגוסט 1973 חזר לצה"ל כמפקד יחש"ם שמשון.
היחש"ם בתקופה זו תפקד ללא מג"ד במשך כשנה וחצי, לכן כשהגיע שאול ליחש"ם, הוא עסק רבות בשיקומו.
 
מבנה היחש"ם –
בת גלים: מפקדה וסדנא בסיסית שהייתה אחראית לטיפול בכלי רכב, אופטיקה, גנרטורים וכו'.
כורדאני: סדנת טנקים.
סדנת גדעון: סיפקה שירותי אחזקה לגזרת עמק יזרעאל והסביבה
סדנת בירנית: סיפקה שירותים לגבול הצפוני.
כמו כן, ישבו סדנאות בצנובר, פלגה באל-על, פלגה בקרית שמונה.
 
מספר חודשים לפני פריצת מלחמת יום כיפור החלה כוננות ביחש"ם. כאשר יצאה פקודת ההתארגנות ליציאה למלחמה, הוחלט ששאול יצא לחזית ואל"מ גדי בתר יחליפו.
תפקידו של שאול היה פיקוד על גש"ח. הוא לוקח עמו את פלוגת גדעון, מספר חיילים מבת גלים, מסדנת הטנקים ומפצ"ן שייצרו לבסוף גדוד שמנה כ- 900 חיילים בסדיר ומילואים.
באפריל 1974, לאחר יותר מחצי שנת היעדרות חוזר שאול לפקד על היחש"ם בבת-גלים.
שאול מציב בפניו 2 מטרות:
1.       משימה שהוטלה על היחש"ם מהמטכ"ל: להחזיר את פצ"ן לכשירות – לאחר המלחמה נמצאו אלפי כלי נשק ומאות טנקים שנפגעו במהלך המלחמה והיו זקוקים לתיקון. היה מחסור בכוח אדם ולכן הוקמה סדנת קישון שהתמחתה בזחל"מים. כמו כן, הוקמו מקומות אזרחיים, בהם עבדו מתנדבים ממושבים וקיבוצים. בקיבוץ יפעת נערך כנס בנוכחות רוה"מ דאז, גולדה מאיר, חיילי היחש"ם ונציגי פצ"ן שמטרתו הייתה לשבח ולעודד התנדבות זו. בנוסף, חויבו מוסכים אזרחיים לבצע תיקונים עבור הצבא, מה שהגדיל עוד יותר את פריסת היחש"ם.
לאחר שנה וחצי מכריז היחש"ם על כשירות פצ"ן.
  1. העברת היחש"ם לצומת גולני – כיוון שפריסת היחש"ם הייתה גדולה, הקשה הדבר על ארגונו. לכן הוחלט באפריל 1974 להקים את יחש"מ גולן שקיבל את הפיקוד על הסדנאות בקריית שמונה.
בכדי לרכז את כל הסדנאות תחת קורת גג אחת היה צורך בהעברתן בהדרגה.
 הסדנא הראשונה שעברה כללה 300 חיילים סדירים ומילואים שישנו באוהלים, ללא חדר אוכל ומקלחת מסודרת.
המעבר האחרון התבצע כבר בתקופתו של אל"מ אנטול שפיגל ב- 1976.
 
כמג"ד, דאג שאול סלומון למצוא זמן לשיחות אישיות ופלוגתיות עם החיילים, הוקמה להקה יחש"מית והוקמו מועדונים לשירות החיילים. כל זאת תוך דגש על טיפוח גאוות היחידה.
לסיכום מעיד שאול כי זו הייתה תקופה לא קלה, אך למרות זאת התאפיינה בתרומה ומוטיבציה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל"מ אנטול שפיגל
1976 – 1977
 
אנטול שפיגל התגייס לחיל החימוש ב- 1963 כמכונאי רכב ביחש"ם הדרומי.
לאחר תקופה קצרה של שרות, יצא לקורס קצינים, בסיומו שרת כמ"פ במרכז הובלה. בהיותו מפקד סדנת קסטינה, יצא עם הפלוגה למלחמת ששת הימים.
לאחר המלחמה שרת כקצין חימוש ביחידות שריון.
גולת הכותרת בתקופה זו היא מינוי אנטול כמפקד הראשון של גש"ח  – יחידה סדירה בסיני, שלימים הפכה ליחש"ם.
עם סיום תפקיד זה מוצב אנטול כמפקד יחש"ם שמשון וזאת לאחר חפיפה של יום אחד בלבד, כיוון ששאול סלומון נסע ללימודים בארה"ב.
 
