מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 09/09/2021

תאריך האירוע: 2004-01-01

מספר צפיות: 2180

הקמת האוגדה - בשנת 1964 עקב התעצמות הצבא המצרי ואימוץ תורת הקרב הסובייטית על ידו, הוחלט בצה"ל על הקמת אוגדה 31 שתהיה כפופה לפיקוד הדרום, כדי לתת מענה במקרה של לחימה כנגד המצרים. למפקד האוגדה מונה האלוף אברהם יפה שהיה קודם לכן אלוף פיקוד הצפון ואלוף פיקוד הדרום, וכבר פיקד קודם לכן על אוגדה 36.האלוף יפה החל בסיוע קצינים סדירים בבניית מפקדת האוגדה שמוקמה בחצר משטרת באר שבע, כמו כן הוחל בבניית אגד ארטילרי 214. האוגדה נטלה חלק בכמה תרגילים שנערכו קודם למלחמת ששת הימים, על מנת לבחון את היישום המעשי של התוכניות להבקעת מערכי ההגנה המצריים, ולפריצה והתקדמות מהירה של כוחות שריון אל לב חצי האי סיני.

מלחמת ששת הימים

ערב מלחמת ששת הימים, בעקבות המתיחות שנוצרה בדרום, קיבלה האוגדה את האחריות על הכוחות בפתחת רפיח ובדרום רצועת עזה. האוגדה כללה באותה עת את חטיבת השריון 60 ואת חטיבת החי"ר 11. ב-24 במאי הורדה האוגדה לפתחת עובדת, אך למחרת הוחזרה צפונה. עם פרוץ הלחימה, הוטל על האוגדה לפרוץ בפער שבין רצועת עזה לאום כתף, לצלוח מרחב חולי שנחשב כבלתי עביר לכוחות שריון, ולהגיע לעורף המערכים המצריים בגזרת ביר לחפן, ג'בל ליבני וביר חסנה. האוגדה כללה את חטיבה 520 בפיקוד אלחנן סלע, חטיבה 200 בפיקוד יששכר שדמי, אגד ארטילרי 214 בפיקוד יהודה נאות, אגד תחזוקה 812 בפיקוד משה צפלר, ו-2 פלוגות חיל הנדסה.

בבוקר ה-5 ביוני, החלה חטיבה 200 לנוע בציר הקשה של ואדי חרידין. החטיבה בסיוע גדוד תותחים מתנייעים 822 (שהיה הגדוד היחידי באגד הארטילרי האוגדתי) צלחה את הדיונות והגיעה אל עומק המערך המצרי בביר לחפן מדרום לשדה התעופה באל עריש. הכוחות חסמו את הכביש, וניהלו קרב עם הדיוויזיה המצרית השביעית שנסוגה מפתחת רפיח. במהלך הלילה עד לבוקר ה-6 ביוני, ניהלו הכוחות קרב עם כוחות מצריים שניסו לתגבר את הדיוויזיה השביעית.

ב-6 ביוני, ניהלה חטיבה 200 דרומה לעבר ג'בל ליבני, שם ניהלה קרבות שריון בשריון עם חטיבה 14 המצרית שהשתייכה לדיוויזיה 3, והייתה מצוידת בטנקי T-54. לאחר שגברו על הכוחות המצריים, המשיכה החטיבה מערבה, כשבמקביל גם חטיבה 520 שהייתה עד אז עתודה פיקודית, התקדמה גם היא מערבה לאחר שעברה דרך מערכי אום כתף שנכבשו על ידי אוגדת שרון.ב-7 ביוני הופנו כוחות האוגדה דרומה לעבר ביר חסנה ולמעברי הגידי והמיתלה. הכוחות נעו במהירות וחסמו את המעברים במהלך כל ה-8 ביוני לכוחות המצריים הנסוגים, תוך שחיל האוויר תוקף אותם מהאוויר.ב-9 ביוני חבר כוח גדודי מחטיבה 520 בפיקוד ג'קי אבן לכוחות צנחנים בראס סודר. כוח סיור מהאוגדה בפיקוד סגן מפקד האוגדה ברן, המשיך דרומה והגיע ב-11 ביוני למנזר סנטה קתרינה, כשבכך הוא משלים את כל משימות האוגדה, שהשמידה במהלך הלחימה כ-180 טנקים מצריים.לאחר מלחמת ששת הימים ב-1968 עברה מפקדת האוגדה למחנה בשדה תימן, בעקבות הסבת האוגדה לאוגדה קבועה. כמו כן הוכפפו לאוגדה 2 חטיבות שריון, חטיבה ממוכנת, אגד ארטילרי, ואגד תחזוקה, ונבנו גדוד סיור אוגדתי, גדוד הנדסה משוריין, ועוד.האוגדה עסקה לצד בניית הכוחות בתרגולים ובמשימות נוספות. במהלך מלחמת ההתשה, החליפה האוגדה בקו התעלה את אוגדת סיני שיצאה להתאמן. האוגדה בפיקוד מוטה גור שפיקדה על הכוחות בקו התעלה, ובהם חטיבה 7 בפיקוד ג'קי אבן, ביצעה את המשימה בהצלחה מרובה. האוגדה המשיכה באימונים והתאמנה על צליחת מכשול מים רחב - תעלת סואץ. באוגוסט 1973 ערכה האוגדה תרגיל שלדי בהצלחה מרובה.

מלחמת יום הכיפורים  

כוחות האוגדה במלחמה היו:

• חטיבה 14 - בפיקודו של אל"ם אמנון רשף, זו הייתה חטיבת שריון סדירה שהשתייכה לאוגדה 252 של אלברט מנדלר. היא צורפה לאוגדה 143 מכיוון שאוגדה 252 כבר לא הייתה קיימת ככוח שלם והיא פוצלה וכוחותיה חולקו בין היחידות הגדולות יותר בשטח.
• חטיבה 247 - חטיבת צנחנים במילואים בפיקודו אל"ם של דני מט. חטיבה זו שימשה כציידת חיילי קומנדו מצריים בימי ההמתנה (9–13 באוקטובר), כאשר חלקה הקריטי במלחמה הוא צליחת תעלת סואץ על גבי סירות גומי לגדה המערבית. ראש הגשר אותו איבטחו הצנחנים איפשר לצה"ל לצלוח בכוחות גדולים את התעלה ולכתר את הארמייה המצרית ה-3, מהלך שהכריע את הלחימה בחזית הדרום.
• חטיבה 421 - חטיבת שריון במילואים בפיקודו של אל"ם חיים ארז, הייתה חטיבת השריון הראשונה שצלחה את תעלת סואץ.
• חטיבה 600 - חטיבת שריון במילואים (החטיבה היחידה שהפעילה טנקים M60 פטון) בפיקודו של אל"ם טוביה רביב. החטיבה שביצעה את קרב ההטעיה (עם שני גדודים 409 ו-410) ואפשרה את קרב ההבקעה לצורך הצליחה בו השתתף גדוד 407 שלה.
• אגד ארטילרי 214 - אגד ארטילרי בפיקודו של יעקב עקנין.

כדי להקל על תפיסת קו ההגנה, אוגדת סיני העבירה לאוגדה את חטיבה 14, שהגנה במרחב מפרוץ המלחמה, בתמורה העבירה האוגדה לאוגדת סיני את החטיבה הממוכנת שלה - חטיבה 875, שנפרסה להגנה במעברי הגידי והמיתלה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים 

לאחר המלחמה במהלך הפסקת האש הופקדה האוגדה על הגנת הגזרה הצפונית של הגדה המערבית במצרים. חטיבות האוגדה, בסיוע אגד התחזוקה החזירו לכשירות טנקים שנפגעו, והקימו מחדש גדודים שנשחקו. במקביל נמשכו חילופי האש במעין מלחמת התשה. יחידות האוגדה שתוגברו בכוחות מחטיבת ירושלים, עמדו במשימותיהם בכבוד לאחר חתימת הסכם הפרדת הכוחות עם המצרים, הייתה האוגדה הכוח האחרון של צה"ל שפינה את הגדה המערבית של התעלה.

בשנים שלאחר מכן המשיכה האוגדה בפעילות שגרתית של אימונים וכדומה. חטיבה 8 הוסבה לחטיבת טנקי מגח, בת 3 גדודים, כמו כן נוספה לאוגדה חטיבת חי"ר - חטיבת הנגב. גם האגד הארטילרי צויד בתותחים מתנייעים מודרניים במקום הכלים הישנים.

