דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

אנשי הטנ"א בחטיבה הדרומית (קטיף) באוגדה 143 - כרטיס ביקור שנת 2022

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 02/06/2022

תאריך האירוע: 2022-06-04

מספר צפיות: 2396


החטיבה הדרומית על קצה המזלג

חבל אשכול: החטיבה הדרומית פרוסה בחלקה הדרומי של רצועת עזה . לאזור זה היסטוריה עשירה למן ימי הכנענים, אז שלטה מצריים באזור זה ועד ימינו אלה. מי שחצה את צפון סיני בדרך הים ממצריים לכנען, הגיע תחילה לאזור זה וכך הפכה עזה לעיר חשובה בעיני הפרעונים המצריים שכינוה "עיר שלל ומושל". במאה ה-12 לפני הספירה התיישבו באזור הפלישתים ושוב הפכה עזה וסביבותיה לאזורים מרכזיים. זכור לנו סיפור שמשון שנלכד על ידי הפלישתים ונקם בהם על ידי הריסת מקדש דגון בעיר. מתקופה זו נמצאו קברים מיוחדים בדיונות של דיר אל-בלח וממצאיהם מוצגים כיום במוזיאון ישראל.

בתקופה הביזנטית (המאות החמישית והשישית לספירה) חיו באזור קהילות יהודיות ונוצריות. בית הכנסת העתיק של מעון ליד קיבוץ נירים הוא שריד של אחת הקהילות הללו.

 

חטיבת קטיף (החטיבה הדרומית):

החטיבה הדרומית היא אחת מתוך שתי חטיבות שמרכיבות את "עוצבת שועלי האש", המוכרת יותר בשם אוגדת עזה (אוגדה 143). זוהי אוגדה מרחבית (אוגמ"ר) של צה"ל הכפופה לפיקוד דרום  ואחראית על אבטחת הגבול של ישראל עם רצועת עזה. עד לביצוע תוכנית ההתנתקות שכן הבסיס האוגדה בגוש קטיף. לאחר מכן הועתק הבסיס למערב הנגב הצפוני, סמוך לקיבוץ אורים. החל משנת 2008 שוכנת מפקדת האוגדה ומפקדות החטיבות המרחביות הכפופות לה במחנה רעים. בספטמבר 2015 הוחלט לשנות את שמה של האוגדה מ"שועלי הדרום" ל"שועלי האש", ואת מספרה מ-643 ל-143 כהוקרה לעוצבת "עמוד האש" שפורקה בשנת 2014.

החטיבה הדרומית אחראית על ביטחונם של יישובי חבל אשכול, על חלקו הצפוני של קו גבול ישראל-מצרים, ועל גדר המערכת שבין מדינת ישראל לרצועת עזה. בגלגולה הראשון הוקמה החטיבה לאחר כיבוש רצועת עזה במלחמת ששת הימים, כנפת חאן יונס, וישבה בעיר חאן יונס. מאז הקמת יישובי גוש קטיף בדרום רצועת עזה בשנים 1973-1979 ועד לפינויו בתכנית ההתנתקות בשנת 2005, הייתה החטיבה אחרית על ביטחונם של מרבית יישובי הגוש. אולם, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 והקמת המפקדה האוגדתית של עוצבת שועלי הדרום, שונה הייעוד של נפת חאן יונס והיא הפכה לחטיבה מרחבית, ומפקדה הראשון היה יצחק אברכהן. עם חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993, יצאה מקדת החטיבה מחאן יונס ועברה למחנה נוריה שליד נווה דקלים בגוש קטיף. בשנת 1993 אוחדה החטיבה הדרומית עם זו המרכזית, ונקראה מאז "חטמ"ר דרומית". לאחר יציאת כוחות צה"ל מעזה בשנת 2005, עברה מפקדת החטיבה לכרם שלום. כיום שוכנת מפקדת החטיבה במחנה האוגדתי סמוך לקיבוץ רעים. תחת החטיבה פועל גדוד הסיור המדברי (יחס"ר 585). בגדוד משרתים בעיקר חיילים בדואים לצד ערבים ישראלים, צ'רקסים ונוצרים.

היסטורית החטיבה

מנפת חאן יונס לחטיבה מרחבית (1987-1996)

הקמת החטיבה והאינתיפאדה הראשונה:

בגלגולה הראשון הוקמה החטיבה לאחר כיבוש רצועת עזה במלחמת ששת הימים, כנפת חאן יונס וישבה בעיר חאן יונס. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 שונה הייעוד של נפת חאן יונס והיא הפכה לחטיבה מרחבית, ומפקדה הראשון היה יצחק אברכהן.

ב- 9 בדצמבר 1987 החלה התקוממות אלימה של התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה כנגד השלטון הישראלי.

הגורמים להתקוממות:

  • הלווית 4 פועלים פלסטינים ממחנה הפליטים ג'בליה ברצועת עזה, לאחר שנהג משאית ישראלי פגע בשתי מוניות בהם נסעו מדרום למחסום ארז יום קודם לכן.
  • הגברת העוני והאבטלה בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה.
  • טענות בנוגע לניצול ישראלי של משאבים פלסטינים וגביית מיסים גבוהים מהדרוש.
  • תסכול פנימי באוכלוסייה הפלסטינית בעקבות תחושתם כי ננטשו בידי בני בריתם וכי אש"ף כשל בהבטחתו להשמיד את ישראל ולהקים במקומה מדינה פלסטינית.

בימים הראשונים היו מהומות חסרות ארגון כלשהו והשתתפו בהן נשים וילדים רבים. חוסר הארגון הסתיים כאשר הוקמו ועדות עממיות. אש"ף הצליח להטיל את מרותו על המפגינים משום שמרבית אנשי הוועדות העממיות וכל אנשי המפקדה המאוחדת היו חברים בו וראו את עצמם כפופים למרותו. אזורים נרחבים בעזה הכריזו על עצמם כמשוחררים וסירבו לשתף פעולה עם הממשל האזרחי. תחילה נעשה שימוש באבנים וכלי נשק מאולתרים אחרים. מאמצע שנת 1988 השתנו מאפייני הלחימה - אלפי תקריות של שימוש בבקבוקי תבערה, מעל 100 השלכות רימוני יד ומעל 500 התקפות עם רובים וחומרי נפץ.ההשפעות המדיניות של האינתיפאדה היו מרחיקות לכת - בפעם הראשונה הצליחו הפלסטינים להביא להכרה מדינית רחבה בשאיפתם למדינה. הכוחות הפלסטינים היו נחותים באופן משמעותי מכוחות צה"ל ולאחר מלחמת המפרץ בשנת 1991 חלה דעיכה משמעותית באלימות. בשנת 1993 עם חתימת הסכמי אוסלו, הסתיימה המערכה באופן רשמי והחטיבה יצאה מחאן יונס ועברה למחנה נוריה שליד נווה דקלים בגוש קטיף.בשנה זו אוחדה החטיבה הדרומית עם זו המרכזית, ונקראה מאז "חטיבה דרומית".