מבנה היחש"ם:
באותה תקופה ישבה מפקדת היחש"ם יחד עם סדנת הרכב בבת - גלים.
קישון – סדנת זחל"מים.
גדעון - סדנת רכב.
בירנית -  פלגת רכב מעורבת.
וסדנת רק"מ שעברה מכורדאני לצומת גולני והייתה בתחילת דרכה.
אחת הבעיות המרכזיות ביחש"ם, הייתה העובדה כי הסדנאות הוצבו בסמוך לערים מיושבות ובנוסף, היחידה הייתה פתוחה (החיילים חזרו הביתה מדי יום לאחר שעות העבודה).
מאפיינים אלה הביאו לכך שהיחידה נראתה לשפיגל בהתחלה כיחידת עבודה בלבד שמשמעת ומוטיבציה לתרומת יתר הייתה נחלתם של מעטים בלבד.
אחד הדברים שדרש מעצמו שפיגל, היה הבאת היחש"ם לרמה גבוהה של ביצוע משימות, גאוות יחידה ויצירת הווי יחידתי. כתוצאה מכך נקבע שכל יום חמישי יהיו ערבים סגורים, למרות התנאים המוגבלים של יחידות הדיור. הערבים הסגורים נוצלו למסדרים, מפגשים חברתיים, שיחות ומשחקי ספורט.
התוצאות באו לידי ביטוי בעיקר עם ההכנות לקראת מבצע ליטאני.
אותה תקופה התאפיינה בהרבה מאוד עשייה, פיתוח, סדר וארגון וכל זאת תוך כדי מלחמה בלתי פוסקת בגבול הצפון, שבמהלכה נדרש היחש"ם לא פעם להיכנס ללבנון ולעסוק בפינוי וחילוץ – בעיקר במהלך המבצע: צה"ל חשב כי ניתן לפתור את נושא המחבלים באמצעות פלוגה או שתיים של טנקים, אך כבר מתחילת המבצע שהיה ביום חורפי וגשום, התהפכו טנקים בדרך וחלקם שקעו, מה שהביא את היחש"ם לעסוק בפעולות חילוץ מסובכות על מנת לאפשר לכוח הלוחם לבצע את המשימה.
שיטת העבודה והתכניות החימושיות בתחילת המבצע התבססו על כוחות חילוץ בלבד שהיו בפיקודם של קציני החימוש האוגדתיים וסיוע טנקי חילוץ וכיתות מהיחש"מים. לא נלקח בחשבון הקושי בו נתקלו בהמשך : הפעלת פלוגות שחלקן נשארו בשטח ונתנו מענה החזקתי מרחבי לכל הכוחות שפעלו במבצע לכל אורכו.
עם סיום המבצע ייסד שפיגל מחדש את סדנת בירנית תוך התאמתה למתן שירות לקוחות בלבנון.
המעבר לצומת גולני נדחה שוב ושוב ולכן החליט שפיגל להעתיק את המפקדה לצומת גולני מבלי ליידע אף אחד בשיטה של "רגל על הקרקע ורגל באוויר" וכך העמיד את גורמי הפיקוד בפני עובדה בשטח.
המעבר אפשר ארגון מחדש של הסדנאות כאשר יחידת מוסכי חוץ עברה מבת גלים לקישון ומוסדה במתכונת חדשה: יחידה עצמאית הכפופה לקצין ההפעלה של היחש"ם.
לקראת סוף שירותו החל אנטול לבנות תוכניות תשתית של סדנת הנגמ"שים, מנועיה, מרפאה, הרחבת המגורים ובית הספר התעשייתי.
עם סיום התפקיד ביחש"ם השתחרר, ויותר מאוחר חזר לצבא כמפקד אימון מפקדים בבה"ד חיל החימוש, משם המשיך ללימודי פו"ם שבסיומם התמנה למחש"פ מרכז (מפקד חימוש פיקוד מרכז).
לאחר מכן השלים את לימודיו האקדמיים ועבר לפקד על בה"ד חיל החימוש. תפקידו האחרון בצבא היה סגן קצין חימוש ראשי.
בסיום תפקידו במרץ 1988 השתחרר מצה"ל.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סא"ל שחר בן נון (בנו)
1978 – 1980
 
שחר בן-נון התגייס בפברואר 1958 לצה"ל. שובץ ביחש"ם ג'וליס כרס"ר.
ב-1964 החל קורס קצינים וב- 1965 מונה לסגן מפקד סדנא גייסית והקים את הסדנא הראשונה בצאלים.
בתום מלחמת ששת הימים, התמנה למ"פ ב' (סדנת רכב וייעודית). במהלך תפקידו יצא לקורס מ"פ שריון ולאחר מכן התמנה לסגן גש"ח סדיר בסיני.
לאחר מלחמת יוה"כ תפקד כקח"ש בעוצבת חלמיש ברפיח.
ב- 1975 יצא לפו"מ ארוך וב-1978 התמנה למפקד יחש"ם שמשון.
 
מבנה היחש"ם -
צומת גולני: פלוגת הטנקים ומפקדת היחש"ם.
בת-גלים: סדנת רכב ואופטרוניקה.
גדעון: סדנת קו שנתנה שירותי תיקון באזור הבקעה.
בירנית: שלוחת קישון- סיפוק שירותים לקו הלבנוני.
במהלך תקופתו של שחר כמג"ד הופרדה סדנת הנגמ"שים מהטנקים, החלה בניית המנועייה והסדנא הייעודית. הנשקייה הועברה למבנה הנגמ"שים והתקבלה ההחלטה על העברת הסדנאות לצומת גולני.
מטרתו הראשונה עם הגיעו ליחש"ם, לאחר מבצע ליטאני, הייתה ייצוב המערכת והחזרתה לתפקוד רגיל. אחת הבעיות הקשות בהן נתקל הייתה רצון של רבים מאנשי הקבע ביחש"ם לפרוש מן השירות לאחר מבצע ליטאני שהתאפיין בעבודה אינטנסיבית ולחץ. במאמצי שכנוע רבים שכללו ראיונות של כל אחד מאנשי הקבע, הצליח לשכנעם לא להתיר את החוזה.
לאורך תקופת שירותו הונע שחר מנושא הטיפול בפרט וטיפוח החייל. את תפיסת עולם זו יישם ע"י הקמת בי"ס עמל שנחנך במעמד הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן, אלוף פיקוד הצפון, קצין חימוש ראשי, שר העבודה וכו'.
הקמת בי"ס התאפשרה לאחר מאמצים משותפים של היחש"ם ופיקוד הצפון להשגת תקציבים ולרתימת רשת עמל לפרויקטים.
שחר מציין מס' נושאים בהם טיפל שקידמו את היחש"ם באופן משמעותי:
-          מהפך בשכר אנשי הקבע: הצלחה בהוספת תוספת שדה לשכר כמקובל ביחש"ם מרכז.
-          פיתוח סדנאות: מיסוד דפוסי עבודה בסדנת הטנקים, מיסוד סדנא ייעודית ותחילת מעבר מקישון לצומת גולני, הקמת סדנת נגמ"שים כמסגרת עצמאית.
-          הכשרת סגל חירום: שיבוץ חיילים כתקן חירום וביצוע תרגיל פיקודי.
-          עבודה עם אסירים: פתיחת מחלקה בכלא מגידו לתיקון תקרים ורדיאטורים. הדבר נעשה בשיתוף פעולה עם מנהל הכלא, מה שתרם לצמצום העומס בקישון ואפשר לאסירים לרכוש מקצוע.
-          טיפוח הקשר עם עבר היחש"ם- כנס יחש"מי לדורותיו.
במהלך תקופתו, הדגיש שחר את התחום החברתי והעלאת המוראל: נערך ערב סגור שהוקדש לפעילות חינוך, ערבי מפקד וערבי גיבוש לאנשי הקבע, נבנו מועדונים ונערכו טיולים ככל שהיה ניתן.
בן – נון פעל בעיקר להגברת המוטיבציה בקרב החיילים, טיפוח גאוות היחידה וחיזוק תחושת השייכות.
בסיום תפקידו ביחש"ם עבר שחר לשרת כמפקד פנימייה בבה"ד חיל החימוש.
בדצמבר 1982 פרש מצה"ל.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל"מ יצחק תלם
1980 – 1981
 