במלחמת לבנון גויסה האוגדה, אך הושארה בעורף כעתודה ולא שולבה בקרבות. בשנים שלאחר מכן שולבו יחידות האוגדה בלחימה ובפעילות השוטפת בלבנון.ב-2002 נקלטה באוגדה חטיבת גבעתי הסדירה, ואילו חטיבת הנגב הועברה לאוגדת סיני.

פירוק האוגדה 

בשנת 2004 במסגרת ארגון רחב בצה"ל פורקה האוגדה, לאחר פירוקה, הועברו כינויה, תג יחידתה ומספרה הישן, 143, לאוגדת אתגר בפיקוד הצפון, אוגדה שהוקמה ב-1974 ולחמה במלחמת לבנון ופעלה תחת המספרים 90 ו-78. ב-2014 פורקה גם אוגדה זו. ב-2015 הועברו מספר היחידה, סמלה ומורשתה לאוגדת עזה.

מפקדי האוגדה בפיקוד הדרום:

דבר מפקד האוגדה לאנשי החימוש בסיכום שנת 2003

מפקדי האוגדה בפיקוד הצפון:

יחידות האוגדה

מפקדת האוגדה

עוצבת עמוד האש הראשונה והמנוסה באוגדות הדרום האוגדה הוקמה כאוגדה הרביעית בסדר  הכוחות של צה"ל .והראשונה במניין אוגדות פיקוד הדרום .אחיותיה הבוגרות נוסדו כבר בראשית שנות החמישים הצורך בהקמתן עלה בהתבסס על לקחי מלחמת העצמאות שקראו להפעלה מתואמת במבצעי ההתקפה וההתקדמות של מספר חטיבות, ועל ההבנות שנלמדו באותה עת גם מניסיונם של צבאות זרים שלחמו במלחמת העולם השנייה האלוף, באותם ימים, יצחק רבין, מי שעמד בראש חטיבת הראל והיה סגנו של מפקד חזית הדרום האלוף יגאל אלון במלחמת השחרור, דחף בתוקף תפקידו כראש מחלקת ההדרכה את עבודת המטה שקראה להקמת המפקדות העל – חטיבתיות בצה"ל. שלוש מפקדות האוגדה הראשונות .הוקמו בפיקוד הצפון בפיקוד המרכז ובמפקדת גייסות השריון .פיקוד הדרום שהיה באותם ימים רק מחוז לא זכה למפקדה משלו ההצלחה היחסית במבצע "קדש" ובעיקר ההפעלה המרוכזת של הכוח המשוריין להבקעה ולהתקדמות מהירה הביאו לתנופה מחודשת של בנין הכוח בחזית הדרום. הגידול בסדר הכוחות של המצרים, הבעיות הצפויות בחזית זו .כולל החשש מסגירה מחודשת של מיצרי אילת הביאו להכרה בצורך של הקמת מפקדות נוספות.

האלוף יפה, כקצין מילואים עם צוות קטן של קצינים , סדירים, החל בשנת 1964 לבנות את מפקדת האוגדה בצד ובתמיכת מפקדת הדרום, בחצר המשטרה בבאר שבע. מלבד המפקדה המשימתית על אגפיה הוחל גם בבניית אגד ארטילרי משימתי מספר 214 שהיה אמור לסייע למפקד האוגדה במהלכה של הלחימה לרכז .ולהפעיל את מאמץ האש המלווה את הכוחות המתמרנים.

 מפקדת האוגדה לקחה חלק במספר תרגילים שנערכו בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים במרחבי הנגב כאן הביאו לידי יישום את התכנונים השונים שנועדו להבקיע את מערכי המצרים ולהביא לפריצה  ולהתקדמות .מהירה של הכוחות המשוריינים, בשטח המדברי, אל לב סיני.

בשנים 1968 עד 1970 שינה צה"ל את תפיסתו בכל הקשור למבנה האוגדות. במקביל להקמתה של מפקדת הכוח המשוריין בסיני כמפקדת אוגדה סדירה, נבנו גם מפקדות האוגדה האחרות על בסיסן של יחידות קבועות. מפקדת האוגדה הועתקה איפה, למחנה חדש ותחת פיקודה הועברו שתי חטיבות משוריינות , חטיבה ממוכנת, אגד ארטילרי ואגד תחזוקה, כמו כן נבנו מאותה עת יחידות אוגדתיות נוספות כמו גדוד הנדסה משוריין, וגדוד סיור.

החטיבה המשוריינת הראשונה של האוגדה הייתה חטיבת טנקי הפטון ,M-60 חטיבה 600 בפיקודו של אל"ם טוביה רביב, שנבנתה בתחילת שנת 1971 במחנה חסה. חטיבת ,הטנקים הנוספת חטיבה 421 בפיקודו של אל"ם חיים ארז נבנתה בשנים 1972– 1973 על בסיס טנקי M-48 שצוותיהם השתחררו זה עתה משרות סדיר כ"בוגרי " מלחמת ההתשה החטיבה הממוכנת שסופחה לאוגדה הייתה חטיבה ,875 חטיבת הזקן שנוסדה עוד במלחמת העצמאות כחטיבה משוריינת 8 בפיקודו של יצחק שדה. החטיבה שבסיסה באותה עת היה במחנה פלוגות כללה גדוד שרמנים שלקח חלק עיקרי בכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים, ושני גדודי חרמ"ש עם לוחמים .ותיקים שלקחו גם הם חלק במלחמות העבר.

האגד הארטילרי גדל ומנה עתה חמישה גדודים מהם שלושה גדודים מתניעים 155 מ"מ גדוד מרגמות כבדות 160 מ"מ וגדוד מרגמות כבדות 120 מ"מ. גם אגד התחזוקה הוקם מחדש וכלל עתה גדודים מלאים של רפואה, שרותי חימוש ואספקה. מפקדת האוגדה פעלה, בצד בנית הכוחות גם בתרגולים, בתכנונים ובמשימות נוספות כמו בשנת , 1969 במהלך מלחמת ,ההתשה כשהחליפה, תחת פיקודו של האלוף מוטה גור, בקו התעלה, את אוגדת סיני כשזו יצאה להתאמן. האוגדה שפיקדה על הכוחות בחזית התעלה, ובהם חטיבה 7 בפיקודו של .אל"ם ג'קי אבן, ניהל את לחימת ההתשה בהצלחה מרובה.

בשנים 1970-1971 פקד על האוגדה האלוף ישראל טל אותו החליף במהלך 1972 האלוף הרצל שפיר האוגדה המשיכה להתאמן בנושאים שונים ביניהם עמד גם נושא הצליחה של מכשול מים רחב דמוי תעלת סואץ. כשהתמנה האלוף שמואל גונן (גורודיש) לראש מה"ד בספטמבר ,1972 הוא התמנה גם למפקד האוגדה. האלוף שהיה מפקד חטיבה 7 במהלך הבקעת פתחת רפיח במלחמת ששת הימים צבר ניסיון בפיקוד על אוגדת פיקוד צפון לפני שהתמנה למפקד האוגדה. כשהתמנה ביולי 1973 לאלוף פיקוד הדרום קיבל את הפיקוד על האוגדה האלוף הפורש אריאל שרון והפעם כקצין מילואים כסגנו וכמפקד הסדיר הבכיר, התמנה אל"ם יעקב אבן, מפקד חטיבה 7 בעבר, שכבר פעל עם האוגדה כמח"ט ,520 בסופה של מלחמת ששת הימים באוגוסט 1973 כחודש וחצי לפני מלחמת יוה"כ ערכה האוגדה תרגיל שלדי אוגדתי. בתרגיל יושמו התכנונים המבצעיים של האוגדה כולל שילובה במסגרת תוכניות ההגנה וההתקפה של פיקוד הדרום. ראש מטה האוגדה אל"ם אריה דיין (בירו) מי שלקח חלק כבר בהקמת האוגדה בראשיתה, ניהל את התרגיל ולאחריו מונה כמפקד החטיבה הממוכנת בעוד שאל"ם גדעון אלטשולר, מפקד החטיבה מונה .לרמ"ט האוגדה.