החטיבה הדרומית – אז והיום

  1. חטיבה דרומית הוקמה כחלק מאוגדת עזה בעקבות אירועי האינתיפאדה בשנות ה-80.
  2. באוגדה היו שלוש חטיבות מרחביות בערים המרכזיות ברצועה – חטיבה צפונית בעזה, חטיבה מרכזית בחאן יונס וחטיבה דרומית ברפיח.
  3. החטיבה הייתה אחראית על יישובי גוש קטיף, חבל אשכול וחלקו הצפוני של הגבול עם מצרים.
  4. בעקבות תכנית ההינתקות, נערכה החטיבה מחדש מחוץ לגבולות רצועת עזה במחנה כרם שלום ולאחר מכן במחנה רעים.
  5. גזרת החטיבה השתנתה גם כן וכיום החטיבה אחראית על חלקו הדרומי של קו הגבול החדש עם רצועת עזה ועל חלקו הצפוני של הגבול עם מצרים.

 חזון החטיבה

חטיבה מרחבית מובילה, מצטיינת בקרב ההגנה ומנצחת בכל התמודדות מול האויב! מקיימת תרבות ארגונית של למידה, שותפות ועבודת צוות, עוצמתה באנשיה – מצוינים, מלוכדים וגאים. כשירה ומוכנה בכל זמן ולכל משימה.

מאפייני החטיבה

5. מבנה ארגוני:

אירועים היסטוריים ואבני דרך:

מפקדי החטיבה הדרומית לדורותיהם

מס"ד

שם ומשפחה

דרגה

תקופת כהונה

תפקידים בכירים

(במידת הצורך)

1

יצחק אברכהן

אל''ם

1988 – 1989

מפקד מחוז כנרת בפיקוד העורף

2

מוטי מוסקל

אל''ם

1989 – 1991

סגן מפקד אוגדה 91

3

שלמה אורן

תא''ל

1992 – 1993

ראש חטיבת כוח אדם בז''י

4

יואש רובין

אל''ם

1993 – 1994

 

5

מאיר בן ישי

אל"ם

1994-1995

 

6

אייל שליין

תא''ל

1995 – 1996

מפקד עוצבת עידן

7

אסף שביט

אל''ם

1996

 

8

ליאור שליו

אל''ם

1996 – 1998

מפקד חטיבת גבעתי

9

עמאד פארס

תא''ל

1998 – 2000

מפקד עוצבת הגליל

10

שלמה דגן

אל''ם

2000 – 2002

ראש תורת חי''ר וצנחנים בקחצ''ר

10

פנחס (פינקי) זוארץ ז"ל

אל''ם

2002 – 2004

מפקד קורס פו''ם ברק

11

אבי פלד

תא''ל

2004 - 2006

 

מפקד חטיבת גולני

12

שלומי דהן

אל''ם

2006 – 2008

 

13

מרדכי כהנא

תא''ל

2008 - 2010

קצין איסוף קרבי הראשי

14

טל חרמוני

אל''ם

2010 - 2012

 

15

עמוס הכהן

אל''ם

2012 - 2014

מפקד חטיבת הנחל

16

דדו בר כליפא

תא"ל

2014 - 2016

מפקד עוצבת סיני

17

קובי הלר

אל"ם

2016 - 2018

מפקד חטיבת עוז

18

לירון בטיטו

אל''ם

2018 - 2020

קצין אג"ם פיקוד דרום

 

קציני חימוש / קט"אים לדורותיהם

מס"ד

שם ומשפחה

דרגה

תקופת כהונה

1

אמנון אלוש

סא"ל

1998-2000

2

עוזי דנין

רס"ן

2000-2002

3

אמיר בן יאיר

אל"ם

2002-2004

4

אריאל שימה

אל"ם

2004-2006

5

רפי עקב

אל"ם

2006-2008

6

דוד יפרח

רס"ן

2008-2010

7

איימן אלדקסה

רס"ן

2010-2012

8

ענן ג'אבר

סא"ל

2012-2013

9

פאדי מזאריב

סא"ל

2013-2015

10

עאמר אסעיד

סא"ל

2015-2017

11

מיקי מזרחי

רס"ן

2017-2019

12

יתיר בוכריס

רס"ן

2019-2021

 

מלחמות, מבצעים ופעילות מיוחדת של מערך האחזקה - ציר הזמן החימושי

האירועים המבצעיים - כשהברזל להט (1996-2004)  

במהלך ספטמבר 1996 נפתחה מנהרת החשמונאים (=מנהרת הכותל), שממוקמת ברובע המוסלמי במזרח ירושלים. לאור פתיחת המנהרה קרא יאסר ערפאת לציבור הפלסטיני להגיב באלימות כנגד צעד זה ובעקבות כך החלה לחימה שנמשכה 3 ימים (אירועי ברזל לוהט). ימי הלחימה התאפיינו בקרבות  ירי בין חיילי צה"ל לשוטרים של הרשות הפלסטינית. מהומות אלו החלו ביהודה ושומרון, והגיעו גם לרצועת עזה במספר מוקדים ביניהם כפר דרום, צומת גוש קטיף ומחסום ארז. הקרבות הקשים ביותר נערכו בסביבת כפר דרום בצומת גוש קטיף. במהלך יום המהומות האחרון נהרג סגן מפקד אוגדת עזה, אלוף משנה נביה מרעי, במהלך עימות בציר פילדלפי.

שנים 1998 עד 2000 - קצין חימוש של החטיבה רס"ן אמנון אלוש

מתוך דבריו של סא"ל (במיל') אמנון אלוש  - קט"א חטיבה דרומית בין השנים 1998-2000:

מחליפי בתפקיד: רס"ן עוזי דנין.

  1. התייחסות כללית לתחומי עשייה מרכזיים כגון שינויים ארגוניים, הסבת אמל"ח ועוד:
  1. מיגון ציר 'חלקיק' ומיגון המוצבים.
  2. הקמת חציצה בציר פילדלפי.
  3. קליטת קסמ"נים.
  4. קליטת נגמחו"נים ראשונים בגזרה.

סיכום אישי:

"תפקיד קח"ש חטיבה דרומית היווה כתפקיד השטח הראשון שלי כאשר במהלך התפקיד מצאתי קבוצת נגדים וחיילים מדהימים אשר היה ניתן להגיע איתם לשיאים חדשים, וככל שהתקדמנו ללחימה גלויה יותר אז היה ניתן לראות עליהם כמה הם רתומים לכל משימה. תפקיד קח"ש החטיבה הדרומית היה בשבילי חוויה מעצימה ומשמעותית. בזמן שהייתי מ"פ רק"ם במחנה נתן הודיעו לי כי אמיר בן יאיר קח"ש החטיבה נפצע, קפצתי על ההזדמנות להחליף אותו כיוון שהחטיבה הייתה מאוד יקרה ללבי, וכך היה החלפתי אותו למשך חודשיים וחצי עד לחזרתו לתפקיד."

 

בספטמבר 2000 פרצו אירועי "גאות ושפל", בעקבות כישלון השיחות המדיניות. הלחימה התאפיינה בהסלמה מתמשכת, הפוגות קצרות, ירי אל עבר הצירים, חדירות לישובים, ירי פצצות מרגמה, ירי קסאמים, תקיפת מוצבים, מחבלים מתאבדים וכן שילוב של טרור ומלחמת גרילה. אירועים אלה נמשכו עד לפינוי ההתיישבות מהרצועה ויציאת כוחות צה"ל בספטמבר 2005.

בשנת 2002 נבנו "קיר השיגומים" ומוצבי גדר בציר פילדלפי במטרה להגן על החיילים השומרים על הציר ולמנוע חפירת מנהרות לאור אירועי "גאות ושפל". בתקופת ההקמה חדרה חוליית מחבלים למוצב "אפריקה" (בסמוך לכרם שלום) שאויש על ידי חיילי גדס"ר 585 ופתחה באש אל עבר החיילים. באירוע נהרגו 4 חיילים ומפקדים מגדס"ר 585.

