דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

מערכי החימוש ותרומתם להצלחת המבצע עופרת יצוקה

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 24/02/2016

תאריך האירוע: 2009-12-27

מספר צפיות: 3926


במסגרת מבצע ''עופרת יצוקה'' תקפו כוחות צה''ל למעלה מ-300 יעדים הכוללים:

  • מחנות אימונים ומפקדות.
  • מתקנים צבאיים.
  • מחסני אמל''ח ואתרי ייצור אמל''ח.
  • מנהרות טרור.
     

האוניברסיטה האסלאמית הנחשבת לאחד ממעוזי החמא''ס בעזה שם עסק החמא''ס בפיתוח ובייצור אמצעי לחימה, עשרות משגרים וחוליות שיגור. מבצע ''עופרת יצוקה'', שהחל ב-27 דצמבר 2008 הוא תגובה ישראלית לירי תלול מסלול שבוצע בידי חמ''ס וארגוני טרור נוספים מרצועת עזה לעבר ישראל. ירי זה התגבר בצורה דרמטית עם תום ה''הרגעה'' (19 דצמבר), ובמהלכו שוגרו למעלה מ- 200 רקטות לעבר שדרות, אשקלון ונתיבות. כתוצאה מירי זה נפצעו 49 בני אדם. בשבוע הראשון של המבצע תקף חיל האוויר למעלה מ - 300 יעדים ברצועת עזה, ולמרות שחמא''ס ספג מהלומה משמעותית עם תחילת המבצע, הוא המשיך לאחר התאוששות מההלם הראשוני בירי תלול מסלול לעבר ישראל, כאשר מידי יום נורו עשרות רקטות ופצצות מרגמה, כולל רקטות בטווח של 40 ק''מ. הירי ארוך הטווח בוצע לעבר יעדים כמו באר שבע, קריית גת, יבנה ואשדוד. כתוצאה מכך נהרגו אזרחים וחייל אחד, בני אדם: 3 4 ונפצעו 75 אזרחים. במהלך המבצע נחרבו בניינים רבים ששימשו פעילי טרור למגורים ולאחסון אמצעי לחימה. כמו כן המבצע הביא לשיפור המציאות הביטחונית של תושבי דרום הארץ, אשר סבלו מירי טילים לעברם כשגרת יום-יום. תקיפת צה''ל החלה באמצעות ירי מסיבי של חיל האוויר שפגע בתשתיות ארגון החמאס ובאנשיו. דגש רב הושם על אלמנט ההפתעה, ואכן יומו הראשון של המבצע תפס את אנשי החמאס בלתי-מוכנים. חיל האוויר תקף בתוך דקות ספורות למעלה מ-100 יעדים שונים, בהם מפקדות, מחסני נשק, משגרים תת-קרקעיים ואתרי אימון של הארגון. ביום הלחימה הראשון נהרגו כ-230 פלסטינאים. בהמשך המבצע הצטרפו ללחימה לינואר גם כוחות חיל הים, וב-4 החלה כניסת הכוחות הקרקעיים. תפיסת הלחימה של צה''ל במבצע הציבה בראש סדר העדיפויות את הבטחת שלומם של הלוחמים הישראלים שמשמעותו הפעלת כוח מסיבי שנועד למנוע סיכונים מיותרים )גם אם במחיר סיכון הפגיעה בחפים מפשע(. לוחמת הכוחות הקרקעיים נעשתה בעיקר בשטח בנוי, תוך התמודדות עם מארבים של החמאס שהוכנו מראש, היתקלויות עם מחבלים מתאבדים ובתים ממולכדים.

סיכום המבצע

בתקופת המבצע נורו לעבר ישראל יותר מ-660 רקטות, כ-%13 מהן רקטות לטווח ארוך. בצד הישראלי אזרחים נמנו 13 הרוגים: 4 נהרגו מירי רקטות ופצצות חיילים מרגמה, ועוד 9 שנהרגו במהלך הלחימה הקרקעית. 699 פצועים טופלו בבתי החולים, ועוד רבים אחרים הוגדרו כנפגעי חרדה.

חיל החימוש במבצע ''עופרת יצוקה''

חיל החימוש פעל באופן מקצועי ומיומן להצלחת הפעילות הקרקעית ברצועה: החל משדרוג מערך החילוץ ועד לכניסת צוותי האחזקה עם הכוחות הלוחמים לשטח הרצועה.