חטיבה 8 – חטיבת הזקן

חטיבה 8 הייתה אחת משתי החטיבות האחרונות אותם הקים כוח המגן העברי ערב פלישת צבאות ערב. כבר בסוף מרס ובתחילת אפריל 1948 הוחלט על הקמת חטיבה 7 וחטיבה 8 החטיבה הוקמה ראשונה על בסיסו של מערך ההדרכה במתכונת של שלושה גדודי רגלים שאוישו במדריכים , בחניכים ובתגבורות של מגויסים חדשים.בפקודה מאוחרת יותר צומצם מספר הגדודים לשנים, בישיבת מטכ"ל ב- 17 במאי 1948 הוחלט על הקמה מהירה של החטיבה ככוח עתודה המיועד להיכנס לפעולה במהלך המערכה נגד הצבאות הפולשים. בראשית תהליך ההקמה הוחלט על הקמת גדוד שריוניות שני ולצרפו לחטיבה החדשה ובכך להועידה להיות חטיבת שריון ופשיטה החטיבה לקחה חלק במלחמות ישראל (ראה פרק מלחמות ישראל) ובתקופה שבין המלחמות בפעולות .בט"ש ואימונים כשהטנקים הוחזרו למחסני החירום, שמרה החטיבה על כושרה המבצעי והייתה מוכנה לכל משימה.

חטיבת שריון 519 ( 600)

חטיבת טנקים 600 הוקמה במרץ 1971 כחטיבת מילואים חדשה במחנה חסה. החטיבה שהוקמה על בסיס הטנקים החדשים M-60 שזה עתה נקלטו בצה"ל, נבנתה עם טנקיסטים צעירים אשר אך זה סיימו את שירותם הסדיר ומאחוריהם "וותק" של לחימה במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה בחזית המצרית. גם פלוגות חרמ"ש חדשות נבנו מלוחמים בעלי פוטנציאל גבוה וניסיון בשדה הקרב. החטיבה שהועברה כבר בסוף 1971 למחנה שדה תימן, מנתה שלושה גדודי טנקים ויחידות חטיבתיות. החטיבה לקחה חלק במלחמת יום ישראל) ובמשך השנים בפעולות בט"ש ואימונים  לוחמים שלוו את החטיבה בנתיבי הקרבות המשיכו שנים רבות לשרת בחטיבה עד ששוחררו משירות המילואים אחדים מהם משרתים עד היום. חיילים ומפקדים שסיימו את שרותם הסדיר הגיעו ונקלטו לשנים רבות של שירות במערך המילואים מערכת אימונים שנתית שמרה על כושרה של החטיבה. החטיבה נותרה כאחת מהיחידות היותר מגובשות ומוכנות של מערך המילואים באוגדה ובצה"ל כולו.

אגד ארטילרי 973

האגד הארטילרי היה בפועל הגוף הראשון שהוקם באוגדה בצידה של מפקדת האוגדה מיד לאחר הקמתה .כבר ב- 1964 נבנה האגד כאגד משימתי 214 שהיה אמור לסייע למפקדת אוגדה 31 וליחידותיה במהלך הלחימה בריכוז ובהפעלת מאמץ האש המלווה את הכוחות המתמרנים. האגד לקח חלק במלחמות ישראל (ראה פרק מלחמות ישראל) ובתקופה שבין המלחמות האגד .לקח חלק בפעולות בט"ש ואימונים. במהלך השנים 1998– 1999 עברו חלק מארבעת גדודי התותחים הסבה לדוהר באותה עת קלט האגד גם את גדוד המפקדים בבית הספר לתותחנות כחלק מסדר הכוחות שלו. מפקדיו האחרונים של האגד הם אל"ם יואב הר אבן שהיה המפקד משנת 2000 ועד 2002 ומאז אל"ם רוני מרום. גדודי האגד, מפקדיו ולוחמיו ממשיכים לשרת במערכי הארטילריה השונים.

אגד תחזוקה 7093

מפקדת אגד התחזוקה הוקמה כגוף לשליטה על כל האלמנטים הלוגיסטיים ברמת מפקדת האוגדה בצידה של מפקדת האוגדה מיד לאחר הקמתה. כבר ב- 1964 נבנתה מפקדת אגד 812 במפקדה שהייתה אמורה לסייע למפקדת אוגדה 31 וליחידותיה. במהלך הלחימה בריכוז ובהפעלת המאמץ הלוגיסטי המלווה את הכוחות המתמרנים. חיילי האגד ויחידותיהם לקחו במשך השנים חלק באימונים, בתרגילים ובפעילות המבצעית של האוגדה והפיקוד, במשימות תחזוקה כמו גם בפעילות מגוונת של הביטחון השוטף.

מפקד הגה"ס אל"ם אברהם גרין מונה למפקד האגד בשנת 1974. הגדודים אורגנו מחדש חיילים ומפקדים סיימו את שרותם ואחרים הגיעו כדי למלא את השורות.  אל"ם רון דוד התמנה למפקד האגד ב-1977 עד שהוחלף ב-1984 ע"י אל"ם דוד מימון. ב-1988 קיבל את הפיקוד על האגד אל"ם כרמי חיים שהוחלף ב-1992 על ידי אל"ם יעקב (יקי) אנוך. האגד, בפיקודו של אל"ם איציק שטרן שמונה בשנת 1998 ממשיך לשמש כמכפיל הכוח של יחידות האוגדה הלוחמות וניצב מאחוריהן כדי לאפשר השתלבותם במשימות השונות. .במבנהו החדש יקנה האגד יכולת נשימה לוגיסטית ליחידות פד"מ למשימותיהן בעתיד.

חטיבה 84 גבעתי

גבעתי", אחת מחטיבות הרגלים הסדירות" של צה"ל, בעלת מורשת קרב רבת שנים ששורשיה בחטיבת "גבעתי" של מלחמת העצמאות. ב-, 1982 בעקבות "מלחמת שלום הגליל" והצורך הדחוף בכוחות חי"ר מעולים נוספים הוחלט בצה"ל להקים .חטיבה נוספת שתצורף לפיקוד הדרום עם הקמתה מחדש של "גבעתי" הוחזרה .מורשת הקרב לחטיבת החי"ר הסדירה חטיבת "גבעתי המחודשת התארגנה שוב .במרחבי הדרום כחטיבה של פיקוד הדרום החטיבה בנתה את גדודי ויחידותיה החטיבתיות והשתלבה במשימות הבט"ש ובאירועים שונים במהלכם של העימותים המוגבלים בגזרות ובקווים השונים, נטלה חלק במשימות שונות בשטחי לבנון ובקווי הגבול בצפון.

חיילי החטיבה ומפקדיה השכילו להתמחות בנתיבי "הרצועה" וברזיה, שם פועלים הכוחות גם היום חילי החטיבה השתתפו ביותר מ- 100 מבצעים פגעו במאות מפעלים ליצור אמצעי לחימה, הרסו עשרות בתי מחבלים, איתרו "מנהרות ועצרו , עשרות מבוקשים של "החמאס" ו"הג'יהאד האיסלמי על הלחימה הממושכת והקשה הרמה המקצועית והמבצעית הגבוהה ועל היותה חוד החנית של צה"ל בשטחי הרצועה, הוענק לחטיבה במרץ 2003 פרס הרמטכ"ל.בזמן המבצע, מבלי יכולת לתקנו בשטח.

אל"ם דודו - מחש"פ דרום מספר על החטיבה

"הפעילות הנמרצת של אנשי החימוש בחטיבת גבעתי במשך השנתיים , האחרונות, בשגרת בט"ש ובמבצעים התקפיים, יחד עם שגרת האימונים הביאה אותם לרמה של מקצוענים. כמחש"פ, אני צופה בסיפוק בעבודה הנפלאה שהם עושים לפני כל מבצע ולאחריו, ביום ובלילה, לאורך כל השנה. לפני מבצע לא נותר לי אלא להתקשר לקח"ש ולאחל לו הצלחה "ושימשיכו כך".    

סא"ל צביקה - קחש"א "עמוד האש"  

חטיבת גבעתי מצליחה לספק תוצאות ולא תרוצים, גבעתי הצליחה לשמר משימות חימושיות, להסמיך ל- את הגדוד הכי מבצעי שלה. כולם משקיעים ותורמים, החיילים הצעירים בסדיר אינם מנהלים חיי פנאי ומשפחה, שקועים בפעילות השגרתית. "עמוד האש" סיימה את שנת העבודה עם כל הבעיות של חוסר כוח אדם, בעיות ת"ש ועוד, על אף זאת עמדה בכל תוכנית העבודה.

