מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 06/09/2020

תאריך האירוע: 1985-12-31

מספר צפיות: 1633

אל"ם יעקב כהנוביץ,' מפקד מרת"ח הרביעי, התבקש אף הוא לציין נושאים, פעילות ואירועים מרכזיים במהלך כהונתו.

כהנוביץ' בחר לפתוח במשפט:

"היה לי הכבוד להכניס את המחשב המרכזי הראשון למרת"ח, דבר שאפשר שליטה על המלאי במרת"ח ונתן לנו יותר שליטה, ואורו עינינו שהנה מתחילים לעבוד עם מחשב."

בתקופתי התחילה בניית בסיס תפן וכל שלב שהסתיים החל אחסון תחמושת. המבחן הראשון של בסיס תפן היה במלחמת לבנון הראשונה, ואספקת  התחמושת הייתה בצורה טובה.

במלחמת לבנון הראשונה היחידות משכו את התחמושת המוקפאת עבורם באופן עצמאי ולאחר שלב ההקפאות החל שלב דחיפת התחמושת ליחידות בעזרת פלוגות דחיפה.

לאחר התבססות צה"ל בלבנון ועל מנת לשפר את טווחי אספקת התחמושת מתאר אל"ם כהנוביץ:' הוקם בלבנון אגד תחזוקה ואנחנו הקמנו בסיס שלנו – של מרת"ח. עד אז לא היינו בדיוק בתוך האגד תחזוקה אלא קצת יותר רחוק. יש לי עד היום את אישור הכניסה ללבנון אבל אני לא מנצל אותו.

במהלך מלחמת לבנון החל מרת"ח לאסוף את תחמושת השלל והוחלט לאחסנה בבסיס נמרה:

התחילה להגיע תחמושת שלל החבר'ה אספו הכל היו בטוחים שמצילים את מדינת ישראל והביאו משאיות. בנמרה התחלנו למיין את התחמושת הזאת, אבל התחילו להגיע כמויות כאלה גדולות שגייסנו עוד ועוד אנשי מילואים. כל הזמן ביקשו דיווחים כמה משאיות הגיעו, הגענו עד 60 משאיות ליום, הגיעו רקטות אשר הכשרנו אותם והם נשלחו בדואר אוויר לבירות.הפזיזות הגדולה וההתלהבות מאיסוף השלל גרמו לתקלת התחמושת הגדולה:

אני כמפקד מפקד מרת"ח הייתי בדיוק בהפסקת צהריים מקבל טלפון, "המפקד יש התפוצצויות בנמרה," עזבתי את האוכל כמו שהוא רצתי לאוטו עם הנהג ונסענו כמו מטורפים לצומת גולני, התפוצצויות, טילים עפים הגיעו עד טבריה אפילו.הדאגה הראשונה היית לשלומם של האנשים:

הגעתי לשם דבר ראשון שאלתי מה המצב אמרו לי בסדר אין אף נפגע. אמרו לי שעבדו על הגדרות ארבעה אנשים מקבלן חוץ ולא יודעים איפה הם. ניסינו להתקשר לבתים שלהם הזדהינו כחברים, התשובה שקיבלנו שהם בעבודה, ואני חשבתי שזה מצב קריטי. כמו שאני נכנסתי לשם, המשיכו ההתפוצצויות, נופלים רסיסים אבל במקרים כאלה אתה לא חושב על עצמך, אתה חושב על זה שהאחריות היא עצומה. נכנסתי מתחת למובילי מים מתחת לכבישים חיפשתי אנשים ואף אחד לא נמצא, הסתבר [שאת הנעדרים] תפסו בבית, "איפה אתם" שאלו אותם – "מה זאת אומרת היו התפוצצויות, ברחנו נסענו הביתה."

תקופת הבנייה התרחבה בכל מרת"ח:

בנינו מחסנים מוגנים גם בבסיסים אחרים.היום תנופת הבינוי היא הרבה יותר חלשה, אבל אז הייתה תקופה שהיה אפשר לאפיין אותה בבינוי מסיבי של מחסנים. להקמת המעבדה היו ניצנים קודם אבל עיקר הציוד הגיע בתקופה שלי, היינו צריכים כוח אדם מיומן.

על תפקידו כמפקד מרת"ח הוא מציין:

להיות מפקד מרת"ח זו זכות גדולה, תפקיד חשוב מאוד לצה"ל, מאתגר, מרתק מחד, ומאידך יש בו המון מתח כי לשבת על חבית חומר הנפץ של המדינה זה לא קל.

לסיכום:

אל"ם כהנוביץ' יעקב מאחל למרת"ח איחולי הצלחה בעתיד שנזכה לרגיעה ולשלום בארצנו היקרה.

 מתוך ספר תולדות מרת"ח**

מאמר על מרתך שכתב קובי כהנוביץ בשנת 2005

מרכז תחמושת – מרת"ח   מאת:- קובי כהנוביץ'

יעוד

יעוד מרת"ח להוות מרכז לרכש, אחסנה, אחזקה ואספקת תחמושת לצה"ל ברגיעה ובחרום, למעט תחמושת יעודית לחיל האוויר ולחיל הים.

מבנה

מרת"ח כפוף לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה במטכ"ל.

למפקדת מרת"ח כפופים המרחבים – צפון, מרכז ודרום.

 במרחבים יש בסיסי אחסנת תחמושת, מכונים לתיקון תחמושת ובסיסים לתחמושת ואביזריה המוחזרים מיחידות צה"ל.

רכש

רכש התחמושת החל לפני קום המדינה ממקורות שונים, מארצות שונות ומסוגים רבים. קנו מכל הבא ליד ומכל מי שהסכים למכור למדינה שבדרך. החלה גם לאחר הקמת המדינה רוכזו גורמי הרכש לחיל החימוש, כשהרכש עצמו התבצע באמצעות מנה"ר (מנהל הרכש) במשרד הבטחון. בהמשך הוןזמן גם בתעש. עם שינוי המערך הלוגיסטי בשנת 1966 עברה האחריות לאגף האפסנאות במטכ"ל ששינה את שמו בהמשך לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. אל"מ

קובי כהנוביץ' היה רמ"ח (ראש מחלקת) ההצטיידות הראשון.מרת"ח שותף פעיל בכל שלבי הרכש, הן בעיתוד, דהיינו באיתור הצרכים, הן בריכוז החומר הטכני לצורך הרכש ממפקדת קצין חימוש ראשי והן בשאר השלבים.לאט לאט עבר רכש התחמושת לסטנדרטיזציה והורד המגוון הגדול של סוגי התחמושת, אם כי עד היום יש מגוון רב של סוגי תחמושת ואביזרים.

אחסנה

לתחמושת יש תכונה שהיא עלולה להתפוצץ לאו דווקא בזמן שרוצים ממנה זאת. על מנת לא לסכן בני אדם ורכוש, יש צורך במחסנים מתאימים במרחקי בטיחות שנקבעים על ידי מפקדת קצין חימוש ראשי, תוך התייעצות עם אנשי מרת"ח, ואחסון לפי קבוצות סיכון, דהיינו לפי הרגישות לפיצוץ. דבר זה מחייב שטחים גדולים מאוד. אי אפשר לתת את התנאים האלו לכל יחידה צבאית ולכן הן מאחסנות אצלן כמויות מינימליות והשאר מאוחסן במרכז תחמושת לו יש שטחים כאלו ואמצעים מתאימים. לפני קום המדינה, בזמן המנדט הבריטי, כאשר אסור היה ליהודים להחזיק נשק ותחמושת, האחסנה הייתה ב'סליקים' בעיקר בהתיישבות העובדת במושבים ובקיבוצים.

לאחר יציאת הבריטים מהארץ, הועברו הנשק והתחמושת לבסיסים שהאנגלים פינו והתחמושת אוחסנה במחסנים הישנים, מחפורות, סככות ואחסנה בחוץ.

תפיסת היסוד שונתה והחזון היה ונשאר עד היום, להכניס את כל התחמושת למחסנים מודרניים עם תנאים טובים לשמירת איכות המוצרים ובעיקר מוגנים, כך שבאם יהיה פיצוץ באחד המחסנים, שאר המחסנים לא יפגעו. למימוש חזון זה צריך כסף והרבה. מדובר על מחסנים בעלי עובי קיר של מספר מטרים. התקציב המוגבל, מאפשר לממש את החזון בשלבים.

ההתחלה הייתה צנועה ונבנה מספר מצומצם של מחסנים. בהמשך נבנו עוד ועוד מחסנים מוגנים בכל המרחבים, וכן הוקמו בסיסים חדשים שנבנו מראש עם מחסנים כאלו.

בעבר, התחמושת אוחסנה לפי התמחויות בבסיסים השונים. הדבר חייב את היחידות לאסוף תחמושת בבסיסים שונים. בהמשך השתנתה התפיסה, "לאחסן עם הפנים כלפי הלקוח." דהיינו באותו בסיס לאחסן את כל סוגי התחמושת, כמובן על פי מגבלות הבטיחות בכל אזור וכן בכל בסיס אפשר למצוא את כל סוגי התחמושת. לשיטה זו יתרונות רבים. היחידות לא צריכות להתרוצץ בין הבסיסים, נמנעים "צווארי בקבוק" ותורים. כמו כן באם יש בעיה בבסיס מסוים או באזור באותו הבסיס הרי שיש אזורים תאומים או בסיסים באחסנה זהה.  

אחזקה

בחינות מחזוריות - התחמושת מיוצרת בסדרות ולכל סדרה 'שם' ו'שם משפחה' ובמרת"ח מבצעים מעקב ורישום על כל תולדותיה. על מנת לוודא שהתחמושת אכן במצב תקין ולא תאכזב את המשתמשים בה בעת פקודה, מבוצעות בחינות מחזוריות של כל סדרה וסדרה. במסגרת זו מסתכלים על הסדרה, מבצעים בחינה כימית ולוקחים מדגמים לבחינה בירי ממש. זו עבודה סזיפית שמתבצעת בשקידה כל ימות השנה על ידי אנשי מקצוע מיומנים הרחק מאור הזרקורים.

שיקום תחמושת – כל תחמושת שמגיעה למרת"ח שלא מייצור, חשודה. לאחר מיון ובחינה של מוצרים כאלו, חלקם מועברים לאחסנה, חלק להשמדה וחלק לשיקום. במסגרת השיקום, מחליפים אביזרים, למשל מרעומים, בודקים, בוחנים, צובעים, מסמנים ואורזים והרי לכם תחמושת כמו מייצור.

לצורך זה הוקמו מפעלים לשיקום תחמושת במרחבים השונים. הם נקראים בשם ההיסטורי שניתן להם בראשית הדרך - 'מכוני שיקום תחמושת'. במכונים עובדים בעלי ובעלות מקצוע. כן יש גם נשים שעובדות במלאכת קודש זו.

השמדת תחמושת

מרת"ח אחראי מטעם משרד הבטחון להשמדת תחמושת פסולה  של כל הגורמים בארץ בניהם תעש רפא"ל ואחרים. בעבר הטביעו סוגים מסוימים בים. בהמשך הטמינו במקומות מאושרים. עיקר ההשמדה של תחמושת שאיננה ראויה לשימוש נעשה בפיצוץ. במצע פיצוץ מסובך ומצריך מקצועיות. 

אספקה

ברגיעה, היחידות מושכות תחמושת ממרת"ח לפי צורכיהן. לעת חירום, מוקצים ליחידות מקומות אחסון במרת"ח והתחמושת "מוקפאת" עבורן לשלב הראשון של הלחימה. להמשך, כתוצאה מלקחי המלחמות, יש למרת"ח יחידה מיוחדת שמיומנת לדחוף תחמושת עד היחידות הלוחמות ומורכבת מאנשי מילואים.

שינוע

בתחילת הדרך, הטיפול בהעברת וסידור התחמושת היה ידני. היו סבלים בעלי גוף שעסקו בכך. בהמשך התפתחו אמצעי השינוע כגון עגלות מסוגים שונים, מריצות וכמובן מלגזות מסוגים שונים.

הובלה

על מנת לספק תחמושת לצרכנים ועל מנת לשמור על כמויות ומגוון תחמושת נאותים בכל בסיס יש צורך בויסותי תחמושת בין הבסיסים ובין האזורים בבסיסים. לצורך זה נחוצות משאיות. המשאיות מתקבלות ממרכז הובלה של אגף הלוגיסטיקה כך שמרת"ח ומרכז הובלה עובדים יד ביד באופן קבוע ולא יכולים לחיות אחד בלי השני.

יחידת רכב מילואים – יר"מ

מחוסר כלי רכב ומלגזות יש אילוץ להשתמש בשעת חירום ברכב אזרחי מגוייס. לצורך זה הוקם גוף ששולט על ציי הרכב והמלגזות. אנשי גוף זה עם יד על הדופק ויודעים באופן קבוע את כשירות הציוד ומגייסים אותו על פי הצורך בשעת חירום.

בטיחות

מאחר ומדובר בתחמושת, הרי שברור שצריך לשמור בצורה קפדנית ביותר על הבטיחות. לצורך זה משננים לכל אנשי מרת"ח את הוראות הבטיחות, שחלקן לצערנו הרב 'נכתבו בדם'. יש נאמני בטיחות בכל גוף ויש מדור בטיחות במפקדת המרכז.

בטחון

מטבע הדברים, יש צורך לשמור על הבסיסים. בתחילה היו שומרים, בהמשך צירפו אליהם כלבים, ודרכי פטרולים. לאט לאט הכלבים החיים הוחלפו ב'כלבים אלקטרניים' דהיינו גדרות בטחון ועוד אמצעים שלא כאן המקום לפרטם.

הדרכה

בין האנשים העוסקים בתחמושת יש מספר גישות. בתחילה יש חשש, "מה זה? מה פתאום שאני אתעסק בתחמושת? זה הרי עלול להתפוצץ!!!" בהמשך כשמקבלים ניסיון, רואים ש'השד' לא נורא כל כך, ומקבילים הרגשת בטחון, "לי זה לא יקרה," ומתחילים לזלזל בהוראות הבטיחות. וזו המצב המסוכן ביותר. חייבים לאתר אנשים אלו להוציאם מהשאננות ולהביאם למצב בו יבינו שתחמושת זה אמנם דבר שעלול להיות מסוכן, אבל אם עובדים על פי הוראות הבטיחות, אפשר לחיות אתה בשלום, בבחינת 'כבדהו וחשדהו.'

את ההכשרה המקצועית הבסיסית מקבלים בבית הספר לחימוש שבאחריות קצין חימוש ראשי.

בהמשך העוסקים בתחמושת ממשיכים ללמוד ולהשתלם, תוך שימת דגש על בטיחות.

עקב עליית איכות התחמושת, הכנסת תחמושת מתוחכמת לצה"ל נוספו אנשי מקצוע מתחומים שונים כגון אלקטרוניקה וכך צורפו למרת"ח אקדמאים ובינהם עולים חדשים רבים, שלמדו את נושא התחמושת ולימדו את אנשי מרת"ח את הנושאים היחודיים בהם הם מומחים.

שליטה

בתחילת הדרך, היה רישום ידני. המגוון הגדול, סדרות הייצור המרובות והכמויות הקשו מאוד על המלאכה.

כמו בכל שטחי החיים, באה ההצלה באמצעות המחשוב. התפיסה הייתה מחשוב מרכזי דרך המחשב המרכזי של מטכ"ל אג"א במרכז עיבוד הנתונים. בהמשך נוסף מחשב מרכזי למרת"ח והשליטה כמובן השתפרה לאין ערוך. ניתן לשלוט על המלאי על הבדיקות התקופתיות לפי סדרות על האחזקה, כוח אדם ומה לא.

תקשורת

על מנת לנהל כהלכה עסק עצום כזה, יש צורך בתקשורת. אבל התקשורת חייבת להיות מוצפנת, על מנת לא להסגיר את פעילויות המרכז שמעידות על פעילות צה"ל. כבר לא מספיקים האמצעים של פעם כגון טלפונים עם קווים מיוחדים שנסללו בניהם 'מנקודה לנקודה.'  גם כאן בא ההתפתחות הטכנולוגית בשטח זה לעזרת מרת"ח. הוקמו אמצעי תקשורת מוצפנים כגון טלפונים, פקסימיליות, מכשירי קשר וקשר בין מחשבים.דבר זה מאפשר לנהל את המרכז ביתר יעילות מבעבר.

תרגולים

כדי להיות מוכנים למלחמה, נערכים במרת"ח תרגולים שמדמים אספקת תחמושת בשעת חירום. לקחי התרגילים משמשים ללימוד לקחים לגבי המוכנות למלחמה, שיפור הנהלים, התאמת הציוד וכד'.

יחידת קליטת שלל

כלקח ממלחמות העבר, הוקמה יחידת קליטת שלל במרת"ח המבוססת על אנשי מילואים.

מרת"ח במלחמת שלום הגליל

מלחמת שלום הגליל הייתה בתקופת כהונתו של אל"מ קובי כהנוביץ' כמפקד מרת"ח.

