מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 04/11/2021
תאריך האירוע: 1984-01-01
מספר צפיות: 760
נזכור את רעינו שנפלו בקרב ותפילת שלום בליבם...
צנועים יצאו למלחמה ולא שבו גיבורים.
אומץ רוחם היה רגש אחריות זה, שנתעלה למדרגה של ערך מקודש ! אם זאת המלאכה לעשות . אמרו - אנחנו נעשה ...
חלוצים, נחשונים, תמיד בראש...! בנופלם ביקשו הם על נפשינו... שתהא ראויה לזכרם. שנלמד לחיות במלוא שיעור קומתם ברגע הנורא ההוא...
ולשמור על רעותם המופלאה גם בשקוע גל האבק והעשן...
נזכור
ולא בימי זיכרון.... בעצם היותנו , בחיים של שלום בלי פחד....
ברגש של אחווה לאלמוני....
המקריב נפשנו למעננו......
מפקדים, חיילים וותיקי היחש"מ
אנו מציינים היום עשור להווסדנו, עשר שנות מעש, פעילות ויצירה, עשר שנים של התמודדות יום יומית באתגרים שונים ומשונים, מלחמות ישראל, כוננויות ותרגילים ויכולנו להם.
כלכם נשאתם בעל מלאכת קודש אדירה וגדולה זאת, ראשונים; הוותיקים ואנו הממשיכים.
כיום יחידתנו היא שם כשהמדובר בשרות יעיל ומסור, ידע מקצועי רב, כושר אילתור ותושיה והרבה רצון לעשות "הכל" ואף למעלה מזה.
הישגים אלה הם של כולנו אלה הוותיקים והראשונים אשר החלו במלאכה ואנו אנשי ההווה הממשיכים.
אנו מצווים להמשיך בדרך בה צעדנו דרך המובילה אלי נצורות, נעשה הכל ע"מ להישאר זקופים לקראת יום המבחן לכשיבוא.
וילי אברהם - סא"ל
מ פ ק ד , היחש"מ
כך ה י ת ה הה ת ח ל ה
מלחמת יום הכיפורים סיפקה הוכחה ניצחת נוספת למשמעותו וחשיבותו של כח החימוש בדרג ב' בשטח. היכולת המבצעית של איתור תקלות ותיקונם, טיפולים דחופים המחזירים לכשירות במהירות רבה כלים חיוניים, ואחזקה טובה בימים קודמים - הביאו את הגורמים למסקנה חד משמעית : חיל החימוש יתפתח ויתפוס מקומו הראוי לו במרחב הצפון.
* * * * * * * * * *
ברמת הגולן דאז פעלו שתי סדנאות עיקריות:
סדנת הטנקים בנפח, וסדנת הרכב בצנובר. סדנת הטנקים הייתה קודם למלחמת יום הכיפורים סדנא חטיבתית, אחרי מלחמת יום הכיפורים ניתקה והפכה לסדנת היחש"מ ברמת הגולן. סדנת הרכב ישנה קודם לכן בקוניטרה וכשנה לפני המלחמה עברה לצנובר ועברה מיחש"מ עורפל ליחש"מ גולן.
אל"מ (מיל.) גדי בתר, ישב בצנובר במלחמת יום הכיפורים כמג"ד מילואים, ויחד עם סגנו אמנון ענבר טיפלו בסדנאות כאילו היה זה יחש''מ לכל דבר.
לאחר שבתר עזב, ומלחמת יום הכיפורים נסתיימה, נפלה ההחלטה כי יש לבנות מסגרת קבועה שתתפקד ברמת הגולן. הוחל בגיבוש כח אדם, מספר קצינים נשארו עדיין מתקופתו של גדי בתר, חלקם הובאו ממקומות אחרים. סא"ל חיים ברוור, הגיע לצנובר כמ"פ מספר חודשים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.
לימים יחזור שוב לצנובר - אך כמג"ד החולש על יחש"מ גדול ומתפקד כהלכה.
* * * * * * * * * *
מספר אל"מ מיל. (אז סא"ל) שאול סולומון:
במלחמת יום הכיפורים הייתי מפקד יחש"מ עורפי שמפקדתו הייתה ממוקמת בבת גלים כששתיים מתוך כלל הסדנאות היו ברמת הגולן צנובר לרכב ונפח לטנקים, והם אשר הינו את הפתרון לבעיית האחזקה ברמת הגולן. השליטה מעורק כל כך רחוק לא הייתה קלה, היה צורך בהרבה נסיעות, בקשר שוטף ובמפקדים טובים ואחראיים קדימה.
הפיקוד דרש שאני אפקד על גש"ח קדמי של אוגדת מילואים אשר הוקם מתוך הגרעין הסדיר של היחש"מ ועם גופי מילואים שונים שהובאו ממקומות שונים". גדי בתר ואמנום עינבר קיבלו הפיקוד על הגש"ח.
מוסיף גדי בתר:
"עם פרוץ המלחמה נקראתי לחזור מלימודים באוניברסיטה ולקבל את הפיקוד על הגש"ח הקדמי ברמת הגולן, קבעתי את מושבי בצנובר בסמוך לפלוגת הרכב היות והייתה ממוסדת יותר עם אמצעי שליטה ולא יותר מדי קדימה. כן נמשך המצב מאוקטובר 73 עד אפריל 74 תוך כדי התקופה הגענו למסקנה שהמרחב והריחוק הם מעבר ליכולת שליטה של יחש"מ אחד עם 7 - 6 פלוגות". "קודם כל הוקמה מפקדת שליטה, משהו כמו חפ"ק תוך המשך הישענות על סיועו ושירותיו של היחש''מ בעורף".