סגן אופיר לוי - קח"ש גדס"ר "שועלי שמשון"

הקים את גוף החימוש בגדס"ר תוך כדי הלחימה לפני כשנה, 3 מחלקות החימוש מפלוגות חה"ן, פלס"ר ופלנ"ט אוגדו למח"ג אחד, כל זאת בשגרת מבצעים בגזרת עזה. "זהו גדוד מיוחד עם צל"מ מגוון", אומר אופיר, "הפלוגות מפעילות נשק וציוד יעודי ועלינו לטפל ולאחזק את כל המגוון ."הזה תוך שגרת המבצעים. פעילות אינטנסיבית ולחץ מבצעי בלתי פוסק המחלקה זכתה בשנת 2002 בפרס מחלקת חימוש חטיבתית מצטיינת במאי 2002 ביצעה המחלקה אימון הקמה ראשון לגדודי הגדס"ר".סגן אופיר לוי למד במכללה של חיל החימוש , השלים לימודי טכנאי מכונות התגייס בשנת ,1995 שרת שלוש שנים ביח' תצפיות, אחרי קורס הקצינים היה לקצין חימוש של אגד תחזוקה, ע' קח"ש חט' גבעתי, וקח"ש שועלי שמשון.

גדוד הנדסה 603

גדוד הנדסת השדה הוקם כגדוד סדיר של הנדסה קרבית בפיקוד הדרום. הגדוד הוקם משהסתבר כי סדר הכוחות הסדיר של יחידות ההנדסה בצה"ל בכלל ובמרחב פיקוד הדרום בפרט אינו עונה על צרכי הצבא. במשך שנים רבות כלל סדר הכוחות בפיקוד הדרום גדודים ויחידות סדירות שחנו במרחבי סיני וביצעו את הפעילות ההנדסית באזור. עם העברת מרכז הכובד של פעילות צה"ל לזירות הצפוניות נותר מרחב הפיקוד עם יחידות מילואים בלבד. היה זה האות להקמתו של גדוד חדש שיאפשר תגבור המשימות והתמחות בצורכי הפיקוד. גדוד "להב" הסדיר הוקם במחנה מדרום לבאר שבע מחנה דרכו עברו קורסים רבים בעיקר של חיל השריון של גורמי סיור ונ"ט. בשנים הראשונות לבנייתו עסק הגדוד בהכשרות ואימונים אך במהרה שולב גם בפעילות מבצעית בכל הגזרות. הגדוד לקח חלק במלחמות ישראל (ראה פרק מלחמות ישראל) ובתקופה שבין המלחמות הגדוד לקח חלק בפעולות בט"ש .ואימונים בצד הפעילות המגוונת בשטחים שומר הגדוד גם ע ,כשירות מבצעית בתחומי הנדסת השדה האחרים .לתחומים שיאפשרו השתלבות ומתן סיוע הנדסי לשאר כוחות האוגדה במשימות לחימה אפשריות בעתיד.

יחנ"ט

במשך מספר שנים הייתה באוגדה גם יחידת נ"ט של טילי "עורב" על גבי נגמ"שים היחידה מנתה שתי פלוגות מבצעיות ופלוגת מפקדה. אחד ממפקדיה היה סא"ל יהודה קפלון שהוחלף ב- 1992 על ידי סא"ל שלום סבח. סא"ל סבח המשיך לפקד על היחידה עד שנת 1994.

חטיבה 421

נבנתה כחלק מאוגדה 143 בשנים 1972 - 1973 הייתה זו החטיבה הצעירה , ביותר שנטלה חלק במלחמת יום הכיפורים. החטיבה שתוכננה כחטיבת טנקי מגח -פטון נבנתה מאנשי צוות משתתפי מלחמת ההתשה שהשתחררו משרותם הסדיר רק זמן מלפני המלחמה.

כמפקד החטיבה בהקמה ובלחימה שימש אל"ם חיים ארז, איש שריון ותיק שהיה מדריך בפו"ם סגנו המופקד על השגרה והבניה היה סא"ל ישראל (סער) פוטש. בחטיבה הוקמו שלושה גדודים חדשים ויחידות חטיבתיות. גדוד 257 בפיקודו של סא"ל שמעון בן שושן, גדוד 264 בפיקודו של רס"ן גיורא לב וגדוד 599 בפיקודו של רס"ן עמי מורג.

החטיבה נמנתה על סד"כ האוגדה במשך שנים רבות לוחמיה ומפקדיה לקחו חלק בתרגילים אימונים ובמשימות הביטחון השוטף בגזרות השונות. יחד עם שאר כוחות האוגדה גויסה החטיבה ביוני 1982 במסגרת מלחמת שלום הגליל. במלחמה נשארה החטיבה ככוח עתודה אך לאחריה שולבו יחידותיה גם באחזקת הקווים ובתעסוקות השונות במרחבי דרום לבנון.

גדוד הסיור האוגדתי 87

כחלק מלקחי מלחמת ששת הימים ועם התמסדותן של  האוגדות הקבועות נבנה ערב מלחמת יום הכיפורים. גם באוגדה 143 גדוד סיור אוגדתי 87 הגדוד שנחשב ליחידה מובחרת בכל הקשור לציוד ולכוח האדם נועד לפעול במשימות של סיור קרבי לוחם בחזית האוגדה, לאסוף מיידע מודיעיני לצורכי המפקדה והמפקד ולצורכי ניהול הקרב של חטיבות האוגדה. הגדוד הפך במהלך הלחימה לגדוד טנקים לוחם ולקח חלק בעיקר תחת פיקוד חטיבה 14 במהלך הקרבות הקשים נהרגו שני מפקדיו. ורבים מקציניו וחייליו בעקבות המחסור בטנקים ועם הארגון מחדש של כוחות האוגדה, לאחר המלחמה, פורק הגדוד. מפקדיו ולוחמיו שובצו ביחידות האוגדה האחרות.

חטיבת הנגב – חטיבה 12

חטיבת פלמ"ח הנגב הוקמה כאחת משש החטיבות הראשונות בתחילת מלחמת העצמאות ימיה הראשונים של החטיבה קשורים בהתיישבות העברית בנגב עם עליתן של נקודות ההתיישבות הראשונות שם, נוצר הצורך להגן עליהן.כוחות החטיבה, שהפכה לחטיבה ,12 שמנו יחד כשמונה מאות חיילים, אורגנו במסגרת שני גדודים: גדוד - 2 גדוד הנגב הצפוני וגדוד - 8 גדוד הנגב הדרומי.

כוחות החטיבה היוו כוח לוחם שנע ברחבי הנגב. יחידותיה חנו והגנו על הישובים עם הקמת החטיבה בפיקודו של סא"ל נחום שריג (סרגיי), נוספו לה גדוד 7– גדוד .באר שבע בפיקודו של עוזי נרקיס וגדוד 9– גדוד הפשיטה, בפיקודו של ישראל כרמי לאחר מלחמת יום הכיפורים ערך צה"ל את יחידותיו מחדש. החטיבה אורגנה מחדש וצוידה בנגמ"שים. גדודיה אומנו ולקחו חלק במשימות שונות של הביטחון השוטף מפקדת החטיבה לקחה חלק בכל תרגילי האוגדה, בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים ועד לפני כשנתיים, שנועדו לשמור על כשירותה ויכולתה המבצעית. בעקבות קליטתה של חטיבת גבעתי כחטיבת החי"ר של האוגדה, הועברה חטיבת הנגב לאוגדה שכנה בפיקוד הדרום.

גדוד חה"ן 229

עם ההחלטה על בנית האוגדה כאוגדה קבועה בשנת 1971 הוחל גם בבניית גדוד ההנדסה החדש גדוד .229 הגדוד הוקם על בסיס שלוש פלוגות הנדסה משוריינות של חטיבות האוגדה. כמפקד הגדוד מונה רס"ן ניסים בן ששון שהועלה לדרגת סא"ל. עם קבלת האמל"ח והזחל"מים ולאחר שיבוץ המפקדים והלוחמים, יצא הגדוד לאימון ההקמה ביולי 1972 במתקן אימוני ההנדסה באום דרג' שבמדבר יהודה. באוגוסט 1973 נערך אימון משלים במתקן צאלים .ובתום האימון היה גדוד 229 מוכן מבצעית. הגדוד לקח חלק במלחמת יום הכיפורים ,במשך שנים נקרא הגדוד לתקופות תעסוקה ארוכות, כחלק , מיחידות ההנדסה השונות, במשימות בסיני ברמת הגולן, בבקעת הירדן ובשטחי יהודה ושומרון. הגדוד המשיך במקביל גם להתאמן במתקני אימון ולקחת חלק בתרגילים אוגדתיים, גייסים ופיקודיים.

