דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

מנת''ק ורפ''ט

מנהלת תוכנית המרכבה והרק"ם (מנת"ק)

@alt@

מנהלת תוכנית המרכבה והרק"ם (מנת"ק) במשרד הביטחון, נושאת באחריות לכלל תוכניות הפיתוח והייצור של הרק"ם בצה"ל במטרה לאפשר יכולות תמרון להכרעה בלחימה. המנהלה הוקמה בראשית שנות ה-70 על ידי האלוף ישראל טל במטרה לפתח ולייצר את הטנק הישראלי הראשון, המרכבה, ולאחר מכן המשיכה בפיתוח הדורות הבאים שלו – מרכבה סימן 2סימן 3, וסימן 4. בזכות הידע שנרכש במנהלה פותחו במהלך השנים תומ"ת ה"שולף", מיגונים ומזקו"ם לנגמ"שים כבדים מסוג פומ"האכזרית ונגמחון, ובהמשך גם הנגמ"ש הזחלי הכבד נמ"ר והנגמ"ש הגלגלי איתן.

מנת"ק מהווה מוקד ידע לאומי בתחום הרק"ם (רכב קרבי משוריין) ובתחום מיגון מנ"ט, ובאחריותה כמנהלה במשרד הביטחון לשמר את יכולות פיתוח הפלטפורמות, ייצור הרק"ם, פיתוח המיגון (לרבות מיגון ריאקטיבי ומיגון אקטיבי), ואת יכולת ייצור החלפים ושיקום הרק"ם במדינת ישראל באמצעות התעשיות הישראליות ומפעל המרכבה במש"א (מרכז השיקום והאחזקה של צה"ל).

פלטפורמות המרכבה מתוכננות על ידי מנת"ק, ומעל ל 92% מהייצור מבוצע בתעשייה, באמצעות 200 מפעלים בישראל, המעסיקים קרוב ל־10,000 עובדים, כ־40% מתוכם בפריפריה ואזורי עדיפות לאומית. כ־4%–8% מהיצור מתבצע במש"א, במפעל המרכבה. ייצור מערכות הרק"ם בתעשייה הישראלית מהווה קטר טכנולוגי לפיתוח מערכות מתקדמות וליצוא ביטחוני בהיקף גבוה במיוחד.בנוסף על הפיתוח והייצור של הכלים, אחראית מנת"ק גם על הקליטה וההטמעה הלוגיסטית הראשונית של הפלטפורמות בצה"ל (ILS).בתפקיד ראש מנת"ק משמש החל מנובמבר 2017 תת-אלוף גיא פאגלין. 

היסטוריה

ההחלטה לצאת לייצור עצמאי של טנקים לא התקבלה כלאחר יד. קדמו לה שנים רבות שבהן הסתפקה ישראל ב"גרוטאות משופצות" שקיבלה מבריטניה וארצות הברית, בעוד צבאות ערב מצטיידות בטנקים חדשים וחדישים הן מברית המועצות והן ממדינות המערב

בסופו של דבר הבינה ישראל שמצב זה לא עתיד להשתנות, והוחלט לבחון את האפשרות לצאת לדרך עצמאית ולייצר את הטנק הישראלי הראשון. צוות של מומחי משרד הביטחון ומהנדסי חיל החימוש בראשות האלוף ישראל טל מונה לבדוק את ההיתכנות והכדאיות של פרויקט מסוג זה, כשלנגד עיניו שתי שאלות:

א. האם מבחינת הידע הטכנולוגי והתשתית התעשייתית יש בכוחה של ישראל לתכנן, לפתח ולייצר טנק?

ב. האם מובטחת כדאיות כלכלית בראייה כוללת של כלכלת ישראל?

הממצאים העיקריים של הניתוח שנערך הצביעו על כך שניתן לבסס בארץ תעשיית טנקים שתספק מענה הולם לצרכים הצבאיים של ישראל, ובתום שלושה חודשי לימוד, באוגוסט 1970, כינס שר האוצר, פנחס ספיר את הדיון הגורלי שבו השתתפו גם שר הביטחון משה דיין והאלוף ישראל טל ובו הוחלט לצאת לדרך עם פרויקט הטנק הישראלי הראשון.

מיד עם קבלת ההחלטה על הקמת תעשיית טנקים, פורסמה על ידי הנהלת משרד הביטחון הוראת יסוד, ששימשה מאז כבסיס שעל פיו התנהלה תוכנית ה"מרכבה". הוקמה מנהלת תוכנית טנק (מנת"ק), בכפיפות לעוזר שר הביטחון (האלוף ישראל טל). מנת"ק נושאת באחריות כוללת לפיתוח, ליצור הטנק ולהקמת והרחבת התעשיות. בנוסף הוקמה בחיל החימוש רשות פיתוח טנק (רפ"ט), שעוסקת בתכנון ההנדסי של הטנק והופעלה על ידי עוזר השר ומנת"ק. את הפרויקט הוביל מראשיתו האלוף ישראל טל, שנודע ברבות הימים כ"אבי המרכבה" וזכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל.

