אל''מ (במילואים) נתן להב

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 19/08/2017

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 3576

''בכירים מספרים'' בחיל הטנ''א . רס''ן טדי הרוש מראיין  את אל''מ (במילואים )נתן להב

שפרש בשנת 1996 בתפקידו האחרון היה מפקד אגד תחזוקה 366. נתן נולד בגטו ברומניה בשנת 1944 , נתן עלה לארץ ונקלט.

פתיחה

פרויקט "בכירי החיל מספרים" מביא את סיפורו של חיל החימוש במרוצות השנים דרך עיניהם של מפקדי החיל לדורותיהם. סיפור זה שזור עם התפתחותו של החיל דרך האתגרים המבצעיים הייחודים בהם עסקו מפקדי החיל וביניהם אל"ם נתן להב.

רקע כללי

אל"ם נתן להב נולד ברומניה בספטמבר 1944, בין חומות הגטו.

ב- 12/1947 החל במהלך העלייה ארצה במסגרת ההעפלה ב"אוניות הבננה".

התחנה הראשונה ערה בקפריסין ומשם ארצה במאי 1948, בדרך לא חוקית.

באוגוסט 1948 עבר להתגורר במחנה שוני.

נתן גדל ביפו, בשכונות המעורבות. למד לתעודת הנדסאי מכונות באורט "סינגלובסקי" ובינואר 64' התגייס לחיל החימוש.

נתן החל קורס טכנאי נ"מ לתותח שוודי בופורס L70, משם לקורס מכ"ים מזורז ואחריו מיד קורס קצינים והשלמה חיילית.

בשנת 1965 הוצב כקצין עיתוד רק"ם במצל"ח. חלק ארי מתפקידו היה לאתר הזדמנויות רכש של מערכות וחלפי נשק מול צבאות אירופאיים וסוחרי נשק.

בתפקידו האחרון – מפקד אגד תחזוקה 366.

בשנת 70 החליט להשתחרר מהצבא בדרגת סרן, לאור פרשיות שחיתות שהתגלו באותה תקופה, ומשם ועד לדרגת אל"ם התקדם בשירות מילואים.

לאחר פרישתו כיהן בתפקידים בכירים בחברות שונות- הקים את בתי הזיקוק באשדוד בשנים 1971-1975, מנכ"ל חברה לייבוא ושיווק קשיחים בתחום ההנדסה, , סמנכ"ל שיווק בינ"ל בתדיראן, סמנכ"ל סונול, מנכ"ל ובעלים של חברה פרטית.

נתן נשוי ואב לשלוש בנות ובן שנהרג בתאונת אימונים בחיל הים.

מסלול צבאי

נתן התגייס בשנת 1964 לחיל החימוש – ובמסלול פיקודי מהיר הגיע כקצין למצל"ח.

במלחמת ששת הימים הוצב מטעם מצל"ח בגזרת הדרום, יחד עם הגדוד המבצעי הראשון של טנקי ה-   M48. מתוך העובדה שנתן הכיר את הגדוד היטב מבחינה לוגיסטית – הוא הוצמד אליו (בתוך חטיבה 7) עד לסיום המלחמה.

עם סיום המלחמה  ותחילת המשבר עם צרפת, הוקם ע"י האלוף מתי פלד צוות בדיקת היתכנות לבניית טנק ישראלי – שם נדרש היה למצוא חלופות לרכש הפטונים.

נתן היה חבר בצוות ובשנת 1970 הוצגו מסקנות הצוות למטכ"ל – בניית טנק ישראלי ע"ב הניתוח שבוצע.

הצוות שהה בארה"ב מס' חודשים, שם סיכמו על עם הצבא האמריקאי על איפיון הטנקים הנדרשים לישראל.

נתן השתחרר בדרגת סרן בשנת 1970 והוצב לשירות מילואים באוג' 36 חטיבה 769 כע' ק. חימוש.

באוקטובר 73' חזר לשירותו הצבאי (מלחמת יום הכיפורים), הששתתף עם החטיבה בקרבות הבלימה ברמה"ג, וכן בקרבות ההבקעה עד כדי 30 ק"מ מדמשק.

בחטיבה כך הסתבר , לא היו זחל"מים תקינים לפינוי והסעתצ גדודי החרמ"ש – אזי נתן ואנשיו התמקמו במגמה אחת לאחור והקימו מרכז עבודה באזור מחנה עלקה. במסגרת זו הכשירו נתן ואנשיו טנקים רבים – מה שהיווה מכפיל כח עצום לחטיבה הלוחמת.

בנובמבר 73 השתחרר שוב מצה"ל, ואז נקרא לשמש כמ"פ ארטילריה בגש"ח שהוקם עם אוג' 366.

בהמשך מונה לסמג"ד הגש"ח, מג"ד הגש"ח ומשם, אחרי מלחמת "סופה במדבר" – מונה למפקד אגד תחזוקה 366.

אתגרים מרכזיים בתקופת השירות

נתן נע בין מדינות שונות ורבות במהלך שירותו בסדיר ובמילואים.

במהלך השנה התייצב לכ 90-120 ימי מילואים, יחד עם תקופה דומה של ימים בחו"ל. במסגרת תפקידו ניהל מגעים עם מדינות וסוחרי נשק ע"מ לאתר מקורות רכש רלוונטיים עבור צה"ל, ביקר בקווי הייצור של טנקי הלאופרד בזהות בדויה – תקופה אינטנסיבית ומשמעותית שהותירה בו חותם משמעותי.

אירוע מכונן במהלך השירות

במלחמת יום הכיפורים, במהלך 4-5 הימים הראשונים הרגיש נתן כמכונה ולא כאדם.

מצד אחד חרדה ופחד אמיתיים, מצד שני הרצון והצורך להכשיר טנקים פגועים תחת אש, עם המון תושיה ותחת סיכון ממשי.

נתן מספר על נסיעה בטנדר וויליס אזרחי שדוגם כ-כתק"ל. במהלך הנסיעה בגזרת נפח, המון ארטילריה נופלת מימינו ומשמאלו, מתאר את הרגשת הפחד והידיעה הברורה כי תיכף ייפגע. ע"מ להתחמק מהירי, מנחה את הנהג לנסוע מאחורי מחנה נפח, בחושך מוחלט. נתן ונהגו נכנסים ללא ידיעה למחנה לילה של כוח סורי שעצר במקום – נלחמו פנים מול פנים בחיילים סוריים והצליחו להימלט ללא פגע.

נתן עובר עם חייליו על טנקי חטיבה 188 הפגועים, מגרדים עם שפכטלים חלקי גופות מדפנות הטנקים יחד עם הכשרה חימושית והחזרת הכלים לשדה הקרב.

התעוזה, התושיה, הפחד והיצירתיות – איפשרו לנתן לעשות את תפקידו כפי שעשה.

בפן האישי

נתן איבד את בנו בשנת 1993 בתאונת אימונים בחיל הים. משפחתו התפרקה והוא ביקש לפרוש משירותו הצבאי ע"מ לאחד ולבנות את המשפחה וכך עשה.

בראייה לאחור אינו מצטער על דבר שעשה, אך מעיד כי בראייתו פספס את משפחתו והפקיר אותה – ועל כך מכה.