תמם יהורם ז"ל

היה מסור להוריו ואהב את אחיו ואחותו, עזר להם בכול ושמח בהצלחותיהם. יהורם גויס לצה"ל ביולי 1977 והושם לחיל-החימוש. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מכונאות-טנקים, נשלח לחטיבת שריון כמכונאי-טנקים. תוך-כך עמד על עוצמתו של הטנק, נהנה לטפל בו ולתקן תקלות במערכותיו השונות. חבריו ליחידה מספרים עליו: "אהבנו לעבוד אתו אף-כי לא כולנו זכינו לכך, משום שלא כולנו היינו מכונאים טובים כמוהו. הערצנו את הידע הרב של יהורם במכונאות, ידע רב שהצליח לרכוש בקורס קצר למדי בצה"ל." ומוסיפים חבריו ומספרים: "לו קיימו תחרות החייל המסודר בחטיבה, אין ספק שיהורם היה זוכה במקום הראשון. הוא לימד אותנו לסדר ארון כראוי כדי שנוכל למצוא כל חפץ בנקל." יהורם לא פסק לחשוב על הבית ועל המשק כל משך-שירותו בצה"ל. הוא ביקר בביתו בכל הזדמנות ופעל לקבלת חופשה חקלאית כדי לסייע בעבודה במשק.

ביום ו' באדר א' תשל"ח (13.2.1978) נפל יהורם בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבמושב ינוב. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "לא ככל האדם גדל יהורם ולא ככולם פעל. מיוחד במינו היה, בנוהגיו ובהליכותיו. הוא היה איש-מקצוע מעולה, תמים-דרך, עול-ימים אך בוגר בדרכו וחזק ברוחו ובאמונתו."