ממשיך שאול סולומון :
"באפריל 74 הזו גדי ללימודים ושמעון כהן קיבל הפיקוד על הגש"ח, תחילה תחת פיקוד היחש''מ העורפי ולאחר מכן עצמאי".
מוסיף גדי בחר:
"היחש"מ למעשה נוסד כאשר במקומי בא שמעון כהן והוא עסק בהקמה מנהלתית, להערכתי היה מדובר בכ- 400 - 500 חיילים!
מסיים שאול סולומון:
"אני שותף מלא לשורשים של יחש"מ גילן כי אני מרגיש, ואולי זה קצת סובייקטיבי, שיחש''מ גולן קם על יסודותיה היפים ומלאי המוטיבציה של סדנת קוניטרה שהייתה לציון דרך להרבה מאוד אנשים".
באפריל 74 מקבל אל"מ שמעון כהן (אז סא"ל) מנוי של מפקד גדוד חימוש 703.
יחד עם זאת קיבל את שרידי הסדנאות שהיו ברמת הגולן והוחל בהקמתן של סדנאות נוספות כדי לבנות את היחש"מ החדש. הסדנא בצנובר נהפכה לפלוגה בסיסית, סדנת הרק''מ בנפח הפכה לפלוגת הרק"מ של היחש"מ, פלוגת קלע קיבלה עיבוי ופלגת חורשת טל הוסבה לסדנא יותר מסיבית.
שמעון כהן מספר על עבודת יום ולילה ועל הקמת מפקדת היחש''מ בתנאים קשים מאוד."היתה זו תקופה של התשה" - מספר שמעון כהן - "מצב הפלוגות שקיבלתי היה די קשה, קבלתי קצין ניהול, קצין החסנה, סמג"ד והשלמתי את הפונקציות שחסרו לפלוגות כפלוגות תקניות. הפלוגות שקיבלתי אני כמפקדו הראשון של היחש"מ היו ברובן פלוגות מאולתרות ותפקידי היה לבסס אותן ולהכניסן לתכנית עבודה שהוכתבה מהפיקוד".
על קשיי ההתחלה וחבלי הלידה של היחש"מ אומר שמעון כהן כי מצבו היה רגיש ביותר, משום שמצד אחד היה סמוך לאוגדת געש אך מאידך מקצועית היה כפוף למפקד החימוש הפיקודי. היה צריך להתחיל בתכנון ביצוע אחזקה לכל יחידות המרחב. הבעיות הקשות ביותר בתחילה היו להחזיר לכשירות את הרק"מ, הנגמש"ים והכלים שהשתתפו במלחמת יום הכיפורים ולהעמיד את חטיבות הטנקים בכוננות מלאה לקראת הבאות. זה מצא ביטויו בטיפולי ב' לטנקים ולנגמש"ים, וטיפולים יזומים ברכב. בנוסף על ביקורות של החזרה לכוננות למערך הרק"מ של כלל היחידות, היתה התמודדות יום יום *במגמה שכל הטנקים יהיו כשירים למחרת בבוקר. משך הטיפולים שבוצעו אז היה בדרך כלל קצר. הקמת מפקדת היחש"מ בצנובר סייעה לא במעט למגע ישיר וליכולת שליטה טובה יותר על פלוגות היחש"מ באיזור.
ב ש נ ת י י ם ה ר א ש ו נ ו ת
אריה מוסקוביץ נמצא כבר כ- 13 שנים ברמת הגולן. שירת כחצי שנה בקוניטרה ואח"כ הגיע לצנובר. "כשהגענו לצנובר זאת לא הייתה בעצם סדנא. זה היה משהו קטן מאד, כמה סככות, חשמל מגנרטור ומים ממכליות...אני הייתי בין אותם חברה אשר הקימו בהתחלה את היחש"מ. הייתי אחראי למחסן כלים בעת הקמת היחש"מ. קלטנו חיילים, דיברנו איתם, יצרנו חיי חברה טובים ונהנינו מכל דבר חדש שהוקם",
גם רס"ר ויקי תמיר היה אז בסה"כ רב"ט. "לא היה משטח עבודה, אחרי כן שמו אספלט והידקו את השטח " נזכר בנוסטלגיה לא מעטה," בתקופת המג"ד הראשון שמעון כהן, היית רואה כמעט בכל שבוע סככה חדשה הקמה לה כן פתאום....".
"התחלנו לבנות ולהקים מחלקות, הכל בבניה עצמית...
"כל מג"ד שהיה מגיע משנת 74 היה לו פרוייקט... להקים עוד סככה" - טוען בלהט סרן מיכה עובד המשרת זה למעלה מ-10 שנים ברמת הגולן. "בתקופת שמעון כהן, המג"ד הראשון התחלנו להקים את הסכנה הגדולה של מחסן חלקי החילוף. השאיפה של המג"ד היתה שכאשר הוא יסיים את תפקידו - כל המחסן הזה יהיה גמור"...
"כחודש לפני סיום תפקידו כמג"ד היחש"מ, לחץ עלי שמעון כהן שעד סוף החודש נסיים את כיסוי הסככה. באותם ימים בא יהודה לביקור, הסתכל כה וכה ואמר לי: אתה לא גומר אותה...! אני אשים את הפחים כשאני אגיע"... (יהודה יזרעאלי החליף את שמעון כהן כמג"ד השני של היחש"מ...) בסופו של דבר כן סיימנו בנייתה של הסככה..."
המאפיין של התקופה הראשונה, השנתיים הראשונות של פעילות היחש"מ בגולן:
מצד אחד צריך לתת אחזקה שוטפת לכל היחידות, ומצד שני יש להיות מוכן למלחמה בכל רגע! - זוהי התפיסה שבאה לידי ביטוי ע"י שמעון כהן.