שנים 2000 עד 2002 - קצין חימוש של החטיבה רס"ן עוזי דנין

מתוך דבריו של רס"ן (במיל') עוזי דנין - קט"א חטיבה דרומית בין השנים 2000-2002:

קודמי בתפקיד: רס"ן אמנון אלוש. | מחליפי בתפקיד: אל"ם אמיר בן יאיר. | אבני דרך מרכזיות, מלחמות, מבצעים ופעילויות מיוחדות של מערך האחזקה בהתאם:

  1. פריצת אירועי "גאות ושפל".
  2. מעבר מחטיבה עם גדודי מילואים לחטיבה שקולטת חטיבה סדירה וגדוד טנקים.
  3. מעבר מבט"ש עם רכב ממוגן ללא רק"ם כלל לבט"ש עם כלי רק"ם בלבד.
  4. תחילת ירי תלול מסלול על יישובי גוש קטיף.

התייחסות כללית לתחומי עשייה מרכזיים כגון שינויים ארגוניים, הסבת אמל"ח ועוד:

  1. קליטת רק"ם – נגמח"ונים  מפיקוד צפון.
  2. קליטת כלי צמ"ה וטנקים.
  3. בניית כיתות אחזקה לכלי הרק"ם שנקלטו.
  4. פרויקט מיגון נגמ"חון.

 

סיפור אישי :

"אני זוכר שממש רגע לפני ראש השנה הייתה  התקפה על המוצבים שהיו בגדר חלקית שהקיפה את הישובים בגוש ,ומאותו רגע הכול השתנה. מרמה של סופות ממוגנות וטנק אחד בש.ג, כשהמאו"ג נהג לצחוק ולומר שאנחנו לא יודעים מה לעשות אתו, קיבלנו גדוד טנקים, מרמה של שני גדודי מילואים וגדוד סדיר אחד קיבלנו את כל חטיבת גבעתי ,כמות הפיגועים שהייתה על הישובים בגוש הייתה עצומה וכתוצאה מכך הכניסו עוד כוחות ועוד כוחות , הגענו למצב של 4-5 גדודים שמתחלפים, התחלנו לקלטו נגמח"ונים מפיקוד צפון – הבעיה הייתה שהם לא היו ממוגנים והירי תלול מסלול חייב אותנו לחשוב על איך ממגנים אותם ובאמצעות עבודה צמודה עם חט"ל מיגנו את כולם. גם בניית כיתות האחזקה הייתה אתגר לא פשוט, הקחש"ר בזמנו זכריה חי היה מגיע והיינו יושבים אתו ומתכננים איך נבנה את כיתות האחזקה, בסופו של דבר גייסנו אנשי אחזקה לכלל הכיתות. כמות המבצעים שהחלה הייתה גדולה ולפני כל מבצע אנשי האחזקה היו לוקחים את האביר ועוברים כלי כלי לראות שהוא מוכן למבצע. בסופו של דבר בכל אותה תקופה שילשנו את כמות הכוחות."

 

שנים 2002 עד שנת 2004 - קצין חימוש של החטיבה רס"ן אמיר בן יאיר

ב-11 במאי 2004 נכנס כוח משוריין של חטיבת גבעתי לבצע פעולה בשכונת זייתון בפאתי העיר עזה. במהלך היציאה, לפנות בוקר גילה הכוח כי נגמ"ש של מחלקה מהפלחה"ן נעלם. לאחר סריקה נוספת, התגלה כי הנגמ"ש הושמד לחלוטין כתוצאה מפיצוץ ונגמ"ש נוסף נפגע קשות- שישה חיילים נהרגו בפיצוץ.

ב-12 במאי 2004, פוצץ נגמ"ש נוסף במהלך פעילות בציר פילדלפי של צוות המנהרות של פיקוד דרום. פלסטינים שעמדו על גג בניין ירו רקטות מסוג RPG אל עבר הנגמ"ש ודחפור שליווה אותו. בעוד שהדחפור ניזוק קלות, הרקטה שנורתה אל עבר הנגמ"ש חדרה אותו וגרמה לפיצוץ כלל חומר הנפץ בנגמ"ש- כתוצאה מכך, חמשת אנשי הצוות נהרגו.

על מנת לחלץ את הכלים, דחפורי D9 הקימו סוללה כדי להגן על הסורקים, וחיילים מקורס מ"כים הוקפצו לאזור על מנת לעזור לרבנות הצבאית לסרוק ידנית את השטח ולזהות את הקורבנות.

 

חיילים מחפשים שרידי גופות לאחר האירוע 

מתוך דבריו של אל"ם אמיר בן יאיר  - קט"א חטיבה דרומית בין השנים 2002-2004:

קודמי בתפקיד: רס"ן עוזי דנין. | מחליפי בתפקיד: אל"ם אריאל שימה. | אבני דרך מרכזיות, מלחמות, מבצעים ופעילויות מיוחדות של מערך האחזקה בהתאם:

  1. מלחמה שוטפת 2-3 מבצעים בשבוע כאשר בכל מבצע משתתפים עשרות כלי רק"ם, ללא אירועי שגרה כלל.
  2. אירוע אסון הנגמ"שים.
  3. בניית קיר השיגומים.
  4. איתור מנהרות בציר פילדלפי.
  5. היערכות לתכנית התנתקות.

 

סיפור פציעתו של אל"ם אמיר בן יאיר - "נכנסתי לתפקיד קצין החימוש בחטיבה דרומית במהלך חודש מאי 2012. בתקופה זו ישבה החטיבה הדרומית ברצועת עזה בסמוך לעיר הפלשתינאית ''חאן יונס''.

ביום שבת ה־21.12.2002, הוחלט בחטיבה לבצע פעילות בדרום מערב העיר ''רפיח'' (בסמוך לציר ''פילדלפי''). בפעילות השתתפו כוח הנדסה שנכנס לשטח הרצועה לפעילות מבצעית. בכוח היו רק''ם לאבטחה, דחפור לחציצה ודרילר (כלי הנדסי לביצוע קידוחים), במהלך הפעילות נתקע אחד הכלים. הגענו לשטח לחילוץ הכלי התקוע. החילוץ היה מורכב מאוד ונמשך שמונה לילות. בכל לילה נכנס הכוח המחלץ לניסיון בודד אחד וכשלא הצליח התכוננו הכוחות המחלצים ללילה הבא. הסיבה למשך הזמן הארוך נעוצה בכך שהדרילר שהוא כלי גדול מימדים גם כך, נתקע קשות בעומק האדמה והיה באזור מאוים מירי נ''ט ומירי צלפים. בנוסף לכך, במספר לילות היה ערפל בגללו נאסר על הכוח המחלץ להיכנס לשטח.

