מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 18/10/2020
תאריך האירוע: 2000-01-01
מספר צפיות: 755
הסיפור מתחיל עם סיומה של מלחמת השחרור. (הסיפור בעיני המפקדים)
סרן יוסף גרף מקים את הסדנא המרחבית של פיקוד הצפון. המקום- בת גלים, הרציונל- הקמת סדנא על בסיס סדנת תחבורה שעיסוקה העיקרי יהיה טיפול ברכבים מגויסים ובנשק קל.
לאחר כשנה מסתיימת תקופת תפקידו של יוסף וב195 מקבל את הפיקוד רס"ן דוד שכנר. מול דוד עומדת משימה לא פשוטה- ביסוס הסדנא בראשית דרכה. כחלק מההתהוות, נוספת למפקדה בבת גלים סדנת טנקים בכורדאני.
שנת 1951 מביאה עמה מפקד חדש ליחידה- רס"ן בנימין פייר. בנימין חורט על דגלו את חינוך החיילים, העשרת עולמם וגיבושם. בשנים אלו מתרחבת פריסת היחש"ם ובשנת 1954 מתמנה למפקד היחידה רס"ן אשר ברקר שתחת פיקודו כבר נמצאות מספר סדנאות: בת גלים, כפר הילדים, פילון וכורדאני.
השנה: 1956- מבצע קדש- ברקר יורד עם חיילי היחש"ם לגש"ח (גדוד שירות חימוש נייד) בסיני. המפקדה ושתי פלוגות נוספות נמצאות במרחב סיני ועוסקות בעיקר באיסוף שלל. פלוגה נוספת נמצאת באל עריש.
בשנת 1957 חוזר לפקד על היחש"ם דוד שכנר. אילו שנות רגיעה יחסית שמנוצלות בראשותו של דוד לטיפוח היחש"ם.
שנות ה-60 הראשונות מתאפיינות במתיחות רבה בגבול ישראל- סוריה ובגבול ישראל- מצרים. בשנת 1967 מתברר כי גם הגזרה המזרחית לא מתאפיינת בשקט ומפקד היחידה סא"ל שייקה אבני מוצא עצמו מוביל את היחש"ם במלחמת ששת הימים.
לאחר המלחמה מפקד היחידה הוא סא"ל משה שגב. מרחב השליטה גדל ובמקביל גדלה פריסת הסדנאות. בשנים אלו מתאפיינת הפעילות ביחש"ם בהחזרה לכשירות ובמיסוד הסדנאות ברמת הגולן: בית הלל, נפח, אל- על, קלע, בירנית וגדעון. בהמשך סובלת סדנת קוניטרה מהפגזות קשות ועובר לצנובר.
סמוך לתקופה זו לוקחים חיילי היחש"ם במבצע "קלחת 1" שמטרתו פשיטה משוריינת לאזור ה"פתח-לנד".
בשנת 1971 מקבל את הפיקוד סא"ל ישעיהו חלפון. תקופת כהונתו מתאפיינת בחידוש שיטות העבודה והרחבת הסדנאות, כמו כן, הוחלט כי איזור צומת גולני מהווה מיקום עדיף להעברת הסדנא.
לאחר חלפון מתמנה סא"ל שאול סלומון שמספיק לפקד על היחש"ם 4 ימים טרם פורצת מלחמת יום הכיפורים. עם פרוץ המלחמה, יוצא סלומון לפקד על גש"ח קדמי המורכב מחיילי היחש"ם. סא"ל גדי בתר מוזעק מלימודיו ומחליף את מקומו. מפקדת היחש"ם שישבה בבת גלים הייתה מרוחקת מהחזית ולכן הועברה לצנובר (רק לזמן מלחמה).
אווירת המלחמה חדרה בחיילי היחש"ם ולא פעם נדרשו לבצע משימות נועזות ולא שגרתיות כגון: איתור טנקים פגועים, תיקון מיידי בשטח והעברתם לעורף.
בתום המלחמה נפרד היחש"ם מן הסדנאות הקדמיות" אל-על, נפח,וצנובר. יחש"מ צנובר מוקם על בסיס סדנא 703.
באפריל 1974 חוזר סלמון לפקד על היחש"ם שלפניו שתי משימות: החזרת פצ"ן לכשירות (בעזרת סדנאות מתנדבים מהקיבוצים) וביצוע המעבר למיקום החדש- צומת גולני. סדנת טנקים 704, עוברת כחלוץ לפני המחנה לבסיס החדש ועובדת בתנאים קשים של מחנה חדש בהתהוות.
1976- מפקד חדש וסדנא חדשה!- סא"ל אנטול שפיגל. ליחש"ם נוספת סדנת קישון.
1978- מבצע ליטאני- על היחש"ם מוטלת משימה- החזקת הגזרה המערבית מקו בירנית ועד הים, כאשר חלק מהחיילים משרתים בתוך לבנון וחלקם בעורף.