יצחק התגייס בשנת 1963.
לאחר זמן שירות קצר הצטרף לקורס קצינים ושובץ כקצין חימוש גדודי ולאחר מכן כקח"ש ארטילרי סדיר.
בסיום תפקידו מונה למפקד פלוגת הטנקים.
במלחמת יום כיפור שירת כקח"ש עוצבת "ברק" ולאחר מכן היה קצין חימוש בעוצבת געש.
תלם נסע לארה"ב למשך שנה ללימודים וכשחזר היה למפקד בבה"ד חיל החימוש.
בשנת 1980 קיבל פיקוד על יחש"ם שמשון.
יצחק הגיע ליחש"ם לאחר שכבר התבצע המעבר מבת – גלים לצומת גולני, אך הסדנאות עדיין היו בחיתוליהן.
במסגרת תפקידו לקח על עצמו הגשמת שני יעדים: שיפור המנועייה ומסלול הטנקים ושיפור בי"ס עמ"ל.
רובי זילברשטיין, מ"פ שהשתחרר, נבחר לנהל את ביה"ס.
בראש ובראשונה שיפרו את כיתות הלימוד ושיתפו את התלמידים בעבודה מעשית בסדנאות – כל זאת משום שהרעיון הוא לעזור לנערים בעלי קשיים ללמוד מקצוע ולהתקדם בחייהם האזרחיים.
תלם מספר כי בתקופת שירותו כמ"פ פלוגת הטנקים, אופיים ורמתם של החיילים היה שונה מאשר בתקופת כהונתו כמג"ד. בעבר החיילים היו מגיעים מבי"ס מקצועי, אך עם השנים גבר הביקוש למקצועות טכניים בשאר החילות (אויר, ים וכו'), דבר שנגס באיכות החיילים שהגיעו לחיל החימוש, שמעתה היו בעלי 10 שנות לימוד ובוגרי בי"ס רגיל.
המוטו של תלם היה: " גאוות יחידה נבנית על עשייה, הצטיינות, אופי של אנשים והתנהגות של אנשים".
בהתאם למוטו, החל היחש"ם להצטיין בתיקון טנקים ו"גבר" על יחש"ם מרכז – מה שבהחלט תרם לגאוות היחידה.
גישתו המיוחדת התבטאה בקרבתו לחיילים – הוא שוחח עמם ושמע את אשר על ליבם – הכול כדי שיעשו את עבודתם מתוך תובנת המשימה ולא בכפייה.
שאיפתו הייתה לטפח מפקדים טובים, פתוחים ומבינים וזאת משום ש "בשום מלחמה לא מנצח אדם בודד".
בסוף תקופתו כמג"ד יצא ללימודים ובסיומם שרת שנתיים כסגן קצין החימוש הראשי.
יצחק תלם פרש מצה"ל בשנת 1984.
 
 
 
 
 
 
 
אלוף חגי שלום
1981 – 1982
 
חגי שלום התגייס בסוף שנת 1961 לפנימייה הטכנית של חיל חימוש.
ב-1963 התגייס לצה"ל כמכונאי טנקים.
במהלך מלחמת ששת הימים ב-1967 שימש כקצין חימוש גדודי ובמלחמת יום כיפור תפקד כקצין חימוש באוגדת מילואים.
ב-1977 למד בטכניון בפקולטה לתעשייה וניהול. במהלך הלימודים שימש כמפקד גש"ח באוגדת מילואים.
לאחר לימודיו בטכניון, מונה למפקד יחש"ם שמשון.
חגי הגדיר תפקידו כ- "גן עדן למהנדסים, בימים שבהם ההנדסה לא היה מפותחת".
אותו גן העדן עליו דיבר חגי גרם לו ליישם את לימודיו ולערוך שינויים ביחש"ם:
  • שינוי שיטות ארגון
  • מחשוב
  • הערכות למלחמה
הודות לשינוי צורת החשיבה ודפוסי הארגון, מתייעל היחש"ם בסדרי גודל עצומים ותוכניות העבודה מבוצעות ומסיימות עוד לפני תאריך היעד.
 
מבנה היחש"ם:
סדנא בבירנית, פלוגת רכב בגדעון, פלוגה בבת-גלים(מוסך חוץ).
כמו כן, סדנאות נגמ"שים ורכב מתאחדות וכך גם בת-גלים וקישון.
 
בנוסף פיתח חגי את הסדנא הייעודית על מנת לתת פתרון טוב למרחב פיקוד צפון בתחומי הטיפול של הסדנא (גנרטורים, צב"מ, אופטיקה, הידראוליקה וכו').
עיסוק נוסף ועיקרי של היחש"ם בימים אלו היה הכנת הפיקוד למלחמה ונתינת גיבוי ליחש"ם 703 שעיקר עיסוקו היה בכוננות יום - יום.
 
חגי מגדיר את תפקידו כתקופה בה הייתה ביחידה אווירה טובה מבחינת פעילויות חברתיות, טיולים וספורט.
חגי מסכם כי "גולת הכותרת של היחש"ם היא האנשים – החיילים שמרכיבים את היחש"ם ויוצרים יחידה מגוונת אשר זכורה לטובה".
חגי שלום סיים את תפקידו כראש אט"ל (אגף טכנולוגי לוגיסטי).
 
