מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 03/01/2015
תאריך האירוע: 1992-06-01
מספר צפיות: 2925
את מסלולו הצבאי החל יעקב בקשי, עוד כשהיה נער צעיר, בן למשפחה בת עשר נפשות, שרק שנים ספורות קודם לכן עלתה ארצה מבגדד.
טרם השלים את לימודיו בבית הספר התיכון, פגש בקצין חימוש שהציע לו עבודה בחיל, בתנאי שתוך כדי העבודה ישלים את לימודיו בתיכון ואת תעודת הבגרות. ''הוא אמר לי בסוף אתה תהיה מפקד בחיל החימוש''. ''הרעיון קסם לי'', הוא נזכר. ''נכנסתי לעבודה ביחידה, שכמה שנים לאחר מכן הפכה להיות מצל''ח, כמחסנאי וטכנאי. לאחר שהרווחתי שלוש משכורות בזיעת אפי, רכשתי לי אופניים, כלי תחבורה שאיפשר לי ללמוד מדי ערב בבית הספר''.
כך השלים בקשי את לימודיו במגמה הומאנית והתגייס ליחידה בה צמח וגדל. עם השנים התקדם בקשי בדרגות הנגדות, עד שמפקדו דאז, משה רבינוביץ', שלח אותו אל קורס הקצינים. ''הוא מאוד העריך אותי, ואני ראיתי בו מנהיג וקצין בעל מוסר עבודה גבוה ואיכותי עד היום אני משתמש בחוכמת חיים ואבני דרך שהציב בפני'', הוא נזכר.
אותו מפקד היה גם זה שהעלה את רעיון החתונה הצבאית. ''הוא אמר לי יום אחד ’אני החלטתי, החתונה שלך תהיה בבסיס שלנו'. בהתחלה זה נראה לי ולאשתי רעיון מוזר, אבל בסוף באמת עשינו את זה''.
את מלחמת יום כיפור העביר בקשי בשלוחת מצל''ח בסיני, וכאשר חזר למרכז הארץ מונה לפקד על בסיס משנה מכללים וציוד מוחזר שבצריפין, את שירותו כקצין אמנם סיים בשנת 92, כסגן אלוף, אך במהרה נתבקש לחזור לצה''ל, ''אותה גברת בשינוי אדרת'', כפי שהוא מגדיר, כאשר אדרתו החדשה היא התואר אזרח עובד צה''ל.
לצפיה בתוכן באתר בפורמט PDF - לחץ על הקישור (יתכן שתצטרך להקטין את גודל התצוגה)