[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

מפגש מרגש של בוגרי סדנא ד' צאלים שנערך באוגוסט 2021

@alt@

הכתבה הוכנה מחומרים שכתב ושלח משה גאן, הרוח היוזמת, מארגן ומבצע הכנס.

מהלך הערב :

ערב טוב צאלים, יוצאי הסדנא ובנות/בני זוגם, אני שמח לפתוח (או בעצם להמשיך) את הערב שחיכינו לו שנתיים.

למי שלא מכיר אותי, אני משה ג'אן מפקד הסדנא בין השנים 1993 ו- 1995.

אחרי המפגשים המרגשים של החברים בתחילת ערב זה והפתיחה הקולינרית העשירה, נעבור לחלק הרשמי יותר בו נשמע חוויות מהעבר של הסדנא וגם מההווה הלא פחות מעניין.

לפני שנתחיל, אני רוצה להודות לצוות הנפלא שנרתם להרמת ערב זה – הזוג הנצחי קלי ודוד אליהו, אלברט כהן, קובי עמר, דוד קבלו, אורי טוטאי ויוסי מגידיש (שהשגיח שלא נעשה טעויות).דבריי וכיאות למערכת שמכבדת את אנשיה, אנו חייבים לכבד, להוקיר ולהזכיר את אנשי הסדנא שלא אתנו ועברו לעולם שכולו טוב. בפתח האירוע נכבד את זכרם בקימה:

שמות הנפטרים:

  1. יחיאל תורג'מן ז"ל – א. רק"מ, סמ"פ ומ"מ מ"פ
  2. רחמים כהן ז"ל – סיכה צביעה ותיקון תקרים
  3. משה כהן ז"ל – אחראי מחלקת חשמליה
  4. אברהם פקס ז"ל – נהג אוטובוס ובדרן פלוגתי
  5. ניסים בן אלבז ז"ל – טבח
  6. דוד אלבז ז"ל – מחסנאי
  7. מנשקו חיים ז"ל – מנהל עבודה
  8. יוסי גולדשטיין ז"ל – מכונאי ומסגר
  9. איבון ברששת ז"ל – אחראי מחסן
  10. פנחס ניסים ז"ל – בוחן רכב
  11. אליעזר ברגמן ז"ל – רס"פ
  12. שלום לסרי ז"ל – מכונאי
  13. יעקוב ג'קי גל ז"ל – מ"פ
  14. סילבן כהן ז"ל - מכונאי
  15. שמואל משהיד ז"ל – בוחן רכב
  16. אלברט פרץ ז"ל - מנהל עבודה
  17. ישראל סקג'ו ז"ל – מסגר
  18. דני מארק ז"ל – מכונאי
  19. רוז'ה אהרון ז"ל - מכונאי

יהי זכרם ברוך!

ואחרי שהעלינו את זכרם של הנפטרים, אני רוצה לספר לכם כי רעיון המפגש הזה נולד בערב שהתקיים לפני כשנתיים לזכרו של מי ששימש כסגני, חברינו יחיאל תורג'מן ז"ל, ערב שבו נקרא בית הכנסת קהילתי ברחובות "שמחת יחיאל".

קבוצת הווטסאפ שפתחתי הלכה וגדלה מיום ליום (חבר הביא חבר) תוך התלהבות גדולה וציפייה למפגש המיוחל. לצערי מגפת הקורונה שיבשה את התכנית להיפגש כבר בשנה שעברה ואולי אף גרמה לחלק מהאנשים לוותר על ההשתתפות במפגש הערב.

אני בטוח שפרק השרות בסדנא צאלים - פלוגה ד, חרוט בלבו של כל אחד ואחד מאתנו - נגדים וקצינים, כאלה ששרתו בסדנא מספר רב של שנים או כאלה ששירתו במקום פרק זמן קצר.

אני יכול להעיד על עצמי שמכלל התפקידים שמילאתי במשך 26 שנות שירותי בצבא, זהו התפקיד שהותיר בי את החותם המשמעותי ביותר.

העוצמות של הסדנא מחד ומאידך הקשיים או ה"אתגרים" המאוד מיוחדים שהתמודדה בהם לאורך שנות קיומה (ומשוכנע שגם עכשיו), רק העצימו את הקשר בין האנשים לסדנא המיוחדת במינה ובינם לבין עצמם.

דוד אליהו האגדי אמר לי בסיום תפקידי משפט שמאוד ממצה את העניין: מקום שהיה בו קשה - קשה לעזוב אותו ולשכוח אותו.

הם שניים, אותו שם אך כל אחד לחוד
לסדנא בלב ובנשמה מחוברים עד מאוד.
כל אחד בתחומו הוביל להישגים מרשימים
של נורמות שירות וביצועים מקצועיים.

שירות נאמן ומקצועני לאורך השנים
ללא הפסקה - בלילות כבימים בסדנת צאלים.
פתרונות יצירתיים, שביעות רצון לקוחות
והטבעת חותמם על הסדנא לדורי דורות.

ואם עד כה לא זיהיתם את השניים הנ"ל
אז הנה הרמז הבא שהוא פשוט וקל:
אפשר בהחלט להגדירם כנושאי הלפיד
או פשוט לתת להם את התואר דוד המתמיד.
 דוד אליהו ודוד קבלו

מורשת הסדנא

הסיפור של הסדנא החל במחצית שנת 1962 עת הוקמה פלגת חימוש בשטח שנקרא מתקן 500 (לימים באלי"ש ומל"י) שנועדה לתת אחזקה לכלי הרכב ולטנקי השרמן והאי.אמ.איקס של הכוחות שהתאמנו במקום.

הפלגה התבססה על נגדים וחיילים שהגיעו ממפקדת גייסות השריון וכן מסדנא גייסית בג'וליס כשביניהם כיכב חשמלאי צעיר בשם אריה בן דוד שלימים פיקד על הסדנא ובהמשך שימש כמפקד יחש"מ 653.  איפה הכפיים?

תנאי העבודה והמגורים באוהלים במקום היו קשים מנשוא – מסביב היה רק חול וחול ורק לאחר מספר חודשים יצקו משטחי בטון לטנקים ובהמשך הוקמה סככה לתיקוני רכב ומחסן חלפים קטן.

בשנת 1967- מספר חודשים לפני מלחמת ששת הימים הוחלט על הקמתה של פלוגה ד במקומה החדש והנוכחי. הסככות הראשונות הוקמו באמצעות קונסטרוקציות שיוצרו בפלוגה ג בג'וליס.

לפני מלחמת יום כיפור, החשמלאי הצעיר (אריה בן דוד) שהפך בינתיים לקצין חימוש, קיבל את הפיקוד על הפלוגה ומיד לאחר המלחמה הגיעה קבוצת חיילים צעירים חדורי מוטיבציה שהתנפלו על כל משימה. קבוצה זו הפכה להיות השלד המרכזי של הסדנא וחלק מאנשים המשיכו לשרת בה בתפקידי מפתח שנים רבות. הסדנא שבמקור היוותה חלק מיחש"מ 650 ונקראה בפי כל פלוגה ד, עברה לאחריות יחש"מ 653 בשנת 1980 במסגרת השינויים האירגוניים שנבעו מהסכמי השלום עם מצרים.

בתהליך המעבר של הסדנא בין שני היח"שמים נתגלעו חילוקי דעות חריפים בין שני המג"דים: יוסי אוחיון מ-653 וצביקה נאמן מ-650 באשר להשלמת כ"א אנשי קבע לפי התקן. במלחמה זו הייתה ידו של מג"ד 653 על העליונה ו- 25 אנשי קבע נוספים הגיעו לסדנא וחלק מהם הועברו לפלוגות האחרות ביחש"מ.

 בכל שנות קיומה של הסדנא היא עמדה בתוכניות העבודה השנתיות היומרניות ובמשימות המיוחדות שהוטלו עליה מהפיקוד ומהיחש"מ – החזרה לכשרות בימ"חים, הכנות לביקורות כאלה ואחרות, מבצעים מיוחדים ועוד ועוד.

אולם, האתגר האמיתי היה אחזקת השבר של היחידות במרחב וכאלו שהגיעו להתאמן באזור בדגש על באלי"ש/מל"י שהיה הלקוח העיקרי והגדול וזכה לתשומת לב וקשב מיוחדים לאור אופי הפעילות של אמון יחידות המילואים.

לאורך השנים היו תקופות (בשנות השמונים והתשעים ואני משוכנע כי גם בהמשך) שהצבא נכנס למרתון של אימונים בבאלי"ש שכללו תרגילי אוגדות וחטיבות ברצף שבועי (בשיטת ראש - זנב), דבר שחייב את הפלוגה להתיישר עם הצרכים של האימונים (סד"כים של רכב ורק"מ) והמשמעות הייתה עבודות בלילה ובסופי שבוע עד כניסת השבת ומיד בצאתה.

מעבר ללקוח הגדול והחשוב הזה, הצטרף לקהל הלקוחות בית הספר למ"כים שהגיע למרחב בשנות ה- 80 והיה צריך לדעת לתמרן בין הצרכים של כל אחד מהלקוחות עם כל מגבלות המשאבים - כ"א והאמצעים שעמדו לרשות הסדנא וזאת מבלי לפגוע בשגרת האימונים של היחידות.

במחצית שנות התשעים נכנס שחקן לא פחות חשוב וברמת דחיפות גבוהה ביותר- אוגדת עזה על כלי הרכב ממוגני הירי שלה, כאשר דרישת הפיקוד לנורמת שרות עמדה על 24 שעות. במקביל קיבלה הסדנא אחריות על הפלגות שנותרו מסדנאת עזה. גם עם אתגרים אלו הסדנא התמודדה בכבוד רב ובאופן הראוי לה.

למעשה, סדנא 8644 הייתה לחוד החנית של היחש"מ ולא משנה מי עמד בראש מערכת החימוש בפיקוד או ביחש"מ, כמעט כל משימה חימושית או לוגיסטית אחרת הגיעה לפתחה של הסדנא.

מעבר לנורמות השרות הגבוהות שנתנה הסדנא ללקוחותיה והביצועים המקצועיים והסטטיסטיים המעולים (תשאלו את מנחם צבחון), יצרו אנשי הסדנא הווי מיוחד ומרקם חברתי בריא שבא לידי ביטוי בקשרי חברות טובים בין האנשים עד היום.

סדנא צאלים לאורך כל שנותיה ועל כל מחלקותיה התברכה בשדרת אנשי קבע ומפקדים מעולה ואם נקביל זאת לעולם הכדורגל, אז לכל אחד מאנשיה היה מקום בהרכב קבוצות הצמרת בליגת העל או בהקבלה אקטואלית לאולימפיאדה כל אחד שווה מדליה.

אבל כל זה לא היה קורה לולא העורף שתמך בנו לאורך כל הדרך ונתן לנו את השקט לבצע את המשימות והמטלות בראש נקי ונטול דאגות עד כמה שניתן - הלוא הם בנות/בני הזוג, שלהם מגיע כל הכבוד והמון כבוד.

בין אנשי הנבחרת הזו בלטו במיוחד שני אנשים, ששירתו בסדנא לאורך כל שירותם הצבאי ובתפקידי מפתח. אני לא אטעה אם אומר ששירותם הצבאי שזור כחוט השני בתולדות סדנת צאלים. השניים עיצבו את פני הסדנא, העניקו השראה לאחרים והיוו מודל לחיקוי של פקודיהם והבאים אחריהם.

לפני שאסיים את דבריי, אני רוצה להודות לכולם שהגיעו למפגש זה ולקוות שהבאים אחרינו ירימו את הכפפה ויזמינו אותנו לארועים דומים או אחרים בעתיד.

צילום האירוע

 

תמונות מהמפגש

 

 

 

 

 

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
קהלני חייא ז

כניסת חברים

חברים online