בחילוץ זה השתתפו 6 דחפורים, באגר, נגמחון לאבטחה ונגמ''ש פיקוד בו שהו הכוחות המחלצים שעליהם פיקדתי. בליל 21.12.2002 בחצות ושלושים לערך הצלחנו לחלץ את הדרילר והתחלנו בתנועה איטית לשטח מדינת ישראל. הדרילר שהיה רתום ל־ 6 דחפורים נתקע מפעם לפעם באדמה רבה שהצטברה תחתיו ונדרש היה לצאת ולפנותה על מנת להמשיך בחילוץ. באחת הפעמים, רגע קצר לאחר חזרתי לנגמ''ש הפיקוד על מנת להמשיך בחילוץ, נורה טיל נ''ט מסוג אר־פי־ג'י לעבר הנגמ''ש. הנגמ''ש מסוג קסמן משופר, נפגע באזור עמדת המפקד בו שהיתי. למזלם של כל השוהים בנגמ''ש חדר הטיל את מיגון הנגמ''ש פעמיים והותיר חור כניסה ויציאה. כתוצאה מכך נפגעתי באורח בינוני בפני ובפלג גופי העליון. יתר המחלצים נפגעו באורך קל, באוזניהם בלבד כתוצאה מעוצמת הפיצוץ. בשלב זה התחילו יתר הכוחות בפעולות פינוי לטיפול רפואי. מסוק הוזנק למנחת ''כרם שלום'' והעביר אותי למנחת על גבי אמבולנס של גדס''ר הבדואי, בזמן זה קבלתי טיפול רפואי מרופא הגדוד.

בפציעה איבדתי את ראייתי בעין שמאל ואת יכולת התפקוד ביד שמאל. נותחתי מספר פעמים והתחלתי תהליך שיקום שנמשך שלושה חודשים, בסיומו חזרתי לחטיבה הדרומית והמשכתי את התפקיד עד תומו."

(מתוך אתר עמותת חיל טנ"א)

 

מתוך דבריו של רנ"ג יורם אורי – מנ"ע חטיבה דרומית - "נכנסנו בנגמ"ש יחד עם אמיר בן יאיר שהיה קח"ש חטיבה באותה תקופה, רחלי לוי קח"ש 585, ובליווי של שני דחפורי D9  בכדי להוציא את הכלי. כשהגענו לכלי הסמח"ט ירה על הדרילר מאחר שפחדו שהוא ממלוכד / שיש בו מחבלים ולאחר מכן ניסנו לגרור אותו החוצה; הדרילר נגרר למרחק של כ-30 מ' ונעצר ככה שלא ניתן היה לחלץ אותו. שבוע לאחר המקרה אמיר נכנס חזרה לכלי וחטף טיל RPG לתוך הנגמ"ש. הטיל חדר את הנגמ"ש, יצא ממנו ובמזל לא התפוצץ."

 

פציעתו של בוחן הנגמ"חונים גיל אהרונוביץ' – "בכניסתי לתפקיד, שבוע החפיפה היה חמישה ימים כאשר שלושה מתוכם היו בתוך נגמח"ון. התהפך לנו באגר בציר פילדלפי ונפל לתוך שלולית כאשר, הזרוע של הבאגר שכבה על הרצפה והקשתה על החילוץ שלו. במהלך החילוץ בוחן הנגמח"ונים של החטיבה, גיל אהרונוביץ', פתח עיניים וכל הפרצוף שלו היה דם. פגע בקסדה שלו כדור שחדר את הקסדה וחרך לו את כל הקרקפת ונעצר בחלק השני של הקסדה. מנהל העבודה של הצמ"ה, העמיס אותו על הd9 ובזמן הנסיעה הוא התחיל לצעוק שהוא לא רואה. בסופו של דבר, לאחר שפינו אותו על הסיפון של הנגמח"ון על מנת להוציא אותו החוצה, הבנו שזו הייתה רק שריטה והוא איבד את ראייתו בגלל ההלם."

 

אסון הנגמ"שים - "בעת אירוע אסון הנגמ"ש השני אשר התפוצץ מול מוצב טרמיט אני והסמח"ט היינו ליד המוצב של היקל"ז, עלינו על הנגמ"חון ונכנסנו פנימה. השתתפתי באיסוף הראשוני של הגופות. לאחר אירוע זה, נפתח מבצע למציאת חלקי הגופות והיו חלקים אשר הגיעו עד מצרים. במהלך מבצע זה, נהרגו שני חיילים והמשימה שקיבלתי הייתה לאסוף את חלקי הגופות אז לקחנו אכזרית, חיברנו אליה גשר ועליו הנחנו את כל חלקי הגופות."  


ב- 12 בדצמבר 2004, הופעלה מנהרת תופת על מוצב ה-JVT  (סמוך למעבר רפיח). המוצב נפל בשל הפיצוץ וקרס לחלוטין. מיד לאחר הפיצוץ, חדרו 2 מחבלים למוצב והחלו חילופי אש בינם לבין כוחות צה"ל. באירוע זה נהרגו 5 לוחמים ונפצעו 6 נוספים - כוחותינו הרגו מחבל 1 ואילו השני הצליח לחזור לשטח הרצועה.  

ההתנתקות - בתאריך י' בחשוון תשס"ה, 25.10.2004, אישרה כנסת ישראל בקריאה ראשונה את תוכנית הממשלה לביצוע מהלך ההינתקות מרצועת עזה.

במהלך קיץ 2005, פינתה ישראל באופן חד צדדי 8,600 תושבי התנחלויות מרצועת עזה וכוחות צה"ל נסוגו באופן מוחלט לגבולות הקו הירוק באזור זה. פינוי האזרחים הושלם בתוך שמונה ימים. ביום שני ה- 12.09.2005 בשעה 7:00 בבוקר סיימו כוחות צה"ל את יציאתם מרצועת עזה והשערים ננעלו.

מאז היציאה מהרצועה עברה הרשות הפלסטינית שינוי מהותי. לאחר בחירות עלתה לשלטון תנועת חמאס אשר התנגדה לפשרה טריטוריאלית על מה שנתפס בהשקפה כאדמות "פלסטיניות". התנועה שאפה לכונן מדינת הלכה מוסלמית על כל שטחי ישראל, אשר תושג באמצעות שחרור הארץ על ידי מלחמת קודש (ג'יהאד).  

 

שנים 2004 עד 2006 - קצין החימוש של החטיבה רס"ן אריאל שימה

מתאר אל"ם אריאל שימה - קט"א חטיבה דרומית בין השנים 2004-2006:

קודמי בתפקיד: אל"ם אמיר בן יאיר. |מחליפי בתפקיד: אל"ם רפי עקב. |

אבני דרך מרכזיות, מלחמות, מבצעים ופעילויות מיוחדות של מערך האחזקה בהתאם:

  1. אירוע פיצוץ מנהרת התופת מתחת למוצב J.V.T – 12.2004.
  2. רצף מבצעים התקפיים במרחב גוש קטיף – 12.2012 עד 06.2005.
  3. תוכנית 'ההינתקות' – 06.2005 עד 08.2005.
  4. אירוע חטיפת החייל גלעד שליט – 06.2006.
  5. רצף מבצעים התקפיים ממרחב 'סופה' לאחר אירוע החטיפה.

התייחסות כללית לתחומי עשייה מרכזיים כגון שינויים ארגוניים, הסבת אמל"ח ועוד:

  1. הובלת פרויקט גדר 'חלקיק' ומיגון המוצבים – מיגון חלונות, חיזוק מגדלים, פילבוקסים ומעברי פועלים.
  2. העברת מרט"פ נוריה לכרם שלום – 03.2005.
  3. אחזקת מוצבים בהקשר המענה בטכנולוגיות, מסגרות וגנרציה (שיפוץ מוצבים שנפגעו  כמו: מוצב 'חרדון' לאחר שריפתו).
  4. מיסוד 'בני קשת' – מיסוד קו המכשול לאחר 'ההנתקות'.
  5. מיסוד 'בני שבט' – קבלת גזרת החולות ת"פ החטיבה.
  6. אחריות על מרט"פ הרק"ם האוגדתי בקציעות – טרום בניית המת"א.