החימוש בהקמת האוגדה

רקע כללי

משנת 1962 הותאם מערך השדה למצב בו דרג עוצבת היסוד בצה"ל הייתה החטיבה בעוד האוגדה משמשת כארגון הדהוק למקרה של מלחמה, כך שלמעשה מפקדת האוגדה כללה שלד מפקדה בלבד מצב זה בו האוגדות בצה"ל הוגדרו "משימתיות" נמשך עד שנת 1966 כלומר מקימים את מפקדת האוגדה כמפקדה קטנה יחסית ולצורך מלחמה בלבד, מכאן שבהיבט האחזקה נטל התחזוקה החימושית בדרג א' נותר על שכם החטיבות על כיתות ומחלקות החימוש שאז נקראו "חוליות" (חט"פ חט"ג) וסדח"טים בחטיבות השריון.האחריות לתגבור הלוגיסטי / חימושי בדרג ב' נפל על כתפי הדרג הפיקודי /מטכ"לי כך שלמעשה לא התקיים דרג אוגדתי.בתקופה זו תורת ארגון החימוש במערך השדה התגבשה ועוצבה בעיקר על ידי מפקדת גיסות השריון.

מערך החימוש האוגדתי

עם הקמת מפקדת האוגדה (המשימתית) בנובמבר 1964 מערך האחזקה של אוגדה התבסס על : כוחות החימוש בחטיבות האוגדה החדשה באופן הבא

1.  בדרג א
   1. ע"ב "החוליות" (חט"פ, חט"ג) כאשר ברמת הפלוגה (חט"פ) כיתות החימוש .נוידו ע"ג זחל"מים והיוו חלק מן המערך הלוחם הפלוגתי
   2. ברמת הגדוד (חט"ג) מחלקת החימוש צוידה באמצעי חילוץ וגרירה ותוכננה לפעול כיחידה אחת או בפיצול לכיתות
2. בדרג ב
   1. סדח"ט - בחטיבות השריון הוקמו סדח"טים אורגנים אשר פעלו בכפיפות .לקציני החימוש בחטיבות המשוריינות
   2. .פלס"דים-ניידים - אשר הופעלו ופעלו במרחב פד"מ בהתאם לתכנון הפיקודי סדח"טים נייחים אשר פעלו בכפיפות ובפיקוד היחש"מים. פלוגות אלו תוגברו .( בכ"א מילואים ופעלו במרחב פריסתם (אחזקה מרחבית מערך אחזקה זה לקח חלק בביצוע כלל משימות האוגדה עם הקמתה, בעיקר משימות הבט"ש

קציני חימוש אוגדה לדורותיהם

שנים	שם המפקד	תמונה	תיאור התפקיד והתקופה
1964-1967	נחמיה אבירם
1972-1973	דני יוסף
1973-1975	אפי למברגר		תפקידים:  קח"ש מת"פ דרום , קח"ש ח"ט 205 ,  קח"ש חטיבה-7 ,  קח"ש או"ג-146 ,  קח"ש או"ג .252 , מפקד יחש"מ .652 . קורס פו"מ ,  סגן מחש"פ מרכז , מחש"פ מרכז ,  לימודים באוניברסיטה , קח"ש מפח"ש
1975-1977	אברהם שטרן
1981-1983	שניידר יעקב		לקריאת סיפור שירותו בפרק בכירים מספרים - קישור
1979-1981	רון אברהם		יליד 1948 נשוי + 3 , גיוס – פברואר 1967 , מכונאי שרמן – ששת הימים , קח"ש גדוד 77– מלחמת ההתשה , עוזר באוגדה 146– רמה"ג (מושא פלד) , קח"ש 460 מפקד קק"ץ , ק.חימוש אוגדה 370 , פו"מ , ק.חימוש אוגדה 560– 79-81 , רע"ן אימון מפקדים מ.יחש"ם 638 , השתלמות בצבא ארה"ב , מחש"פ דרום , סגן קחש"ר , כיום מנהל מפעל לאריזות פלסטיק
1981-1983	שלמה בן ישי		יליד 1947 , גרוש +4 , מגורים –גדרה, השכלה –גמר שנה א' היסטוריה כללית , גיוס לצה"ל - 1963. קורס קצינים  -1975. קורס קצינים מתקדם - 1977. קח"ש 178 - 1978 , ע. מחש"פ דרום - 1980, קח"ש אוגדה 560 - 1981 , פו"מ ברק - 1983 רע"ן אימון מפקדים בבה"ד 20 - 1986 שחרור מצה"ל
1983-1985	אדי ויסמן		יליד 1945 , נשוי +3 ,  מגורים –אשדוד , השכלה –טכנאי מוסמך , גיוס לצה"ל - 1963 , קורס קצינים -1964 , קח"ש חטיבה 204 - 1972, קח"ש 340 - 1974 , מצל"ח סגן מפקד - 1977 , מצל"ח מפקד - 1978 , קח"ש אוגדה 162 -1983 , קח"ש אוגדה 560 - 1983 שחרור מצה"ל
1985-1987	אברמוביץ משה
1987-1989	בן יצחק אפרים		לקריאת סיפורו של בן יצחק אפרים בפרוייקט בכירים מספרים - קישור
1989-1991	שולי סולימן		לקריאת סיפורו שירותו של שולי סולמן - בכירים מספרים על שירותם - קישור
1991-1993	חיים לביא		סא"ל חיים לביא , יליד 1954 , גרוש + 5 ילדים , השכלה : תואר ראשון מנהל עסקים , עיסוק: מנהל מפעל , אזור מגורים: מרכז, התגייסתי לחיל החימוש בשנת 1973 הוסמכתי כטכנאי צריח מג"ח 3 בבה"ד 20 , לאחר סיום הכשרה הוצבתי בגדוד 46 של חטיבה 401 בחוליה טכנית , פלוגה ג' שישבה אז באפריקה בקילומטר ה – 101 בשנת 1974  , עברתי קורס קצינים בשנת 1975 ומאז ביצעתי מספר רב של תפקידים במערך השדה.
1993-1995	ארז מוסנזון		סא"ל , יליד 1958 , נשוי +3 ,מגורים –פרדס חנה , השכלה –מוסמך מדעי החברה ,  גיוס לצה"ל - 1976 , קורס קצינים -1978 , קורס קצינים מתקדם - 1986 , פו"מ ברק - 1989 , קצין צמ"ה והח"י בפיקוד דרום - 1993 , קח"ש אוגדה 560 - 1993 , קחש"א אזח"ע - 1996 שחרור מצה"ל - 1999
1995-1997	עופר גולינסקי		אל"מ , יליד 1959 , נשוי + 3 , השכלה : הנדסאי תעשיה וניהול , תואר ראשון במשאבי אנוש , תואר שני MBA למנהלים , ראש ענף אימון מפקדים בבה"ד 20 , קצין חימוש אוגדה 560– 95-97 , קצין חימוש אוגדה 162 , קצין חימוש פיקוד העורף ,  מפקד יחש"מ 651 , מפקד בה"ד 20.  14/9/2021 - עופר מספר על אוגדת מילואים מטכלית. אוגדה  שנחשבה כסדירה, אנשי המילואים מתאמנים הרבה ברמת חטיבה,מאות טנקים נוסעים ומתאמנים.מאפייני התקופה: אוגדה המתאמנת בתדירות גבוהה ומצריכה תחזוקה והחזרה רבה לכשירות של כלים היערכות למענה של האוגדה בכל החזיתות והתאמת המענה החימושי לצורך זה מרכז טיפולים אוגדתי פעיל מאוד המטפל בעשרות כלים  ונעזר בפלגת יחש"מ 653 שהוקמה במקום אימון של חוליות החימוש לאור מבצעיות האוגדה. עופר מציין לשבח את סגנו יוסי קליין שסייע לו רבות לעמוד בלחצים הרבים של הפעילויות המבצעיות.
1997-1999	אהוד דוד		אל"מ , יליד 1962 , נשוי + 3 , מגורים באלפי מנשה , תפקיד אחרון סגן קחש"ר
1999-2001	איציק חזות		סא"ל , יליד 1963 , נשוי + 3 , מתגורר באשקלון , ע.קחש"א 611 , קח"ש חטיבה 8 , קחש"א 560– 99-01
2001-2003	צביקה גפן		אל"מ , יליד 1965 , נשוי + 3 , מתגורר בצור יגאל. תפקידים:ק.חימוש גדוד 904, מפקד סדנא 831 , קח"ש חטיבת הנח"ל , ע.קחש"א 162, קחש"א 560– 2001-2003. ראיון עם צביקה בשנת 2004
2003-2004	בן שבת רפי		סא"ל , יליד 1967 , נשוי +3 , מגורים –אשקלון , השכלה –אקדמאי מוסמך לוגיסטיקה וכלכלה גיוס לצה"ל - 1986 , קורס קצינים -1987 , קח"ש גדוד הקשר - 1991 , קח"ש מחוז ירושלים - 1993 , קח"ש חטיבה 14 - 1994 , קח"ש חטיבה 84 גבעתי - 1996 , רמ"ד טנקים בבה"ד 20 -2000 , קורס קת"ח מתקדם לוגיסטי - 2001 , מפקד קורס קצינים - 2002 , קח"ש אוגדה 560  -2003 ,  קחש"א  98 - 2004

