[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

קהילת משרתי יחש"מ 653 בשנים 1961 - 1963

@alt@

סיפורה של קהילה

ב-31 לאוגוסט 1960, הפיץ קחש"ר האלוף עמוס חורב (לימים ר. אג"א) מסמך אשר פירט את השינויים הארגוניים שיחולו במערך החימוש ובפיקודים המרחביים. במסגרת מסמך זה, נקבע כי היחש"ם יקובץ ליחידה אורגנית ברמת גדוד אשר תכונה "יחידת חימוש מרחבית" – יחש"ם. מפקדת היחש"ם תשלוט על כל שירותי החימוש במרחב הפיקודי, תדאג להכנת יחידות המרחב למלחמה, ובעת מלחמה, תנהל את הסבתם לגש"ח נייד, או שישמשו כוח למשימות אחזקה שונות עפ"י הנחיות מפקד חימוש פיקודי (מחש"פ).

בתקופה זו, היחש"ם הוגדר "כמסגרת מנהלתית וארגונית ליחידות חי"ח הכפופות למפקדת הפיקוד אשר אורגנה בדרך התואמת פריסת עוצבות הפיקוד בהתאם לכמות ציוד חי"ח הפרוס המרחב".

בעת רגיעה, האחזקה השוטפת במרחב הפיקוד ברמת דרג ב' בוצעה ע"י היחש"ם.

מפקדת היחש"ם כללה: מפקד, סגן ויחידת מפקדה ובה גורם שלישות, מחלקת אפסנאות, ק. החסנה וק. מוסכי חוץ. יחידות המשנה של היחש"ם כללו: סדנה בסיסית, 2-3 סדמ"רים, סדנת רק"ם וכחצי תריסר כיתות טכנאים.

בתור מפקד היחש"ם, מונה סא"ל ישראל לשם, שמקץ שנה הוחלף ע"י סא"ל אהרון נצר.
לא נקבע תקן למס' היחידות ביחש"ם, שכן מס' היחידות וגודלן נותר תלוי בגודל הפיקוד, בפריסתו ובסד"כ שלו בזמן נתון.

חוזק היחש"ם היה שונה ברגיעה ובמלחמה. בעת רגיעה היה מבנה היחש"ם קבוע מראש, ואילו בעת מלחמה, הוא תוגבר או הופחת בהתאם למשימות המבצעיות שהוטלו על אותו פיקוד.
תורה שבעל פה גרסה שביחש"ם יסומנו מפקדים, חיילים באמצעים המיועדים לעבור לגש"ח בעת מלחמה. לרשימה זו קראו "רשימת גש"ח".

הגש"ח שהיה תחת פיקודו של רס"ן אריה נוימן כלל 5 "פלוגות סדנה" שלא היו אלא הסדנאות המרחביות, הפיקודיות, ופלוגת תחמושת.

בשנת 1961 קיבל סא"ל לשם ישראל את משימת הקמת יחש"ם דרום וכך עשה עד לשנת 1963.

חיפוש מידע

חדשות ואירועים

כניסת חברים

חברים online