[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

הנופלים

מלכה דוד ז"ל

@alt@

גיל
בן 20 במותו

מלחמה:
מלחמת יום הכיפורים

מקום הנפילה:
ציר הגי'די

תאריך עברי:
י תשרי תשלד

תאריך לועזי:
06/10/1973

דוד (דודו), בן סימי וחיים, נולד ביום השבת ל' בסיון תשי"ג (13.6.1953) ברבט שבמרוקו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשט"ז (1956). את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "בית-יצחק" בחיפה. אחרי-כן השלים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון מקצועי במפרץ חיפה, במגמה של מסגרות מכנית. דודו, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, היה מעורב בחיי המשפחה ועשה למענה ככל יכולתו, למרות שהיה הקטן שבאחים. הוא היה מסור להוריו וקשור מאוד לאחיו ולאחיותיו, ועוד כשהיה תלמיד בבית-הספר, עזר לאמו בכל דבר, ודאג תמיד לשלומה ולבריאותה. נכונותו לעזור לזולת הייתה ידועה גם מחוץ לביתו - בקרב חבריו. הוא עזר לכל אדם, ועזרתו הייתה ברוכה ומועילה. לא רק בעידוד ובעצה סייע לבריות, אלא גם העניק עזרה חומרית ודאג תמיד לצורכי הכלל, ולא רק לצרכים שלו. דודו התייחס ברצינות ללימודים העיוניים וגם ללימודים המעשיים. בעבודתו בבית-הספר התיכון היה מקדיש מאמץ לתיאום דברים שלובים זה בזה, וכך הגיע לדיוק מרבי ולהכרה בחשיבות הדיוק, שנהייתה לו טבע שני.

הוא אהב להתווכח ולחדד את מחשבתו, והתעניין בדברים העומדים ברומו של עולם. תמיד חתר לפתיחת אופקים חדשים ושאף להבין ולרדת לעומקן של הבעיות, להגיע לתוצאות ולמסקנות ולפתח רעיונות משלו. דודו אהב בני אדם והם אהבו אותו. כך רכש לו חוג חברים רחב ביותר, שהוא עמד במרכזו. דודו היה הרוח החיה בטיולים והיה בין מארגני הופעות ומסיבות.

עליזותו, חביבותו ומרצו הרב קסמו לידידיו. הם ראו בו חבר טוב ונאמן, שאפשר לפנות אליו בכל צורך, בכל שעה. בעיקר הצליח להשרות על חבריו משלוות נפשו ומשמחת החיים שלו. דודו היה מעורה בחיי הספורט והתעניין בעיקר במשחקי הכדורגל. אולם אהבתו הגדולה הייתה נתונה למוסיקה, וזו התבטאה בעיקר בשירה.

הוא שר בכל הזדמנות וליווה בשירה כל מעשה שעשה. קולו החזק והערב גרם הנאה רבה לכל בני המשפחה. בשירתו בחגים, ליד שולחן האוכל, השרה אווירה של קדושה וחגיגיות. הוא ידע לארגן שירה בציבור בכל מסגרת שהיא - בבית, בכיתה, אצל חברים וכעבור זמן - ביחידתו בצבא.

דוד גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1971 והוצב לחיל החימוש. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס לחמשי תומ"ת, הוצב כאיש חימוש במסגרת סוללת תותחנים. בהיותו טכנאי תותחים, הוטלה עליו משימת איפוס התותח. השאיפה לדייקנות מרבית, שסיגל לעצמו בבית-הספר התיכון, סייעה לו למלא את תפקידו ביעילות בצבא. תמיד התעקש למלא כל תפקיד שהוטל עליו עד תום, ועשה מעשיו מתוך הכרה בחשיבות של ביצוע משימות כנדרש. יחד עם זאת אהב לצחוק ולהתפרק בשעת הצורך, כשהשעה הייתה יפה לכך, ושימח את לב חבריו מחוץ לעבודה או למשמרת. גם בעת שירותו הצבאי דאג לשמור על קשר עם חברים מתקופת הלימודים, והשתדל להפגש עם כולם בימי חופשה. לא תמיד נהג לצאת לבלות; לעתים העדיף בחופשותיו להישאר בבית וללמוד לבחינות הבגרות בעצמו, שכן לא זנח את שאיפתו להתקדם בלימודים. בימי חופשה לא ישב לנוח ולא התבטל. אדרבה - הוא היה יוצא לעבודה, ואפילו הייתה קשה ומייגעת. כך השכיל לנצל את כל חופשותיו ללימודים, לעבודה, לעזרה למשפחתו ולפגישות עם חבריו. במלחמת יום הכיפורים השתתף דוד בקרב הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. ביום השבת, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפגע הזחל"ם של דודו באזור הג'ידי והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו, שכלולים בה דברי חברים וקרובים מתקופות חייו השונות של דודו, על אופיו, על דמותו ועל אורח חייו; כן תרמו הוריו ספר תורה לבית הכנסת "יד-רמ"א" בחיפה.

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים

חברים online