מבה קרול-חיים ז"ל

קרול-חיים, בן ציפורה ויעקב, נולד ביום ה' באב תרפ"ו (16.7.1926) בוינה שבאוסטריה. הוא סיים את לימודיו בבית-ספר בעיר הולדתו. כשפלשו הנאצים לאוסטריה והשתלטו עליה ברחה משפחתו לפולין. שם תפסוה הרוסים ושלחו אותה לעבוד במכרות הפחם שבהרי אורל. שם נפטר האח הבכור. בשנת 1944 שוחררו בני המשפחה ונשלחו לאוזבקיסטן ושם נפטר האח השני. בכל ימי נדודיהם הוצרכה המשפחה לעמול קשה למחייתה וקרול נשא בעול הכבד. מאוזבקיסטן חזרו לפולין ומשם עברו לגרמניה.
בשנת 1946 נספח לחיילי הבריגדה, שעשו על אדמת אירופה, כדי לעלות עמם ארצה. קרול עלה ארצה עם משפחתו על סיפונה של האנייה "אלטלנה".
לאחר שהשתתף בקרבות בדרום הארץ, התגייס לצה"ל והוצב לחיל חימוש. קרול היה אדם טוב-לב ותמיד היה מוכן לסייע לכל מי שפנה אליו בבקשת עזרה. הוא היה אהוב על הבריות וקל להתיידד, מכניס אורחים ובעל יד רחבה. אדיב היה ומנומס, עדין-נפש ונעים הליכות. בשנת 1952 נשא לאישה את חברתו יהודית וברבות הימים נולדו לו בן ובת, והוא חינך אותם לאהבת האדם ולאהבת הארץ. הוא היה בעל מסור ואב אוהב, ודאג תמיד שבני משפחתו לא יחסרו מאומה.
קרול היה חובב ספורט ונלהב מאוד לכדורגל. בימים שהיה בגרמניה היה שוער בנבחרת כדורגל יהודית שהתארגנה שם. הוא הירבה לקרוא בתחומים שונים. גם לצלם אהב ובאלבומו ליקט תצלומי נוף מהטיולים שערך ברחבי הארץ.
ביום כ"ו בחשון תשל"ד (21.11.1973) נפטר בעת מילוי תפקידו והובא, למחרת היום, למנוחת עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן ובת, ושתי אחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "קרול ביצע את תפקידו במסירות, לשביעות רצון הממונים עליו. הוא היה אהוד על כל חבריו ומפקדיו".