סיכום אישי אריאל שימה

"תפקיד קח"ש חטיבה דרומית היווה עבורי כאחד משיאי העשייה אותם חוויתי באותה עת, לתפקיד הגעתי לאחר ביצוע תפקיד קח"ש חטיבת מילואים באוגדה 252, ניכר כי המעבר מחטיבת מילואים לחטיבת הגנה (בט"ש) היה חד ומהיר, החטיבה הייתה רווית פעילות מבצעית ומטבעו של דבר הנ"ל הביא את אגף החימוש לקדמת הבמה בעשייה החטיבתית. במהלך תפקידי מערך האחזקה תמך את פעילות החטיבה תוך יצירת גמישות והתאמת המענה האחזקתי לשינויים המבצעיים והארגוניים, לדוגמה: במהלך תקופה זו, ולאור אירועים מבצעיים הוחלט על הוצאת הנגמ"שים מהפעילות המבצעית וכפועל יוצא החטיבה קלטה רק"ם כבד ומגוון (פומ"ות, אכזריות, נקפדו"נים ועוד). מגוון הפלטפורמות יצרו אתגר אחזקתי שהתמודדנו איתו בשוטף. 

בהתבוננות לאחור, חש אני כי הטבעתי את חותמי בחטיבה, קידמתי את המערכים עליהם הייתי אמון תוך עמידה בציפיות מפקדיי הישירים והמקצועיים כאחד."

 

מתוך דבריו של רנ"ג יורם אורי – מנ"ע חטיבה דרומית:

עליה של ג'יפ על מטען בגזרת כיסופים – "בבוקר יום חמישי אחד שמענו שג'יפ עלה על מטען. אריאל שימה היה אז קח"ש חדש. טל יוסף ואני עלינו על אביר ועל ריאו ונסענו לכיוון כיסופים. תוך כדי הנסיעה, קיבלו עדכון על זה שאנחנו צריכים לקחת את הרגל שנותקה לאחד מהגששים כתוצאה מהעלייה על המטען, אבל כמה דק' לאחר מכן, עדכנו שמישהו אחר כבר אסף אותה אז המשכנו לכיסופים. כשהגענו לג'יפ, ירדנו מהכלים ומיד התחילו לירות עלינו פצמ"רים; כתוצאה מכך העלה הסמח"ט 2 מסוקי אפצ'י כדי שיגיבו באש. קשרנו את הג'יפ וכשבאנו להרים אותו לריאו הטמבון  של הג'יפ נגע בבוכנת הריאו מנוף וכתוצאה מכך, התפוצץ צינור שמן בריאו. הג'יפ נשאר באוויר, הריאו לא יכלה לנסוע בגלל התקלה ואזל לנו השמן אז לקחנו שמן כבש וניסינו למלא איתו. בסופו של דבר, נסענו לצאלים לפרק שסתום מרכב חירום, הרכבנו אותו בעגור 20, קיפלנו את המנוף, העמסנו את הרכב ויצאנו בחזרה. החילוץ לקח בין 6 ל-7 שעות."

חטיפת החייל גלעד שליט ומבצע "גשמי קיץ" – בתאריך 25 ביוני 2006 חדרו מחבלים לשטח ישראל דרך מנהרה. המחבלים תקפו בירי נ"ט מוצב צה"ל, נגמ"ש נטוש וטנק ליד מעבר סופה וקיבוץ כרם שלום. בהתקפה על הטנק נהרגו שני חיילי צה"ל והחייל גלעד שליט נחטף; שלושה מחבלים נהרגו בתקרית.

מיד לאחר אירוע חטיפתו של גלעד שליט ב28 ליוני 2006 נפתח מבצע "גשמי קיץ". מבצע זה היווה את הכניסה הקרקעית הראשונה של צה"ל לרצועת עזה מאז תכנית ההתנתקות. מבצע זה הסתיים בתאריך 26 בנובמבר 2006. במהלך המבצע חמישה ישראלים נהרגו.

שנים 2006 עד 2008 - קצין החימוש של החטיבה רס"ן רפי עקב

מתאר את התקופה אל"ם רפי עקב - קט"א חטיבה דרומית בין השנים 2006-2008:

"נכנסתי לתפקיד מעט לאחר ההינתקות ואירוע חטיפתו של החייל גלעד שליט. התקופה אופיינה בריבוי מבצעים ופעילויות רק"ם חוצת גדר. מבצע 'גשמי קיץ' היה מהמשמעותיים בתקופה זו, ולצד הרצון לגלות מידע אודות גלעד שליט, נעשתה פעילות לאיתור והשמדת מנהרות התקפיות ומנהרות הברחה במרחב פילדלפי.

עוד בתקופה זו עסקנו בחיזוק מרחב 'הוברס', בניית מוצבים ועמדות 'רואה-יורה'. גזרת פילדלפי וגבול מצרים היו גם אז חלק מגזרת החטיבה הדרומית, ועסקנו רבות בסיכול הברחות ופח"ע בציר ה'ח'.

במהלך שנת 2007 היה פיגוע משמעותי במעבר כרם שלום בו חדרו כלי רכב מהרצועה את המעבר והתפוצצו שם.

מערך הטנ"א בחטיבה עסק רבות במיסוד המוצבים במרחב, קליטת טכנולוגיות והכשרת כ"א בחטיבה לטיפול באכזריות שהחלו באותה עת להוות פלטפורמה משמעותית לפעילות מבצעית.

זכור לי שבשני החורפים בהם שימשתי כקט"א חטיבה דרומית עלה נחל הבשור על גדותיו והסחף שהגיע גרם להרס מוחלט של עשרות מטרים של גדר המערכת אשר שוקמה פעם אחר פעם ע"י אנשי החטיבה. בשל איום הירי על הגדר וריבוי מקרים בהם התמודדו חוליות הקומץ והגנרטורים עם ירי מנגד, פיתחנו פלטות מיגון שהונפו בעזרת ריאו עגור ובכך אפשרו מתן מענה אחזקתי תוך הקניית הגנה סבירה לכוחותינו."

 

שנים 2008 עד 2011 קצין החימוש של החטיבה רס"ן דוד יפרח

צובעים ויוצקים (2008-2011) - אירוע "צבע חזק" ומבצע "עופרת יצוקה"

אירוע "צבע חזק" התרחש ב-19 באפריל 2008 בגזרת כרם שלום ובסמוך לקיבוץ נירים במקביל. במסגרת האירוע חדרו מספר רכבי תופת לשטח הארץ, כאשר האירוע לווה במעטפת אש של כשלושה פצמ"רים במרחב נירים וכעשרים פצמ"רים במרחב כרם שלום. שלושה פעילי חמאס נהרגו ו- 11 חיילים נפצעו. סגן מפקד גדוד הסיור המדברי, ואחיד אל - הוזייל, זיהה רכב משוריין שחוצה את הגדר לכיוון מסוף כרם שלום. באותו הזמן פרצו את השער שני רכבי תופת- אחד התפוצץ על מוצב והשני נע לכיוון מוצב נוסף.

 

במהלך מרדף סגן מפקד גדוד הסיור אחר הרכב הפורץ התפוצץ הרכב על כוחותינו. לא היו הרוגים לכוחותינו ושלושת המחבלים נהרגו.

