[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

הנופלים

כץ שריאל ז"ל

@alt@

גיל
בן 21 במותו

מלחמה:
בשגרה

מקום הנפילה:
צומת מגידו איזור טבריה והעמקים

תאריך עברי:
כה סיוון תשסב

תאריך לועזי:
05/06/2002

בן מרים (מדלנה) וחיים. נולד ביום ל' באב תשמ"א (30.8.1981) בבית-החולים "לניאדו" בנתניה, בן זקונים להוריו, אח צעיר לרוני ולדובי.
שריאל גדל והתחנך בנתניה, למד בבית-הספר היסודי "הלל צור" ובבית-הספר התיכון "יד ליבוביץ" במגמת אלקטרוניקה ומחשבים.
בגיל 13 נחשף לראשונה לדת בעת הכנתו לבר-המצווה, ומאז נהג להניח תפילין בבוקר וללכת בכל סוף שבוע או חג לבית-הכנסת של קהילת חב"ד לתפילות. עם הזמן הפך לאחת הדמויות הבולטות והאהובות במקום.
במקביל לאהבתו לדת ולמסורת השתייך שריאל לתנועת הנוער "מכבי צעיר", שם העביר את מרבית שעות הפנאי שלו. הוא זכה בתעודת הוקרה על פעילותו הענפה בתחום הטכנולוגי והחברתי. שריאל אהב לעסוק בעיקר בספורט, כדורסל, ובמחשבים. דאגתו העיקרית היתה נתונה להמשך תפעולו של הסניף בכל רגע נתון, לשמירה על שלום החניכים הצעירים, ולגיוס חניכים חדשים. תמיד ניתן היה לראותו צועד בגאווה במדים ובעניבה מלאת הסיכות ואחריו משתרכים בעיניים נוצצות שורות ילדים מלאי הערצה אליו.
שריאל הצליח לשלב בחייו בצורה מדהימה את החילוניות, המסורת ואהבת הזולת. כל מה שעשה היה על-מנת לעזור לאחרים ורק לאחר-מכן מתוך התחשבות בעצמו, החל בעזרה לקשישים לחצות את הכביש או בסחיבת סליהם, ועד עזרה בשיעורי בית או תיקון המחשב.
באוקטובר 2002 גויס שריאל לצה"ל והוצב בחיל-החימוש, כמכשירן בבסיס חוות השומר. הוא התבלט שם בהישגיו המרשימים, הן בעבודה והן בתחום החברתי מול החיילים והמפקדים. הוא דאג להתנדב לכל משימה ולעזור לכל מבקש עזרה.
שריאל היה חוזר בכל ערב לביתו בנתניה כדי לעזור להוריו בעבודות הבית ובפעילות השוטפת.
בבוקר יום כ"ה בסיוון תשס"ב (5.6.2002) התעורר שריאל עם חום ולמרות הפצרותיה של אמו לפנות לקצין העיר, העדיף לנסוע לבסיס. החלטה זו, שהיתה כל כך אופיינית לו, עלתה בחייו. באותו בוקר, כבכל בוקר, עלה שריאל על אוטובוס בקו 830, התיישב במקום השמור לו ליד חברו, הניח אוזניות על אוזניו ונרדם. שריאל לא התעורר משינה זו. בזמן שכולם היו שקועים בשינה עמוקה התנגש באוטובוס רכב תופת, וגרם למותם של 17 חיילים ואזרחים, ביניהם סמל שריאל כץ. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אחריו הורים ושני אחים.
בני המשפחה כותבים: "במותו הפסיד שריאל דברים רבים: קורס הקצינים שהיה מיועד לעבור, אהבה חדשה שהחלה ללבלב ואחיין קטן, דביר, שנולד כשלושה חודשים לאחר מותו, יומיים בלבד לפני יום הולדתו העשרים-ואחת של שריאל. אולם בעיקר הפסדנו אנו אדם גדול, בעל לב רחב. אוהבים ומתגעגעים, המשפחה".






























































חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים

חברים online