לדברי יאנוש - מפקד האוגדה דאז, המלחמה עלולה לפרוץ בכל רגע, ויש לעשות הכנות למלחמה, להכשיר את האנשים,את הכלים, לדאוג למלאי מספיק של חלפים. הגישה הייתה :
א. לעשות את העבודה השוטפת.
ב. להיות מוכנים למלחמה.
צריך לזכור כי בשנתיים הראשונות לאחר מלחמת יום הכיפורים היתה אוירה קשה ברמת הגולן וקשה היה להעריך מה תהיה ההתפתחות. מבחינת כח אדם היו הרבה בעיות שהיה צורך להתמודד איתן. האנשים עברו את מלחמת יום הכיפורים ולאחריה אירועי התשה. היה צורך להכניס בהם מוראל גבוה. גם להתמודד עם האנשים וגם עם כלים והכנות למלחמה נוספת, באם תפרוץ. לאחר כשנתיים ידעו פחות או יותר את הכוון שהסתמן . לא מלחמה - אך גם לא שלום. התשה מתמדת, מפגשי מחבלים, תקריות וכהנה וכהנה. באוגוסט 76 מסיים שמעון כהן את תפקידו ביחש"מ ומעביר את שרביט הפיקוד לסא"ל דאז יהודה יזרעאלי שבא לתפוס פיקוד
סדנת המתנדבים מוקמת...כח חדד בדרום לבנון... מבצע ליטאני בעיצומו...
השנתיים הבאות בפיקודו של אל"מ יהודה יזרעאלי הועידו ליחש"מ גולן תפקידים נכבדים ביותר. תקופה זו גם נודעה כאחת התקופות הדינמיות בעשור האחרון ליחש"מ. "אין אי אפשר - הכל אפשר" - סיסמה נמרצת זו היתה כמו דגל ליהודה יזרעאלי בצאתו ללחום את מלחמת היחש"מ להשגיות, פיתוח וקידום. "אין לא יכול" - אומר יהודה - "הכל יכול".
והינה בפילון הולכת ומוקמת סדנת המתנדבים עם פלגת ייצור שעשתה נפלאות במרוצת השנים שיבואו, במסגרת אוגדה 49 כשרק בשנת 1980 עוברת הסדנא ת"פ היחש"מ. בתחילה באו מכל ישובי הסביבה, אח"כ התמסד קצת העניין והסדנא הזו הקיפה גם אזרחים וגם אנשי קבע.
נעשו בה ניסויים רבים ודגמים של כלים שונים חדשניים. יהודה הופך "משוגע לדבר" ומקדיש מרץ רב לקידומה של סדנת המתנדבים. מייצרים שם דברים חשובים. מגדלים וגשרים ומה לא? ומגיעים לכאן גם בני 60 מקיבוצי הסביבה הנהנים מכל רגע של פעילות התנדבותית יוצאת מגדר הרגיל...
הנוף האנושי משתנה במרוצת השנים, אך הרעיון מתפתח, קורם עור וגידים והופך למשהו חשוב ביותר בפיקוד צפון.
אל-על: סככה קטנה מחליפה צורה ועליה נבנית סככה גדולה, 4 מבנים גדולים הולכים ומוקמים ומשפרים את יכולת התפקוד של סדנת אל-על. יהודה ממריץ ומדרבן בתחומי הבינוי.
אומר יהודה:-"בתקופתי ניבנו כ-40 מבנים ביחידות היחש"מ, כולל עבודות עפר, כולל החלפת מבני מגורים'.
ב 1976 מתחיל הסיוע לצבא חדד.
נערך קורס מכונאים לאנשי חדד בבית הילל, שיתוף הפעולה הולך וגובר. יום אחד מתהפך טנק ליד קליעה, יחידת חימוש יוצאת לשטח עם טנק חילוץ. טנק החילוץ נתקל בגדר תיל ומסתבך. יהודה מספר כיצד עמד וחתך בעצמו את גדר התיל כדי לאפשר לטנק החילוץ להתקדם...
במבצע ליטאני לקחו יחידות החימוש חלק פעיל ביותר בלוני הלוחמים, באיתור תקלות ותיקונים בשטח. זאת היתה הפעם הראשונה שכח חימוש מיחש"מ יצא כגוף מאורגן למלחמה.
מיכה עובד מספר כיצד "הסתבך" עם מלט ועם דיסק.. ומעשה שהיה כך היה:-"במבצע ליטאני הסתובבתי בג'יפ, והנה תופס אותי יהודה ואומר כי צריך להוציא טנק מבור שנפל אליו. התקרבתי למקום והינה מפעיל המנוף מגלה שהקלץ' שלו מתחלק...הוא מבקש ממני להביא לו קצת מלט כדי לשים בין הדיסק שיגרום לחיכוך ואז לא יתחלק". "יהודה אומר לי - סע ל"גילה" תביא מייך קצת מלט...בדרך פוגש אותי שמחה הסמג"ד. לאן ?
להביא מלט. תביא שק ! - אומר שמחה- שלא יחסר... אני לוקח מקדם ביטחון ומחליט להביא שני שקים...הגעתי אל מפעיל המנוף ואמרתי לו - הבאתי לך מלט...הוא מושיט לי קופסה קטנה ומבקש לשים בתוכה מעט מלט ...מה, קופסא? אתה עושה ממני צחוק? הבאתי שני - ש ק י ם !"
העוקץ שבאירוע אירע נדרך כאשר כתוצאה ממהמורות בדרכים, נקרעו שני שקי המלט וכל הג'יפ נתמלא באבקה אפורה שהתפזרה וכיסתה כל חלקה טובה. בסופו של דבר חולץ הטנק.