מבצע "עופרת יצוקה" היה מבצע צבאי רחב-היקף שהחל ב27 בדצמבר 2008 בעקבות ירי רקטות מהרצועה אל עבר אזרחים ביישוביי העוטף ועל מנת לחזק את הרתעה וליצור רגיעה ביטחונית לאורך זמן, ב17 בינואר 2008 לאחר 22 ימי לחימה הכריזה ישראל על הפסקת אש חד צדדית וכוחותינו החלו לצאת מרצועה בהדרגה עד לתאריך 21 בינואר 2008 .

מתוך דבריו של רנ"ג יורם אורי – מנ"ע חטיבה דרומית בזמן מבצע עופרת יצוקה:

"התקופה בה היינו ברפיח והתקופה שעברנו לגוש קטיף היו תקופות של לחימה לא קלה – נתנו מענה ל-240 רכבים בערך (סופות, אבירים, האמרים וכו') ולשמונה גדודים..."

"מבצע עופרת יצוקה תפס אותנו כשהיינו בנופש מבצעי בנווה אילן. תוך כדי הנופש, בערב יום שישי, היו לחשושים לגבי זה שמשהו לא כשיר עומד לקרות. למחרת, בשבת בבוקר, כולם כבר היו בדרכם חזרה לבסיס וככה התחיל המבצע. מבחינת מערך האחזקה המבצע כלל עבודה סביב השעון כאשר כל אחד עושה כל מה שביכולתו. בנוסף, היה מענה שוטף לכלי הרק"ם שנכנסו לתוך הרצועה ומלבד כלי רק"ם אחד שנתקע בתוך עזה, אף כלי לא שווק חיים – כולם קיבלו מענה אחזקתי בשטח."

מתוך דבריו של רס"ן דוד יפרח - קט"א חטיבה דרומית בין השנים 2010-2008:

  1. קודמי בתפקיד: סא"ל רפי עקב.
  2. מחליפי בתפקיד: רס"ן היימן אלדקסה.
  3. אבני דרך מרכזיות, מלחמות, מבצעים ופעילויות מיוחדות של מערך האחזקה בהתאם:
  1. ריבוי פעולות התקפיות של ארגוני הגא"פ והחמאס לפני מבצע 'עפורת יצוקה' – ריבוי מטענים על הגדר, ירי צליפה וכיוצ"ב.
  2. מבצע 'עופרת יצוקה' – 12.2008 עד 01.2009.
  1. התייחסות כללית לתחומי עשייה מרכזיים כגון שינויים ארגוניים, הסבת אמל"ח ועוד:
  1. הכנסת קטלניות לגזרת החטיבה הדרומית.
  2. ביצוע פיילוט למערכת הקרב"ם.

סיפורים אישיים וחילוצים תחת אש:

  • עליה של סופה על מטען במהלך פתיחת ציר  - "באחד הימים באזור השעה 10:00 בבוקר עלתה סופה על מטען לפני מוצב כיסופים. במהלך הפיצוץ נהרג גשש מהחטיבה ונקטעה רגלו של הנהג. אנחנו הגענו לגדר לאחר טיהור השטח, משכנו את הסופה והובלנו אותה למוצב כיסופים."
  • פריסת זחל פנימית של מרכבה סימן 2 בשטח עזה - "בחודש נובמבר 2008 נכנסו גדס"ר צנחנים לבית בעומק של כ-3.5 ק"מ מציר מסגדה שבכיסופים לאיתור מנהרה שנבנתה בתוך בית. במהלך הפעילות התחיל ירי על הכוח הלוחם אך לבסוף חיסלו חלק מהמחבלים והשאר נמלטו. לאחר שכוח חי"ר כבש את המקום הייתה כניסה של טנקים מסוג מרכבה סימן 2 לתוך עזה כדי לפוצץ את המנהרה. בדרך החוצה טנק מרכבה סימן 2 ביצע פריסת זחל פנימית ולא הצליחו לחלץ אותו לכן נכנסתי יחד עם הסמח"ט ועם טחל"צ באמצע הלילה לחלץ את הטנק. ברגע שירדנו מהטחל"צ החלו לירות לכיוונינו והכוח הלוחם שליווה אותנו יצאו להגנתנו.

לבסוף חתכנו את הזחל ומשכנו את הטנק עם שני D9  ואת הזחל עם D9 נוסף בחזרה לגזרתנו. החילוץ נמשך כ- 5 שעות."

  •  "אירוע משמעותי שחשוב לי להזכיר הוא המוות של אלירז פרץ, סגן מפקד גדוד 12 אשר תפס גזרה בכיסופים. אלירז סגר את חג הפסח בבסיס ואני יצאתי; ערב לפני ליל הסדר פגשתי את אלירז והוא סיפר לי שהבן שלו התחיל לקרוא לו אבא. יום למחרת, התקרבו מס' מחבלים לגדר על מנת להניח מטענים ובתגובה לכך הוקפצו מסוקי אפצ'י. לאחר דילמה החליט אלירז להתקדם ישירות אל המחבלים במטרה להרוג אותם יחד עם הכוח שאיתו. במהלך הלחימה נפצע אלירז מכדור שחדר את הווסט שלו. באותו היום הוקפצתי חזרה לחטיבה ובחזרה פגשתי את גופתו של אלירז.."

סיכום אישי:

"שירות בגזרת אוגדה 143 הוא הצבא האמיתי, חווים שם את האופרטיבי בשלמותו 365 יום בשנה ולא תמיד יודעים על זה בתקשורת. תפקיד ממקצע בצורה בלתי רגילה!"

 

שנים 2011  עד 2012 קצין החימוש של החטיבה רס"ן אימן אלקדסה

אירוע "גלגלים בוערים" -  ב-5 באוגוסט 2012 חדרה חוליית מחבלים על גבי רכב משוריין מסוג ברד"מ ומשאית תופת אל שטח ישראל דרך מעבר כרם שלום. קודם לכן בוצעה התקפה, במהלכה נהרגו 10-15 מצרים ונחטפו שני שריוניות, שבעזרת אחת מהן בוצעה החדירה. לאחר הפריצה לשטח הארץ, התפוצצה המשאית על הגדר והברד"מ החל בנסיעה לכיוון יישוב כרם שלום. בוצע ירי טנקים לעבר הברד"מ ולעבר שני מחבלים שניסו להימלט, כך שהאירוע סוכל בתוך זמן קצר וללא נפגעים.

מתוך דבריו של רס"ן איימן אלקדסה - קט"א חטיבה דרומית בין השנים 2012-2010:

"בספטמבר 2012 היה ניסיון לפיגוע באזור כרם שלום. עוד לפני כן התכוננה החטיבה בגלל התרעות שונות. אנחנו, אנשי החימוש של החטיבה הדרומית, הצבנו בולדרים ליד הגדר ושיקמנו את הגדר במקומות שונים. ביום הפיגוע נכנס רכב תופת (רכב מסוג ברד''ם מצרי) לשטח ישראל, הגדר והבולדרים הקשו על המחבלים, הם לא נכנסו לפי התכנון והתעכבו. ברגע שעלו רכבי המחבלים על הציר חיכו להם כוחותינו והגיבו באש. הרכב המשוריין המשיך בנסיעה וירה על כוחותינו.