מורשת הטנ''א במלחמות ישראל

מלחמת שלום הגליל

היקף החומר שתועד ונשמר מתקופת פעילות ,האוגדה במלחמת של"ג הינו דליל יחסית המקורות הבודדים לפעילות האוגדה ומערך האחזקה באותם ימים שוחזר מכתבי רמ"ט האוגדה .ומקציני ונגדי החימוש אשר שרתו .באוגדה בתקופת של"ג טרם פרוץ מלחמת של"ג עסקה האוגדה בפעולות שיגרה של אימונים, תעסוקות מבצעיות ופעולות שגרתיות באחזקת מערכי . האוגדה בימ"ח הודעה על פתיחת מבצע "שלום הגליל" ומתן פקודה להכנת יחידות האוגדה ניתנו ע"י מפקד האוגדה דאז תא"ל שי תמרי אשר שהה בזמן תחילת המבצע בצפון הארץ. הנחיית מפקד האוגדה עמדה להנחיות בסתירה פיקוד הדרום כך שנוצר מצב של אי וודאות . ובלבול בקרב מפקדי היחידות ומטה האוגדה בסופו של דבר ניתנה הוראה להפשרת הכלים מהח"י ולהיערכות בשטחי התארגנות תוך כדי קיום הכנות נדרשות בהכנת הכוחות ללחימה בחזית הצפון, במסגרת שהיית היחידות התקיימו אימונים ולמידת תוד"א . סוריה, תרגולת מבצעית והתארגנות לוגיסטית .במשך השהייה בשטחי התארגנות ניתנו הוראות סותרות בדבר העמסת כלים ותנועה לצפון בסופו של דבר  התקבלה החלטה לא לשלב את האוגדה בגזרת לבנון אלא בגזרת רמה"ג בעתודה מטכ"לית , זאת בעיקר עקב . ריבוי הכוחות בגזרת לבנון על פי החלטת מפקד האוגדה חטיבה 8 חטיבה 775 שוחררו וחטיבה 519 טנקים וחטיבה 863 חי"ר ינועו . צפונה ויתמקמו ברמה"ג.

 באופן דומה לכלל האוגדה גם במערך החימוש שררה אי וודאות בנוגע להערכות ושילוב האוגדה בחזית הצפון בשלב פתיחת הימ"ח עם מתן פקודת פתיחת הח"י התבצעה העבודה ע"פ צוותים כמתוכנן וכלל הכלים .נבחנו ע"י בוחני החטיבות והאוגדה בשילוב וסיוע חוליות יחש"מ 653 .בסה"כ לא נמצאו תקלות רבות בשלב פתיחת הכלים מהח"י ותיקון הכלים התקולים בוצע  באופן מהיר ומקצועי בשלב הערכות היחידות בשטחי כינוס נמשכה התארגנות מערך החימוש בהעמסת חלפים ושימור כשירות .יחידות האוגדה ע"י קיום בחינות ותיקונים משולבים בכ"א מהאוגדה והיחש"מ עם מתן פקודה לשילוב והעלאת חטיבות 519 ו- 863 לרמה"ג והחזרתן של שתי חטיבות 8 ו- 755 לשגרה פעל .מערך החימוש בשני מאמצי אחזקה האחד במחנה "שדה תימן" והאחר בהעמסה שינוע ופריקת הכלים ברמה"ג
.שתי החטיבות שנערכו ברמה"ג נתמכו ע"י מערך האחזקה של החטיבות ע"ב כ"א מילואים בסיוע כ"א סדיר מהאוגדה,במהלך שהיית היחידות ברמה"ג שחיקת הכלים הייתה גבוהה בעקבות אימונים ופעילות אינטנסיביות של החטיבות עם הגעת החטיבות למחנה "שדה תימן" בוצע ריכוז מאמץ והחזרה  לכשירות מסיבי לשם שיקום הכלים והחזרתם לאווירת אח"י.

החימוש במלחמת ששת הימים

החל מסתיו 1966 החלה מערכת החימוש האוגדתית לרקום עור וגידים ולמעשה החל תהליך הקמת הגש"ח האוגדתי במסגרת האגד תחזוקה .מלחמת ששת הימים פרצה ב"זמן לא מתאים" מבחינת הקמת אגד התחזוקה והגש"ח. שכן תהליך בנייתם הצטיידותם והסתגלותם לפעול היה אז רק בראשיתו. כך שלמרות שכוחות השדה פעלו כבר במסגרות של .האוגדה "המשימתית" עיקר תחזוקת מערך החימוש בוצע עדין במסגרות החטיבתיות של האוגדה. פיקוד הדרום ביחד עם גיסות השריון אלתרו ובנו יחידות חימוש מהיחש"מ שהוקצו לאוגדה מכאן שמערך :האחזקה האוגדתית התקיים באופן הבא:

• אחזקת יחידות חש"נ התבצע ע"י סדח"טים (סדנאות חטיבתיות).
• אחזקת יתר יחידות האוגדה התבצעה על ידי פלס"ד 866 ועוד מחלקת רק"מ מגש"ח נייד 862
• הספקת חלפים לסדח"טים מבסיס 867 בב"ש 
• הספקת חלפים ליתר יחידות האוגדה על ידי פלס"ד 866 
  
  יוסי בר אור - קצין החימוש של חטיבה 200 במלחמת ששת הימים מספר על מחלקת החימוש במלחמה 

קצין חימוש האוגדתי במלחמה סא"ל נחמיה אבירם שובץ הדהוק למפקדה המשימתית (מינוי בשעת חרום) ושלט על כלל כוחות החימוש שהוקצו לאוגדה הן הסדח"טים והן על כוחות פיקודים שנבנו והוקצו לאוגדה
פלס"ד 866 וגש"ח 862).מניתוח פעולות ותיקונים שביצעו הלחימה ובמהלך הלחימה עולה כי כמות) התיקונים שביצעו בשני השלבים הנ"ל זהים פחות או יותר בגודלם . טרם הלחימה תוקנו 385 כ"ר .ו 13 כלי   ק"מ במהלך הלחימה תוקנו 342 כ"ר ותוקנו 10 כלי רק"מ.

במהלך הלחימה בוצע שילוב בין כוחות האחזקה בדרג א' לכוחות האחזקה בדרג ב' שהוקצו לאוגדה .מתוך דווח מסכם של מבצע "בני-אור" נמצא כי חטיבה 200 תוגברה בלבנה מגש"ח נייד על גבי רכב רב מינוע טרם כניסתה לציר "ארנבה" על ציר זה השאירה החטיבה 12 כלי רכב כולל זחל"מיםו-12 טנקים. פלוגה מהגש"ח הנייד שנשלחה לסרוק את הציר פגשה במפקד גש"ח נייד של אוגדה 84 שהודיע למפקד הפלוגה שהוא מנקה את הציר.

 הגש"ח הנייד עסק בתיקוני רק"מ ורכב שהושארו על הצירים לאחר שהכוחות נעו קדימה בהספקת .חלפים ומכללים לסדנאות החטיבתיות עם העברת הגש"ח הנייד לפיקוד הלוגיסטי נשארו עדיין כעשרה טנקים של חטיבה 520 הטעונים תיקון .בשטח וכשש טנקים של חטיבה 200 שהושמדו בשטח מיקום הכלים הובא לידיעת הפיקוד הלוגיסטי  ולמפקדת חימוש פיקוד.

ניצול נכון של הגש"ח הנייד יכול לבוא לידי ביטוי בתנאי שיובטח קשר לכתות הנשמטות בצירים .קשר חיוני נוסף חייב להתקיים בין הגש"ח הנייד לבסיס חי"ח במרחב המחסור באמצעי גרירה בעיקר חוסר באמצעי גרירה לטנקים מנע מהגש"ח הנייד לרכז רק"מ ורכב" ."פגוע למרות שהייתה יכולת לבצע ריכוזי כלים וטיפולים בהיבט כ"א שעמד לרשות הגש"ח .בסה"כ כוחות האחזקה ביצעו מאות תיקונים ברכב /רק"מ הספקת חלפים ,תיקוני תקרים ועוד עם סיום הלחימה שוחזרו וסוכמו עיקרי פעולות מערך האחזקה באוגדה על ידי קצין החימוש האוגדתי במלחמה סא"ל נחמיה אבירם.

אנשי החימוש במלחמת יום הכיפורים

השליטה על פעולות האחזקה ביחידות האוגדה הייתה באמצעות קצין החימוש של האוגדה רב - סרן דן יוסף , כמו -כן תוך מגע .ישיר עם מפקדי פלוגות החימוש ומפקדי הגש"ח, הדיווחים על רמת כשירות רכב/רק"מ היו ממספר מקורות

• קציני החימוש של החטיבות
• מפקדי הגש"ח באמצעות מפקדי הפלוגות הקדמיות
• דווח מפקדים

בשלב הבלימה האינפורמציה הייתה בלתי מהימנה וזאת מכיוון שקשה היה לקבל דיווח ממפקדי היחידות המידע המהימן ביותר בנוגע למצב הרכב/רק"מ באוגדה היה דרך קציני החימוש של החטיבות והגש"ח הדיווחים על נושא האחזקה התבצעו בשתי צורות:

• באמצעות נוהל קרב חפוז ברשת הקשר
• פגש אישי בין קצין החימוש של האוגדה לקציני החימוש של החטיבות כמו - כן ע"י עדכון שוטף ממפקדי הפלוגות הקדמיות.

ביום שישי ערב יום - הכיפורים תשל"ד 5 אוק', 1973 נתקבלה בחטיבה פקודת הכוננות. מפקד החטיבה אלוף משנה חיים ארז הורה לכל קציני החטיבה ולצוות הגיוס הראשוני להישאר בבתיהם. ביום - הכיפורים , ה- 6 אוק' 1973 בשעה , 09:30 נתקבלה בחטיבה פקודת הגיוס. מפקד החטיבה הוזעק מיד למחנה ומערכת הגיוס הופעלה.

ביום שבת יום - הכיפורים 6 אוק' 1973 עם קבלת פקודת הגיוס בשעה 09:30 נשלחו אנשי החימוש בראשותו של קצין החימוש של החטיבה רב - סרן ארי פרסי למקומות שבהם הייתה החטיבה אמורה לקבל טנקים ,במקביל הוכנו המחסנים לקראת מסירתם לסגל המילואים. מאחר והחלוץ וסגל המילואים לא הגיעו בזמן , נתקבלה פקודה ממפקד החטיבה לנפק ציוד ללא חתימה.כמות כלי הנשק האישיים בחטיבה הייתה בדיוק לפי מספר האנשים ומשום שכל חייל שהגיע לנשקיה קיבל .תמ"ק "עוזי" קרה שלצוותי הטנקים האחרונים שהגיעו לא היה נשק.

כחודש וחצי לפני המלחמה עברה החטיבה מחסה לשדה - תימן , כך שרוב אנשי המילואים לא בקרו במחנה ולא הכירו את המחסנים. ההצטיידות הייתה מהירה מאוד , החיילים לקחו מכל הבא ליד,  תחמושת החטיבה הייתה בכמות בלתי מספקת , רוב הזיווד היה של טנקי פטון (מג"ח) איי 1 לחטיבה חסרו 15זחל"מים , היו בחטיבה רק 7 נ"נים וג'יפ סיור אחד. כן חסרו רוב מקלעי ה"בראונינג" ומקלעי ה- "0.5 שהיו
צריכים להיות לחטיבה. החוליות אשר נשלחו לבדוק את הטנקים בבסיסי הקליטה דיווחו כי לא שפר חלקה של החטיבה גם בתחום הטנקים.
טנקי החטיבה היו במצב טוב, רובם מזוודים . אולם טנקים מביה"ס לשריון ב- ג'וליס היו לאחר אימונים וחסרי זיווד , מכשירי הקשר והמקלעים היו מחוברים לשולחנות הלימוד והתחמושת הייתה במחנה חסה.
מאחר ומפקדת ביה"ס לשריון הייתה כבר בסיני , לא היה עם מי לתאם את העברת הציוד וקליטת הטנקים התנהלה באיטיות. מצב הטנקים של ביסל"ש בשיבטה היה דומה לאלה של ביה"ס לשריון ב-ג'וליס , גם הטנקים בסדנה .הגייסית ו - בבה"ד 20 לא היו מוכנים .חלקם היו בסבב טיפולים , חלקם היו מושבתים וחלקם מפורקים.
תמונות אנשי החימוש במלחמת יום הכיפורים
 

 חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים

 החטיבה מנתה ערב המלחמה 111 טנקים מסוג מג"ח אמ- 60.  הכלים נמצאו עם פרוץ הקרבות במצב טכני תקין ועם מעט שעות מנוע. 2 טנקים נוספים נשלחו לחטיבה מבה"ד 20. החטיבה נעה בגמר ההכנות עם 113 טנקים כל מה שהיה ידוע באותו יום שקיימת מתיחות  בדרום והמצרים מתכוננים למלחמה

ביום - הכיפורים תשל"ד 6 אוק' 1973 התקבלה במפקדת החטיבה פקודת גיוס .מפקד החטיבה הוזעק מביתו , וכעבור 20 דקות הורה להפעיל את שני מרכזי הגיוס , בשדה - תימן וביפו בשעת קליטת החיילים ותחילת זיווד הכלים , הקפידו על שמירת המסגרות האורגניות של הצוותים , גם , אם על זיווד הטנק עבד רק איש צוות אחד. מאוחר יותר עם התגברות הלחץ להריץ קדימה כל פלוגה מוכנה .היה גם עירוב של טנקים. בשעות לחץ אלה עמדה החטיבה בפני בעיות וחוסרים של ציוד חיוני תחמושת הבטן של הטנקים נמצאה דרך קבע בבונקרים שליד שדה - תימן . תהליך הוצאת התחמושת . מהבונקרים לא היה קל בגלל הגישה הלא נוחה. העמסת התחמושת ע"י החיילים הצריכה כ"א רב .נתקבלו 30 טירונים , שתפקידם היה לסייע בהעמסת התחמושת אך הם ביצעו את העבודה בצורה לא יעילה. .בסופו של דבר יצאה החטיבה למלחמה עם 79 טנקים כאשר החלוקה של הטנקים בגדודים הייתה גדוד 599 יצא עם 22 טנקים ממחנה החטיבה, גדוד 264 יצא עם 28 טנקים מביסל"ש בג'וליס, .גדוד 257 עם 25 טנקים מביסל"ש .ביום א' י"א תשרי 7 אוק' 1973 החלה החטיבה לנוע על הזחלים לסיני .גדוד 599 נע ראשון לרפידים דרך באר שבע , קציעות , וג'בל ליבני .זמן מה לאחר מיכן יצא גדוד 257 באותו ציר ולאחריו גדוד 264. פקודה הייתה להוריד בהקדם דרומה כל יחידה מוכנה ולו גם הקטנה ביותר. הפקודה הייתה לנוע על - גבי מובילים אך בעקבות קבוצת פקודות אוגדתית הודגש שהמצב קשה ויש לנוע במהירות , הלחץ להזדרז היה עד כדי אי מילוי תחמושת בטן בטנקים והסתפקות ב - 20 פגזים לטנק. רק ארבע מהפלוגות הראשונות הספיקו לחמש מלא הפלוגה החמישית יצאה בחוסר של 18 פגזים. מפקד החטיבה הציע לנוע בכביש באר שבע - ניצנה - אבו-עגילה - ג'בל- ליבני-רפידים - טסה והצעתו נתקבלה ואכן החטיבה ירדה דרומה בנסיעה על הזחלים.