אוקטובר 78 חילופי מפקדים.
יהודה יזרעאלי מסיים תפקידו בפיקוד על היחש"מ. אפשר לרשום ציון דרך חשוב בהתפתחותו של יחש"מ גולן:
בינוי עצמי רב ממדים, תוכנית אב ותשתית הנשמרת עד היום. הונהגו נוהלי עבודה מסודרים, תוכנית עבודה, רישום, פיקוח וכדומה. תחילת הקשר עם כוחות צבא חדד בדרום לבנון. הכנסת סדנת המתנדבים לפעילות דינמית במסגרת היחש"מ. יציאה מסודרת למלחמת מבצע ליטאני. בניית שירותים מקצועיים ושימת דגש על הטיפול בפרט ותנאי השירות.
1981 1978 - חיים רוור מתמנה למפקד היחש"מ
אוקטובר 1978 - סא"ל חיים רוור נוטל מידי יהודה יזרעאלי את הפיקוד על היחש"מ. התקופה – תקופת מתח רב בגבול הצפון. היחש"מ כבר הרבה יותר גדול ורחב מאשר בשנים הראשונות להקמתו.
מספר חיים רוור :- "בסדנת הרק"מ עשינו ממש מהפך גדול מאוד. עד שהגעתי לכאן לא הייתה שם אפילו תשתית. המון בוץ. בחורף היתה זו ביצה אחת גדולה. התחלנו לשפוך שם בטון. בחורף בכלל אי אפשר היה לעבוד בסדנא. יהודה התחיל לבנות באל-על סככה ובזמני ציפו שם את האספלט והמקום קיבל צורה של סדנא".
אחרי מבצע ליטאני מתחילה הפעילות המבצעית בדרום לבנון.
מבחינת היחש"מ - נוספה עוד רצועה שיש צורך לטפל בה מבחינת סיוע וחימוש. גם סדנת קלע התחילה לקבל צביון מקצועי יותר. הוכנס חשמל, בוצע ציפוי אספלט על המגרש הגדול, הוקם מחסן. את קלע התחילו לבנות בתקופת המג"ד הראשון שמעון כהן, יהודה יזרעאלי המשיך במלאכה ואילו בתקופת חיים רוור הושלמה .
אחרי מבצע ליטאני הוגבר הצורך לשים דגש על אחזקה בדרג ב' והתחילו על כן למסד את עניין הטיפולים. קודם לכן היחש"מ עסק בטיפולים לרכב בכל הרמות, טיפולים לנגמש"ים, וטיפולי ב' בלבד לטנקים - הרי שעתה החלו לבצע את כל סוגי הטיפולים לטנקים כמו כל יחש''מ אחר, למרות המצאותו ברמת הגולן. חיים רוור מסביר נטייה זו ברצון לבנות תשתית מקצועית אשר תענה על הצרכים ותתאים גם לזמן חרום. ברור לוחץ לקבל כמה שיותר טיפולים למרות שגם הוא עצמו מודה שהדבר הכניס את היחידות לפעמים ל...חנק... טוען חיים רוור:- "המשמעות היא שאם אתה מצליח ליצור תקן של 50 מכונאי טנקים במקום 20, אתה יוצר לעצמך תשתית מספיק רצינית שיכולה לקבל על עצמה עוד 30, 40 מכונאים בלי בעיות. יש ויכוחים ודיונים האם יחש"מ כזה קדמי צריך לעסוק בכל הדברים האלה או לא, האם יסתפק בתיקוני שבר בלבד ובמה שמוכרחים לעשות במקום, או שאפשר לבצע גם תיקונים דחופים וגם טיפולים ותיקונים מעבר למה שחשבו מקודם. כל זה הוביל לשמירה על רמה מקצועית ותשתית אנושית מתאימה.
יש אירועים בגבול הצפון וגבול זה ממש על סף רתיחה. כל פעולת תגמול או עונשין מלווה עם כוחות חימוש ניידים מה יחש"מ. צמשיים וכלי חילוץ, כוחות ניידים מה יחש''מ היוצאים עם הכוחות הלוחמים לאירועים המבצעיים.
אחד הנושאים הראויים לציון מיוחד בתקופה זו הוא אימוץ נוער שוליים לעבודה בסדנאות.
הסתבר שמספר רב של ישובים, מצפת טבריה ועד קרית שמונה, יש בהם נערים רבים אשר בגיל צעיר נפלטים מבית הספר ואיש אינו מטפל בהם, התחלנו לאמץ נערים אלה כדי שילמדו מקצוע ונעסיקם בסדנאות" - מספר חיים רוור. בשיתוף עם רשת עמל מתחילים בהקמת כיתות בכל סדנא. הנערים לומדים ועובדים ומאוחר יותר חלקם נקלטים כחיילים במקום. במרוצת השנים יתפתח רעיון זה ויהפוך לבית ספר תעשייתי עם סדנאות לימוד לקבוצות עבודה. לומדים כ- 15 - 10 נערים בכיתה (גילאי 16 - 15 עד גיוס) עם מדריכים חברתיים ומקצועיים של רשת עמל, בשילוב מורות להשכלה מטעם צה"ל. המגמה המרכזית: - הקניית הרגלים - מקצוע והשכלת יסוד. !
הפעולה מצליחה מאוד ואחוז הנקלטים בצבא גבוה.
הקמת סדנת קריית שמונה - הכנות למלחמת של"ג:
סא"ל חיים רוור מסיים את הפיקוד על היחש"מ בנובמבר 1981 ומעבירו לסא"ל עזרא צוק. בשבועיים הראשונים לכניסתו לתפקיד, עוסק צוק בהקמת סדנא קריית שמונה. המגמה :
מקור תעסוקה לתושבים המקומיים. הסדנא מוקמת על בסיס העברת סדנא מבית הילל וקליטה של כ- 40 עובדים ומשפחות מקרית שמונה.
המאפיין העיקרי של התקופה:
אי שקט בגבול הצפון, פעילות חבלנית ההולכת וגוברת, והכנות לקראת מלחמת של"ג. התחילה נהירת תושבים מגבול הצפון אל מרכז הארץ. בעיית עזיבת התושבים את קרית שמונה החמירה מאד.
מספר עזרא צוק: -"לא היינו בטוחים אם המלחמה תפרוץ ברמת הגולן, בלבנון או במקום אחר. היחש"מ הזה בנוי היה להחזיק עוצבה שלמה בזמן רגיעה, והנה החזיק פי שניים ושלושה בגלל המצב".
ההכנות למלחמת של"ג בעיצומן.
יעוד היחש''מ להפוך לכח נייד בזמן מלחמה, לתת מענה עד לגיוס כוחות המילואים. היחש"מ יתן אחזקה לכוחות הסדירים עד להתכנסות כוחות המילואים שלהם. הוקמו פלקד"ים בפיקוד מפ"ים וסמפיים, הם יצאו אחרי הכוחות בשטח, נכנסו אחריהם ועבדו איתם בשטח ונתנו להם אחזקה. "כאשר הגיעו כוחות המילואים לא רצו לוותר על כוחותינו" - מדגיש צוק - "כי הם היו המיומנים ביותר ובעלי המקצוע הטובים ביותר. לכן נשארו רבים מהם כחודש וחצי חודשיים אחרי המלחמה, נשארו שם בשטח, בלבנון, כדי לסייע ולהביא את אנשי המילואים לרמה הנדרשת". הפעלת היחש"מ במלחמת של"ג היתה משימה רצינית ורבת מעש. היחש"מ היווה את העורף לכוחות הסדירים בגיזרה המזרחית עד שהגיעו כוחות המילואים. במהלך כל זמן המלחמה ותחילת השהייה בלבנון, הווה עורף חימושי לכל הכוחות שהיו שם. בגמר המלחמה נתןהיחש"מ סיוע לכל הכלים שיצאו מהימח"ים, הכנסתם חזרה וכוננות לקראת הבאות.
בני מדר, רס"ר, בוחן רק"מ, מספר כי במלחמת של"ג יצאו בכח שנקרא "כח כליפה", עם המ''פ כליפה. הם יצאו ללבנון ובאחד השלבים התברר כי פלוגת טנקים היתה מושבתת. "היינו הכח הסדיר שנכנס עם הכוחות ללבנון, לנו היה הידע הרב ביותר ביחס לתיקוני טנקים" - אומר בני - "יצאנו לתקן את פלוגת הטנקים הזו. יצאנו בשלושה נגמש"ים. עד כה לא היה לנו נסיון של עימות ישיר עם מחבלים. לא התנסינו במגע אש ישיר. פרסנו ואח"כ היינו צריכים לתקן את הנגמ"ש. תוך כדי עבודה נפתחה עלינו אש! היינו צריכים לחכות לעזרתם של הטנקיסטים ואנשי החי"ר. תוך שלוש דקות הם הגיעו, טיהרו את השטח וחיסלו את המחבלים. לנו נראו שלוש דקות אלו כנצח"...
עזרא צוק מסיים את תפקידו במרץ 83 ומעביר את הפיקוד על היחש"מ לסא"ל אברהם וילי - המפקד הנוכחי של היחש"מ.
סיכום תקופה:
הקמת סדנת קריית שמונה, שילוב במלחמת של"ג בהצלחה רבה. "הצלחתי לשכנע את ראש אג"א שיקציב כסף לבנוי מחדש של פלוגת הרק"מ - מדגיש צוק - "היא פלוגה ישנה החיה על פחונים. לא רצו להעבירה לצנובר כי לא היה תקציב מספיק. מצד שני לא רצו להשקיע כי אמרו, שהנה היא עוברת. . היום מתחילים לראות כבר את הבינוי החדש בסדנת הרק"מ...
* * * * * *
היחש"מ של 1983 - 1984 בפיקודו של וילי, איננו אותו יחש''מ של 1974 בפיקודו של שמעון כהן.
זמנים השתנו. דברים הוקמו והתפתחו. הנוף האנושי קרם עור וגידים, נבנה, מסוגל כיום לענות על כל המשימות הצבאיות הנדרשות. אך אין זו מלאכה קלה כלל ועיקר לוילי, עדיין יש מקום לשיפורים. יש מקום לחידושים ולפיתוח. תמיד מסתכלים קדימה. בוחנים את העבר בקפידה, אך מביטים קדימה אל העתיד ואליו מתכוננים תמיד.
מספר סא"ל וילי: -"נכנסתי לתפקידי בשלושה עשר במרץ 1983. קבלתי יחש''מ שעבד קשה מאד. בעצם, אפשר לאמר עליו שהיחש''מ הזה התחיל כבר את מבצע של"ג כשנה וחצי לפני שהמבצע החל. בטרם של"ג עלו כוחות מהדרום והמרכז אל רמת הגולן בקצב בלתי רגיל, היתה מתיחות רבה עם הסורים ואחזקת כל הכוחות היתה על היחש"מ. במקביל באיזור אצבע הגליל עבדה הפלוגה בקרית שמונה עבודה שוטפת מול כוחות חדר. אני פגשתי במערכת טובה מאד, מקצועית מאד. לפני כן כמעט ולא היה זמן לטיפול בפרט. היו משימות רבות והרבה אירועים, עם מיסוד שהיית צה"ל בלבנון בגיזרה המזרחית חלה רגיעת מה. ניתן היה להטות תשומת לב מיוחדת לפרט". "החלטתי להתחיל במשימה של העלאת חיוך על השפתיים" - מדגיש וילי. הקונספציה ביחש"מ היתה שצריך לעבוד ולעבוד הרבה. התפיסה של וילי היתה - אמנם כך, אבל בתנאי שלא שוכחים את הבורג הקטן שעושה. בתחום היחס לפרט היה הרבה מאד מה לעשות ולשפר.
לדעתו של וילי צריך לעשות הכל על מנת לתת לכל חייל את ההזדמנות שלו להתחזק בתחום שהוא טוב בו ולדחוף אותו יותר להתקדם ולהשתפר.
"אחד השגעונות שלי הוא צוות רווחה" ... מדגיש וילי בגאווה, ואמנם היחש"מ הקים צוות שכזה והתחילה דאגה פעילה לפרט בתחומי החינוך. ימי ספורט, הרצאות, טיולים. כל אלה אליבא דוילי, מראים לחייל הבודד שמישהו למעלה מתכנן גם טיול ויום ספורט, הרצאה וגם בידור. תחומים אלה, כולל תשומת הלב לאסלות תקינות ולגינון נאה, נותנים לדעת וילי הרבה לחייל בתפיסתו, בשייכותו ליחידה.
וילי אומר: "אני חושב שתרמתי הרבה לבנייתה של מערכת שבמרכזה צריכה להיות אהבת האדם"!
"יחס חברי כן והרבה רצון לתרום ולעבוד קשה מאד. היום אני מוכן לאמר שרב הקצינים שלי נכונו בתכונות אלה ואני מרוצה מכל קצין שיש לי"! עשינו הרבה בתחום הפרט ובתחום החיילות. בעבר שותף. היחש"מ כלוחם לכל דבר, תרגולות ירי, הקפצות פלקד"ים, אימונים גדודיים מלאים. בתחום המבצעי השתדלנו לשפר.
הפרדוכס הוא שח? מוש לא מתאמן בדרך כלל. אני חושב שהוא צריך להתאמן, כי אם יתקל חימושניק היוצא עם חוליתו לשטח, במארב מחבלים, הוא צריך לדעת כיצד להיחלץ ממנו. בתחום החיילות יש מה לשפר. בשנה זו היחש"מ עשה דברים נפלאים מעבר לתוכנית העבודה הפיקודית. טיפלנו היטב בכל העוצבות הרבות אשר עברו דרכנו ברמה"ג וירדו ללבנון. עשינו עשרות אימונים והחזרנו לכשירות עשרות יחידות מבצעיות. בנוסף גם יחידות שונות שעלו לרמת הגולן וזכו לטיפול היחש"מ". רמת ההשיגים בתחום שהיחש"מ מצווה עליו - תחום העבודה והעשייה - עלתה בשנת העבודה הזאת לאין שיעור, מציין וילי בסיפוק. דבר זה לא היה עולה אם לא היינו שמים דגש על טיפוח הפרט. אמנם כמות כח האדם ירדה. חלק השתחררו וההיענות לקבע לא היתה רבה.
מסתיים שלב הכנת תקציב לבניית סדנא חדשה ברק"מ דבר שנמשך שנים קודם לכן. הסתיים הבינוי בקרית שמונה. קלע קיבלה תנופת בינוי שתימשך גם השנה. אל-על שיפרה צורתה "בתקופתי" - מספר וילי - "השתדלנו לעבוד ולתפקד בהתאם ל"אני מאמין" הבא:
- אני מאמין ביושר האישי, ברצון הכן לבצע מה יותר.
- אני מאמין בדוגמא האישית, בשאפתנות "בונה" עד אין קץ.
- אני מאמין בנוער הנפלא, בחיילים הזוטרים וטיפוחם לרשתינו בבא העת.
- אני מאמין ביחס חברי כן, שיתוף פעולה לאורך ולרוחב בסבלנות רבה לשמוע ולהאזין.
- אני מאמין במערכת הצבאית ובקיום פקודות ללא דופי ורבב.
- אני מאמין ביכולת לפתור כל בעיה - בשקט, הגיון ורצון "ברזל".
- אני מאמין בביצוע תפקידנו ומטלותינו בדרך הטובה, היעילה והמסורה ביותר.
- אני מאמין ביכולת מפקדים בכל הרמות להנהיג, לפקד בתבונה ובאנושיות את חייליו לקראת יום המבחן.
- אני מאמין באחריות ישירה של מפקדים בכל הרמות ללא יוצא מן הכלל לקראת ביצוע יעודם.
- אני מאמין כי חובה עלינו לבצע "הכל" במגוון תחומים רחב לקידום המערכת עליה אנו מופקדים.
"הייתי רוצה מאד לחסל את המבנים הזמניים ובמקומם לבנות מבני אבן מתאימים לפלוגות סדנא גדולות ויפות" - מסיים גילו את ה"אני מאמין" שלו לטיפוח וקידום היחידה שהוא מופקד עליה.
כיום מציין היחש"מ עשור להקמתו. אמנם 10 שנים אין זו תקופה כה ארוכה, אך בחיי יחש"מ הנמצא בקו אש, בקו החזית, ועובר תהפוכות ומשימות רבות ומגוונות, זוהי תקופה שבהחלט ניתן לכנותה - תקופת רבת מעש !
* * * * * *
"אינני רואה את החימושניקים כגרז'ניקים'' - מציין עזרא צוק. וזאת למה? כי מתעוררת השאלה המטרידה רבים וטובים, כיצד מגשרים על הפער בין סדנא כמקום עבודה תעשייתי - לבין יחידה צבאית, אשר המשמעת, הסדר הצבאי והמשימות המבצעיות - הן חלק בלתי נפרד ממנה ! "החימושניק צריך להיות בעל מקצוע שיכול לתקן את הכלי, אבל חייב להגן על חייו. דבר שלא קיים במוסך הפרמי האזרחי. נושא הצבאיות בחיל חימוש הוא אחד הנושאים החשובים. מכונאי טוב זה חשוב אבל לא מספיק. צריך להיות גם חייל".
על הקיר בחדרו של המחש"פ תלויה הסיסמה הבאה:
"היודע יותר טוב - צריך לוותר למי שמוסמך לקבוע".
* * * * * *
רס"ר ויקי בא ממשפחה ברוכת ילדים בגבעת אולגה. כיום גר בקצרין, עם משפחתו (אשה וילד). "הייתי בחור צעיר וביישן. עברתי מסלול התקדמות מרב"ט עד לרס"ר - קצין מחסנים. אני מגיע לסדנא ראשון וסוגר אחרון. בחתונה שלי הגיעו מכל רמת הגולן. זה היה ב-78. היה זה מאוד מרגש לפגוש את כולם, הקצינים, המפ"ים, וכל החברה בחתונה שלי... זה אחד הרגעים המרגשים ביותר"...
המבט האנושי
אבי אופיר, רס"ר, מנהל עבודה בסדנת הרק"מ, חי ברמת הגולן למעלה מ-10 שנים. "בסדנת הרק"מ אנו משרתים את כל הכוחות ברמת הגולן ומסייעים גם לכוחותינו בלבנון" -
אומר אבי - "סייענו במלחמת של"ג! עבדנו ועובדים קשה מאד, עובדים הרבה בלילות, מנהל עבודה אחראי על כל המחלקות של הסדנא. מנווט ומתמרן בין העבודות שבתוך הסככות לבין התקלות המתרחשות בחוץ. "בעיות מיוחדות? אני נזכר כי לפני שנים אחדות הובא לפתע כלי עם ממסרה מושבתת. לאחר שעתיים מגיעה עוד ממסרה מושבתת. ולא חולף זמן קצר ושוב ממסרה נוספת, ולפתע מגיעות 8 ממסרות מושבתות! חששנו כי הנה נתגלתה תקלה טכנית חמורה. אך עד מהרה התברר לנו כי התקלה נבעה מכוון לא נכון של איש החימוש בגדוד ולמזלנו הסתיים העניין בכי טוב".
"אני לא מפחד מחומרת התקלה"- משמיע אבי את פילוסופית חייו הצהלית - "המלחמה שלי היא עם...לוח הזמנים'' !
"צריכים להתגבר על תקלות תוך שמירה על לוח זמנים שאם לא נעמוד בו - נהיה עלולים לשבש תוכניות אימונים או מבצעים של הכוחות בשטח". "הדבר הכי חשוב אצלנו"? -לדאוג שכל היחידות תהיינה תקינות וכשירות לכל מבצע!
חימוש - חייל אפור. המון עבודה מתחת לכלים. המון גריז... עבודה לתוך הלילה.
לפעמים מרגיז אותך שאינך רואה את התוצאות של העבודה שלך. אתה מתקן את הכלי המגיע אליו, והוא יוצא מהסדנא, ואתה לא רואה מה קרה איתו ומה תוצאות התיקון...
להיות בחימוש בסדנא זה להיות בתוך משפחה המורכבת מאנשי מקצוע. במקום הזה מכירים כל פינה שיש לה מסורת אישית...
סרן פיני מיטיב להכיר את אורח החיים של החימושניקים...הוא יודע גם להדגיש את ייחודם ולציין גם את נקודת התורפה של התמודדותם על בעיות היום יום...
"מ"פ שאוהב בני אדם - זה אחד הדברים המכריעים לכן שחייל ירצה להיות בפלוגה"!
"מה שמושך חיילים לכאן זה כח המקצוע. מגיע לצבא וניתקל עם כלים חיים. הוא מוכיח את היכולת שלו. זהו מוקד כח חזק המקדם את החייל ! ונותן לו תחושה של סיפוק וערך עצמי. עולם המושגים בעבודה המקצועית בסדנא זהה לעולם המושגים המקצועי של מפעל תעשייתי. אך זוהי גם יחידה צבאית ועל כן מתלווים אליה כל הסממנים הצבאיים. תלבושת, מסדרים, תרגולים, וכד'. התקדמות - שלבים - מבחנים - עובדים תחת פקודות.
בסדנאות חימוש יש מערכת תגמולים הנותנת פיצול להרגשת קיפוח בגלל הנסיבות המיוחדות של אופי העבודה.
המטפלת!
"טנק פגוע חוסם את ציר התנועה שלנו"...- פולט מכשיר הקשר קצרות. צוות חימוש מצוין בתיבת כלים הממתין כבר בדריכות בזחל"מ, קולט את הידיעה.
"סע" - דוחק הג'ינג'י, מפקד החוליה הטכנית, בנהגו.......
מסביב נושמת המלחמה. פגזים מתפוצצים משני צידי הדרך. קולות ירי של טנקים והדי נפץ מרגמות. באמצע הנתיב השוקק חונה טנק. המנוע משותק ואנשי הצוות עומדים סביבו מודאגים. אנשי חולית החימוש בולמים לידם. מברג נשלף. מכסה המנוע מוסר. מישהו כבר רכון ומחטט בקרבי הטנק...
