גיל
בן 22 במותו
מלחמה:
בשגרה
מקום הנפילה:
דרום הארץ
תאריך עברי:
ב שבט תשלא
תאריך לועזי:
28/01/1971
נתן, בן ננדור ורחל, נולד ביום ז' בניסן תש"ט (6.4.1949), בברדאוץ, בוקובינה שברומניה. ההורים היו פליטי השואה, שהטביעה חותמה בנפשם.
נתן ואחיו (שנולד ארבע שנים אחריו) הכניסו חיים ושמחה לבית וההורים ניהלו את חייהם בשלוה ומתוך שאיפה לגדל את בניהם בחברה חדשה, ללא מלחמות ושנאה. אך זכר השואה לא נשכח מליבם והם לא יכלו לסלוח לשונאי ישראל ורוצחיו. יהודי המקום החלו לנהור בהמונים לארץ-ישראל וההורים החליטו גם הם לעלות ארצה - בעיקר למען הילדים - כי רצו לתת להם חיים חדשים.
בשנת 1959 עלתה המשפחה ארצה והגיעה לעיירת-הפיתוח, קרית שמונה. עיירה זו שפעה עולים חדשים, בני עדות שונות. בזכות החינוך שחונך נתן בבית הוריו, שהיה מושתת על אהבת האדם, לא התקשה נתן להשתלב בקיבוץ-הגלויות בעיירה.
אמנם קשיי-השפה העיקו עליו כאשר נכנס, כעולה חדש, לכיתה ג' בבית-הספר היסודי "המגינים", אך עד סוף השנה רכש נתן את יסודות השפה; הוא התערה בחברת בני-כיתתו והיה דמות בולטת בחיי בית-הספר. לאחר סיום הלימודים בבית-הספר היסודי נקראו ההורים אל מנהל בית-הספר ואל המחנך והם האיצו בהורים לשלוח את בנם להמשיך את לימודיו מחוץ לקרית שמונה.
וכך מצא נתן את עצמו פעם נוספת בסביבה חדשה, מחוץ לביתו, כשהוא מנהל חיים עצמאיים בבית-הספר "בסמת" בחיפה. הנער "נאחז בצפרניו" ובלבד שלא לאכזב את הוריו ואת אלה, אשר ציפו ממנו להישגים. בין רמת הלימודים בבית הספר של קרית שמונה לבין הרמה בחיפה היה הבדל רב, אך הוא השקיע מאמצים רבים ושקד על לימודיו - ובכוח רצונו העז התגבר על כל המכשולים ולאחר ארבע שנים סיים את לימודיו התיכוניים בהצלחה.
נתן היה כותב דברי שירה וניסה להביע בהם את כמיהתו לשדות, את העצבות האופפת אותו ורגשות אחרים וכיוצא באלה.
גם בימי מלחמת ששת הימים העלה בשיר את התרגשותו מן הנצחון הגדול. נתן גויס לצה"ל באוגוסט 1968 והוצב לחיל-החימוש. הוא סיים את כל הקורסים המקצועיים בהצלחה רבה ועלה בסולם הדרגות, עד שהגיע לדרגת סמל.
מפקדיו ציינו אותו כחייל פעלתני וממושמע, המבצע את כל תפקידיו בנאמנות. הוא שאף לגרום נחת להוריו, כי היה בן טוב ומסור להם.
ביום ב' בשבט תשל"א (28.1.1971), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקרית-שמונה.
לאחר נופלו הוצאה לאור חוברת הנושאת את שמו.