''מערך החימוש עמד בכל משימותיו בהצלחה, אף מעבר למצופה'' – כך אמר קצין החימוש הראשי, תא''ל אייל אלוק, בראיון לסיכום פעילות החיל במהלך ימי המבצע הצבאי. ''בכל שעות הלחימה, עמד אחוז הכשירות של הכלים על מעל ל-92 אחוז. צוותי החימוש, בהם גם נשים, עבדו בשטח הרצועה תחת אש, והיו ימים בהם שהו עשרות רבות של חוליות בשטח''. לדברי הקחש''ר, לקראת המבצע פעלו בשורות החיל ליישום לקחי מלחמת לבנון השנייה, בדגש על העלאת כשירותו של מערך החילוץ כחלק מתוכנית אימונים אינטנסיבית. דגש נוסף הושם על הכנסת כוחות האחזקה לשטח הלחימה עם הכוחות הלוחמים. ''מה שהיה ניתן לתקן בתוך שטח הלחימה- תוקן, ומה שלא - נגרר והוחזר בתוך זמן קצר ביותר, לרוב בתוך כ-12 שעות'', סיפר הקחש''ר. ''כלים שספגו פגיעות קשות הוצאו והוחזרו לאחר שעות בודדות בלבד. בסופו של דבר, מערך האחזקה אפשר ללוחמים להמשיך ולהילחם 24 שעות ביממה''.

תא''ל אלוק מאמין כי הצלחתו של חיל החימוש במשימות במבצע התאפשרה בזכות אנשי החיל שעבדו מסביב לשעון כדי להשיג את התוצאות המרשימות. ''אני למשל'', העיד הקחש''ר, ''ירדתי לשטח ומצאתי מכונאי רכב שעובדים על אכזריות, ואנשי חימוש מצח''ם אחד מסייעים בתיקון כלים של צח''ם אחר. כולם עזרו לכולם בשם המטרה''. בעופרת יצוקה ניתן היה לראות כיצד שינוע חלקי החילוף וחוליות האחזקה בא לידי ביטוי באפן מושלם. הנושא בא לידי ביטוי גם בכוחות הסדירים וגם בכוחות המילואים תוך הקפדה להכניס כוחות סדירים ככל שיותר קרוב ללוחמים, מערך האחזקה יצר נקודות פינוי חימושיות אליהן נגרר הרק''ם התקול ושם ניתן היה להשיבו למעגל הלחימה באופן יעיל ומקצועי, כוחות האחזקה שהיו צמודים לכוחות, להבדיל ממלחמת חיל החימוש במבצע ''עופרת יצוקה'' קחש''ר בביקור ביחידות במבצע עופרת יצוקה לבנון השנייה, נתנו מענה מהיר ללוחמים בתחומים מגוונים, כגון נשק ואופטיקה. על רמת האחזקה הגבוהה קצר החיל שבחים רבים.

חיל החימוש תמך במבצע החל משלב ריכוז הכוחות, דרך שלבי האש והתמרון הקרקעי ועד לפיזור הכוחות. לאחר הביקורת הציבורית בעקבות מלחמת לבנון השנייה, רבים נשאו עיניהם לעבר הפן הלוגיסטי על מנת לבחון האם הופקו לקחי מלחמת לבנון השנייה. אחד הדברים שצוינו לחיוב היה הפעלת מרכז לוגיסטי נייח )מל''ן( בפעם הראשונה, כחוליה מקשרת בין הדרג המטכ''לי לדרג הלוחם. לקחי מלחמת לבנון השנייה בתחום השלמת ציוד הלחימה יושמו במהלך המבצע בצורה מלאה: הכוחות יצאו לתמרון הקרקעי כשהם מצוידים בתרמילי לוחם גדולים, כלי רק''ם ממוגנים הוקצו לכוחות על מנת לשאת מלאים לוגיסטיים ובכל הגזרות נשמרו צירי לוגיסטיקה פתוחים שאפשרו העברת הספקה לכוחות במהלך כל המבצע,