כזכור, השנה היא 1978 ובה מתבצע פרויקט נוסף- העתקת מפקדת היחש"ם מבת גלים לצומת גולני. חודש לאחר סיום מבצע ליטאני תופס את הפיקוד סא"ל שחר בן-נון כשבראש מעייניו: ייצוב המערכות ביחש"ם. לאור זאת, מתקבלת החלטה על העברה יתר הסדנאות לצומת גולני ונעשים שינויים ארגוניים כגון: הפרדת סדנת נגמ"שים מהטנקים וסיפוח הנשקייה לנגמ"שים. במקביל החלה בניית הסדנא הייעודית והמנועייה.
גולת הכותרת בתקופת כהונתו של בן-נון היא הקמת בי"ס "עמל שמשון", אשר שם לו למטרה לטפח נערים בעלי רמה נמוכה באמצעות שילוב של לימודים תוך עבודה בסדנאות.
בשנת 1980 מפקד היחש"ם הוא סא"ל יצחק תלם ששם דגש כבד על שיפור וייעול המנועייה, מסלול הטנקים ופיתוח ביה"ס. אכן יעדיו של תלם מתגשמים ובזמן כהונתו מצטיין היחש"ם בתיקוני טנקים ועומד בתכנית העבודה בצורה יוצאת מן הכלל.
בשנת 1981 תופס את התפקיד סא"ל חגי שלום שנקודת בציון בתקופתו היא הקמת הסדנא הייעודית. נוסף על כך חייבה המציאות המדינית עיסוק של 95% מהזמן בהכנת הפיקוד למלחמה הקרבה.
ערב פרוץ מלחמת של"ג, מתחלפים המפקדים, סא"ל יהודה יזרעאלי נכנס לתפקיד. יזרעאלי יחד עם חייליו, מתמקם בגזרה הצפונית- בירנית, ממנה ניתנים שירותים לכל הגזרה המערבית בלבנון ומחוצה לה כשהם נשענים על העורף- היחש"ם.
1984- מפקד היחש"ם: סא"ל אלי בן מנחם. אלי סופג את תוצאות המלחמה, וכשלב ראשון יש צורך בשיקום היחידה והחזרת כלים לתקינותם. מטלה נוספת לאחר המלחמה היא השתתפות הפינוי מלבנון, מה שמוביל לפרידת היחש"ם מסדנת בירנית.
בשנת 1986 נכנס לתפקיד מפקד היחש"ם סא"ל פיני אביטוב לתקופה לא קלה של קיצוצים בכוח אדם ובמשאבים, נוסף על כך יוצאות פלוגות רבות לקו קדמי בעקבות אירועים חבלניים.
בשנת 1987 מחליף את פיני אל"מ יאיר זלדין כשגולת הכותרת היא: מחשוב היחש"ם! סדנת גדעון עוברת לפקמ"ז, המנועייה החלה בפעולתה ולמעשה מסוף תקופה זו מתחיל היחש"ם להיראות כפי שהוא נראה היום.
בשנת 1989 מתמנה אל"מ יוסי משען למפקד היחש"ם. הישגיו של משען רבים והסדנאות משגשגות ועומדות בצורה מכובדת בתכנית העבודה. בנוסף, מוקמת כיתת הכנה לבגרות לאנשי קבע.
בשנת 1992 מפקד היחש"ם הוא אל"מ יוסי פרחי. שנותיו מוגדרות כשנות הטיפוח ביחש"ם. כמו כן חורט על דגלו פרחי, את חיזוק הקשר עם גורמי הרווחה בבסיס ורואה את החייל במרכז.
בשנת 1995 מתמנה אל"מ גיל רוזנברג כאשר היחש"ם כבר בתנופת פיתוח ועשייה. לאור השינויים הארגוניים והלוגיסטיים, מה שחייב הערכות בשיטות הניהול ובטיפול בפרט. בתקופתו זכה היחש"ם בפרס הרמטכ"ל וביחידה מצטיינת פיקודית- מה שהתווה את דרכו של היחש"ם כמודל לחיקוי.
בשנת 1999 התמנה אל"מ אלי אלפסי למפקד היחש"ם. זוהי תקופה בה היחש"ם מקבל תנופת פיתוח מחודשת. כל היחש"ם נצבע בצבעים אחידים, מתבצע רה- ארגון גדול ומקיף שבמסגרתו "נולדת" סדנת אופטרוניקה, סדנת המנועייה מוכפפת כמחלקה לסדנת טנקים. נבנות מחלקות חדשות: מחלקת צהר"מ. מח' מדידים, ומח' רטרופיט לאכזרית.
כמו כן, טיפול בפרט הופך לאחד העיסוקים העיקריים.
גולת הכותרת היא קבלת פרס הרמטכ"ל לבתים תומכי לחימה לשנת 2000! (נוסף לעוד הרבה פרסים מכובדים נוספים)
.jpg "שמואל יורם ז")