מסמכים אוטנטיים מסיכומי המלחמה

אנשי החימוש במבצע חומת מגן

כללי

בשנתיים שקדמו למבצע "חומת מגן" התרחשה האינתיפאדה ברצועת עזה, והשתתפו בה כוחות מהאוגדה במאמץ ההתקפי בסד"כ של חט' גבעתי וגד' 603 ובנוסף גדודי מילואים מחטיבות הטנקים לסירוגין, מערך  החימוש באוגדה תמך את הלחימה באזח"ע ובדגש על היחידות הסדירות, במבצעי החזרה לכשירות בכל תקופת .התארגנות (סד"כ גדודי בכל פעם),ולאורך כל השנה ע"י סיוע בכיתות ובבוחנים שסייעו לגדודים השונים

הערכות לחומת מגן

בתאריך ה - 1/04/02 האוגדה קיבלה פקודה לגייס 2 גדודי טנקים מחט' 8 מהח"י, האוגדה נערכה לקבלת חיילי המילואים של החטיבה ולשם כך התארגנה המת"א בכיתות סיוע בנושא טנקים , נגמ"שים ורכב. עם הגעת חיילי החימוש מהגדודים נפתחו הטנקים והנגמ"שים מההח"י והוכנו לקראת .הנסיעה לצאלים ולאזח"ע מצב הכלים לאחר ההוצאה מההח"י היה טוב ולמעט תקלה במנוע ומספר תקלות בארטישוק שאר הטנקים היו תקינים ראה פירוט בהמשך, סה"כ גוייסו 76 חיילי חימוש בדרג א' ו- 39 חיילים מפלק"ד ב' בגש"ח . אחוזי ההתייצבות היו בקירוב % 100. 

שלב הלחימה

לאחר סיום ההערכות בימ"ח והנסיעה לצאלים לאימונים לפני הלחימה) הגיעו הטנקים לאזור "נחל עוז" ולאחר)  ,התארגנות בשטח השתלבו במשימות הלחימה השונות פלק"ד ב' שגויס והתארגן בצאלים סייע במתן  אחזקה .לכוחות החימוש בדרג א' ותיקן תקלות שונות ורבות "בכל הדרגים א' – וב. בכל תקופת מבצע "חומת מגן ואחריה שארכה כ 4 חודשים השתתפו גדודי השריון של האוגדה בלחימה באזח"ע לסירוגין כאשר גדוד אחד . מחליף את משנהו , כל הפעילות האג"מית נעשתה עם 38 טנקים מקוריים מהימ"ח שתוקנו שוב ושוב והוחזרו למעגל הלחימה בסה"כ הטנקים עמדו במשימה בצורה יפה הודות לטיפול המסור של חיילי החימוש בדרג א' ו- ב' ושעמלו יומם .וליל בכדי לא לבטל אף משימה אג"מית שניתנה. בתאריך 25/07/02 ולאחר שחרור הגדוד הרביעי הוחזרו הטנקים ל"שדה תימן" ולמעט 6 טנקים שהושארו .לחטיבת 519 לביצוע תע"מ באזח"ע.

החזרה לכשירות
לאחר החזרת הצל"מ ל"שדה תימן" נדרש חימוש אוגדה לבצע מבצע החזרה לכשירות לכלל הצל"מ שהשתתף בלחימה , לאחר תכנון מדוקדק ולקיחת כל הגורמים המשפיעים האוגדה החלה במבצע שארך מספר חודשים ובסופו הוחזר כל הצל"מ לכשירות ולהח"י.

  סגירת מחלקת החימוש באוגדה

אל"מ דודו אלמקיס מפקד חימוש פיקוד דרום סוקר את מחלקת החימוש באוגדה.(שנת 2004)

דודו מספר על שלושה קציני חימוש אוגדתיים בתקופתו, שלושתם מצוינים , סא"ל צביקה גפן , סא"ל רפי בן שבת , סא"ל איציק חזות.

רוב תקופתי פיקדתי עם צביקה גפן וכשסיים את התפקיד באוגדה עבר לעזה ואני מוקיר אותו מאוד.האוגדה קיבלה נפח פעילות ניכר בשנים האחרונות והכילה פעילות רבה ולמרות היותה אוגדת מילואים ביצעה פעילות כמו אוגדה סדירה.
בשנים האחרונות האוגדה הייתה שותפה לכל הפעילות בפיקוד וחשוב לציין את ההשתתפות המוצלחת במבצע חומת מגן. תעודת כבוד למערך האחזקה באוגדה על תכנון ביצוע מוצלח והחזרה לכשירות של כלי המלחמה. הם ראויים למלוא ההערכה. המוכנות שופרה בתהליך קפיצת המדרגה וראינו זאת בהוצאת הכלים מהאחסנה היבשה טנקים נגמשים ורכבים יצאו מהאחסנה במצב כשירות מצוין. למעשה כמעט ללא תקלות ואני זוקף את זאת לזכותם של אנשי הקבע באוגדה.

במסגרת הביקורים התרשמתי מהם מאוד וראיתי אנשי קבע עם אהבה למקצוע ורצון לתרום אנשים שקטים שעושים את העבודה בצורה טובה מאוד ולראייה הכשירות של האוגדה לאורך השנים.האוגדה גם הכניסה לראשונה כפיילוט צה"לי הצל"מ לאח"י בדגש על הרכב ועשתה זאת בצורה טובה מאוד.

בסך הכל תהליך די כואב לסגור אוגדה פעילה ואני יכול לומר שגם תהליך הסגירה היה מסודר ומאורגן ואנשים נותנים את הכל עד הדקה האחרונה. שמח לראות כיצד אנשי החימוש באוגדה ששולבו ביחידות הפיקוד  תורמים במבצעים שבתות וימים ולמרות שרובם מסוכמים פרישה כולם תורמים!!  אתה רואה את הברק בעיניים.

אי אפשר שלא לספר על המבצע האחרון "קשת בענן" בעיר רפיח בו נדרשנו להעמיד 31 פומות ולמגן אותם , אנשי האוגדה למרות שזה לא תפקידם תרמו ועבדו מסביב לשעון ובתוך שלושה ימים העמדנו משימה שאף אחד שלא האמין שנעמוד בה בצורה מיטבית, תוך התנדבות בסוף שבוע אחד.

• זאת באמת הזדמנות להגיד תודה לאנשים על המבצע וכל מה שהם עשו לכל אורך השנים, יש אנשים שמשרתים באוגדה מעל 20 שנה והם מתחילת שירותם באוגדה והם מוצאים את עצמם סוגרים את האוגדה שהייתה עבורם בית.
• לאחרונה מנהל העבודה קיבל דרגת רנ"ג. לסיכום המון עשייה של אנשי החימוש, אני שמח שתהליך הפירוק מתבצע בצורה איכותית ומכובדת ומכבדת את אנשי הקבע למרות שמרבית האנשים מסוכמים לפרישה. וכל הכבוד לאנשי החימוש באוגדה ומאחל בהצלחה לכל שחקני הנשמה. ואני גאה בהם על שירותם באוגדה.

רס"ר פרץ יצחק ששירת 19 שנים באוגדה ושובץ  באלמ"ר להמשך שירותו בצה"ל - מצג את עצמו

רס"ב אוזן יוסי ששירת 19 שנים באוגדה ושובץ  באלמ"ר להמשך שירותו בצה"ל - מצג את עצמו

רנ"ג אלבז אברהם - הגיע לאוגדה בשנת 1975 ושירת באוגדה שלושים שנה. אברהם ביצע מספר תפקידים בינהם קצין חימוש של אחת החטיבות. התפקיד האחרון של אברהם באוגדה היה פרוייקטור פירוק האוגדה. תפקיד קשה מאוד למי שכל חייו היו האוגדה המבצעית והטובה בעיניו בצה"ל. אברהם שמח בחלקו שניתנה לו ההזדמנות הכבירה לשרת באוגדה ולתרום לביטחון המדינה. בשורה התחתונה הוא נפרד ומשתחרר מצה"ל לאחר שלושים שנות שירות ותחושות בטן קשות על ההחלטה לסגור את האוגדה. אברהם מודה לצה"ל וחיל החימוש על השירות.

רס"ב אזולאי סמי בוחן ציוד ייעודי של האוגדה שירת 17 שנים באוגדה, במסגרת תפקידו הכניס את כל הציוד הייעודי של האוגדה לאחסנה יבשה. מאוד עצוב לעזוב את השירות בואגדה שמאוד אהב. מספר על שיבוץ מחדש בבסיס תובלה במשמר הנגב והוא מרוצה מהשיבוץ.

מאיר ראובן סמח"ט 8 בין השנים 1994-2002 מספר על מערך החימוש ביחידת המילואים שלדעתו הוא החשוב ביותר לכשירות האוגדה , ראובן משבח את תפקיד אנשי החימוש , מקצועיותם והיותם שחקני נשמה שבזכותם הכשירות של האוגדה הייתה גבוהה מאוד ובזכותם בשעת אמת  בהוצאת הכלים מאחסנה יבשה במבצע חומת מגן, כל הכלים היו כשירים ומוכנים למלחמה.

תמונות אנשי חימוש בואגדה