כמו גם פינוי נפגעים. מענה ההספקה פעל באמצעות דחיפת ציוד מהעורף למרכז הלוגיסטי הנייח הנמצא בצמוד לרצועת עזה )כ-90 משאיות ביום( משם נמשכה ההספקה על ידי הגדודים שביצעו השלמת מלאים לכוחות בתוך הרצועה. סיכומי המבצע הצביעו על שיפור ניכר, יישום לקחים ושינויים אשר הביאו להיערכות מיטבית מבחינה אחזקתית במבצע.במהלך הלחימה האינטנסיבית שהתנהלה בעזה בשבוע שעבר הזדקקו הטנקים, הנגמ''שים והאכזריות לטיפול צמוד של חיל החימוש. ''אנו נותנים להם מרץ להיכנס ולצאת בשלום'', אמר רס''ן ניסים פלג מיחידת החימוש של פיקוד דרום. ''אנחנו מסתובבים עם מפתח ביד, ממלאים בשמן, דלק ומים. דואגים לכלים של החיילים''. ''שיטת העבודה יעילה והאנשים בשטח עובדים בצורה טובה מאוד על הרענונים ושיקום הכלים. כל המערך תומך ביכולות האלה'' - אמר קצין חימוש ראשי תא''ל אייל שפיקח מקרוב על עבודת הצוותים.

254 - מצל''ח במבצע ''עופרת יצוקה''

 עם פתיחת המבצע, הופעל מערך השליטה והבקרה של מצל״ח על בסיס חמ״ל מרכזי בענף ההפעלה וכן הופעלו חמ''לים זירות ומשל״טים וחמ״לים בענפי המטה, בענפי הרכש, ובבה״חים. צל״ם אישי ופרטי בק״ש נופקו למסגרות המילואים, שגויסו אף הן למבצע.

סדנת ’צאלים' שמשה כסדנה קדמית למסגרות הצח״מים )צוות חטיבה מוגבר( והיתלו״ם )יחידת תקשוב לוגיסטית מרחבית(. באמצעות בה״ח דרום, הפעיל מצל״ח חוליות דחיפה של ציוד וחלפים באופן שוטף לסדנת צאלים, סדנת ג'וליס, בצ''פ דרום ולצח״מים. בבסיס הדרומי נפרס מל״ן )מתחם לוגיסטי( וצוותי היחפ״ש )יחידה לפינוי שלל( פינו שלל במסגרת המבצע ולאחריו. במעבר מרגיעה לחרום, שהוגדר כ״תחילת התמרון ומאמץ האש״, גויסו אנשי המילואים, גובשו תהליכים לניפוק עבור המבצע, זורז רכש משיקום ובוזר ליחידות. החל מהיום השני למבצע פעלה בשטח חולית חצ״ב )חקר צריכה ובקרה( לקיצור ולזירוז תהליכים של החלפת ציוד וכלי עבודה במתכונת של ''אחד תמורת אחד '' והספקת חומרים לאחזקה ליחידות הלוחמות בכל נקודה שאליה ניתן היה להגיע במהלך הלחימה. החוליה קישרה בין היחידות ובין מצל״ח וכל נושא או בעיה, שהועלו במהלך הלחימה, נפתרו בזמן קצר. פעילות החוליה היוותה ''מכפיל כוח '' של מצל״ח בשטח. מצל״ח פעל ''סביב השעון'' לצורך שמירה על היכולות לתת מענה לכל תרחיש בלחימה בתחום החלפים, הזיווד, הצל''ם והאמצעים.

עם תום המבצע, החל מצל״ח בסימולציות מלאים, בתמיכה ובהחזרה לכוננות וכשרות, שחרור אנשי המילואים, סגירת המל״ן והחזרתו למצל״ח.

במהלך המבצע הגיעו עשרות אלפי בקשות לציוד, ומתוכן אושרו כמעט כולן.

במהלך המבצע פונה והוחזר משטח הלחימה בלאי וכושר נמוך למצל״ח, והשאר הוחזר ליחש״מ הדרומי ולמש״א. העלות הכוללת של הבלאי והכושר הנמוך נאמדה בעשרות מליוני ₪.