 
 
 
אל"מ יהודה יזרעאלי
1982 – 1984
 
יהודה יזרעאלי התגייס בשנת 1961.
לאחר קורס קצינים הגיע ליחש"ם שמשון כמפקד ענף נשק (נשקייה, אופטיקה, תותחים) ותפקד כעוזר מחש"פ צפון (מפקד חימוש פיקוד צפון) בתחומים אלו.
לאחר מכן למד הנדסת מכונות בטכניון עד 1969.
במלחמת ששת הימים, במסגרת לימודיו בטכניון, היה עוזר קצין חימוש בעוצבת נפח שנלחמה בג'נין, שכם ודרום רמת הגולן.
בזמן מלחמת ההתשה, ירד יזרעאלי לגזרה הצפונית והתנדב להלחם.
עד שנת 1972 תפקד במפקדת קצין החימוש הראשי, בענף אמצעים מיוחדים ועבד בביטוח אמצעי לחימה מול הסיירות שקד ואגוז.
בשנת 1972 שירת כמפקד פלוגת הטנקים בכורדאני.
במלחמת יום כיפור העביר יזרעאלי את הימים ברמת הגולן ובלילות ירד לסדנא ותכנן את הימים הבאים.
ב-1974 שירת שנתיים כסגן מחש"פ צפון (מפקד חימוש פיקוד הצפון).
ב-1976 תפקד כמג"ד סדנת חימוש. במהלך תפקיד זה עבר את מבצע ליטאני המפורסם.
בסוף שנת 1978 שירת כמפקד מפעל הרכבה עד יום שישי הרביעי ביוני 1982.
כבר למחרת בחמישי ליוני נכנס לתפקידו כמג"ד יחידת חימוש ומיד עלה ללבנון עקב מבצע של"ג.
כל אותה שבת ארגנו החיילים כוחות ממונעים כיוון שבמוצ"ש החלו בתזוזה לכיוון לבנון.
פריסת היחש"ם במלחמה:
סדנא בצור, מפקדה קרובה לגבול, סדנא בנמל ביירות, פלגה במשנקה, פלוגות נוספות בשטחים הכבושים וסדנא בין גיז'ון לצידון – סה"כ 100 חיילים שנקראו כוח חימוש מאולתר.
הכוח שהה באזור 3 חודשים ואז הוחלט על הקמת שני יחש"מים סדירים:
יחש"ם מזרחי תחת חסות יחש"ם גולן ויחש"ם מערבי תחת חסותו של יחש"ם שמשון.
לאחר המלחמה השתנה פיקוד הצפון דבר שהשפיע על היחש"ם– פריסתו גדלה ומשימותיו השתנו, המשימה העיקרית הוגדרה כחזרה לכשירות.
כמג"ד היה חשוב ליהודה לתת לחיילים את הכי טוב שיש – הוא הראשון שבנה מטבח קיטור, פתח מרכזיית טלפונים מתחת למפקדה, בנה מסלול כשיר לטנקים, מגורים ופנצ'רייה. כמו כן חנך את מחלקת האופטיקה ובנה מועדונים בפלוגות.
את סגירת בת-גלים זוכר יהודה כטרגדיה, מאחר ובת-גלים הייתה היסוד-סטטוס, הסדנא הראשונה שממנה לקחו דוגמה.
בת-גלים ננטשה לשנתיים, אך עקב צעקתו של יזרעאלי הפכה לבסיס אימון לעורף.
בקיץ 1985 מונה למפקד מש"א  והשתחרר מצה"ל ב-1988.
 
 
 
אל"מ אלי בן-מנחם
1984- 1986
 
אלי נכנס לתפקיד מג"ד היחשם לאחר מלחמת של"ג.
הוא הגיע כשהוא בעיצומה של שנת פו"מ ולאחר היותו קצין חימוש באוגדת טנקים.
היחש"ם בתקופה זו היה באמצע תוכנית העבודה לשנת 1983. הימ"חים, הרכבים והחיילים, היו עדיין במצב של כניסה ויציאה מלבנון ולכן היה חשוב לעשות סדר ולהתחיל בשיקום.
בשלב הראשון היה צורך להכניס את היחידה למסגרת מחודשת של דפוסי עבודה ולשמש עורף מקצועי לשלושת האוגדות שהיו בשטח הלחימה.
השלב השני היה סיוע שוטף ליחש"מי לבנון – המזרחי והמערבי. היחש"ם המערבי אומץ על ידינו וכל ארבעה חודשים הייתה מתבצעת החלפת אנשי קבע ששהו בעורף עם אלו ששהו בלבנון.
אלי שם כדגש את נושא הפרט, דווקא בשל העובדה שמדובר ביחידה עורפית עם אופי של עבודה קשה ואפורה ללא תהילה, לכן היו הרבה מאוד פעילויות חינוך: הופעות, סיורים, מרצים וכו'.
אלי הדגיש את חשיבות הגיבוש בין אנשי הקבע לחיילים הסדירים ופעל רבות בתחום איכות החיים הסביבתית.
לפיו: "חשוב שיהיה לחייל בית חם ויפה, חשוב שאנשים לא ירגישו שהם עובדים במוסכים, אלא בתנאים של מפעלי תעשייה מתקדמים", התוצאות דיברו בעד עצמן: בניית חדר אוכל בקישון, מועדונים, בית כנסת וכו'.
בתקופתו חיילי היחש"ם היו שותפים לפינוי מלבנון: פירוק הסככות והחזרת הציוד והכלים למגרשי היחש"ם.
אלי בן מנחם מעיד שהשלב המצער בפינוי היה הפרידה של היחש"ם מסדנת בירנית שהייתה פנינת היחש"ם בגבול הצפון.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל"מ פיני אביטוב
1986 – 1987
 
לפיני אביטוב שרשרת ארוכה של תפקידים שמספר לא מבוטל מהם בוצעו ביחש"ם.
ב-1966 מתחיל פיני את דרכו בצבא כחייל ביחש"ם ובשנת 1974 מקבל פיקוד עלה סדנא  בבת-גלים.
בשנת 1977 משרת כמפקד פלוגת אחזקת הטנקים .
פיני מספר כי עיסוקה העיקרי של הסדנא היה נתינת שירות אחזקה לאזור דרום לבנון.
לאחר מספר תפקידים נוספים וקורס פו"מ, סגר פיני מעגל וב-1986 קיבל פיקוד על היחש"ם.
תקופת שירותו כמפקד לא הייתה קלה וזאת משום שבזמנו נערכו דיונים בדבר התייעלות ורה ארגון שהצריך קיצוצים בכוח אדם וסדנאות.
אחת ההשלכות העיקריות של השינוי הארגוני הייתה העברת סדנת גדעון מחזקת היחש"ם לפיקוד מרכז.
קושי נוסף היה הנחיית הפיקוד להאצת תוכנית האימונים, כל זאת תוך שינויים ארגוניים פנימיים נוספים כגון: מיסוד פלוגת הנגמ"שים, העברת מחלקת הנשק לסדנא ייעודית וכן העברת הצהר"מ מסדנא זו.
בנוסף, כמובן הדבר הבסיסי ביותר – עמידה בתוכנית העבודה הפיקודית.
אומנם, פיני היה רק שנה ביחש"ם, אך בשנה זו נאלץ להתמודד עם שינויים רבים ואכן, בזכות האמונה בתפקיד, ההשקעה והיוזמה הצליח לעמוד במשימותיו בהצלחה.
לאחר פיקודו על היחש"ם, התמנה פיני למחש"פ צפון (מפקד חימוש פיקוד צפון)  ולאחר תפקיד זה פרש מצה"ל.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 אל"מ יאיר זלדין
 1989-1987
 