כדי לחסוך בעלויות ומשאבים נקבע כי מנת"ק תשתמש בתשתית הקיימת של משרד הביטחון וצה"ל, כגון מרכז ציוד לחימה וחלפים, מינהל הרכש והייצור, יחידת היועץ המשפטי, יחידת היועץ הכלכלי וכו', ואילו צה"ל והתעשיות הביטחוניות והאזרחיות יהוו את התשתית התעשייתית. בין השאר הוחלט כי המרכז לשיקום ואחזקה של הטנקים בצה"ל (המש"א) ישמש מפעל ההרכבה של הטנק, ו-200 מפעלי תעשייה (ביטחונית ואזרחית) אחרים יקלטו ידע חדש, יוסבו ויתאימו עצמם לייצור אלפי החלקים, המכללים והמערכות של טנק ה"מרכבה". נקבעה מדיניות של פריסת הייצור המקומי על פני כל הארץ, כולל אזורי פיתוח, תוך שיתוף מרבי של התעשייה האזרחית וללא מונופול לתעשייה הביטחונית. מדיניות זו נשמרה לאורך השנים ועד היום. בעקבות שינויים מבניים בצה"ל הוכפפה בשנת 2006 רפ"ט למנת"ק וכיום זוהי יחידה אחת במשרד הביטחון.

דורות המרכבה 

מרכבה

  • מרכבה סימן 1 – 1979, מנוע 900 כ"ס, תותח 105 מ"מ.
  • מרכבה סימן 2 – 1983, תותח 105 מ"מ, ממסרת אוטומטית, בשנת 1984 נופק טנק מרכבה סימן 2 ב' שכלל בעיקר שיפורי מיגון.
  • מרכבה סימן 3 – 1991, מנוע 1200 כ"ס, תותח 120 מ"מ, ממסרת אוט' אלקטרונית, שריון מודולרי. בשנת 1995 נופק טנק מרכבה סימן 3 בז שכלל מערכת בקרת אש חדישה.
  • מרכבה סימן 4 – 2003, מנוע 1500 כ"ס, תותח 120 מ"מ רתיעה ארוכה, מערכת בקרת אש משופרת, מערכת שו"ב.
  • מרכבה סימן 4 "מעיל רוח" נופק בשנת 2010, כלל שילוב של מערכת הגנה אקטיבית.
  • כיום עובדים במנת"ק על פיתוח הדור החמישי של טנק המרכבה, "טנק הברק".

נמר - נגמ"ש הלחימה הממוגן ביותר בעולם, המבוסס על טכנולוגיות המרכבה. משפחת כלים בתצורות שונות בעל יכולת לחימה במתארים מורכבים (לחימה, הנדסה, פיקוד, אחזקה ועוד).

איתן - נגמ"ש לחימה גלגלי 8X8 הממוגן מסוגו בעולם, הכולל מערכות מתקדמות לרבות צריח 30 מ"מ ומערכת הגנה אקטיבית. הכלי נמצא בשלב השלמת פיתוח והיערכות ליצור סדרתי.

תוכניות הגנה - פיתוח גרסאות מתקדמות של מערכות הגנה אקטיבית, הצטיידות בליין היצור, רטרופיט לכלים שיוצרו (נמרים ומרכבות).

מבנה ופיקוד 

המנהלה מורכבת מ-3 מחלקות:

  1. מחלקת פיתוח הטנק (רפ"ט) – הגוף ההנדסי של מנת"ק האחראי על כלל נושאי התכנון והפיתוח של הפלטפורמות והטמעתם בשדה.
  2. מחלקת התוכניות והפרויקטים (תו"פ) – אחראית על הוצאת התוכניות לפועל באמצעות קבלני משנה בצה"ל ובתעשייה בישראל ומחוצה לה, תכנון ובקרה של תוכניות העבודה, התקציב, הרכש וההתקשרויות.
  3. החטיבה לרק"ם עתידי – אחראית על פרויקטי מו"פ, פיתוח פלטפורמות עתידיות ושיתופי פעולה.

ראשי מנת"ק 

מספר שם שנות כהונה
1 אלוף ישראל טל 1969–1972
2 אלוף מנחם מרון 1972–1973
3 תא"ל חיים ודאי ז"ל 1973–1975
4 תא"ל אוריאל תמיר 1975–1977
5 תא"ל צבי אורבך 1977–1980
6 תא"ל מאיר בן נפתלי 1980–1982
7 תא"ל משה קידר 1982–1985
8 תא"ל נח ניצן 1985–1988
9 תא"ל יהודה אדמון ז"ל 1988–1992
10 תא"ל נחמן לוינגר 1992–1993
11 תא"ל מנחם שמיר 1993–1995
12 תא"ל שלום קורן 1995–1998
13 תא"ל זאב בר גיל 1998–1999
14 תא"ל דוד אנגל 1999–2003
15 תא"ל עמיר ניר 2003–2007
16 תא"ל ירון ליבנת 2007–2013
17 תא"ל ברוך מצליח 2013–2017
18 תא"ל גיא פאגלין 2017–הווה

קישורים חיצוניים 

 

** תוכן הכתבה הוא מויקפדיה - קישור

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים