דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

סיפורו של יחש"מ 651 בשנים 1976 - 1977

מאת:

תאריך עלייה לאתר: 18/08/2020

תאריך האירוע: 1977-12-01

מספר צפיות: 639


סיפורה של קהילה

אנטול שפיגל התגייס לחיל החימוש ב- 1963 כמכונאי רכב ביחש"ם הדרומי.

לאחר תקופה קצרה של שרות, יצא לקורס קצינים, בסיומו שרת כמ"פ במרכז הובלה. בהיותו מפקד סדנת קסטינה, יצא עם הפלוגה למלחמת ששת הימים.

לאחר המלחמה שרת כקצין חימוש ביחידות שריון.

גולת הכותרת בתקופה זו היא מינוי אנטול כמפקד הראשון של גש"ח  – יחידה סדירה בסיני, שלימים הפכה ליחש"ם.

עם סיום תפקיד זה מוצב אנטול כמפקד יחש"ם שמשון וזאת לאחר חפיפה של יום אחד בלבד, כיוון ששאול סלומון נסע ללימודים בארה"ב.

מבנה היחש"ם:

באותה תקופה ישבה מפקדת היחש"ם יחד עם סדנת הרכב בבת - גלים.

קישון – סדנת זחל"מים.

גדעון - סדנת רכב.

בירנית -  פלגת רכב מעורבת.

וסדנת רק"מ שעברה מכורדאני לצומת גולני והייתה בתחילת דרכה.

אחת הבעיות המרכזיות ביחש"ם, הייתה העובדה כי הסדנאות הוצבו בסמוך לערים מיושבות ובנוסף, היחידה הייתה פתוחה (החיילים חזרו הביתה מדי יום לאחר שעות העבודה).

מאפיינים אלה הביאו לכך שהיחידה נראתה לשפיגל בהתחלה כיחידת עבודה בלבד שמשמעת ומוטיבציה לתרומת יתר הייתה נחלתם של מעטים בלבד.

אחד הדברים שדרש מעצמו שפיגל, היה הבאת היחש"ם לרמה גבוהה של ביצוע משימות, גאוות יחידה ויצירת הווי יחידתי. כתוצאה מכך נקבע שכל יום חמישי יהיו ערבים סגורים, למרות התנאים המוגבלים של יחידות הדיור. הערבים הסגורים נוצלו למסדרים, מפגשים חברתיים, שיחות ומשחקי ספורט.

התוצאות באו לידי ביטוי בעיקר עם ההכנות לקראת מבצע ליטאני.

אותה תקופה התאפיינה בהרבה מאוד עשייה, פיתוח, סדר וארגון וכל זאת תוך כדי מלחמה בלתי פוסקת בגבול הצפון, שבמהלכה נדרש היחש"ם לא פעם להיכנס ללבנון ולעסוק בפינוי וחילוץ – בעיקר במהלך המבצע: צה"ל חשב כי ניתן לפתור את נושא המחבלים באמצעות פלוגה או שתיים של טנקים, אך כבר מתחילת המבצע שהיה ביום חורפי וגשום, התהפכו טנקים בדרך וחלקם שקעו, מה שהביא את היחש"ם לעסוק בפעולות חילוץ מסובכות על מנת לאפשר לכוח הלוחם לבצע את המשימה.

שיטת העבודה והתכניות החימושיות בתחילת המבצע התבססו על כוחות חילוץ בלבד שהיו בפיקודם של קציני החימוש האוגדתיים וסיוע טנקי חילוץ וכיתות מהיחש"מים. לא נלקח בחשבון הקושי בו נתקלו בהמשך : הפעלת פלוגות שחלקן נשארו בשטח ונתנו מענה החזקתי מרחבי לכל הכוחות שפעלו במבצע לכל אורכו.

עם סיום המבצע ייסד שפיגל מחדש את סדנת בירנית תוך התאמתה למתן שירות לקוחות בלבנון.

המעבר לצומת גולני נדחה שוב ושוב ולכן החליט שפיגל להעתיק את המפקדה לצומת גולני מבלי ליידע אף אחד בשיטה של "רגל על הקרקע ורגל באוויר" וכך העמיד את גורמי הפיקוד בפני עובדה בשטח.

המעבר אפשר ארגון מחדש של הסדנאות כאשר יחידת מוסכי חוץ עברה מבת גלים לקישון ומוסדה במתכונת חדשה: יחידה עצמאית הכפופה לקצין ההפעלה של היחש"ם.

לקראת סוף שירותו החל אנטול לבנות תוכניות תשתית של סדנת הנגמ"שים, מנועיה, מרפאה, הרחבת המגורים ובית הספר התעשייתי.

עם סיום התפקיד ביחש"ם השתחרר, ויותר מאוחר חזר לצבא כמפקד אימון מפקדים בבה"ד חיל החימוש, משם המשיך ללימודי פו"ם שבסיומם התמנה למחש"פ מרכז (מפקד חימוש פיקוד מרכז).

לאחר מכן השלים את לימודיו האקדמיים ועבר לפקד על בה"ד חיל החימוש. תפקידו האחרון בצבא היה סגן קצין חימוש ראשי.

בסיום תפקידו במרץ 1988 השתחרר מצה"ל.

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
שמואל יורם ז

כניסת חברים