באותו זמן היינו באזור האירוע, זיהינו את הירי ומיד קפצנו החוצה והתחלנו לעצור רכבים אזרחיים שנעו על הציר. לפתע הבחנו בטנק דוהר לעבר המחבלים, היינו קרובים מאוד לירי. בהמשך קיבלנו את משימת פינוי הרכבים מהציר. גייסנו מוביל למשימה, העמסנו את הכלי המשוריין של המחבלים ושלחנו את המוביל למצרים, כל זאת בתיאום מלא עם קצינים מצריים. אני זוכר תמונות קשות -  חלקי גופות על הציר, מחבלים עם חגורות נפץ."

 

           (מתוך אתר עמותת חיל הטנ"א)

שנים 2012 עד 2013 קצין הטכנולוגיות והאחזקה של החטיבה סא"ל ענן ג'אבר 

ב-14 בנובמבר 2012, החל מבצע "עמוד ענן" עם חיסולו של מפקד הזרוע הצבעית של החמאס- אחמד ג'אברי. המבצע לא כלל כניסה קרקעית לרצועה, אלא התנהל בעיקרו ע"י חיל הים, חיל התותחנים ויחידות נוספות. חילות אלו השמידו מאגרי רקטות רבים ויעדים צבאיים ברצועה. ירי הרקטות לעבר יישובי הדרום לא פסק ואף הורחב לראשונה לכיוון ערי המרכז. ב-21 בנובמבר 2012 הוכרזה הפסקת אש.

מתוך דבריו של סא"ל ענן ג'אבר - קט"א חטיבה דרומית בין השנים 2013-2012:

  1. קודמי בתפקיד: רס"ן איימן אלדקסה.
  2. מחליפי בתפקיד: סא"ל פאדי מזאריב.
  3. התייחסות כללית לתחומי עשייה מרכזיים כגון שינויים ארגוניים, הסבת אמל"ח ועוד:
  1. בניית מחלקת רק"ם חטיבתית, פירוק מט"א שדה תימן ובתוך כך מינוי מנ"ע חטיבתי.
  2. ביצוע ת"ע יזומה לגדר ואיתור מנהרות חודרות.
  3. מתן אחזקה לאכזריות בקו ע"ב 'שיטת הליסינג'.
  4. ביצוע השתלמות חטיבתית ואוגדתית – אחזקה ללוחמים, אירוע פלדה רכה, חילוץ כלים וכיוצ"ב.
  5. הובלת אימון מטא"גים חטיבתי הכולל את 585 וחטמ"ר שגיא.

סיפור אישי: פיצוץ מנהרת תופת על חיילי קומץ

"חודש נובמבר, שנת 2012, שעת לילה מוקדמת, חיילי קומץ של חטיבה דרומית בעזה מתכוננים לפעילות תיקון הגדר. תדרכתי אותם על שיטת העבודה, על פעילות כוח האבטחה המלווה כמו גם מקרים ותגובות לתרחישים (ירי צליפה, נ"ט, פצמ"רים ועוד) ועל שיבוץ קרבי.

לאחר מכון ביצעתי מסדר מלא על הכלים (מסדר אחרון לפני כניסה למרחב הגדר) ובהמשך בוצע תדריך של מפקד כוח האבטחה ובעיקר על האיומים הצפויים לאנשי החימוש בהם ירי, צליפה ומרגמות.

הגענו לשטח, הרכבים חנו כשחזיתם פנתה החוצה. פרט לרכב הדיפנדר שלי בו נסענו אני וקצין ההנדסה החטיבתי טליע מוסטפה. בוצעה חלוקה לצוותים - בני מושקה הנחה לפקד על כוח שיחליף עמוד גלאים שנפגע מרסיס, וובה קזיניץ היה אחראי על החלפת עמוד עגינה, אברהם אלוני (המסגר) התמנה על בניית הגדר מחדש ואלון דוד עסק בהחלפת כבל תקשורת עם הצוות השלישי.

במהלך העבודה הוריתי לקצין ההנדסה שיסובב את הדיפנדר כך שחזיתו תפנה החוצה. בדיעבד הסתבר כי הוא החנה אותו בדיוק במקום בו התפוצץ המטען וכנראה שזה הדבר שהציל אותנו.

במהרה התחילו כל הקבוצות לעבוד: הוחלפו עמודי העגינה, עמוד גלאים וכבל הבקרה, נמתחו תילים וחיבור התקשורת, אך לפתע... פיצוץ אדיר החריד את הסביבה כולה, האדמה כאילו פתחה את פיה ובור ענק נפער. חיילים שעמדו על קורת הרכב עפו מספר מטרים אחורה, כל החיילים בצוותים שכבו על הרצפה והכניסו את הראש בין הידיים לפי התרגולת. 'גשם' של אדמה ואבנים ענקיות ניתז לכל עבר. עמית, חייל בחולייה מזהה רכב עף באוויר ואנשים נפגעים. אלון שרץ לתעלה נהדף בפתאומיות והוטח לאדמה, ניגשתי אליו לאחר ששמעתי אותו זועק מכאבים ו הוא אמר לי: "מה זה? בכל החיים שלי על הגדר לא היה פיצוץ כזה!" העליתי אותו לאביר ואמרתי לו שהדיפנדר שלי עף באוויר. מה שקרה זה שמנהרת תופת התפוצצה סמוך אלינו והעיפה את הדיפנדר עשרות מטרים לשטח הרצועה. לאחר דקות ארוכות שנמשכו כנצח הצלחתי לאתר את כל האנשים שלי וכשהבנתי שכל הכוח נמצא התחלנו בפעולת החילוץ.

בזכות העבודה עם שכפ"צים וקסדות יצאנו בנזק קל . אלון, אלוני ואליאור קיבלו מכות יבשות והועברו לטיפול רפואי. לאחר האירוע עשיתי לכולם שיחת עידוד ואמרתי "אף אחד לא ישבור אותנו – אנחנו חוזרים וממשיכים לתקן את הגדר", לא אשכח את הברק שלהם בעיניים ואיך כולם רצו לחזור לעבוד. בהמשך התברר לנו כי רכב הדיפנדר היה בדיוק מתחת למנהרת התופת שבה מחבלים הפעילו מטען שבעוצמתו הרבה העיף את הדיפנדר עשרות מטרים וזה מה שספג את רב ההדף. פשוט ניצלנו בנס. אירוע זה היה אחד המניעים לפרוץ מבצע " עמוד ענן ".

 (מתוך אתר עמותת חיל הטנ"א)

הדיפנדר עולה באש לאחר פיצוץ מנהרת התופת

סיכום אישי:

"תקופת כהונתי בחטיבה הדרומית התאפיינה בעשייה מקצועית ומבצעית, תקופה רווית אירועים בטחוניים שהמרכזי שבהם, הינו פיצוץ מנהרת תופת על כוח קומץ בגזרת החטיבה, דבר אשר השפיע על התפתחות היציאה למבצע 'עמוד ענן' - מבצע בו אגף החימוש בחטיבה לקח חלק מרכזי ודאג לקליטת היחידות בצורה מקצועית.

אירוע נוסף היה חילוץ דרילר שהופעל עליו מטען תוך כדי פעילות; בעקבות האירוע הושבת הדרילר ונכנסנו לחלץ אותו תחת אש".

השנים 2014 עד 2016 

ב-8 ביולי 2014 החל מבצע "צוק איתן" בעקבות ירי רקטות הולך וגובר מרצועת עזה לעבר ישראל. ירי הרקטות החל כתגובה למבצע 'שובו אחים' לאחר חטיפת שלושת הנערים ורציחתם ב-12 ביוני. במהלך מבצע 'שובו אחים' עצר צהל מאות אנשי חמאס. בתגובה, החלו פעילי טרור לשגר רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל בקצב הולך וגובר. בשלב זה ישראל הגיבה נקודתית ע"י תקיפות חיל האוויר נגד מטרות טרור - אתרי ייצור ואחסון של אמצעי לחימה ומשגרים.