יאיר היה מפקד היחש"ם, בתקופה בה אוחדה סדנת רכב  עם סדנת נגמ"שים.
למעשה מאז תקופתו של יאיר נראה היחש"ם כמעט זהה למבנהו כיום.
זו הייתה תקופה קשה מאוד בה היחש"ם מצא עצמו במשבר: כתוצאה מאי עמידה בתכנית העבודה של טיפולי טנקים, נכנס היחש"ם לשנת תכנית עבודה מואצת על מנת לצמצם את הפערים.
משבר זה נתן את אותותיו בכל היחש"ם.
בתקופה זו (אוקטובר 1987), החלו להפעיל את המנועייה, שהפכת לעצמאית, ולבצע גם טיפול למרכבות. ההרכב האנושי של הסדנא השתנה ובלטו בה בעיקר מכונאי המרכבה.
הסדנא הייעודית התרחבה- ע"י מחלקת האופטרוניקה, בק"ש שהיה מוחזק ע"י מש"א עובר ליחש"ם - מה שמצריך הערכות מחדש.
גולת הכותרת של זלדין היא מחשוב היחש"ם, הוא מגדיר זאת כמבצע אדיר מימדים ואכן היחש"ם הופך למוביל בתחום זה.
יאיר סבר כי באופן כללי אין התלהבות להגיע לחיל חימוש ובכלל ליחש"מים וזאת משום שהעבודה ביחש"ם מגבילה ומחייבת והחובה לעמוד בתכנית העבודה מהווה גורם מלחיץ.
על מנת לשפר את הרגשת החיילים עורך יאיר שיחה לחיילים אחת בחודש במטרה להחדיר בהם את תובנת המשימה ותרומתם למערך הכולל. כמו כן שמים דגש על יצירת גיבוש והווי בין החיילים ביחידה.
עפ"י זלדין ייחוד היחש"ם הוא בכך שהוא ה- יחש"ם של פיקוד צפון - עובדה שמחייבת אותו לתת תשובה לכל בעיה חימושית בפיקוד.
ניתן לסכם ולהגדיר שיאיר נקלע לסיטואציה לא קלה של שיקום היחש"ם בכל התחומים: שינוי אווירה, תדמית וארגון.
סוד הצלחתו טמון בעובדה שהוא היה חי את היחש"ם וחייליו.
כמו כן, הכיר זלדין בחשיבותה של פלוגת המפקדה שבשל כך שהיא אינה עוסקת בתחום חימושי, זוכה לפחות "כותרות" אך, בלעדיה היחש"ם אינו מסוגל לפעול.
בזכות גישה זו עלה היחש"ם על דרך המלך והמשיך לתפקד בצורה ראויה לציון- הייתה עמידה בכל המטלות ושררה אווירה טובה!
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל"מ יוסי משען
1992-1989
 
יוסי משען התגייס לצה"ל ב-1967.
עבר קורס מכונאי טנקים  ושובץ בעוצבת "סער מגולן".
לאחר שלושה חודשים יצא לקצונה.
כקצין בדרגת סג"מ הגיע ליחש"ם ושובץ כסמ"פ בסדנת קונטירה. משם עבר לפקד על סדנת אל-על ולאחר מכן על סדנת בירנית.
לאחר שנה עבר לגדוד 'סופה' בחטיבה "ברק", ובסיום תפקידו היה אמור להשתחרר.
באותו זמן נקרא ע"י מחש"פ צפון (מפקד חימוש פיקוד צפון) דאז, גדי בתר, שהציע לו לתפקד כקצין תכנון עבודות במפקדת היחש"ם בבת גלים. יוסי הסכים.
לאחר שנה מונה לפקד על סדנת גישור וצליחה שישבה בקישון.
בעודו מתאקלם בתפקיד, פרצה מלחמת יום הכיפורים. תפקיד הסדנא היה ללוות את אגד גישור וצליחה במהלך כל המלחמה, מה שהצריך את ירידת הסדנה לסיני.
במשך כל תקופת המלחמה תחזקה הסדנא את הגשרים בתעלת סואץ (גשר הגלילים, הדוברות והתמסחים).
בתום המלחמה תפקד כקצין רכב בפיקוד דרום וב-1975 תפקד כקח"ש  ב"עוצבת חלמיש" ברפיח ולאחר מכן עבר ל"עוצבת אורנים" בסיני.
ב-1979 הגיע לקישון כמ"פ וב-1981 התמנה לסגן מפקד היחש"ם. לאחר 3 חודשים בלבד מונה לסגן מחש"פ צפון (מפקד חימוש פיקוד צפון). במהלך תפקיד זה פרצה מלחמת של"ג, שבמהלכה הקים הפיקוד את היחש"מים המזרחי והמערבי. בתום קדנציה יצא לפו"מ ארוך ובסיומו חזר לתפקיד סגן המחש"פ.
ב-1985 פיקד על יחש"ם 'גולן'. באותה תקופה הפעילות בלבנון הייתה בשיאה והיחש"ם עסק בחילוץ ותיקון ציוד שטח והוקמה מפקדת שליטה בבית הלל לצורך גיבוי. כל זאת  בסיוע יחש"מ שמשון.
ב-1988 עבר קורס חימוש מתקדם בארה"ב אותו סיים כחניך מצטיין. עם חזרתו לארץ עבד על פרויקט במקחש"ר (מפקדת קצין חימוש ראשי) ומונה למפקד יחש"ם שמשון.
עבור יוסי החזרה ליחש"ם הייתה מעין "סגירת מעגל" (שכן התחיל את מסלול הקצונה בתור סג"מ ביחש"ם וסיים אותו בתור אל"מ).
 
בתחילה ניהלו את המשרדים רס"ריות, אך עם קיצוץ כוח אדם שובצו חיילות סדירות. למרות כל הבעיות, עמדו הסדנאות בתכנית העבודה.
כמו כן, זכה היחש"ם ב-5 כוכבי יופי בתחרות א"י יפה.
בתקופה זו החל פרויקט שיעורי עזר לאנשי הקבע על מנת לעודדם לרכוש השכלה והוקמה כיתת הכנה לבגרות בתמיכת מקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי) שהוכרה ע"י משרד החינוך.
משען החליט כי מעבר לעבודה הצמודה עם מפקדי הפלוגות והקצינים ביחש"ם, יהיה קשר מתמיד עם משרד הת"ש והמקא"מ ולכן ראיין כל חייל חדש שהגיע ליחש"ם ובחן את שיבוצו מחדש.
לפי אמונתו, יכולת השיקום והטיפול בחיילים ביחש"ם הינה בלתי נדלית על אף הלחצים לעמוד בתכנית העבודה, על כן מחובתנו כמפקדים להיות בקשר מתמיד עם הקב"ן וגורמי הת"ש והמקא"מ.
בסוף שירותו ביחש"ם עמד בפני דילמה האם להישאר בצבא. מאחר ולמד בערבים לתואר שני במדעי המדינה ומזה"ת וקיבל הצעה לנהל מפעל, החליט לעזוב.
משען השתחרר מצה"ל בשנת 1992.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל"מ יוסי פרחי
1992 – 1995
 
יוסי פרחי יכול להתגאות ברזומה עשיר בצבא שכולל בין היתר פיקוד על יחש"מ 'גולן', קח"ש "עוצבת הגליל", סגן מחש"פ צפון ומפקד בה"ד  חיל החימוש. למרות שורה ארוכה ומפוארת של תפקידים, מעיד פרחי שקבלתו את הפיקוד על היחש"ם הציפה את ליבו התרגשות רבה שנבעה מאמונה עמוקה ביכולת המקום ובאנשים המניעים ארגון נפלא זה.
עם כניסתו לתפקיד מציב פרחי מספר מטרות מרכזיות במסלולים שונים:
א.      שאיפה מתמדת להתחדשות והתייעלות מתוך הנחת יסוד שמדובר ביחידה איכותית שטופחה במשך שנות דור.
ב.      שיפור הליכי העבודה ורמת השירות.
ג.        מתן משקל לתוכנית החינוך שעיקרה הטמעת הערכים וחיזוק הזיקה לארץ ישראל.
ד.      פיתוח תשתיות.
על מנת להגשים מטרות אלו, פועל פרחי בשלוש תוכניות מרכזיות שחוברות יחד לכלל עשייה נפלאה והרמונית.
התוכנית המרכזית בתחום שיפור השיטות וההתייעלות הייתה "יחש"ם 2000" שכללה: עבודת צוות בראשות מפקד זוטר, מחשוב רצפת היצור, בנית מערך חניכה ובנית מערך סקרי לקוחות פנימיים וחיצונים – התוכנית הניבה את פירותיה ותפוקת היחש"ם עלתה ב-50%!
תוכנית שנייה כדרך להשגת המטרות הייתה בתחום החינוך בדגש עלייה, במהלכה בוצעו 62 סמינריונים לעולים בנושא בטחון ישראל, בנוסף, אימוץ המרחב הבדואי, הקמת מכללה להכשרת טכנאים ובסוף, בנית תוכנית חינוך לטיפוח גאוות החיל והיחידה וחיזוק הזיקה לארץ ישראל – נופה ומורשתה.
ולהשלמת התמונה: תוכנית בתחום הבינוי שכללה את פיתוח גן היחש"ם, מדרכות, שבילים, הרחבת ומיסוד מבנה האופטרוניקה, בנית מחסן חירום ונשקייה חדשים וארגון הסדנא הייעודית.
במהלך תקופתו הוכיח היחש"ם את ייעודו כמשענת  של פיקוד צפון בנושא הכוננות למלחמה והחזקת קו סגול בתחום הציוד הייעודי והאופטי.
כמו כן, שולב היחש"ם במבצע "דין וחשבון" וקיבל אחריות לוגיסטית על קריית שמונה.
בזכות תוכניות מחושבות ואפקטיביות, זוכה היחש"ם בפרסים רבים: פרס ראש אכ"א, פרס קצין חימוש ראשי, יחידה מצטיינת של פיקוד הצפון ופרס שלישות צה"לית.
אז מה סוד ההצלחה? הרבה אמונה וחתירה למצוינות, מפקד שמאמין בצדקת הדרך, טיפוח החייל והמפקד הזוטר והחינוך לערכים ולדוגמא האישית  שרק באמצעותה ניתן להניע חיילים.
אמרו אתם – פלא שהשמיים הם הגבול?
 
אל"מ גיל רוזנברג
1995 – 1998
 
גיל התגייס לצה"ל ב-1970 לקורס טיס.
לאחר שפרש מהקורס הוצב כחשמלאי בחיל החימוש ויצא לקורס קצינים.
בין תפקידיו: קח"ש בחטיבת שריון ובחטמ"ר צמח, סמג"ד ומפקד ביחש"מ גולן, קצין אחזקה פיקודי, ראש ענף שדה במקחש"ר (מפקדת קצין חימוש ראשי) והרשימה ארוכה...
אל היחש"ם הגיע ב-1994, גיל קיבל מפרחי, קודמו, יחש"ם מצוין ולכן הוא מעיד שהיה קשה לחשוב על מקומות שדורשים שיפור. במהלך תפקידו עמדו מול עיניו מספר משימות עיקריות:
הראשונה שבהן היא טיפוח כוח האדם – כיוון שהגיע מיחש"ם קדמי  שזוכה ל"הילה קרבית", החליט גיל למגר את תדמית "מחנה העובדים" ששררה ביחש"ם וזאת על ידי השקעת משאבים בחייל שכן הוא הכוח שמניע את הארגון.
המוטו שהנחה את גיל היה שניתן להפיק מקסימום עבודה בתנאים הנתונים ומכאן כי לא צריך להיווצר מצב של שעות עבודה נוספות, יתרה מזו – על מנת להמשיך לעבוד מעבר לשעה 17:00 בערב היה צורך באישורו.
ואיך אפשר בלי איכות? בתקופת תפקידו הוטמע ערך המצויינות. אין פחות מ-100% ולא רק בתוכנית העבודה וביעדים המדידים, אלא גם ברווחת החייל והרגשתו ביחידה, כיוון שעל פי גיל: "תוכנית העבודה היא לא החלק הבעייתי – הבעיה היא איך מבצעים אותה".
גיל היה מוכר באובססיה שלו לסדר וניקיון – מסדרים עברו רק אם הפלוגה צוחצחה והוברקה כבית מרקחת, אולי מסיבה זו הושקעו גם מאמצים בחזות הבסיס מה שהוביל לזכייה בפרס ארץ ישראל יפה.
גיל נודע כ"פריק של מחשבים", אחת הדרכים להגיע אל ליבו היא באמצעות תוכנה חדשה.
 הוא מטמיע את תחביבו ביחש"ם ואחת התוצאות היא הפיכת המנועייה למודלית ולאחר מאבק ממושך מאושרות עמדות הרצה ממוחשבות.
הודות לשאיפה ולאמונה שב "פיקוד צפון יצדיעו ליחש"ם צפון", הופך היחש"ם למקום שבו החיילים מחייכים – ההוכחה לכך היא שאלוף הפיקוד העיד כי כשרע לו הוא בא ליחש"ם.
בסיום תפקידו בשנת 1998 פרש גיל מצה"ל.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל"מ אלי אלפסי
1999 – 2001
 
אלי אלפסי הגיע לפקד על היחש"ם לאחר שורה של תפקידי ליבה כגון: קצין חימוש בעוצבת 'אתגר' , מפקד יחש"ם גולן  וקח"ש באלי"ש.
עם כניסתו לתפקיד, הציב לפניו אלי שלוש מטרות מרכזיות והן:
א.      שיפור רמת הכשירות והכוננות של יחידות היחש"ם.
ב.      רה ארגון פנימי מקיף על מנת להתאים את השירות לצרכי הלקוחות תוך שאיפה לשביעות רצון מלאה מהלקוחות לרמת השירות.
ג.        פיתוח תשתיות וטיפוח חזות היחש"ם כמרכיב עיקרי לצרכי טיפול ופיתוח הפרט.
התחום המצבעי:
נבנתה ובוצעה תוכנית פרטנית שהביאה את ימ"ח הרכב, מכלול האח"י וימ"ח האפסנאות לרמת כשירות וכוננות גבוהים במיוחד. כל זאת במקביל לבניית תאי שליטה בסדנאות לקראת ביצוע תרגיל יחש"ם מלא ב-1999 שהסתיים בהצלחה מרובה.
בוצע רה ארגון פנימי במסגרתו הוקמו מחלקות חדשות לגמרי: מחלקת תת מכללים וצהר"מ אחוד בפלוגת הנגמ"שים, מחלקת מדידים באופטרוניקה ומחלקת רטרופיט לאכזרית בפלוגת הטנקים. כמו כן הוכפפה המנועייה לפלוגת הטנקים, מעבדת האופטרוניקה הפכה לסדנא עצמאית, מחלקת הנשק עברה לסדנא ייעודית, מחלקת המדידים עברה לסדנת אופטרוניקה, מחלקת הצהר"מ אוחדה בפלוגת הנגמ"שים ומחלקת היצור והאחזקה היחש"מית עברה מסדנא ייעודית לאחריות מטה.
כמו כן, אוחדו בקישון מחסני החי"ח ומחלקת חשמל ומיזוג של מוסכים משולבים.
במטה הוקם מדור תקציבים ובקרה בראשון רס"ן.
רה ארגון זה נותן אותותיו בכל התחומים ובא לידי ביטוי במדדי השירות ורמת השירות שהשתפרו פלאים והעמידו את היחש"ם מזה שנתיים רצוף במקום הראשון מכל היחש"מים ברמת שירות.
פיתוח התשתיות וחזות המחנה – נבנו מחלקות ואתרים חדשים, כמו כן שוקמו ושופצו מחלקות ואתרים אחרים: שופץ משטח הכדורסל בסדנת שמשון, נבנתה מרפאת שינים חדישה, חדר משחקים לרחוקים, אולם יחש"מי מפואר, נבנה בית ספר עמ"ל חדש, הוחלף כל הריהוט והציוד בחדר האוכל, הוקמה מתפרה, נסללו כבישים ומדרכות בפרויקט הכניסה למחנה ועוטרו הפרגולות, נבנו תחנות הסעה, עדניות ופנסים, ננטעו עצים, נשתלו משטחי דשא, שופצו מגורי החיילים ופרויקטי הסיום היו צביעת כל היחש"ם בצבע ורוד עתיק ובז'/לבן וחנוכת "גן המפקדים" מערבית ללשכה.
בעקבות העשייה וההשקעה האדירה בתחומי התשתית והבינוי העצמי לרווחת החיילים, קיבל היחש"ם בשנת 2000 כוכב זהב בתחרות ארץ ישראל יפה וכוכב זהב נוסף לרגל זכייה רצופה כבר 5 שנים בתחרות זו.
כמו כן קיבל היחש"ם פרסי קצין חימוש ראשי וראש אט"ל (אגף טכנולוגי לוגיסטי) וגולת הכותרת הייתה זכייה בפרס הרמטכ"ל בבתים תומכי לחימה לשנת 2000.
כל זאת לאור התפיסה הכוללת:
"מצוינות שמובילה למצוינות"  והשמיים הם כבר לא הגבול.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
IMG_0832אל"מ עופר גולינסקי
2001 – 2004
 
 
 