במהלך המבצע פונה והוחזר משטח הלחימה בלאי וכושר נמוך למצל״ח, והשאר הוחזר ליחש״מ הדרומי ולמש״א. העלות הכוללת של הבלאי והכושר הנמוך נאמדה בעשרות מליוני ₪. במהלך המבצע הוכיח מצל״ח את יכולותיו. הכנת המרכז בשלוש השנים האחרונות באימונים והיערכות בכל הרמות בהתאם לתרחישים שונים לצורך מתן מענה אפקטיבי ויעיל ליחידות מצל''ח במבצע ''עופרת יצוקה'' הלוחמות במתאר עימות מוגבל ושיטת התספוקת של החלפים באו לידי ביטוי בשעת מבחן.

השיטה הביאה לחיסכון בהובלות, מניעת הצטברות חלפים בכושר גבוה, ושיפרה את רמת זמינות המלאי ליחידות הלוחמות. רמת הכשירות הגבוהה בתחום החלפים השפיעה על רמת הכשירות והזמינות של הכלים ושל ציוד הלחימה. ממשקי העבודה והשת״פ של מצל״ח עם גורמי האחזקה, גורמי החוץ, פד״ם ומכלול האחזקה באט״ל הוכח כמוצלח ואף ראוי לציון.

יחש''מ 653 ב''עופרת יצוקה''

ב''עופרת יצוקה'' הפעיל היחש''ם פלק''ד משימתי המבוסס על סדנת צאלים מתוגברת לצורך מתן מענה אחזקתי לגזרת אוגדת עזה. היחש''ם תמך את מאמץ האחזקה הפיקודי בהכשרת מכללי אל-אופ וחט''כ ע''ב יחידות המנועיה והאופטרוניקה, תוך גיוס ''סלקטיבי'' בהפעלה משולבת של כוחות הסדיר והמילואים. חוליות האחזקה של היחש''ם הופעלו מתוך מחנה נתן עפ''י תיאום מפקד פלק''ד עזה מול אוג' עזה או עפ''י דרישות או קריאות לתיקון תקלות במגננים ושטחי כינוס. בוצעה דחיפת מכללי חט''כ / בק''ש כשירים עד רמת הגדוד בשטח, ודחיפת חלפים עד לרמת הגדוד. לאור נפילת פצמ''רים בגזרת נחל עוז, התקשה מצל''ח לנפק פריטי צל''ם ליחידות ולכן הוחלט על הקמת ''מחסן קדמי'' בפלוגת צאלים לניפוק ולתמיכת היחידות בשטח, כמו כן נשלחו חוליות לאחזקת ציוד ייעודי לסיוע ליחידות באחזקת גנרטורים ובתפעול החמ''לים הפרוסים בשטח. כחלק ממשימות היחש''ם בלחימה בוצעה לראשונה הכשרה לרק''ם פגוע בשטח ע''י פלק''ד עזה ובנוסף הכשרה לרק''ם פגוע במחנה נתן ע''י פלוגת הרק''ם, וזאת כדי לצמצם את זמן השינוע והטיפול בכלים ולהחזיר בזמן את הצל''ם למעגל הלחימה.

מפקד היחש''מ אל''מ שחר גלעד לחייליו

 

תובנות מרכזיות שעלו מהמבצע

ממבצע ''עופרת יצוקה'' ניסח חיל החימוש מספר תובנות וזאת באמצעות צוותי חשיבה שמונו על ידי קצין החימוש הראשי ועסקו בתפקוד מערכי האחזקה. התובנות המרכזיות שעלו היו:

  • המענה האחזקתי במבצע פעל ע''פ תפיסת האחזקה בפיקוד הדרום – כלומר, ''מרחב קדמי'' בתוך הרצועה ומרחב עורפי כמעטפת מחוץ לרצועה, תפיסה זו הוכחה כמוצלחת וישימה ללחימה מסוג זה.
  • רמת כשירות הרק''מ הגבוהה נשמרה לאורך כל המבצע לאור גיוס סד''כ אחזקה מיומן ומקצועי.
  • הצמדת כח אחזקה לכוחות ולמגננים בתחום הרכב, הנשק והאופטיקה הוכיחה עצמה כיעילה במבצעים מסוג זה.
  • בצח''מים שבהם נתנו אמצעי חילוץ הכוללים טנק חילוץ ו D-9 היה תהליך החילוץ והפינוי מהיר ומקצועי.

 

לצפיה בתוכן באתר בפורמט PDF - לחץ על הקישור 
(עולה לאט ויתכן שתצטרך להקטין את גודל התצוגה)

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
סלאמה סאלמה ז

כניסת חברים