השלב הראשון כלל בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר, חיל השריון וחיל התותחנים. במקביל, ישראל ספגה ירי רקטי נרחב מרצועת עזה והתמודדה עם חדירת מחבלים חמושים לשטחה דרך הים ודרך מנהרות.

השלב השני כלל כניסה של כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה. פעילות זו לוותה בחילופי אש כבדים בין כוחות צה"ל למחבלים, במהלכם נהרגו עשרות חיילים ומאות מחבלים. בשלב השלישי, הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה והלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. במהלך המבצע היו מספר ניסיונות להגיע להפסקת אש, אך חמאס הפר את הפסקות האש פעם אחר פעם. במהלך אחת ההפרות, נהרג ונחטף חייל צה"ל.המבצע הסתיים לאחר הכרזת אש ב-26 באוגוסט בתום 50 ימי לחימה.

 

אירועי שומרי הסף  עד לימי קרב 'חגורה שחורה' -

ב-30 במרץ 2018, מיד לאחר הכרזת נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, על העברת השגרירות לירושלים, החלו צעדות השיבה של הפלסטינים. התקופה מאופיינת בהסלמה מתמשכת, הפרעות סדר רבות בסמוך לגבול הרצועה, שליחת בלונים ועפיפוני תבערה אשר הובילו לשריפות רבות ביישובי העוטף, ירי פצצות מרגמה, ירי רקטות ועליית ארגונים נוספים ברצועה כגון גא"פ. אירועים אלו גררו תגובות של צה"ל בתקיפות כלי טיס על מטרות, פיצוץ מנהרות טרור ובסופו של דבר הובילו לחיסול בהאא אבו אל עטא, מפקד החטיבה הצפונית של הגא"פ, ב-12 בנובמבר 2019. חיסול זה החל את מבצע "חגורה שחורה" בו תקף צה"ל יעדים של ארגון הגא"פ וכתוצאה מכך השיב הארגון בירי רקטות רבות אל שטח מדינת ישראל. במהלך מבצע זה נהרגו 26 מחבלים מארגון הגא"פ.

 

"אחזקה אחרת"  

במסגרת המעבר לדרג השדה, יצא חיל הטכנולוגיה והאחזקה בתוכנית חילית הנקראת "אחזקה אחרת".

מטרתה של התכנית היא חיזוק מערך האחזקה בכלל החתכים בעזרת הוספת כ"א, אמצעים וחלפים ושילוב של דרג א' ודרג ב' לדרג השדה.

ב-6 בנובמבר 2017, עברה אוגדה 143 ובתוכה חטיבה דרומית ל"אחזקה אחרת".

כחלק מהמעבר, בוצעו השתלמויות וקורסים המסמיכים את בוחני וחיילי המרט"פ ל"אחזקה אחרת".

 

פרויקט "זוהר דרומי" -

באפריל 2017 החלה הקמת המכשול   קיר בטון אינדיקטיבי.

הקיר בנוי מחומת בטון בגובה שישה מטרים ועוד עשרות מטרים באדמה מטרתו לתת מענה לאיום המנהרות. השלמת הקב"א תוכננה לסוף 2019 אך לאור תכיפות העימותים בגדר התעכבה וצפויים להשלימה ב2021.

מתוך דבריו של רס"ן מיקי מזרחי - קט"א חטיבה דרומית בין השנים 2017-2019:

  1. קודמי בתפקיד: סא"ל עאמר אסעיד.
  2. מחליפי בתפקיד: רס"ן יתיר בוכריס.
  3. אבני דרך מרכזיות, מלחמות, מבצעים ופעילויות מיוחדות של מערך האחזקה בהתאם:
  1. אירועי שומרי הסף לאחר הכרזת דונאלד טרמפ על העברת השגרירות לירושלים - 03.2018
  1. התייחסות כללית לתחומי עשייה מרכזיים כגון שינויים ארגוניים, הסבת אמל"ח ועוד:
  1. סגירת מרט"פ כרם שלום ופתיחת מרט"פ אחוד ברעים.
  2. מיסוד נושא 'אחזקה אחרת' בחטיבה הדרומית - 11.2017.
  3. בניית חוליית מכשול – הוספת נגד 'מספר חזק' לחוליה, הגדלת תחומי האחריות מגדר בלבד לתחום המכשול בכדי לאפשר עצמאות חטיבתית.
  4. צמצום שני מחסני חלפים למחסן אחוד ברעים.
  5. הקמת מערך כיבוי האש בחטיבות – ייצור של גרורי כיבוי אש בשיתוף עם המש"א וחיבורם להאמרים ליצירת האמרי כיבוי אש המיועדים לכיבוי שריפות בגזרה.

 

סיכום אישי:

"תפקיד קט"א חטיבה דרומית הינו תפקיד טוטאלי ומאתגר, מרובה בעשייה ובשגרה מבצעית.  עלייך כמפקד להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק ולגעת באנשייך באופן יום יומי.

העבודה בגזרה הינה עבודה אינטנסיבית אשר מחייבת מוסר עבודה גבוה ורתימה של מפקדים ופקודים להצלחת המשימה המבצעית. לצד זה, עלינו לגלות יצירתיות ולתת תמיד מענה חדש ומתחדש לאתגרים בגזרה.

לסיום, הייתה לי הזכות להיות קט"א חטיבה דרומית בתקופה מרובת אתגרים, שמחתי לקחת חלק בהגנה על יישובי עוטף עזה וביחד עשינו 'אחזקה מנצחת'."

מערך הטנ"א בחטיבה

מצטיינים בחטיבה הדרומית:

  שנת עבודה 2017

  1. סמל רועי קיבוביץ – מצטיין קט"א חטיבה.
  2. רס"מ משה נאוגנקר – מצטיין מאו"ג ליום העצמאות.
  3. רועי ברדה (מילואים) – מצטיין מח"ט לראש השנה.

 

שנת עבודה 2018

  1. סמל רועי קיבוביץ – מצטיין מח"ט 6643.
  2. סמ"ר טמסגן אביה – מצטיין אלוף פיקוד דרום.
  3. רס"ל בשיר אבו פרחאן – מצטיין מאו"ג 143.
  4. רס"ל מאיר ז'נו – מפקד מטל"פ דרום.
  5. רס"ר סאלח מוחמד – מצטיין קטנ"א 143.
  6. רס"ל ישראל בן ישי – מצטיין קטנ"א 143.

 

שנת עבודה 2019

  1. רס"ר מוחמד סאלח – מצטיין מאו"ג 143.
  2. רס"ל ישראל בן ישי – מצטיין מח"ט 6643.
  3. רס"ל יעקב בן הרוש – מצטיין קטנ"א 143.
  4. סמל מאיר אלבז – מצטיין קטנ"א 143.

 

   שנת עבודה 2020

  1. רס"ר לאוניד רויזמן – מצטיין קטנא"ר.
  2. סגן ליאור גרשנוביץ – מצטיינת מאו"ג 143.
  3. סמ"ר רועי קיבוביץ - מצטיין קטנ"א 143.
  4. רב"ט גל רגב - מצטיין קטנ"א 143.

 

אנשי הטנ"א בחטיבה

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
סלאמה סאלמה ז

כניסת חברים