עופר גולינסקי נולד ביולי 1959 בישראל.
בנובמבר 1979 יצא לקורס קצינים וביוני 1980 שובץ בתפקידו הראשון כקצין נשק ותחמושת במפקדת מרש"ל.
בתפקידיו הבאים שירת כקצין תכנון ופיקוח בסדנת חימוש, קמ"צ ביקורת סדנאות במקחש"ר, מ"פ סדנאות  חימוש, קצין חימוש עוצבת 'הראל' ועוצבת 'כפיר', עוזר רע"ן במקחש"ר, רע"ן אימון מפקדים בבה"ד חיל החימוש, קצין חימוש עוצבת 'עמוד האש' ועוצבת 'הפלדה' ורע"ן חימוש במפקדת פיקוד העורף.
לאחר שביצע את התפקידים הנ"ל, בשנת 2001, קיבל פיקוד על יחש"ם צפון.   
תקופתו כמפקד היחש"ם אופיינה על-ידי שינויים ארגוניים בצה"ל שנבעו מקיצוץ במשאבים. קיצוצים אלו חייבו ביצוע שינוי קיצוני במערך החימוש במרחב הפיקודי.
בתקופה זו הוביל עופר רה ארגון ביחש"ם - שבא לידי ביטוי באיחוד יחש"מים גולן ושמשון ומיסוד מטא"מים גורן ובית הילל.
בין השנים 2004-2007 פיקד על מרכז התחמושת ולאחר מכן שירת כמפקד בה"ד חיל החימוש עד שנת 2011.
בשנת 2011 פרש עופר גולינסקי מצה"ל.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סולואל"מ ברוך אלקיים (במבינו)
2004 – 2007
 
 
נולד בפברואר 1963 בישראל.
ביולי 1983 יצא לקורס קצינים ובשנת 1984 שירת בתפקידו הראשון כקצין – ממח"ג 'גדעון'.
בתפקידיו הבאים שירת כקח"ש 'גדעון', 'עוצבת נשר', עוצבת 'חירם' וחטיבת גולני.
בנוסף, שירת כמ"פ פלוגת הטנקים,
עוזר קצין חימוש בעוצבת געש, קח"ש עוצבת הגליל.
וסגן מחש"פ צפון (מפקד חימוש פיקוד צפון).
בשנת 2004 קיבל את הפיקוד על היטא"ם (יחידה טכנולוגית אחזקתית מרחבית).
תקופתו התאפיינה בהמשך ביצוע תוכנית ארגון היחש"ם שבא לידי ביטוי במיסוד מטא"מים גורן ובית הילל, ובהקמת מטא"ם צומת גולני.
ביולי 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, בה היווה היחש"ם עוגן אחזקתי פיקודי ותמך בכוחות הלוחמים, במלחמה זו גוייסו היח"קים באופן חלקי והיחש"ם ניהל את שילובם במלחמה.
בסיום המלחמה החלו דיונים לבחינה מחדש של הפעלת היחש"ם בחירום.
בין השנים 2007-2009 שירת כמחש"פ צפון (מפקד חימוש פיקוד צפון).
בשנת 2009 ועד ימים אלה ממשיך את שירותו כרמ"ח תוא"ם במפקדת קצין חימוש ראשי.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
img-mefakedאל"מ חיים מור חיים
2007 – 2209
 
נולד בשנת 1962 בישראל.
קיבל את דרגת הסג"ם במאי 1987.
בתפקידו הראשון שירת כקח"ש בגדוד 'גרניט' ולאחר מכן כקצין חימוש בעוצבת 'אדירים', מ"פ 'גורן', קח"ש חטיבת החרמון,  ואגד ארטילרי" גולן", עוזר קצין חימוש "עוצבת געש",
מפקד קורס הקצינים בבה"ד חיל החימוש, קצין חימוש "עוצבת המפץ", מפקד יחש"ם גולן (שלימים אוחד עם יחש"ם צפון), ראש ענף ההפעלה ביחש"ם צפון וראש ענף שדות במפקדת קצין חימוש ראשי.
בשנת 2007 קיבל את הפיקוד על היחש"ם.
עם כניסתו לתפקיד הציב מור מספר יעדים עיקריים:
-          מוכנות מיטבית של היחש"ם למלחמה ולחירום.
-          מתן מענה אחזקתי מיטבי ליחידות.
-          ניהול אפקטיבי של משאבי הארגון.
-          חינוך לאהבת הארץ והמולדת.
-          ניהול הידע והמידע.
בתקופתו הטמיע את לקחי מלחמת לבנון השנייה, נטל את היוזמה לאימון היח"קים, מחלקות החילוץ ויחידות החירום של היחש"ם.
בנוסף, הייתה זו תקופה בה ביצע היחש"ם תרגילים ואימונים בצורה מאסיבית כשגולת הכותרת תרגיל יחש"ם מלא רחב היקף ראשון - "דרך חיים".
בפיקודו של חיים מור חיים, נטל היחש"ם חלק במבצע עופרת יצוקה, ובהחזרה לכשירות בסוף בלחימה.
בשנתיים בהן פיקד מור על היחש"ם, זכה היחש"ם בפרס הרמטכ"ל, פרס ראש אט"ל בתחום הטכני ובפרס קחש"ר.
בשנת 2009 עבר מור לתפקיד מחש"פ צפון (מפקד חימוש פיקוד צפון) בתפקיד זה הוא משרת עד היום (שנת 2012).
 
http://atal.idf/sites/yahsham561/73066603/18805732/DocLib1/אלמ%20שי%20צדוק.jpg
אל"מ שי צדוק
2009
 
נולד בשנת 1968 בישראל.
החל את קורס הקצינים בשנת 1988.
בתפקידו הראשון כקצין, שירת כממח"ג "סופה".
לאחר מכן, שירת כקצין חימוש גדוד "רשף", היה מדריך במגמת המפקדים בבה"ד חיל החימוש, קצין חימוש עוצבת"הזקן" ועוצבת "סער מגולן", מפקד פלוגת חימוש, מפקד קורס קצינים בבה"ד חיל החימוש, קצין חימוש 'עוצבת סיני', קצין חימוש מל"י ומחש"פ העורף (מפקד חימוש פיקוד העורף).
באוגוסט 2009 מונה לפקד על יחש"ם צפון.
בכניסתו לתפקיד שם לעצמו את היעדים הבאים:
  1. הכשירות לחירום.
  2. הטיפול בפרט – כבוד האדם.
  3. משמעת.
  4. בניית תכנית חינוך מרכזית לכלל המשרתים ביחש"ם.
בתקופתו כמפקד היחש"ם, סדנת צנובר הוסבה למטא"ם, החל פרויקט העצמת הפיקוד הזוטר לנגדים ביחש"ם ובנוסף, זכה היחש"ם בפרס הרמטכ"ל ליחידה מצטיינת בשנה"ע 2010.
 
 
 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים