מאת: מדור ניהול הידע אטל
תאריך עלייה לאתר: 19/05/2025
תאריך האירוע: 2025-05-19
מספר צפיות: 88
סיפור המלחמה של רב סרן אוראל
(1).jpeg)
איך הכל התחיל:
פרוץ המלחמה תפס אותי באמצע שגרה רגילה של סגירת השבת והחג כמ.תורן במחנה עמוס. באותה שבת בבוקר, כמו רבים, קיבלתי את ההודעה והכול השתנה ברגע. הופתענו כמו כלל השרשרת הפיקודית. התחושות הראשונות היו של בלבול, לחץ ודאגה למשפחה, לחברים ולמדינה.
מבחינה מקצועית, הייתי בשלב בו התחלתי להבין לעומק את תחומי האחריות שלי כמפקד אחראי בגדוד, והמעבר החד ממצב שגרה למצב חירום דרש הסתגלות מהירה ותפקוד תחת לחץ. הקפצת כלל הגדוד ותחילת מוכנות לריכוז סד"כ והפעלות שונות.
מה עברתי עד כה:
אחד האירועים המרכזיים שזכורים לי הוא ריכוז סד"כ דחוף לגזרה דרומית, תוך כדי לחימה אינטנסיבית. מדובר היה בגיוס אנשי מילואים ושינוע צק"חים בנוהל מזורז, שנדרש לתיאום מדויק בין גורמים רבים בשטח ובמרכז. למדתי שבתוך מלחמה, לוגיסטיקה ומ.הובלה הם לא רק "מאחורי הקלעים" הם לב לבה של העשייה.
בנוסף ביצעתי מנמ"ש בחטיבה ,3 נחשפתי לניהול מלכ"א, תחום ההספקה, מבצעים אופרטיביים וטיפול ומענה באירועי קיצון.
כל שיבוש קטן יכול להשפיע על הלוחמים בקצה, והאחריות האישית שלי כמקשר ומבצע הייתה ברורה וחזקה מתמיד. נדרשתי לאלתור, להפעיל שיקול דעת ולהיות שם גם פיזית וגם מנטלית.
נושאים ותהליכים רוחביים:
· קבלת החלטות בתנאי אי ודאות:
פעמים רבות לא היה לנו את כל המידע שרצינו, אך נדרשנו להחליט מהר, בשטח, ועם אחריות. למדתי לסמוך גם על תחושת בטן, וגם על הצוות שסביבי.
· שיתופי פעולה בין יחידות:
פגשתי בשטח יחידות שפעלו במקביל איתנו לדוג' היתנ"פ מצאנו שפה משותפת. והתקיימה תקשורת פתוחה ומכבדת, והגענו להישגים גדולים גם בתנאים קשים.
· הכנת יחידות המילואים:
סיוע בהכשרה ובתשתית לכניסת מילואימניקים היה קריטי. למדתי עד כמה חשובה ההכנה הלוגיסטית המוקדמת החל מהמזרן והמים, ועד לציוד הפשוט ביותר. ללא זה, המשימות היו מתעכבות ולא עומדות בלוח הזמנים.
האתגרים שחוויתי במהלך המלחמה:
אחד האתגרים המרכזיים היה הצורך לפעול בתנאי חוסר ודאות מתמשכת לא לדעת מתי יסתיים המבצע, שמירה על וודאות לאנשים תחתיי ומוכנות לכל תרחיש, האם הציוד והמזון יספיקו. בנוסף, המעבר המהיר בין שגרה למלחמה יצרה תחושת עומס פנימית. ההתמודדות עם העומס דרשה ממני לפתח חוסן רגשי, לדעת לבקש עזרה ולסמוך על הצוות שסביבי. גיליתי על עצמי שאני מסוגל להתמודד עם לחצים גבוהים, ושדווקא במצבי קצה מתחדדת תחושת המשמעות.
מסע אישי ותחושות אישיות:
בתחילת הלחימה התחושות היו של הלם, לחץ וחוסר יציבות. בהמשך, ככל שהשתלבתי בעשייה, נכנסתי לתחושת שליחות עמוקה. היו רגעים קשים, אך גם סיפוק גדול. היום, אני מרגיש שאני במקום יציב יותר גם רגשית וגם מקצועית. עברתי תהליך אישי משמעותי של בגרות, אחריות ובנייה עצמית.
שינוי תפיסת התפקיד:
לא בטוח שאפשר לומר שתפיסת התפקיד שלי השתנתה לגמרי, אבל בהחלט אפשר לומר שהעמיקה. בזמן שגרה או אימון, אתה יודע שהתפקיד חשוב אבל בלחימה, אתה מרגיש את זה אחרת. רואים את ההשפעה המיידית של העשייה ואת החיבור הישיר בין ריכוז סד"כ/ פעולה לוגיסטית לבין הצלחת המשימה המבצעית. פתאום ברור עד כמה התפקוד שלנו במרכז הובלה ובחיל הלוגיסטיקה בכלל הוא קריטי. אני רואה את עצמי כחלק משמעותי בשרשרת, ומבין שהאחריות לא מסתיימת בלחימה אלא ממשיכה גם לשגרה, דרך שיפור מתמיד, למידה מהעבר ובניית מוכנות לעתיד.
.jpeg)
תרומתי המשמעותית ביותר:
אני מאמין שהיכולת שלי לשמור על רוגע, סדר וקשר עם כלל הגורמים בשטח, שיקוף מצב לפקודיי ולמרכז הייתה התרומה העיקרית שלי. בנוסף, המעבר שלי בין לימודים למנמ"ש וחזרה לשגרה דרש גמישות מחשבתית והתמדה. התרומה לא הייתה רק בביצוע משימות, אלא גם באווירה שיצרתי בפקודיי תחושת מסוגלות ואמון.
ליבת ההשפעה של חיל הלוגיסטיקה במלחמה:
החיל הצליח להראות אפקטיביות גבוהה בזכות היערכות מוקדמת, שיתוף פעולה בין דרגים, וגמישות מבצעית. ליבת ההשפעה הייתה ביכולת "לסגור מעגלים" מהר אם זה באספקת ציוד, בהעברת כוחות או בתמיכה בלוחמים. ראיתי את זה בשטח, כל יום מחדש.
הזדמנויות שהביאה המלחמה:
המלחמה חשפה הזדמנויות לשיפור תהליכים ולחיזוק הקשרים בין יחידות.
למעשה גם חשפה את יכולות האנשים, הירתמותם, בניית חוסן אישי ועמידה במשימה ואף מעבר.
מבט קדימה – מה חשוב לשים עליו דגש בשנת :2025
· הפקת לקחים מקצועית מסודרת בכלל המדרגים מהחייל בקצה.
· שיפור המענה למילואימניקים – קליטת סד"כ, תש"כים עיתיים, רענונים.
· חיזוק החוסן הארגוני והנפשי של החיילים.
· חיבור בין שטח למטה – במידע ובתקשורת.
סיכום אישי :
תקופת הלחימה הייתה עבורי לא רק אתגר אישי ומקצועי, אלא גם למידה מעמיקה. היא לימדה אותי ואת כולנו שיעורים חשובים שלא ניתן ללמוד באף תרגיל, אימון או קורס. הבנתי עד כמה המציאות בשטח יכולה לחרוג מכל תכנון מוקדם, ועד כמה הגמישות, שיקול הדעת והיוזמה חשובים להצלחה.
החוויה הזו חשפה בפניי עולמות נוספים של אחריות, של הובלה, של משמעות ושל שותפות אמיתית בין דרגים, יחידות וחיילים מכלל הצבא. היא הוכיחה שוב שהלוגיסטיקה היא לא רק תומכת לחימה היא חלק בלתי נפרד מהעוצמה המבצעית.
אני מאמין שמה שעברנו גם ברמה האישית וגם המערכתית יסייע רבות לדור שלנו, ויהווה בסיס איתן להיערכות עתידית טובה יותר. אנחנו ממשיכים קדימה עם תובנות, עם למידה עמוקה, ועם מחויבות אמיתית לשפר, לייעל ולחזק את המענה המבצעי של חיל הלוגיסטיקה.
במעמד זה, אני מבקש להביע תודה עמוקה לכל מי שהיה שם לצידי לחיילים, למפקדים בסדיר ובמילואים ולעמיתים שעמדו איתי כתף אל כתף ברגעים המאתגרים והקריטיים ביותר. רוח הצוות, המחויבות והעבודה הבלתי פוסקת שלכם הם שעשו את ההבדל.
אני מאמין שמה שעברנו גם ברמה האישית וגם המערכתית יסייע רבות לדור שלנו, ויהווה בסיס איתן להיערכות עתידית טובה יותר. אנחנו ממשיכים קדימה עם תובנות, עם למידה עמוקה, ועם מחויבות אמיתית לשפר, לייעל ולחזק את המענה המבצעי של חיל הלוגיסטיקה.