אצל אנשי המקצוע אין קושי באיתור התקלה. קצר במערכת החשמל, ליפוף פה. חיזוק שם, והטנק כשיר לתנועה...
"תודה חברה"... מרימים אנשי הצוות בוהן לפרידה. אנשי החוליה אינם מתרגשים ממחמאות. תפקידם להחיות את גוף הפלדה ששותק, להתניע אותו ולהכשירו מחדש למערכה, והם מבצעים זאת בין אמונה.
את איש החימוש אין קושי לזהות. ידין מרוחות תמיד בגריז ובגדיו מוכתמים בשמן. שגרת חייו בעת שלום ובשעת הקרב רצופה בעבודה שחורה נעדרת תהילה. מטרתו לשרת את הטנק ולהבטיח כשירות מבצעית.
פוגשים אותו בקו הראשון. תפקידו ללוות תמיד את השריון הפורץ כשהמרחק בינו לכח החלוץ קצר ביותר...
תקלה בטנק? רכב משותק?
אנשי החימוש כבר מזנקים מזחל"מ הליווי שלהם ומתקנים במהירות את הטעון תיקון. קוראים לי "מטפלת"... מתבדח איש חימוש, שרובדי שמן מכונות דבקו בו ובבגדיו, "צוחקים עלינו
כי אנחנו רודפים אחרי הטנקים כמו מטפלת אחרי תינוקה..."
דעתו של מפקד הטנק שנותק הקרב שלו מפואר, "כשהטנק שלי זוהר ללא מעצורים, אני יודע כי אפשר לסמוך על אותם חיילים בסרבלי עבודה"...
אנשי החימוש אינם פנויים להינות מפרי הנצחון בקרב. הטנקים הפגועים משוועים לעזרה, ליד מבינה שתחזיר נשמת חיים לאפס. יד זו היא ידה של ה"מטפלת"...
היה זה ראשית הסתיו כאשר נקראנו לקרב.
חזרנו רק באביב. חורף אחד אבד לנו אי שם במישורי אפריקה החמים.
חזרנו מהמלחמה הישר אל האביב - אל הפריחות. אל שלל הצבעים מרבדי הדשא, אל השמים הכחולים הזכים ששמש חגיגית קבועה בם....
חזרנו באביב ואנו נושאים בלבנו את צינת החורף האבוד...חזרנו מהמלחמה והשמש מול לראשינו שחורה...
שמש חדשה עולה. שמש של תקוה ועתיד חלש. שמש עולה. יום חדש נולד ואיתו יחש''מ חדש - יחש''מ גולן !
** * * * * * *
חיילים באפור - "חימושניקים''...
חיילים באפור - בעיתונים לא תקראו עליהם. ידיהם - גאוותם !
הבגד המשומן דק, המבריק מגריז, שמן וזיעה - הוא מדי השרד שלהם.
כובע עבודה מקומט המוכתם - זו הדפנה שלהם.
חיילים באפור - אפור צהוב וחום. השילוב של אדמה ואדם.
חיילים באפור. שנה אחר שנה, חודש אחר חודש. תראה אותם !
את החשמלאים, חמשים, מכשירנים, נשקים ומכונאים וכל השאר, כולם כאחד, באפרוריתה של שגרה, מתקנים ומחדשים ! את כל החשוב לעבודה וללחימה !
הבט בנו. ראה את נוער ישראל. בעלי המקצוע, הבט בנו. האפשר בלעדינו? אחינו הטנקיסטים, זוכרים שניתקעתם בשטח?
ידידנו התותחנים, זוכרים הזחל שנפרס בלילה?
ואתם לוחמי החרמש - זוכרים איך הפסיק מקלע ה – 0.3 לירות בדיוק כאשר התחלתם לתפור את המטרה...
זוכרים?
אולי תזכרו גם, כולכם, בזחל"מ עם הברגים והבום המתקרב אליכם וכולנו יורדים עם ארגזי הכלים, מחליפים הדרוש, מרתכים זחל, ותוך שעתיים אתם בדרך אל כל השאר, אתם כבר לא לנו...
בסדנאות, תחת גגות הפח המגולוון, הלוהט בקיץ והנוקש מטיפות הגשם בחורף, על הרמפה, ב"בור", עומדים רכבים מכל הסוגים וכל שאר ה"מפלצות"...
מבניהם כ"נמלים חרוצות" אנחנו מחזקים ומרכיבים, צובעים ובודקים, והכל בקצב מואץ, לגמור ולהוציא, לבחון ולמסור בחזרה, כמו חדש !...
עבודה אפורה תמיד בסדנא. בכל בוקר אותם הדברים השיגרתיים. גילוח, מסדר בוקר ולעבודה..
כלי רכב ממתינים בקוצר רות... ברק''מ מביאים אלינו את ה"מפלצות" חמישים ושלושה טון של פלדה !!!
כל הגובה והמשקל לא שווים הרבה באם "הלך" מוח, ידית צידוד חורקת, גלגל מתח נסדק, הציריה שבורה ודוושת הגז נתפסת...
הם באים אלינו ואנו מחזירים להם את כבודם. עושים אותם שוב לכלי מלחמה אימתניים, המרתיעים אוייב...
וואלה מפקדי היחש''מ בעשור הראשון לקיומו:
סא"ל שמעון כהן מאי 74 עד - אוגוסט 76.
סא"ל יהודה יזרעאלי - אוגוסט 76 - אוקטובר 78.
סא"ל חיים רוור אוקטובר 78 – נובמבר 81.
סא"ל עזרא צוק ב - נובמבר 81 – מרץ 83 .
סא"ל אברהם וילי – מרץ 83 -
תודות למר' אפי מור שתרם את צילומי החוברת למאגר מורשת החימוש