לפני המלחמה, הייתה תחושה באוויר שמשהו עומד להתחולל. המתיחות בגבול לבנון הלכה וגאתה והייתה הרגשה שכך אי אפשר להמשיך. על מנת להגביר את המוכנות למלחמה, בוצעו תרגולים. ראשית, בוצעו סימולציות בעזרת המחשב, לאחר מכן בסיס תרגל בסיס, דהיינו הבסיס המתרגל נתן סיפור מעשה על פריצת מלחמה והבסיס  המתורגל פעל לפי הנתונים, שהשתנו במהלך התרגיל. אנשי הבסיס המתרגל היו שופטים. נערכו סיכומים במפקדת המרכז והופקו הלקחים המתאימים. בהמשך, מרחב תרגל מרחב. ולסיכום מרכז תרגל מרכז. מרכז צלם וחלפים – מצל"ח, תרגל את מרת"ח, ואחר כך מרת"ח תרגל את מצל"ח. בתרגילים שותפו גם נציגויות מהצרכנים ביחידות הלוחמות וכמובן גם מרכז הובלה. תרגולים אלו הביאו את מרת"ח להיות 'מכונה משומנת היטב' ונתנו את פריים במלחמת שלום הגליל.

עם הכרזת המלחמה, הגיעו היחידות ומשכו את התחמושת המוקפאת עבורם. זה נעשה בזריזות מכל הבסיסים ובלי תקלות. בהמשך, סופקה תחמושת ליחידות הלוחמות על פי המתוכנן מראש ובתיאום עם פיקוד הצפון.

יצאו את מרת"ח אלפי כלי רכב עמוסים בתחמושת. הרכבים הגיעו למגרשי הקליטה רחבי הממדים, נבדקו בטיחותית להובלת תחמושת והופנו על ידי חדר המלחמה למחסנים המתאימים.

כלי הרכב הועמסו במהירות והופנו למגרש השחרורים. שם ביצעו בוחני תחמושת בדיקה אחרונה לרכב, לפני יציאתו לדרכו וודאו שאמנם הועמסה התחמושת המתאימה. רק לאחר כל אלו הפליגו כלי הרכב ליעדיהם.

לא עבר זמן רב והחלה להגיע תחמושת שלל בכמויות אדירות. כל יום הגיעו עשרות משאיות. גוייסו כל אנשי המילואים של היחידה לקליטת שלל וזה לא הספיק. אנשי הבסיסים האזרחים אנשי הקבע והחובה נרתמו לעזור וגם אתם לא ניתן היה להתגבר על נחשולי הענק. גוייסו אנשי מילואים מיחידות אחרות ונושא קליטת השלל קיבל מקום מרכזי בפעילות. חלק מהשלל הועבר למפעלים לשיקום תחמושת, (המכונים), שהכשירו את התחמושת וחלקה שימש את הכוחות הלוחמים. למשל הטילים 'קטיושות' הוחזרו ב'דואר אוויר' לבירות לאחר שהוקמה יחידה מיוחדת לכך תוך כדי המלחמה. רוב תחמושת השלל לא התאימה לצורכי צה"ל, אם עקב הסוגים שאינם תקניים, או עקב מצבה הירוד. 

על מנת לשמור על מלאי מתאים לכל התפתחות בלתי צפויה, בוצע ויסות תחמושת מאסיבי בין הבסיסים. במקביל זורזו ספקי התחמושת בארץ ובחו"ל ובוצעה קליטת התחמושת  שזרמה באופן מואץ מהרכש.

על מנת לקצר קווי אספקה, הוקמו שני מרכזי אספקה, (מה"ס), במערב ובמזרח לבנון. מרת"ח היה אחראי להקמת ותפעול מחלקות התחמושת במה"סים וזה נעשה בהצלחה מרובה וללא תקלות.

בינתיים המשיכה לזרום תחמושת השלל כנחל איתן ובלי מעצורים. הגיעו משאיות עם תחמושת מסוכנת מאוד ורק במזל, לא התפוצצו בדרך. למשל היו בין המשאיות כאלו שהעמיסו עליהן אפילו נפלים של פצצות שלא התפוצצו לאחר שירו אותן. משאיות מסוכנות אלו הופנו למחפורות מיוחדות הן טופלו על ידי מסלקי פצצות. כל זה נמשך עד... עד שיום אחד לאחר שבדרך נס רוב האנשים עזבו את אזור השלל לארוחת צהרים, אירע פיצוץ. הפיצוץ גרם לעוד פיצוצים ותחמושת הועפה לכל עבר. המועטים שנותרו בשטח, תפסו מחסות ולא נפגעו כך שאיש לא נפגע.

הלקח מכך היה שצריך להשמיד במקום המצאה תחמושת שלל שאין שום סיכוי לנצלה וודאי שלא לגעת בנפלים.

מלחמת שלום הגליל נגמרה כשמרת"ח ביצע את כל מטלותיו על הצד הטוב ביותר. זאת עקב איכות כח האדם והמוכנות בה היה המרכז.

אל"מ קובי כהנוביץ'